PAGE
2
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

11.12.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 71

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת

מיום שני, כ' בכסלו, התשס"ז (11 בדצמבר, 2006) בשעה 10:30

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השוטרים היכו באלות את האיש הלא נכון (של חה"כ משה גפני)

2. שבוע זכויות האזרח – אלימות המשטרה והטיפול המערכתי בתופעה

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה –היו"ר

משה גפני

ג'מאל זחאלקה

דב חנין

ואסל טאהא

שרה מרום שלו

יורם מרציאנו

אברהים צרצור

המשרד לביטחון פנים: נצ"מ רונית קמינסקי - ראש מח' משמעת

משה סעדה – מח"ש

מיכל פרידמן – מתמחה

רחלה אראל

עו"ד איוב סמח אלחטיב

האגודה לזכויות האזרח

דבי גילד

סיגל שהב

ג'עפר פרח – מנהל

נזי ריאן

ריאן כמאל

אורית סטרוק – יו"ר ארגון "זכויות האדם ביש"ע"
אורי טל – מ.מ.מ

יחזקאל לביא

יפה שפירא

לאה קיקיון

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) השוטרים היכו באלות את האיש הלא נכון (של חה"כ משה גפני)

2. שבוע זכויות האזרח – אלימות המשטרה והטיפול המערכתי בתופעה

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בהצעה לסדר שהגיעה אלינו לדיון מהיר מנשיאות הכנסת לפי בקשת חבר הכנסת משה גפני. כמו כן נדון באלימות המשטרה, במסגרת שבוע זכויות האזרח. חבר הכנסת גפני יציג את הדברים, בבקשה.

אני מודה לך, אני חושב שגם העיתוי של הבאת הדיון המהיר הזה הוא עיתוי נכון, באמת – במסגרת שבוע זכויות האזרח. אני חושב שזה אחד הנושאים שהכנסת וודאי ועדת הפנים ואיכות הסביבה צריכים לדון בו.


בשעתו התפרסם בתקשורת, והבאתי את הקטע שהתפרסם ב "ידיעות אחרונות" ששוטרים היכו מכות נמרצות בטעות אזרח, חקלאי ממושב תלמי יחיאל – והיכו אותו כאשר הוא אזוק. זאת אומרת – האיש היה באזיקים, והשוטרים המשיכו להכות אותו כאשר הוא היה באזיקים. אקרא קטע, ברשותך, אדוני היושב ראש: "איציק מור, ממושב תלמי יחיאל שאושפז לאחר ששוטרים חמושים באלות היכו אותו בטעות, מספר: "זה היה מפחיד, לא ראיתי כלום, רק שני אנשים עם אלות. שמעתי מחברים סיפורים על עבריינים שאורבים בצמתים, מתנפלים על הבן אדם, מכים אותו וגונבים לו את המכונית. הייתי בטוח שזה מה שקורה לי". מבוהל ניסה מור להימלט מהמקום אבל אז הבחין בשלוש ניידות משטרה, שחסמו את דרכו. "כשהם ירדו מהמכונית נרגעתי קצת, כי הבחנתי שהם שוטרים", אלא שאז התנפלו עליו 8 שוטרים, השכיבו אותו על הקרקע, שמו עליו אזיקים והיכו אותו. "הם בעטו בי בלי רחמים, אחד מהם הכניס לי אגרופים בפרצוף ושבר לי שלוש שיניים. הם השתמשו באלות, והרביצו לי ברגליים ובידיים. צעקתי להם: מה אתם רוצים ממני, עזבו אותי, אבל הם המשיכו להרביץ וגם גרמו נזק למכונית וניפצו שמשות". תיאור לא מלבב ולא מרנין, אבל מפעם לפעם אנחנו נתקלים בתופעה הזו. על כך שהמשטרה צריכה לעשות את עבודתה – אין חולק. היא צריכה למנוע פשע ועבריינות, זה תפקידה. לא תמיד היא עושה את זה בהצלחה, אבל התפקיד שלה הוא לעשות את זה. במיוחד כשיש כבר מישהו שהיא תופסת, אדם מסוכן, ושמים אותו בכלא –לפעמים הוא גם חומק להם בין הידיים ובורח. ואחרי זה, כשתופסים אותו האזרחים - -

זה כבר לדיון הבא - -

סתם הערה צינית. כאשר בסופו של דבר כבר תופסים אותו אז רץ מהר השר לביטחון פנים והמפכ"ל ומפקד המחוז הצפוני, ועושים מסיבת עיתונאים בשבת, כאילו ש - -

אחרי יציאת השבת.

לא, לא. בליל שבת.

אז היה פה גם חילול שבת.

יש ספק בעניין הזה? לאחר שהמשטרה לא הצליחה למנוע את הבריחה שלו, ולאחר שהמשטרה כשלה בתפיסתו, ולאחר שמי שהציל את המדינה היו אזרחים, באים – השר לביטחון פנים ומפכ"ל המשטרה, ומפקד המחוז הצפוני ועושים מסיבת עיתונאים בליל שבת, כאילו שמדובר בפיקוח נפש. אולי - פיקוח נפש של עצמם. על זה נאמר "איסתרא בלגינא קיש קיש קריא" ככה אומרת הגמרא. כשיש לך סיר ובתוכו יש מטבע קטן, חלול, אז זה עושה רעש גדול, אבל כאשר הסיר מלא הוא לא עושה רעש. המשטרה כשלה בעניין הזה, כשלה באופן חמור, וגם חיללה שבת שלא לצורך.


על כל פנים, לענייננו - מה שאני מתכוון לומר במסגרת שבוע זכויות האזרח, זה שהמשטרה צריכה לעשות את עבודתה, כפי שאמרתי – זה נכון. זה שהמשטרה צריכה למנוע פשע ועבריינות – זה נכון. לא עולה בדעתי שבמדינה מתוקנת ובמשטר דמוקרטי – ששוטרים יכו ללא צורך, כאשר אין שום צורך בעניין הזה, על אחת כמה וכמה המקרה הקלאסי הזה שבו מתגלית עבריינות או יותר נכון – אלימות של המשטרה, כאשר האדם הוא אזוק. למה מכים אותו? זאת אומרת – חלק מכללי הענישה של המשטרה זה להכות עציר?

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני קודם כל שמח על הדיון הזה וגם על ההצעה של חבר הכנסת גפני שמאפשרת לנו לעסק בכך, וגם לך, אדוני היושב ראש, שכינסת את הדיון. אנחנו עוסקים באחת הסוגיות הכאובות והמתמידות בחברה הישראלית. אני מסתכל בנתונים שמובאים בפנינו ואני חייב לומר שהם קשים ומדאיגים. בואו נתחיל בנתונים המספריים. אני רואה שמגמת התלונות של הציבור על אלימות של שוטרים והתנהגות בלתי ראויה נמצאת - -

אתה מתכוון לנתונים של מכון המחקר שלנו, שהכין אורי טל?

כן. אורי טל, כרגיל, עושה עבודה טובה ויפה, ותמיד מסייע לוועדה וגם לנו, בעבודתנו. אני רוצה להתייחס לשאלת אופן הטיפול בתיקי חקירה שמגיעים למח"ש. אנחנו רואים תמונה מדאיגה כאן. אם אנחנו מסתכלים על ההשוואה מ-2002 ל-2005 אנחנו רואים שפחות תיקים הגיעו לדין פלילי, פחות תיקים הגיעו לדין משמעתי. יותר תיקים נסגרו בחוסר אשמה.

65 אחוז.

יותר תיקים נסגרו בחוסר ראיות מספיקות. יותר תיקים נסגרו בחוסר עניין ציבורי. משהו פה לא עובד, משהו פה מקולקל.


הדו"ח גם מפרט כמה ליקויים מבניים בעבודה של מח"ש. יש למח"ש נטיה, כנראה, הולכת וגוברת – לא לפתוח חקירות, זו נטיה מאד מדאיגה. אני לא מבין - אם מגיעה למח"ש פניה של אזרחים, למה בכלל לא לפתוח חקירה? אני דיברתי על חקירות שמסתיימות באופן תמוה. לפי הדו"ח יש מקרים לא מעטים שבהם בכלל לא פותחים בחקירה.


כאשר מח"ש מחליטה שלא לפתוח בחקירה היא גם לא מודיעה למשטרה על כך, כך שלמעשה, אותם עניינים לא מגיעים אפילו למשטרה לבירור ולטיפול במישור המשמעתי הפנימי של המשטרה . אנחנו רואים הפרה של פקודות שקיימות במשטרה שלפיהם איש משטרה שתלוי ועומד נגדו הליך חקירה לא ימונה ולא יקודם לתפקידים יותר בכירים אלא באישורים מלמעלה – גם זה לא מתבצע, כי שוב – מח"ש לא מדווחת למשטרה באופן קבוע כאשר נפתחת חקירה כנגד שוטר.


אחת ההמלצות העיקריות בדו"ח הזה, ואני חושב שהיא המלצה מאד חשובה, היא – למצוא דרכים להגביר את מעורבות המפקדים בבירור של אירועי אלימות שאנשי משטרה מעורבים בהם ולהטיל על המפקדים האלה אחריות פיקודית להתנהגות השוטרים האלימים. אני חושב שאחריות פיקודית על שוטרים אלימים זה אחד האמצעים האפקטיביים ביותר להורדת רמת האלימות של שוטרים.


אחת הבעיות המבניות הקשות בעבודתה של מח"ש היא שמח"ש בעצם מורכבת משוטרים שמושאלים למח"ש - -

איזרוח מח"ש.

כן, בדיוק, אדוני היושב ראש. אתה מעלה פה סוגיה שהיא באמת קריטית. כאשר החוקרים עצמם שחוקרים את השוטרים – הם עצמם שוטרים, הם הגיעו מהמשטרה, ועדיין שייכים לתרבות המשטרה. הם גם יודעים שהם יחזרו למשטרה, יש פה בעיה מבנית באופן התפקוד של היחידה הזו. אנחנו חייבים מערכת עצמאית באמת של חקירת שוטרים. אחת ההצעות שעומדת בפני הכנסת היא להעביר את כל המערכת הזו למשרד מבקר המדינה ולהפוך אותה למערכת עצמאית לחלוטין מכל הרשות המבצעת. ישנם גם אמצעים אחרים אפשריים. אי אפשר להמשיך במצב שבו שוטרים מושאלים חוקרים שוטרים בתפקיד. זה מצב בלתי אפשרי.

כדי להעמיד דברים על דיוקם – בדו"ח עצמו, שאתה קורא, בעמוד 7, כתוב, באמצע – "לצורך כך קיים כיום במח"ש ממשק ממוחשב לצורך העברת המידע למשטרה אודות פתיחת חקירה". כי אתה אמרת נקודה חשובה, שלא מדווחים למשטרה.

אני אומר שאלה הממצאים של דו"ח מרכז המחקר שלנו. הדו"ח מדבר על בדיקה אקראית

שנעשתה לגבי 22 שוטרים שמח"ש פתחה בחקירה בגין תלונות נגדם ולא דיווחה למשטרה על פתיחת החקירה. מתוך 22 השוטרים האלה, 5 שוטרים שהיו נגדם תלונות או חקירות על התנהגות אלימה - קודמו בדרגה, במהלך החקירה, בניגוד לפקודות המשטרה. אני מאד שמח על שיחת הטלפון של עורכת הדין בן עמי, שאני קורא עליה כאן, בדו"ח, שאומרת שאכן, עכשיו יש ממשק ממוחשב. אני מקווה שהוא יעבוד. אתם יודעים שממשק ממוחשב פועל אם מכניסים לתוכו את הנתונים. אני מקווה שאכן יכניסו את הנתונים והמערכת הזו אכן תעבוד.

בסיור הבא במשטרה אנחנו נבדוק את זה. אתמול נבצר ממך להשתתף בסיור שערכנו בפיקוד ירושלים.

נבצר מכולנו, באמת.

עוד נקודה אחת – ישנה סוגיה שהיא כואבת במיוחד, ואנחנו העלינו אותה גם מעל במת הכנסת כמה פעמים, וזו הזדמנות לקבל פעם אחת תשובה יותר רצינית – גם ממח"ש וגם מגורמי המשטרה. הנושא הוא אלימות המשטרה כלפי הציבור הערבי. יש לפנינו את הדו"ח של מרכז "מוסאווא" ואני אומר לכם, חבריי חברי הכנסת – פותחים את הדו"ח הזה ורואים בעמוד הראשון שלו את רשימת ההרוגים – אזרחים ערבים שנהרגו על ידי שוטרים. אני שואל אתכם: איך אנחנו יכולים לעבור לסדר היום על מציאות כזו? משטרה שהתפקיד שלה להגן על האזרח, לשמור עליו - כאשר מדובר באזרחים ערביים, ביותר מדי מקרים אזרחים ערביים נהרגים. אנחנו מדברים פה בסך הכל על 21 אזרחים ערבים שנהרגו בידי כוחות הביטחון אחרי אוקטובר 2000.


יש פה 2 בעיות: בעיה אחת היא הבעיה של החקירה במח"ש והעובדה שלא תמיד ממצים את החקירות ושלא תמיד מגיעות החקירות האלה לכתבי אישום, בלשון המעטה. ברוב המקרים זה לא קורה. אין חקירות ואין כתבי אישום. יש בעיה שניה והיא בעיה שאני מפנה אותה למשטרה: צריך להעביר מסר אחר לכל דרגי הפיקוד במשטרה, והמסר הוא: האזרח הערבי הוא אזרח שווה במדינת ישראל. לא ייתכן שמשטרת ישראל תתנהג לאזרחים הערבים בכוח, באלימות, ולפעמים אפילו באלימות קטלנית. המסר הברור הזה צריך לעבור מלמטה עד למעלה.

מה שמתכוון חבר הכנסת חנין – הוא לא מתכוון לאמירה גורפת – המשטרה והאזרחים הערבים. הוא מתכוון למקרים שאנחנו מגלים בהם התנהגות אלימה של שוטרים, במקרים ספציפיים. קלעתי לדעתך, זו לא אמירה גורפת?

זה לא כל השוטרים, בוודאי, אבל אדוני היושב ראש- יותר מדי מקרים, וזה הדבר שמטריד אותי.

נשמע את ג'עפר פרח, מי שהכין את הדו"ח של " מוסאווא".

אני רוצה, קודם כל, לברך את חבר הכנסת גפני ואת חבר הכנסת מג'אדלה על הדיון. אני מניח שמה שקורה בשטחים זולג לאט לאט לתוך ישראל, אבל הסטנדרטים שחלים היום על אזרחים ערביים – ראינו אותם בהפגנות של החרדים בתקופה האחרונה, הפגנות של הקהילה האתיופית מול משרד ראש הממשלה בתקופה האחרונה, והאלימות שמתפשטת בתוך המשטרה היא משהו שצריך לטפל בו. אנחנו מתריעים כבר כמה שנים על הנושא הזה. ראוי שוועדת הפנים תנקוט בצעדים ישירים מול מח"ש ומול המשטרה בכל הנושא הזה.


לצערנו אנחנו מטפלים במקרים של האזרחים הערביים אחרי מהומות אוקטובר, מעבר ל- 13, שכולנו יודעים מה קורה עם זה- זה נושא תקוע בפני עצמו. אנחנו הלכנו ובדקנו מתוך 12 אירועים בתחנה אחת ב- 6 שנים, מלוך 12 אירועים שבהם היו מעורבים שוטרים שהסתיימו במוות של אזרחים ערבים הוגשו 3 כתבי אישום. אחד מהם נסגר, בגלל שהעבודה שנעשתה במח"ש לא היתה עבודה נאותה. כתב אישום נוסף הוגש לאחרונה, לפני שבועיים.

על איזה מקרה אתה מדבר?

אנחנו מדברים בתיק של נאדים מילחם - הוגש לפני שבועיים. ב- 19 לינואר, 2006 הוא נהרג. רק לפני שבועיים הוגש כתב אישום נגד השוטר שירה, על אשמת הריגה. יש תיק נוסף של סמיר גרעי שנהרג ב- 9.11.2005 – גם מתנהל בבית המשפט בירושלים בעניין הריגה. במקרה של נאסר אבו ג'יהאן – לצערי מח"ש עשו עבודה מאד לא טובה. הביקורת של השופטת בתיק שם רק מדברת בעד עצמה. התיק הסתיים בלי הרשעה של השוטר. בשני מקרים נוספים, שני תיקים – תקועים בפרקליטות כמעט 3 שנים. בתיק נוסף שאנחנו מטפלים בו - חאמד אבו סימי מבקעה אל גארביה, שנהרג ב- 4.7.2006 יש לי פה התכתבות של עמי הולנדר, ממשרד עורכי הדין שמטפל בתביעה האזרחית. קיימת המלצה לא ברורה בתוך הפרקליטות להגיש כתב אישום. שום דבר לא קורה עם זה. "אחרי החגים". כל הזמן אנחנו שומעים את הגרסה הזו. השוטר שירה ממשיך להסתובב במדי משטרה, חמוש באקדח, ולא הושעה, בניגוד לטענות כביכול של המשטרה ושל מח"ש. הרכב שבו ההרוג נהרג הוחרם על ידי המשטרה למטרת חקירה מ- 4.7 ועד היום הרכב לא הוחזר לידי המשפחה.


כתב אישום – לא הוגש. אנחנו מקבלים טלפון מהמשפחה כמעט כל שבוע המשפחה זועקת. עורך הדין שמטפל בתביעה האזרחית ביקש את שם השוטר. עד היום המשטרה ומח"ש מסרבים למסור את שם השוטר כדי לנהל את התביעה האזרחית.

כל מה שאתה אומר כרגע זה בניגוד להודעתו המפורשת של ראש מח"ש אשר העמיד לרשות המשפחה את השם והטלפון של איש הקשר מהפרקליטות בחיפה אשר יסייע להם בכל פניה ובכל דבר ויהיה זמין ומזומן לרשותם בכל דבר ועניין.

אני אראה לך את ההתכתבויות בין עמי הולנדר לבין הפרקליטות ובין מח"ש - -

מה שאני אומר לך זה מעדות אישית – זה לא ממשהו ששמעתי.

אז לצערי, בניגוד למה שראש מח"ש אומר, המכתב האחרון שהתקבל, ב- 18 לאוקטובר, אומר : "מאחר והחקירה טרם הסתיימה - - לאפשר לך לעיין בתיק החקירה". זה המכתב שחתום עליו יריב נבון , סגן בכיר לפרקליטת מחוז חיפה.

איזה תאריך?

18 לאוקטובר.

תן לנו את זה, בבקשה.

מה שקורה עם משפחת אבו סימי קורע את הלב. אני מקבל אישית שיחות מהאב שאומר שהוא משתגע ולא יודע מה לעשות. גם אנחנו לא יודעים מה לעשות. אני חושב שבמדי המשטרה מסתובבים, לצערי הרב, אנשים שאמורים להיות מורשעים, בלשון המעטה, מורשעים לפחות בהריגה. חבר הכנסת גפני – אם אנשים יורים באזרח, יש לנו תיק אחר – המשטרה טענה שהוא ניסה לדקור שוטרים. לאחר 3 שנים כשקיבלנו את תיק החקירה מצאנו שם שבנתיחת הגופה נמצא שהיו בה 11 כדורים. . על מצב כזה זה שאלה של זמן מתי העולים החדשים והחרדים, ומתי האתיופים יקבלו את אותו יחס שמקבלים האזרחים הערביים, ויפה שעה אחת קודם שאתם תתחילו לעמוד לצידנו ולהפסיק את הביזיון הזה.

אני לא מייצג את החרדים, אני מייצג את כולם – ערבים, יהודים.

אנחנו, בארגון זכויות האדם ביש"ע גם מטפלים בנושא של אלימות שוטרים. אני רוצה לדבר על מספר נקודות. קודם כל – צריך לדעת שאף על פי שבפברואר השנה יצא פסק דין של בג"ץ – פסק דין ויתקין, שמו – שקובע ששוטר שמוגש נגדו כתב אישום פלילי בעבירות אלימות, המשטרה אינה יכולה לעבור על כך לסדר היום והיא חייבת להשעות אותו או לפחות להרחיק אותו ממגע עם ציבור - למרות זאת המשטרה לא נוקטת בצעד הזה, פעם אחר פעם, באופן סיסטמתי. גם אחרי שהיא נוקטת - -

יש לך את הפסיקה?

אני אעביר לך אותה. זה פסק דין שעדיין לא פורסם. וזה מאד חמור. קחו, למשל, את השוטר הזה, רב פקד יחיאל אמסלם. המשטרה הודיעה לבג"ץ שהוא הורחק ממגע עם ציבור ולאחר מכן, לאחר ההודעה של המשטרה הוא נראה כמשרת בתפקידו כמפקד יחידת הסיור, אחר כך – השוטר הזה, שרואים אותו כאן, בתמונה, חונק באכזריות מרובה, והוגש נגדו כתב אישום פלילי על תקיפה על ידי מח"ש - המשטירה הודיעה לנו רשמית שהיא לא תנקוט נגדו שום צעדים משמעתיים עד סיום משפטו, וכן הלאה. זה נושא חמור ביותר.


דבר שני – דיברו פה על אחריות פיקודית.

אתם פניתם למשטרה?

בוודאי שפנינו למשטרה. קיבלנו תשובה רשמית שהם לא ינקטו נגדו שום צעדים – לא של השעיה וגם לא של הרחקה ממגע עם ציבור, עד לסיום משפטו. השוטר הוא יניב ראובני מקרית גת, שוטר מג"ב.


דבר שני – דיברו כאן על אחריות פיקודית. המשמעות היא בין היתר שהמפקד, אם הוא היה בשטח ולא מנע את ההתנהגות העבריינית של השוטרים שלו, הוא נושא באחריות להתנהגות שלהם. עכשיו יש לנו תת ניצב במשטרת ישראל, תת ניצב בוקובזה, שהיה בשטח בעת שהשוטרים שלו היכו ופצעו במכוון מאות אזרחים בעמונה, ותת הניצב הזה עומד להיות מקודם לדרגת ניצב ויישלח להיות נציג משטרת ישראל בארצות הברית. אני חושבת שזה ביזיון למשטרה. הוגשו עד היום למח"ש בפרשת עמונה קרוב ל-80 - -

למה? הוא יורחק מהארץ.

הוא ייצג אותנו.


הוגשו עד היום 80 תלונות למח"ש בפרשת עמונה. אני חושבת שכל אחת מהן חלה על ראשו של אותו אדם.


עוד נקודה אחת, ברשותך - - -

בנקודה הזו, למען הסדר הטוב - פנה אלי חבר הכנסת אלדד וביקש שנפנה לשר לביטחון פנים ולמפכ"ל לבקש לא לשלוח אותו לתפקיד שהוא מיועד אליו ונתן לי מסמך בעניין. העניין מטופל.

תודה רבה . עוד נקודה אחת – פה, אצלנו בוועדה, בראשותך, ראש מח"ש אמר שהשוטר שצולם מכה בתוך אחד הבתים בעמונה כבר נחקר באזהרה. הוא אמר את זה באחד הימים הראשונים של חודש פברואר. עד היום, כפי שציין ג'עפר פרח – עד היום אנחנו לא יכולים לקבל את שמו של השוטר הזה כדי להגיש נגדו תביעת נזיקין. גם כאן, אותו סיפור. זה סקנדל.

ראשית, אני רוצה לברך על הדיון . אני רוצה לפנות לחבר הכנסת גפני ולומר – היום אתה מתריע על התנהגות פסולה. זה עניין של זמן עד שתתריע על רצח במגזר היהודי כי הנושא בבירור. מה שהיה בשטחים עובר קודם כל למגזר הערבי, ואחר כך – עובר למגזר היהודי. כשהתחילו ההתנהגויות האלה במגזר הערבי, לצערי, לא שמענו את הזעקה מהצד השני. להערכתי זה עניין של זמן עד שההתנהגות הפסולה והחמורה של המשטרה תעבור גם למגזר היהודי.

למה אתה אומר? הוקמה ועדת אור. לא שתקו. אתה יכול להגיד שזה לא מספיק, אבל זה שלא מדברים על זה?

המסקנות של ועדת אור זו פרשיה שעומדת בפני עצמה.

אני, דרך אגב, מסכים אתך לחלוטין, שצריך למנוע את כל האלימות.

נא לזכור שב- 11:30 אנחנו עוברים לישיבה באולם המשודר, כך שחלק מהאנשים לא יקבלו זכות דיבור, לצערי.

מה שמדאיג אותי זה אי האימון שחזר, בין המנהיגות הערבית לבין פיקוד המשטרה. בשנות ה-80 היה נתק, בשנות ה-90 היה שיתוף פעולה, ולפני 5 שנים אי האימון חזר, בשל התנהגות המשטרה. היה איזה מקרה עם ראש מועצה, לפני חודשיים. ראש המועצה שלי בכפר ברעה – המשטרה התעללה בבן שלו. אמרתי לו: לך למח"ש. גם מפקד התחנה אמר לו. הוא אומר משפט, אולי בצחוק – אבל אני חושב שזה מעיד על משהו. הוא אמר: אני דואג שאם אלך למח"ש אקבל שם דירוג, כאשר הם במח"ש נותנים פריבלגיה לכל אדם שמגיש תלונה נגד השוטרים. וזה מדאיג אותי.

אני מהאגודה לזכויות האזרח שיזמה את הדיון כאן לכבוד שבוע זכויות האדם. מתוך הקושי בטיפול בתופעה הזו, גם בתוך האגודה, ועל מנת לגייס את חברי הכנסת כדי להקים קול זעקה ולקבל את עזרתכם בכמה נושאים שאנחנו צריכים בהם עזרה.


האגודה התחילה השנה בהקמתו של פרויקט בנושא. אנחנו מפעילים מרכזים בכל הסניפים שלנו, בנושא,ומתקבלות פניות שחותכות את כל המעמדות, כל הקבוצות. כמובן שיותר – מקבוצות מוחלשות, אבל היום המצב בישראל הוא שבעצם כל אדם יכול למצוא את עצמו קורבן לאלימות שוטרים על מה בכך. רק אתמול בערב, בסלון, ראינו כולנו את הסרט "באוקטובר רעדה הארץ".

אני לא ראיתי, אני מתנצל.

כדאי אולי שיעבירו לנו לוועדה, את ההקלטה.

אני אעביר רשמים, ראיתי את זה.

אני רק אומר שהתופעה חותכת קבוצות - בין אם הומסקסואלים ולסביות שמתנכלים להם בגינות הציבוריות, בין אם ערבים – יש לנו פניה של ערבי תושב יפו שעצרו אותו בצומת גלילות בפקק שהוא עמד בו.חשדו בו באחזקת סם במכונית, ורק בשל הסיבה הזו ניפצו לו את כל חלונות המכונית וחיפשו עליו באלימות – הפשיטו אותו באמצע הצומת. כמובן שאחרי זה הם הודו שזו היתה טעות בזיהוי, וכמובן שהתיק במח"ש – נסגר. אז זו רק דוגמה שגם בה – מח"ש לא חקרו את כל השוטרים שהיו מעורבים כאן ואנחנו מלווים אותו בהגשת הערר על ההחלטה הזו של מח"ש.

אני חושב שכולנו מסכימים שהאלימות איננה - -

תראה, עלו פה טענות קשות נגד המשטרה ומח"ש - -

אבל יש פה נקודות חשובות שלא עלו, ש - - ואני אמרתי - -

אבל אנחנו רוצים את התגובה שלהם.

אנחנו פנינו, בעקבות דו"ח מבקר המדינה בוועדת השרים שהוזכרה במסמך של המ.מ.מ של הכנסת, וקיבלנו דיווח גם לגבי הכללים בנושא של המחשוב. אנחנו לא יודעים אם זה פועל עדיין ולא ברור עד כמה זה ירוץ טוב, כשזה ירוץ. הם שלחו לנו כללים לגבי מתי הם מדווחים למשטרה ומתי לא, וגם אמרו שהנושא של דו"ח מח"ש תלוי בהצעת התקציב – אם זה יעבור או לא. הם הקצו לכך 6 תקנים, זה העדכון האחרון שיש לנו בנושא הזה. 6 תקנים של חוקרים אזרחים במח"ש. זה לא מספיק ולא יכול להתגבר על כל הכשלים שמצוינים בדו"ח, כשהמצב הקיים הוא משהו בין 2 ל- 4 אחוז של העמדה לדין במח"ש. זה פשוט מזעזע.

כולנו מסכימים שהאלימות שמדברים עליה עכשיו היא תוצאה של משהו. אלימות לא נוצרת בוואקום. היא תוצאה של חינוך, של תרבות, וזה דווקא מחזיר אותי למסמך שהוא מסמך נדיר מאד, המסמך של ועדת אור. אלה שדיברו לפני באמת התייחסו לתוצאה של האלימות. אני רוצה לנגוע בשורש הבעיה, וכאן זה הזמן לדבר בכמה מילים גם על ועדת אור. אני חושב שהגיע הזמן, אדוני היושב ראש, שאנחנו, בוועדת הפנים, נחשוב בצורה רצינית ביותר על האפשרות להקמת ועדת משנה לישום של המלצות ועדת אור . לצערי הרב עברו כמה שנים מאז שהוועדה פרסמה את ההמלצות, ושום דבר לא נעשה בנדון, למרות שההמלצות האלה הן רציניות ביותר. לו היינו, או לו היתה הממשלה – מממשת את ההמלצות האלה, לא היינו מגיעים לישיבה הזו. או אולי, אם אנחנו היינו מתכנסים היינו מדברים על תופעה יותר מינימלית, מוגדרת ומוגבלת, מאשר הבעיה שאנחנו מדברים עליה עכשיו.

אתה אומר את זה על אף שהקומה ועדת יישום ברשות השר לפיד?

הוועדה הזו הוקמה כדי לרוקן את הוועדה הזו מכל התכנים, פשוט – לייבש את ההמלצות האלה.

אנחנו חייבים לך עדכון, היות ואתה חבר כנסת טרי,ולצערי לא היית אתנו בקדנציה הקודמת – קיימנו 7 דיונים בעניין הזה.

קיימנו, אבל מה התוצאות? עד עכשיו לא זז דבר.

אני מדבר עכשיו על הצורך, אולי – הנועז והאמיץ, שהוועדה הזו תחליט על הקמת ועדת משנה ליישום ההמלצות ולא רק להסתפק בדיונים על הנושא הזה, שלא יביאו לשום תוצאה. ועדת אור, ידידי היקר, דיברה על שני נושאים חשובים מאד הקשורים במשטרה ובאלימות של המשטרה. היא דיברה על תרבות שנאה ודיברה על תרבות שקר. כל עוד לא נוגעים בנושאים האלה, וכל עוד לא מטפלים טיפול שורש בתופעות האלה בקרב המשטרה, שום דבר לא יזוז, שום דבר לא ישתנה.

1. לדרוש באופן תקיף טיפול רציני בכל אירועי האלימות של המשטרה כלפי האזרחים, ולא להסתפק במה שקורה היום – להעביר למח"ש, להעביר לגורמים אחרים, והכל מטשטש ולא מגיעים לכל תוצאה. אז - טיפול רציני בכל אירועי האלימות, בצורה נקודתית, ולדרוש טיהור רציני בכל שורות המשטרה מכל האלמנטים שאפשר באמת לצפות שהם יתנהגו בצורה כזו או אחרת. אמרו, דרך אגב, שמג"ב כולל בשורותיו את כל אלה שהחברה פסלה אותם מלמלא תפקידים מיוחדים בחברה הזו. אני חושב שהרוח הזו של המינויים האלה – נשארת, ועדיין קיימת בשורות המשטרה. היא כוללת אלמנטים מכל שכבות החברה, וכנראה שאלה שממונים על מינוי וקבלת השוטרים האלה לתוך שורות המשטרה לא מקפידים כדי לקבוע קריטריונים, כישורים מסוימים לשוטרים האלה. לקבל שוטר שידוע כאלים לתוך שורות המשטרה - אפשר לצפות מה האדם הזה יעשה ביום מן הימים . לכן, שתי הדרישות האלה חשובות מאד, ואני חוזר : צריכים להקים ועדת משנה ליישום המלצות ועדת אור. תודה.

חברי, חבר הכנסת איברהים צרצור, דיבר על ועדת אור, ואתה הערת שקיימנו דיונים. אמנם קיימנו דיונים. ועדת לפיד רוקנה את ועדת אור מהתוכן - -

התכוונה, לא הצליחה.

כנראה שהצליחה כי הכל הוקפא. העניין לא יושם ולא לקחו אותו כמודל על מנת לשפר את המצב ולהרחיק את האלימות.

אין יותר ועדה כזו.

אבל היא עשתה את שלה. במשך זמן רב דנו על הוועדה, וכאילו – שכחו את ועדת אור.


בקשר לאלימות – כנראה שזה עניין גם חינוכי, וכנראה, אדוני היושב ראש, זה קשור גם לחומר שמגייסים למשטרה וזה חלק ממכלול המדיניות הגזענית שנוהגים בה כנגד האוכלוסייה הערבית, וזה מתבטא בהתייחסות המשטרה כלפי האוכלוסייה הערבית, מפני שהוא נאשם כי הוא ערבי, אז הוא נאשם, חשוד, וכל שוטר יודע מייד, כנראה, שזה ההוראות שיש לו: כאשר אתה רואה ערבי אתה צריך לחשוד. כנראה שיש למשטרה הוראת מהסוג הזה. זה מתפתח לאלימות ויד קלה על ההדק.

אבל בין בדיקה לבין אלימות - -

אחרי אוקטובר נהרגו יותר מ- 20 ערבים, שנורו למוות לפעמים מטווח אפס על ידי שוטרים, גורמי ביטחון, ורק במקרה אחד הוגש כתב אישום, נגד שוטר.

שני מקרים.

או.קיי, אז שני מקרים, מתוך 20. אז זה עדיין לא מספק, זה עדיין מזערי ושולי. לכן האלימות קשורה – אל"ף, במכלול המדיניות כלפינו, כאזרחים ערבים - -

לא, זה גם על יהודים. אני מכיר הרבה מאד מקרים, חבר הכנסת טאהא – למשל, בלוד וברמלה, של יהודים, שלא אחת - - ולא הבחינו אם הם יהודים או ערבים.

אני לא מכחיש, אבל עד עכשיו לא נורו יהודים. תאר לעצמך שיירו ביהודי, חס וחלילה, ויהרגו צעיר יהודי.

ירו. ירו ועוד איך ירו. ביהוד, בלוד. ירו.

משפט אחרון – גם כוח האדם, הכוח האנושי שמגויס למשטרה – צריך לבדוק את טיבו. צריך לבדוק את החומר שמגייסים למשטרה. כנראה שצריך לבדוק את זה.

יש לנו כאן נציג של פרקליטות המדינה?

יש את הסקטור של - -

סליחה, אין לך זכות דיבור. אם אתם לא מעבירים לי בקשה לדבר בתחילת הדיון, ונזכרים בסוף – אני מצטער. יש לי 10 דקות ואני רוצה התייחסות לדברים.

אף אחד לא ביקש מאתנו להעביר בקשה.

איך אני אמור לדעת מי רוצה לדבר, מה, אני מנחש?

אני פרקליט במח"ש, ממונה במחלקה לחקירות שוטרים.

היית שוטר פעם?

מימיי לא הייתי שוטר. כל ימיי אני בפרקליטות. עלו פה מספר נקודות חשובות. אני מבקש שיוקצה לי הזמן לענות ולהתייחס.

לא לצד הפרטני, אלא לצד המערכתי, העקרוני.

בסדר, אבל אני אתן פה ושם דוגמאות, כי יש לזה חשיבות. תפקידה של מח"ש לחקור תלונות נגד שוטרים שמוגשות על ידי אזרחים, ולמצות כל תלונה שמתקבלת. אני רק אתן דוגמה קטנה מהדוגמה שחבר הכנסת גפני העלה, וחבל שהוא לא שומע את הדברים כרגע. אני מניח שהוא יעיין בפרוטוקול. הוגשה תלונה בעניינו של אותו אדם – איציק חיים. האירוע היה ב-19 לאוקטובר. ב- 23 לאוקטובר הוגשה התלונה למח"ש. יום למחרת נפתחה חקירה. החקירה הסתיימה ב- 21 לנובמבר. בימים האלה ממש אמורה - - . זה מראה על המהירות של הטיפול והרצון למצות חקירות.

זה יוצא מן הכלל שלא מעיד על הכלל.

יש נקודות חשובות, תנו לי להתייחס – אכן, חלק מהתלונות נגנזות כבר בשלב הראשון. הצביע על כך חבר הכנסת חנין ושאל שאיך יכול להיות שאחוז ניכר של התלונות נגנז מייד עם קבלתו. הסבר לכך הוא פשוט. אנחנו פועלים מכוח החוק. חלק מהתלונות אינן בסמכות מח"ש, ואתן דוגמה – תלונות של עבירות פליליות, שעונשן מתחת לשנת מאסר – אינן בסמכותנו. עבירות חמורות על התבטאויות לא ראויות של שוטרים, אינן בסמכות המחלקה. תלונות חמורות כנגד אנשי שב"ס – גם הן אינן בסמכות המחלקה.

אז מה אתם עושים אתן?

אני מעביר אותן ומוודא שהן הגיעו – או ליחידה לתלונות הציבור במשטרת ישראל, ואם מדובר בשב"ס – יש לה יחידה לחקירות סוהרים. תלונות של עבירות שדינן מתחת שנת מאסר – אני מעביר למשטרת ישראל. אלו הסמכויות שמוקנות לי בחוק, וכך אני - -

איך אתה תדע אם מדובר בעונש של שנה או פחות משנה?

על פי התלונה. אני מניח שהתלונה היא נכונה, ואם העונש על העבירה שטוענים לה הוא פחות משנת מאסר – לפי פקודת העונשין - - -

- - -

העונש המירבי.

איזה אחוז זה מכלל התלונות?

יש - -. אני רוצה להתייחס לעוד נקודה שהיא חשובה – העניין של האזרוח. אכן אנחנו פועלים במרץ לאזרח את המחלקה, לא כפי שנאמר שיש כבר 6 תקנים. מדובר באזרוח גדול של כל מח"ש, החלפת החוקרים שהם אנשים שמושאלים מהמשטרה באזרחים, בפרקליטים במח"ש. הם לא אנשי משטרה, הם אנשי פרקליטות.

מה אתם עושים כדי לאזרח את זה?

בימים האחרונים היו פגישות עם הנציבות ועם האוצר. אנחנו מקוויים שבימים הקרובים ייסגר סולם השכר, ולמעשה, כבר בשנת התקציב הבאה יתחיל המהלך של אזרוח מח"ש.

ויש לך תקציב?

צריך להבין שיש פה גם חיסכון של עלויות למדינה. שוטרים גם הרוויחו שכר מהמדינה, ולמעשה – אין פה תוספת תקציב משמעותית. כל שוטר יוחזר למשטרה, למעשה, ובמקומו נקבל אזרח, אז אין פה כמעט עלויות תקציביות.

פרקליטים ערבים יש במח"ש?

לאחרונה התקבל ערבי מהדרום למח"ש. מאחר ושאלת – עניתי, אבל אנחנו לא מקבלים אדם על פי גזע או מין.

בהמשך לאותה שאלה – חוקרים ערבים יש לכם?

יש, לא מעט.


אחד הנושאים החשובים והמהותיים זה העניין של תיקי הריגה. אני רוצה להתייחס לכך. מח"ש פועלת ללא לאות להגיש כתבי אישום בתיקי הריגה, ואני חושב שהנתונים שהוגשו על ידי ארגון "מוסאווא" לא מדויקים, ואני אסביר את עצמי. אקח כדוגמה את התיק של אירוע ההריגה בגבעה הצרפתית. מייד עם היוודע דבר מותו של המנוח סמיר גרעי הגיעו חוקרי מח"ש לזירה. החקירה הסתיימה כעבור מספר ימים והמתנו תקופה מסוימת להגשת כתב אישום בגין הריגה, וזאת מאחר והחוק מחייב אותנו בהליך של שימוע. מייד לאחר סיום הליך השימוע, כעבור יום, הוגש כתב האישום. במקרה אני מכיר את התיק לפרטיו כי אני הוא זה שמופיע בבית המשפט, ואני אעדכן שכרגע אנחנו בשלב הסיכומים – שקבועים לינואר. אנחנו מקווים שנצליח.


התיק השני הוא האירוע בכפר קאסם. פה הוגש כתב אישום הרבה לפני שהוגש הערר בעניין, אתה מוזמן לסור למשרדי לאחר הישיבה ואני אפתח לך את זה. הוגש כתב אישום של מח"ש, וגם בתיק זה אמורים להישמע הסיכומים בימים אלה. אני רק אתן דוגמה למהירות, מהירות התגובה של מח"ש ועל ממצאי חקירה בתיק שהיה לאחרונה. לצערנו, כולנו מכירים את הדוגמה של האזרח ביפו שנורה ונהרג על ידי שוטר. כשהתחלנו לטפל בתיק, הנתונים שהוצגו בפנינו על ידי השוטר היו שמדובר באזרח שניסה לקחת את הנשק מהשוטר, והשוטר, שהרגיש צורך לגונן על עצמו, ירה. די מהר, בחקירה מהירה, הצלחנו להפריך את גרסת השוטר. גרסת השוטר הופרכה. היה מדובר פה על ירי שהוא לחלוטין לא מוצדק. אנחנו ממתינים לכל סיום הבדיקות בתיק הזה, בדיקות המז"פ למיניהן, ולאחר מכן, כמובן, יהיה הליך של שימוע בטרם תינתן החלטה סופית בעניין הגשת אישום גם בתיק זה, בגין עבירת הריגה.

אתה יכול להגיד איזה משפט על החרדים?

תעיין בפרוטוקול, הוא השיב לך. בדיוק כשיצאת הוא השיב לך.

תלונות שמוגשות במח"ש, כמו שאמרתי – משתדלים למצות את החקירה בהן. יש סמכות לכל - -

מה אתה משיב לעניין של האזרח מבקעה אל ערביה שנהרג על ידי שוטר, שהפרקליטות לא רק מתחמקת מכל מה שנוגע ל - -

אם אני מבין נכון – זה האירוע בפרדס חנה.

ידוע לך המקרה?

אני לא מכיר את המקרה, כי את התיק הזה - -

אז בוא לא נבזבז את הזמן. שמענו על הסחבת, אני מבקש שתרשום לך את זה ותבדוק את הפרטים ותשיב לי בכתב.

מה שאני יודע שהוא שממש בימים אלה אמורה להתקבל החלטה, וזה אני יודע מ - -

אני כבר שומע חודשיים – "אמורה להתקבל החלטה". מטרטרים את המשפחה, למרות שהבטיחו שירות וזמינות למשפחה. אני את זה שומע כבר חודשיים.

חלק מתיקי מח"ש מטופלים גם ברמה הפרטית - - כשאנחנו מגישים את כתבי האישום כפי שהיה בהריגה באזור ירושלים ובירי בכפר קאסם. שם מדובר בתיק שלא אנחנו מופיעים שם, אלא הוא הועבר לפרקליטות המחווז. אני יודע שמנהל מח"ש הבוקר, בעקבות פניה שלך, בדק את הדברים. הוא ביקש שאני אודיע לך שהדברים נבדקו ונאמר לנו על ידי הפרקליטות שמתכוונים להגיש בימים הקרובים - -

למה לא מאפשרים למשפחה - -

לא ביררתי את זה, אני מוכן לבדוק - -

איזה מין יחס זה שראש מח"ש נותן מספר טלפון ושם של איש פרקליטות למשפחה, והפרקליטות מפנה עורף למשפחה? בשביל מה נתנו להם שם וכתובת? אני העברתי את השם והכתובת. מטרטרים אותם, בשביל מה?

מה זאת אומרת, הוא לא עונה?

לא. מתקשרים אליו, ואומרים – "נחזור אליך". מטרטרים אותם, שמעת את הדברים.

לסיום אני אומר שעל כל החלטה שהתקבלה אפשר להגיש ערר. מוגשים עררים וזו הדרך הנכונה לפעול כאשר מתלונן אינו מרוצה מהחלטה.

נפלה החלטה ב- 93 לאזרח את מח"ש. כמה שנים עברו מאז?

היתה אחרי זה החלטה נגדית שלא לאזרח ולאחרונה, בעקבות החלטת ועדת השרים הוחלט לאזרח, וכרגע פועלים נמרצות, כפי שאמרתי, וזה גם מופיע בדו"ח, אני חושב.

אז אנחנו רוצים בסיכומים לשמוע מכם – בכתובים, מה הם הצעדים המיידים והמעשיים שאתם הולכים לעשות כדי שהנושא הזה יצא לפועל.

נעביר לאדוני, ואני אומר לאדוני בעל פה – שכרגע אנחנו בישיבות מול האוצר לגבי סולם השכר והסגירות האחרונות כדי שהאזרוח ייצא לדרך, כבר ב- 2007, בעזרת השם.

אנחנו רוצים שתדעו – אנחנו הולכים לפנות ליועץ המשפטי לממשלה שכל תיק נגד שוטר שייסגר - פרקליט המדינה אישית חייב לחתום על הסגירה. חד משמעית. יש זמן לפרקליט המדינה. הוא עובד קשה ואנחנו מצפים שהוא יעבוד קצת יותר – כל תיק סגירה נגד שוטר חייב אישור של פרקליט המדינה.

המחלקה לחקירות שוטרים היא זרוע ארוכה, ידה הארכה של פרקליט המדינה, היא חלק מפרקליטות המדינה, ולמעשה, ההחלטות שמתקבלות על ידינו הן החלטות של הפרקליטות.

אז אתה מסכים עם ההצעה הזו?

אני חושב שמה שנעשה בפועל- אנחנו הרי זרוע של פרקליט המדינה, ולכן, החלטות שלנו הן החלטות למעשה של הפרקליטות.

אבל לפי - - ההצלחות שלכם הן - -

אנחנו לא מתווכחים, אנחנו מודיעים בזה – כל תיק שייסגר נגד שוטר חייב אישור פרקליט המדינה, כדי שכל אחד יידע שלא כל אחד יכול לסגור תיק.

אני שמחה על האפשרות שניתנת לי להשיב על הדברים בזמן שכבר אין לי. חלק מהדברים מאד חשובים, ודאי תיאורים קשים כפי ששמענו. יחד עם זאת, מאחר ואנחנו בשבוע זכויות האזרח אני רוצה להעלות על נס גם את זכויות האזרח של השוטרים. אסור לשכוח שגם השוטרים הם אזרחים ויש להם זכויות. שמעתי פה קריאות כאלה ואחרות – "לטהר את המשטרה", ואני חושבת שאנחנו אמורים לפעול על פי החוק- -

אנחנו תיקנו את זה.

זה לטובת המשטרה, לא לרעתה.

אנחנו גם בעד, דרך אגב, גם אנחנו - -

תיקנו את זה למילה יותר טובה.

"לנער".

אני לא יודעת אם "לנער" זה יותר טוב. מכל מקום, כיוון שגם למשטרה יש בהחלט רצון, וכמובן שזה גם אינטרס של המשטרה שיגויסו אנשים טובים יותר, איכותיים יותר, לא אנשים עם אינדיקציה לכך שהם נוטים לאלימות - ודאי שזה נכון. עד כמה שהדבר אפשרי אנחנו מעבירים בחינות לאנשים שמגיעים למשטרה. יש לנו מערכת סינון, אבל לא תמיד אנחנו מצליחים כי גם הבדיקות הטובות ביותר אינן - -

- - - פסיכומטרי, עם חתך אוכלוסייה - - , לא ככה לגרוף אנשים - -

סליחה, בהחלט עושים מבדקים. אנחנו לא מגייסים כל מי שמתדפק על שערינו. אני גם רוצה להזכיר שבתוך כוחות המשטרה יש חלק לא מבוטל גם של אנשים ממגזרים שונים – בתוכם גם חוקרים ושוטרי סיור ואחרים, שהם גם מהמגזר הערבי, כמובן.

אולי תתחילו מזה שתסננו מהמשטרה את האנשים שכבר הוגש נגדם כתב אישום פלילי. תתחילו בסינון הזה. סינון מינימלי.

אולי אני אחזור על מה שמשה סעדה אמר. אני בהחלט גם רוצה להגיב- מה שיש לנו זה רק מה שמובא לפנינו. מה שמובא לפנינו זה מקרים שבהם מח"ש חקרה והיגיעה למסקנה שיש ראיות

ושיש אפשרות להגיש כתבי אישום. זה כתבי אישום הן במישור הפלילי והן במישור המשמעתי. אנחנו, במשך השנים – אמנם יש, אולי, לפי הנתונים – יותר תלונות שמוגשות, יחד עם זאת, כפי שהזכיר משה סעדה, לא כולן הן תלונות שבסמכות מח"ש, לא כולן הן תלונות שמבשילות ובסופו של דבר, הנתונים שיש בידינו מצביעים על ירידה באלימות שוטרים. אני יודעת שזה לא פופולרי, כי כל מקרה, אפילו כשהוא אחד, הוא חמור ביותר, אבל כשאנחנו מסתכלים על 27,000 שוטרים ואולי אפילו יותר, כשמספר כתבי האישום הולך ויורד, ורק כדי לסבר את האוזן – אנחנו מדברים - -

זה לא - -. יש ירידה בכתבי האישום – זה נכון. השאלה היא האם יש ירידה באלימות שוטרים? אני לא בטוח.

אז השאלה היא באיזה כלים אתה בודק את זה.

סליחה, חברים. עם כל הכבוד, היא נותנת נתונים. אתם רוצים? – אחר כך תוכלו לבדוק אותם, אין בעיה.

מכל מקום, הנתונים הם נתונים מתוך הדו"חות שלנו ואנחנו עושים עליהם בהחלט מעקב. אם אנחנו מדברים על כך שבשנת 2004 – 226 כתבי אישום, בשנת 2005 , שעוד לא הסתיימה, אבל עומדת להסתיים – 137 כתבי אישום. זה מדבר בעד עצמו. ב-2005 – 187 ואני מזכירה שוב – אנחנו מדברים - -


אני מבקשת להזכיר, מכל מקום – כתבי אישום מגישים רק לאחר שהחקירה מצדיקה את זה. כשהחקירה אינה מצדיקה את זה, אז לא מגישים כתבי אישום, כי גם השוטרים, מה לעשות – הם אזרחים שיש להם זכויות, ואי אפשר לנקוט נגדם בצעדים שאין לכך בסיס.


אני רוצה לומר יותר מזה – עלו כאן נתונים לגבי תפקידים. שוטר, שלא כמו אזרח, כן ננקטים נגדו צעדים רק מהרגע שבו הוא חשוד. מהרגע ש - -ובאמת, דו"ח מבקר המדינה דיבר על זה שהנתונים לא עוברים מספיק לאימות, אבל היום המצב - - והנתונים מועברים. שוטר מעוכב בקידומו מהרגע שנפתחת נגדו חקירה. אני רוצה לומר לכם שיש נטיה רבה להגיש תלונות. לא כל התלונות הן ממניעים נאצלים. חלקן תלונות שלאחר מכן מתבררות כתלונות שווא, ולא משנה אם התלונה היא תלונת שווא או לא - השוטר מעוכב בקידומו. אולי זה נשמע לכם שום דבר, אבל עיכוב קידום זו פגיעה כלכלית קשה ביותר בשוטרים, ללא כל בסיס. עוד לא קרה שום דבר, עוד אף אחד לא קבע שהם עברו עבירה. הם כבר נפגעים בשכרם, הם כבר נפגעים פגיעה מורלית ותדמיתית כלפי חבריהם. זו פגיעה שבמישור האזרחי, האנשים האזרחים שעומדים לדין, אינם נפגעים בדרך זו.


מעבר לכך, אנחנו כן נוקטים באמצעים, גם בשלבים שהם לפני הגשת כתבי אישום. גם העברה מתפקיד, אולי לא במידה מספקת שיכולה לספק את אורית סרוק, אבל בכל מקרה, אנחנו פועלים על פי החוק ובג"ץ ויתקין, למיטב הבנתי כן אפשר למשטרה לבחון כל תיק, ואנחנו בוחנים כל תיק, גם מבחינת הראיות שלו ומחליטים החלטה שנתונה לביקורת בג"ץ – אם להעביר את השוטר מתפקידו, אם להשעות אותו. אנחנו עושים את הדברים האלה גם כן.


שוטר, לאחר שהוא מועמד לדין נתון גם לסכנה שהוא בכלל יסיים את תפקידו במשטרה, שהוא יפוטר, שייכרת מטה לחמו. זה לא דבר קל ערך. גם הצעד הזה ננקט כנגד חלק מהשוטרים. לכן אני רוצה לומר שכל מקרה לגופו. אם זה מצדיק את זה – זה - -חקירה. אם צריך לפעול אנחנו נפעל, ואנחנו, למיטב הבנתי, גם פועלים. ממה שאנחנו יודעים, אנחנו, מאז דו"ח ועדת קרמינצר, שבדקה את נושא האלימות במשטרה – המשטרה, למיטב הבנתי, מאד הפנימה את זה, למרות שזה נשמע לפי הנתונים שאתם סיפרתם כאילו זה לא נכון – יש הפנמה. התרבות במשטרה היא כבר לא כפי שהיתה לפני שנים רבות. אגב, אחריות מפקדים – גם הנושא הזה הועלה פה על ידי החברים. מפקדים גם נמדדים לפי הנושא הזה של פתיחת תיקים נגד פקודים שלהם. הם נמדדים על זה, יש לנו תוכנת מנהל. הנושא הזה הוא אחד מהנושאים שעליהם הם נמדדים, ויש להם נטיה ורצון להוריד את מספר התיקים כנגד השוטרים שלהם, לחנך ואתם לכך, ולעזור בעניין הזה.

אני מאד מודה לך. אני מקווה שבשבוע זכויות האזרח בשנה הבאה נוכל לרשום לפנינו הישגים לטובת זכויות האזרח. אני מתנצל על כך שחלק מהחברים ואלה שביקשו זכות דיבור – לא התאפשר לנו לתת להם זכות דיבור. זה כמעט לא קורה לנו. אני בהחלט חושב שאלה שקיבלו זכות דיבור, או אלה שלא קיבלו, ויש נושאים שהם רוצים להעלות כדי שאנחנו נטפל בהם – אנחנו נשמח מאד לעשות את זה.


תודה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45