כנסת פתוחה

תקציב 2007 בעדשה מגדרית - תעסוקת נשים ובטחון חברתי

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
11.12.2006
הכנסת השבע-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 25
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, כ"א בכסלו תשס"ז (12 בדצמבר 2006), שעה 12:00

תקציב 2007 בעדשה מגדרית – תעסוקת נשים וביטחון חברתי.

חברי הוועדה: גדעון סער - היו"ר
זהבה גלאון
משה גפני
עמירה דותן
נדיה חילו
דב חנין
אחמד טיבי
שרה מרום-שלו
מרינה סולודקין
רונית תירוש

גבריאל מימון - מנכ"ל משרד התמ"ת
אסנת פיסטנברג - חוקרת במינהל לתכנון מחקר וכלכלה, משרד התמ"ת
קסה במסין - סטודנטית, משרד התמ"ת
אפרת דובדבני - מנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה
איילת פריש - דוברת משרד המשנה לראש הממשלה
בת שבע אפריים - יועצת לשר וממונה על מעמד האישה, משרד המשנה לראש הממשלה
יעל הרמל - מנהלת שירות רווחת הפרט והמשפחה, משרד הרווחה
עו"ד לילך נחמיה - סמנכ"ל הרשות לעסקים קטנים
מרי חדייר - ראש תחום מעמד האישה, הרשות לקידום מעמד האישה
מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
איריס אליס - הרשות לקידום מעמד האישה
ד"ר ברברה סבירסקי- פורום נשים לתקציב הוגן, יו"ר מרכז אדוה
איימי טומצ'ין - מרכז אדוה
לאדה בורדה - מרכז אדוה
רות אילת - נשים לתקציב הוגן
עולא שתיווי - נשים לתקציב הוגן
יעל חסון - נשים לתקציב הוגן
רינת ויסבאום - מרכז מהות
מיכל דגן - מרכז מהות
רותי גור - אישה לאישה והעמותה להעצמה כלכלית לנשים
ראג'יה אבו עקל - ארגון מסווא
עו"ד יפעת מצנר - יועצת משפטית, שדולת הנשים
עו"ד מלכה דורון - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים
טליה לבני - יו"ר נעמ"ת
גלי עציון - ארגון נעמ"ת
תמר ניב ישראל - ויצ"ו
אורי אגם - מנכ"לית העמותה למען משפחות חד-הוריות בישראל
שאולינו ג'ובילי - העמותה למען משפחות חד-הוריות בישראל
עו"ד חלאילה אמאני – לשכת עורכי-הדין

דלית אזולאי

תמר פוליבוי

תקציב 2007 בעדשה מגדרית – תעסוקת נשים וביטחון חברתי

אני פותח את הישיבה. אני רוצה קודם כל להתנצל על האיחור. עדכנו אותי שמנכ"ל משרד התעשייה והמסחר יתאחר, ואכן אני עדיין לא רואה אותו אתנו. אני חשבתי שנוכחותו חשובה. בסופו של דבר, אנחנו גם דחינו פעם אחת את הישיבה כדי לאפשר את נוכחותו. הוא בטח עוד יגיע.

לפני שנתחיל, אני רוצה גם לומר שהיום תעלה בקריאה ראשונה במליאה הצעת החוק של חברי הכנסת נדיה חילו וזבולון אורלב, שעברה פה בשבוע שעבר ונוגעת להטרדה מינית של קטינים. לתשומת לבכם, זה בסדר היום של המליאה היום. תבואו לתמוך בחוק בקריאה ראשונה. אמרתי שעד סוף 2006 החוק הזה יושלם.

הנושא הוא תקציב 2007 בעדשה מגדרית – תעסוקת נשים וביטחון חברתי. מעבר לכותרת הכללית, הסיפא מרמזת על הדברים שחשבתי שצריך להתמקד בהם, דהיינו: תעסוקת נשים וביטחון סוציאלי.

אני מודה למנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל שהגיעה לישיבה. כמובן שאחר כך היא תציג את הפעילות שלה בנושא. אני מודה שהיוזמה לדיון הייתה יוזמה של הגברת ברברה סבירסקי ממרכז אדוה.

מכיוון שאני חייב לצאת לישיבה אחרת והספקתי לעיין בדוח של ברברה סבירסקי, אני רוצה לומר כמה מילים. אני רוצה לומר את הדברים לפני שהדוח יוצג, כי אני קראתי אותו. אדוני יושב הראש, אני חושב שהישיבה הזאת היא ישיבה מאוד חשובה. אני רוצה לחזור ולברך אתכן על הניתוח שאתן מציעות לנו בכנסת. אני חושב שזה ניתוח חשוב בצורה בלתי רגילה. אני מרגיש נוח לומר את הדברים דווקא מכיוון שאני גבר. אני חושב שהחשיבה הנשית הפמיניסטית תורמת לכולנו. זו חשיבה רעננה ומאוד חשובה. כשאנחנו שואלים את השאלה החברתית מי נפגע ומי משלם את המחיר ומסתכלים על הדמות החברתית של האנשים הנפגעים, במקרה הזה של הנשים הנפגעות, אנחנו מקדמים את הדיון שלנו בצורה מאוד מאוד אמיתית.

מאוד הייתי רוצה שדיונים כאלה יתקיימו לא רק בוועדה הזאת, שהיא ועדה מאוד חשובה, אלא שבכל ועדות הכנסת תימצא הדרך לדון בשאלות, כמו: מי משלם את המחיר ומה היא דמותם החברתית של הנפגעים. במקרה הזה אנחנו רואים קודם כל את הנשים בחזית ובשורה הראשונה, וזה תמיד קורה כך, ויש קבוצות חברתיות נוספות שנפגעות. אני חושב שסוג הדיון הזה מאוד מאוד תורם לחשיבה שלנו, כי הוא מוריד את השאלות מרמה אבסטרקטית ומופשטת, שהיא רחוקה מכולם, לרמה מאוד מאוד מעשית, שיכולה גם לקדם איזושהי אלטרנטיבה ואיזה שהם פתרונות. תודה רבה, אדוני יושב הראש.

אני רוצה להבהיר הבהרה קטנה. המצגת הזאת מבוססת על מחקר של מרכז אדוה, אבל היא מובאת לכם תודות ל"נשים לתקציב הוגן", שהיא קואליציה של כ-30 ארגוני זכויות אדם ונשים, שעובדים ביחד כדי לקדם תקציב לנשים. למרכז אדוה אין יכולת לעשות לובי, להביא את הדברים לכנסת ולמקומות אחרים, ולפורום הזה יש אפשרות. אני פה בשירות הפורום "נשים לתקציב הוגן".

אני אעבור די מהר על המצגת הזאת, כי אנחנו רוצים להתמקד בעיקר בתעסוקה - קצת בביטחון סוציאלי, אבל בעיקר בתעסוקה. לפני שאני אתחיל, אני רוצה שוב להודות לחבר הכנסת גדעון סער, שאפשר גם את קיום הדיון הקודם ביולי וגם את הדיון הזה.

התקציב של 2007 הוא תקציב של מלחמה. נשאלת השאלה מי יידרש לשלם את המחיר ומי לא יידרש לשלם את המחיר. מקבלי שכר גבוה לא יידרשו לשלם את המחיר, כי הרפורמה במס ממשיכה לפעול, והנשים לא נהנות ממנה באותה מידה שגברים נהנים.
אם מסתכלים על העשירון העליון, רואים ש-88% מהעשירון העליון הם גברים. 12% הם נשים. זה יותר טוב מהמצב שהיה לפני 20 שנה, אבל זה מיעוט.

כמה זה היה לפני 20 שנה?

לפני 20 שנה 6% מהעשירון העליון היו נשים, והיום - 12%. יש התקדמות בנושא הזה, אבל עדיין הנשים במיעוט.

מי שלא יידרש לשאת בהוצאות המלחמה זה עשירים וגברים.

כאשר יש עלות גדולה שצריך לשלם, איך אפשר לשלם אותה? אפשר לקצץ ואפשר לקחת כסף במסים. הרפורמה במסים נמשכת, לא עצרו אותה. יש ארצות שעברו מלחמות ואסונות טבע, והן עצרו את הרפורמה במסים כדי לשלם את הנזק.

התחלנו להוריד מס חברות כדי ליישר קו עם ארצות מערב אירופה. החלטנו לא להפסיק את ההורדה או לא להעלות באחוז אחד או בעשירית אחוז כדי לשלם קצת עבור המלחמה, אלא להמשיך בהליך הזה. זאת אומרת שבעלי חברות לא יידרשו לתרום למאמץ הזה. שוב, איפה הנשים? לא שם. 1.5% מכל הנשים המועסקות והעובדות שרשומות הן בעלות חברות.

האם זה נתון בדוק?

ההגדרה המדויקת היא נשים שמעסיקות מישהי אחרת, לא רק בעלות חברות, אלא אפילו בעלות עסקים קטנים שמעסיקות נשים. אלו הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

אחרי שאמרנו מי לא יידרש לשאת בהוצאות המלחמה, נעבור למי כן יידרש לשאת בהוצאות. לא רק הנשים יידרשו. מקבלי שכר מינימום יידרשו לשלם את המחיר בצורה מאוד בולטת. שני שליש ממקבלי שכר מינימום או פחות הם נשים. חוק ההסדרים דוחה את הפעימה האחרונה של העלאת שכר מינימום. זה נשמע כמו משהו מאוד מאוד טכני. תרגמתי את זה לכסף. מדובר ב-600 שקל בערך לכל אישה ולכל גבר שמרוויחים שכר מינימום. אמרו: חכו שישה חודשים. אפשר להסתכל על זה כתרומה עבור המלחמה.

ואם זה לא יאושר בחוק ההסדרים?

אז לא, לשם כך אני פה.

מי עוד יידרש לשאת בהוצאות המלחמה? אלה שנותנים ונותנות שירותים חברתיים: חינוך, בריאות ורווחה. זה משהו שאני אומרת כל שנה בכנסת. כאשר מקצצים בשירותים החברתיים, מקצצים במשרות של נשים או מורידים את רמת השכר וגם את התוספות.

או למשרה חלקית.

נכון, או בהיקף השכר. נתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מראים שמתוך עובדי החינוך כמעט 78% הם נשים, מתוך עובדי הבריאות - 74% נשים, ומתוך עובדי הרווחה כ-85% נשים. כשיש הורדה בהוצאות, נשים נפגעות בעיקר.

אני תמיד מתחילה את השיחה בנותנות השירותים, כי זה שכר, אבל יש גם מקבלות ומקבלי השירותים. מדובר גם בגברים, גם בנשים וגם בילדים, אבל אני עכשיו מתמקדת בנשים. נשים צורכות יותר שירותי בריאות מגברים, כי הן יולדות והן חיות יותר זמן.

זה נתון אמפירי?

הכל אמפירי. אני לא מדברת על דברים שהם לא אמפיריים, הכל מבוסס על מחקר. נשים צורכות יותר שירותי רווחה מגברים. זה גם נתון אמפירי.

בשנת 2002 החלו נשים לצרוך יותר שירותי הכשרה מקצועית. הן הגיעו ל-50%, עברו את ה-50% ואז התחילו לפוצץ את ההכשרה המקצועית, ועל זה נדבר יותר מאוחר. אני רוצה להדגיש שהכל אמפירי, מבוסס על מחקר.

אם נסתכל על תקציב משרד הבריאות, נראה שזה התקציב בלי הסעיף שניתן לחוק ביטוח בריאות ממלכתי. רואים בבירור מה המגמה. אגב, זה ממשיך לרדת ב-2007, אבל החישוב נעשה יותר מסובך, אז החלטנו לא לעשות את זה.

הדבר הכי חשוב בתקציב החינוך זה, כמובן, שעות הוראה, כמה שעות מקבלים הילדים בבתי הספר. המגמה מאוד ברורה, יש ירידה בשעות התקן לתלמיד. זה אומר שהכסף לשעות הוראה פר תלמיד יורד.

ביטחון סוציאלי זה אחד הנושאים שאנחנו רוצים להתמקד בהם. ידוע בכל ארץ, לא רק בישראל, שנשים הן עיקר הקליינטיות של הביטוח הסוציאלי. גם גברים, אבל בעיקר נשים. אני אציין נתונים מהמוסד לביטוח לאומי ומהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מתוך מקבלי קצבת זקנה, הנשים מהוות 58%, בגלל שהן חיות יותר. מתוך מקבלי הבטחת הכנסה 65% הן נשים. אגב, פה חשבתי שחלה ירידה אחרי הקיצוצים המאוד מאוד גדולים במערכת, אבל בסוף לאחר שדיברתי עם הביטוח הלאומי, נודע לי שהם נשארו 65%. מתוך מקבלי גמלת סיעוד 71% הן נשים, בגלל שהן חיות יותר זמן וסובלות יותר מבעיות תפקוד בזקנתן. כמובן אנחנו יודעים שאם מדברים על קצבת לידה ומזונות, אלה נושאים של נשים, וכאשר יש קיצוץ או הקפאה זה פוגע בנשים.

הבעיה היא לא רק הקיצוץ, אלא גם המבנה, איך יינתן השירות. אם אנחנו מסתכלים על חוק ההסדרים, לא שמעתי שזה יצא, אבל אולי זה עוד יכול לצאת, זאת אומרת: לפי דיווחי העיתון, צריך לברך את חברת הכנסת רוחמה אברהם על הוצאת הרבה מהסעיפים.

זה לא יצא. נדמה לי שהצלחנו להעביר את זה לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שזה גם חשוב, אבל זה לא פוצל בוועדת הכנסת.

מה בדיוק הבעיה? אני לא פה כדי להגיד "אל תקצצו, אל תסגרו", אלא כדי להגיד תדונו בזה כמו שצריך, לא בחוק ההסדרים. גם אני אומרת שצריך לעשות שינויים בביטוח לאומי, לפי הניתוח, אבל אני אומרת שצריך לדון בזה לעומק, ולא להכניס את זה לעסקת חבילה. יכול להיות שאפשר לסגור כמה מהסניפים. יכול להיות שסוגרים דווקא את הסניפים של האוכלוסיות החלשות, אז מה עשינו? עשינו רע לשירות המדינה.

יחד עם סגירת הסניפים, יש כמובן הפחתה בתקני כוח אדם. כתוב פה בפירוש קיצוץ של 6% לשנה בחמש השנים הבאות. זה אומר קיצוץ של 30% בעובדי הביטוח הלאומי, ש-75% מהם הן נשים. זאת גם בעיה של נשים עובדות, אבל זו גם בעיה של הנשים ושל הגברים שיקבלו שירות פחות טוב. ברור שאנחנו צריכים לשאוף לכך שהם יקבלו שירות יותר טוב, וברור שאי אפשר לתת שירות טוב יותר על ידי חוק שמעבירים צ'יק צ'אק. אולי שינויים דרושים.

עכשיו אנחנו מגיעים לכמה דברים, שלפי מיטב ידיעתי הוצעו או פוצלו מחוק ההסדרים. אחד – הפיכת הקיצוץ של 4% משנת 2002 לקבוע במקום זמני.

אני זוכר בוודאות שהנושא השני של הקפאת הקצבאות יצא, אבל אני לא זוכר בוודאות את הנושא הראשון.

אני גם לא זוכר, אבל הנושא הראשון בוודאות לא אושר. נדמה לי שזה גם יצא - -

אני חושבת שהם איחדו את שני הסעיפים בהצבעה ראשונה שהייתה בחוק ההסדרים.

אם כן, יש לנו סיבה לשמוח, אבל צריך גם לזכור שכאשר משהו לא עובר, הוא חוזר. אז בואו נעמוד על המשמר.

כתבתי אי העלאת קצבת זקנה, כי אנחנו יודעים שקצבת זקנה אצלנו נמוכה בהשוואה בינלאומית, ושאחת המפלגות באה לממשלת ישראל עם מצע שאמר שיש להעלות קצבת זקנה. מדברים על זה, אבל אני עוד לא רואה את זה. בואו לא נשכח, שאנחנו פה רק כדי למנוע קיצוצים.

את השקף הבא ראיתם הרבה פעמים. לאה אחדות והרבה אנשים מהביטוח הלאומי מציגים אותו. יש ירידה בתשלומי הביטוח הלאומי, כי זה מה שעבר בשנים קודמות בחוק ההסדרים וזה מה שלא הייתי רוצה שיקרה השנה כדי לא לפגוע בנשים. אני לא רוצה שגברים ונשים ייפגעו, אבל נשים זה הנושא שלנו.

מניתוח שלי משנת 1990, אני רואה את חיסול המימון הציבורי של ההכשרה המקצועית. כל אחד יכול ללכת לג'ון ברייס ולשלם 15,000, 20,000 שקל כדי להשתתף בקורס הכשרה מקצועית. כן, זה קיים ויש עסקים פרטיים שעושים עבודה יפה מאוד. הממשלה יוצאת מהעסק הזה, והשאלה היא האם זה נכון. האם זה לא אחד מתפקידי הממשלה לדאוג שהאזרחים יקבלו הכשרה מקצועית? אני לא מדברת רק על אלה שפספסו את הסיבוב הראשון בבית הספר, אלא על אלה שצריכים להתעדכן. במקום ללכת לכיוון של life long learning ולאפשר לאנשים להמשיך ללמוד עם סובסידיות ועם עזרה ממשלתית, אנחנו פונים בדיוק בכיוון ההפוך לכיוון הנוהג בעולם, חיסול מימון ממשלתי. אני אומרת "חיסול" לא כמילה פופוליסטית, לא כדי להיות קיצונית, אלא כי זה הניתוח שלי.

נעבור להכשרה מקצועית, לפי סוג, בשש השנים האחרונות. מדובר בהכשרה מקצועית במימון הממשלה, שנקראת קורסים למבוגרים. לא מדובר בשנה ה-13 בבית ספר, אלא במבוגרים שכבר גמרו בית ספר ועכשיו הולכים לרכוש מקצוע. תראו מה קורה בקורסי הכשרת יום למובטלים במימון ציבורי. תראו איך מספר המשתתפים יורד.

אני רוצה לברך את סגן יושב ראש הכנסת, חבר הכנסת אחמד טיבי, כי הוא לא כל יום מגיע לוועדה, וכמובן גם את חברת הכנסת זהבה גלאון שמגיעה יותר.

לכסף שיורד יש ביטוי והשלכה על האנשים. רואים שאחוז הנשים המשתתפות עלה, אבל זה לא כל כך משמח, כי המספרים ירדו.

זה בעצם אותו נושא שדיברת עליו קודם, הכשרה מקצועית.

לפי דיווח, במחצית הראשונה של 2006 לא היו יותר מ-900 מובטלים ומובטלות בקורסים. הייתה מלחמה ותקציב המדינה אושר באיחור. בגלל כל זה, אין פעילות רגילה. כמעט אין פעילות, מה זה 900? זה כלום, זאת אומרת שיוצאים מהעסקים האלה, יוצאים מההכשרה המקצועית.

יש עוד דברים שקורים או לא קורים עם הכשרה מקצועית. בחלק מהם יש הגיון, אבל ההגיון קצת בעייתי. יש דגש עכשיו על הכשרה פנים-מפעלית. יש הכרזה כזאת, למרות שאני לא יודעת האם זה באמת קורה. אם תבדקו ב-2005 כמה השתתפו, תראו שפחות מ-100 אנשים השתתפו בהכשרה פנים-מפעלית. זאת בעיה לעשות את זה, זה לא מתארגן לבד, אלא צריך לעבוד על זה. מתוכם, רק 21 נשים. אין סיבה הגיונית למה יותר נשים לא תשתתפנה, אבל זה לא קורה. עכשיו יש דגש גם על מקצועות של עובדים זרים: מתכת ובניין. זה מאוד חשוב, אבל אין שם נשים, וזאת בעיה.

הנושא השני שיש לו קשר מאוד הדוק לנושא התעסוקה הוא מעונות יום. פה אני זקוקה לאנשים ממשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אין לי תשובות, יש לי רק שאלות. אני אשתף אתכם בשאלות.

אני מודה לך, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, שהגעת. הגעת בדיוק לנקודה - אם כי עלו גם נקודות קודמות שהיו רלוונטיות - מאוד חשובה. הנקודה הקודמת שדנו בה הייתה צמצום השתתפות המדינה בהכשרה מקצועית, הקיצוץ ב-2007 וגם התהליך שעבר בשנים האחרונות.

כבר הרבה זמן מדברים על מעונות כחלק מהפתרון לנשים עובדות. אולי בעזרת מעונות אפשר לגרום ליותר נשים לעבוד ולעבוד יותר שעות. אביא כמה דיונים מהתקציבים, ואשאל שאלות, כי אין לי תשובות. הייתה החלטה ב-2006 על תוספת שהתקבלה בעת קבלת תקציב 2006 על תוספת של 50 מיליון ש"ח בכל אחת מהשנים 2006, 2007 ו-2008 למעונות יום, כדי להרחיב את שעות ההפעלה של מעונות היום, דבר שיכול לעזור לנשים. כידוע, כדי לעבוד מ-9:00 עד 17:00 צריך להופיע קודם ולהישאר אחרי, כלומר המעון צריך להיות יותר גמיש. הייתה החלטה להגמיש את שעות המעון. השאלה מה קרה השנה ומה יקרה בשנה הבאה. איזה תוכניות יש? איך נראה את זה קורה בפועל?
כשראיתי את המסמך שמשרד האוצר הגיש לממשלה, הייתה שם תוספת של 10 מיליון ש"ח למעונות, אבל כשראיתי את המסמך שהממשלה אישרה, לא ראיתי את ה-10 מיליון ש"ח. מה עושים עם הכסף?

התוספת היא בצפון, אבל זה לא אומר שלא קיצצו במקומות אחרים.

מה לא נכלל בתקציב 2007? יש תוכנית גדולה לפיתוח הנגב. חשבנו שבזה תיכלל תוכנית לפיתוח תעסוקת נשים בנגב. נשמע מה נשאר מזה. מעט מאוד כסף נשאר. מה הן התוכניות? אותו דבר לגבי נשים בגליל, שנפגעו במלחמה. בוא נשמע איזה תוכניות יש לתעסוקת נשים בגליל.

כבר שנה שלמה אנחנו מדברים על הצורך בהענקת אשראי נוסף לעסקים זעירים, מה שנקרא microcredit. אנחנו יודעים שיש אשראי, אבל מה עם אשראי לעסקים מאוד זעירים?

דיברנו כבר שנה על תוכנית להקמת חממה עסקית לעסקים זעירים.

דיברנו על עוד שני נושאים בעקבות המלחמה, שקשה לדבר עליהם וקשה לקלוט. האחד - פיצוי עבור אובדן הכנסה לנשים בשוק הלא-פורמלי בצפון. אם זה לא-פורמלי, שואלים למה הן רוצות פיצוי. הן עובדות, והן הפסידו הכנסה. השני - פיצוי על ההוצאות המוגברות של נשים בצפון התלויות בקצבאות. אומרים שאם נשים לא עובדות, אין להן הכנסה ולכן הן לא נכנסות לתמונה. כל ההחלטות שהתקבלו בעקבות המלחמה, לא התחשבו בשתי הנקודות האחרונות. אני מקווה שחברות מהפורום תדברנה על הנושא.

חברת הכנסת חילו, את רוצה לדבר לפני שהמנכ"ל יתייחס?

אולי הוא גם יענה על כל מיני שאלות שנפנה אליו, במיוחד על סבסוד המעונות. אני רוצה לברך את מרכז אדוה על כך שכל שנה מאיר את עינינו ומנסה לשים את הפוקוס הייחודי על התקציב ועל חוק ההסדרים, שהוא חוק לא טוב שצריך לבטל אותו. יש כמה יוזמות היום לבטל אותו. טוב שאתם מנסים להביא לנו אינפורמציה על הפגיעות בנשים.

אני לא רוצה לחזור על מה שאמרו ברברה והפורום לתקציב הוגן, שאני גם גאה להיות חלק ממנו. הנושא המגדרי ומעמד האישה קשורים לשלוש סוגיות מאוד גדולות: חקיקה, חינוך אזרחי ותקציבים. אני חושבת שחקיקה היא חלק מתפקידו של הבית הזה. יש היום יוזמות רבות. גם חקיקה מאוד מתקדמת בעניין לא מספיקה, ולכן צריך להמשיך לפעול למען קידום החקיקה כדי להתאימה לעולם העבודה של נשים. צריך להעביר חקיקה מאוד ייחודית. החינוך האזרחי הוא פועל יוצא גם מהחקיקה, אבל גם מהביצוע היומיומי של מתן משאבים, הדגשת התרומה של נשים שהן חלק מחברה, ולא איזה פורום ייחודי.

אני רוצה להתמקד בתקציב כאן היום ולנצל את הימצאותו של מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה כדי להפנות אליו כמה שאלות. ברור לנו שקידום נשים קשור ישירות למעונות ילדים, וזה לא דבר חדש. מדי פעם עולה הדרישה הזאת, והשנה הדרישה הזאת מאוד חזקה, והיא גם הובטחה לכל המפלגות, כולל למפלגה שאני שייכת אליה. חינוך חינם לגיל הרך גם היה חלק מהאג'נדה החברתית של כל המפלגות, ואני מניחה שיושבת ראש נעמ"ת גם תדבר על זה. ההצעה הייתה שיתחילו בכך בצפון ובדרום באזורים שיותר נפגעו כדי לעודד את הנשים. החישוב הכספי לכל התוכנית הזאת הוא 312 מיליון ש"ח. אני רוצה לשאול האם לאדוני יש אינפורמציה על התוכנית, ומה הוא מתכוון לעשות בעניין הזה.


נקודה נוספת שקשורה למעונות היא הסבסוד. אני מניחה שגם אדוני יודע ששאלת הסבסוד עולה מדי שנה על ידי ארגוני הנשים. במקום להפנות תקציבים למעמד האישה, להכשרת נשים, למודעות ולכל שאר האלמנטים של קידום נשים, הן מוצאות עצמן מסבסדות את ה-5% במקום המשרד. כל הגורמים, גם בשנים קודמות, אומרים שאתם צודקים. נכון להיום לא נעשה דבר בעניין. ארצה לשמוע את ההתייחסות של אדוני גם בנושא הזה.

גם אם בחוק ההסדרים יש יותר סעיפים שיש להם השלכות חברתיות קשות מאוד, צריך לזכור שהרבה מאוד חוקים נמצאים היום בוועדות. כך היה אתמול בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות שאני חברה בה. אני לא רוצה לחזור על כל ההשלכות שציינת פה, ברברה, על נשים. אני רוצה לשים דגש על הכשרת נשים. גם לזה צריך תקציבים. זה חשוב גם לאוכלוסיות ייחודיות, כמו נשים ערביות. לכל מה שהוצג פה יש לעתים השלכות יותר קשות על קבוצות מסוימות של נשים, נשים ערביות. התקציבים של הכשרה מעשית עזרו להן מאוד, כי הם נותנים הזדמנות לצרוך את השירותים, ללמוד וגם לצאת לעבודה. אתה יודע אולי יותר טוב ממני מה המספרים של אותן נשים ערביות שלא בשוק העבודה לעומת נשים יהודיות. יותר מ-55% אחוז מהסטודנטים הערבים במכללות ובאוניברסיטאות הן נשים ערביות. אנחנו היום לא יכולים לבוא בטענה שהן לא הכשירו את עצמן ושהן עדיין לא משכילות. יש להן כל ההון האנושי וכל הכלים, חסרים להן המשאבים להכשרה ולמתן הזדמנות נוספת כדי לצאת לשוק העבודה. תודה.

אדוני יושב הראש, אני מברך על קיום הדיון הזה. כל הזמן אומרים שהממשלה מעדיפה את העשירים ואת החזקים, והיא פוגעת בחלשים ובמעמד הביניים. המצגת שהציגה גברת סבירסקי מרשימה, כי רואים בה בבירור ובאופן חד-משמעי, שהפגיעות הללו הן בעיקר בנשים, פחות בגברים, גם בגלל שנשים הן פחות עשירות במשק וגם בגלל שנשים נזקקות לשירותי בריאות ולשירותי רווחה יותר מאשר גברים. אני כמובן אשתמש במחקר הזה, משום שהוא מחקר מאוד מאוד חשוב. יש פה אחוזים שנראים מוגזמים, למשל שרק 1.5% מהנשים העובדות הן מעסיקות. אני חושב שזה נתון מאוד דרמטי.

זה נתון משנת 2004.

זה לא משנה, ואם זה 5% היום? הנתון המדויק פחות רלוונטי, הכיוון מאוד ברור. אני מודה שכחבר כנסת הרבה שנים לא הייתי מודע לחלק הזה. דיברו נקודתית על פערים בין גברים לנשים, אבל אני חושב שהמצגת הכוללת ממש חשובה. אני מודה לך על כך.

אדוני יושב הראש, לפני שאני אציג שאלות למנכ"לים, אני רוצה להתייחס לחוק ההסדרים, שעליו מתבססת המצגת. חברת הכנסת נדיה חילו התייחסה לזה. מכיוון שאת חברת כנסת בקדנציה ראשונה, אני רוצה להסביר לך ולכולם איפה אנחנו עומדים עכשיו. מעמדן של הנשים היה מופלה לרעה באופן דרמטי, לפני שאנחנו מגיעים לשנת 2007. תקציב 2007 וחוק ההסדרים מרעים את המצב במספר נקודות, אבל המצב רע.

מכיוון שמדברים על נשים, נדבר רק על נשים, אבל אני יכול לדבר גם על שכבות חלשות. מעמדן של הנשים היה רע. כולנו הלכנו לבחירות, כל המפלגות, ואמרנו שנשפר את מעמדן ואת מעמד השכבות החלשות, ובכך גם ממילא ישתפר מעמד הנשים. האוצר ידע את זה. הוא ידע שנעשה את זה לקראת שנת 2007. מה הוא עשה? הוא הכניס עזים וחוק הסדרים.

את ואני נחזור הביתה מלאי סיפוק, שניצחנו את האוצר והוצאנו חלק מהחוקים, לא את כולם, אבל את רובם. נגיד לחברת הכנסת רוחמה אברהם יישר כוח על מה שעשתה בחוק ההסדרים. אני גם אקבל יישר כוח, כי בציבור החרדי לא מבינים למה ביקשתי במליאת הכנסת להעביר את חוק ההסדרים לוועדה לקידום מעמד האישה. גם אני לא ידעתי, עכשיו אני יודע. הרי אני ביקשתי להעביר את זה לוועדה לקידום מעמד האישה, ולכן זה עבר לוועדת הכנסת.

בסוף היום, בשנת 2007 אם יאושר התקציב, הוא יאושר עם כל מה שאמרת. בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ייצא חוק אחרי חוק. יאושרו פה ושם כמה חוקים מרכזיים, ומעמדן של הנשים יישאר רע, הוא עדיין לא יוטב. בסוף היום יאושר תקציב עם חוק הסדרים, שישאיר את מעמדן של הנשים כפי שהוא. אנחנו צריכים להתחיל להסתכל על הדברים בעיניים הללו ולהתחיל לשנות מדיניות וכיוון. הממשלה לא שינתה כיוון, לא בחוק ההסדרים ולא בחוק התקציב. היא לא שינתה כיוון.

אדוני המנכ"ל וגברתי המנכ"לית, בעיקר אדוני מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, האם אתה יכול לומר כמה דוחות, תלונות או פניות יש על פגיעה בנשים בחוקי העבודה השונים? אני מדבר על שכר מינימום ועל כל מכלול הנושאים שאתה מופקד עליהם במשרד העבודה ובמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. כמה תלונות הגיעו בכל הקשור לנשים? למשל נשים שפוטרו מהעבודה בגלל הריון.

שאר חברי וחברות הכנסת ביקשו לדבר אחרי סקירת המנכ"לים. קודם כל ידבר גבריאל מימון, מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אחריו תדבר מנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה. בבקשה, אדוני. אם אפשר, אבקש להתייחס לנקודות שעלו פה, כשהדגשים הם הכשרה מקצועית, מעונות ותעסוקת נשים באופן כללי. עלו נושאים, כמו: קיצוץ בהכשרה ובמעונות היום, שני נושאים שמעודדים תעסוקה.

אני רוצה שהוועדה לקידום מעמד האישה תבדוק בסוף התקציב מי המפלגות שתמכו בפגיעה בנשים, והאם המפלגות שאין להן נשים בסיעה תמכו בפגיעה בנשים או להפך. איך יצביעו בסוף מפלגות שמדברות על קידום נשים ואיך יצביעו בסוף מפלגות שלא מכניסות נשים?

המפלגות שלכם פוגעות בנשים בלי קשר לתקציב. יכולת לוותר על ההערה הזאת.

הנושאים הללו הם העיקר.

צהרים טובים לכולם, חברות וחברים, הוזמנתי לכאן כדי להתייחס למספר נושאים שקשורים לתחום הפעילות של משרדנו. אני אשתדל גם להתייחס למספר נקודות שעלו במהלך הדיון. אני אתחיל בהכשרה מקצועית.

הכשרה מקצועית זה אחד התחומים המרכזיים של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אנחנו מייחסים לזה חשיבות משמעותית. זה אחד הכלים הבסיסיים שאמורים להינתן כחלק מתהליך ההשתלבות בכוח העבודה. כשיש הכשרה מקצועית מתאימה, בעיקר בתחומים יישומים שנדרשים בשוק העבודה, יש אפשרות להשתלב במשק ובשוק העבודה.

לצערי, כפי שכבר נאמר כאן, חלה ירידה בשנים האחרונות – אפשר לראות גרף יורד – בשיעור התקציב שמוקצה להכשרה מקצועית למבוגרים, ולצערי גם בנוער, אבל כרגע אני מתייחס לשכבת המבוגרים. חלקים נרחבים מהתקציבים הללו מוקצים ומועברים לטובת מקצועות שמוגדרים כתחליפי עובדים זרים. אני חייב לומר לכם באובייקטיביות, שנראה לי שמטרת ההסטה של התקציבים הללו היא למנוע את המימוש שלהם. אני אומר את זה בצער, מכיוון שאני בסך הכל חמישה חודשים בתפקיד, אבל אחד המאבקים שניהלתי בשלושת החודשים האחרונים זה להסיט תקציבים. אם בסוף אראה אחוז סביר של השמה, אני אלך אתכם, גם אם המשמעות היא של סבסוד תשומת העבודה בשלב ההכשרה. עד רגע זה התקציב יתום, אין לו שימוש, הוא נשאר בספר התקציב, כשכמובן התחליף הוא ברור. יש אפשרות להשתמש בתקציב הזה בצורה מושכלת כדי ליצור הכשרות בסקטורים או בחלקים באוכלוסייה - -

אבל מבטיחים לך שיהיה לך סעיף כזה בתקציב?

כביכול, הגמישות הניהולית שאמורה להינתן למנכ"לים של משרדי ממשלה לקבוע את סדרי העדיפויות היא על הנייר. בפועל, אגף התקציבים לא מאפשר לנו את הגמישות להסטות תקציביות בשימושים התקציביים.

בכמה כסף מדובר?

מדובר על היקף של 30 מיליון שקל. זה סכום מכובד מאוד להכשרות מקצועיות. זה סכום שאנחנו יכולים לעשות joint venture עם גופים מכשירים שיכולים להתחייב לנו להשמה בסוף התהליך בשיעור של 60%-75% לפחות. זה סכום שאילו ניתן היה להשתמש בו, אין לי ספק שיכולנו להראות תוצאות של שילוב משמעותי יותר בסקטורים שבהם יש כשל תעסוקתי. אני חייב לומר שאנחנו די ממוקדים כרגע גם בסקטור החרדי וגם בסקטור המיעוטים. אנחנו מנסים לבנות תוכניות בסקטור המיעוטים. יש לנו כשל מיוחד במינו בקרב הנשים. שיעור ההשתתפות של הנשים בקרב מגזר המיעוטים הוא אפסי, מאוד מאוד נמוך.

אנחנו כרגע מנסים לבנות איזושהי תוכנית, אני מאוד מקווה, במסגרת התקציבים שיוחדו לדרום כדי לבצע הכשרות לנשים בתחומים שהן היו רוצות להשתלם בהן בעבודה, בעיקר במלאכות שקשורות לטקסטיל. אני מאוד מקווה שנצליח גם לשכנע מספר מפעלים שיעבירו את מיקום הפעילות שלהם לדרום, ואז כבר אפשר יהיה ליצור את התשתית לאותן שנשים תחלנה לעבוד באותם מפעלים. זה באשר לתחום ההכשרה המקצועית.

יש ירידה מתקציב 2006 ל-2007.

של 14%.

ה-flat הקבוע שחוזר על עצמו מדי שנה, כמובן שהוא נוגס בכל הסעיפים, שמוגדרים כסעיפים לא קשיחים. לצערי, הכשרה מקצועית זה סעיף שמוגדר כסעיף לא קשיח.

זה לא flat, זאת ירידה של 14%. 14% זה לא flat.

שוב פעם, זה לא במסגרת סדרי העדיפויות של המשרד, אלא זה במסגרת סדרי העדיפויות של אגף התקציבים.

חברת הכנסת רונית תירוש, שהייתה מנכ"לית של משרד החינוך, יושבת לידי וקשה לה לדבר. היא אומרת שלא יכול להיות שמשרד האוצר יכתיב למנכ"ל משרד איזה קיצוץ לקצץ. אם זה נעשה, אתה צריך לפנות ליועץ המשפטי לממשלה בטענה שיש עבירה על החוק.

משרד האוצר, יחידת אגף התקציבים, חושב שהכשרה מקצועית למבוגרים היא כרגע יעד לא חשוב. אני מצטער על מה שאני אומר, אבל אני אשמח מאוד אם יתאפשר לי להוסיף תקציבים גם מסעיפים אחרים של המשרד לטובת הכשרה מקצועית למבוגרים.

אתה מדבר על תקציב 2007?

כן. באשר למעונות יום, אחד מגורמי המוטיבציה לצאת לעבודה הוא כמובן הסידור לילדים.

זו המוטיבציה העיקרית.

תוכנית ה-150 מיליון שקל שהתחילה ב-2006 בחלק המאוד קטן שלה תבוא לידי ביטוי בעיקר ב-2007. תכליתה היא להרחיב את בסיס המשפחתונים. אנחנו יצאנו למכרז, שמטרתו לאייש כ-400 משפחתונים בשלושה, ארבעה חודשים הקרובים. המשמעות היא סדר גודל של 2,000 ילד נוספים בשלב הזה. בשלב הבא בחצי הראשון של 2008 אני מניח שנגיע ליעד של תוספת של 5,000 ילד למעונות היום.

אבל עדיין זה מיעוט קטן.

אני מסכים לחלוטין, שיש מקום להקצות יותר תקציבים לעידוד יציאת נשים לעבודה באמצעות המכשיר שנקרא "סבסוד מעונות יום", אבל אני חושב שאנחנו קודם כל צריכים לוודא שהביקוש תואם את ההיצע שאנחנו כרגע מייצרים.

דובר על 2,000 בשנת 2007 ו-5,000 בשנת 2008. לפי איזה פרמטרים זה נקבע? איך קובעים איזה ילדים ייקלטו?

יש קריטריונים ברורים גם לגבי המדרג הסוציו-אקונומי של הפונים, גם לגבי אזורים בארץ וגם לגבי הסקטורים שבהם יש כשל או שאנחנו מזהים ביקושים גבוהים יותר להשתלבות של ילדים במעונות יום. אני מעריך שהביקוש בסופו של דבר יגיע, יותר נשים ייצאו לעבודה ומספר הילדים שתוכנן לתוכנית יאויש.

מעבר לזה, יש לנו יעד להגדיל ב-4,000 ילד את מספר הילדים שיקבלו אפשרות לשילוב בצהרונים.

כבוד המנכ"ל, איך אין ביקוש? רק בתל-אביב נעמ"ת שלחה הביתה 450 ילדים שנרשמו, בגלל שלא היה מקום. האמהות הפגינו שהן לא יוצאות לעבודה בגלל זה.

אני לא אמרתי שאין ביקוש.

בכל האזורים יש לנו מקומות שהמעונות מלאים עם רשימות המתנה. אף אחד לא אחראי לתכנן. בתוכנית שלכם של ה-150 מיליון שקל כתוב שתפתחו - לא יודעת כמה - משפחתונים, ואתם פותחים בשלוש שנים שבעה מעונות. בסך הכל ב-2005, ב-2006 ו-2007 מתוכננים להיפתח רק שבעה מעונות בכל הארץ. איפה אתם חיים? אני מדברת בכאב לב. אתם אומרים משהו אחד, ובסוף עושים משהו אחר. רק השנה משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה תיקן את התקנים. אני מברכת על תיקון תקנים. ישבה ועדה ואמרה שזה באמת לא חינוכי שיהיו קבוצות גדולות של ילדים עם מעט מטפלות. אמרו שגם בחדרים כדאי שיהיו פחות ילדים. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה נתן הוראה לשטח.

טליה, זה הכל במסגרת קריאת ביניים?

כן, זו קריאת ביניים. הם השאירו השנה 2,500 ילדים בכל הארגונים. רק תן לנו להחזיר את ה-2,500 ילדים שהשארת בחוץ. משהו פה לא מובן לי. יש פער בין מה שרוצים לבין מה עושים. אני רוצה לשמוע מה עושים.

אני רוצה להעיר הערה על קריאות ביניים. בקדנציה הקודמת היה לי חבר בסיעה, שלא היה קורא קריאות ביניים, אבל כאשר הוא היה קורא קריאות ביניים, זה היה הופך לנאום. אמרתי לו פעם, שאם הוא רוצה שהקריאה שלו תהיה אפקטיבית, היא צריכה להיות חדה ותמציתית. אמנם דיברת מהלב, אבל בכל מקרה את תקבלי את רשות הדיבור.

אני רוצה להתייחס לכמה דברים שטליה אמרה. ראשית, אני מעריך שה-150 מיליון שקל לא יספקו את כלל הביקוש שקיים היום בשוק. בסופו של דבר, אלה סדרי העדיפויות של מדינת ישראל בהקצאת המשאבים שלה. אני לא מסוגל, ולדעתי אף אחד לא מסוגל, לאמוד את מספר הילדים ואת מספר האמהות שרוצות לצאת למעגל העבודה, ואני רוצה להוכיח את זה. בשנת 2006 לפני שבועיים אני ביקשתי מהאוצר לכסות לי גירעון של 45 מיליון שקל בסעיף סבסוד מעונות יום, כיוון שלא ניתן היה לצפות את מספר הילדים שירצו להשתלב, באיזה דרגות סוציו-אקונומיות הם יהיו ומה שיעור הסבסוד שלנו. לכן זה לא דבר שאתה מסוגל לתכנן מראש.

בנית תוכנית עם יעדים מסוימים. גם צריך להבין שהיעדים הם לא בהכרח לאייש מעונות יום בתל אביב. את מודעת היטב שאנחנו רוצים לאייש משפחתונים ומעונות יום במקומות שיש כשל תעסוקתי.

אתה מכוון בדיוק הפוך.

אני מציע לאפשר לי להשלים את הדברים שאני מעוניין לומר. אנחנו נהיה הראשונים לתמוך בכל מה שקשור בתגבור התקצוב לסבסוד מעונות יום ולהגדלת היצע המסגרות.

למה משפחתונים ופחות מעונות? הסיבה היא מאוד פשוטה. הנחת היסוד בתוכנית הייתה שיש מקומות ושיש סקטורים שהביקוש למשפחתונים יותר גבוה מאשר הביקוש למעונות, לדוגמה: בסקטור החרדי. יש שם רצון, על פי סקר שנערך, ליותר משפחתונים. רוצים מסגרת קטנה ומצומצמת, עד חמישה ילדים, כאשר הטיפול יותר אישי וקרוב. זאת המסגרת שהם יותר מעונינים בה. לכן אנחנו יוצאים עם מסגרת של משפחתונים.

קחו דוגמה נוספת – מועצות אזוריות. מה המשמעות של מיקום מעון יום במושב? המשמעות היא גם כלכלית. המעון לא יצליח להחזיק את עצמו, כי אתה צריך מספר ילדים מינימלי כדי לעבור את נקודת האיזון הכלכלית של הפעלת מעון. לכן אני אומר שיש צורך כרגע באיוש כל המסגרות שנבנו על פי התוכנית, קרי: כ-800 משפחתונים ועוד כשישה מעונות יום. האמיני לי, ברגע שאנחנו נאייש אותם, אנחנו נוכל לפנות שוב פעם ולבקש ולהוכיח שיש טעם בבקשה, מכיוון שהיא יוצרת שיעור השתתפות גבוה יותר בשוק העבודה בקרב הנשים.

חברת הכנסת חילו דיברה על חינוך חינם לגיל הרך. אתמול קיימתי פגישה עם טליה. אני אומר שאני מברך ומוכן לתמוך. העלות התקציבית כרגע של מתן חינוך חינם לצפון ולעוטף עזה הייתה 312 מיליון שקל.

יש היום הרבה תקציבים שזורמים לצפון ויש הרבה כספים שהגיעו מחוץ לארץ לצפון. אפשר להקצות מהם בשיטת המטשינג חצי חצי.

כל העת אנחנו יוצרים תוכניות ומציעים מקומות, שלדעתנו הם בגדר השקעות אטרקטיביות למשק. אחד מהם, ואולי החשוב שבהם, זה מעונות יום. בסופו של דבר, העניין הוא מימון. אני תומך לחלוטין בסבסוד עמוק יותר של ההשתתפות במעון היום, כי המשמעות היא שיותר נשים ייכנסו למעגל העבודה וישלבו את ילדיהן במעונות היום.

לגבי השתתפות של 5% שהושתה על המסגרות עצמן מתוך שיעור הסבסוד שהמדינה משתתפת, קיימתי שיחה עם קובי הבר. אני מצטרף לחלוטין לדרישה לבטל את ה-5%, ואני הסברתי גם למה. רבותיי, זו פגיעה שכולה בפריפריה, כי מי בעצם סופג את הנזק הזה של אי מתן ה-5% החסרים למוסדות? בסופו של דבר, הילד מהפריפריה, כי מי זוכה לסבסוד? הילד מהפריפריה, כי הוא במעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר. ממנו מוחסרים שירותים כתוצאה מזה שלמוסד חסרים כרגע בקופה 5% מסך עלות ההשתתפות של ההורים. אנחנו מתנגדים לכך שהתשלום הזה ייפול על ההורים כמחיר נוסף. אנחנו מתנגדים לזה. אם המדינה רוצה לעודד את התחום הזה, היא צריכה להשלים את ה-5% הנוספים. האוצר אומר שיש יתרון לגודל, כי ברגע שנותנים סמל מעון יוצרים מצב שהמעון מסוגל לקלוט ילדים. זה נכון אבל חלקית.

כאילו אומרים לי: אל תהיי חברתית, תחיי רק בתל-אביב ואל תחיי בפריפריה.

דבר נוסף שאולי לא קשור באופן ישיר לעידוד תעסוקה – ועדת הסטנדרטים, שאמורה לשפר את הסטנדרטים במעונות היום. ביקשנו את זה כפיילוט בפריפריה בהיקף של 26 מיליון שקל. לצערי הרב, משרד האוצר דחה אותנו. הוא לא מוכן להשתתף בתקצוב של התוכנית הזאת. לדעתי, היא יכולה להשביח את הרך הנולד, בעיקר בפריפריה, בתקופה החשובה מאוד שבה מעוצבת האישיות של הילד.

מה לגבי ה-10 מיליון שקלים, מה שהופיע ואחר כך נעלם?

זה נמצא בתקציב תוכניות הצפון. במסגרת הפירוט שפירטנו - העמקת הסובסידיה למדרגים עד שלוש, ארבע כדי לעודד יותר נשים להיכנס למעגל העבודה. לדעתנו, 10 מיליון שקל זה כסף קטן בלשון העם.

הייתי רוצה שלילך נחמיה, סמנכ"לית הרשות לעסקים קטנים, תפרט על נשים ועסקים קטנים.

יש לי מספר נתונים מסקר שערכנו. כיום יש 1,150,000 נשים בגיל העבודה, כלומר בגילאי 25-50. 74% מהנשים האלה עובדות, היתר אינן משתייכות למעגל העבודה. 30% מאלה שלא עובדות, לא עבדו מעולם.

90% מהנשים הן שכירות. הנטייה של נשים היא לא להיות עצמאיות, אלא שכירות. יותר ממחצית הנשים מעונינות להקים עסק. אנחנו מדברים על 57%, ובמספרים מדובר על 665,000 נשים, אם הן יעברו הכשרה מתאימה. לאו דווקא מדובר על הכשרה מקצועית, אלא על הכשרה להקמת עסק.

38% מהנשים שנסקרו בסקר מעונינות לשנות את תחום העיסוק שלהן. עלות יצירת מקום עבודה למדינה לעסק קטן היא 6,000 ש"ח. דיברתי קודם על 30 מיליון ש"ח. אם המדינה תשקיע 30 מיליון ש"ח, היא יכולה לגרום ל-5,000 נשים מובטלות להיות בעלות עסקים קטנים. אם נכפיל את זה, כי בדרך כלל בעסק קטן מועסקים עוד אנשים, אפשר לייצר לפחות 10,000 מקומות עבודה ב-30 מיליון ש"ח.

קיימת עלייה מתמדת בפניית נשים ליזמות. מתוך נתונים שאנחנו מקבלים ממרכזי טיפוח יזמות שפזורים ברחבי הארץ, בשנת 2002 היו 31% נשים - 5,910 נשים - שפנו ליזמות ופתחו עסקים מתוך אלה שפנו למרכזי טיפוח יזמות. בשנת 2005 יש גידול של עוד 7%. מדובר על 38% נשים, שהם 7,173 נשים. קיימת עלייה בפניית נשים ליזמות דווקא במגזר הערבי והחרדי.

זכינו במכרז של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ליצירת 300 עסקים של הורים יחידים מובטלים, שיצרו למעלה מ-450 מקומות תעסוקה. זה פרויקט שבמסגרתו אנחנו נאתר את אותו מספר נשים, ויחד עם המוסד לביטוח לאומי ושירות התעסוקה נכשיר אותן להיות בעלות עסקים. במהלך תקופת ההכשרה ובמשך חצי שנה עד שיקימו את העסק, הן יקבלו הבטחת הכנסה, דמי אבטלה וזכות למעונות.

תודה. מנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה, בבקשה. אם תוכלי, אבקש שתתייחסי בעיקר לנקודות שנוגעות לתעסוקת נשים בנגב ובגליל.

צהרים טובים לכולם. ביקשתי מיושב ראש הוועדה לקבוע אולי זמן אחר, כי אני רואה שהקשב פה קצת נמוך וגם בגלל מספר האנשים שנמצאים כאן. אולי נגיע במיוחד בהזדמנות אחרת גם כדי לדבר בהרחבה על פעילות המשרד. אני אגע בכמה דברים מאוד בקצרה.

חברת הכנסת חילו דיברה על שלושה נושאים, שאני חושבת שהם נושאים מאוד חשובים: חקיקה, חינוך ותקציבים. אני חושבת שקודם כל כשאני מסתכלת על עצמי בניהול המשרד ועל שילוב של נשים, אולי הדוגמה הכי טובה שאני יכולה לתת זה כמות הנשים שהמשרד עצמו מעסיק, או כמה נשים אני בוחרת להעסיק. זה לא סוד שכל התפקידים הבכירים במשרד מאוישים על ידי נשים, אם זה המנכ"לית, הסמנכ"לית, היועצת הבכירה לנושאים של אסטרטגיה, מידע ושיווק, איילת פריש, יועצת כלכלית, ראש מערך הסברה, פרוייקטורית העל שלנו ומי שאחראית אצלנו על כל נושא התקציבים, בת שבע אפרים שיושבת כאן. המשרד שלנו מעסיק נשים גם בעלות משפחה וילדים. זה אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות קודם כל.

המשרד שלנו העביר השנה שתי החלטות ממשלה מאוד חשובות: האחת – בנושא פיתוח הנגב בהיקף של 400 מיליון ש"ח, והשנייה – החלטת הממשלה השנייה שאמורה לעבור באישור הקבינט ב-20 בדצמבר, והיא תולדה של המלחמה בצפון, וידועה כהחלטה 561 לחיזוק הצפון בעבודה של כל משרדי הממשלה ובריכוז של המשרד שלנו.

כשהתכוננתי לדיון, חשבתי להתרכז בנושאים שהם ספציפיים לתעסוקת נשים. הדיון הזה לימד אותי, שכמעט הכל קשור בסופו של דבר לנשים. אולי אני אגע בקצרה בנושאים שהם גם חינוך פרופר וגם בנושאים אחרים, כי אני חושבת שמהם אפשר יהיה להקיש על דברים אחרים.

אומר בקצרה איך המשרד בנוי. המשרד שלנו פועל על ידי תקציב עצמאי שלו פלוס על ידי שתי שלוחות בשטח, הרשות לפיתוח הנגב והרשות לפיתוח הגליל. הדירקטורים שלהן הם ראשי הרשויות, מה שמאפשר לנו לקיים קשר מאוד טוב עם השטח. הרשויות האלה מתוקצבות על ידי המשרד שלנו ופועלות באופן עצמאי. ניתן לבדוק את הפעילות של הרשויות עצמן. יש הרבה מאוד דגש דווקא ברשויות על עבודה עם נשים, עבודה שקשורה לתעסוקת נשים מול מרכזי טיפוח ליזמות.

אם יש משהו אחד שהצוות ואני למדנו זה שבסופו של דבר הנגב והגליל מאפשרים הזדמנויות לכולם. יש שם מרחבים פתוחים. אפשר למצוא הרבה מאוד הזדמנויות שקשורות לנטיות הלב של כל אחד, אם ביצירה, בתיירות או בשיווק. מה בכל זאת גורם לתעסוקת נשים בפריפריה בנושא של יזמות אישית להיות נמוכה בהרבה מזה של הגברים? נשים שדיברנו איתן מעלות את הקושי שלהן לשווק את עצמן. כשעסק בפריפריה צריך להראות מה הוא עושה, הוא צריך להשקיע הרבה מאוד בשיווק. מכיוון שזה נושא שהוא מסובך יותר לנשים, אלה הנושאים שאנחנו שמים עליהם את הדגש יחד עם מרכז טיפוח יזמות בנושאי יזמות ועשייה. אשמח לפרט על זה בהזדמנות אחרת.

זרוע שלישית של המשרד היא ועדת שרים לנגב וגליל בראשות פרס, שדרכה אנחנו מעבירים הרבה מאוד החלטות ממשלה מגובות תקציבית. ועדת השרים מאפשרת לנו ליצור פלטפורמה משותפת לעבודה עם משרדי ממשלה, יחד עם גופים נוספים, כמו סוכנות וגופים חוץ ממשלתיים, ולאגם משאבים. אם אני מסתכלת על 2005, מ-50 מיליון ש"ח, שזה היה תקציב המשרד, הגענו בסוף השנה ל-602 מיליון ש"ח, תולדה של איגום משאבים.

תוכנית הנגב אמורה ליצור כלים אטרקטיביים, לחזק את התושבים שחיים בנגב, אבל גם ליצור כלים שיהיו מספיק אטרקטיביים כדי למשוך אנשים ממרכז הארץ. התוכנית עצמה שמה דגשים על חינוך, תעסוקה, איכות חיים וקהילה וצעירים ועל המגזר הלא-יהודי, המגזר הבדואי.

אעבור על נושאים שהם צבועים לגמרי ואחר-כך אתן לכם חיתוך מלא. עידוד תעסוקת נשים במגזר המיעוטים ב-2007 – 15 מיליון ש"ח. אנחנו נותנים תעדוף רציני למי שמעסיק נשים במגזר הערבי בנגב. זה כולל גם מסלול תעסוקה, הסעות נשים ודגש רציני על האופן בו האישה תופסת את עצמה, קמפיין שיווקי שאמור להוציא נשים מהבית. כולם יודעים שלנשים במגזר הבדואי קשה לנסוע מרחקים ארוכים. הכוונה ליצור מכלול שיאפשר לנשים לעבוד קרוב לבתיהן.
תוכנית עידוד מצוינות במגזר הבדואי עבדה על פיילוט של ארבעה יישובים במגזר הבדואי. היא מלווה כיתות י"א-י"ב ואחר-כך הלאה לאוניברסיטה, כאשר היא גם שמה דגש על הקשר בין ההורים לבין התלמידים. כבר היום 67% מהמשתתפים בתוכנית הן נשים. זה מצביע על נכונות ועל רצון של נשים במגזר הבדואי להצטרף לתוכניות של הצטיינות, ויש נכונות של הוריהם לאפשר להן לעשות את הצעד החשוב הזה. אני אעבור אתכם בקצרה על נושאי התוכנית, אם יש זמן.

זה לא במקום עוד פעם שאת תצטרכי להגיע לכאן.

אני אעשה את זה בשמחה גדולה, כי אני חושבת שזה נושא מאוד חשוב.

אני בטוח שלא כולם מודעים לפעילות שלכם בנושא הזה, גם הגורמים שעוסקים בנושאים האלה.

אני בטוחה שחלק גדול מהאנשים שאמורים להיות חשופים לזה לא חשופים. אנחנו מאמינים בשותפות במשרד שלנו, גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת מהלכי עבודה. זו הדרך שבה אנחנו נוהגים. אני מזמינה אתכם כאן ועכשיו לראות בנו שותפים אמיתיים לדרך. אני בטוחה שיש עוד נושאים שקשורים לעניין הזה, כי נגב וגליל הם נושאים מאוד רחבים. אני מזמינה אתכם לשתף אתנו פעולה ולעבוד אתנו יחד. אני זורקת לכם את הכפפה, ואומרת לכם שנשמח מאוד לעבוד יחד, לשבת סביב שולחן משותף ולראות איך אפשר לקדם את הנושאים האלה.

בחינוך מושם דגש מאוד גדול על החינוך הלא פורמלי, גם בעזרת שוברים לחוגים. כל הורה בנגב יקבל מעטפה ובה שני שוברים לחוגים פר ילד. הסבסוד של החוגים האלה יהיה, כמובן, לפי השכבה הסוציו-אקונומית. אין להשוות בין מיתר לבין רהט, לדוגמה. הסבסוד הוא תלוי. סבסוד כמעט מלא למעמד סוציו-אקונומי נמוך וסבסוד קטן מאוד למעמד סוציו-אקונומי גבוה, וזה בסדר גמור, זה גם הגיוני.

המעטפה הזאת תכלול, מעבר לחוגים, גם סיורים, חשיפה של ילדים לנושאים טכנולוגיים ולסיורים דו-שנתיים למרכזים מדעיים בנגב. אנחנו חושבים שזה חשוב מאוד לחשוף ילדים למשהו שלא היה באפשרותם לעשות לפני כן.

מדובר על הקטנת כיתות לימוד, פיצול כיתות א'-ב', חשיפת ילדים למרכזים מדעיים בנגב: למרכז הזואולוגי, מרכז מים, אנרגיה סולארית וכו'. כמו כן, מדובר על חשיפת ילדי הגן עד כיתות ב' למיומנויות של קריאה, לימוד שפות, חשבון, מה שאפשרי כיום רק בנגב.

אנחנו מדברים על הכשרה וליווי של 100 מורים חדשים למגזר הבדואי, על טיפוח מנהיגות למצוינות במגזר הבדואי, שכבר דיברתי עליו קודם וסיפרתי ש-67% מהם כיום נשים. אנחנו מדברים על הוספת כיתות לימוד למגזר הבדואי. יפה לדבר על חינוך, אבל אנחנו לא רוצים לעמוד במצב שאין בסוף איפה ללמוד.

בתעשייה, מסחר ותעסוקה אנחנו מדברים על הקצאה של למעלה מ-164 מיליון ש"ח, חלקה תעבור לאזור תעשייה משותף רהט-להבים. אנחנו מדברים על תמריצים להיי-טק ועל תוכנית תלת-שנתית. כמו כן, מדובר על תוכנית לעידוד יצואנים, שזה ה"בייבי" של גבריאל מימון. מדובר על micro-financing, microcredit, בעיקר למגזר הבדואי, אבל גם למגזר היהודי בתנאים מאוד מאוד נוחים.



אנחנו רואים בתיירות מרכיב מאוד חשוב במה שקשור לתעסוקה. הוכח כיום שבתקציב נמוך יחסית ובזמן קצר יחסית אפשר להביא למהפכה תעסוקתית בתיירות, אם מדברים על אטרקציות או על תיירות כפרית. אני לא אכנס כאן לעוד נושאים, אבל אומר שיש דגש על צעירים. אם אנחנו מדברים על צעירים, נלך על הפיכת העיר העתיקה בבאר-שבע, שהיא עיר מוזנחת כיום לעיר סטודנטים שחיים בבאר-שבע על ידי פיתוח תשתיות וניקוי העיר. זה פרויקט פנטסטי. הכוונה לא רק לאפשר לסטודנטים ללמוד בבאר-שבע, אלא להשאיר אותם שם. לזה אנחנו מצרפים מלגות לסטודנטים שמסיימים את הלימודים שלהם וממשיכים לגור בבאר-שבע או בנגב, כולל עבודה אינטנסיבית יחד עם מרכז ההשקעות בתמר, שמטרתה להביא מפעלים, לפתוח לפעמים חסמים בהבאתם לבאר-שבע.

אני אעבור בקצרה על הנושאים שקשורים לצפון. בתעסוקה בעיקר אנחנו מדברים על הקצאה של 10 מיליון ש"ח לעסקים קטנים. אנחנו מדברים על סבסוד מעונות יום, השתתפות המדינה בעלות מעונות יום – 10 מיליון ש"ח המפורסמים. אני חייבת לומר שכאשר מדובר על תוספת, התוספת הזאת הגיעה לצפון, אבל גבריאל מימון, מעניין לדעת מאיפה גנבו לכם את הכסף שניתן לצפון. אבל לצפון יש עוד תוספת של 10 מיליון ש"ח.

אנחנו מדברים על הקצאות עבור תעסוקה, הכשרה מקצועית וסיוע לעולים חדשים בצפון, על הכשרות מקצועיות לנוער בחינוך, מלגות לטכנאים ולהנדסאים, על הכשרות ב-low-tech. ב-low-tech אנחנו מדברים על מלונאות ועל בניין ועל הרבה מאוד נושאים אחרים שהוזנחו בשנים האחרונות. התוכנית עצמה מדברת על עוד הרבה מאוד נושאים יפים, שלא קשורים דווקא לתעסוקה באופן ישיר. אני יכולה לקחת דוגמה מאוד יפה, שקשורה לניקוי נחלים. אנחנו נשים השנה דגש מאוד גדול על ניקוי נחלים בצפון, ולא רק ניקוי נחלים, אלא נהפוך את זה לאטרקציה תיירותית, שתביא להרבה מאוד תעסוקה בצפון. זה לא רק קשור לאיכות סביבה, אלא גם לאיכות סביבה ותעסוקה. אנחנו מדברים על פעילות משולבת. הכסף שאנחנו מקצים לניקוי נחלים הוא 35 מיליון ש"ח. אנחנו יוצאים לדרך. התוכנית הזאת מספיקה לניקוי הנחלים ב-2007. אנחנו מדברים על חמישה נחלים עיקריים. מה שיפה זה השילוב של זה יחד עם משרד התיירות, ואחר כך ההפיכה של זה למיזם שהוא לא רק נקי, אלא גם תורם לתעסוקה.

האם אפשר לקבל חומר נוסף בנושא?

התוכנית של הנגב כבר עכשיו עברה החלטת ממשלה, והיא נמצאת באתר שלנו, שכתובתו www.vpmo.gov.il. באתר יש גם קישור לרשות לפיתוח הנגב ולרשות לפיתוח הגליל, עם התייחסויות נפרדות לתעסוקה, לרווחה, לחינוך וכולי. מעבר לזה, אני אתן לכם את המספר של המשרד – 6060700-03. אני אשמח מאוד להיות אתכם בקשר. אני אומרת את זה לא רק בתור מנכ"לית המשרד, אלא בתור אישה. אני גאה מאוד לומר, שאם אפשר להביא להעדפה מתקנת בכל דבר, אשמח להיות הכתובת שתאפשר את זה. לא רק מדובר בכתובת, אלא בכתובת שאפשר להפוך אותה למגובה תקציבית וגם לבעלת יכולת לפתוח הרבה חסמים. אני מניחה שלפעמים לי יותר קל לעשות את זה מהרבה גורמים אחרים.

שוחחתי אתמול גם עם מרית דנון, איתה עבדתי די הרבה שנים. אני חושבת שגם היא פרטנרית מאוד טובה לעניין הזה. אנחנו נשמח ביחד לשבת בשולחן עגול כדי לראות איך אפשר לממש את הכל ולהגיש את המסקנות לוועדה.

תודה למנכ"לית המשרד. אני אתייחס בסיכום לדברים שאמרת.

ברוכות הבאות לוועדה.

הצטערתי לשמוע שוועדת שרים לחקיקה קיבלה החלטה להתנגד להצעת החוק שלך.

זה יגיע לערעור פעם נוספת.

יש לך שותפים לנושא הזה.

אני מודה לך. פעמיים ועדת השרים לא קיבלה את הצעתי. אני מערערת פעם נוספת.

יש לך יכולת לקדם את העניין הזה, מאחר שהנושא הזה לא נחלק תמיד לפי אופוזיציה וקואליציה. בכל מקרה, אשמח לסייע לך.

תודה רבה. אחת האפשרויות הייתה לפעול דרך הוועדה, אבל רציתי קודם שוועדת השרים לא תסגור את הדלת, כדי שיבינו את המשמעויות ההצהרתיות.

עכשיו יש יושבת ראש ועדת שרים לחקיקה, שאז לא הייתה בישיבה הזאת. אולי היא תהיה בערעור.

אני רוצה שוב לברך ולהודות לאפרת. הייתי רוצה אולי לראות את מודל נגב וגליל בהיבט המגדרי, שלפיו נוכל ללמוד גם על מקומות אחרים. אולי בגלל התוספות התקציביות, תשומת הלב והנשים המנהלות נראה הטבה, שאולי תשמש כמודל למקומות אחרים. יכול להיות שאפשר למנף את כל הרעיונות שהעלית.

רעיון מצוין.

אדוני המנכ"ל, אני מוכרחה לומר לך שאני לא הבנתי חצי מילה ממה שאמרת. הייתי בצבא הרבה מאוד שנים. כשאני שומעת שאנשים מתחילים להסביר, אני מרגישה לא נוח, כי זה אומר שמשהו לא מסתדר. אני לא יודעת איפה הבעיה: בתקציב, בשר האוצר, או אצלנו. אני רואה את הכנסת לא רק כמחוקקת, אלא כמפקחת. כאזרחית, אני מרגישה לא נוח עם הפער בין הלהט והצורך שעלה פה מהשטח, גם כפי שהציגה את הדברים גברת סבירסקי, ובין התשובות של המשרד. מאוד הייתי רוצה שכוועדה נוכל לפקח ולעזור למשרד הזה ולמשרדים האחרים.

אני אשמח אם גברתי תסביר לי מה היא לא הבינה.

אני לא הבנתי דבר.

זה יותר מדי כללי. אם אפשר, תמקדי אותי.

לפני שהמנכ"ל יעזוב, אני רוצה לומר מספר דברים. עלה עניין ההכשרה. אני מתכוון לפנות לשר האוצר לגבי עניין זה. בסך הכל יש לנו דלת פתוחה לדיאלוג עם שר האוצר. מכיוון שהחסם שהוצג הוא חסם של אגף התקציבים לצורך ניוד אותו סכום של 30 מיליון שקלים, אני חושב שזה חשוב. זה משהו שאני מתכוון לעשות אחרי הישיבה, ואני מבקש להכין לי מכתב כזה.

אני לא רוצה להיות אופטימי מדי לגבי היקף הפעילות בתחום המעונות, אבל אנחנו ננסה להביא זאת לידי ביטוי במסגרת התקציב. לפני שאנחנו כוועדה נעסוק בזה, ניתן לזה פתרון עתידי. אנחנו עכשיו עוסקים בתקציב 2007. נדבר בינינו מה אנחנו יכולים לעשות כדי לשפר את הנקודה הזאת מבחינת היקף התקצוב. אלה שתי הנקודות העיקריות שעלו, וזה מה שאני מציע לעניין זה.

אם נעשה את הדברים שדיברנו עליהם כרגע, אני ארגיש טוב מאוד.

אני קודם כל מודה לך מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, כי אני מבין שאתה צריך לצאת.

חשוב מאוד שתהיה התייחסות במעונות לא רק להיקפים, אלא גם לאיכות. כל הניתוחים שביצענו במשרד מראים שיש בעיות רציניות באיכות, ולכן חשוב שיופנו תקציבים גם לנושא הזה. לא מספיק לומר שיש מספיק מעונות. אנחנו לא רוצים לשלוח את הילדים למסגרות, שבסוף יצמח בהן דור שני לעוני. הנושא של האיכות יורד כל פעם מהכותרות.

אני מסתובבת במגזר הערבי. רק בשבוע שעבר אישרנו 10 הלוואות לנשים שפתחו משפחתונים. הן לא יכולות לפתוח אותם בלי ההלוואות שלנו. יש פה איזשהו פרדוקס, איך מאשרים את זה לנשים, בלי שיהיה להן כסף לפתוח משפחתונים. זה דבר שבכלל לא נלקח בחשבון.

מה עמדת המשרד לגבי פתיחת מעונות בקריות הממשלה בערים הגדולות? אני חושבת שהדגם צריך להיות מונח על ידי הממשלה תמיד, כדי שייתן דוגמה למפעלים וכולי. מה עמדתכם לגבי הארכת שעות הפעילות של מעונות היום? הכוונה היא לא רק לאפשר כניסה של נשים למעגל העבודה, אלא שגם כאשר נשים יהיו במעגל העבודה, שה"מאכלת" של השעה 15:30 לא תהיה מונפת על צווארן, כי זה מאוד פוגע בקידום של נשים במערכת. אני חושבת שגם צריך לשקול את הארכת שעות המעון לפחות עד 17:00, 17:30. יש לזה היבטים תקציביים.

הלוואה שתסייע לפתיחת המעון היא הלוואה עסקית, הלוואה שאמורה לסייע בהקמת עסק עצמאי. יש לנו קרן לעסקים קטנים, שמסייעת במתן הלוואות לעסקים קטנים.

שלא מתאימה לנשים שלנו.

נכון, אם אראה שיש ביקוש לסכום כזה של הלוואות, אני אבחן את האפשרות לבדוק את שינוי הקריטריונים כדי ליצור רובד נמוך נוסף של סכום הלוואות נמוך יותר.

אני אישית מאשרת היום 150 הלוואות בשנה.

אבחן את האפשרות להלוואות לסכומים נמוכים ממה שקיים היום.

לגבי משפחתונים בקריית הממשלה, לדעתי אנחנו צריכים לעודד אפשרות להקים מעונות/משפחתונים במקומות עבודה. ככל שהם יהיו סמוכים יותר למקומות העבודה, כך יהיה קל יותר ונגיש יותר לאם העובדת.

צריך לבחון, כמובן, את ההיבטים הרלוונטיים האחרים, את ההיבטים הבטיחותיים ואת ההיבטים של המטרז' כדי שהילדים יהיו מוגנים ובטוחים. נדמה לי שיש אפילו מסגרת אחת שנפתחה במקומות עבודה. אני חושב שאישרנו את זה בתקופת המלחמה בצפון. הייתה דרישה כזאת של הורים להיות קרובים לילדיהם. נדמה לי שאישרנו את זה לפחות במקום אחד. לדעתי, אין ספק שכל הקלה בנגישות ובקרבת האם לילד היא נוחה. אם תיאורטית מחר מפעל יאמר שיש לו 30 או 40 נשים עובדות והוא רוצה לפתוח מעון אצלו, אנחנו כמובן נבוא למקום ונבדוק את התאמת המקום לתכלית, למעון. אם נגיע למסקנה שזה אפשרי, נשמח לאשר את זה.

לגבי הארכת השהות, אנחנו מודעים לצורך להאריך את זמן השהות עד השעה 17:00. נעשה פיילוט במספר מקומות. הוספנו אפשרות להאריך את השהות, במימון שלנו. אני מאוד מקווה שגם בשנה הבאה זה יתאפשר. הרצון הוא להרחיב את זה לכל המעונות. גם כאן חוזרים לנקודה שבסיסה עומד הכל – תקציב. תודה.

אבל יש לנו המון שאלות. מה עשינו?

אולי נקיים עוד ישיבה. התקדמנו בכמה נקודות. לא קיבלנו תשובות על כל מה שאנחנו רוצים וגם לא אהבנו את כל התשובות שקיבלנו, אבל ענינו על שתי נקודות שאולי נוכל לעזור בהן.

אני רק רוצה לעדכן שנמצאת אתנו אורי אגם מעמותה למען משפחות חד-הוריות. דיברתי איתה על כך שנקיים ישיבת ועדה בנושא הזה. היא מריצה פרויקט של תעסוקה בתחום שוק ההון לנשים חד-הוריות, שקודם כל ילמדו ואחר-כך ישתלבו בשוק ההון. מנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה הסכימה לסייע בעניין הזה, לפחות לגבי דרום וצפון. דיברתי גם עם מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, והבנתי שגם נוכל להתקדם שם. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, כי נקיים על זה ישיבה.

אנחנו נשב בצורה מסודרת ונריץ את זה קדימה. אני חושבת שזה טוב שזה מתחיל מהנגב ומהגליל.

התרשמתי מהרעיון שבא לתפוס את השור בקרניו, דהיינו: להיכנס לתחום שהוא מבחינת הכנסה בסטטוס מכובד. יש לזה חסות של מכללה וגם של עיתון. זה קורם עור וגידים, ואנחנו בוודאי נעזור ככל שנוכל.

יש עוד ארבע דוברות שביקשו לדבר. אני פה ויש לי גם סבלנות וגם זמן לשמוע, אבל אני מציע לתמצת, כי אני רואה שהקשב פוחת.

ראשית, אני מברכת על הפעילות.

אני רוצה לעדכן בדבר נוסף שהוא רלוונטי לפעילות שלכם. מחר עולה בקריאה טרומית הצעת חוק שלי עם חברות הכנסת נדיה חילו ואורית נוקד, שהתכלית שלה היא הארכת התקופה שמאפשרת לפטר אחרי חופשת לידה. היום מדובר על 45 יום, ואנחנו רצינו 90 יום. כרגע הגענו לסיכום על 60 יום, כך שמדובר בשיפור של 15 יום.

כל שיפור בתקופה מהווה שוט כלפי המעסיק.

זו הצעה שעלתה גם בקדנציה הקודמת, ולא עברה.

אבל מחר היא תעבור בקריאה טרומית.

אני חושבת שההיבט של התקציב הוא מאוד חשוב. הוא נותן לנו כיוונים. אני חושבת שצפינו את זה בתחילת שנת 2003, כאשר מדינת הרווחה הלכה ונפגעה, כאשר המגזר הציבורי נפגע וכאשר תקציבי הרווחה, הבטחת ההכנסה לחד-הוריות והקצבאות נפגעו. אם אנחנו יודעים שהנשים מהוות 70% מהמגזר הציבור, ברור שיותר ויותר תהיה פגיעה בנשים.

על מנת לשנות מגמה, אני חושבת שצריך לבוא עם הצעות ייחודיות. אני מברכת על הפעילות של משרד המשנה לראש הממשלה. מרית דנון, מאוד שמחתי לשמוע על הוועדה. בפעם הקודמת כאשר העלו את עניין השכלה לנשים חד-הוריות בוועדה הזאת, נתבקש דיווח על ביצוע. באותם סעיפים שכן עשויים לתרום לנשים, כמו הכשרה מקצועית, אמרת שהשנה מדובר רק ב-900. האם מדובר על כל השנה?

עד אמצע השנה.

בכל אופן, לישיבה הבאה צריך דוח ביצוע. יש הבדל בין כמה הם אומרים וכמה זה בפועל. יש לי חשש גדול, ששוב נראה חסר בביצוע בסעיפים שקשורים לנשים.

את מדברת עכשיו על 2006?

2007. הרבה פעמים האוצר אומר: בעצם לא הוצאתם את תקציב 2006, אז מה אתם מבקשים לשנת 2007? אני לא אופתע אם גם בסעיף ה-50 מיליון שקלים ובהרבה סעיפים ונושאים שהזכירה ברברה יתגלה חסר בביצוע.

נעמ"ת מנסה לקדם ברמה הציבורית חינוך חינם בצפון ובעוטף עזה, ומקווה שגם לאמהות לומדות וגם לדוקטורנטיות. הופעתי בפני צוות של דוקטורנטיות במכון ויצמן, חזית המדע. כולן עוסקות במדעי החיים. הן שאלו אותי מדוע להן לא מסובסד מעון ואיך זה יכול להיות. אמרתי שאני אטפל בזה. אין יחסי עובד ומעביד בינן לבין מכון ויצמן, הן לא מסובסדות. אם נסתכל בקריטריונים, נראה מי לא זכאי בכלל להשתתפות במעון. מורות לא זכאיות בכלל, כי זה לפי שעות. הדוקטורנטיות לא זכאיות בגלל השעות. אם אני מסתכלת על אוכלוסיות נשים, אני רואה שיש לנו דרך ארוכה לצעוד בה. מעונות ומשפחתונים בצפון ובעוטף עזה יכולים להוות עבורנו ניסיון להסתדר עם תקציב נתון.

אפרת, בנוסף לכל הפרויקטים, תלכי על הפרויקט הזה של מעונות חינם. את הולכת לתקצב בשנת 2007 מחפשות עבודה. כאשר היום אישה מחפשת עבודה, היא לא זכאית לסבסוד מעון. היא צריכה לשלם 1,800 שקל על תינוק והיא צריכה לחפש עבודה, ומי יסייע לה? אנחנו לא מטפלים בנושא מהשורש, ולא נכנסים לנעלי האישה. כשהיא מסיימת את חופשת הלידה ורוצה לצאת לחפש עבודה, היא עוד צריכה לשלם 1,800 שקל על התינוק. אני חושבת שטיפול מערכתי בנושא הזה צריך להיות בהובלה של הוועדה. אני מדברת על חינוך חינם ועל סבסוד מלא של מעונות. 10 מיליון שקל האלה שהזכירו אותם, משמעותם 59 או 60 שקלים.

זה לעג לרש.

כשאני קיבלתי את התשובה הזאת, ממש לא האמנתי.

בכל המחקרים שבודקים תעסוקת נשים ומה הסיבות שנשים לא חוזרות לעבודה או לא יוצאות לעבודה, מוצאים שעלות מעונות הופכת להיות חלק קריטי, גם בגלל האיכות שלהם. אנחנו יודעים ש-60% מהנשים היום במדינת ישראל מרוויחות 2,800 שקלים. זה מספיק לתינוק במעון ולפעוט במועדונית, אז למה להן להתאמץ כל כך? אז הן יוצאות ממעגל העבודה וקשה להן לחזור. אנחנו מכירים את הריטואל הזה. הצפון ועוטף עזה יכולים להיות דוגמה. 312 מיליון שקלים זה לא סכום כל כך גדול. בצפון יש היום 16,000 ילדים. אני מדברת על מעונות ועל משפחתונים.

אני חושבת שרוח גבית חזקה מהוועדה בנושא הזה יכולה מאוד מאוד לסייע. הנושא הוא חם, מתקיימים מגעים בין משרד האוצר לבין מפלגות שונות. אפרת, נצטרך את תמיכתכם, כי היא מאוד משמעותית. ברברה, אני מאוד מקווה לדרוש תוספות, כי צדק חבר הכנסת גפני בדבריו על חוק ההסדרים.

כולם כאן דיברו על כך שצריך לדאוג גם לאיכות המעונות. יש טכניקה של העברת כספים מהמשרד הספציפי לנשים שמנהלות את המעונות. מעבירים להן את הכספים דרך הרשויות המקומיות, וכולנו יודעים באיזו מצוקה הן נמצאות. במקום שכל הכספים האלה יגיעו למעון הספציפי, או שהם מעוקלים או שמחלקים אותם. המעונות אף פעם לא הגיעו לאיכות טובה. במקום שהאימא תשלח את הבן שלה למעון שאין בו משחקים ואין בו אמצעי בטיחות, עדיף לה להישאר בבית.

את מדברת על משפחתונים, לא על מעונות.

גם על מעונות וגם על משפחתונים. צריך גם לעודד את הסקטור הפרטי.

את צודקת לגבי רשויות שהחליטו להפעיל מעונות.

האם אנחנו לא מקיימים דיון בוועדה על תקציב שאוטוטו כבר נגמר בשלב מאוד מאוחר? אני חושבת שצריך היה לקיים את הדיון הזה לא באמצע דצמבר, כשבעוד שבועיים כבר מצביעים על התקציב.

קיימנו ישיבה לפני שהתקציב הוגש לכנסת.

ביולי, נכון.

קודם כל, הופנתה אליי פנייה. רציתי לטפל בה, כאשר הדגש הוא על תעסוקת נשים עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אז משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה התאחר בשבועיים בגלל כל מיני בעיות. זה לא משנה, מבחינת דיונים זה בין קריאה ראשונה לקריאה שנייה ושלישית. אם היינו מקיימים את הדיון הזה לפני שבועיים או היום זה אותו דבר.

אני מודה שהיכולת שלנו להשפיע על מה שמחליטה הממשלה היא עדיין מוגבלת. אני רוצה לייחס לעצמי הרבה כוחות, כי יש דברים שאנחנו מצליחים לשנות תוך כדי הדיונים האלה כשאנחנו "עולים" על כל מיני דברים שלא ידענו עליהם בכלל, אבל זה המצב.

אולי כדאי להזמין את נציגי משרד האוצר עם הרפרנט המתאים.

היה אמור להגיע רפרנט תעסוקה מאגף התקציבים, אבל הוא לא הגיע.

הם אף פעם לא מגיעים.

אמרתי שאני מתכוון לפנות לשר האוצר.

אנחנו מדברים על בעיית תעסוקה, אבל יש עוד היבטים לא פחות חשובים, שאנחנו לא נוגעים בהם וכבר לא נספיק לגעת בהם. אתן דוגמה. היה קמפיין מאוד גדול של הרשות בנושא אלימות. כתוצאה מהקמפיין הזה יש לנו דיווח על עלייה במאות אחוזים לקו החירום הארצי. נשים הופנו למרכזי טיפול באלימות במשפחה. אין שם מספיק כוח אדם להיערך למצב החדש, כי יש עלייה של מאות אחוזים בפניות.

אני יכול לענות לך באופן פוליטי ולהגיד לך שראש הממשלה הוא גם שר הרווחה. בכוחו לפני הקריאה השנייה והשלישית לשנות את זה. מאחר שאני לא רוצה להיכנס לפולמוס פוליטי, אני אגיד שראש הממשלה יהיה פה באחד בינואר. אני מקווה שהתקציב לא יעבור עד האחד בינואר, אבל אולי זה יסייע לזה. אגב, ראש הממשלה יהיה פה פעם ראשונה. למיטב ידיעתי, זאת פעם ראשונה שראש הממשלה יגיע לוועדה. אנחנו משתדלים גם לעבוד לקראת זה, כדי שיהיו לזה תוצאות מעשיות. התירוץ הוא שהוא עדיין שר רווחה.

ארגוני הנשים עושים עבודה רבה, שלא מספיק מוערכת. אני רוצה להתמקד בהכשרה מקצועית. דובר פה על 900 אנשים במשך שנה. העמותה להעצמה כלכלית מכשירה במשך שנה 250 נשים חדשות. זה מראה שאנחנו עושות את רוב העבודה שהממשלה צריכה לעשות, ואנחנו לא מקבלות שקל מהממשלה. זה נראה לי ממש אבסורד.

נציג משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה עזב, אבל היו לנו אליו שאלות מאוד גדולות, כמו החונכות שמוקפאת. היא הופשרה והוקפאה, ולא ברור לנו מתי מפשירים ומתי מקפיאים.

יש לנו היום, לדוגמה, קורס שמתחיל בפתח-תקווה ל-25 נשים. אני עכשיו רצה לראיין 100 נשים שרוצות להירשם לקורסים האלה. הדרישה היא מאוד גדולה. אנחנו כעמותות מממנות את כל הדרישות, ולא מקבלות שום מימון מהממשלה.

אני מנהלת עמותה שנקראת מרכז מהות. שמה המלא מידע, הדרכה ותעסוקה לנשים. זאת עמותה שפועלת בחיפה ובקריות ומקדמת נשים מאוכלוסיות חלשות על ידי הכשרה, העצמה, השמה מאוד אקטיבית וליווי ארוך טווח.

אני לא אתייחס למעונות יום, אלא אתייחס לשלושה נושאים בקצרה. דיברו על נשים באופן כללי. הניסיון שלנו מהשטח הוא ניסיון מאוד מובהק של סטטיסטיקות מקצועיות. יש שלוש אוכלוסיות, שהסיכוי שלהן לא להיכנס לשוק התעסוקה הוא גבוה: נשים מבוגרות - מעל גיל 40 נחשב היום בשוק התעסוקה למבוגר - נשים חסרות השכלה ונשים ממגזר המיעוטים, במיוחד נשים ערביות. אם מדובר באישה שלרוע מזלה – ואני אומרת את זה בכאב גדול – היא גם ערבייה, גם מבוגרת וגם חסרת השכלה, אין לה כמעט סיכוי להיכנס לשוק התעסוקה.

דובר פה על הכשרה בהקשר התקציבי. אני רוצה לשפוך אור על הכשרה בהקשר מבני יותר. במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה דיברו על הכשרה מקצועית, שהיא תומך תעסוקה חד-משמעית. ללא מקצוע – ומרבית הנשים באוכלוסיות החלשות משתייכות לאוכלוסיות של נשים חסרות מקצוע וחסרות זהות תעסוקתית – אין להן מה "לסחור" בשוק התעסוקה, גם אם הן עברו העצמה.

כשמשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה מדבר על הכשרה מקצועית, הוא מדבר על נשים מובטלות. הוא בכלל לא מדבר על הכשרה מקצועית לנשים עובדות. שוק התעסוקה היום שונה שינוי משמעותי ודרסטי משוק התעסוקה לפני 20 שנה, לפני 10 שנים ולפני חמש שנים. השינויים המבניים שעוברים עליו הם שינויים מרחיקי לכת, והם בלתי הפיכים. אפשר לייחד לזה דיון שלם, אבל אני רוצה להדגיש פרמטר אחד. אין כמעט היום בכלל מושג של נשים לא עובדות או נשים עובדות באופן מלא. רוב הנשים – אני מניחה שגם גברים, אבל אני מתמצאת בתעסוקת נשים – נמצאות על איזשהו רצף. הן קצת עובדות, אם בעבודה לא מוכרת, אם בעבודה בשולי שוק התעסוקה. אחרי זה הן מתחילות לעבוד ומועסקות בתעסוקה חלקית. שוק התעסוקה, במיוחד בתחתיתו, מנציח שני מנגנונים: מנגנון של העסקה ארעית ותעסוקה חלקית, או תת תעסוקה, כלומר ניצול פחות מהיכולות והמקצוע שנרכש.

לאוכלוסיות האלה, שמהוות את מרבית שוק התעסוקה של נשים שעובדות באופן ארעי, באופן חלקי ובתת-תעסוקה, ההכשרה המקצועית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לא נותנת מענה, כי היא נותנת מענה רק לנשים מובטלות שיצאו לגמרי משוק התעסוקה.

אם אנחנו רוצות לדבר על מוביליות תעסוקתית ועל האופציה של נשים להתפתח הלאה – זה נכון גם לגבי גברים, אבל אני מדברת כרגע על נשים – הכשרה מקצועית היא כלי כמעט יחיד שצריך להיות ממומן.

כשאנחנו מדברים על תקציבים להכשרה, חלק גדול מהתקציבים האלה מיועדים להכשרה במקצועות שלא נדרשים בשוק התעסוקה, או לסדנאות העצמה והכנה לעבודה. סדנאות העצמה והכנה לעבודה נכללות תחת הכותרת של הכשרה מקצועית ללימודי מקצוע. אין קשר בין הכנה לעבודה לבין לימודי מקצוע. זה קל מאוד להפעיל את הסדנות האלה וקל לממש את זה במסגרת התוכנית. אני מניחה שגם קל מאוד לממש קורסים לבניית ציפורניים ולקוסמטיקה שהם מרבית הקורסים להכשרה מקצועית. זה לא נדרש בשוק התעסוקה. מנכ"ל משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה דיבר על מקצועות הטקסטיל. אני לא יודעת איזה נתונים יש לו שהמקצוע הזה יוביל לתעסוקה.

אחרי שנשים מתחילות לעבוד, הן נתקלות בהעסקה פוגענית. לא דובר על זה בכלל. כשמדברים על תעסוקה בכלל, על תעסוקה של נשים בפרט ועל תעסוקה של נשים בתחתית שוק התעסוקה, אנחנו חייבים לקיים דיון על תעסוקה פוגענית. רוב הנשים שמשתתפות בשוק התעסוקה, תעסוקה לא תציל אותן מרעב. הן נתקלות בהפרת חוק בוטה, בתעסוקה פוגענית לסוגיה המאוד מגוונים. יש הרבה אקסיומות בדיון שהתנהל פה. אחת מהן, שתעסוקה זה נורא טוב בכל מחיר. אני מצדדת בזה, ואם לא הייתי חושבת כך, לא הייתי מנהלת את העמותה הזאת, אבל צריך להבין שהטוב הזה, יש בו הרבה רע. נשים מנוצלות, הן מקבלות שכר מינימום והן לא מצליחות לקיים את עצמן בכבוד. הן זוכות לתעסוקה פוגענית, שכוללת גם הטרדה מינית וגם יחס מעליב. אין כמעט תעסוקה מכבדת.

אני מבקש לסכם את הדיון. אני קודם כל רוצה להודות למנכ"לית משרד המשנה לראש הממשלה, שהשתתפה בכל הדיון. יישר כוח גם על השליטה הנשית וגם על הפעילות שאתם עושים לקידום התעסוקה והיזמות של נשים. אנחנו נוכל לשתף פעולה בנושא הזה בהמשך. אנחנו נקיים ישיבה נוספת בנושא הזה, ונראה איך אנחנו יכולים לעבוד יותר ביחד.





אני רוצה להתייחס לעיקרי הנקודות שעלו במהלך הדיון. אני רוצה לפנות בנוגע לקריטריונים לסבסוד מעונות למורות ולדוקטורנטיות. נאמר על ידי יושבת ראש נעמ"ת שהנושא חם. הוא חם אך ורק בגלל שהצלחנו להעביר בקריאה טרומית חוק מסוים. הנושא עלה על השולחן. לפי דעתי, אין פערים אמיתיים בתפיסות. משרד האוצר זז מהנקודה הקיצונית ששהה בה קודם. אני אשמח להעמיק את שיתוף הפעולה בנושא הזה. אינני רואה בזה את הדבר הבלעדי, אבל זו לבנה מאוד מרכזית בנושא, כפי שנאמר גם במליאה וגם בוועדה.

אני רוצה לפנות לשר האוצר לגבי הכשרה מקצועית. אני רוצה שנראה כיצד אנחנו יכולים לשפר את היקף המימון בתקציב 2007. צריך לראות איך ניתן להבטיח שיפור סטנדרטים מול ההתנגדות של משרד האוצר.

דובר כאן על תעסוקה פוגענית. זאת כנסת שמתייחסת לתעסוקה פוגענית יותר מכנסות קודמות. עכשיו העברנו ביוזמה משותפת של כמה חברות כנסת חוק בקריאה ראשונה בנושא.

יש נקודות נוספות שצריך לטפל בהן, אבל אם יש יוזמות ודברים ספציפיים שאנחנו כמחוקקים יכולים להציע, אני בהחלט מוכן להיות הכתובת לכך. היום הכנסת יותר קשובה לנושא הזה.

אני רוצה להודות לברברה סבירסקי ולפורום לתקציב הוגן גם על היוזמה וגם על הצגת הדברים. לא עם כולם אני מסכים. אני למשל תומך בהמשך ההפחתה במס הכנסה ומס חברות, כי אני חושב שהמשך ההפחתה יביא ליותר הכנסות ממסים. שיעור מס גבוה מבטיח שהמדינה גובה פחות מסים, אבל זאת מחלוקת אידיאולוגית, שלא בטוח שנצליח להגיע לגביה להסכמה. על כל שאר הנקודות שנוגעות לדחיית הפעימה בשכר מינימום ניהלנו קרב ארוך בשבוע שעבר בוועדת הכנסת.

יש סיכוי?

כרגע אני קצת פסימי. אני רואה את כל המהלך שנעשה בנושא הזה ואת דחיית הפעימה לנובמבר כמהלך פוליטי. הרי תקציב 2008 מוגש לכנסת בסוף אוקטובר 2007, זאת אומרת: אם רוצים להחזיק מפלגה מסוימת כבת ערובה עוד שנה, דוחים את הפעימה לנובמבר, כי אז היא מסתכנת בזה שאין לה דבר בנושא הזה. לפי דעתי, הכל בעל היבט פוליטי. אני משתדל בדיוני הוועדה הזאת לא להיכנס לעניינים הללו, אבל זה לפי דעתי ברור לחלוטין. אבל לפי דעתי גם ההיקף התקציבי הוא כזה, שאפשר בהחלט לבצע את הפעימה כמתוכנן בחודש מאי. אנחנו נתמוך בזה. אם יהיה צורך, אנחנו גם נגיש הסתייגות כזאת. יהיו חברים בקואליציה שיתמכו בנו. אני לא יכול להגיד אם יש לזה סיכוי או לא. בשבוע האחרון לא הצלחנו.

כרגע החוק שעולה מחר נראה בסדר. זה בסך הכל חוק שמשלים את החמרת הענישה על פיטורי נשים בהריון והארכת תקופת ההתיישנות. הוא כבר עבר בקריאה ראשונה. פיצלנו את זה לשני נושאים מטעמים טקטיים. מחר עולה החוק על 60 יום. אני מקווה שיהיה בסדר. אם לא, אני ארשה לעצמי לפנות ולבקש עזרה. אני מודה לכן על הסבלנות ועל ההקשבה.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:30