כנסת פתוחה

PAGE
24
ועדת החינוך, התרבות והספורט -

12.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 100

מישיבת ועדת החינוך והתרבות

יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ז (12 בדצמבר 2006), שעה 09:00

זכויות התלמיד – 60 שנה ליוניסף

יום זכויות האזרח

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר



זבולון אורלב



אלכס מילר



רונית תירוש

חה"כ נאדיה חילו


חה"כ דב חנין


חה"כ סילבן שלום


טובה בן ארי


- מפקחת ארצית על יישום חוק זכויות

תלמידים, משרד החינוך


שאול פאר


- משרד החינוך


אורית קאופמן


- יועצת השרה, משרד החינוך



ד"ר ידידיה יצחקי

- הוועד הישראלי למען יוניסף


אביבה שולמן


- הוועד הישראלי למען יוניסף


ד"ר וולרי יקר


- הוועד הישראלי למען יוניסף


שירה שוודרון


- תלמידה, יוניסף


ענבר שכטר


- תלמידה, יוניסף


עמרי רוגובסקי


- תלמיד, יוניסף


דובית אטר


- מנהלת מחלקת חינוך, האגודה לזכויות

האזרח בישראל


נעמי ריפתין


- הסתדרות המורים


אתי בנימין


- יו"ר ארגון ההורים הארצי בירושלים


עו"ד אביבית ברקאי אהרון
- המועצה לשלום הילד


אלון אהרונסון


- יו"ר מועצת התלמידים והנוער מחוז דרום


יהודה עשהאל


- חבר מועצת התלמידים והנוער הארצית

יהודה טרואן


- מ.מ.מ.


יובל וורגן


- מ.מ.מ.
דוד קשני


- עמותת קול בשכונות

יהודית גירלי

מירב ישראלי

אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ

זכויות התלמיד – 60 שנה ליוניסף

יום זכויות האזרח

אנחנו נהיה בשידור גם בישיבה הראשונה גם בישיבה השנייה אומרים גם שלום לכל הצופים בבית ולחברי הכנסת ולאורחים שהשכימו ובאו בזמן. יש לנו עוד הרבה אורחים שהם אמורים להיות פה אבל הם כנראה בפקקים בדרך.

אנחנו בכנסת היום מציינים יום זכויות האזרח, שבעצם חל בעשרה בדצמבר שזה היה יום ראשון, הכנסת פה משום מה לא עובדת בימי ראשון אולי בגלל שזה לכבד את הנוצרים שבינינו אבל לכן הכנסת היום ב- 12 בדצמבר מציינים. אבל אני מניח שזה לא מאוחר בשביל לציין את יום זכויות האזרח ואני רוצה להגיד שזכויות האזרח, זכויות האדם כביטוי בישראל לצערי לא תופס את המקום המרכזי שזה היה צריך לתפוס לדעתי במדינה שהיא מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. זה היה צריך להיות הרזונדטרה של המדינה שלנו.

צריכים לדעת שהחתימה על מגילת זכויות אדם שהיתה חתימה שקראה גם, המגילה היה נדמה לי ב- 10 בדצמבר שנת 48 אותה שנה שבה הוקמה מדינת ישראל. אגב, הסבא שלי שהיה אז הרב הראשי של דנמרק, הוא אמר שזה סימן לבואו של המשיח. יש שני סימנים גדולים של ביאת המשיח לפי המקורות שלנו. דבר אחד זה שהעם היהודי חוזר לארצו ודבר שני שיש איזשהו הסדר של כלל העולם, הסדר שאנשים יוכלו לחיות ביחד, בכבוד ובלי מלחמות והיו איזה סימנים עם הקמת האו"ם ופעם אמרתי את זה בישיבה שהיתה לי עם קופי ענאן באו"ם סיפרתי לו על הפרשנות הזאת של סבא שלי, זה לא אומר שמזכ"ל האו"ם הוא המשיח.

אגב, אנחנו עכשיו מציינים את סופו של התקופה שלו, הוא עכשיו מסיים את תפקידו. נאם את הנאום האחרון שלו אתמול, אז אני יכול להגיד עם מה שלפעמים תקפו אותו פה בישראל שבהרבה מאוד נושאים הוא עשה דברים חשובים מאוד כולל אגב בנושאים שחשובים גם לעם היהודי וגם לעמים אחרים לגבי זכרון השואה. הוא היה מזכ"ל שקבע את יום זכרון השואה הבינלאומי כיום שחרור של אושוויץ בכל העולם דרך האו"ם ואז יש לו עוד מספר זכויות על התקופה שלו.

אבל מה שהיה גם עניין יהודי וגם עניין אנושי כללי ב- 10 בדצמבר 48. אגב, מגילת זכויות האדם קיבלה את כל המשמעות שלה על רקע השואה. מה שהיטלר אמר בשנות ה-30 שכשיש הפרה של זכויות אדם בגרמניה ושרודפים את היהודים ואת כל מיני קבוצות אחרות את הקומוניסטים ואת כל מי שלא אהבו זה לא העניין של אף אחד מחוץ לגרמניה. זה עניין פנימי. באה מגילת זכויות האדם ואמר שאין כזה דבר עניין פנימי. זכויות האדם חל על כל אדם, בכל מקום, בכל מצב. ואם זה לא מושג אוניברסלי אז זה סתם איזה ניצול פוליטי ציני ואין לזה משמעות מעבר לכך. זה כל היסוד של מגילת זכויות האדם.

ואני מצטער על כך שבגדול גם בישראל וגם חלקית בעולם היהודי ואנחנו נסוגנו מקהילת זכויות האדם, מהשפה של זכויות האדם. גם הבינלאומי בעיקר זה התחיל בשנות ה-70 והתעצם בשנים אחרי זה. זה נכון שלפעמים קהילת זכויות האדם, לטעמי לפחות זה עניין סובייקטיבי, לפעמים חרגה מהמנדט שלה ולפעמים היה, אנשים גם רציניים בקהיליה. לא, אני לא מדבר על אנטישמיים, שתפסו טרמפ על הקהילה. אבל לפעמים הייתה ביקורת נוקבת גם על מדינת ישראל ועל מדיניות הממשלה. אבל זה חלק מהשיח של זכויות אדם. ולכן אני שמח שפה בכנסת אנחנו מציינים את היום וגם עוד מעט נציין גם שזה 60 שנה ליוניסף, דבר שאני לא מבין בדיוק למה זה 60 שנה כי נדמה לי שזה 61 שנה, אבל יכול להיות שאני טועה. אבל היושבת ראש אמרה לי שזה 60 שנה לכן הבטחתי לה לציין את זה.

נדמה לי שיוניסף התחילו בנובמבר 45 אבל יכול להיות שאני גם בזה טועה ואנחנו נדבר על זכויות האדם בהקשר מאוד ספציפי, ביקש דווקא חבר הכנסת סילבן שלום שמשום מה לא הגיע. הוא ביקש שנדבר על חוק, שהוא היה בין היוזמים שלו והביא את החוק הזה לכנסת. על היישום של זכויות התלמיד ואנחנו בהחלט נטפל בעניין הזה גם.

זה יהיה בעצם הנושא המרכזי. נדבר קצת על יוניסף בהמשך. אני רוצה להגיד שיש לכם חבילה, מי שנמצא מסביב לשולחן, יש מעטפה ממשרד החינוך. ודווקא מעטפה מאוד יפה, זה מתנה שמותר לקבל, אני אומר לחברי הכנסת, זה חוברת על הפעילויות של המשרד ומי שממונה על זכויות התלמיד במשרד החינוך, טובה בן ארי, שאני מוכרח להגיד בין העובדות החרוצות והמסורות ביותר שהמשרד מכיר. היא ממש עשתה מהפיכה בתחום הזה והביאה לתודעה בכל מיני שיטות לא שיטות כי זה לא תמיד שכולם אוהבים לדבר על זכויות תלמיד. יש כאלו שחושבים, למשל מורים מסוימים שחושבים שזכויות התלמיד זה פוגע בזכויות המורה. וזו כמובן טעות מוחלטת. להיפך אם תלמיד יודע את מקומו ואת זכויותיו אז הוא יהיה תלמיד הרבה יותר טוב ובמקומות שזה עובד ומופעל אז רואים את זה לטובה.

אבל אתם קיבלתם פה גם תקליטור שזה תוכניות לימודים בנושא של זכויות התלמיד, גם הסברים בערבית של השרה ובעברית ויש גם פה מעטפה מאוד נחמדה עם בולים ממש יפים ביוזמת משרד החינוך. אני כבר מכיר את זה הרבה זמן כי עסקתי בזה הרבה ותסתכלו על זה, תיהנו מזה. לא תמיד אנחנו מקבלים מתנות ממשרד החינוך אבל כל הזמן שזה מתנות בכיוון של זכויות תלמידים אז אנחנו מאוד מודים, מודים גם לך טובה ולמשרד שעובד על הנושא הזה.

סליחה רק רגע, באותו הקשר, סליחה שאני מפריעה לך. יוניסף, הזכרת יום הולדת ליוניסף, הם בחרו את הציור השמאלי, הציור הירוק, הבול הזה כבול שיציין, עם חותמת מיוחדת של יוניסף, את 60 שנה ליוניסף. זה בול שצייר תלמיד מבית ספר "עופר" לאוטיסטים במחוז חיפה. מאוד חשוב לציין.

עכשיו הצד החגיגי נגמר. חבל רונית על הצד החגיגי רציתי לשבח אותך על המקום שאת נתת כמנכ”לית לעבודה של זכויות התלמיד בתקופה שלך כמנכ”לית המשרד אבל שיבחנו אותך שלא היית אז אני שמח לחזור על זה עכשיו וגם דרך העבודה של טובה בן ארי.


יש כמה בעיות בביצוע של הנושא של זכויות התלמיד בבתי הספר. אנחנו נתחיל בבעיות שיש ביישום של החוק לזכויות התלמיד, אולי יובל תתאר לנו את הממצאים שאתה מצאת ונקבל את התגובות של המשתתפים, אולי המועצה לשלום הילד רוצים להוסיף דברים אני בטוח וגורמים אחרים כמובן מועצת התלמידים זה ברור. בבקשה יובל, תתחיל.

תודה רבה אדוני היו"ר. מי שכתב את המסמך זה יהודה טרואן.

חוק זכויות התלמיד הוא מתפרס על הרבה מאוד נושאים, אנחנו בחרנו רק מקצתם ואני אמקד את תשומת הלב בשניים מהנושאים שנדונים במסמך.


אחד מהם זה מודעות לחוק בקרב אנשי חינוך. עלו טענות שאין מודעות מספקת ובצד פעילויות של הממונה, המפקחת על יישום חוק התלמיד שהמשרד נוקט, מסתבר שאין איזו שהיא מדיניות כללית ללמד את חוק זכויות התלמיד במסגרת הכשרת מורים או הכשרת מנהלים. סוגיה אחת שניתן לתת עליה את הדעת.


סוגיה נוספת קשורה להרחקה של תלמידים לצמיתות מבית הספר. החוק קובע הליך שבו יורחקו תלמידים כולל זכות ערעור בפני וועדות שימוע מחוזיות. ניסינו לבדוק עד כמה מנצלים את הזכות הזאת לפנות לשימוע מחוזי. אם נראה שאחוז מאוד קטן של התלמידים מנצל את הזכות אנחנו נוכל להצביע או להניח שיש איזו שהיא בעיה שתלמידים לא מודעים כפי שנקבע בחוק לגבי זכותם לגשת לערעור.


לא הצלחנו כל כך לבדוק את זה מהסיבה שמסתבר שאין נתונים לגבי הרחקה לצמיתות באופן כללי. זאת אומרת אם אנחנו רוצים לדעת את סך התלמידים שהורחקו לצמיתות הנתון לא קיים במערכת. זו גם סוגיה שיתכן שכדאי לתת עליה את הדעת, שתלמידים מורחקים מבתי הספר ולפחות ברמת המחוז והלאה אין לזה איזה שהוא תיעוד מרוכז שאפשר יהיה להצביע על רשות מקומית שבה יש יותר מרשויות מקומיות אחרות או בתי ספר נקודתיים שבהם יש יותר מורחקים לצמיתות מאשר בתי ספר אחרים. אין את הכלי לבדוק את זה וממילא גם אין את האפשרות לבדוק את האחוז התלמידים שמורחקים שפונים, שמממשים את הזכות שלהם לפנות לערעור.


אלה שתי סוגיות, יש הרבה סוגיות נוספות שאפשר לעלות ואני בטוח שהמועצה הלאומית לשלום הילד וגורמים אחרים ישמחו לעלות.

אני רוצה רק להבין, שאתה אומר ילד מורחק לצמיתות זה מאותו בית ספר. כמובן שמוצאים לו בית ספר אחר או מסגרת חינוכית אחרת?

זה לא כמובן מאליו.

חלק הארי של ההרחקות בכיתות י"א י"ב שבהן לא חל חוק חינוך חובה.

איך אתה יודע שחלק הארי של ההרחקות זה בי"א י"ב אם אתה לא יודע כמה הרחקות יש?

לוועדות הערער הם אלה שמגיעים.

זו ההנחה.

נוהל הרחקה של חוזר מנכ"ל אנחנו כמעט והעתקנו את התקנות ב- 2002 כשחוקקו התקנות העתקנו כמעט, בסגנון שונה את הנוהל אל תוך חוזר מנכ"ל כי חוזר מנכ"ל כן חל על כיתות י"א י"ב ואת זה לא ציינת וחבל.

אלו הבעיות העיקריות, אנחנו מברכים גם את חבר הכנסת סילבן שלום, שגם ביוזמתו אנחנו מנהלים את הדיון הזה ובמיוחד בגלל שהחוק היה חוק שלו ואנחנו כבר מטפלים כמה זמן, בחצי השעה האחרונה. אנחנו ציינו במיוחד שני נושאים בעייתים, דבר אחד שהמורים כחלק מהתהליך של הכשרתם כמורים וזה חל גם על המנהלים, לא לומדים את חוק זכויות התלמיד. עכשיו זה רע כי הם לא, כי אז לא יכולים להתכונן לזה. אגב, גם בגלל זה חושבים שזה דבר מפחיד. דבר שגורם לפגיעה כאילו במורים ולכן יותר טוב לא לדעת. ככה חושבים, בגלל שלא יודעים.


וצוין פה עוד דבר שאין שום רישום על הרחקה לצמיתות, שזה אחד מהסעיפים המרכזיים בחוק, אין שום רישום על מספר הילדים שזה נוגע להם, ואין גם לכן ידיעה על האפשרויות של ערעור של תלמידים כי אנחנו לא יודעים אם המידע הזה שאפשר לערער ובאיזה מסגרות אפשר לערער אנחנו לא יודעים כי אנחנו למעשה זה לא מגיע לתלמידים ואין שום רישום במשרד על מספר התלמידים שזה נוגע להם.


בואו נעבור למועצה לשלום הילד. עו"ד אביבית ברקאי אהרון בבקשה.

בהמשך לדברים שיהודה אמר, ראשית אני רוצה לפתוח ולומר שחוק זכויות התלמיד, יהודה הזכיר שיש בו סוגיות רבות אז אולי סוגיות רבות יש אבל זכויות רבות אין כל כך ובאמת אפשר לכם ולומר שהזכויות שכן מעוגנות בחוק זכויות התלמיד באמת הזכות למידע ולקבל את המידע אודות הזכויות. הזכות של לא להיות מופלה, שזו זכות שגם אילולא הייתה כתובה היינו מצפים שתיושם במערכת חינוך. הזכות להליך הוגן, שבעצם מתבטאת בנוהל ההרחקה לצמיתות והזכות להיבחן בבחינת בגרות, שגם הזכות הזאת לצערינו היום כרוכה בתשלום, עד לבג"צ היא היתה כרוכה בתשלום במסגרת חוק ההסדרים היא תהיה כרוכה בתשלום בצורה מעוגנת בחוק.

יש לנו תהליך מסודר של חקיקה פה בכנסת ואנחנו בהחלט נעמוד על התהליך הזה וזה רק יבוא לדיון פה בוועדה כנראה משותפת שלנו עם וועדת הכספים ואז לו הייתי במצב שלך, לא הייתי כבר קובע כעובדה שאנחנו חותמת גומי של החלטות שבהחלט שנויות מאוד במחלוקת. אז תגידי שיש כאלו שרוצים שזה יחוקק בחוק ההסדרים. אבל זה עוד לא חוקק.

אני מקבלת את הערתך ומתנצלת. אני מאוד מקווה באמת שזה לא יעבור בחוק ההסדרים.

את תהיי חלק מהדיון בזה.

אני אשתדל. והזכות להתארגנות שבאמת בא לידי ביטוי בהקמת מועצת תלמידים שבנקודה זו, באמת, חשוב להדגיש שבחוק הזה יש סייג לתכולה והסעיפים שנוגעים לנוהל הרחקה לצמיתות והסעיף שנוגע למועצת תלמידים, הסעיפים הללו אינם חלים על מוסדות מוכרים שאינם רשמיים, שהם בין היתר לפי פרשנות חקיקתית גם לא חלים על כיתות י"א וי"ב. כפועל יוצא מזה, מה שקורה זה שדווקא נוהל הרחקת תלמידים אינו חל על כיתות י"א וי"ב ודווקא בכיתות האלה ישנה חשיבות עליונה, חשיבות נוספת בכך שיהיה איזה שהוא הליך הוגן לנוהל הרחקה.

לפי מה את מבינה שי"א, י"ב לא. כי זה לא מופיע בחוזר ואני ראיתי את מה שאת אומרת שזה לפי פרשנות. פרשנות של מי?

זה פרשנות של משרד החינוך. מירב אולי תוכל להרחיב על זה אחר כך.

שהיא התנגדה לחוק לאורך כל הדרך, והיא עשתה את הכל כדי שהחוק לא יעבור. אותה יועצת משפטית.

הלואי ובאמת המצב החקיקתי היה נכון אבל זו פרשנות של משרד החינוך לא פרשנות שלי. אני דווקא הייתי מפרשת זאת אחרת, באופן שזה כן יחול על כיתות י"א וי"ב מכיוון שזה לא נאמר במישרין בחוק. אבל כמו שציינתי, כפועל יוצא מזה, דווקא בכיתות הללו נערים ונערות שמורחקים לאו דווקא זוכים להליך הוגן ונשארים אל מחוץ למערכת החינוך.


אמנם, כפי שטובה ציינה, ישנו בחוזר מנכ"ל נוהל הרחקת תלמיד אך ישנה הפרדה שם בין תלמידים עד כיתה י"א וי"ב ומכיתה י"א וי"ב ולמעשה תלמידים בכיתות י"א וי"ב מה שנאמר שם שהרשות המקומית תעשה ככל שבידה למצוא מסגרת חלופית אך אין חובה עליה. לא מוטלת עליה חובה כפי שבעצם לתלמידים עד כיתה י"א, למצוא להם מסגרת חלופית.

הרי אתם מקבלים הרבה פעמים תלונות לפני שהן מגיעות למשרד החינוך. לפי הניסיון שלך איך זה מיושם באמת בפועל?

התלונות שאנחנו מקבלים, מהתלונות הללו עולה שראשית נערים שמורחקים לא מזמנים אותם, לא מודיעים להם על כך. פשוט אומרים להם ממחר אל תגיעו יותר לבית הספר. לא מודיעים להם, גם להורים שלהם לא בכתב ולא באופן מנומק כפי שאמור להיות על פי החוק ועל פי חוזר מנכ"ל.


לא מיידעים אותם לגבי זכות ערער שניתנת להם בפני וועדת שימוע ובהרבה מאוד מקרים גם לא דואגים להם למסגרת חלופית גם כשלא מדובר בכיתות י"א וי"ב. פשוט הם נשארים ללא מסגרת, נמצאים בבית. קציני ביקור סדיר לעיתים נמצאים בתמונה לעיתים לא נמצאים בתמונה אבל זה המצב נכון לפניות שאנחנו מקבלים.

יש דברים כלליים שאת רוצה להוסיף לגבי חוק זכויות התלמיד?

רק איזו שהיא תקווה באמת שהצעת החוק שנכתבה לאחר עבודה מאוד מאומצת על ידי תת הוועדה בראשותה של השופטת סביונה רוט-לוי, באמת תתחיל איזה שהוא הליך חקיקתי והתיקונים שמוצעים שם יושלמו בחוק שיש בידינו כיום.

דובית אטר, מנהלת מחלקת החינוך של האגודה לזכויות אדם בישראל. בבקשה.

דבר ראשון אני רוצה לברך את הוועדה. בראשית דבריו של הדובר הראשון הוא התייחס לאחת הבעיות שהוא מצא בקשר לדו"ח וזה היה בעצם חוסר המודעות של מורים ומורות לקיום חוק זכויות התלמיד.


אני רוצה לומר הוא שאנחנו מציינים השבוע את יום זכויות האדם, שהוא בעצם ב-10 בדצמבר, וכשאנחנו מדברים על יום זכויות האדם אנחנו מדברים על זכויות אדם של כל בני האדם ובמערכת החינוך יש עוד קבוצות, עוד גורמים שגם להם יש זכויות. ברגע שהמיקוד יהיה רק על זכויות תלמיד לא נוכל אף פעם לחנך לזכויות תלמיד.


צריכים להכשיר מורים ומורות להבנה שזכויות אדם שייכות לכל בני האדם וברגע שההבנה לגבי זכויות האדם לכל מי שהוא ללא הבדל דת, גזע ומין, תהייה הבנה מהותית מכאן באופן טבעי תהייה גם התייחסות מכבדת ומקדמת של זכויות תלמיד.

זו הערה ראשונה ולכן אני קוראת במסגרת כל במה אפשרית שבאמת בסמינרים או במכללות להכשרת מורים יש צורך וחובה להקדיש קורס חובה ללימודי דמוקרטיה ובמסגרתם גם ללימודים של זכויות אדם. זכויות אדם שבתוכם באופן טבעי יבואו לידי ביטוי גם זכויות תלמיד.

הערה שניה שהייתי רוצה לומר היא, שהחוק באמת עוסק, אני חושבת, במקרי קיצון. באמת, במקרים שבהם פה התייחסו למשל הרחקות של תלמיד וכדומה. זכויות אדם הם חלק מאוד אינטגרלי של מערכת החינוך. הליך הוגן קיים לא רק במקרים הקיצוניים. הוא קיים ברגע שמנהלת צריכה להחליט על איזה עונש לתת לתלמיד וכמובן גם מורָה ומורֶה כאשר הם צריכים לברר בירור לגבי מקרה כזה או אחר.

ההליך ההוגן אמנם הוא לא משפטי אבל ההליך ההוגן קיים במקרה הזה. הזכות לפרטיות של תלמידים קיימת בכל מקרה ולא רק במקרים הקיצוניים. הזכות לפרטיות קיימת. זכות לשוויון בא לידי ביטוי כמעט בכל החלטה של מערכת החינוך. ההטמעה, הזכויות האלה הן חלק מההטמעה. הזכות לפרטיות זה היה בעצם זכות לכבוד, הזכות לכבוד היא זכות על שיש לה גם היבטים ספציפיים אז בקיצור אנחנו מדברים על זכויות אדם. וזכויות אדם של כל המערכת. גם זכויות האדם של המורים, גם זכויות האדם של השרת. אני לא יודעת איך היום קוראים לאותו איש מנהלה במערכת החינוך, אב בית אולי אם בית. אב בית. לכל אלה שנוגעים וגם זכויות ההורים. גם להם יש מקום במערכת החינוך. לכולם צריכים לבוא לידי ביטוי.

לכן אני חושבת שהביטוי העיקרי של זכויות תלמיד והגשמה שלהם תהייה ברגע שתהייה הטמעה של החשיבות של זכויות אדם של כל מי שנמצא במערכת החינוך וגם מחוצה לה.

את צריכה רק לדעת שהרבה מאוד מהשאלות שהעלית פה, שהן כולן חשובות וקשורות ודאי לדברים שפתחתי בהם לגבי יום זכויות אדם, אנחנו מטפלים פה בוועדה במשך כל השנה לא רק ביום החגיגי הזה ולכן חשוב שאנחנו מתמקדים בכמה נושאים זה לא כדי להגיש שאלו הנושאים הבעייתיים ביותר או הקשים ביותר אלא זה בגלל שאנחנו רוצים לפתור דבר דבר כדי לא רק להישאר ברמה התיאורטית אלא גם ברמה של היישום.

אם יורשה לי רק עוד הערה אחת, ברשותך, באמת ניסיתי לקצר. זה הנושא, זה נכון. אבל בלי דיאלוג לא תבוא ההבנה לגבי הזכויות אדם. ודיאלוג כאשר מתמקדים רק בזכויות של קבוצה אחת במערכת החינוך אני חושבת שזו לא הפעולה החינוכית הנכונה שצריך לעשות. הפעולה החינוכית הנכונה שצריך לעשות זה באמת להתייחס לכל זכויות האדם של מי שנמצא במערכת החינוך. תודה.

מועצת התלמידים.

אנחנו קודם כל נתחיל בקשר עם השרה. אנחנו נהנים מאיזה שהוא קשר די מיוחד, לפחות עם הניסיון שלנו עם השרה והיו כבר שתי פגישות גם בנושא של הזכויות. יש איזו שהיא בעיה רצינית ביישום של החוק וזה מפורט פה גם במסמך. הבעיה היא שהחוק הוא לא חל על רשתות ועל בתי ספר פרטיים.

לא רק פרטיים, אלא גם מוכרים שהם לא רשמיים שזה גם הסיבה בגלל הפרשנות הזו, זו גם הסיבה שי"א י"ב לא נכלל.

זאת היתה פשרה שבגלל לא ניתן היה להעביר את כל החוק. לכן לא הייתה ברירה נאלצנו לעשות את הפשרה הכואבת הזאת אבל פרשנות של י"א י"ב זו פרשנות של המצאה. פשוט המצאה שכמעט מגיעה עליה פרס נובל, של היועצת המשפטית של משרד החינוך שהתנגדה לחלוטין לחוק הזה. היא עשתה את הכל כדי שהחוק הזה לא יעבור. הם עשו את הכל כדי שהחוק הזה לא יצא לאוויר העולם ובסופו של דבר הוא יצא לאוויר העולם אז בדלת האחורית הכניסו את המוקשים האלה. אבל אני אתייחס יש לי הרבה מאוד נקודות כאן.

משנה שעברה, שאני לא זוכרת את שמו, אבל אני מוכנה לאתר ולשלוח לכבודו שאומר שבית ספר גם כשהוא מוכר שאינו רשמי. בית ספר שמקבל שקל אחד ממשרד החינוך כתמיכה הוא מחויב לחוק.

את מכירה את החוק?

אני ראיתי פסקי דין שנאמר שם שגם אם הוראות החוק לא חלות, חלות הוראות של חוזר מנכ"ל שהן מאוד דומות.

אז אני אומר זו בעיה רצינית שהיא ברורה וידועה. אנחנו ביד עם לשכת השרה פועלים ליישום הדו"ח, זה דבר שהוא כבר התחיל. החוק הוא כמו שאמרה כבר פה, השתלמויות למורים בנושא של זכויות זה דבר שהוא מאוד חשוב מטעם זה שהמורים. המורים בעצם מפחדים.

זה לא רק השתלמויות אלא שזה יהיה חלק אינטגרלי מההכשרה של מורים, מה שזה לא.

המורים מפחדים מהחוק. הם, יש איזו שהיא תפיסה רווחת שאם לתלמידים יש זכויות אז מעמד המורה נפגע או שלמורה אין זכויות. וזה ברור לעין שזה לא נכון.

פה שואלת חברת הכנסת רונית תירוש מה זה אומר שאתם עכשיו מתחילים ליישם את החוק?

לא. לא את החוק, את הדו"ח. את המסקנות של דו"ח רוט-לוי.

מה זה אומר שמתחילים ליישם את רוט-לוי? אני במקרה מכיר די טוב, אני מניח, שאני היחידי בחדר הזה שקראתי את כל הספרים שהיא הוציאה. אני כן מכיר את זה. היא קודם כל מציעה מערכת וזה היא התבקשה לעשות על ידי משרד המשפטים, של התאמה של החוק הישראלי לאמנה הבינלאומית וצריך, זה אומר תהליך של חקיקה אז מה התחלתם לעשות בתהליך של חקיקה? כי אני לא ראיתי אף חוק בינתיים.

אני אתן דוגמא. למשל מועצות מחוזיות שכותבות אמנה עם רשויות מקומיות או עם גופים כמו משטרה או כל מיני גופים אז באמת הרבה יותר מתאימים ובנוגע לעוד כל מיני תחומים.

רק כדי לדייק אם תרשה לי. נכון שהייתה הצעת חוק של כבוד השופטת סביונה רוט-לוי וזה מובן למשרד החינוך. יש במשרד החינוך וועדה שבודקת את הצעת החוק בנושא חינוך ומסרה בימים אלה את המסקנות. בתחילת שנת הלימודים בערך היא מסרה את המסקנות למשרד החינוך לגבי המלצות שאנחנו מבקשים לקבל מתוך הצעת החוק הרחבה של השופטת סביונה רוט-לוי.

למה לא מקבלים את כל ההצעה? זו הצעה מצוינת. למה לא מקבלים את ההצעות כמו שהן?

זה יושב על שולחנו של מר אבואב המנכ"ל, והשרה שלנו.

נטפל בזה בהמשך. אתה רוצה להוסיף עוד?

נקודה אחרונה כן. חוק ההסדרים החדש שהוא פוגע בחוק זכויות התלמיד. מעצם זה שדובר בחוק זכויות התלמיד על הזכות לגשת לבגרויות לכולם.

אתם הסברתם את זה לשרה?

כן. דיברנו איתה על זה.

ומה היא אמרה לכם?

תראה יש בזה סוגיה מעניינת משום שאתה מדבר עם חברי כנסת וכולם מסכימים אתך אבל אחרי זה האצבעות במליאה של חוק ההסדרים.

אני שאלתי שאלה, אתה יכול לענות. אל תהייה פוליטיקאי. זה חשוב לי לדעת.

היא מאוד הסכימה איתנו. מה היא יכולה להגיד?

הסכימה אתכם?

היא הסכימה איתנו. השאלה מה היא תעשה. אנחנו מקווים שחברי הכנסת לא יתנו יד לאי שיוויון הזה.

אני מבטיח לכם שתהיו שותפים גם לדיון על הנושא הזה.

תודה רבה אדוני היושב ראש. אני מברך אותך על קיום הדיון הזה, שהוא דיון חשוב. זכויות התלמיד הן חלק אינטגרלי מתפיסה של חברה דמוקרטית. החשיבה שלנו היום, והיא חשיבה נכונה, היא שתלמידים צריכים לחוות חוויה דמוקרטית כבר בבית הספר כחלק מתהליך בנייתה וקיומה של חברה דמוקרטית תקינה וסדירה. ולכן החוק הזה הוא חוק חשוב. חשוב להגן עליו מפני שחיקה.


דובר פה על חוק ההסדרים, ואדוני היושב ראש אני בטוח שאתה תקיים בוועדה הזו דיון מאוד רציני ומעמיק בנושא הזה. חשוב להגן על החוק הזה וחשוב גם בכמה וכמה נושאים להרחיב אותו. יש את דו"ח וועדת רוט-לוי, אני חושב שיש כמה המלצות שאני קורא פה, מנצל את ההזדמנות הזו לקרוא למשרד החינוך בכדי לקבל אותן ולקדם את הנושא הזה ברמה המעשית. אני מדבר גם על התוספות לחוק זכויות התלמיד וגם על חוק השיוויון בחינוך.


אני רוצה להעיר הערה נוספת בנושא זכויות התלמיד שנראית לי הערה חשובה מאוד. כשאנחנו מדברים על זכויות התלמיד, במקרים רבים אנחנו נוטים להתמקד בזכויות האזרחיות או הליברליות, שהן זכויות חשובות מאוד. הזכות להליך הוגן, הזכות למערכת נאותה של התייחסות וענישה וכדומה. דווקא היום אנחנו מקיימים את יום זכויות האדם בכנסת בסימנן של הזכויות החברתיות וחשוב שגם אנחנו כשאנחנו מדברים על זכויות התלמיד נזכור שכמו בזכויות אדם בכלל בלי זכויות חברתיות אין זכויות.


בלי זכויות חברתיות לתלמידים אין זכויות. וכשאני מדבר על זכויות חברתיות לתלמידים אני מדבר על קבוצות גדולות של ילדים במדינת ישראל שאינן זוכות בכלל לחינוך ראוי. אני מדבר על, דיברנו פה בוועדה אדוני היושב ראש על הילדים במזרח ירושלים, יש את הילדים בנגב שאינם זוכים עד היום למינימום של זכויות בבתי ספר. דובר על זה אתמול בוועדה. ישנם ילדים בפריפריה, בשכונות שאינם זוכים לחינוך ראוי. ישנם ילדים של מהגרי עבודה שאינם זוכים לחינוך ראוי. וגם כלל ילדי ישראל זכותם לקבל חינוך ראוי נפגעת כאשר כיתות הלימוד הן כיתות מפוצצות של 40 ילדים וזה קורה לא מעט, ואני יודע מנכ"לית משרד החינוך לשעבר, גברת רונית תירוש, שאת מקדמת בכנסת הצעת חוק בנושא הזה ואני חושב שזו הצעת חוק מאוד חשובה, שאני משוכנע שרבים מחברי הבית יתמכו בה.


אם כיתה היא כיתה צפופה וגדושה בתלמידים, היכולת באמת לתת לכל ילד את תשומת הלב המינימלית שנדרשת בכדי להתייחס אליו כאדם וכתלמיד, נפגעת. ולכן גם בדיון הזה אני חושב שחשוב להזכיר ולהתייחס למימד החברתי של זכויות התלמיד. תודה רבה.

חבר הכנסת סילבן שלום, מי שיזם את חקיקת החוק.

קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש על כך שמצא לנכון לקיים את הדיון הזה. ובשבוע הבא את חוק זכויות הסטודנט. זה מדהים אותי לחשוב שעד שנת 2000 בכלל לא היה חוק כזה. ואני נתקלתי במשך כל השנים בבעייתיות קשה מאוד של זכויות של תלמידים שנרמסו ברגל גסה בשל העובדה שהם באו משכבות יותר חלשות באוכלוסייה.


ראיתי מצבים שבהם הרחיקו תלמידים שלא יכלו לעשות שום דבר כי לא היו להם את ההורים שיפנו למנהל אגף החינוך או לסגן ראש העיר, מחזיק תיק החינוך או לראש העיר כדי להעביר את רוע הגזירה.


ראיתי כאלה שלא יכלו לגשת לבחינות בגרות כי לא היה להם מה לשלם. כאלה שלא יכלו לצאת לטיולים. ואפליות על גבי אפליות, שנובעות רק מנקודת מוצא אחת שהחלשים בחברה הם אנשים שאפשר לא להתייחס אליהם ולהתעלל בהם.


לא היה קל להעביר את החוק. אני רוצה גם לומר תודה ליושב ראש הוועדה דאז זבולון אורלב וגם לשר החינוך דאז יוסי שריד, שבניגוד לעמדת משרדו. בניגוד לעמדת משרדו תמך בהצעת החוק הזו. אמנם גם לא היו בעיות, אתה יודע כשהמשרד מתנגד אז הוא גם הולך בין הטיפות אבל בסופו של דבר משרד החינוך התנגד לחוק. ארגוני המורים התנגדו לחוק. כולם היו נגד החוק הזה אבל זה עבר. זה עבר. עשינו אמנם פשרות פה פשרות שם אי אפשר היה להכליל את כל מה שרצינו בהצעת החוק המקורית אבל יש היום את השלד שעליו אפשר רק להוסיף.


לפני כשבועיים, מתברר לי שביטלו את פנקס זכויות התלמיד וביקשתי מהמ.מ.מ. כאן בכנסת יש את המרכז הזה שבודק את הנושאים האלה, מה קורה עם החוק? נדהמתי לקבל מסמך שהחוק אינו מיושם. פשוט אינו מיושם. מדצמבר 2000 עד דצמבר 2006, 6 שנים, לא מצאו לנכון במשרד החינוך ליישם את החוק הזה.


זה דבר מדהים. נאמר בחוק שיהיה פרסום. בכל בית ספר יהיה בלוח המודעות את חוק זכויות התלמיד. מי בכלל חושב על זה? מי בכלל עשה את זה? זה בכלל לא דבר ש, מישהו חלם לרגע לעשות אותו כדי שכל תלמיד ידע. אז נתנו לתלמידים בכיתות א' עד ג' פנקס. יפה. שגם זה בוטל עכשיו. גם הדבר היפה הזה בוטל.

הפנקס עושה עוול לחוק. חבל.

יכול להיות. אני לא יודע. אבל, כל לוח מודעות. על פי החוק חייב להיות חוק זכויות התלמיד שכל ילד שהוא בא רואה את הלוח מודעות החוק הזה מול עיניו מהבוקר עד הערב. לא קיים. אני לא מבין למה? מה הבעיה? אבל כמובן לא רצו לשים את זה כי המורים מראש לא אהבו את הרעיון, משרד החינוך לא רצה. ביחד, בשירקס מסוים אף אחד לא כפה את זה עליהם. לא עושים.


עכשיו, לגבי כל אותן השתלמויות שנאמר שם. השתלמויות במכללות למורים, במדרשות, כל מיני מקומות כאלה. לא מלמדים את זה בכלל. זה לא אמור להיות בלימוד שלהם של חוק זכויות התלמיד. רצו להרוג את החוק הזה בכל דרך ולא הכניסו אותו גם להכשרת המורים. הרי ב-6 שנים האלה כמה מורים הצטרפו למערכת הזאת? אין להם מושג על החוק הזה בכלל. הם לא יודעים אפילו שהוא קיים.


אני חושב שהדבר הזה הוא דבר חמור גם. חייבים להכניס את זה כאן כדרישה מוועדת החינוך, במסגרת תוכניות הלימודים במכללות למורים שיהיה פרק לגבי זכויות התלמיד. לא רק זכויות המורים שזה חשוב בפני עצמו. ואני עזרתי למורים ואני הייתי גם שר אוצר ועשיתי עם ארגוני המורים גם דברים יפים. אבל בעניין הזה אני חושב שחייבים להכניס את זה גם לתוך תוכניות הלימוד.


תראה, הדבר החמור וזה לא הדבר היחיד שיש, הרחקה לצמיתות. אי אפשר שתהיה שרירות לב של מנהל או שרירות לב של מורה. אני לא אומר שהילדים הם פשוטים. וקמו מורים מה עם חוק זכויות המורה, התלמידים מרביצים. תיארו תמונת מצב בלתי אפשרית שבעצם עומד מורה שכל הזמן רק צריך לבוא עם איזה כובע פלדה ולבוא עם איזה שריון, עם שכפ"ץ. לא, לא כך הוא. יש ילדים שהם בעייתיים זה נכון. הרבה פעמים זה נובע גם מהרקע שממנו הם באים. הרבה פעמים זה נובע ממצב של הילד עצמו לא מזהים בעיות התנהגות שיש לו. אבל מכאן שהדרך הקלה ביותר הייתה או.קי התלמיד הזה לא מתאים המורה הולך למנהל מעיפים אותו לבית ספר מיוחד. נגד זה התקוממתי. ואת זה הכנסנו בחוק שהוא בלתי אפשרי יותר לעשות ונקבע שיהיו ועדות שימוע, ונקבע גם איך זה יהיה, ואמרו מה יהיה, יהיו תיקים שלמים.


אמרתי רבותיי, אם לא תרחיקו ביד קלה לא יהיו תיקים שלמים. לא יהיו תיקים, איך הם אמרו? יהיו מאות תיקים. אם היד לא תהיה קלה על ההדק אז גם לא תצטרכו את זה. ואם תצטרכו את זה שיתנו אפשרות של שימוע. הדבר הזה הוא דבר טריוויאלי בכל מקום. בטח בהרחקה של ילד. ומה אני קורא כאן? כלום. כמעט לא היו, אין נתונים, אין וועדות שימוע, מרחיקים איך שרוצים, כלום. פשוט פלסטר מהחוק.


נקבע ששר החינוך יתקין תקנות על פי החוק, אין תקנות אין שום דבר, כלום. פשוט כלום. התעלמות מוחלטת מהחוק. למה? כי משרד החינוך, על הבסיס, הוא נגד. אני לא מבין למה הוא נגד. הוא צריך להיות הראשון שבעד. הראשון שבעד היה צריך להיות.


עכשיו, תלמידי י"א י"ב. זאת בדיחה. אני למדתי ואני גם עורך דין במקצועי, באחד המקצועות, סליחה על החוסר צניעות. אני אומר שאני למדתי שפרשנות לחוק נותן בית המשפט. האם היועצת המשפטי של משרד החינוך שמה עצמה כשופט? היא גם בודקת את תכלית החקיקה או מה הייתה כוונת המחוקק? מה זה לא י"א י"ב? הרי רוב ההרחקות הן בי"א. או לקראת י"א. אנשים שמפסיקים ללמוד, אין הם זה, הם חצי כבר פה חצי שם, עוזרים להם. למה? כי זה משפר את אחוזי זכאות לבגרות. אז עדיף שהם יצאו. עדיף שלא יתנו להם. עוזרים להם להיפלט. עוזרים להם. בסוף י"א משאירים אותם כיתה. מי יכול לעשות את זה?


אני אומר תראו, תלמידי י"א י"ב, ואני מבקש שמכאן תצא הודעה חד משמעית לשרת החינוך ליישם את החוק הזה AS IS. לא פרשנות של דורית ולא פרשנות של יועץ משפטי אחר. אין חיה כזאת. הפרשנות הזאת היא פשוט המצאה פרועה. על זה צריך פרס נובל, תאמין לי. על ההמצאה הזאת של י"א י"ב לא נמצא עכשיו. מתוקף מה? איפה זה כתוב בחוק? אבל מה? יותר קל. למה הרחקות הן בי"א אז בוא נפתור את הבעיה נגיד זה לא חל על י"א. הזכות עוד, בכל מקרה השקעתי בזה איזה שנתיים של מאמץ אז.


תאמין לי היו כל כך הרבה ישיבות על החוק הזה וממש עשינו את זה שבועיים לפני שהממשלה נפלה אז בזמנו והפכתי להיות שר ממש בדקה האחרונה. מה שלא הצלחתי לעשות עם חוק זכויות הנכה, שבסוף שאול יהלום עשה את זה ואני שמח השלים, עברתי רק קריאה ראשונה, ועוד חוק זכויות הסטודנט שעכשיו אני מגיש אותו מחדש ובשבוע הבא אתה מקיים על זה דיון זה כבר עבר בקריאה טרומית.


הזכות להיבחן בבגרות היא זכות אלמנטרית. אם אתה כבר במסלול של הבגרות צריכים לתת לך את האפשרות לגשת. בכלל כל העניין הזה של ציוני המגן הרי הוא על פניו בעייתי. במקומות מסוימים נותנים יותר כדי לסייע, להשיג ציון טוב יותר בבגרות במקומות אחרים פוגעים בדרך הזאת, אני לא רוצה להגיד במי. אבל אנחנו קבענו שהזכות להיבחן לבגרות היא בלתי מותנית. ולא יכול להיות מצב שמי שאין לו אפשרות לשלם את האגרה הזאת יפסיד את כל חייו.


אז אני לא אומר שזה עידוד. אמרו לי אז זה יהיה עידוד אף אחד לא ישלם. אמרתי רבותיי, אף אחד לא ישלם. אתם רואים בן אדם מהישוב הולך ולא משלם בגלל שיש לו את האפשרות לגשת לבגרות? זה יהיו אותם מתי מעט שגם ככה אין להם את האפשרות לשלם. אז היום בחוק ההסדרים, כמו שנאמר כאן, וקראתי גם את מה שאת, מה כתבו לי במ.מ.מ. על מה שאת אמרת עורכת הדין ברקאי אהרון, צריכים לעשות את הכל כדי שזה ירד. וזה כאן יהיה בוועדת החינוך ובוועדת הכספים. הם רוצים להחזיר על מה? אתה יודע, זה מבייש אותי כשר אוצר לשעבר. הרי זה אגורה שחוקה בתקציב משרד החינוך. זה אפילו לא אגורה שחוקה. לחשוב כמה כסף כביכול משרד החינוך מפסיד כתוצאה מזה שלא משלמים את האגרה הזאת, אגרת הבחינות. זה פשוט מגוחך. מתוך ה-35 מיליון יש 35 אלף שקל אני לא יודע מה אני אומר על עצמי. שזה אפס קצהו בתקציב משרד החינוך.

אתה בעד התשלום?

לא.

מה זה ה- 35?

35 מיליון שקל זה כלל הגבייה מאגרת בחינות הבגרות. אני אומר מאלה שלא משלמים אולי לא גובים 35 אלף בשנה, 100 אלף בשנה. הרי זה סכום אפסי בתקציב משרד החינוך. יש כאלה שלא משלמים עבור בחינות הבגרות. מה עושים כאן בחוק ההסדרים? בחוק ההסדרים אומרים היום על פי חוק חייבים לתת לכל אחד לגשת לבחינת הבגרות, גם אם הוא לא משלם את האגרה הזאת. מה רוצה משרד האוצר?

היה בג"ץ. בעקבות הבג"ץ בוטל כליל התשלום עבור בחינות הבגרות.

בגלל חוק זכויות התלמיד, לא בגלל משהו אחר.

בסדר. בגלל זכויות התלמיד. עוד יותר טוב. לא בדיוק אבל לא משנה. גם בגלל שיש במדינת ישראל לימוד חובה חינם וראו את הדבר הזה ואין תירוץ של חוק אחר וראו את הבגרות כחלק אינטגרלי מהלימוד במדינת ישראל. מה שאנחנו צריכים לדון עכשיו זה לא רק מי שלא יכול לשלם או לא רוצה לשלם, זה על כולם.

על כולם. הבנתי. אז בינינו היה את העניין שלי של חוסר הידיעה הזו. אבל אני מה שדיברתי זה לא שכל אחד לא ישלם בחוק. אני דיברתי על אלה שאין להם. אם בג"ץ יחליט להרחיב יעשו את מה שצריך אבל הוא.

אנחנו לא רוצים שישלמו בכלל.

אני לא שישלם, חלילה. אני רק אומר, כשעשו את הבג"ץ כשהגישו את העתירה זה היה על סמך חוק זכויות התלמיד, זה היה הבסיס לעתירה. מעבר לעניין של זכויות יסוד, של חינוך וכדומה. עכשיו אני חושב שגם בעניין הזה חייבים לעשות את הדברים בצורה הראויה, בצורה הנכונה.


לגבי אמצעי המשמעת. הרי נתקלנו במקרים אז שבהם היכו תלמידים, שבהם נזפו בהם בצורה כל כך מעליבה, כל כל פוגעת שאנשים נפגעו לפעמים אלימות מילולית היא יותר קשה מאלימות פיזית. אבל החוק נועד למנוע את הדבר הזה הוא לא מבוצע. על מה אני מלין? אני מלין שזה כתוב בחוק, נאמר שלא יהיה. כתוב כל תלמיד זכאי לכך שהמשמעת במוסד החינוך תונהג באופן ההולם את כבוד האדם ובכלל זה הוא זכאי שלא ינקטו כלפיו אמצעי משמעת גופניים או משפילים. למרות זאת, הדבר הזה עדיין נשאר. שום דבר לא יושם כי העניין של המורים ומשרד החינוך היו בהבנה לפני החוק שהם נגד החוק, הצלחנו להעביר את זה, סליחה על הביטוי, על אפם ועל חמתם, אז הם לא יישמו את התקנות. לא התקינו תקנות כדי שיצא אל הפועל ואני נדהם, 6 שנים לא התקינו תקנות.


עכשיו דבר אחרון זה מועצת תלמידים. גם בנוגע למועצת התלמידים ניתקלתי אז בהרבה מאוד מקרים שבהם בית ספר אחד כן מרשה להקים מועצת תלמידים בית ספר אחר לא מרשה בית ספר אחר אומר זה יהיה רק לכיתות כאלה אחר לכיתות אחרות, כן בזמן לימודים לא בזמן לימודים. כן משתתפים במועצת תלמידים מחוזית לא .. הדברים האלה עוגנו בחקיקה. כל בית ספר חייב, לכן צריך לצאת חוזר משרד חינוך, חוזר מנכ"ל שמחייב לשים את החוק בלוח המודעות. לאפשר למועצת התלמידים, לא לאמצעי משמעת, כל הדברים האחרים.


לגבי העניין של סביונה רוט-לוי, היא ישבה איתנו אז המשנה ליועץ המשפטי ששכחתי את שמה, שהייתה ממונה על הנושא של החוק, חוק זכויות הילד הבינלאומי, יהודית קרפ. היא ישבה איתנו בכל החוק, היא הכניסה סעיפים משלה שהיו מתאימים ולא היו נוגדים כך שעשינו את העבודה. אם רוצים להמשיך ליישם זה מצוין.


אני פעם נוספת רוצה להודות לך. יש כאן שורה ארוכה של דברים, אני לא רוצה להיכנס אליהם כאן כי קיבלתי באמת ניתוח מדהים של המ.מ.מ. עצם העובדה שאתה עושה את הישיבה הזאת היום היא מניעה את הגלגלים. אבל כדי לא להסתפק בכך אני חושב שהיינו צריכים היום לתבוע את הגעתה של השרה לפחות של המנכ"ל כדי שיסביר למה זה לא מיושם והיועצת המשפטית כמובן. כל אחד מהם בעצם העובדה שהוא לא בא, מראה עד כמה הוא מתייחס ברצינות לחוק, מראה את עמדתו כלפי החוק שלצערי הרב היא עמדה שלילית.


אני מאוד מקווה שעכשיו, אחרי שתצא מכאן ההודעה וההחלטה המכתב שלך אליהם, בעוד חודש ימים, תוך 30 יום, מה הם עשו. בעוד 30 יום תזמין לכאן את כל הצמרת הזאת כדי לעשות מעקב מה בדיוק נעשה בעניין הזה.

אנחנו כמובן נתייחס לדברים במסקנות. חבר הכנסת אלכס מילר שתמיד מדבר בקצרה ולעניין בבקשה.

קודם כל אני מברך, אני מצטרף לברכות של כל חברי הכנסת על עצם הקיום של הדיון היום ורוצה להתייחס גם למה שדיברו פה מקודם על הנושא של הכשרת מורים. אני בעצמי סיימתי את התואר הזה לפני כחצי שנה להוראה אז אני יכול להודות בכל, שנכון לא מדברים ולא, בכלל לא מעלים את הנושא הזה בלימודי ההוראה. אני חושב שזו עוד סיבה להתנגד לקיצוץ בתקציב של המכללות להכשרות מורים כי בסופו של דבר הם יצטרכו כסף כדי ללמד את הנושא הזה, לשלם למרצים.

אבל גם אם יהיה קיצוץ, ואנחנו כמובן נלחם נגד זה, עדיין יצטרכו ללמד את זה.

אז זה יהיה על חשבון משהו אחר, אז בעצם מפסידים. מפסידים בידע של המורה או מפסידים בידע, בעצם אותם חוקים שהוא צריך לשמור עליהם אז חבל שבסופו של דבר זה יהיה על חשבון הילדים. בסופו של דבר מי שנפגע זה הילדים כשהם יורדים לכיתות.


אני רוצה גם להתייחס לאותו נושא שמהצד השני, גם דיברו פה הרבה על המורים, אני גם חושב שבסופו של דבר הנושא של המשמעת, חייבים גם לבדוק את הנושא הזה כי אני יודע, אמא שלי מורה בבית ספר, כל יום אני נחשף לאותם סיפורים שהיא מספרת לי על מה קורה בעצם בכיתות, אי אפשר להימנע מזה. נכון קיימת בעיה. אז צריך לראות איך פותרים אותה כי היום בעצם המורים הם גם מפחדים לפעול ולהטיל איזה שהוא משהו על אותם- - -

שהם לא יודעים את כל דיני החינוך כולל זכויות התלמיד כלומר מה מותר ואסור.

אני חושב שבסופו של דבר מורה שמלמדת 20 30 שנה היא לא כל כך בקיאה בחוק שהועבר לפני 3-4 שנים. אז זו לא בעיה שלנו, זו בעיה של משרד החינוך אם לא מעביר את זה עם כל הכבוד. משרד החינוך צריך לבוא ואם יש חוק שעבר שקשור להוראה, להוציא החלטה למטה לאותם מוסדות, לאותם מנהלים. חברים, תעבירו, תעשו סמינר כמו שעושים השתלמויות בכמויות, תעשו השתלמות לחוק זכויות התלמיד, חוק זכויות המורה אם יהיה קיים דבר כזה או בדיונים.


אני גם רוצה להתייחס בסופו של דבר לאותו נושא שכנראה שיכול להיות שיעלה בשנים הקרובות, הנושא של אלימות בבתי ספר שאנחנו נחשפים יום יום לנושא הזה. בסופו של דבר אנחנו נתקלים בבעיות שנכנס לשטח של בית הספר דברים שלא אמורים להיכנס כמו נשק קר, סמים ובעצם אין שום אכיפה לנושא הזה. השאלה, זה אחד מהדברים שבסופו של דבר יבוא כזכות לפרטיות של אותו תלמיד. שאם בסופו של דבר תבוא החלטה של אם לבדוק אותו או לא לבדוק אותו בכניסה למוסד. לבדוק את התיק או לא לבדוק את התיק. בסופו של דבר הדיון הזה יעלה אז צריך היום כבר להתחיל לחשוב איך קובעים בנושא הזה.


לדבר אחרון אני רוצה לחזק את הדברים שדיבר חבר הכנסת סילבן שלום על הנושא של חוק זכויות סטודנט, אני חושב.

אז תודה רבה על הזכות. מאוד כאב לי מה שחבר הכנסת סילבן שלום אמר מאחר ואני נושאת בתפקיד זו השנה החמישית. אני חושבת שמדיניות משרד החינוך בכל שלטון, ואני עברתי שניים, היה וזה התחיל כמובן בשלטון הקודם, היה להוביל מדיניות של חוק זכויות התלמיד ולא רק חוק זכויות התלמיד כי מעבר לחוק זכויות התלמיד יש לילדים זכויות נוספות. לא הכל כלול. ולכן יש לנו את חוזרי המנכ"ל, ויש לנו הנחיות והפעלות שכן עוברות כחוט השני בבתי הספר, במערכת החינוך היסודי ובעל יסודי. אכן היה פנקס, השנה בחרנו בסוג פרסום אחר אבל הפרסומים הם פרסומים שונים כדי להסביר ולהעביר את החוק.

החוק כפי שהוא נמצא כרזות כאלה מפוזרות מדי שנה כן בבתי הספר העל יסודיים, לא היסודיים זה נכון. הם כן מודפסות במשרד החינוך אבל לצערי הרב לא כולם מבינים אותם בלשון אחת ולכן כיוון שאנחנו דיברנו על השתלמויות והכשרות אני רוצה להעביר לחבר הכנסת מלכיאור דוגמא לאחת ההשתלמויות של המנהלים שאנחנו כן מבהירים את חוק זכויות התלמיד בזיקה לדיני חינוך וחוקי חינוך אחרים. אם אדוני ירצה יוכל גם לעיין בחוברת. זו חוברת פנימית של משרד החינוך היא לא לפרסום.

במשך חמשת השנים האחרונות לפחות היו כ- 4-5 ערים בכל מחוז. אי אפשר להקיף. לא כולם מומחים בדיני חינוך. האנשים שעובדים איתי החניכים, ועורכי הדין והמשפטנים של השופטת סביונה רוט-לוי שהם גם יושבים כיועצים של משרד החינוך עוד מהקדנציה הקודמת וגם היו שותפים לכתיבת המסקנות שדיברתי עליהן קודם ותרשו לי להמשיך להתייחס.

אם מותר לי לפתוח בכל זאת. אני חושב שלא צריכה להיות בעצם מחלוקת בינך ובין חבר הכנסת סילבן שלום. השאלה אם מסתכלים על חצי הכוס המלאה או חצי הכוס הריקה ואת ודאי תסכימי שזה שזה מה שגם מופיע במ.מ.מ. שזה שזה לא חלק אינטגרלי מהכנת המורים, אני מכיר את גישתך לעניין אז לכן אני בטוח שתסכימי שראוי שזה יהיה.

אנחנו רואים את זה עין בעין ללא ספק. ביחד עם זה אנחנו מכניסים כן להכשרות של מנהלים ושל מורים את חוק זכויות התלמיד. השנה, זה נמצא באוניברסיטת הנגב, באוניברסיטת באר-שבע אנחנו הכנסנו את זה גם להשתלמויות מורים גם להכשרת מורים גם להכשרת מנהלים כפיילוט לראות את התגובה ונעקוב אחרי זה בשנה הבאה אחרי זה.


הכנסנו את זה במקביל.

לא צריך לעשות פיילוט. יש 35 או 40 מקומות שמלמדים, שמכשירים מורים. אפשר, בכל מקום צריך ללמד את זה. מה צריך לעשות בשביל זה פיילוט.

זה מדהים. אנחנו באים לעזור לך. את רוצה להגיד שהמצב הוא טוב? הרי מסרסים אותך שם, סליחה שאני אומר את המילה הקשה הזאת, ואני רוצה להגיד לך, אנחנו באים לעזור לך. במקום שתקבלי את זה בחיבוק את מתחילה להתגונן? אנחנו באים לעזור לך, לתת לך יותר סמכויות, שיהיה לך יותר אפשרויות. הרי כל המטרה שלנו שהתפקיד שלך יורחב, שהתפקיד שלך יהיה הרבה יותר משמעותי. תקבלי אותו בדרך הזו ולא בדרך שאת באה להגן על מחדלים שנעשו כאן ב-6 שנים האחרונות שבגלל אהבות או שנאות כאלה או אחרות לא התקינו תקנות, ולא הביאו להפעלת החוק אז אני רוצה שאת במקום שתקבלי את זה בדרך שאת מקבלת, תקבלי את זה בדרך ההפוכה. שאנחנו באים לעזור לך, שבאים לתת לך הכלים, ולא באים לפגוע בך. בדיוק ההיפך.

אני מאוד שמחה חבר הכנסת סילבן שלום שאתה יד ביד איתי כי אני יד ביד איתך. כי אני עוד זוכרת. אמרתי זה מאוד חורה לי כי כן נעשים דברים ונעשים את זה ברמות שונות. ואם נלך לנושא, ואני דווקא אלך לשכבות החלשות יותר באוכלוסייה, כפי שאתה ציינת.


ב-32 מפתנים בישראל משנה שעברה למשל לומדים את חוק זכויות התלמיד, לומדים את זכויות האזרח. אנחנו נעזרים שמה לא רק באנשי משפט, אנחנו נעזרים ב"אמנסטי" שזה ארגון בינלאומי שבודאי אתה מכיר את מעלותיו. אנחנו נעזרים יחד עם המפמ"ר למחול יחד עם יוקו אונו דרך אגב, היא שותפה גם לתוכנית.


הנושא של הבנת החוק. אני חושבת שנכון שצריך להסביר את החוק, זה לא מספיק לתלות את הפוסטר. פוסטר הוא פיסת נייר שכתוב עליו החוק וצריכים להסביר את התקנות. ואני רוצה לציין שבתקנה של הרחקה, שנחקק ב-2002, יש את הנושא שלא היה קודם לכן, הנושא שאם ילד מרחיקים אותו מבית ספר בגין איזה שהוא מעשה אלימות חמור עדיין אנחנו חייבים למצוא לו מסגרת חינוך חלופית כדי שהוא יסיים 12 שנות לימוד. אני חושבת שזה מאוד חשוב לציין את זה. ואגב כשהכנסתי את זה לאתר האינטרנט, רק שתדע, הרבה מנהלים גידפו אותי ואיחלו לי איחולים מאוד נעימים.

הדברים גם כתובים למי שרוצה לקרוא, יש את המ.מ.מ. והדברים כתובים בפירוט. כל הדברים עד עכשיו הם כולם מוזכרים במ.מ.מ.. יש גם שמה את חצי הכוס המלאה בתוך המ.מ.מ.. תודה. רונית בבקשה.

יש שני נדבכים. האחד זה להתקין תקנות, אני לא אופטימית שזה יקרה. לא הותקנו תקנות מסיבות שידועות לחבר הכנסת סילבן שלום.

מהסיבות הלא ענייניות.

לא ענייניות.

אנחנו ביקשנו מהשרה בתחילת הקדנציה שלה, בפגישה שהייתה לנו איתה להתקין.

ומה קרה?

והיא לא תתקין.

מה זה היא לא תתקין? היא חייבת על פי חוק להתקין. נלך איתה לבג"ץ ונביא אותה או שנביא אותה לכאן לעמוד הקלון. מה זה היא לא תתקין? מה זה הדברים האלה?

אני ארשה לעצמי לומר שזו השערה שלי, הלואי ואני אתבדה. אבל מאחר וארגוני המורים- - -

היא חייבת להתקין. אם לא היא תבוא לכאן והיא תסביר למה היא לא מתקינה אחרת נלך לבג"ץ.

סילבן אולי אני סתם הוזה. אני חושבת שבגלל התנגדות נמרצת של ארגוני המורים השרה היא לא תיאות להתקין תקנות. יחד עם זאת, וצריך לטפל בזה, כמו שזה לא בסדר שלא הותקנו קודם אני מכה על חטא אבל זה לא היה בסמכותי. זה בסמכות שר. אבל כן בסמכותי כמנכ"לית היה להוציא הנחיות במסגרת חוזר מנכ"ל ובמסגרת הזו השתדלתי כמיטב יכולתי להתאים הנחיות לתקנות עצמן שצריכות היו להיות מותקנות.

על מה אני מדברת ופה הייתה לי בעיה קשה מאוד מול יועצת משפטית של המשרד. רציתי את המינימום למשל שבכל בית ספר תהיה מועצת תלמידים. זה הגוף המינימלי שיכול לייצג תלמידים ואולי לשמור על זכויותיהם ועל פי הפרשנות של היועצת המשפטית כיתות י"א י"ב לא היו מחוייבות אפילו לא מועצת תלמידים, שזה בעיני שערוריה.

אגב, אני עכשיו עובדת על חוק חינוך חובה עד י" ואני מקווה שזה קצת ייתר את כל המעקפים שעושים המשפטים.

מעלים את זה עכשיו, יש לנו הצעה משותפת.

זו פרשנות מוטעית לחוק חינוך חובה שזכויות לא חלות עליהם בתור תלמידים. הם מוגדרים תלמידים גם אם ממשיכים למרות שהם לא חייבים.

הדבר השני שאני רציתי להזכיר שבשם החופש האקדמי אתה לא יכול לכפות על תוכנית לימודים במכללות מקצוע או פרק או נושא כזה ואחר. יחד עם זאת פניתי לכל המכללות להכשרת מורים וביקשתי, אני יודעת שחלק מהם כן יישמו את זה וחלק לא. אז אולי כשיהיה חוק ותהיינה תקנות אז כן אפשר יהיה גם לכפות, אולי אני לא בטוחה, בשם החופש האקדמי.

כבוד האדם. בכדי שאנחנו שהילדים שלי ילמדו מה זה כבוד האדם אנחנו צריכים להיות אלה שקודם כל נלמד לכבד אותם. לא יכול להיות שאנחנו נדרוש מהם מבלי לתת להם דוגמא אישית. אומרת טובה, נתלים פלקטים בבית הספר. חברים, הפלקטים לא נתלים בבית הספר. הם נשלחים לבתי הספר הם לא נתלים בבית הספר. אני משוחחת עם מנהלים אומרים לי למה צריך מועצת תלמידים? אין צורך במועצת תלמידים.

שלא לדבר על עשרות פניות שאני מקבלת כל שנה במהלך חופשת הקיץ של תלמידים שנזרקים מבתי הספר. נזרקים. אף אחד לא עושה להם וועדת שימוע, אף אחד לא מתייחס אליהם וגם שכבר אני מאלצת את בית הספר לעשות וועדת שימוע אז או.קי זה רק בשביל הפרוטוקול ולא קורה עם זה שום דבר.

אתה מקבל זימון לוועדת ערר יום לפני שהיא קורית.

נכון. וזה מצב שלא יכול להיות דבר כזה. לא יכול להיות שירחיקו תלמיד מבית הספר, מבלי להקשיב לו, מבלי לתת לו את הזכות, מבלי שהילד ידע את הזכויות שלו.


אמרה כאן רונית קודם, ונכון, ארגוני המורים מתנגדים לדבר הזה. הילדים לא צריכים את הפנקס. הילדים מספיק חכמים בכל אתר אינטרנט, בכל מקום הם יודעים הם רואים את הזכויות שלהם והם יודעים בדיוק מה הזכויות שלהם. הם לא זקוקים לפנקס הזה. אנחנו נעשה איזה שהוא מהלך בכדי לומר להם מה הזכויות שלהם, ללמד אותם.


אני מברכת את רונית על הצעת החוק שלה ואני מקווה שזה יעבור.

הצלחת להגיד דברים מאוד ברורים, בזמן מאוד קצר. אני מודה לך.

קודם כל אני רוצה לומר לכולם שנעשו פה הכללות שכואבות לי קודם כל המורה. אני מדברת פה כמורה. וגם בתוקף התפקיד שלי, רוב רובם אין לי סטטיסטיקות וחבל שאין לנו נתונים. רוב רובם של המורים ורוב רובם של המנהלים מכבדים את התלמידים, לא רוצים לזרוק את התלמידים, לא משפילים את התלמידים. אני מאוד מכבדת את זכויות התלמיד.


מאיפה נבעה ההתנגדות שלי, אני עכשיו מדברת כמורה בשטח לחוסר סיפור של זכויות התלמיד, אני לא נגד זכויות התלמיד אני בעד. קודם כל הייתה מן גישה ומגמה של המשרד בקדנציה הקודמת התלמיד במרכז, הילד במרכז והיו לזה גם השלכות חינוכיות לא נכונות. זה היה מן נדבך נוסף של זכויות תלמיד. נוסף לזה אנחנו עובדי המשרד. איפה חוק זכויות המורים? איפה הזכויות שלנו?


זה יצר מן הרגשה של התנגדות בתור מורים. זכויות תלמידים, גם זכויות מורים. חובות תלמידים, חובות מורים. מפה נבעה ההתנגדות.

אתם לא חושבים שהתלמידים במרכז?

המורים מוציאים חוברת בתחילת כל שנה זכויותיך, שבה מפורטות כל הזכויות שלהם.

זכויותיך זה רק איגוד מקצועי, זה רק תקנות של השכר.

נעמי, את לא חושבת שהתלמידים צריכים להיות במרכז מערכת החינוך? לא, זה דבר פשוט די מעניין שאת אמרת פה. בגלל התבטאות שלך יש את האי הבנות כלפי מהי גישת המורים.

לא, אני אסביר לך. בודאי אני באה ללמד בבית ספר בכדי לחנך את הילד ולהגיע אל הילד. לצערי עם 40 ילדים בכיתה אני לא כל כך מגיעה לילד. אני חושבת שהייתה גישה חינוכית גם של ההורים וגם של החברה איפה שהוא, אני מדברת על הצד החינוכי הפילוסופי שהילד שולט בכל.

אנחנו לא ניכנס לכל הנושא הזה. כל הנושא הזה הוא נושא רחב.

אני בעד זכויות התלמיד.

אני רוצה להבין ממך. מה שאת אומרת בשם הסתדרות המורים פה, את אומרת שאתם תתמכו, תתנו את מלוא התמיכה לפרסום ולהרחבה ולהכשרה ולהבנה של חוק זכויות התלמיד?

בהחלט. אנחנו רוצים שיהיה גם חוק זכויות המורה.

זה לא קשור. תודה. זו הייתה אמירה מאוד חשובה לכן הוסרה ההתנגדות להתקין את התקנות וכל הדברים מצד הסתדרות המורים. אני חושב שזה חשוב מה שאת אמרת כי זה יקל על המשרד עכשיו להתקין את התקנות.

אבל ארגוני המורים קושרים את זה. אל תשנה את דבריי, קושרים עם זה גם עם זכויות המורה.

הם לא יכולים לקשור יישום של חוק. חוק זה חוק. כל עוד אין חוק של מורים, יש חוק אחר. החוק הזה חייב להיות מיושם. מנהל חייב לתלות את חוק זכויות התלמיד בלוח המודעות. זה כתוב בחוק.

ב- 2004 היה תיקון לחוק זכויות התלמיד שצויין שם, במטרה, בהגדרה הראשונה על הנושא של כבוד עובד הוראה.

יש לי שתי סוגיות שאני רוצה להעלות. דבר ראשון, הגברת אתי אמרה, רציתי לבקר את הדברים שלך. אמרת שהמערכת מפרסמת את הזכויות של התלמיד באתרי אינטרנט ובכל מיני מקומות. עכשיו, אני חושב שזו החובה של המערכת ליידע לא להגיד. אם את מפרסמת באינטרנט אז את אומרת לתלמיד יש את זה באינטרנט, אתה רוצה תחפש.


אני חושב שזה בעצם זו לא פעולה אקטיבית. המערכת לא באמת באה, המורה לא מדברת אתך ואומרת לך את הזכויות שלך.


אני גם מטעם יוניסף. סעיף מספר 30 באמנה לזכויות הילד מדגיש כי עלינו לכבד את דתו, מסורתו ותרבותו של כל אדם. בעקבות חוויותיי במחנה סידס אוף פיס, בארצות הברית, למדתי רבות על הצד השני ואין לי ספק שאותם מפגשים נוער בגילי תורמים רבות לפיתוח סובלנות. כאן אני מדבר בעיקר על סובלנות בין העמים.


בנוסף אני פעיל בחיי קהילה ומתמודד על תפקיד היושב ראש של מועצת תלמידים. מאז כניסתי לבית הספר "היובל" קיבלתי שיעורים בנוגע ליוניסף ופעילותו. הנושאים שהורחבו הם יום האיידס הבינלאומי, זכויות הילד, זכויות האדם ושמונה מכללות הפיתוח לשנת 2015.


בתיכון "היובל" מלמדים את עקרונות הדמוקרטיה ומקיימים דיונים בסוגיות אקטואליות. אחת ממסורות התיכון, השתתפות בתוכנית סימולציה של האו"ם, מודיו יונייטד ניישנס. השנה נפל בחלקי הכבוד לייצג את בית הספר כאשר נייצג את ירדן.


יוניסף נוסדה למען רווחתם של ילדי אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה. היא הייתה אמורה לפעול תקופה קצרה בלבד. היום, 60 שנה לאחר היווסדה, אנו רואים כי תפקיד הקרן עדיין חיובי. אתמול היה 60 שנה לקרן יוניסף. כולי תקווה שיום אחד כל ילדי העולם יזכו לחיות בסביבה בטוחה, שתעניק להם את כל הזכויות המגיעות להם משום שהנתונים מראים כי ל- 425 מיליון ילדים אין גישה למי שתיה זמינים.


אני חושב בנוסף שכל ילד מגיע לו חינוך ראוי ונגיש וטיפול רפואי הוגן. אלו הן גם מטרות הפיתוח של המילניום לשנת 2015. לעיתים אני קורא בעיתון על כך שאלפי ילדים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני. לכן, יש בישראל עוד מקום לשיפור בתחום זכויות הילד.


אני מקווה להוות דוגמא לתלמידים נוספים בעירי ובארצי משום שאני זקוק לשיתוף פעולה עם בני הנוער הישראלי. אנחנו מאמינים כי אנחנו מנהיגי העתיד ויש לנו את הכוח להשפיע ולשנות. תודה רבה.

אנחנו רוצים, אני אומר את זה בשם כל וועדת החינוך, רוצים לברך את יוניסף. עבודה אדירה שעושים בתחום החינוך, בתחום הדיאלוג, בתחום הבנת מצוקת הילד וזכויות הילד בכל רחבי העולם וגם ישראל פעילה במספר מישורים עם יוניסף ואת הנציגה ועומדת בראש קרן יוניסף. אנחנו מכירים הרבה שנים גם מהוועדה לזכויות הילד, פה בכנסת, אני מבקש ממך מאוד קצר ואחר כך נקבל את המסקנות.

פרסום עולמי. כשקבוצת הכדורגל של ברצלונה החליטה לשים על החולצות יוניסף. הם לא מוכנים שתהיה להם שום חסות. זאת הקבוצה היחידה בעולם שלא מוכנה למכור את החולצות לחסות והשנה בגלל יובל ה-60 הם שמו יוניסף וזה עושה פרסום אדיר בכל העולם.

אני רוצה לברך על ההזדמנות הזאת. אני חושבת שאין כמו יוניסף דוגמא ומופת לארגון וקרן שנאבקת על זכויות אדם. זכויות אדם של ילדים, שהם הקבוצה החלשה ביותר בכל חברה בכל התרבויות ובכל החברות לצערי.


מהי יוניסף? יוניסף קמה כפי ששמעתם מעומר ב- 1946 והיא קמה כדי להגיש עזרה מידית לילדים פליטים, שהסתובבו במיליונים ברחבי אירופה כולל ילדים יהודים ניצולי שואה. ואפשר היה בשלוש מילים שזה יוניסף. אבל זה נורא פשטני. זה בדיוק יוניסף. ארגון, קרן שנאבקת לכך שילדים יוכלו לחיות, יוכלו להיות בריאים, שלא יפגעו בהם לרעה ואנחנו רוצים להשפיע.


היה לי הכבוד, אני נורא מקצרת, להיבחר לפני כמה חודשים לוועדה בינלאומית לחינוך של יוניסף. ואני רוצה להגיד לכם שיושבים שם אנשים ממדינות רבות, בוועדה המיוחדת רק 8 מדינות שפעם ראשונה שיש נציגות של ישראל בוועדה הזאת והדיונים הם בפירוש על איך, זה מאוד רלוונטי לדיון הקודם, איך להכניס את אמנת זכויות הילד למיין סטרים של מערכות החינוך. איך לעשות את זה כחלק אינטגרלי של כל הכשרה של אנשי חינוך, פסיכולוגים, עובדים סוציאליים, כל מי שנוגע בילדים. רופאים, משטרה.


אין לנו שום דבר אחר, ויוניסף מפתחת חומרים, תוכניות לימודים בשביל לקדם את הדברים האלה. אז זה יוניסף. אני רוצה לשתף אתכם בחוויה מאוד מיוחדת שהשתתפתי בה כנציגה של מדינת ישראל. באו"ם 2002 הייתה עצרת מיוחדת של האו"ם בשביל ילדים ועם ילדים. שלושה ימים ילדים, רק ילדים. לא הכניסו לשם מבוגר אחד לרפואה. שלושה ימים רק מי שעזר להם להפעיל את המכונות היה שם. ילדים, ילדים, ורק ילדים והם באו והילדה הזו שאתם רואים פה, אני צילמתי אותה, דיברה מהכיסא הזה פה מהדוכן למטה שרגע קודם דיבר קופי ענאן והביאה את הדברים שהיו לילדים להגיד. ומה היה להם להגיד?


הם פרשו או תרגמו את אמנת זכויות הילד בשפה שלהם והם אמרו אנחנו רוצים עולם מתאים לילדים. העולם מתאים לילדים נוסח בשמונה דברים שהם גם נקראים מטרות המילניום והילדים התחייבו לעשות מעקב אחרי ראשי המדינות ואחר הארגונים ואחר משרדי החינוך וכל מי שאחראי לראות באיזו מדינה באיזה מידה המדיניות אכן מתממשת.


אני הבאתי פה כמה דברים קטנים. נתון פה 850 מיליון בני אדם אנאלפאביתים. ואני שואלת ועונה, שאלה רטורית, האם זה נתון על ילדים 850 מיליון בני אדם אנאלפאביתים? מה אתם חושבים? 850 בני אדם מגדלים ילדים וכשהם אנאלפאביתים הילדים שלהם הם קורבן למצב הזה. זו אמא שאינה יודעת לקרוא מה כתוב על בקבוק תרופה, לא יודעת לעזור לילד בבית ספר ועוד ועוד אתם יכולים לנחש.


יוניסף יש לה המון מטרות ואילו היה לי זמן אני יכולה להזמין אתכם לערב צ'יזבט על יד המדורה על מיליון סיפורי יוניסף בכל העולם. הצלה, תמיכה, הדרכה What ever. אבל כל שנה או כל חמש שנים קובעים חמש מטרות עדיפות לפי המחקרים שיוניסף מקיימת. כשהיא מגלה שיש בעיה, שהיא במצב מאוד מאוד חמור יש דינמיות של המטרות וזה עולה לראש הסיפור.


כמובן שיוניסף רואה את החינוך כדבר הכי מרכזי והכי חשוב אין יותר חשוב ממנו כדי להוציא ילדים ממעגל העוני וכדי שהם גם יוכלו להבין את זכויותיהם. מילה אחת לדיון הקודם אבל קשור לזה. לא מספיק לידע. לא מספיק לשים פוסטר אפילו בכל כיתה ועל כל שולחן תלמיד. זאת מהפיכה תודעתית תרבותית ממדרגה ראשונה. מילד שהוא רכוש הוריו וקורבן לכל מניפולציה אפשרית לילד שהוא נושא זכויות. את הדבר הזה לא מנחיתים בפוסטר יפה. טוב שיש פוסטר יפה וטוב שיש פנקס וטוב שעושים כל דבר כי זה צעדים בדרך אבל גם המורים הם לא אשמים כי גם הם לא יודעים במה מדובר ולכן כל המאבק הזה הוא מאבק שמבוסס על בורות יוצאת מן הכלל בתחום הזה ואי הבנה למושג עולם של זכויות או תרבות של זכויות. ותרבות של זכויות כולם בעד כולם.


זכות אדם היא זכות אדם וילד הוא אדם ואישה היא אדם ומורה הוא אדם ויש לנו כל מיני, יש גם זכויות בלתי מותנות אז אולי אפשר להגיד את זה. אני חושבת שכמו שלא דורשים מתינוק שהוא ימלא איזה שהם חובות כך גם זה.


אני שוב חוזרת על המגוון העצום, יוניסף זה לא ארגון צדקה. יוניסף עובד בצורה מאוד מיוחדת שהוא בארצות העשירות, הוא מחולק לשתי חטיבות, המדינות המתועשות שאנחנו משנת 67 שייכים למתועשות, אוספים את הכסף מגייסים את המשאבים, את הידע את כוח האדם שהולך כמובן למדינות ולמקומות שזקוקים לדברים האלה.


יוניסף פועלת בשני דגלים. הדגל המעשי הקונקרטי בשטח. תרופות, אוהלים,רופאים, בתי חולים והדגל שהוא בא לתת את החזון את הרעיון של תרבות של זכויות.


איך זה התחיל כבר שמעתם. הייתה מלחמת עולם. יוניסף הוא הארגון היחיד בעולם כמעט, בגודל כזה ועם כוח כזה שיש לו כי הוא זרוע של האו"ם

ינוסיף נוסדה כבר ב- 1945 לא?

מיד לאחר המלחמה, לקח כמה חודשים.

לא היה משהו ב- 1945?

היה אונר"א, לא האונר"א של היום. דרך אגב הקים אותו רופא יהודי פולני ד"ר לודוויג רייצ'מן או רייכמן במקור. אחר כך באמריקה הוא נהייה רייצ'מן.

זה שאתם נותנים לנו לדבר קודם כל ומקשיבים לנו אתם פועלים לפי סעיף מספר 12 באמנה לזכויות הילד. ואני באה מתיכון "היובל" בהרצליה. אנחנו לומדים שם על יוניסף ועל הפעילויות שלו ועל זכויות הילד ועל מה המצב הכללי של הילדים בעולם, בשיעורי חינוך ובשיעורי אנגלית ויש גם את המילניום דיוולופמנט גולז שזה 8 המטרות של יוניסף, ששואפים בעצם לממש אותם ב- 2015.


אנחנו שלושתנו פה אנחנו חושבים שאנחנו יכולים לשנות לטובה, כי בעצם אנחנו העתיד פה ודור ההמשך.

אתם לא רק העתיד, אתם ההווה. זה חשוב להגיד.

אני מקווה שב- 2015 רוב מטרות המילניום יתממשו וביניהם גול 1 ו-2 שהם לחסל עוני ורעב בקרב ילדים ולהשיג חינוך יסודי לכל ילד.

בואו נקבל את ההחלטות כדלהלן. קודם כל כלל הנושא של זכויות האדם במדינת ישראל הוא נושא שחשוב לטפח בכלל המערכת החינוכית. לטפח של כלל גם המשתתפים במערכת וגם הלא משתתפים במערכת, דבר חיוני להכניס בצורה הרבה יותר יסודית במערכת החינוכית וחשיבה החינוכית במדינת ישראל ואנחנו נעודד מאוד את המשרד להכין תוכניות ולבשר לנו עליהן כדי לעודד את המגמה הזאת הכללית.


אנחנו רוצים לברך את יוניסף על ה- 60 שנה, על הפעילות פה בארץ ועל הפעילות ברחבי העולם.שוב, אני חושב שזה דבר שחשוב לשתף את כלל ילדי ישראל בפעילות של יוניסף גם במגזרים השונים של החברה הישראלית, בדיאלוג של החברה הישראלית ויש הרבה מאוד משתתפים, פעם לפני השואה בזמן השואה אנחנו היינו העם היהודי, היה קורבן, הקורבן של העולם או העולם שפשע או העולם ששתק.


היום אנחנו חלק מהעולם. זה אחד מההישגים בזה שיש לנו מדינה משלנו. ואנחנו חלק מהעולם זה גם מחייב אותנו להיות שותפים לכל המגמות הטובות שיש בעולם. להיות שותפים פעילים. יש תחומים אחדים שאנחנו אכן עושים את זה אבל בכל המאבק בעוני, במאבק באפשרות לתת לכל ילד חינוך בעולם וכל המאבקים האלה היה חשוב אם היינו בחזית העולם כי זה חלק ממטרתינו כמדינה והאפשרות שוב שיש לעם היהודי כולל גם האזרחים הלא יהודים, הערבים הדרוזים במדינת ישראל, ביחד להיות חלק מהמאבק הזה בעולם וכמובן קודם כל לנקות את הבית ולסדר את הבית שפה יהיה לנו בית זה, ואני רוצה שתעבירי רינה יצחקי וכל האנשים שלך וכל הצוות שלך עבודה התנדבותית אני יודע אדירה ותעבירי את הברכות של וועדת החינוך בנושא הזה.


לגבי הנושא של זכויות התלמיד הספציפית שדיברנו על זה היום. קודם החצי כוס המלאה, כפי שפתחתי גם לשבח מאוד את העבודה המסורה של טובה בן ארי וכל מה שהיא מנסה בלי תמיד שיהיה לה את הכלים האפשריים לעשות את זה להפיץ את הרעיונות בכל מקום. אגב הרבה דברים שלא נזכרו גם היום כולל שותפות עם הטלויזיה החינוכית ותוכניות אחרות שאני במקרה הייתי שותף בהן בעבר, לעודד את הפעילות הזאת.


ויחד עם זה החצי הכוס הריקה שאני לוקח פה מאוד ברצינות. אלף אנחנו דורשים ממשרד החינוך להתקין את התקנות כדי ליישם חוק. זה שיש כמה תקנות שכן הותקנו ובזה מישהו חושב שיצא ידי חובה זה לא מקובל עלינו ואנחנו דורשים דרישה מוחלטת להתקין את התקנות הנחוצות כדי ליישם את החוק בכל מלואו כפי שהיה ראוי שיעשה כבר מלפני 6 שנים שהחוק חוקק.


הדבר השני, החוק הזה אפשר, כמו כל חוק, שזאת תהייה אות מתה ואפשר באמת ליישם על אמת. על אמת זה דורש הפנמה של החוק בכל המערכות של החינוך, שקודם כל מתחיל בהכשרת המורים, בכל המוסדות להכשרת מורים צריך ללמד את החוק, ללמוד את החוק כדי שהמורים ידעו אחר כך מה הם מחויבים ומה זכויותיהם גם בעניין הזה וגם חובותיהם.


אחר כך בהשתלמויות מורים, השתלמויות מנהלים. לא פיילוטים, אלא ליישם את זה בכל מקום שיש חינוך בישראל. בבתי הספר, שבאמת יהיה במקום בולט בבית הספר אבל שוב לא רק זה. שיהיה שיח של בית ספר על הנושא. שיח של המנהלים, שיח של המורים עם התלמידים ביחד. וזה גם יעגן, לכן לא יראו את זה המורים כאיום אלא להיפך, יראו את זה כחלק מהווי של שותפות של בית ספר שותפות חינוכית אמיתית של בית ספר, שלא צריך לפגוע לא במשמעת ולא בשום דבר שצריך לפגוע בזכויות המורה. זה לא עומד זה כנגד זה. להיפך.


הדבר הזה חייב לבוא לידי ביטוי בצורה הרבה יותר יסודית ממה שזה בא לידי ביטוי עכשיו ולכן אנחנו חושבים שראוי שהדבר הזה יחול מעכשיו, אם זה לא חל כבר לפני זה אז לפחות מעכשיו ואנחנו נקבל חזרה תוך 30 יום ממשרד החינוך איך חושבים גם להתקין את התקנות ומה עושים כדי להפיץ מעבר להפצה פסיבית, להפיץ אקטיבית את החוק ויישום החוק, להפנים את זכויות התלמיד בכל המערכות.


אנחנו דורשים גם ממשרד החינוך לגבש את הטכניקה כדי שכל התלמידים ידעו, למשל תלמידים, אלו באמת המקרים הקיצוניים כמו שצויין, אבל תלמידים שהרחיקו אותם מבית הספר ואפילו הרחיקו אותם לצמיתות מבית הספר שכל תלמיד ידע, ואנחנו רוצים לדעת איך המשרד מבטיח שכל תלמיד יודע את זכויותיו במקרה הקיצוני הזה וגם את זה אנחנו דורשים תשובה תוך 30 יום ממשרד החינוך.


אנחנו גם דורשים ממשרד החינוך להחיל את החוק הזה כבר עכשיו על כיתות י"א, י"ב. לא משנה עכשיו שמבחינת היועצת המשפטית של המשרד שזה יהיה לפנים משורת הדין, לא איכפת לי, אבל אנחנו סבורים חד משמעית שה הדין ואין גם שום, ודאי לא יכולה להיות לה שום בעיה שהדבר הזה ייושם בכיתות י"א י"ב זאת ודאי הייתה כוונת המחוקק. שמענו את זה גם היום ולכן אנחנו דורשים חלות החוק בכל הכיתות בבתי הספר. זה כמובן יוקל כשנחוקק את כלל החוק של לימוד חובה חינם גם בכיתות י"א י"ב, אבל אין שום סיבה לחכות עם היישום של החוק הזה בשתי הכיתות הללו עד שזה יקרה.


אני חושב שאלו הדברים העיקריים שדיברנו עליהם.

בעניין של הי"א י"ב רק רציתי להגיד שזאת פרשנות שמבוססת על מילות החוק שכתוב בית ספר רשמי כשי"א י"ב הם לא בית ספר רשמי אבל יש גם אפשרות לשרה להוציא צו שמכיל את, יש גם פתרון בתוך החוק גם לפי הפרשנות שלהם להחיל את הי"א י"ב.

אף אחד לא התכוון לזה. אף אחד לא העלה את זה במהלך החקיקה, זה לא עלה אפילו במילה אחת במשך שנה של דיונים. אף אחד לא אמר שרשמי י"א י"ב. הדבר הזה פשוט הומצא לאחר מכן. אולי זה נשאר במגירה שלהם כדי שהם ישתמשו בו לאחר מכן. יכול להיות. אבל זו פרשנות מעוותת של החוק.

בעקבות הפרשנות הזאת אני אומר שבכל הצעת חוק שאנחנו עושים עכשיו אנחנו כותבים במפורש י"א י"ב. רק בגלל הפרשנות הזאת.

בסדר. אבל אני אומר אז זה לא היה תכלית החקיקה. זאת לא הייתה כוונת המחוקק. אני יודע את זה כי אני חוקקתי ולא הייתה כוונת וועדת החינוך.

מכיוון שי"א י"ב הם חלק מבית הספר שעד י' הוא רשמי ההנחה הייתה שזה יחול גם עד י"א י"ב ואחר כך ניתנה הפרשנות.

אז אני חושב שמה שאמר היושב ראש הוא דבר אלמנטרי, להחיל את זה על י"א י"ב.

לחוק ההסדרים לא התייחסתי.

אני לא התייחסתי לחוק ההסדרים כי יש לנו דיון בשבוע הבא ואנחנו נצטרך לטפל בזה.

ולבתי הספר החרדים והממלכתי דתי.

הממלכתי דתי זה חלק.

הוא חל עליו אבל זה לא מה שקורה בשטח, מבחינת מועצת תלמידים לפחות.

אז אני אוסיף מילה כשאנחנו נקבל את הדיווח חזרה תוך חודש נקבל את זה כלפי החלות של החוק בכל המערכות הרשמיות במדינת ישראל, אני הייתי רוצה גם המערכות הלא רשמיות, לצערי זו הפשרה שנאלצו לעשות בחקיקת החוק ואני לא יכול, אבל ודאי בממלכתי דתי אין שום ספק שזה צריך לחול במלואו.

אני רוצה רק להגיד משפט אחד. השרה שלנו בצד אחד עם הפיקוח כמובן ועם מועצת תלמידים רוצים להמשיך ולהעצים את התוכנית שאנחנו קוראים לזה "בונים הסכמות בחינוך" וזה מתחבר למה שכבודו דיבר, הורים מורים וילדים יושבים ביחד ודנים על הדרכים ליישום חוק זכויות התלמיד. תודה.

אז אנחנו נשמח שהתוכנית הזאת שבונים הסכמות בחינוך ודאי מתאים לרוח גם של יוניסף וגם הדברים שאנחנו דיברנו עליהם גם מצד המורים וגם מצד התלמידים, ארגוני זכויות האדם, אז אני מוסיף את זה להחלטה ומודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55