PAGE
27
ועדת החינוך, התרבות והספורט

12.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שלישי, כ"א בכסלו התשס"ז (12 בדצמבר 2006), שעה 10:30

ס ד ר ה י ו ם

קידום וטיפוח ילדים מחוננים - הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת מגלי והבה

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר



זבולון אורלב

זאב אלקין



חיים אמסלם



שמואל הלפרט



אלכס מילר

חה"כ מגלי והבה



חה"כ יעקב כהן

שלומית רחמל

- מנהלת המחלקה לתלמידים מחוננים, משרד החינוך



פרופ' זמירה מברך
- היחידה למחוננים, משרד החינוך



תמי ויצמן

- מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך



סוהילה דאן

- מרכזת מגזר הלא יהודי, אגף למחוננים ומצטיינים,






משרד החינוך



ענת גרשון

- מחלקה למחוננים, משרד החינוך



נעמי ריפתין

- הסתדרות המורים



אלי הוכנברג

- מועצת התלמידים והנוער הארצית



אלון אהרונסון

- מועצת התלמידים והנוער הארצית



יובל וורגן

- מ.מ.מ.



אריק קפלן

יהודית גירלי

ד"ר גדעון בן דרור

אורית מרסיאנו – חבר המתרגמים בע"מ

קידום וטיפוח ילדים מחוננים הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת מגלי והבה

ביוזמת חבר הכנסת מגלי והבה שגם בעבר כיהן, בין השאר, כסגן שרת החינוך תפקיד שהוא ודאי נהנה ממנו, אולי חבל שזה עסקן אבל זה אפשר לטפל בעתיד, יזם דיון מהיר בנושא קידום וטיפוח ילדים מחוננים ויש לנו מעט משתתפים בדיון הזה ולכן אפשר לעשות את זה הרבה יותר מחונן וענייני ממה שאנחנו בדרך כלל יכולים לעשות.


אני רק רוצה לפני שאני נותן לחבר הכנסת לתת את הפתיחה הרשמית להגיד שיש שינוי בתפיסה היום לטובה בנושא הזה. בעבר חשבו שטיפוח וקידום של ילדים מחוננים זה איזה עניין אליטיסטי. הגישה כלפי הנושא הזה השתנתה מאוד בשנים האחרונות ואפילו הגיעה למשרד החינוך שינוי בגישה ואכן בזמן האחרון אנחנו מבינים, קודם כל שיש ילדים עם צרכים מיוחדים כולל ילדים מחוננים, שהם ילדים עם צרכים מיוחדים כמו אוכלוסיות אחרות והמחשבה החינוכית הבסיסית שצריך לטפח כל תלמיד ותלמיד עם מלוא יכולותיו ולתת לו אפשרות לנצל ולהפיק טובה מכל הפוטנציאל שלו. גם הפוטנציאל הלימודי שלו. זו הגישה שיותר ויותר השתלטה ונותן לנו אפשרות להתחיל לטפל בשאלה של ילדים מחוננים בכלל ולעשות מסגרות כפי שעשו במדינת ישראל בשנים האחרונות.


השאלה אם הדבר הזה צריך להיות מעוגן בחוק, יש לי הצעת חוק שאני מקווה עוד מעט להעלות אני מקווה בהסכמה עם הממשלה. יש גם הצעת חוק שכבר עברה קריאה טרומית של חבר הכנסת יורי שטרן, שלצערנו לא יכול היה להגיע אף על פי שהוא מאוד רצה בגלל מחלה שלו לדיון הזה. ויש דחיפה מתמדת של חבר הכנסת מגלי והבה, שדוחף את נושא המחוננים ואנחנו נשמח לעשות את זה יחד אתך ולכן אני נותן לך את זכות הדיבור בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים, כמובן אנשי משרד החינוך. תרשה לי לברך אותך קודם כל כיוון, שבאמת, בכנסת הקודמת הייתי חבר ועדת החינוך והתרבות עד שנבחרתי להיות סגן שרת החינוך והתרבות ולפעמים מתגעגע לדיוני ועדת החינוך. אבל מכיוון שבכנסת יש לנו ועדות אחרות ומחויבויות אחרות אז קשה לי להיות כל הזמן כאן. ואני מכיר את דברך גם בנושא החינוך וגם כשפניתי אליך בנושא שמטריד את כולנו וכמובן הנושא של המחוננים בדרך כלל פתיחת שנת הלימודים אצלו היא לא בתחילת ספטמבר אלא אחרי החגים בדרך כלל ורציתי לעלות את הנושאים, הבעיות, שאני אתייחס אליהן בהמשך כבר בתחילת שנת הלימודים אבל לוקח זמן והגענו עד, אנחנו היום כמעט חודש וחצי אחרי תחילת שנת הלימודים למחוננים אבל חשוב שנציג את הבעיות ונטפל בהן.


כמובן מחלקת מידע ומחקר הכינה לחברי הכנסת, וזו ההזדמנות להודות לכם על העבודה בזמן, בהתראה קצרה, והנתונים ששמו כאן לפני המערכת וגם תרשה לי אדוני היושב ראש, אני לא מתכונן כאן להיכנס להגדרת מחוננות או כל התפיסה. מי שרוצה יכול להעמיק, זה קיים בחומר. אבל בהצעה דחופה לסדר, בדרך כלל, לא נכנסים לכל הסוגיות לכן אני רוצה להתמקד בבעיות ובתהליך של איתור התלמידים המחוננים.


ואני רוצה להגיד לכם כאחד שהייתי חלק ממערכת החינוך, ואני מודה ומתוודה, כשהייתי סגן שר לא יצא לי להיכנס לסוגיה הזו במיוחד וההפסד כולו שלי כי יכול להיות שכשהייתי שם יכולתי להשפיע יותר. אבל גיליתי פערים מדהימים בנושא הזה של מחוננים. מחוננים יהודים, מחוננים ערבים ומחוננים דרוזים. ככה החלוקה הזו.

חרדים לא מצאת.

כל הזמן אני מזדהה עם הקיפוח שלכם ולכן אני גם רואה כמה אתה תוכל להבין אותי היום שאני אראה שיש יד מכוונת ולא עושה צדק ושיוויון לא באמצעים לא במשאבים ואני אתייחס לדברים.


כשאנחנו באים לתהליך איתור התלמידים המחוננים, ממש אנחנו יודעים שהעבודה היא נעשית והיא שווה לכולם. הבעיה היא מתחילה כשאנחנו מדברים על שלבי הלימודים לאלה שמאותרים. שלבי האיתור. נגיד שאומרים או.קי. כשאנחנו מדברים על המגזר, על מדינת ישראל, מאתרים ילדים בכיתות ב' ו-ג' ואז בוחרים, אלה שעונים על הקריטריונים ומתחילים בשלבים השונים.


במגזר הדרוזי, משום מה, מתחילים לאתר את התלמידים רק בכיתה ו'. כשאתה מגיע לכיתה ו'

איך זה יכול להיות? סליחה שאני שואל.

כן, זו שאלה מעניינית איך זה יכול להיות? אתה גם נדהם שאתה מדבר על אותם מדברים דרך אגב.

רק בנקודה זו לפני שנמשיך. שלומית?

אנחנו כבר אגף למחוננים ולמצטיינים וזה בהחלט מבטא את ההרחבה של מדיניות המשרד הנוכחית כרגע.

לפני שאת מתייחסת, רק בנקודה זו, זה נשמע פשוט. אני המום אז לכן אני רוצה רק תגובה מיידית.

קודם כל, במגזר הערבי שכבות הגיל הן זהות כמו למגזר היהודי. זאת אומרת. במגזר הדרוזי יש שתי קבוצות של ילדים. קבוצת הילדים שגרה בדליה ועוספיה נבחנים בכיתות ג' כמו כל מדינת ישראל ויש להם מרכז נפרד משלהם בעוספיה. לגבי ישובי הדרוזים בצפון. אני המגזר הדרוזי ביקשו, וזה היה על פי בקשתם, לא להקים מרכזים נפרדים למגזר הדרוזי אלא לשלב אותם במרכזים עם המגזר היהודי. ויש לנו היום במרכזים בשלומי, כרמיאל ותל-חי ילדים מהמגזר הדרוזי.

אבל מתי אתם מאתרים את זה?

כיוון שהם לא לומדים עברית בשנים האלה, והם עמדו על כך שהם לא רוצים

מה זה הם עמדו? שולמית. מי יכול היום לעמוד ויכול לדבר בשם מגזר. לא. עמדו על כך. תגידי פנה אליי X, Y.

סליחה, אלו שייצגו את המגזר בשעתו, כשהקימו את התוכניות ואני וותיקה במקום ויכולה לספר על כך. אלה האבות המייסדים שלכם, בואו נגיד כך, דאגו לכך- - -

אין כזה דבר, סליחה שאני אומר את זה. אני אתן לך בהרחבה להגיב אבל היה פה תגובה ואני חושב תגובה נכונה לגמרי.

זה גם עובדתית לא נכון, בגלל שבוחנים אותם ב-ה ולא ב-ו.

בסדר. אבל זו לא השאלה. אין מישהו, לכל ילד במדינה יש אותן זכויות. אף אחד לא מייצג. אי אפשר להגיד שמישהו מייצג את הערבים ומישהו מייצג את הדרוזים. אין כזה דבר פה במדינה שלנו.

יש במשרד החינוך אדם שזה תפקידו, להיות ממונה על החינוך הערבי ולהיות ממונה על החינוך הדרוזי.

הוא יכול להיות ממונה אבל הוא לא מייצג. זו תפיסה אולי של לפני 50 שנה אבל אני מקווה מאוד שעזבנו את התפיסה הזו. הוא לא יכול לייצג מגזר. לכל ילד דרוזי יש זכויות כמו לכל ילד ערבי ולכל ילד יהודי ואף אחד לא יכול לייצג אותו.

אין בעיה. אנחנו פועלים על פי בקשות גם של הממונה על החינוך הדרוזי, שבעיני הוא הרפרנט שמייצג אותם או שמביא את דבריו.

מישהו בחר בו לייצג אותם?

אני חושבת שזה בכלל לא הדיון פה.

יבוא מישהו אחר ויאמר, לא. הוא כבר לא מייצג אז בוא נראה מיהו. אבל כנראה שעד עכשיו לא היה אף אחד אז הוא מתוקף המצב הוא המייצג.

אנחנו לא חיים ככה במדינה שלנו. אתה היית בא ואתה היית אומר אני מייצג את כל הספרדים במדינת ישראל.

לא, ברגע שאני ממונה על זה אני יכול לדבר. הוא ממונה.

הוא לא ממונה לייצג. הוא ממונה אחראי להפעיל את מה שנקבע פה או על ידי משרד החינוך. הוא צריך להפעיל במגזר ובבתי ספר הדרוזים. הוא לא צריך להגיד אנחנו לא רוצים כך או כן רוצים כך.

בכל אופן, רק עוד שני משפטים. הרעיון היה שלהם שהם רוצים להשתלב יחד עם המרכזים היהודים ומיכוון שיש בעיה כי הם לא לומדים את השפה העברית בגילאים הצעירים, סוכם שהם יתחילו בכיתה ו' ולא בכיתה ה' כמו האחרים או ד'. תלוי.


האיתור שנה קודם יש מבחן ואז, שנה אחר כך הם נכנסים. עכשיו, יש להם שעות גם כשהם נכנסים בכיתה ו' הם דורשים שעות מיוחדות ויש שעות מיוחדות לתגבור עברית כי גם בכיתה ו' כשהם באים עדיין ידע העברית שלהם לא מספק. אבל אילו הייתה באה דרישה.

טוב בסדר. הבנו את הנקודה. אנחנו נחזור אליך. זה לא היה

זו שאלה באמת שמתחייבת אבל אדוני היושב ראש. זאת אומרת, בכיתה ה' הם מעצבים אותם, בכיתה ו' מלמדים אותם אז שאנחנו נדבר על המסגרות אתה תיכף תופתע ששמים אותם עם תלמידי כיתה ג' ו-ד' יהודים. זאת אומרת, תראה, בחור שהוא בגובה, כיתה ו' הוא כבר ילד גבוה, אני ביקרתי בבית ספר, ראיתי את הדברים הייתי המום. כאילו שאתה עשית מסגרת חינוכית מיוחדת במינה שלא נמצאת במדינת ישראל.


כשאנחנו מדברים על מסגרות חינוכיות, דרך אגב, היום אנחנו מדברים על ימי העשרה שבועיים שמופנים אליהם אחוז עד אחוז וחצי מכלל התלמידים במדינת ישראל. בני אותה שכבת גיל במקומות שיש בהם תוכניות כאלה.


כמובן שאנחנו מתייחסים, אתה מצפה שבמקומות במדינת ישראל שישנם ימי העשרה זה יכלול את כל התלמידים במדינת ישראל. שוב, אנחנו מחוץ לתחום, אנחנו לא קיימים בימי העשרה האלה. אותו דבר כשאתה בא ומתייחס, אדוני, על הנושא של חוגים. חוגים ופעילויות אחר הצהריים, גם כן שוב, זאת אומרת כשאתה בא ובודק בכל המדינה. והמספרים הם מדהימים דרך אגב. כשאתה מדבר על ימי העשרה אנחנו מדברים על 2,200 תלמידים משתתפים בימי העשרה, מאותן מסגרות. ואתה שואל כמה דרוזים משתתפים? אתה בודק. אפס.

וכשאנחנו מדברים על כיתות לתלמידים מחוננים כמובן הכיתות הייחודיות לתלמידים מחוננים נמצאים בערים מסוימות במדינה, וישנם מרכזים מיוחדים שאתה מדבר עליהם לדרוזים. ושאתה עושה את ההשוואות ורואה מה קורה במגזר היהודי, צר לי שאני צר לדבר במגזרים ומיעוטים לפי חלוקה כזו או אחרת אבל זה מה שיש, זו החלוקה הקיימת, אז אתה רואה את ההבדל הגדול.

יש לנו ימי העשרה שבועיים שהתלמידים פעם בשבוע התלמידים באים ללמוד בהם. וכאן, שוב, אנחנו מגלים פערים מדהימים, לא בהתאם לאחוז האוכלוסייה. כשאתה בא ובודק, וזה שוב אתה תהיה עוד יותר מופתע אתה היית סגן שר חינוך ואני הייתי סגן שר חינוך, שהתלמידים הדרוזים יש להם כיתות מחוננות מכיתה ו' עד ט'. ואתה שם נקודה. התלמידים הערבים, דרך אגב, מתחילים מכיתה ג' עד כיתה ט' שוב נקודה. התלמידים האחרים במדינת ישראל עד כיתה י"ב.


הממצאים האלה לא שלי אלא של משרד החינוך. וכשאנחנו מדברים על מספר התלמידים ביחס לאוכלוסייה, סך הכל תלמידים מחוננים דרוזים 100 תלמידים פחות או יותר, הערבים מכיתות, גם כן כשאנחנו מדברים מ-ג' עד ט' 1,659 תלמידים. יכול להיות שהנתונים גם אלה לפני שנה, אפילו לא עדכניים לעכשיו. ושאר מדינת ישראל אנחנו מדברים 4,741. אני שואל את עצמי מדוע צריך להיות פערים כאלה, לא לפי מספר האוכלוסייה שאתה יודע כך החלוקה. ושוב אתה צודק אדוני, החרדים אני לא, אין להם זכר במקומות האלה אבל זו סוגיה אחרת.


בשיטת הלימוד שאנחנו מדברים עליה במגזר הערבי, הם לומדים מכיתה ג' עד כיתה ט' ולומדים בימים שזה לא פוגע בלימודים שלהם. מצוין. כשאתה בא ומדבר על התלמידים הדרוזים, לא רק, זאת אומרת פגעת בתלמידים הדרוזים המחוננים פעם ראשונה כשהבאת אותם בכיתה ו', זאת אומרת מ-ו' עד ט', שמת אותם בגלל העברית או בגלל שמי שהחליט במשרד החינוך שהוא מרכז או רפרנט של החינוך הדרוזי, זה מה שאנחנו רוצים? אז כל הדברים האחרים לא נבחנים? אז הם באים ולומדים בימי בית ספר וקיים חוסר תיאום בין בית הספר לבין המקום שבאים ללמוד בו או המרכזים שדיברה עליהם שלומית במקומות השונים.


אני עוד לא התייחסתי, דרך אגב, לרמת המקומות האלה כי גם יש הורים מחוננים בארץ שידעו שמתקיים דיון אדוני היושב ראש, שלחו לי כמה מברקים על התנאים של אותם תלמידים. אני רק רוצה לגמור את הבעיות האלה שאנחנו חיים בתחושה שהילד הזה, שמוזמן ובא ללמוד, כשאני התערבתי דרך אגב ובאתי ואמרתי להנהלת אותו בית ספר שמחזיקים בו תלמידים מחוננים ואמרתי מדוע התוכניות לא נשלחות לבית הספר על מנת שבית הספר יהיה מוכן לעשות תוכניות שבאותו יום לימודים יתנו תוכנית מיוחדת שתתאים לשני הצדדים, אז נשלחו התוכניות לימודים של בית הספר למחוננים לבית הספר היסודי על מנת שיעשו ביניהם תיאום.


אבל בינתיים מה קרה? הילדים ראו שהם צריכים לעמוד בין הדילמה האם אני צריך לבוא ללמוד להיות בין המחוננים ובאותו יום הכינו לי התוכניות הכי חשובות בבית הספר, שפות ומקצועות שהם אם אני מפסיד אותם אז אני אפסיד אני אהיה מחונן פה אבל אני אפסיד את הלימודים. והתוצאה כמובן, שהתחילה מסכת נשירה של תלמידים. אני יכול להביא לך אדוני, ישוב כמו בית ג'אן מתוך 19 תלמידים נשאר תלמיד אחד. תלמיד אחד מחונן.


וזה אומר דרשני. כי אם התלמידים האלה שבאים וצריך לעודד אותם, אתה הבחנת אותם, הם עמדו במבחנים, אתה נתת להם, תפחת להם על השכם שהם מחוננים ואז אתה בא ואומר איפה הילדים האלה? למה הם לא לומדים? אז אתה שואל את ההורים והם אומרים לך מצד אחד אני צריך שיפסיד את הלימודים החשובים בצד שני אני רוצה שיתאמו לי תוכנית לימודים.


וכשאתה רואה את הפערים האלה אתה חושב שאתה במדינה אחרת ובעולם אחר. וקל מאוד להסתתר מאחורי אמירות הם החליטו, הם אמרו, הם דיברו. זה לא מצדיק. לא את הפערים ולא את האחידות ולא הקצאת המשאבים השיוויונית ולכן כשאנחנו, ואני מודה לך לא היה קל ואני יודע מה העומס על הוועדה לקבל נושא חשוב זה ובכל זאת הצלחנו להביא את זה.


כשאנחנו מדברים על הנושא של חוסר תוכניות אחידות לכולם אין דבר כזה שלא יהיה תוכניות אחידות לכל התלמידים אם זה יהודים, אם זה ערבים, אם זה דרוזים כל אחד במסגרת שלו. כל הנושא של הפערים בגילאים, זו סוגיה שמאוד מטרידה אותי. אני רוצה שילמדו עברית אז תשקיעו בהם בעברית בגיל רק והם ילכו עם שאר התלמידים. אם הם רוצים. ואם לא, אז תעשו להם מרכזים.


למה תלמידי, אפילו לעשות אפליה בין תלמידי עיר הכרמל עוספיה ודליה היו לומדים מכיתה ג' עד ט', שאר התלמידים בארץ הרוב הוא בצפון בגליל, הם צריכים ללמוד ה' מאתרים אותם ו' עד ט' זאת אומרת אתה לומד 4 שנים. אז כשאני שואל את השאלות הקשות האלה אני אומר אדוני, גם תיכף אני אתייחס לבקשות הכלל ארציות. הסוגיות האלה הן מאוד כואבות לי הן מאוד קשות לי כי אני חי בתחושה שאם אני היום רואה את המציאות הזאת ולא משנה אותה אז אני גם שותף לחטאים האלה.


כשאנחנו מדברים על רצון שיהיה שיוויון לכולם ואחידות לכולם.

אני חושב שהנקודה מובנת מאוד.

אז אם הנקודה מובנת אני קיבלתי אדוני מכמה הורים ששלחו לי כמובן אלה שאומרים יש לנו ילדים מחוננים. אני מדבר על שאר הארץ עכשיו. כמובן הם עוד טוענים שהאיפיונים והצרכים המיוחדים של ההורים האלה מחייבים סביבה לימודים ומסלולי למידה ייחודיים וגם מבחינת השיטה הפדגוגית והמורים המתאימים וגם מבחינת תוכניות הלימודים.


אני לא בא בטענות לאגף אם אין לו כוח אדם לפקח ולראות מה קורה. אם התנאים בבתי הספר

הם עוד לא אמרו שאין להם כוח

אני לא יודע, אני אומר, אם אין להם כוח אדם או אין להם, אני מדבר על התנאים בתוך בתי הספר. זאת אומרת אסור לנו להפוך על ידי הפרטה של אותם מרכזים, שהרי הם עצמאים והם נותנים שירות למשרד החינוך, להפוך את הנושא שאותם בתי ספר, לפי התיאור שאני רואה אותו, הם עושים את העבודה שלהם אבל לא עושים אותה למען התלמידים האלה. והתחושה של ההורים שרוצים שהילדים שלהם כן תהיה להם אווירה לימודית והיכולות גם ללמוד וגם להצטיין.


ולכן חשוב מאוד לקחת את הנושא הזה של התלונות של ההורים שאלה שמחליטים במשרד החינוך ושיבדקו את עצמם גם כשאני מדבר, העובדות בשטח בתחושה של ההורים שהתחום אינו מסודר, שהצוותים החינוכיים אינם מוכשרים להתמודד עם הצרכים הייחודיים של המחוננים כמובן ושל בית הספר אין הנחיות מוגדרות ומחייבות, כיצד לספק מענה לצרכי התלמיד המחונן ולהתחשב בו. זה בדיוק אותן טענות, לא מהמגזר הדרוזי שאני בחנתי אותם, אלא גם מהמגזר היהודי מנס ציונה ומעוד מקומות שקיבלתי.


כל הסוגיה של ההסעות, עלויות ההסעות שההורים נדרשים לשלם. רוצה שהבן שלך יהיה מחונן, לא נורא תשלם. אבל כל הבעיות שההורים נתקלים בהם זה דבר שאנחנו צריכים להתייחס אליו ולטפל בו. מה שאני מקווה, אדוני, לסיכום דבריי שבנקודות שהעלנו, שאנחנו כוועדה גם נקבל החלטה שתחייב את משרד החינוך לשנות את כל מה שאנחנו רואים אותו כמחייב שינויי ותיקון ושאנחנו נוכל, שתהיה לנו אפשרות אולי לקבל דיווח בהמשך על מה נעשה בנושא התלמידים המחוננים, כאשר אני אומר אי אפשר לפגוע באוכלוסיות החלשות ואני זאת אומרת, במיוחד אני רואה את הדרוזים פה הכי חלשים בקטע הזה, כי גם שהם לומדים באיחור וגם במינימום זמן יחסית לאלה שמסיימים עד כיתה י"ב. תודה רבה.

תודה לך על הפתיחה הזאת של הדיון. מאחר ושוב, אנחנו חוג יותר מצומצם היום, אני חושב שאנחנו יכולים בשיחה חופשית, אני מאוד רוצה קודם לשמוע עכשיו את משרד החינוך, גם התייחסות ספציפית לנושא של המיעוט הדרוזי לכאורה דברים קשים ששמענו פה מחבר הכנסת מגלי והבה שהוא מכיר טוב את המערכת, הוא כמו שציינתי היה סגן שרת החינוך וביקר אני יודע, מכיר טוב את בתי הספר הדרוזים ואם זאת התחושה שלו, אז יש פה איזה משהו שצריך דחוף לטפל בו.


אבל אנחנו נשמע את כל ההתייחסות. גם תנו לנו תיאור בכלל איך משרד החינוך מסתכל היום על נושא המחוננים, גם החצי כוס המלאה ואולי גם החצי כוס הריקה כפי שאתם רואים את זה כמי שעוסקים יום יום ואחראים על האגף במשרד החינוך בעניין. תנו לנו את התמונה הזאת כדי להדריך אותנו. גם תתייחסו לנקודות שיש במ.מ.מ. שהייתי אומר מראה גם קצת על נגיד חוסר עקביות. יש גם פער שהייתי מצביע עליו בין התקציב שלפי לפחות איך שאני רואה את זה, התקציב שהולך ומצטמצם והפעילות גם הרחבת האחוזון מי מקבל וגם הפעילות שהולכת ומתרחבת, איך אתם מצליחים לעשות את זה. זאת אומרת גם להרחיב וגם עם תקציבים יותר מצומצמים. זה דבר שהרבה היו רוצים לדעת איך אתם. מחוננים כן. זה דבר שגם במשרד האוצר היו רוצים ללמוד איך עושים דבר הזה.


אז תנו לנו תמונה כוללת אבל שוב קצת עם מגבלות זמן כי בכל זאת אין הרבה אנשים אבל אנחנו חייבים גם לסיים בזמן.

אני ביקשתי מפרופסור זמירה מברק, שהיא יושבת ראש ועדת ההיגוי שלנו מבר-אילן לומר כמה מילים כלליות כוועדה שמלווה ומעצבת את המדיניות ואחר כך אני אכנס לנקודות יותר ספציפיות.

בוקר טוב. קודם כל אני רוצה כמובן להודות ליושב ראש ועדת החינוך על כך שיזם את הדיון הזה. הדיון במחוננים הוא נושא מאוד מאוד חשוב ואנחנו יודעים היום כבר, מהרבה מאוד מחקרים, שבעצם ההון האנושי הוא המפתח לרווחתה של מדינה. הוא זה שקובע את הרמה המדעית, את הרמה החברתית, את הרמה הכלכלית. ובכן אין שום ספק שאנחנו צריכים לתמוך ולפתח את ההון האנושי והמחוננים הוא חלק מההון האנושי שאנחנו חייבים ואמורים לפתח אותו.


הפיתוח של התלמידים המחוננים לא יגרום או לא גורם במדינות אחרות להרחבת הפערים אלא להיפך, לצמצום הפערים מפני שהילדים המחוננים הם אלה שמושכים את כל העגלה קדימה. אנחנו יודעים את זה מהרבה מדינות במחקרים הבין-לאומיים. המדינות שמשיגות את ההישגים הגבוהים, הפערים שם מצומצמים. המדינות שמשיגות את ההישגים הנמוכים, לצערנו גם ישראל בתוכם, הפערים מאוד מאוד גדולים. זו הייתה הערת מסגרת לדיון כולו.


עכשיו לגבי המחוננים עצמם. אנחנו בישיבה של וועדת ההיגוי, זו וועדת ההיגוי השנייה. וועדת ההיגוי הראשונה הייתה בראשותו של פרופסור ברוך נבו מחיפה ועכשיו וועדת ההיגוי שממשיכה את הדברים ופירטה את העקרונות לעקרונות מעשיים.


אנחנו אחת ההמלצות שלנו היא באמת להרחיב את הפעילות של המחוננים. להתחיל בכיתה א' ועד י"ב. כשאמרת עד י"ב אמרנו כולנו הלוואי זה חלק מההצעות שלנו להרחיב. ואנחנו בהחלט חושבים, אין שום סיבה שאנחנו לא נמשיך את הדברים הלאה עד כיתה י"ב.

מה באמת הפילוסופיה שעומדת. מה קורה ההגבלה הזאת?

אני חושבת רק תקציבית.

את מתייחסת ליום העשרה שבועי או לכיתת מחוננים?

גם וגם.


יום העשרה. רוב התלמידים, 40% מהתלמידים לומדים במרכזים, בתוכניות של יום העשרה שמסתיימות בט' עוד, בסך הכל מספר התלמידים המחוננים שלומדים בכיתות הם 16% מכלל התלמידים המחוננים שלומדים בתוכניות שזה 2,250.

וכמה דרוזים יש באמת בכיתות האלה?

אין כיתות במגזר הדרוזי וגם אין במגזר הערבי וזאת, אני אסביר גם למה. כיוון שלפי ההגדרה המחוננים הם אחוז משכבת הגיל במקום שבו פועלת תוכנית לכן כיתה אפשרית רק במקום שבו יש מספר כזה של ילדים בשכבת גיל שמצדיק פתיחת כיתה. יישובים קטנים התאגדו יחד למרכזי העשרה שבהם יש 20 יישובים, 15 יישובים, 10 יישובים שולחים את הילדים.


לא נכון היה, לא נכון בכלל לשלוח ילדים שישה ימים בשבוע מחוץ ליישוב שלהם, לבית ספר מגיל צעיר ולכן התוכנית שנבנתה עבור יישובים קטנים יהודים כערבים כדרוזים, אותו הדבר בדיוק, היא במתכונת של יום בשבוע ולכן אין כאן שום עניין של קיפוח אלא רק שיקול מקצועי וסטטיסטי מבחינת מספרי הילדים.


יש מרכזי יום העשרה, אין כיתות. יש לנו כיתה באשדוד, יש לנו כיתה בחיפה אבל אין לנו כיתות בישובים קטנים.

אם מ-ט' עד י"ב אנחנו, אם מ-י' עד י"ב יש רק, הפעילות של כל המחוננים זה רק בכיתות אז ההחלטה הזאת להשקיע בכיתות ולא ביום וזה לא בזה בהכרח פוגע בפריפריה ובמקרה הזה גם במיעוטים.

לתלמידים מכיתות י' עד י"ב מוצעות תוכניות אחרות כמו: שילוב לימודים באקדמיה, כמו בית ספר וירטואלי. יש לנו היום בית ספר וירטואלי שלומדים בו 280 ילדים ערבים ודרוזים כאחד. עוד 200 ילדים יהודים מהפריפריה.


זאת אומרת לילדים כאלה מוצעות תוכניות במסלולים אחרים.

עוד מילה אחת לגבי האיתור. כשאנחנו מדברים על אחוז אחד זה לא אחוז אחד מכלל אוכלוסיית ישראל ואז יש חשש שכמו שאתה אמרת הפריפריה לא תיפול או לא תכלל באותו אחוז אחד, אלא אחוז אחד הוא אחוז יחסי על פי האזורים הגיאוגרפיים ואחרים, כך שאנחנו על מחוננים הם באמת מייצגים את כל הרמות הסוציו-אקונומיות ולאו דווקא את המרכז בלבד.


זו הייתה נקודה לגבי ההרחבה מכיתה י' עד סוף התיכון.

יש כאן הרחבה של האחוז?

כן. עכשיו המדיניות, ההצעה עכשיו שאנחנו נלך לגבי גם מחוננים וגם מצטיינים אומרת שבמקום שאחוז המחוננים הוא בין אחוז לאחוז וחצי או אחוז וחצי עד שלושה אחוז ההרחבה תהייה בין חמישה אחוז לעשרה אחוז ואלה יהיו התלמידים המצטיינים.

זה נכון מכלל ארצי לא נכון לדרוזים. אחוז אחד ל- 33 אלף תלמידים זה 330 תלמידים. לפי המספר הזה כמה תלמידים יש לנו? 100.

126.

נו, 126. אז איפה עוד עד 330? איפה עוד התלמידים. הבעיה, אנחנו לא מצפים פה שנקבל תשובה בשביל לסמן וי.

אתה מדבר על 330 במגזר הדרוזי באיזה גיל? זה 330 מג' עד י"ב או מא' עד י"ב?

יכול להיות זה מא' או מגן חובה.

דרך אגב כלי האיתור במגזר הערבי הדרוזי. שוב, המבחנים למגזרים הערבים והדרוזים הם בערבית כך שאין מבחינת כלי האיתור לא צריכה להיות בעיה. אני לא חושבת שיש איזה שהיא בעיה. זה שאתה אומר שזה בכיתה ה' ולא בכיתה ג' כמו הילדים האחרים, אני חושבת שאפשר לפתור את הבעיה הזאת לבדוק אותה שוב ולעשות אותה בכיתה ג', לא נראה לי שיש עם זה איזה שהיא מניעה.

אני לא אמרתי שאי אפשר לפתור. אני מציג בעיה שנתקלתי בה.

הבעיה היא בתוכניות לא באיתור.

יכול להיות שהתוכניות הוירטואליות, הקורסים, התוכניות שיהיו דרך המחשב יפתרו את הבעיה כי אז אנחנו יכולים.

חוץ מזה אפשר להתחיל מכיתה ג' גם לימודים בעברית אינטנסיבית, אם זה חייב להיות בעברית ואז לעשות זה, אני חושב שאנחנו נקבל את הדברים שלך כהמלצה ושינוי.

זה רק עניין של תקציבים. אני לא ממשרד החינוך וגם לא ממשרד האוצר.

לא, אבל בוועדת ההיגוי אתם מובילים את הדרך.

כן בסדר. אני אומרת זה צריך להיות מלווה כמובן בתקציבים מתאימים. ועדת ההיגוי גם המליצה ללכת, לפנות, נגיד קודם היום איפה אנחנו נמצאים.


היום כל האיתורים הם איתורים שמבוססים על מבחני IQ בצורה זו או אחרת. וועדת ההיגוי המליצה להרחיב את תחומי האיתור גם לתחומים אחרים ולקחת בחשבון גם מרכיבים אחרים שהיום לא נלקחים.


אנחנו עשינו סקירת ספרות מה נעשה מה אפשר לעשות ואנחנו כנראה נצא בקול קורא לבדוק כלי איתור אחרים שיקחו בחשבון גם מוטיבציה או התמדה או שזה חלק בפאן היהודי זה חלק מ דמותו של העילוי, שיושב ולומד ומתמיד בלימודו אז העניין של המוטיבציה הוא עניין מאוד חשוב, אנחנו ניקח גם אותו בחשבון. אנחנו ניקח בחשבון גם מרכיבים אחרים.


הנקודה הנוספת שדיברנו עליה היא לפנות גם לתחומים ייחודים, להרחיב, שוב כשמדברים על ה-IQ אז מדובר על תחום אחד. אנחנו מדברים על אומנויות אנחנו מדברים על תחומים ייחודיים אחרים.

את יכולה להתייחס גם למגזר החרדי? בעניין הזה?

שניה, אני אולי אגיד משהו ואז

כי דווקא שמתי לב תמיד שהחרדים שהופכים להיות חילוניים, שלמדנו כמה שנים בישיבה הם תמיד כולם היו עילויים בישיבה. זה מעניין.

אני, אם תרשו לי, כיוון שאני מייצגת את משרד החינוך ואני זאת שמוציאה מהכוח אל הפועל את התוכניות, אני רוצה קודם לצטט את דברי השרה ואת דברי המנכ"ל בנושא הזה לכבוד הדיון הזה.

תגידי לנו את רוח הדברים.

שרת החינוך הכריזה שלמערכת החינוך מחויבות להרחיב בין היתר גם את התוכניות המיועדות לתלמידים מחוננים על מנת לשפר את רמת ההון האנושי בחברה. מנכ"ל המשרד הודיע שהוא אימץ את ממצאי הוועדה שפרופסור מברך כרגע תארה בקצרה את ההמלצות שלה והוא החליט לאמץ את כולה וכמובן לתת למצטיינים ולמחוננים את מירב האפשרויות והתוכניות.

איני רק רוצה להבין. כמה זה מתבטא בתקציב.

התקציב, תיכף תדבר חברתי תמי ויצמן.

לא, כי זה מאוד חשוב. זה מאוד יפה שמרחיבים.

אחרי הצהרה כזאת זה אומר שאם הייתה כוונה למשרד לקצץ כמו שהוא קיצץ בכל התקנות באופן רוחבי אז הקיצוץ הזה לא יכול על נושא המחוננים.

אני לא הבנתי את הדבר הזה. איך אתם מרחיבים בצורה ניכרת, גם את המספר וגם את התכנים וגם את התוכניות ואתם לא מוסיפים תקציב. פה השרה אמרה שיש תוספת תקציב במשרד החינוך בשנה הבאה.

תוספת אני לא מדברת. בינתיים היה צריך להיות קיצוץ אז הקיצוץ לא יהיה.

אבל איך, על בסיס קיצוץ שלא יהיה אתם מרחיבים בצורה כל כך יפה את התוכנית. אני, עדיין, תסבירו לי את התופעה הזאת. זו תופעה מעניינית. לא באמת, אני שואל לא בשביל לקטר חס ושלום בשביל להבין.

קודם כל המסגרת הזאת של ההרחבה, מה שאני מתכוונת לומר זה שוועדת ההיגוי, הפאזה הראשונה שלה, בזכותה, ב- 2005 הוגדל בסיס התקציב של האגף ב- 10 מיליון וגם שודרגנו ממחלקה לאגף.


מה שעכשיו בעצם ה- 10 מיליון האלה אפשרו לנו את כל ההרחבות שדיברנו עליהם. גם התחלנו בנושא של האומנויות, גם הרחבנו ליותר אחוזים באוכלוסייה והגענו ל- 25 אלף תלמידים היום כשאנחנו היינו קודם 12, 13 אלף.

25 אלף תלמידים על תקציב של כמה?

22.

22 זה כולל את ה- 10 מיליון?

כן.

אבל היעד שלו הוא 60 אלף תלמידים, כך שחייבת להיות הרחבה תקציבית משמעותית.

וכבר אימצו את ההמלצות שיהיה 60 אלף?

את ההמלצות של ה-60 אלף אימצו. את התג המחיר.

זה מעניין אגב. ההחלטה אתמול התקבלה?

אני אמרתי שההרחבה ל- 10 מיליון הייתה כבר לבסיס של 2006. לכן זה לא החלטה חדשה מאתמול. אני רק אומרת שהשלב הנוכחי של ההרחבה או שאנחנו בתהליך של התפתחות והתרחבות, אנחנו הפכנו לאגף בחודש אוגוסט. זאת אומרת אנחנו מתקדמים ומתפתחים.

גם התוכנית התקציבית היא תוכנית תלת-שנתית. וגם ה- 60 אלף היא תוכנית תלת שנתית לכן אם אנחנו נראה בזה איזה פתיחה בתוספת התקציבית.

אבל ה- 22 מיליון היה גם השנה התקציב.

זה היה הבסיס של 2006.

לכן אם התלת שנתי מתחילים בזה ב- 2007 אז היה צריך גם להוסיף שליש.

נשמח.

בעקבות ההצהרה הזאת שיצאה אתמול אז גם במהלך השנה יתווסף כסף.

כן? ככה את מבטיחה לנו?

אני לא מבטיחה. אני רק מדברת יצאה פה הצהרת כוונות אתמול ו,

זה לא הצהרת כוונות זו מחוייבות. יש עוד דברים שאת רוצה להוסיף?

כן אני רוצה, להסביר עוד כמה אמירות לגבי השילוב של המגזר הדרוזי כי הוא כל כך הדגיש את זה. המרכזים, אני חושבת שאחד הדברים המאוד מיוחדים של מרכזי העשרה שלומדים בהם יחד ילדים מהחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי והדרוזי כאחד. אני חושבת שאין הרבה תוכניות חינוכיות בארץ שלומדים בהם ביחד כל הילדים האלה.


אם רוצים שהם יתחילו בג' צריך לפתור את בעיית ידע השפה שלהם וזה בטח לא אצלי בתיק, זה לא התפקיד שלי. עכשיו בעיות ש,

לא. אני לא מסכים איתך פה, אני לא מסכים איתך. אי אפשר להגיד

אם הם רוצים שהילדים ישתלבו. זה תוכנית למחוננים שדורשת ידע שפה לא ברמה בסיסית.

אז או שתעשו את זה לא בעברית

אין בעיה להקים מרכזים נפרדים למגזר הדרוזי במידה שהם רוצים.

אז תתחילו בכיתה א', בגן חובה תתחילו לאתר ואז תתנו להם מספיק ידע בעברית כדי שיוכלו להתחיל בכיתה ג' יחד עם כולם. זה הכול. זה לא כל כך בשמים. במקום להתחיל בג' ואז ישתלבו בו' אז יתחיל בגן חובה וישתלבו בג'. אחר-כך יעשו איתור נוסף. בסדר. זה הכל. לא בשמים.

יתחילו בגן ללמוד עברית?

יאתרו אותם בגן חובה וא' יתחילו את הלימוד האינטנסיבי של עברית כדי שיוכלו באופן מלא להשתלב מכיתה ג'.

בשמחה.

אני לא מכירה את התוכניות במגזר הדרוזי אז אני פשוט שואלת. מתי הם מתחילים ללמוד עברית כשפה זרה במגזר הדרוזי? באיזו כיתה?

כיתה ב' אני חושב היום.

לא. ג'. זה היה הסיכום.

אז זה לא במגרש של שלומית.

זה מה שאמרתי זה לא המגרש שלי לקבוע מתי הם מתחילים ללמוד עברית.

אפשר לתת לילדים האלו את לימוד העברית מרוכז מוקדם. טוב, תבדקו את זה אנחנו לא נכנס לשיקולים המקצועיים אבל זה נשמע- - -

אמרת שתי אלטרנטיבות, אלטרנטיבה אחת שיגבירו את לימוד העברית ולהתחיל במרכזים מיוחדים מכיתה ג' כמו כולם.

אנחנו נפתור את הבעיה. עוד המלצות של הוועדה היה בקשר להכשרת מורים וזה כבר בביצוע, גם כן בליין של ביצוע. תלמידים מחוננים הם תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כשם שיש מורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים ליקויי למידה וכיוצא בזה, להכשיר מורים לתלמידים מחוננים.


יש היום חמישה מרכזים ואנחנו מתכוונים להרחיב את המרכזים. המרכזים האלה במוסדות להשכלה גבוהה ומורים, שוב, הצפי שלנו בעתיד זה עוד רחוק מביצוע מיידי, מורים של תלמידים מחוננים יהיו בעלי הסמכה מיוחדת לתלמידים מחוננים כפי שמקובל על תלמידים במגזר השני.


עוד המלצה של הוועדה.

איך הגישה של הוועדה לשאלות של כיתות נפרדות לעומת השילוב של תלמידים

גם וגם, שוב שלומית תיכף תרחיב. יש את כל המסלולים ובנקודה הזו לא יכולנו.

אני שואל כי כשאת אומרת שזה שמטפחים את התלמידים המצטיינים המחוננים זה לא בא על חשבון הכלל, להיפך לפי כל המחקרים במערב. אני מניח שזה נכון אם התלמידים באמת משולבים בחינוך הרגיל. אבל אם את מוציאה את התלמידים ושמה אותם במקום נפרד, השאלה איך הם אז מושכים .

קודם כל הילד יוצא יום בשבוע. חמישה ימים בשבוע הוא בבית ספרו קודם כל. גם כיתת מחוננים שלומדת שישה ימים בשבוע ככיתה נפרדת היא נמצאת בתוך בית ספר והיא לא כיתה בתוך מבנה סגור. הם ילדים, חלק מהשכבה והם חלק מבית הספר.


עכשיו, ההרחבה ועל זה מדברים, לפתוח גם תוכניות בית ספריות ולא רק להוציא את הילדים החוצה, אלא לפתוח תוכניות למצטיינים בתוך בתי הספר.

יש גם את המסר של, שאתה פתחת בהתחלה את הדברים שלך כשהמסר הוא הצטיינות זו לא מילה גסה, זו מילה שאנחנו מחויבים לה שאנחנו רוצים אותה, זה עובר הלאה וכשיש דברים בשטח. זאת אומרת יש לנו את הילדים, הם נמצאים שם, הם יודעים והם מושכים.

אני מסופק כמה זה משפיע אם הילדים לא באמת משולבים.

לא, אבל הם משולבים. זאת אומרת זה גם וגם וגם.

בסדר. איפה שמשולבים מה טוב. בסדר.

דיברנו על הכשרת מורים. עוד נקודה שאולי מי שלא כל כך מצוי בחומר יתמה עליה. אין לנו מאגר נתונים ממוחשב ומבוסס על הילדים המחוננים. כבר התוכניות קיימות במדינת ישראל מעל 20 שנה, 25 שנה. אין לנו מאגר מסודר של התלמידים האלה. אנחנו דיברנו על הקמת מאגר נתונים מסודר. אנחנו התחלנו כבר לעבוד על זה בצורה מעשית. גם מכאן קדימה וגם אחורה. זאת אומרת לרכז את הנתונים על התלמידים שכבר עברו את התוכניות. זו פעולת הערכה לראות בעצם את התרומה של התוכניות.


במקביל ללכת לתוכניות של מחקר פיתוח של תלמידים מחוננים וכבר דיברתי על כלי האיתור שנמצאים. נושא אחר שדיברנו עליו והוא נושא קצת לגבי י' עד י"ב. התחלת שילוב תלמידים, שוב במסגרות שונות בלימודים אקדמיים עם מלגות מתאימות במהלך הלימודים בתיכון.


לגבי השאלה שלכם אם היום העשרה ואני אמרתי זה עניין תקציבי, אחת הטענות הייתה שזה לא רק עניין תקציבי אלא בגלל שתלמידים מכוונים, מכווננים לבחינות הבגרות הם לא ירצו ללכת לתוכניות אחרות.

אני יכול לשאול אותך שאלה? אני צריך עוד מעט לאכול ארוחת צהריים עם סטיבן הוקינג שמבקר השבוע בארץ. אנחנו היינו נותנים לו לסטיבן הוקינג אפשרות, היינו מאתרים אותו ונותנים לו את האפשרות שהוא קיבל, שוב המחלה שלו אמנם התחילה יותר מאוחר, אבל בהנחה שהמחלה הייתה כבר מגיל צעיר. את יכולה לענות על השאלה הזאת?

האם הוא היה מאותר? אני מניחה שכן למרות ששוב פעם. לגבי הנכות זה לא שייך. הבחינות מותאמות.

יש לנו בחינות מותאמות לליקוי למידה.

אתם משוכנעים שהיינו מאתרים אותו?

היינו מאתרים. היה לנו ילד שלקחנו אותו לאבחון שהחזקנו לו את הראש גם. מקרה אחד מיוקנעם.

אנחנו פשוט במגבלת זמן והרחבנו מאוד. חבר הכנסת הרב אמסלם בבקשה.

תודה אדוני היושב ראש. אני רוצה להתנצל מראש אם אני אומר מספר דברים שהם לא בדוקים ולא עשיתי עליהם מחקר ולא עשיתי עליהם איזו שהיא מן עבודת למידה אבל אומר לכם מספר דברים.


רציתי להתחיל בשאלה אבל הדוברת הקודמת נדמה לי כבר ענתה. רציתי לדעת אם יש איזה שהוא מדד לדעת אם יש, התוצאה ביחס להשקעה אצל כל המחוננים הללו במשך כל השנים. כמה מהם הגיעו לרמות הגבוהות ביותר? כמה הגיעו לתוצאות הטובות ביותר אם אפשר היה לבחון את זה לפני שאנחנו משקיעים כל שנה כל כך הרבה מיליונים. אבל הבנתי שאין לכם עדיין מאגר ולא יודעים. זאת אומרת אנחנו שופכים כל שנה ומקווים שיהיה טוב.

יש לנו נתונים מהעולם והנתונים מהעולם מראים שההשקעה מקדמת.

זה לא אומר יכול להיות שאחר כך אנחנו מפספסים את זה מאחר ומפסיקים בכיתה ט' אז מי' ועד סוף האוניברסיטה יש הרבה הזדמנויות לפספס.

אני חושבת שזאת, אני מצטערת שכך משתרשת פה העמדה כאילו מסיימים בכיתה ט'. זה ממש לא כך.

אתם אמרתם. שכחת שחבר הכנסת והבה אמר שאצל הדרוזים, את אמרת שיש עוד תוכניות. הבנו את זה.

אמרתי קודם כל שהכיתות שבהם לומדים 2,000 תלמידים הם עד י"ב ויש כאלה.

את לא יכולה להפוך פה. לפני כן אמרת, שהוא אמר שזה נגמר אצל הדרוזים, לכן אמרתי זה נכון לגבי כולם זה נגמר. ועכשיו.

כן. זה נכון. נכון. אני רק אמרתי שיש עוד מסלולים, לא מרכזי יום העשרה.

הבנו היטב. והשאלה של הרב אמסלם, בהחלט שאלה במקום היה ראוי גם אם אין מאגר כולל היה ראוי לעשות בדיקה כמה ההשקעה הזאת מניבה תוצאות.

אני הייתי רוצה באמת לדבר על הנושא של המגזר החרדי.

עוד מילה אחת בעניין הזה, יש גם את תוכניות תלפיות של צה"ל שגם היא בעצם מיועדת לתלמידים מחוננים כך שיש לנו מידע, אין לנו מידע בשביל להגיד מדויק אבל אנחנו הולכים לעשות את זה עכשיו.

טוב, אז בסדר גמור. גם בצה"ל גם כן וגם במשרד החינוך משקיעים במחוננים כי סך הכל אמרו מחונן זה מישהו חנן אותו הבורא חנן אותו בכישרון אז הוא מחונן ויש לו כישרון וצריך לטפח אותו. אבל באמת, בתחילת הדיון שאלתי את חברי חבר הכנסת מגלי והבה מה קורה במגזר החרדי? טוב, זה שבמגזר החרדי תמיד יש קיפוח ומקפחים ולא נותנים בדיוק את מה שצריך זה לא חידוש ובשביל זה אנחנו כאן כמייצגי המגזר הזה להלחם ולנסות להשיג כמה שיותר.


אבל שאלתי את עצמי למה באמת כנראה אף אחד נרדם בשמירה? חברה פה לא כל כך ישנוניים. ולמה אף פעם לא התעוררו לראות למה שמה באמת גם בעולם החרדי? אולי נטפח את המחוננים? אז אני יענה לכם. אני אומר לכם. להערכתי התפיסה המסורתית הדתית היא אנטי הטיפוח הזה. ואומר לך גם פסוק מפורש בספר שמואל.

כתוב אצל חנה כשהיא התפללה שהקדוש ברוך הוא יתן לה בן היא אמרה ונתת לאמתך זרע אנשים. הגמרא מסבירה, מה זה זרע אנשים? נתת לאמתך זרע. היא אמרה, אני רוצה ילד רגיל לא גבוה ולא נמוך לא בולט. לא חכם מידי ולא טיפש מידי. מה קורה באמת במגזר? אני תיכף אבוא ואומר שהתפיסה שצריכה להיות, התפיסה החינוכית.

ההצלחה של התלמיד היא לא בגלל כישרונותיו המולדים והטבעיים. אני יכול לומר שאני הכרתי תלמידים ובחורים שהיו מוחות אדירים. אדירים. היו קולטים את כל השיעור בחמש הדקות הראשונות והרב בעצמו היה יושב שעתיים לראות איך הוא עונה להם. מה יצא מהם היום? רגילים לגמרי. להיפך, מאגר גדולי ישראל לאורך כל הדורות מראה, שאולי הבינוניים ואפילו כאלה שהיו חלשים שזלזלו בהם, אמרו מה יצא כבר ממנו. החשק וההתמדה הוא הסוד הגדול והחשוב ביותר להצלחתו של התלמיד.

אבל שמעת שבהגדרה החדשה המורחבת דווקא החשק וההתמדה, שזה מוטיבציה, הם חלק מהמבחן איך אנחנו מאתרים את הילדים המחוננים. אז דווקא לקחו את הדברים האלה מאוד בחשבון.

אבל החשק וההתמדה הוא לא תוצאה של כשרון מולד. הוא תוצאה של חינוך. הוא תוצאה של חינוך.

גם אישיות.

גם אישיות. אבל לפי דעתי לכן, אף פעם במגזר החרדי לא חיפשו את ההוא שהוא בעל הכישרונות ועטפו אותו בצמר גפן וטיפחו אותו. עודדו אותו להשקיע יותר, עודדו אותו למצות יותר אבל זה לא הייתה תוצאה שמי שהיה בעל הכישרונות תמיד יצא להיות המוצלח ביותר.


ולכן אני חושב שלפני שיש לנו שנה בשנה תקציבים עתירי ממון לגבי אותם תלמידים שהקדוש ברוך הוא חנן אותם ביכולות, לפני ש, אולי נבדוק, אולי העטיפה הזו, אולי הדחיפה הזו היא לא עוזרת להם.

אז אדוני מפתח בינוניות? אני לא מבין.

אני לא מפתח בינוניות. אני רק רוצה לומר, לא צריך למצוא תלמיד שיש לו כישרונות מיוחדים ולהוציא אותו מכלל התלמידים ולהתחיל לטפח אותו כדי לראות שאחר כך אולי יצא ממנו יותר מכולם. זה לא כך.

אבל אם אין לתלמיד גירוי אינטלקטואלי ואין לו שום אתגר.

אני רוצה לשאול, הרב עובדיה יוסף או הגאון מוילנה הם לא היו מחוננים? אני רוצה פשוט להבין את מה שאתה אומר אני שמעתי תמיד איך הם כבר בגיל מאוד מאוד צעיר היו עילויים.

אף אחד לא טיפח אותם.

זה לא נכון. טיפחו אותם.

אני חולק עליך. אף אחד לא טיפח אותם. החשק וההתמדה שהיה להם הוא הוביל אותם לאיפה שהוביל אותם. לרב עובדיה יוסף יש יכולת, כולם יודעים, יש לו מוח צילומי. כלומר הוא קורא טקסט והוא מצולם.


כבודו כתלמיד חכם יודע, זה לבד עושה גדול בישראל? לא. מה עושה גדול בישראל? כוח העמקה וההבנה היא עבודה של התמדה וחשק. ולכן גדולי ישראל לא לקחו את התלמידים המוכשרים ועשו מהם דגם. הם השאירו אותם תמיד במסגרות שלהם והחדירו בהם אתה יכול להיות נועד לגדולות בגלל כישרונותיך אז תתמיד. אם תתמיד ועם החשק אתה תגיע הכישרונות לבד.

נתנו להם את החברותות הכי טובות בישיבות. אלו שלא היו בישיבות למדו אצל רבנים מיוחדים.

לא, לא, לא, אני חולק עליך לגמרי.

מותר לי לשאול אותך? האם מוטיבציה, התמדה ועניין והתכונות האלה שאמרת, שכרכת אותם ביחד, הם תכונות מולדות או שאפשר לטפח אותם?

לא, מטפחים אותם הם לא מולדות.

אז על זה בדיוק דיברנו.

תודה. חבר הכנסת זאב אלקין.

אדוני היושב ראש רציתי להתייחס לשלוש נקודות ואני יהפוך את הסדר לאור הדיון שהיה כאן. את זה חשבתי כנקודה השלישית. פה דעתי חד משמעית בתור מישהו שא' הגיע לפה ממדינה שהשקיעה רבות בטיפוח ילדים מחוננים וגם מישהו שצמח במסגרת הזאת להערכתי הדרך של כיתות מיוחדות היא הדרך הנכונה. אני פה חולק על ידידי חבר הכנסת אמסלם. ויש ניסיון בעולם ולכן פה אני באופן חד משמעי תומך.

הייתי שמח לקבל איזה שהוא סקר תוצאה.

עכשיו אני מדבר על ניסיון בין-לאומי. לגבי מה שקורה בארץ אני תיכף אוסיף מילה אבל לגבי הניסיון בכל העולם אני חושב שזאת הדרך הנכונה כי זה מפתח כמובן את כל הילדים האלה וזה נכס של המדינה.

לנו בכל אופן, סליחה חבר הכנסת אלקין אני רוצה לומר לך, ברוך השם כתוב בירושלמי כל תורה שאין לה בית אב אין לה תורה. לנו לתורה שלנו יש בית אב של 2000 שנה, ניסיון חינוכי של 2000 שנה אז אלה שממציאים תורות חדשות שמתחלפות לבקרים שיתמודדו. אבל לנו אין בעיה.

גם בניסיון שלנו, עכשיו חבר הכנסת אמסלם גם בניסיון שלנו בתור מישהו, אני אומר לכך בתור מישהו שעסק רבות בחקר ימי ביניים יהודים, היו מסגרות לטיפוח מחוננים הם רק נקראו אחרת ונבנו אחרת אבל מבחינת זו אין חדש תחת השמש.


אבל חזרה לשתי הנקודות הנוספות. נקודה אחת אני מאוד שמחתי לשמוע כאן את ההכרזה של העמדה הרשמית של משרד החינוך וראיתי שהיה כאן דיון. למה אם כך לא מוסיפים. אני לצערי צריך לשאול שאלה אחרת למה אם כך מקצצים? לא מקצצים. אז יכול להיות שספרי התקציב שהוגשו לנו הם לא נכונים. אבל מהעיון בספרי התקציב שהוגשו לנו למשל אני הסתכלתי על סעיף 26(15). השורה הזאת הולכת להתבטל? אז טוב שנדע על זה כולנו כי אני דרך אגב מה המנגנון הרשמי שיכול לעשות את זה, כי אני עוד לא זוכר שמשרד מגיש הסתייגות לעצמי לאחר שהדברים הוגשו לכנסת.

יש בכך משום קצוץ אם אתה עולה מספר תלמידים.

זה היה ברור. אבל קודם אני רוצה להבין אז המשרד הולך להגיש הסתייגות לעצמו או שיש חבר כנסת שהולך לעשות את זה בשם המשרד? איך זה בדיוק יעבוד? כרגע ספר התקציב שמונח בפניי יש קיצוץ.

לא יהיה קיצוץ בשנת 2006.

בבסיס?

לא אמרתי על בסיס.

או.קי. אדוני היושב ראש, ביררנו בינתיים בדקה הזאת את העניין, מה שהמשרד אומר, ויש לנו בדיוק אותו סיפור בקליטת עלייה, שבסופו של דבר אולי לא יהיה קיצוץ אבל בבסיס עדיין מונח קיצוץ. אני יש לי בעיה עם הגישה הזאת כי כידוע בסיס הוא גם סימן לבאות לשנים הבאות ולכן אני הייתי מציע שאנחנו, כחברי וועדת החינוך, ניזום הסתייגות לתקציב, לפחות בסעיף הזה.

כן, יש לנו אפשרות לשנות, אנחנו צריכים להגיד. אנחנו עברנו קריאה ראשונה, אפשר גם להגיע להסכמות שהתקציב שיוגש בסופו של דבר לקריאה שניה ושלישית.

בבסיס התקציב.

בבסיס התקציב לא יכלול את התקציב.

נכון, נכון, לכן זה מה שאני מציע למשרד ואני קורא לחבריי בוועדת החינוך לעשות את זה אלא מה, לצורך הביצוע של העניין ואני התייעצתי כאן עם יובל, אנחנו צריכים לקבל תמונה בהירה יותר של מה קורה עם התקציב. כי הסעיף האחד ילדים מחוננים זיהינו וזה סעיף שכולל, בשנה שעברה היה 8 מיליון, השנה 6 מיליון כמעט 7 אם נהיה הוגנים, 6 מיליון ו-800. אבל סך התקציב שאנחנו רואים במסמך שהוגש לנו כ- 20 מיליון, ועדיין אחרי המאמצים של יובל לאתר סעיפים אחרים בתקציב, יש פה 6 מיליון תלויים באוויר, שהוא לא הצליח לאתר אותם, שכביכול קיימים.

כי זה שעות תקן.

אז אני חושב שחשוב לנו מאוד לקבל תמונה בהירה.

בשביל זה אנחנו פה.

אני אשמח אם גם נקבל את זה בכתב, כי אני לא זוכר הרבה מצבים שאנחנו מקבלים מסמך ממ.מ.מ על תקציב של המדינה, לא של גוף אחר, שיש פירוט של 14 מיליון ואחר כך נכתב שסך התקציב 20 מיליון וחזקה על יובל שהוא ניסה לעשות את התחקיר כמו שצריך.

ומה, כשאתה מקבל עכשיו תשובה שזה מתוך השעות תקן?

יש כמה דברים.

אדוני היושב ראש, יש לי שאלה, לאיזה מגזרים מיועד התקציב הזה?

כל המגזרים שרוצים.

פרט לחרדים?

אני שאלתי כבר ארבע פעמים את השאלה לפני שהגעת לפה.

עכשיו, אדוני היושב הראש, אולי רק יותר.

אני אשמח לקבל תשובה. אני דווקא כן מעוניין אני רוצה לשמוע מה המפתח של החלוקה של הכספים האלו.

אני פשוט לא סיימתי.

סליחה, אתה בדקת בספר התקציב תקנה 27?

יש שתי תוכניות.

יש תקנה שנוער מחונן בחינוך על יסודי 27(15)(43)

זה הכיתות בעל יסודי.

וזה השישה מיליון.

זה השישה מיליון הנוספים. לא מדויק כי מתוך ה- 14 מיליון שכן קיבלנו פירוט את הסברת לי שגם בתוכם יש כבר שעות תקן. לא הכל זה תקציב שוטף.

אולי אני אמקד את השאלה שלי. בסעיף של ילדים מחוננים, בחינוך היסודי, לפני שאני מגיע לסעיף הבא שהפנת אותי לשם, מופיע בשנה שעברה 8 מיליון 250 והשנה 6 מיליון 830. עכשיו, במסמך של יובל כתוב 10 מיליון אז יש פה בין 8 ל- 10 יש 2 מיליון שאתם כבר הפנתם אותו

בפרט שצריכים להוסיף לפחות עוד 20 אלף תלמידים השנה.

אני עוד לא שם, אני אפילו שואל אבסולוטי כי אני לא על מספר תלמידים.

הכוונה שלנו להעמיד את זה בדיוק כמו תקציב 2006.

עכשיו, בסעיף כן. אבל אני מודאג מתקציב הבסיס ולא רק ממה שיקרה אחר כך. עכשיו בשורה שאת כרגע מפנה אותי, ואני מודה על ההפניה גם שם מופיע קיצוץ כי מופיע שם תמיכה בנוער מחונן בחינוך העל יסודי. היה 6 מיליון 200 מופיע 5 מיליון 400. אז הנה זה עוד מקור להסתייגות שאנחנו צריכים להגיש לפחות, אם לשמור את זה אבסולוטי.


זה בעניין התקציב. אבל עדיין להערכתי צריכים לעשות פה הבהרה איך בדיוק מגיעים ל 20 מיליון כי משני סעיפים שכרגע נתת, גם אם נשאר בשנה שעברה, לא השנה, מגיעים עדיין ל 14 וחצי וחסר עוד 6 מיליון שלא כולם יבואו מהמחוננים באומנות.

כשאני נשאלתי אז הסברתי על ביצוע סופי. מה שקורה במהלך השנה הרבה פעמים אני מקבלת תוספות כשזה מתאפשר.

אבל אי אפשר לבנות תוכניות על מה שאת אולי תקבלי במשך השנה.

אפשר להגיד שבבסיס היה הרבה פחות מ- 20. היות ולצערנו אנחנו מאשרים את הבסיס חשוב לנו לראות מה היה הבסיס בשנה שעברה, מאיזה סעיפים הוא הורכב, תוספות יגיע זמנו.


הנקודה הנוספת שרציתי להעלות כאן לדיון קשורה לסעיף שקיבלנו כאן הגדרות שונות, אז מעבר להגדרה הכללית, שבה בעיקר התמקדנו, כי רוב התוכניות שעליהן דיווחתם זה פועל על ההגדרה הכללית, הולך כאן גם הגדרה לפי שלושה כיוונים או שלושה תחומים : כישרון אומנותי, הצטיינות לימודית בתחומים מסוימים מתמטיקה מחשב וכולי וכשרון ספורטיבי. וכאן השאלה שלי אולי חוזרת לשאלה של חבר הכנסת אמסלם.


הרי מעבר להגדרה יחסית של אחוז אחד מכלל התלמידים, ישנם קריטריונים בין-לאומיים, ישנם תחרויות דווקא בתחומים האלה, ברגע שעוברים מכללי לתחומים ישנן תחרויות בין-לאומיות במתמטיקה, בפיזיקה, בתחומי האומנות, בתחומי הספורט. מהניסיון הקצר שלי בבית הזה, אני נתקלתי שהניסיונות לייצוג של ישראל במסגרות שונות שיש לנו שם דווקא סיכוי להצלחה, לא מוצאים את הכתובת.


אני מכיר תחומים בספורט שיש לנו ילדים שזוכים במקומות ראשונים בעולם שלא מצליחים למצוא מי יממן לילדים נסיעות לתחרויות האלה. אני שומע לא מעט סיפורים על התחרויות במתמטיקה ופיזיקה וכולי שיש בעיות בסגנון דומה ואני גם עד לתופעה שההישגים של ישראל יורדים פלאים בשנים האחרונות ואיראן כבר הרבה הרבה עברה אותנו בתחרויות האלה.


השאלה אם במסגרת של סך התקציב, של טיפול בילדים מחוננים, לא צריך להקדיש סעיף, הוא לא צריך להיות גדול כן? כאן אנחנו מדברים ממש על הטופ של הטופ של הטופ שהוא יוקדש גם לטיפוח של הילדים שמייצגים את ישראל ברמה בין-לאומית וגם לפחות למימון של ההכנה והנסיעה לאותן תחרויות בין-לאומיות. כי זה הפרצוף שלנו, של מדינת ישראל.

אני ענת גרשון, ב-15 השנים האחרונות ניהלתי את בית ספר "אופק" לילדים מחוננים שהוא מהסוג של ימי העשרה. אז אני מאוד מצטערת שחבר הכנסת אמסלם יצא כיוון שהוא שאל הרבה שאלות וגם אתה שאלת הרבה שאלות.


אז ראשית כל, השאלה שלו מה קורה עם הילדים כשיהיו גדולים, אנחנו עוד לא יודעים מה קורה, מה יקרה ואנחנו מקווים שבאמצעות וועדת המחקר שקמה נוכל גם לענות לשאלה הזאת אבל מה שברור הוא, שכל ילד צריך לקבל את הטיפוח המגיע לו בהתאם לרמתו באשר היותו ילד בכל גיל ולא חשוב מאיזה מגזר הוא בא.


עכשיו לגבי הכיתות הדתיות, החרדים או בכלל המגזר דתי-חרדי אתם תסלחו לי, לי קצת קשה לעשות את ההבחנה בין דתי, דתי-חרדי, כזה, כזה, כזה. 15 שנה חיפשנו. יש לנו הרבה מאוד ילדים מהמגזר הדתי, שהם מעורבים בתוך המסגרות הרגילות ולומדים יחד עם הילדים. יחד עם זאת יש, "נועם" למשל, מסגרת "נועם", או קבוצות של ילדים חרדים יותר, שלא רצו לבוא. התחננו שיבואו לא רצו לבוא. באיזה שהוא שלב הם אפילו הפסיקו את האבחון כי החליטו שהם לא רוצים לבוא.


במשך השנים ראו כי טוב, ואני חייבת להודיע לכם- - -

אולי בגלל שדרוש כיתות נפרדות.

אבל היינו מוכנים לתת כיתות נפרדות וזו הייתה הטענה שהכיתות לא נפרדות. אני לפני 10 שנים אמרתי לרב ידידיה מרשת "מרחביה" אנחנו נפתח לכם כיתות נפרדות והשנה הם השתכנעו ובית ספר "חורב" שלח לנו 45 ילדים.

אבל בית ספר "חורב" זה לא בית ספר חרדי.

אני לא מדברת עדיין על החרדי, אבל זה כבר סימן איזה שהם ניצנים שאומרים שגם הם. מה שאני רוצה להגיד שהציטוטים שאלוהים חנן ולכן לא צריך לטפח, כן בהרבה מאוד מסגרות מתחילים לחשוב שצריך לטפח.

אבל אף אחד לא מסכים עם מה שאמר פה הרב אמסלם, יש ויכוח. הוא אמר שלא מעונין. אף אחד לא חייב לקבל כל מה - - -

אבל לעומת זאת יש מסגרות של ילדים דתיים שכן מעוניינים ויש פתרונות לדברים האלה. כלומר, רק שירצו. יוכלו אם ירצו. לגבי העשרה שחבר הכנסת הזכיר שהילדים יוצאים וזה מפריע ללימודים. תראה, לפי דעתי, זו אותה בעיה גם במגזר היהודי. אין שום הבדל בין דרוזים לערבים ליהודים.


ילד שמחסיר בבית הספר הוא צריך להחליט מה הוא מפסיד. אולי אם תהיה איזה שהיא חקיקה, שטיפוח מחוננים מעוגן בחוק. לכן גם בתי הספר יחויבו להתאים את עצמם לטיפוח מחוננים כך או אחרת.

מישהו אחר יכול להתייחס שם לשאלה הספציפית לגבי החרדים?

אנחנו עד היום, המנדט שלי היה לטפל בחינוך הממלכתי והממלכתי-דתי בלבד. כלומר, במערכת החינוך המוכרת והרשמית. אם יתנו לי מנדט אני אתבקש לקבוע מדיניות עבור מגזר שהוא אחר והוא לא נמנה על הממלכתי, ממלכתי-דתי, אם יינתן לי המנדט לקבוע עבורם את המדיניות אני יעשה זאת. כרגע המנדט שלי הוא על המערכת המוכרת הרשמית הממלכתית הממלכתית-דתית.

גם החרדי זה מוכר. אבל זה לא רשמי. אבל אנחנו לדעתי צריכים לקבל החלטה בנושא הזה.

בנושא של התחרויות. במשרד יש מנהל מדעים וטכנולוגיה שיש להם תקנה מיוחדת לתמיכה בהכנה לאולימפיאדות בין-לאומיות במתמטיקה, פיזיקה, רובוטיקה וכן הלאה והנושא הזה מטופל, אין לי בדיוק מספרים בתקציב אבל אני יודעת. בנושא של הספורט יש רשות הספורט.

יש רשות נפרדת. זה אנחנו לא מטפלים בזה היום. אני לא רציתי להציג אותו. אז בואו נקבל החלטה כזאת ברשות המציע ואני מתנצל בפני הרב הלפרט, פשוט רצינו לסיים כבר ואני מקווה שאתה מקבל את ההתנצלות.

אז חבל לי שחבר הכנסת יצא והוא לא נוכח כדי לשמוע. אני עצמי תלמידה מחוננת ואני לומדת בכיתת מחוננים מכיתה ג' בתוכנית העשרה. אני רשמתי לי, בהרצליה, אני רשמתי לי נקודות על חוסר תפקוד של המערכת, ולאחר הדברים שנאמרו פה הבנתי שבכלל יש פה בעיה עם ההבנה של מהות התוכנית.


אז תנו לי להגיד לכם שהמשמעות של התוכנית הזאת היא כל כך גבוהה. התלמידים המחוננים פשוט נעלמים, נאבדים בתוך מערכת חינוך רגילה. צריך, ברגע שיש תוכנית שמרכזת את היכולות שלהם ונותנת להם מענה על אתגר שכלי וחברתי. זה ילדים שנתקלים בהמון בעיות חברתיות עקב האינטליגנציה או הבגרות או המצב השונה שלהם.


אני מברכת על העלאת הנושא הזה לסדר היום ואני חושבת שצריכה להיות התייחסות לזה בדיוק באותה רמה שיש התייחסות למוגבלויות וללקויות למידה. לטווח הארוך אני בטוחה שתוכלו לראות תוצאות כי אנחנו תלמידים שיש להם באמת יכולות הבנה ולמידה מהירות וגבוהות ואני בטוחה, אולי אחרי המחקרים אני אוכל להתבסס על משהו, אבל שאנחנו בהחלט חבר'ה שיביאו את הארץ ובכלל את המדינה למצב טוב יותר ולשלב אותנו במערכת חינוך בינונית יותר זו טעות חמורה ביותר בעיני. תודה.

הדברים חשובים. אתה רוצה להוסיף משפט?

כאבא לילד מחונן אני רוצה להגיד שני דברים. א' בית ספר רגיל לא מסוגל להתמודד איתם חד וחלק. אני נאבקתי בהנהלת בית ספר שכמו שמסייעים לילדים שקשה להם בלימודים ככה צריכים לתת פיצוי יתר לילד שרוצה יותר. הוא פשוט בכיתה עצמה קשה לו להתמודד עם הילדים האחרים כי הוא פשוט טוב יותר. משעמם פעמים רבות וכשהם חוזרים מבית ספר כמו "אופק" למשל, איפה שהבן שלי לומד אתם צריכים לראות הם פשוט מאושרים, הם פשוט ילדים אחרים כשהם חוזרים מיום לימודים בבית ספר כזה או בבית ספר עם ילדים.

אז אתה יכול לאשר את - - -

כן לחלוטין. המערכת הרגילה לא מסוגלת להתמודד, לא נותנת מענה לילדים מחוננים לכן חשוב ליחד אותם, זאת אומרת חייבים. הפתרון שהם ישתלבו עם כולם לא עובד.

ישתלבו ויקבלו גם מה שמגיע להם.

זה קצת תלוי גם איך המורה מלמד. יש גם ילדים אחרים שמשעמם להם בכיתות. לא חייבים להיות בשביל זה להיות מחונן. בואו נסיק רק את המסקנות הבאות: א) אנחנו שמחים על המגמה שאנחנו רואים במשרד החינוך להרחיב גם את ההגדרות וגם את מספר התלמידים המשתתפים בתוכניות המבורכות לילדים מחוננים. אנחנו מברכים על המגמה הזאת. זה קודם כל כדבר כי אנחנו חושבים שזה חשוב גם בשביל פיתוח הילדים האלו גם בשביל שילובם גם הלימודים גם החברתית ולכן אנחנו רוצים בהחלט לעודד את המגמה הזאת כוועדת חינוך.


ב) אנחנו מוטרדים מהפער בין הדברים שנאמרו פה הדברים שהתקבלו במשרד החינוך, המלצות וועדת ההיגוי, שאנחנו בהחלט תומכים בהמלצות הללו, לבין מה שמשתקף בספר התקציב ולכן אנחנו פה דורשים לקבל הסבר ממשרד החינוך, תוך שבוע ימים, אין פה הרבה זמן. תוך שבוע ימים עד תחילת השבוע הבא, גם אם זה חנוכה אפשר להביא לנו את המספרים הללו. איך הדבר הזה, איך בא לידי ביטוי מלא התקציב ואיך רוצים להתאים את המטרות ואת ההחלטות שהתקבלו במשרד עם התקציב הלכאורה מצומצם ואם רוצים כבר לשנות את סעיפי התקציב, אנחנו רוצים לראות את זה. זאת אומרת רוצים הסבר בכתב לכלל התקציב למחוננים לשנת 2007. ועד יום שלישי הבא.


ג) אנחנו חושבים שהערות שנאמרו פה והמידע שקיבלנו על המגזר הדרוזי עם הסברים שהם מובנים אבל עדיין נשאר שיש פה קיפוח לא מוצדק ואנחנו מבקשים מהמשרד לחזור אלינו עם תוכנית. פה תקבלו יותר משבוע, תקבלו חודש, חודש ימים, עם תוכנית איך אתם יכולים לדאוג לכך שהמגזר הדרוזי יקבל בדיוק מה שמקבל כל מגזר אחר במדינת ישראל. אם זה דורש תוספת תקציב של לימוד עברית או דברים אחרים אז עד רבה. אבל אין שום הצדקה למצב הנוכחי שמספר דרוזים הרבה יותר קטן מהמספרים במגזרים האחרים בגלל שמתחילים, לפחות בחלק מהמגזר, כנראה בגיל יותר גבוה. אני מבין את האילוצים שהיו פה אבל אילו אילוצים שניתן להתמודד איתם ולהציע לנו פתרון לעניין.


אנחנו גם חושבים שצריכים להגן את כל הדברים שדיברנו עליהם בחקיקה. לכן אנחנו נקדם, כוועדת חינוך, את החוקים השונים שהוצעו לעניין הזה. זה גם יעזור, אני חושב, גם להגן את התקציבים שהם צריכים כי כשיש חוק אז יותר קל, אפילו יותר קל מוועדת היגוי להביא את התקציבים הנחוצים וכמובן נעבוד עם המשרד לגבש את העקרונות של החוק הזה בהמשך הטיפול בחוק פה בוועדה. בהנחה שזה יעבור את הקריאה הטרומית. והחוק של חבר הכנסת יורי שטרן כבר עבר קריאה טרומית.


אנחנו גם מבקשים להחיל, כמו בכל נושא, להחיל את החוק ואת הכוונות הטובות לכלל התלמידים. אז שוב צריך לבוא בשיח עם המגזר החרדי כדי לראות איך אפשר למצוא מסגרות שגם במגזר, בחלקים של המגזר החרדי שמעוניינים בכך, שיוכלו לקבל בדיוק את זכויותיהם כמו כל הילדים האחרים במדינת ישראל ושלא תהיה גם הפליה בתחום הזה. זה לא עניין של רשמי או לא רשמי. זה עניין של ילדים. אם ילדים טוב להם ואפשר לפתח את הפוטנציאל שלהם במגזר החרדי אז ודאי שזה ראוי להיעשות כפילוסופיה כמו שזה ראוי להיעשות במגזר הדרוזי או במגזרים האחרים.


אני חושב שזה פחות או יותר מסכם את מה שעשינו בשעה וחצי האחרונים.

אני רוצה רק עוד משפט אחד לומר. ביום לימודים, שהתוכניות שאנחנו פיתחנו, אנחנו משבצים משימות מיוחדות לילדים מחוננים. אז גם אם הם לומדים בכיתות הרגילות יש להם אתגרים לימודיים שמקדמים אותם הלאה.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:55