PAGE
3
ועדת החינוך התרבות והספורט

11.12.2006


הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס' 99

מישיבת ועדת החינוך התרבות והספורט
יום שני', כ' בכסלו התשס"ו (11 בדצמבר 2006), שעה 12:00

ס ד ר ה י ו ם: הצעה לסדר היום בנושא: רשת החינוך לילדי עולים "שובו" סובלת



מהעדר מבנים לבתי ספר, של חה"כ אברהם מיכאלי

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר



זאב אלקין



משה גפני



שמואל הלפרט



אלכס מילר



אברהם מיכאלי



מרינה סולודקין

ד"ר שי כנעני – סגן מנהל מינהל הפיתוח משרד החינוך



לבנה אברמוביץ – מנהלת אגף בכיר לחינוך מוכר שאינו רשמי



משרד החינוך



ירקו מסרט – אחראית פרויקטים חינוכיים



עדנה רודינג – יועצת חינוך מרכז השלטון המקומי



מנחם קפלן – יועץ חיצוני לרשת "שובו"



אוהד גריינר – מנהל קשרי חוץ רשת "שובו"



צביקה יעקבסון –

יהודית גידלי

מעיין מכלוף - חבר המתרגמים בע"מ

שלום וברכה. אנחנו התבקשנו לקיים דיון על רשת החינוך של "שובו", אני הבטחתי לחברי הוועדה שכשאני מקבל בקשות סבירות אני גם נענה לבקשות הללו. ולכן אנחנו נקיים דיון, אמנם זה אחרי שלוש וחצי שעות של דיונים אינטנסיביים פה בחדר, וחלק מאתנו מותשים, אלה שהיו מהתחלה, אבל בכל זאת אנחנו נעשה את זה עכשיו. אני מציע שאנחנו קודם נשמע על גישה בסיסית של משרד החינוך כדי להציג את הנושא ואחר כך נשמע גם את חברי הכנסת וגם את הנציגים של רשת "שובו", ואם יש החלטות שאנחנו צריכים לקבל אז נקבל אותן. יש פה ארבעה נציגים שביקשו לדבר.

המנכ"ל לא יכול להגיע.

לא יכול היה להגיע לדיון בכנסת על הרשת שלו, דבר שמתקיים פעם ראשונה בהיסטוריה?

לא הגיע ואנחנו פה מטעמו.

אני חושב שזה מראה קצת זילזול במערכת נגיד בלשון המעטה,

אני אוהד גריינר, אני מנהל קשרי חוץ ב"שובו".

מכיוון שהנושא הוא נושא של העדר מבנים,

אני הייתי מציע, אולי אנחנו נשמע איזה דיווח מאנשי "שובו", כמה תלמידים לומדים, מתי התחילו, באיזה מקומות,

אנשים אפילו לא טרחו להגיע.

אבל אלה שהגיעו יכולים למסור לנו דיווח.

רשת "שובו" הוקמה לפני כחמש עשרה שנה בתקופת גל העלייה ממדינות ברית המועצות לשעבר. הרשת הוקמה בעצם כמערכת לילדי העולים כשבעצם יש לה שני דברים מרכזיים, הרשת בעצם מציעה חינוך ברמה גבוהה בעצם מעבר למקובל בישראל, בעיקר בהדגשים של מדעים, מתמטיקה, מחשבים, שזה מה שמעניין את ציבור העולים, ובמקביל תחום של קירוב ליהדות, בעצם לגשר על הפערים שנוצרו בשנים שקדמו. הרשת היום כוללת כששים מוסדות ברחבי הארץ, מגיל גן ועד תיכון, כוללת ששת אלפים תלמידים, מתוקצבת בידי משרד החינוך, את הגנים והתיכונים כ"שובו" ממש, את בתי הספר היסודיים באמצעות רשת החינוך העצמאית, שבעצם זה בתי ספר בעלות של חינוך עצמאי בשיתוף "שובו". התיכונים והגנים הם "שובו" ממש, בחינוך העצמאי אין דברים כאלה. הכל תחת המוכר שאינו רשמי.


מבחינת תקציב , "שובו" מגייסת את מרבית תקציבה, מעבר לשוטף, כלומר מעבר לתקציב של משרד החינוך אנחנו מגייסים משהו כמו ארבעים מליון שקל כל שנה מחו"ל, שזה בעצם התקציב לכל הוצאות ההעשרה והמעבר, ובעצם אנחנו נכון להיום מסבסדים את כל מה שמעבר באמצעות גיוס תרומות מחו"ל. הבעייה המרכזית שבעצם אנחנו כאן רצינו להעלות זה שהכסף שאנחנו מגייסים יכול להיות מתועל לתכנים, ויכול להיות מתועל לעוד שנות אולפן ועוד סיוע למשפחות ודברים כאלה, ובמצב הנוכחי אנחנו מוציאים המון כסף על שכירויות בעיקר, ועל דברים שמסביב שבעצם אנחנו מקבלים כסף מהמדינה מצד אחד, אנחנו היום מוציאים כל שנה כארבעה מליון שקלים על שכירות. משרד החינוך מחזיר לנו כמיליון שקל החזר שכירות. אחרי זה אנחנו מוציאים כסף על שיפוצים נגיד חמישה, שישה מליון שקל בשנה. אנחנו מקבלים כמה מאות אלפים לפחות ממשרד החינוך החזר על שיפוצים. אנחנו שוכרים מבנים שהם לא מתאימים לבתי ספר, מתאימים אותם לבתי ספר, ואחרי זה אני משקיע עוד כמה מליונים בהתאמה שלהם לבתי ספר.


כל זה כשבמקביל בעצם יש בתי ספר שמשרד החינוך מימן בעבר ברחבי הארץ, לפני עשרים שלושים שנה, שהמבנים כרגע לא בשימוש. או שהם לא בשימוש ונטושים או שהם לא בשימוש והועברו לידי מוסדות ציבור אחרים, כמו מכללות ומתנ"סים וכו'. כשבעצם אנחנו פונים לרשויות המקומיות והם מתנגדים לתת לנו את המבנים בחלק מהמקומות, ואנחנו בעצם מבזבזים את כספי המדינה. יש פה מגוון של דברים. חלק הם לא רוצים, כי המבנים משמשים אותם לדברים אחרים. מתנ"ס למשל, העבירו מתנ"ס למבנה של בית ספר. ויש עניין עקרוני שלא רוצים לתמוך בבית ספר, או כי אנחנו דתיים, או כי אנחנו ילדים עולים והם לא רוצים עולים, או כי אנחנו לוקחים להם ילדים מבתי הספר האחרים, כמו כל החינוך הפרטי. אבל בעצם אנחנו מציעים מסגרת שעובדת באופן מסודר, ואנחנו רוצים התייחסות בהתאמה.

באיזו שפה מלמדים ב"שובו"?

השפה היא עברית. יש שפה זרה שנייה, רוסית.

תודה. לפני שנשמע את משרד החינוך אני מרגיש שאת כבר פה עם הרבה מוטיבציה, אז אני אתן לך זכות דיבור כי אחרת אני לא אעמוד בלחצים שיש פה, ואחר כך נשמע את משרד החינוך.

אני יכולה להגיד לכם שאני עייפה. כל שנה אני מטפלת ב"שובו". למה, בגלל שאו רוצים לסגור באיזו עיר "שובו", בגלל שהוא לוקח את התלמידים הכי טובים בעיר, או שלא נותנים להם משכן שמתאים לבית ספר, וכל שנה אני בביקור בשובו, בגלל שההורים של התלמידים כותבים אלי שזה מאוד חשוב להם שזה מקרב ליהדות את המשפחות שמאוד מאוד רחוקים מיהדות, ומתקרבים בצורה כזאת שמאוד מקובלת על יוצאי ברית המועצות. דבר שני יש שם חינוך מצויין בכמה תחומים, שזה כל הנושאים של יהדות, כל הנושאים של אנגלית ומתמטיקה. ואני חושבת שזה דוגמא ומקרה מאוד טוב לקליטה רוחנית בארץ, ואנשים שבגלל ההיסטוריה האיומה של ברית המועצות היו מאוד מאוד רחוק. ואני יכולה להגיד לכם שכל הזמן אני רואה שמועצות או עיריות במקום לעזור לבית הספר הזה כל הזמן מכשולים. ואני חושבת שאנחנו כאן צריכים לחשוב איך זה יכול להיות שהם שוכרים את הבניינים בארבעה מליון שקל ומקבלים ממשרד החינוך רק מליון אחד. איפה הם לוקחים את שלושת המליונים האלה. מה שאני אומרת, ההורים מרוצים, תלמידים מרוצים, אני חושבת שזה קליטה כל כך מצויינת שאף זרם של החינוך לא עושה. ובגלל זה אני מבקשת עזרה של ועדת החינוך ברשות מר מיכאל מלכיאור לחשוב יחד עם משרד החינוך איך אנחנו יכולים לסדר את בתי הספר שובו.

אני רק רוצה לשאול, האם אתם מקבלים כל תלמיד?

כל תלמיד.

זאת אומרת זה לא בתי ספר אליטיסטיים או שמקבלים לפי רמה,

חינוך מיוחד אנחנו לא מקבלים כי אין לנו חינוך מיוחד.

אין גם שילוב של ילדים,

שילוב יש.

זה רק לעולים?

הרשת נועדה לילדי עולים. אנחנו לא בודקים כל אחד לגופו מה הוא רוצה. מי שרוצה לבוא לבית ספר מקבלים אותו.

ומה האחוז של העולים?

כאן אנחנו נכנסים להגדרות של משרד החינוך מהו עולה. דוברי רוסית אנחנו מעריכים שמדובר בכשבעים אחוז.

ילדים אתיופים לומדים אצלכם?

יש כמה בודדים. יש דבר אחד שאפשר לשים כן על השולחן, ילדים אתיופים וילדים רוסים לא מסתדרים ביחד במצב אידיאלי, ביחד בכיתה אחת. אין מה לעשות, זה גם עלה בוועדת הקליטה,יש בעיות שקשה לפתור אותן. אנחנו נועדנו לילדי עולים מרוסיה, זה הדגש. אנחנו לא דוחקים החוצה, אנחנו לא אומרים לא, אבל אנחנו לא מחפשים אותם במיוחד.

אני מדבר כרגע על הקטע של המבנים. מבנה החינוך בארץ, משרד החינוך מתקצב את הבנייה אך ורק לרשויות המקומיות, והן מקצות אחר כך את המבנים על פי כללים מסויימים. יש בעניין הזה כללים של משרד הפנים, שמאפשרים להם להקצות מבני ציבור לגופים שאינם למטרות רווח בתשלום סמלי. בהקשר הזה משרד החינוך מנוע מלבנות בית ספר על קרקע שהיא איננה של הרשות המקומית, הוא לא יכול לקחת קרקע ולבנות עליה בית ספר. אני אמרתי את זה כי היו לא מעט תקדימים של קרקעות שהוקצו על ידי ועדת הקצאות של הרשויות המקומיות לטובת עמותות. אם הקרקע מוקצית היא עוברת לחזקת הגוף שלו מוקצית הקרקע, ואז הוא הופך לבעל הנכס ולכן המשרד לא בונה על קרקעות כאלה שהוקצו אלא רק קרקעות שהן בחזקת הרשות המקומית, והיא מעמידה אותן לרשות העמותות. אין למשרד החינוך שום התנגדות להקצאת מבני חינוך על ידי הרשויות לבתי ספר של "שובו", כשם שאין לו התנגדות להקצאת בתי ספר לטובת כל עמותה אחרת.

בואו נשמע את הרשויות המקומיות.

אני פה עוברת על הטבלה שהגישו הנהלת בית ספר "שובו", אז הרוב הם באמת מבנים שנבנו על ידי הרשות המקומית. אני משערת, ואני לא בדקתי את זה בכל הרשויות, שברשות שישנם בה מבנים שהם פנויים, שהתפנו כי יש נדידת אוכלוסים או מסיבה אחרת, והם קיימים, לא שנבנו, כי אישור בנייה הוא רק מטעם משרד החינוך, הרשות לא בונה לבד, כל הבנייה נעשית על פי תקנים ועל פי אישורים וכיתות של משרד החינוך. בתי הספר שקיימים הם במבנים ישנים שהתפנו מתפקודם,

יש כאן צורך גדול,

אבל אני רואה ששמונה עשרה רשויות מתוך השלושים נותנות, ברשימה הזאת.

אנחנו לא מדברים על אלה שיש בתי ספר, אלא על אלה שאין.

אני משערת שאין להם פשוט מבנים לתת, אני משערת, לא בדקתי את הנושא. אבל באשדוד בתי ספר יסודיים נמצאים בעירייה. אז אפשר אולי את הגן גם לשלב בתוך,

אולי יש להם מבנים והם לא רוצים לתת להם?

אני לא יודעת, אבל אני רואה שיש הרבה רשויות שנותנות, באר שבע, נצרת עלית,

אבל את שומעת פה גם נציג של הרשת, גם חברת הכנסת,

שיש מבנים ולא נותנים?

זו הבעיה. הרי איפה שנתנו כבר, נתנו. איפה שאין צורך, אין צורך. השאלה איפה שיש צורך ולא נתנו. על זה אנחנו מדברים פה.

כן, אבל יכול להיות שזה שיקולים מערכתיים של אותה רשות מקומית. אני מכירה את המערכת של "שובו" מהניסיון הקודם שלי, אני מנצרת עלית והיה שם בית ספר "שובו", והתיאור פה של החברים הוא מאוד יפה, אבל הניסיון שלי הוא לא תואם. בזמנו בית ספר "שובו" רוקן את בית הספר הממלכתי דתי ממיטב התלמידים. ומה שקרה שבבית הספר הממלכתי דתי ביישוב נותרו רק התלמידים האתיופיים. אני לא רוצה לומר על כל היישובים, אני מדברת רק על היישוב הנקודתי במקום הזה. ובכל זאת, בהחלט יש שיקולים מערכתיים שהרשות החינוך חייבת לקחת אותם בחשבון. מכיוון שהיא מסתכלת על המערכת כולה. עכשיו בעיריית ירושלים אני רואה שהמבנים הם בשכירות. בירושלים יש המון בתי ספר ממלכתיים, דתיים, ממלכתיים דתיים, אין פה בעייה של מצוקה של חינוך דתי תורני. אז יכול להיות שפתיחת בית ספר כזה מטעם העירייה תשפיע על המערכות הקיימות, והם במצוקת כיתות בלימוד התורני והדתי בירושלים. אז זה שיקולים מערכתיים, שבהחלט צריך לבדוק לגופו של עניין.

אני רוצה לומר, אתם לא מבינים מה זה "שובו". בגלל שבירוחם בכמה משפחות עושים גיור בשביל להיכנס לבתי הספר של "שובו". אתם מבינים את זה?

אני מכירה את בית ספר "שובו" נהדר, מכיוון שאני שש שנים הייתי בקשר הדוק איתם. ואני מוכרחה לומר שיש אולפני גיור בבתי הספר, יש מערכות גיור של התנועה המסורתית, של התנועה האורתודוכסית, זאת לא המערכת היחידה. אני רק רוצה לומר שתלמידים שהם לא מצטיינים מערכת "שובו" לא קיבלה אותם. הם דתיים והם עולים חדשים אבל הם לא היו מצטיינים. ובית הספר אמר מקומכם לא איתנו. ובית ספר סגרטיבי זה בניגוד למדיניות, אני אומרת מניסיון אישי, אני לא אומרת כללי, אבל אנחנו מדברים על חינוך, ומדיניות החינוך היא אינטגרטיבית, היא שילוב. זה שילוב של כל התלמידים בכל הרמות. ובית ספר סגרטיבי הוא בניגוד למדיניות החינוך היישובית.

רציתי לשאול מה התשלום של ההורה עבור ילד.

התשלום עבור ילד לפני הנחות הוא שלוש מאות שלושים שקלים לחודש. סך ההנחות שאנחנו נותנים, בכל בית ספר יש להם סל הנחות בהתאם למקום, התשלום כולל הסעות לבית הספר, שהם בעצם מעבר לשעות של שמונה עד אחת, יום הלימודים הוא עד שלוש, זה כולל הסעות וזה כולל הזנה וזה כולל את כל התכניות הנוספות של שובו. אנחנו צמודים ועובדים במסודר לגמרי, ומעל כל זה יש לנו סלי הנחות עצומים של מליוני שקלים כל שנה ממשפחות מרקע של רווחה. לא היה לנו עד היום בעיה שמישהו אומר אני לא יכול לעמוד בתשלום. זה לא היה עד היום.

אני רוצה לומר שצדקה חברת הכנסת סולודקין, שלא יודעים מה זה "שובו". לא יודעים ולא מכירים את עבודת הקודש ש"שובו" עושה בעשרות מקומות בארץ בקרב העולים החדשים. קשה להבין מה היה קורה לולא שובו היתה קולטת אלפי תלמידים. כיום יש ברשת ששת אלפים תלמידים, הרשת היתה יכולה לקלוט אלפי תלמידים לו היו להם מבנים. אבל המאמצים האדירים ש"שובו" עושים למען כל ילד, אגב קולטת כל ילד, לא בודקים בציציות של אף ילד, כל ילד מתקבל, אם זה ילד דתי, מבית דתי או ילד חילוני, בא עם כיפה או בלי כיפה, כל ילד נקלט שם. מחזיקים את הילדים, כל הילדים, יום לימוד ארוך, עם ארוחת צהריים. משקיעים בהם הון עתק, הרבה יותר ממה שהממשלה נותנת, "שובו" מגייסת כספים, מחוץ לארץ, המאמצים לא פשוטים בכדי להחזיק את הרשת.


יש בעיה של נשירה בקרב העולים, כולנו יודעים, ובעיה הזאת של נשירה מעסיקה את הוועדה הרבה מאוד ישיבות. ב"שובו" אין נשירות. ההורים מאושרים, הילדים מאושרים. הבעיה היא בעיקר בעיית המבנים. אפשר להבין את מה שאומר שי כנעני שמשרד החינוך אגף הבינוי נותן רק לפי המלצת הרשויות המקומיות. וכאן השאלה מדוע הרשויות המקומיות לא ממליצות לתת מבנים בשביל "שובו". היא לא שכנעה אותי שאין הצדקה לתת מבנים ל"שובו" כאשר יש מערכת מסודרת, מערכת חינוך שאין כדוגמתה בארץ. כדאי לך לבוא ולבקר ולראות מקרוב מה עושים במוסדות האלה. אז שאלה אחת יש לי בכל זאת לד"ר שי כנעני, אמנם נותנים מבנים רק על פי המלצת הרשויות המקומיות, אבל אם "שובו" בא ומוכיח שהוא מוציא ארבעה מיליון ₪ לשכירות, מדוע מחזירים להם רק מליון ₪, מדוע לא מחזירים להם את כל הכסף.

כמו שאמר בתחילת דבריו אוהד "שובו" מתחלק בעצם לשניים מהבחינה הזאת שהחינוך היסודי הוא תחת המטריה של חינוך עצמאי, וגני הילדים והעל יסודי הם של "שובו" ישירות. לגבי החינוך העצמאי בחינוך היסודי אנחנו עובדים מול החינוך העצמאי, ולהם יש תקציב לשכירויות, ואם יש צורך בתשלום שכירויות מקבלים את זה דרך החינוך העצמאי.

לגבי היסודי, אתם משלמים את מלוא העלות של השכירות?

אנחנו לא משלמים את מלוא העלות לאף אחד. גם לא בחינוך הרשמי,

רק נקודת הבהרה, יש הסכם בין מרכז השלטון המקומי לבין משרד החינוך על השתתפות המשרד במימון שכר דירה במקרים שיש בכך צורך. המשרד משתתף בשבעים וחמישה אחוז מתוך מפתח ממוצע מחושב, רק לכיתות. המשרד החיל את העקרונות שעל פיהם הוא עובד עם מרכז השלטון המקומי עם החינוך הרשמי גם על החינוך שאינו רשמי, ועל פי זה ההשתתפות של היחידה של לבנה גם.

אז למה זה רק נגיד מליון מתוך ארבעה מליון?

אני לא יודע להיכנס לתוך החישוב, אני רק אומר, נניח שיש בית ספר, ביישוב מסויים היא שכרה מבנה עבור בית ספר והוא עולה לה מאה אלף שקלים, על פי המפתח העלות הממוצעת של אותו מקום הוא שבעים וחמישה אלף שקלים, המשרד ישתתף בשבעים וחמישה אחוז מהשבעים וחמישה אלף שקלים. משום שהכלל הוא שאנחנו משתתפים בשבעים וחמישה אחוז מתוך המפתח וזה כן במרכז השלטון המקומי על פיו אנחנו פועלים. הכלל הזה הוחל גם לגבי החינוך המוכר שאיננו רשמי.

יש איזה פער בנתונים פה, כדאי לברר אותו.

אנחנו לא משתתפים בתשלום, לא עבור גני ילדים שהם טרום חובה ולא עבור כתות יא-יב שמעבר לחוק לימוד חובה. ולא נניח אם צריכים מעבדות או דברים מהסוג הזה. יכול להיות שזה מסביר חלק מהמצב.

הרי בבתי ספר בירושלים כל בתי הספר הדתיים הם כולם מוכר שאינו רשמי. גם הממלכתיים דתיים הם מוכר שאינו רשמי. אבל אתם משלמים ביא-יב, הרי תלמידים לומדים ביא-יב כמו שהם לומדים,

זה נכון, הנושא הזה צריך אולי להיות נדון פעם נוספת במרכז השלטון המקומי. כרגע זה ההסכם שקיים בין משרד החינוך לבין מרכז השלטון המקומי.

הרשות המקומית משלמת?

אני מניח שכן.

זה נראה לי תמוה מאוד. חוץ מזה יש לנו הצעת חוק, אני מקווה שיבואו להרחיב את מסגרת לימוד החובה לשתים עשרה שנה, יש לי הצעת חוק בעניין הזה.

לגבי מה שהגברת אמרה שבירושלים יש מספיק כתות לימוד, אז אני פשוט רוצה ליידע אותך שבירושלים חסרות אלף כתות לימוד רק במגזר החרדי והדתי. אז מתוך האלף כתות לימוד את מציעה שיתנו גם מקום לרשת של שובו.


לסיום אני רוצה לומר, אדוני היושב ראש, אנחנו מדברים גבוה גבוה על נושא של שילוב עולים ושצריך לעשות הכל כדי לשלב אותם כאן בחינוך ולעשות אינטגרציה וכו'. כאשר באה רשת שהיא עושה כאלה מאמצים בכדי לקדם את התלמידים, לשלב אותם כאן ולתת להם את המקסימום שניתן, "שובו" נתקלת לא פעם אחת ממש בקיר אטום, גם מבחינת המבנים, גם מבחינת התקציבים, שאין שום הסבר מדוע הם צריכים להיות, חמישים אחוז מהמבנים שהם מלמדים צריכים להיות במבנים שכורים. אני לא יודע מה החלוקה בין משרד החינוך לבין הרשויות המקומיות, איך בדיוק זה פועל, מדוע הרשויות המקומיות לא יכלו באשקלון, בבית שמש, בבת ים, בחולון, בירושלים, בכפר סבא, לדאוג, העולים האלה הם לא עולים שהגיעו אתמול מברית המועצות, הם הגיעו לפני חמש עשרה שנים, לפני עשר שנים, לפני חמש שנים. עד היום הזה רוב רובם של התלמידים צריכים ללמוד במבנים שכורים, אנחנו יודעים מה המשמעות של מבנים שכורים, ובאיזה מצב מקבלים אותם, ושמענו שהם צריכים להשקיע הרבה מאוד כסף כדי לשפץ אותם ולהכין אותם למבני חינוך. הדבר הזה מאוד מאוד תמוה, מדוע במשך כל כך הרבה שנים לא מצאו פתרון הולם מבחינת מבנים לעולים החדשים.

אדוני היושב ראש, כמו שאתה יודע המצב הכללי בארץ עם נוער עולה וילדים עולים במערכת החינוך שלנו לא מצב מזהיר בלשון עדינה. היה לנו על כך לא מעט דיונים בוועדה הזאת, ויש ועדת משנה מיוחדת שמטפלת בזה מאז קיומה של הכנסת הזאת. ודווקא הנושא של רשת "שובו" בדיונים של ועדת המשנה עלה כבר מספר פעמים כדוגמא למופת לקליטת ילדים עולים ונוער עולה. גם קיימנו סיור באחד מבתי הספר של "שובו". ולכן כמובן המצב האבסורדי הזה שסוף סוף יש משהו בתוך מערכת החינוך שהוא מצליח במשימה הזאת והוא לא רק שלא זוכה לתמיכה המועדפת ממשרד החינוך ועזרה אלא גם שמים לו רגליים במסגרת של השלטון המקומי הוא מצב מדאיג.


עכשיו הסיבות לכך הן מאוד ברורות. הרי ברגע שהתלמידים עוברים ל"שובו" לא מקבלים תיקצוב עבור אותם תלמידים בבתי ספר אחרים. ולכן יש כאן ניגוד אינטרסים מאוד מאוד ברור, של שמירת המוסדות הקיימים, שהוא זה שמאפיל על ההישגים של "שובו" בקליטה של תלמידים עולים.

איך אתה בכל זאת פותר את זה, כמי שאחראי על כלל המערכת?

יש פה כמה דרכים לנסות לפתור את זה. הדרך האחת קשורה לתיקצוב של הרשת על ידי משרד החינוך. אם לא ניתן לדאוג לכך שהרשת תשוכן במבנים של העירייה, שהיא לא צריכה לשלם עליהם, לפחות בחלק מהמקומות, אז השאלה של מה גובה ההחזר שהיא מקבלת ומה גובה התיקצוב, אנחנו רואים שיש פה ויכוח, אנחנו לא קיבלנו כאן תשובה ברורה.

איך אתה פותר, אני שואל אותך, היה לי אתמול ויכוח עם ראש עיר בישראל, אני דווקא עשיתי כדי שיפתח שם בית ספר במסגרת החינוך העצמאי, בית ספר מאוד פתוח ורציתי לעזור לבית הספר. הוא אמר לי זה מרוקן לי את הבית ספר הממלכתי דתי אצלי, אבל זה טיעון אמיתי. הוא אומר, התלמידים, זה שוב מגביר את הפערים, התלמידים הטובים יעברו לשם, הפערים יגדלו, אנחנו מטפלים בחינוך אליטיסטי, אני לא אומר שזה המסקנה שלי, ההיפך, קיבלתי הסכמה של ראש העיר לפתוח את בית הספר. הרב הלפרט, אני מצפה עוד למיטב תודה ממך על זה. אבל אני שוב אומר, הטיעון הוא טיעון מערכתי. נכון, זה מה שקרה אגב גם בתוך החינוך הממלכתי דתי. נפתחו בתי ספר אליטיסטיים בתוך הממלכתי דתי, כמו "נועם" וכל מיני, רוקנו את זה, המצב הכללי התדרדר עם כמה בתי ספר שבאו עם הישגים טובים.

במקרה הזה התהליך היה הפוך. כל הקרקע הפורייה לצמיחתה של "שובו" וזה ידוע זה כשלון הקליטה במערכת הפרטית הקיימת, ולא הפוך. ברגע שהיו בעיות בקליטת תלמידים,

אבל זה גם ככה בממלכתי דתי.

כאן זה בטוח התנהל בדיוק בציר הזמן הזה. ברגע שהמערכת הכללית נכשלה בקליטת התלמידים האלה קמה הרשת, שאגב לכאורה ידה היתה על התחתונה, כי היא רשת דתית, כאשר רוב רובם של התלמידים האלה מלכתחילה הולכים למערכת חינוך כללית ולא ממלכתית דתית. ודרך אגב לכן עיקר הפגיעה תהיה לא בממלכתי דתי, עיקר הפגיעה היא בחינוך הממלכתי, כאן אפשר לשים דברים על השולחן לגבי האוכלוסיה הזאת.

כאן אנחנו מגיעים לנושא של ההפרטה שצריך להיות גם בבתי ספר. אי אפשר להכריח ילדים ללכת לבית ספר זה, שתהיה תחרות אמיתית ושהם גם כן, הממלכתי דתי יעשו מאמצים להעלות את הרמה של בית הספר,

אבל כאן זה לא קשור לממלכתי דתי. מי שטוען ש"שובו" מרוקן ממלכתי דתי להערכתי זאת טעות. לגבי הטענה הזאת, אני מאוד מופתע שזה רוקן מערכת ממלכתית דתית. אני לא ראיתי בערים השונות בארץ, יכול להיות שנצרת עלית יש לה סגולה מיוחדת אבל לא ראיתי במקומות אחרים בארץ שציבור הלקוחות מהסוג ש"שובו" מטפל בהם הולכים לממלכתי דתי. אבל זה אותו טיעון נשאר בעינו גם בחינוך הממלכתי.

מההיכרות שלי עם רשת "שובו", והם עושים עבודה טובה מאוד, ברמת לימודים גבוהה, אבל אנחנו כנראה שכחנו שאנחנו בכל אופן מדברים בסטטוס שנקרא המוכר שאינו רשמי. כשאנחנו מדברים כאן על הנושא של היעדר מבנים וגובה שכירויות וכו', זה לא משהו מיוחד לרשת "שובו", כלומר אנחנו מטפלים כאן במערכת שלמה. השאלות היו צריכות להישאל לגבי כל שאר המוסדות, זאת אומרת זה לא רק "שובו", אנחנו עובדים לפי כללים, כפי שאמר קודם שי, והכללים האלה מוחלים על כל המערכת שאנחנו מטפלים בה, כל המוכר שאינו רשמי. אנחנו עובדים עם כל כך הרבה עמותות, רק הבוקר ישבו כאן עמותות מהמגזר הבדואי, זה חל על כולם אותו דבר.

אז יש רשויות מקומיות שבאמת באות לקראת ונותנות מבנים, שלחלק מהעמותות האחרות הן לא נותנות מבנים. אי אפשר לדון אני חושבת רק על הנושא הזה של רשת אחת ובלעדית, כי יש לזה השלכות, אז אני רוצה בכל אופן להתייחס באמת לרשת. היא עושה עבודה טובה מאוד. אבל כאן הוזכר הנושא הזה של ניוד תלמידים מהמערכת הכללית הרשמית לתוך המערכת הזאת. עכשיו כשהרשת הזאת בעצם ביסוד היא קמה כדי לתת מענה לילדי העולים, ואני חוזרת פעם שלישית שהם עושים עבודה טובה מאוד, אבל יש לנו בעיה, ואני נתקלת בה באמת ביום יום, בכמה רשויות מקומיות שהילדים דווקא במערכת הכללית, הממלכתית, לא הממלכתית דתית, עברו לתוך המערכת של "שובו", ושם באמת ראשי הרשויות מתנגדים לסייע ל"שובו". אבל יש בזה היגיון, הרשת מלכתחילה נועדה למטרה מסויימת. ברגע שהיא חורגת מהמטרה אז יש בזה,

היא לא חורגת מהמטרה שלה, יכול להיות שהמטרה שלה לא מתואמת עם המטרה של ראש הרשות. הם לא מסתירים מה המטרה.

אני רוצה לחדד משהו. יש לזה פנים לשני הצדדים. אני רוצה פשוט לחדד את הנושא של גובה השכירות. הכללים שאמר שי אלה הם הכללים, אנחנו לא משלמים, אם גוף מסויים במקרה הזה שכר מבנה שיש בו עשרים חדרים ואנחנו מאשרים לאותו בית ספר עשרה תקנים, עשר כיתות, אנחנו משלמים רק עבור עשר הכיתות. כלומר אם יש עוד עשרה חדרים נוספים שמשמשים חדר מורים וחדרי ספר וכו' אנחנו לא משתתפים. ויש גם גובה תעריף שזה המקסימום שאנחנו יכולים לתת.

לא בדקתם את זה במיוחד לישיבה הזאת,

זה לפי מספר הכתות המאושרות בתקן. כלומר אם יש לנו כתה א' אחת וכתה ב' אחת ומא' עד ח' יש שמונה כתות אז זה שמונה חדרים. זהו.

שמי מנחם קפלן, אני יועץ חיצוני של רשת "שובו". ואני בדקתי את הרשת לפי בקשתו של השר שריד, כשהיה קטע שלם בין רשת "שובו" לבין רשויות בגליל. וקיבלו אז את ההמלצה שלי לאשר את פתיחת בתי הספר של "שובו", והגשתי דו"ח שלם. שני דברים בסיסיים מבחינה פדגוגית. "שובו" מקבלת כל תלמיד שפונה אליה, ובתנאי הוא איננו תלמיד חינוך מיוחד בהגדרה. כי אין לה מסגרות חינוך מיוחד בהגדרה. היא מקבלת היום כל תלמיד שפונה אליה. דבר שני, גם אם הוא דובר רוסית או לא דובר רוסית, ויש כאלה שבאים ואומרים להם אנחנו לא רוצים ללמוד רוסית אבל רוסית היום זה חלק מתכנית הלימודים כחלק היסטורי של הרשת. אבל לא מלמדים שום דבר ברוסית, בניגוד לטענות שהיו.

תכנית הליבה של "שובו" היא הרבה יותר מאשר תכנית הליבה של משרד החינוך. יש כאן מסמך שאני בשעתו הכנתי ואושר, ורשת "שובו" נותנת את כל מקצועות הליבה שנדרשים על ידי משרד החינוך פלוס הרחבה של מקצועות יהדות, מקצועות קודש, שפות ומתמטיקה. אני מדבר על כתות א' – ח'. המערכת התיכונית היא מערכת תיכונית רגילה לכל דבר שניגשת לבחינות הבגרות הממ"דיות ולא בחינות הבגרות העצמאיות. כך שמבחינת איפיון בתי הספר אלה הם בתי ספר שמטבעם פונים אליהם תלמידים שלא באים מהחינוך הממלכתי דתי אלא מהחינוך החילוני, וזה מה שקרה בשעתו עדנה בנצרת עלית, שמבית ספר "אלון" ומבית ספר נוסף שאני לא זוכר את שמו התרוקנו שתי חצאי כיתות כשנפתח בית הספר של "שובו" במצפה הושעיה. אחרי מספר שנים ראש עיריית נצרת עלית הכיר בתרומה האמיתית של "שובו" לילדי נצרת עלית ונתן להם מבנה והיום זה בית ספר לתפארת.

אני מהבודדים פה שאני יכול להגיד שאני מכיר את יושב ראש הוועדה לפני לידתו הפוליטית. אני לא הייתי אף פעם חסיד של "שובו", לי היה "אנטי-שובו" מהסיבה ההפוכה שהיה למנחם אריאב. מנחם אריאב חשב ש"שובו" הוא ארגון מיסיונרי, אני חשבתי ש"שובו" פשוט ארגון חילוני. אמרתי חרדים מאמריקה תורמים פה מליונים, למה, אף אחד כמעט מבוגרי "שובו" לא נהיה חרדי. שאלתי אותם, אמרו נכון, נו אז מה, רובם הולכים לצבא, הבנות לא נהיות חרדיות וגם כמעט לא דתיות. מתברר שזה בדיוק "שובו", וזה הצדיקות שלהם. הם לא מסיונרים לכאן, ולא אכפת להם שהילדים לא נהיים דתיים או חרדים. אנחנו היינו לפני כמה זמן בפגישה אצל שר האוצר, העשירים ביותר בלונדון, חלקם חרדים וחלקם לא, ובאמת הירשזון יצא מגדרו, אמר אני לא יודע מדינת ישראל כמדינה איך היו נראים פניה בלי "שובו". הוא אמר את זה. כשיצאנו, השומרת שם מהחברת כוח אדם, רוסיה, חיבקה את האנשים שהיא שמעה שהם עוזרים ל"שובו". היא לא דתיה, היא עם מכנסיים והיא חיילת. ואז הם אמרו מה קרה אז היא אמרה באנגלית אני למדתי ב"שובו", שש שנים. אז מישהו אמר אז מה את חיילת, היא אמרה כן, למה לא, לא היה נראה לה אפילו שזה סתירה למה שהיא למדה. עכשיו מה "שובו" אומרים, אז הם לא יהיו דתיים, אז מה, אז הם לא יהיו שונאים. זאת המטרה פחות או יותר של "שובו".


עכשיו חשוב להגיד, ולפרוטוקול, הם מהללים את לבנה, מה שהיא עושה, וזה באמת, אני מנסה לעזור ל"שובו" מהרבה סיבות, יש לה דרישות מהם, ובצדק, היא לא תוותר על קוצו של יוד, וכשצריך אם יש בעיה של קרינה אז היא תסגור להם בית ספר. פתרו את הקרינה היא תפתח את בית הספר. אבל לבנה באמת נוהגת אתם הכי בהגינות שאפשר, וצריכים להגיד את זה. אבל בסך הכל יש ראשי ערים שמתקנים. מה שאני מצפה באמת, מיכאלי, הוא הלך עם חבר הכנסת אלקין לסיור, והתפעלו, ולא האמינו למה שראו, הציפיה שלנו מיושב ראש הוועדה ששמענו שבמשרד החינוך מאוד מוקירים את עמדתו, ככה שמענו, אני אומר באמת, אני יודע שיולי תמיר מאוד מתחשבת, אם הוועדה הזו תצא בקריאה שראשי ערים צריכים להפסיק לנהל מאבקים שהם לכאורה לפעמים פוליטיים באמת, כי לפי השיטה, אני חולק על מי שסובר ככה, לפי השיטה שאם יפתחו בית ספר טוב אז הטובים מבית הספר הפחות טוב, אז לעולם לא יפתחו בית ספר טוב, כי זה תמיד יפגע בבית ספר הפחות טוב. זאת אומרת שמערכת החינוך תמשיך לדשדש, במקום שתהיה תחרותיות והישגיות, ואין חולק ש"שובו", הפרסים הארציים במתמטיקה ילדי "שובו", כל פעם. מה שאני מצפה מיושב ראש ועדת החינוך זה בעיקר בקטע של ראשי ערים, שמהניסיון, אמרו לנו, לא ראשי ערים, היו ראשי ערים שאמרו לנו מנהל המחלקה הוא ממפלגה מסויימת והוא הכריז מלחמה על "שובו", ולא רק מטעמים מקצועיים חינוכיים. הציפייה שלי זה שיהיה איזה גוף שבודק איך ראשי ערים שפוגעים ב"שובו" מה הסיבה שלהם, ולהגיד להם שהם לא יכולים להמשיך להשתמש בזה.

אדוני היושב ראש, מכיוון שהנושא הוא באמת חשוב בראייה, מכל מיני היבטים, אפילו בזמנו כשהבאתי את הנושא בהצעה לסדר הרגשתי פה שבעצם ההתנכלות ל"שובו", כמערכת טובה, אולי זה בגלל קנאה, בגלל צרות עין או בגלל, אפילו אתה יודע מה, אני אגיד משהו בוטה קצת, מכיוון שהם הרבה שם ילדי עולים. אנחנו בוועדת המשנה אני וחבר הכנסת אלקין מתמודדים עם התלונות שמגיעות אלינו מנוער עולה, ממגזרים שונים, ובמיוחד מעולים של ברית המועצות לשעבר, אנחנו רואים איך הנוער הזה מתדרדר במערכות כאלה או אחרות, והאחוזים הם לא יחס שקול לאחוזים שלהם בישראל מבחינת נשירה והישגים בבגרויות. הם באחוזים הרבה הרבה יותר גבוהים. לכן כשגילינו את הרשת הזאת שהיא בעצם, לא גילינו, אני כבר שמעתי עליהם שנים לפני כן, אבל כשביקרנו אצלם בבית הספר וראינו את העשייה שלהם, אמרנו פה יש איזה פתרון אולי שאפילו אנחנו כחברה ישראלית צריכים לאמץ את המודל הזה, כי לא כל דבר טוב הוא שלילי, לא כל דבר טוב צריכים לשים לו רגליים.


השיקולים שאנחנו חשים בהפרעות שהרשויות גורמות כלפי הרשת, חלק מבאמת חשש מתחרות, לא ענייני. חשש מזה שיחשפו, תסלחו לי, את ערוותם בחינוך הלא מוצלח שלהם ברשת כזאת או אחרת, בבית ספר כזה או אחר. אז אם הילדים האלה לא מרוצים אצלם ועוברים מבית הספר הזה לבית ספר אחר, על זה צריכים להיענש "שובו" ולא לתמוך בהם? אנחנו פגשנו הורים, ישראלים, שבכלל לא יכולת להעלות על הדעת שהם ילמדו ברשת "שובו", ואני וחבר הכנסת אלקין פגשנו אותם, דיברנו איתם. אמרו לנו חברים, אני באתי לבית הספר הזה מתוך בחירה, אני רוצה לבוא לבית הספר מתוך בחירה כי ראיתי שזה בית ספר טוב. ואנחנו חשים במשהו, זו אולי השיטה הישראלית, כל דבר טוב מנסים לדכא אותו, כל דבר שהוא מוצלח. ואני חושב שיושבים פה חברי כנסת שהם לא כולם במפלגה אחת או בדעה אחת. חבר הכנסת גפני, הרב הלפרט ואני וחבר הכנסת אלקין, וחברת הכנסת סולודקין, אנחנו תומכים במשהו שהוא כנראה לא פוליטי, זה לא משהו שאיזה אבא או איזה גב פוליטי יש להם. זה שאני העליתי את זה בשם חבר כנסת מש"ס, חבר הכנסת גפני או חבר הכנסת אלקין לא תומך בהצעה לסדר שהעלינו, זו בדיוק הבעיה שלנו כחברה ישראלית שכל דבר טוב, ואנחנו רואים גם את התוצאות שלהם, זה לא משהו נסיוני, הם כבר חמש עשרה שנה בשטח, וראינו גם באמת כמו שצביקה אמר את הפרסים שהם קיבלו.

אז בגלל זה לקרוא להם אליטיסטים, בגלל זה לקרוא להם אנשים שדוחים אתיופים או כאלה. תשמעו, אנחנו בוועדת המשנה, לא צריך על זה אפילו להצטדק כמה אנחנו דואגים לעולי אתיופיה. ואמרתי לחברים שלי מוועדת הקליטה, רבותיי, נושאים שעולים על סדר היום אני מבקש העדפה מתקנת בכל תחום לעולים יוצאי אתיופיה, וגם לילדים וגם בכל. אבל יש התמודדות על קבוצה אחת ויש התמודדות עם קבוצה אחרת. אז קבוצה שמצליחה צריך לשים לה רגליים ולהפריע לה ולא תגיע להישגים? אז אנחנו חייבים כוועדה לחשוב איך אנחנו יכולים באמת לסייע, ואנחנו לא נרד מהנושא הזה עד שלא נגיע לפתרון.

לגבי הנושא הזה שמשרד החינוך אוהבים את אדוני היושב ראש, היות ודנים גם על הנושא של תשלומי הורים היום וכל מיני דברים שמשרד החינוך לא עוזר, זה מזכיר לי את זה שאני נוסע ברכב ואני מגיע לרמזורים, שם זה האינדיקציה, שנהגי המוניות פותחים את החלונות ואומרים אנחנו אוהבים אותך איך אתה מדבר ותוקף, אז אני כל פעם אומר להם אתם יודעים מה, אני מציע שתשנאו אותי, אבל תצביעו עבורי. בגלל שהם אוהבים אותי ומצביעים ש"ס. אני מעדיף שישנאו אותי אבל יצביעו עבורי. אז לגבי האהבה במשרד החינוך אני אומר שישמעו לך בתשלומי הורים.


לגבי הנושא של "שובו", היתה הרבה פעמים התלבטות ביהדות החרדית לגבי השקעת משאבים של תורמים חרדים מחו"ל. בנושא של "שובו", מכיוון שלא מדובר על בתי ספר דתיים במובן הקלאסי של המילה, בוודאי לא בתי ספר חרדיים, אני הייתי כמה פעמים, הייתי בבוסתן הגליל, הייתי בבית ספר של "שובו", אני שמעתי ילדים וילדות בכתה א', ב', ואני מסתובב במערכת החינוך הכללי, לא רק בחרדי, לא ראיתי דבר כזה. הידע במקצועות שיש בתי ספר ממלכתיים שלא לומדים את זה בכתה ה', ו'.

זה כרגע לצערי לא אומר הרבה.

כן, אבל זה מרשים באופן אמיתי. אתה רואה ילדים שמה שהם מקבלים, ההגדרה שלו, אנחנו מאוד רוצים אותו מכיוון שהגיעו לכאן עולים בעיקר מברית המועצות לשעבר, הגיעו עם בורות מוחלטת בנושא של היהדות, לקחו מהם את יהדותם בכוח, השלטון הקומוניסטי במשך שמונים שנה, הם מגיעים לארץ והם נתקלים בבעיה חמורה בגלל שהם באים למדינת ישראל ובעצם לא מקבלים כלום ביהדות, הם לא יודעים כלום. מה ש"שובו" נותן להם, ולכן חשובה פה ההשקעה, נותן להם תלמידים שגדלים באופן, כמו שאמר צביקה, כאלה שהם אפילו אינם דתיים אבל יש להם מושגים ביהדות במהלך השנים שהם למדו בבית הספר היסודי, מה שהם כנראה לא היו מקבלים בבית ספר אחר אם הם לא היו לומדים בבית ספר דתי. אז בעצם הם לומדים במתכונת הרגילה, עם הליבה פלוס של בתי הספר הרגילים, אבל הם מקבלים גם את המושגים ביהדות. אני יכול לומר לך אדוני היושב ראש, אני יודע מקרה אחד של ראש מועצה מצויין שנכנס לו ג'וק שביישוב שלו לא יהיה בית ספר "שובו". אני אמרתי לו, בעצם מיותר לומר, הוא לא ראש מועצה היום. החשיבה הסקטוריאלית של ראשי רשויות, מספר ראשי רשויות היא חשיבה לא מקצועית ולא נכונה. למה, בגלל שלראש רשות חשוב שבתי הספר אצלו יהיו מלאים. ואם הוא חושש שכתוצאה מהקמת בית ספר "שובו" יהיו לו פחות תלמידים בבית הספר וזה יגרום לו נזק תקציבי, זה חשבון שאסור לעשות אותו. ולכן אני מודה לך אדוני היושב ראש על זה שאיפשרת לי לפנים משורת הדין. אני פשוט לא הייתי בכנסת, אני הייתי בישיבה מחוץ לכנסת.

אני רוצה לומר שהשיקולים הם בהחלט שיקולים מערכתיים חינוכיים. לא צריך להסתכל על זה כגחמה של ראש העיר או נושאים פוליטיים. אני בזמנו הצעתי בנצרת עלית שרשת "שובו", עם כל השיטה ועם כל התוספת המכובדת שהרשת מביאה יקחו את בית ספר ממלכתי דתי ארבל ויפעילו בו את בית ספר "שובו", עם התלמידים, עם המבנה, עם הכל. מוכנה הייתי לתת. אבל הם לא הסכימו. לא, הם רצו בנפרד. אז זה לא סגרטיבי? אני הצעתי להם.

ההצעה עומדת בעינה? אני אדבר איתם.

אל תדאג, הם קיבלו בית ספר, הם כבר יושבים לבטח במבנה.

אני רוצה לסכם את הדיון. קודם כל אני רוצה להגיד דבר מאוד עקרוני ויסודי. למנהיג של ברית המועצות הידוע לשמצה סטאלין, 1930-1931 סגר את כל המערכת החינוכית הדתית בברית המועצות, בכל רחבי ברית המועצות, חוץ מכמה כיסים שנשארו, יותר כיסים סמליים, הוא סגר את הכל, עצר את הכל. למעשה מתוך ההחלטה הקשה הזאת גדלו מספר דורות, אני רוצה להגיד, זה דבר עקרוני מאוד, מעבר לברכה הגדולה בזה ששבו הביתה למדינת ישראל כל כך הרבה עולים ועלייה ברורה מכל הכיוונים ומכל הבחינות, מעבר לזה יש פה משהו יהודי שקרה שאני מרגיש שיש בזה הצדקה היסטורית וחובה היסטורית, גם עלינו, לא רק להביא את העולים למדינת ישראל אבל לעשות כל מאמץ, כמובן בתוך המגבלות הידועות, אבל כל מאמץ לחיבור עם הארץ, עם העם, אבל גם עם היהדות, גם עם התורה. אני אומר את זה כדבר עקרוני, אני חושב שיש בזה צידוק היסטורי מאוד גדול, כמובן שכל אחד יכול לבחור כמו כל אזרח במדינת ישראל אחר, יבחר אם יהיה שומר מצוות או לא שומר מצוות ומה תהיה גישתו ובשביל מי הוא יצביע בבחירות, ודאי בזה הוא יכול לבחור, אבל יש בזה חשיבות.


לפי מה שהבנתי, גם מהדברים שנאמרו פה היום, ואני מודה לחבר הכנסת מיכאלי שיזם את הדיון הזה, ואני בשמחה נעניתי לו, שהרשת של "שובו" באמת עושה עבודה חשובה, גם בשיבה לארץ וגם בשיבה למקורות שלנו וליהדות בצורה בלי כפייה ובצורה הגונה ולכן יש גם הישגים יפים למערכת. לכן אני רוצה מטעם הוועדה קודם כל כפי שאמר צביקה יש שבחים למשרד החינוך אז אין סיבה לקרוא למשרד החינוך לא לסדר ולא לשום דבר אחר בנושא הזה.


אני מבקש משי, תעשה בדיקה נוספת, גם לגבי כלל הנושא הזה ששמענו עליו, שכירות וכו'. זה מה שנוגע למשרד החינוך, אנחנו מבינים שזה מטופל, אבל יכול להיות מטופל עם רצון טוב לבוא לקראת, לפי הכללים הקיימים ,אנחנו לא מבקשים ממך כרגע לשנות את הכללים, אבל לפי הכללים המקובלים לבוא לקראת הרשת שלא יהיה להם יותר הוצאות רק על נושא של מבנים, הוצאות שהיינו יכולים להשקיע בתרומות, שהיו יכולים להשקיע בטיב החינוך כפי ששמענו את זה.


וחוץ מזה אנחנו באמת רוצים לקרוא לראשי הרשויות בעניין הזה, אנחנו לא פוסלים ראייה מערכתית של ראשי רשויות, אני לא חושב שאנחנו יכולים לפסול את זה, אבל צריכים לדעת שיש פה דבר מיוחד. לא עוד איזה דבר, אלא דבר מיוחד, של חינוך איכותי וגם חינוך מדעי איכותי וגם חינוך יהודי איכותי, שאחרים לא נותנים. מביאים הרבה מאוד כסף למערכת מחוץ לארץ, וזה גם לטובת ראשי הערים ולטובת העיר שהם מופקדים עליה. ולכן אני קורא גם פה כחלק מההחלטה לראשי הערים, ואנחנו נפנה גם אישית למי שצריך לפנות אישית, כדי שיקבלו בסבר פנים יפות וידעו שזה לא מסכן את עתיד העיר אלא להיפך, זה עוזר בפיתוח העיר, כללית, לפי הדיווחים שקיבלנו, ולכן אני ממליץ שאנחנו נקבל החלטה שקוראים לראשי הערים, איפה שלא, יש הרבה ראשי ערים שכן באו ונענו, כפי שנאמר, אבל אלו שלא לראות בצורה חיובית את אפשרויות של פתיחת "שובו" גם במחוזותיהם, ואנחנו נעקוב גם בהמשך הדרך אחרי ביצוע של ההמלצות האלה שלנו. אני מודה לכולכם.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00