כנסת פתוחה

PAGE
3
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

12.12.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 114

מישיבת ועדת העבודה הרווחה והבריאות

יום רביעי, כ"א כסלו תשס"ז (12 בדצמבר 2006), שעה 12:00

שידורי חסות בערוץ הבריאות, המופק עבור חברת הכבלים והלווין

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר



חיים אזולאי



חיים אמסלם



ואסל טאהא

רן כהן



אברהם רביץ



ליה שמטוב

ערן ניצן

- משרד האוצר

נתן מאיר
- מנהל לשכת הפרסום הממשלתית

שאול יהלום
- חבר כנסת לשעבר

יורם מוקדי
- יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולווין

אודי מירון
- מנכ"ל "ענני תקשורת"


שרון למברגר
- עוזר מנכ"ל "ענני תקשורת"

יעלה ברבר
- עורכת ראשית ערוץ הבריאות

אורית בוזין
- סמנכ"לית שיווק – ענני תקשורת

עו"ד ניבה רובשי
- יועמ"ש של שידורי קשת – הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו

עו"ד דורון אבני
- יועמ"ש של הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו

רויטל בן דוד
- עוזרת לתחום מדיניות ציבורית – ההסתדרות הרפואית

מידד גיסין
- יו"ר צרכי בריאות ישראל

ד"ר עירית חרמש- גסטרונטרולוגית בביה"ח רמב"ם

ד"ר ניבה שפירא – דוברת עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל

עו"ד קרן גלייכר – מנהלת קשרי ערוצים – חברת YES
לאון צימן
- מנכ"ל "מוסיקה 24"

וילמה מאור

עו"ד גיל שבתאי

חיה מרקביץ' - פרוטוקול

שידורי חסות בערוץ הבריאות, המופק עבור חברת הכבלים והלווין

צהרים טובים לכולם, אני פותח את הישיבה בנושא שידורי חסות בערוץ הבריאות המופק עבור חברת הכבלים והלווין.

אודי מירון: אני הכרתי והפעלתי הרבה ערוצים ואף פעם לא הגעתי לוועדה. אבל כיוון שהפעם עסקינן בנושא בריאות לבריאות הציבור והגישה שלנו היא שירותית, תמצאו בערוץ הזה, שירות לציבור בלבד. יש לנו גם דוגמה פיזית להראות את סוג התכניות שאנחנו עושים.


למרות שאנחנו חברה עסקית, אנחנו עושים את זה מתוך הבנה שאנחנו מבצעים שליחות. השליחות הזאת גם די מצליחה, הקהל אוהב את זה. המחיר הוא מחיר הוגן וסביר סביב 10 ₪. עד היום יש לנו כ-50 אלף מנויים והמספר הזה גדל.

אבל כדי שלא נצטרך להסתמך רק על תכניות מיובאות מחו"ל אלא לייצר תכניות יותר ויותר מקוריות, שיספרו על מה שקורה בארץ, שיתנו גם את כל הטיפים והתובנות הנכונות, תכניות שמונעות שיספרו על טיפולים קיימים וגם שיעסקו בהעברת מידע לציבור. אנחנו זקוקים לאפשרות של חסויות. דבר שנעשה כבר כתקדים בעבר לגבי ענפי ספורט שהם לא כדורגל וכדורסל, זה נעשה עבור תכניות ספרות ואמנות. אנחנו לא רואים שום סיבה למה מועצת הכבלים לא תתיר לנו חסויות לתכניות המקוריות שמטרתן לשרת את הציבור.

יש לנו מצגת קטנה.

בבקשה:

תודה רבה. אני מבקש מאדון יורם מוקדי:

בסדר, תודה. עו"ד רובשי, בבקשה:

אנחנו שמענו שיש כבלים שכן מרשים להם חסויות.

שאנחנו סבורים שזה גם בניגוד לחוק.

אבל זה אומר שיש.

חבר-הכנסת רביץ, אחר-כך.

לא, השאלה הזאת במקומה. אנחנו חושבים שאסור לתת חסויות בכבלים ובלווין.

אבל נתנו להם.

לא, השאלה במקומה, אנחנו נחליט מה כן ומה לא.

אבל יש כאן עניין של מדיניות.

של מי?

מדיניות של ממשלה.

של הממשלה, עוד לא שמעתי על זה.

יש את סעיף 6 בחוק התקשורת, שבא ואומר שאסור לעשות פרסומות (והיום החסויות זה משהו שהוא מאוד דומה לפרסומות) בכבלים ובלוויין, אלא באישור של החלטת ממשלה, באישור שר התקשורת.

באישור כל הגדולים.

כל שינוי של מדיניות.

גברתי, הוועדה הזו מוסמכת להחליט ולהעביר את זה בכנסת, בלי הממשלה.

השאלה מה להחליט בשאלה אם הוועדה מודעת ומכירה מספיק את שוק הטלוויזיה במדינת ישראל ואת האיזון הרגיש והעדין שקיים היום בשוק. היום טלוויזיה מסחרית בישראל נמצאת במשבר מאוד גדול, יש לערוץ 2 ולערוץ 10 מחויבויות מאוד גדולות.

לנו יש מחויבות כלפי הציבור במדינת ישראל.

או-קיי, אז אם אתה תפגע בערוצים המסחריים והערוצים שכל אזרחי מדינת ישראל רואים אותם, ולא ערוץ של 50 אלף איש, אתה תביא לפגיעה של כל הציבור במדינת ישראל מבחינת היכולת של הערוצים.

בינתיים שמעתי שאתם לא עומדים בתנאי המכרז.

ולמה לזלזל ב-50 אלף צופים?

אני לא מזלזלת, אני רק אומרת שכשעושים דבר כזה - חייבים לראות את כל הצדדים. דבר נוסף, צריך לזכור שהערוצים המסחריים שהם מוכרים פרסומות או חסויות, הם משלמים, ארבעה אחוז תמלוגים למדינה. כאן בעצם מקבלים את זה מגורמים חיצוניים, צריך להבין שמדובר כאן בגורמים מסחריים לכל דבר ועניין.


לא יכול להיות שאותם גורמים מסחריים יגזלו את ההכנסה של הערוצים המסחריים.

תודה רבה. דורון אבני, בבקשה:

מי אמר? אנחנו נחליט כאן.

אני מתאר את המצב הקיים. צריך לשלם 10 ₪, זה לא ערוץ שפתוח חינם לכלל הציבור, הוא פתוח רק למי שהוא מחובר לכבלים וללוויין. ברגע שעושים את זה, לוקחים מעוגת הפרסום הכללית שבעצם כולם פשוט צריכים להיות ניזונים ממנה.


המחוקק קבע לערוץ 2 ו -10 בחוק שלהם נקבע, בוועדות בכנסת, שורה של מחויבויות ציבוריות. הם חייבים לשדר הפקה מקומית, מה שמר מירון רוצה לעשות הרבה בערוץ הבריאות, ערוך 2 וערוץ 10 חייבים כבר היום עפ"י חוק.

אבל אתם לא עומדים בתנאי המכרז.

קודם כל, אני מדבר על רקורד של 12 שנים, אין גוף שידור במדינת ישראל שעשה יותר מערוץ 2 בכל רקורד של 12 שנים. מה שהם עשו – לא עשו השנה, אנחנו נברר בסוף השנה, 12 שנים לאחור בזכות ערוץ 2 היום יש תעשייה של הפקה מקומית במדינת ישראל, זו עובדה.


הפקות מקומיות זה דבר שנקבע בחוק. דרמות, פריפריה, שידורים לאוכלוסיות עד גיל הזהב, כל הדברים האלה ניתנים בחינם בערוץ 2 ובערוץ 10.

המון שידורים לגילאי הזהב יש בערוץ 2, בטח, כן, כן.

זו עובדה, יש תכניות. כרגע אנחנו עומדים בפני תהליך שתואר כאן, זה פרסום הולך ומתמשך באותה עוגת פרסום. יש הרבה מטרות טובות בספורט ותרבות ואומנות זה מטרה טובה. ואני בטוח שאפשר למצוא עוד עשרות מטרות טובות ואנחנו לא מזלזלים במטרות האלה.


כל מה שאנחנו באים ואומרים זה שהמחוקק עשה את האיזון. הוא קבע שערוץ 2 יהיה ניזון מפרסומות וחסויות, צריך לתת לערוץ 2 את העוגה הזאת במלואה.

את העוגה במלואה, נכון?

זה מה שהמחוקק קבע.

בסדר, במדינת ישראל משנים חוקים, אתה יודע. המחוקק זה כנסת ישראל, זה הכל, שיהיה ברור.

בכל הכבוד, אלה גופים שהתמודדו במכרז רק לפני שנתיים, התחייבו התחייבויות כבדות מאוד. נאמרו פה דברים מאוד נכונים, יש התחייבויות כבדות ואנחנו מתכוונים לעמוד על כך והצרנו על כך שהם יעמדו בהתחייבויות. אבל מצד שני, צריך להגן על ההכנסות שלהם וזה לא לטובתם, זה לטובת הציבור.

אותו ציבור שמקבל שידורים בחינם, לעומת כאן שזה ציבור שאל"ף, צריך לשלם לכבלים וללוויין כדי להיכנס בכלל לפלטפורמה, שזה תשלום של בין מ-150, ל-200 ₪ במינימום ועל זה עוד 10 ₪ כדי לצפות בערוץ הזה.

כלומר, כדי להגיע לערוץ הזה היום, אזרח במדינת ישראל צריך להוציא בחודש -200 ₪, כדי להגיע לערוץ הזה.

בחודש?

בחודש.

לא, לערוץ הזה, לכל החבילה. אם הם לא שילמו 10 ₪, אז אתה תיתן אפשרות כזאת?

לא, אני אומר, כדי להגיע לערוץ שלו היום, הוא צריך לשלם מינימום 200 ₪. 180 ₪ כדי להיכנס לפלטפורמה ועוד 10 ₪ כדי לשלם לערוץ הזה. כדי לראות ערוץ 2 היום, לא צריך לשלם שקל.

אבל גם מי שמשלם היום 180 ₪, יכול להיות שהוא לא רוצה לראות דברים מסוימים, אבל הוא מחויב כבר.

לא, יש להם חוקים משלהם, הם מכתיבים לאיזה ערוצים בלי כסף, איזה ערוצים עם כסף.

אתה עו"ד, יש לך קייס משפטי?

בוודאי שיש לי קייס משפטי.

אז למה אתה צריך להתמודד עם זה כאן?

אדוני, כשאני אומר להפסיק, מפסיקים. תודה.

רויטל בן-דוד: אנחנו הגענו לדיון הזה מההיבט הרפואי. תומכים במסירת מידע אחראי ורציני לציבור. נמצאת אתי כאן ד"ר עירית חרמש שבאה לדבר יותר על ההיבט מהמבט הפיזי על מסירת מידע אחראי בתכנית שאם וכאשר תחליט הוועדה את אשר היא תחליט, אנחנו חשוב לנו למסרו.

עם כל הכבוד לאיך שאהוד וגם ידידיי פה עורכי-הדין, מה שהם דיברו.

עורכי-הדין מתפרנסים מזה.

גם אהוד מתפרנס מזה. כי מה שהם הציגו זה אינטרסים כלכליים. אתה דיברת על טובת הציבור ואני חושבת שטובת הציבור זה נגד הפרסומות. אם אנחנו מקיימים ערוץ שצריך להביא מסרים בריאותיים, ברגע שתכניס בו פרסומות לקולה או לשוקולד אז זה כבר לא בריאות. יש פה סתירה פנימית בתוך המסר שלנו.

יש ניגוד אינטרסים, בואי נקרא לזה.

נכון, כי אני חושבת שצריך להשאיר את הערוץ הזה ערוץ נקי.

מי יממן? כמה ההסתדרות הרפואית מוכנה להשקיע?

בנושא של החסויות, אני באופן אישי, כהדיוטה, לא רואה הבדל בין חסות לפרסומת.

אפשר להסביר לנו את ההבדל בבקשה?

אני לא יודעת מה ההבדל.

בסדר, אני אסביר לך. מר מוטי שקלר מרשות השידור, בבקשה:

אני לא רוצה להתייחס לערוץ הבריאות כי אני לא בדיוק מכיר אותו, אני רק מדבר במישור העקרוני. במצב שבו השוק המסחרי לכאורה הוא הגורם היחידי שמזין את ערוץ 2 ו-10, צריך לזכור שיש אין סוף גורמים בתוך שוק הפרסום שאין להם שום עניין להגיע ל-2 ו-10 בשל האופי המיוחד של 2 ו-10 כערוצים מסחריים.

בשוק עצמו יש מספיק גורמים שדרך החסויות יכולים להניע גורמים כלכליים כאלה ואחרים, לטוב ולרע, בין אם זה יועיל או לא יועיל מבחינת האתיקה, כך שמבחינת השוק יש עדיין מקום לפרסום דרך חסויות לערוצים למיניהם שמייצרים ערך מוסף. ננצל את הדבר הזה. אני כמובן בעל עניין, אני לא מסתיר. במצב הנוכחי שהאווירה בקושי מצליחה להחזיק אותו, כדי לעשות תכניות עם ערך מוסף, אני צריך להגיע לשיתופי פעולה עם ערוצי נישה, אני צריך חסויות, אחרת לא יהיה לי ערוץ ציבורי, כי מהאווירה בלבד לא ניתן היום להחזיק ערוץ עם שבע תחנות בד בבד.

דווקא זה הרדיו היחידי שמרוויח את זה.

ואגב, ומה עם הגילוי הנאות, לו הייתי עכשיו מנכ"ל הרשות השניה, אני מניח שהייתי נלחם בעניין. אני לא רוצה להצטדק מטבע הדברים, הייתי עומד באינטרס של ה-2 וה-10 ואין ספק שבהבדל של תקדימים זה יכול לייצר תקדים במדרון החלקלק הזה ולהפרת החלוקה המאוד ברורה בין שוק הפרסום למנויים לאגרה. החלוקה הזאת משתבשת עם השנים, אין מה לעשות.


ולכן אני לא אומר שמעכשיו והלאה צריך לתת, לזה אני בפירוש מתנגד. עדיין החסויות לוקחות נדבך מאוד מסוים, נישה מאוד קטנה שמאפשרת לתכניות בעלות ערך מוסף להיות על המסך. זה יכול להיות בערוץ הבריאות וזה יכול להיות בתכניות מסוימות בערוץ הספורט וזה יכול להיות גם בערוץ 1. ולכן זו הגישה שלנו.

תודה רבה. מבקשים פרסום, אך מי שמשלם את הפרסום זה אנחנו הצרכנים, מאות אלפי דולרים. אף אחד לא לוקח בחשבון שאנחנו משלמים את המחיר על הפרסומים.

ניבה שפירא: אני חושבת שהעניין הזה של שירותי בריאות, כלומר, הדרכה לציבור על-ידי תכנית אקראית פה ושם באיזשהו ערוץ, יש אנשים שבאמת צריכים את זה ובאמת רוצים. אנחנו יודעים ששינוי הרגלים כרוך בחשיפה המשכית והזנה המשכית של הידע, של השכנוע ואפילו של הפרוצדורות שאותם צריכים לקבל בשביל לשנות.


ולכן, לפי דעתי, בתכנית אקראית של ערוץ אחד או שניים, אי אפשר לקבל הביתה את השירות הזה של החינוך היומיומי לשינוי הרגלים שהם כל-כך חשובים. הבוקר התפרסם ש-40 אחוזים מהנשים מתות מסרטן עד גיל 75. מוכרחים להביא את השירותים האלה של הדרכה הביתה ולפי דעתי ערוץ כזה יכול לעשות את השירות הזה.


וכמובן ששם המשחק זה הפיקוח, מוכרח להיות פיקוח רציני על כל חסות, על כל מהות של כל תכנית ואז זה יכול להיות שירות מצוין.

אני מודה לך. בבקשה מר גיסין:

אחת הבעיות המרכזיות שכולם מודעים לה, זה חוסר המידע של הציבור בהרבה נושאים בבריאות, בנושא של הזכויות שלו ובנושא של מה שלא מגיע לו. אנחנו מברכים כל אופציה שתעזור למסור מידע נוסף לציבור בצורה מסודרת. אנחנו רק מצפים מהערוץ הזה, אם זה יאושר, לתת במה לארגוני החולים, לבעיות של החולים ובעיקר לנושא זכויות החולים.

וכמובן כמו שנאמר, בקרה אם של משרד הבריאות או של ההסתדרות הרפואית או של כל גוף אחר לקבל מידע שיש לו הוכחות קליניות, מידע מדויק, לא כמו בפרסומות.

תודה רבה. מר נתן מאיר, בבקשה:

תודה רבה. מר ניצן, בבקשה:

עקום מאוד. מי הקים אותו עקום?

זה התחיל בכשל בשידור הציבורי ואחרי זה ניסיון להטיל חובות על השידור המסחרי ואז מונופול של פרסומות שזה לא מסחרי ואז על זה בנוי הרב-ערוצי. הממשלה מודעת לדבר הזה והיא עומדת לבחון במהלך השנה הקרובה את כל הנושא של פרסום ופרסומות בכל הפלטפורמות השונות: בערוץ המסחרי, בציבורי וברב-ערוצי.


אבל צריך רק להדגיש, הטיפול בנושא הזה המכונן הזה בתחום התקשורת יכול להוביל גם למפלה.

איזה מפלה? אתה חושב שאם ערוץ 2 וערוץ 10 לא יהיו, לא נחיה? באמת.

צריכה להיות בדיקה רחבה ובדיקה של כל השוק ולא טיפול נקודתי בערוץ כזה או אחר.

אבל אתם בדרך-כלל עושים טיפול נקודתי, האוצר.

שאול יהלום: קודם כל למען הגילוי הנאות, אני קשור במידה מסוימת לערוץ הבריאות. אני רוצה להעיר שתי הערות. הערה ראשונה, אני חושב שהמטרה של הכנסת בכלל זה לעודד ערוצים שכל אדם בישראל יכול לפתוח ולעומת ערוצים שחלק גדול מהאוכלוסייה לא יכול לפתוח, לא לו ולא לילדיו, שהוא פותח – יש שם רק מין ואלימות. ולכן אם יש כאן ערוץ נקי וזה ערוץ נקי לחלוטין, קודם כל צריך לעודד אותו.


הדבר השני, ערוץ בריאות חשוב לחדר הזה פי כמה כוועדת הבריאות. ולכן אני אומר את זה לנתן מאיר מלכתחילה, אם אתה שואל אותי, מדינת ישראל היתה צריכה לפתוח ערוץ בריאות.

אבל זה מה שעומד מאחוריך, האוצר לא נותן, אין כסף.

יפה ומאחר וזה לא כך, אז צריך לעודד, אין ברירה, גורמים שלקחו את זה במקום ערוץ פלייבוי. הם יכלו לקחת ערוץ יותר גרוע ולקחו ערוץ נקי. ודבר אחרון, מי שצריך להיות מעוניין בערוץ הזה קודם כל הרופאים ולכן כששמעתי כאן את נציגת ההסתדרות הרפואית, ד"ר חרמש, אז זה בדיוק הפוך ממה שהיית צריכה לדעתי.

בגלל שאם באמת, אומרים לך כאן אנשים, בלי חסויות, אנחנו מתמוטטים, את אומרת אז שלא יהיה ערוץ, זאת המסקנה שלך. במקום שאת תיאבקי על העניין, את עושה בדיוק הפוך.

מר יהלום, אתה אומר ככה, מנהל מחלקה בבי"ח אם אין לו קליניקה הוא אבוד, בגלל זה יש לו קליניקה, נכון.

אריה אלדד: אני מבין שחלק מהדברים נאמרו. ראוי ששידור כזה יהיה חלק מהשידור הציבורי במדינת ישראל. אבל קשה לנו לכפות תכנים על ערוצים ממלכתיים וככל שהם יותר ממלכתיים, הם פחות משרתים לטעמי היום אינטרס ציבורי במדינת ישראל.


האמירה שנאמרה פה על ערוץ 2 שהוא חינם, אני מבקש להעמיד דברים על דיוקם. אדם סביר מן היישוב לא יכול לקלוט את ערוץ 2 אלא אם הוא קונה צלחת, מטפס על הגג ומתחבר בסכנת נפשות. אז זה לא טריוויאלי בוודאי ובדרך-כלל אנשים יכולים לקבל את זה רק באמצעות ספקים.

כל תלונה שמגיעה אליי, היא מטופלת מיידית.

מיד, כן, 24 שעות.

יש עוד כמה שקרים מוסכמים במערכת הזאת ואחד מהם זה החסויות. החסויות הן פרסומות לכל דבר. אני פותח גלי-צה"ל ואני שומע שם פרסומת על תכניות בנקים, השקעות, קרנות השקעה.


יש דברים שהם חיוביים למטרה ציבורית שלא למטרת רווח, אבל שם אתה שומע חסויות לדברים שהם למטרת רווח, פשוטו כמשמעו. ולכן אינני מבין באמת את הגבול העקרוני בין חסות לעניין מסחרי לפרסומת. העניין של אגרת רדיו וטלוויזיה זה אנכרוניזם שאינו מובן לי, אני לא מבין למה אני לא משלם אגרה על המגהץ שלי ואני משלם אגרה על מכשיר רדיו.

זו אגרה רגרסיבית.

בשורה התחתונה אני תומך בזה שיאפשרו להם חסויות ולו כדי להאיץ את משרד האוצר להתחיל לעשות סדר בכל הנושא של חסויות ופרסומות ושידור ציבורי ושידור מסחרי. יש פה דבר שהגיע הזמן לבטל את העיוותים שלו.


הערוץ הזה הוא לפרסומת סמויה, וצריך לדעת מי מפקח על העניין הזה משום שאחד מחבריי הטובים יכול לפרסם שם את מרכולתו ודווקא אחר הוא שמפרסם. אנחנו צריכים לוודא שאין הטיות ואין פרסומת לא כל-כך סמויה, האיש מראה עד כמה הוא מנתח טוב ורופא שיניים טוב וסופו לעשות הון כתוצאה מהשידור אצלכם, אני לא ממש יודע איך לפתור את זה, אבל מישהו צריך גם לפקח על זה.

אני מקווה שערוץ הבריאות ינהג כשורה.

רן כהן: אדוני היו"ר, חברי הכנסת, אורחים נכבדים, אני חושב כמו שאול יהלום וכמו פרופ' אלדד שערוץ הבריאות היה צריך להיות בעצם ערוץ ציבורי. זה ממש אלמנטרי לערוץ ציבורי. לצערי הנורא יש גזירות שנופלות שעלינו משמים, בשמי משרד האוצר.


אבל זה לא אומר שהערוץ הזה הוא לא חשוב – הערוץ הזה הוא חשוב משום שהוא נותן פלח נכון שהציבור צריך אותו. הוא יכול להיות בהחלט חיובי ולכן אני לא יכול להוריד מהאחריות את הצורך לקיים את הערוץ הזה.


אני חושב שהכעס שמופגן כאן כלפי ערוץ 2 ו-10, הוא דבר לא נכון. כולנו למדנו בכלכלה שזה לא נכון שיש לך קופה מסוימת והשאלה אם יש עוד שמתחלק עליה. הערוץ הזה הוא לא ערוץ שמאיים על ערוץ 2. מי שעובר מערוץ 2 לערוץ הזה, רוצה לצפות בנושא מסוים של בריאות.

אגב, אולי נחליט שיהיו שני ערוצים מסחריים, מה יש?

אגב, יש כאלה שרוצים. אבל, זה לא נכון שהקופה היא קופת אחת, והשאלה כמה מתחלקים ממנה. הערוץ הזה יכול ליצור בנישות המסוימות גם פרסומות, חסויות שהם נושאים שהיום אין להם ביטוי כי אף אחד לא הולך לשם. אבל מי הולך לוותר על פרסומת בשני מיליון צופים, 50 אלף צופים שמה שמעניין אותם זה הבריאות? אלא אם כן יש לו נגישות לענייני בריאות ואז יש חשיבות בכך שהאנשים שרוצים להתעניין בענייני בריאות, גם יצפו בנושאים שנוגעים לעניין הזה.


ולכן לעניות דעתי, צריך לאפשר את זה. אני מצטרף בעניין הזה לעמדתו של נתן מאיר. זה חייב להיות מותנה בזה שמסרים שהממשלה רוצה להעביר לציבור צרכני צפיית הבריאות, יועברו בחינם על-ידי הערוץ הזה. אין שום סיבה בעולם שזה לא יהיה, לפחות נרוויח שירות לציבור שמעוניין לקבל מידע על נושא הבריאות. אגב, המימון הזה לא קשה.

תודה רבה. חבר-הכנסת ואסל טאהא, בבקשה:

תודה רבה. חבר-הכנסת רביץ, בבקשה:

ראית שיש פיקוח על ניבולי פה וגסויות בערוצים?

הרי הפיקוח עושה שיהיה ניבולי פה, השאלה מה יש בראש שלו, איזה צבע יש לראש שלו, כחול או אחר, לא יודע. לכן אני אומר, אני בעד הדבר הזה אבל אני באמת הייתי אומר, אדוני היו"ר, בוא נעשה איזשהו חושבים קצת.

נעשה בתקנות.

כן, תקנות שאכן הערוץ הזה יהיה למען הציבור ולא נגד הציבור.

תודה רבה. חבר-הכנסת אמסלם, בבקשה:

לא פרסומות, חסויות.

חסויות ואפילו גם פרסומים, השאלה היא אחרת, לו היה ניתן להגביל שהחסויות או הפרסומות הללו תהיינה אך ורק מענייני בריאות ומעניינים ששייכים לתכנים של אותו הערוץ. אז אני חושב שזו דרך ממוצעת ופשרה הגיונית ובזה גם אני תומך.

תודה רבה. חבר-הכנסת אזולאי, בבקשה:

תודה רבה. חברת-כנסת שמטוב:

את תגיעי גם ל-300 ₪.

אתם יכולים להגיד 100 פעמים שזה חינם, אבל אני משלמת את זה על כל החבילה ולא משנה לי, ככה דורשים כי אני רוצה לראות טלוויזיה. אבל כשאני רואה ערוץ 2 או ערוץ 10 ואני רואה סרט טוב, אני רוצה לראות רק את הסרט, אני לא רוצה לראות כל חמש דקות את הפרסומות. ואני לא רוצה למשוך את זה לשלוש שעות.


אז אם ערוץ 10 וכל הערוצים מאפשרים לעצמם את זה אז תאפשרו לאנשים שרוצים לראות את הערוץ, שיראו.

תודה רבה. גב' קרן גלייכר.

יש לי גם טלוויזיה בבית, אני קצת מכירה את הערוצים. אכן רוב הדברים נאמרו, אבל מה שחשוב לי להגיד שזה ערוץ שנכון לעכשיו אין לו תחליף, לא בתכנים של ערוץ 2 ולא בערוץ 10. וכפי שכבר אמרו, נכון שהוא עולה כסף אבל הוא מחיר סביר.

לנו מאוד חשוב שהערוץ מהסוג הזה יישאר כי המשימה שלו היא חשבה לציבור ואין את התכנים האלה במקומות אחרים. ובצורת המימון כרגע אין דרך לאורך זמן שיהיו בו תכני מקור, והיינו רוצים שיהיו בו תכני מקור שיפנו לציבור הישראלי. הוא ערוץ חשוב ולכן חשוב שיהיה לו קיום.

תודה רבה. כן, אדוני.

אני רוצה להתנצל מראש, אני הולך להעליב אתכם, אל תיעלבו.

אדוני, כאן לא מעליבים אנשים, אם אתה רוצה להעליב, אני אוציא אותך החוצה. שתדע, אני מודיע לך כרגע.

תקשיב לי ואם תרצה, תוציא אותי, אין לי בעיה עם זה. יש פה עיוות, שוק הפרסום לא מתפרנס רק ערוץ 2 ו-10, יש פה ערוצים נוספים, יש את הערוץ הרוסי שזה ערוץ מאוד חשוב והוא מתפרנס מפרסומת ויש את ערוץ המוסיקה שהוא מתפרנס מפרסומת.


לפני שש שנים או שבע שנים המדינה ראתה שיש כשל בשוק בתחומים מסוימים, והחליטה לעשות מכרזים לערוצים ייעודיים. במסגרת הערוצים הייעודים החליטה שיהיה ערוץ חדשות, ערוץ מסורת, ערוץ בשפה הרוסית וכו' וכו'. היא לא החליטה שצריך להיות ערוץ בריאות, יכול להיות שעכשיו היא תבוא ותחליט שיהיה ערוץ בריאות וזה באמת מאוד חשוב.

אני מברך על העבודה של אודי, הוא עושה עבודה חשובה. אבל צריך לעשות מכרז מסודר, צריך לבדוק את ההיבט הכלכלי מה זה עושה לערוצים האחרים ורק אחר-כך להחליט. אתם פה רוצים לחרוץ גורלות בדיון של שלוש דקות, רוצים לקחת פרנסה מהילדים שלי ולהעביר את זה למישהו אחר. זה לא הוגן, לא עושים דבר כזה.

תודה רבה, אדוני.

הוא לא העליב אותנו.

סיכום הישיבה: 1. הוועדה רואה חשיבות רבה בהעמקת הידע בקרב הציבור הרחב, בנושא בריאות, תזונה, אורח חיים בריא, ספורט ורפואה מונעת.

2. הוועדה רואה בערוץ הבריאות אמצעי חשוב להרחבת הידע בנושאים הקשורים לבריאות הציבור ובהגברת המודעות לנושא.

3. הוועדה ממליצה למועצה לשידורי כבלים ולווין לאשר שידורי חסויות בערוץ הבריאות בפיקוח משרד הבריאות וגורמים רלוונטיים נוספים.
4. הוועדה מתנה את המלצתה לחסויות בהכללת ערוץ הבריאות במסגרת החבילה הבסיסית של מנויי הכבלים והלווין, ללא תוספת תשלום מצד המנוי.
5. הוועדה קוראת למועצת הכבלים והלוויין להפעיל סמכותה להסדרת הערוץ הבריאות בכל.
6. הוועדה קובעת כי שיתוף פעולה עם משרדי הממשלה בנושאי בריאות יהיו ללא תשלום.
הצבעה

מי בעד ההחלטה?

ההחלטה התקבלה פה אחד.

תודה רבה, אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45.