PAGE
1
ועדת הכספים

5.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד בכסלו התשס"ז (5 בדצמבר 2006), בשעה 09:30

ס ד ר ה י ו ם

תקציב תנועות הנוער

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

אבישי ברוורמן

אלחנן גלזר

יצחק וקנין

דב חנין

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

יובל בנימין
- משרד החינוך, התרבות והספורט



תמר ויצמן
- משרד החינוך, התרבות והספורט

יונתן רגב
- רפרנט חינוך, אגף התקציבים, משרד האוצר

רביב אייזן
- גזבר תנועת הנוער "מחנות העולים"

יאיר רביב
- עוזר מנכ"ל תנועת הנוער "מחנות העולים"

נפתלי דרעי
- מזכ"ל תנועות הנוער, ההסתדרות

יהודה פרוידיגר
- יו"ר מועצת תנועות הנוער

שני אורן

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקציב תנועות הנוער

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא תקציב תנועות הנוער.

כשאני מסתכל על עצמי, ואני מנסה לראות מה עיצב יותר, את האישיות שלי, את החינוך שלי, אני רואה שלושה אלמנטים: מוסדות החינוך ותנועות הנוער. אני חייב לתנועות הנוער שלי המון. קודם כל בנושא של צניעות, פשטות, אהבת הארץ, ערכים. תנועת הנוער היום – וככל שהבית מתקשה יותר לחנך כי ההורים עובדים ואין להם את הזמן – מהווה חלק מאוד מרכזי בחינוך של הנוער ואחר כך שלנו כאזרחים. לכן באופן טבעי המדינה צריכה לשאת את תנועות הנוער על נס, לשאת אותן על כפיים ולנסות לראות איך אפשר להגדיל כל פעם את התקציב כדי לאפשר להן לפעול אבל במציאות אנחנו רואים שזה לא כך. אנחנו רואים שככל שמתקדם הזמן, התקציב שלהן הולך ומקוצץ. בשנת 2005 הן היו עם 55 מיליון שקלים, שזה אמנם לא מספיק, אבל ניקח את זה כנקודה, משרד החינוך, כמו בכל הדברים, החליט להפוך את זה לכמותי ולא רק לאיכותי, ועשה מספר מדויק.

זו הייתה יוזמה שלכם. פה התחילה הצרה.

אני לא אומר שפה התחילה הצרה. אם יתברר לנו שתנועות הנוער הולכות וקטנות, הולכות ומצטמצמות, אז אולי יש סיבה למה לקצץ בתקציב. כלומר, למספר ילדים נותנים סכום מסוים, עכשיו יש לנו את אותו מספר ילדים פחות, ואז ניתן פחות. המציאות מלמדת שקורה ההיפך, תנועות הנוער הולכות וגדלות ואז המשוואה הנכונה הייתה צריכה להיות כזו שגם התקציב גדל, אבל המציאות היא הפוכה. תנועות הנוער גדלות, גם בכמות, גם מתווספות עוד תנועות נוער שקודם לא היו חברות ועכשיו החליטו לקבל אותן או שהן החליטו להצטרף, אבל מצד שני התקציב הולך וקטן.


אני אומר את הדברים במספרים כדי שנדע במה אנחנו מדברים. אם בשנת 2005 תקציב תנועות הנוער היה 55 מיליון שקלים, בשנת 2006 התקציב ירד ל-49 מיליון שקלים, אבל צריך לדעת שבינתיים הן גדלו בעשרים אחוזים והמספרים קיימים, ושנית, הצטרפו שתי תנועות נוער חדשות שלא היו קודם – תנועה אחת היא של הציבור החרדי, והתנועה השנייה היא של הדרוזים, שהן מהוות כארבעה אחוזים. כך שבסך הכול יש גידול של עשרים אחוזים במספר הילדים. אם ניקח את זה במספרים, חסר שישה מיליון שקלים שירדו מ-55 ל-49 מיליון שקלים, גידול של עשרים אחוזים זה אומר עוד 11 מיליון, ארבעה אחוזים שהם כניסת שתי תנועות נוער חדשות, שזה עוד 2 מיליון שקלים. סך הכול חסר להן כדי להשתוות לשנת 2005, שגם אז זה לא היה מספיק, 19 מיליון שקלים. אני חושבת שהדרך היחידה לחסום את זה, זו רק הוועדה שלנו שיכולה לעשות זאת. מאחר שאנחנו כן מבינים את החשיבות העצומה של תנועות הנוער ואנחנו כן רוצים לעודד אותן ולאפשר להן לגדול, להתפתח ולהשקיע כמה שיותר בחינוך, כי זה מה שהן עושות, אני חושב שאנחנו צריכים למצוא את הדרך להשלים להן 19 מיליון שקלים. אם נצליח למצוא יותר, אדרבא, אבל לפחות צריך לתת להן את המינימום שלא ירדו מהתקציב שהיה להן בשנת 2005.

אני מצטרפת לבקשתו של חבר הכנסת סלומינסקי ואני מודה לך על הדברים. אני רוצה לומר שני דברים. נכון להיום, חודש דצמבר, למעלה מחמישים אחוזים מהתקציב של תנועות הנוער לא הועברו בפועל. הדבר יוצר מצוקה קשה אצל תנועות הנוער וחייבים להסדיר את זה. בהנחה באמת נצליח להגדיל את כספי התמיכות, חייבים למצוא איזושהי דרך לאפשר שהתקציבים יגדלו בשנת 2007.

נציג האוצר נמצא?

כן. קודם כל צריך לראות אם יש כסף ואחר כך נראה איך מחלקים אותו.

חשוב לי שאם יהיה כסף, הוא יועבר לתנועות הנוער ואת הסכום שלא העבירו עד עכשיו, יעבירו.

בזמן המלחמה בצפון ערכנו סיור של הוועדה לזכויות הילד. זה היה יום בעייתי במיוחד כיוון שזה היה יום ההפצצה בכפר-חנא עם עשרות רבות של הרוגים, נשים וילדים, ובישובים הערביים המצב היה מאוד קשה. קיבלו אותנו בסבר פנים קשה ביותר, בלשון המעטה, עד כדי כך שבאיזשהו שלב, בכפר באנה, נאלצו למלט אותנו משם. הרוחות שם רתחו, התנועה האיסלאמית, וההפגנות, נכנסנו לקן של הנוער העובד והלומד. היו שם אולי שבעים חניכים במבנה קטן, לא ממוזג, עם מדריכים אינטליגנטיים בצורה שלא תאמן, ילדים עם משמעת פנימית מדהימה, שישבו במעגל בסבר פנים רציני, קיימו דיון אמנם נסער אבל הכי רגוע והכי מתורבת בעולם. ראית אי של שפיות בתנאים בלתי אפשריים, וזה אחרי שביקרנו בחיפה במקלטים ענקיים שהגיעו לשם 10-20 ילדים מטופלים על-ידי מדריכים מהטכניון. ראית שבכלום תקציב בונים משהו לתפארת, משהו ערכי, מתפקד, מתחזק, וזה בתוך כל האווירה הקשה מאוד שהייתה באותו יום.

זאת לא הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בזה. הבן שלי הוא לא בנוער העובד אלא הוא בשומר הצעיר, והבת שלי בצופים, אבל אני עדה לפעילות. פעילות תנועת הנוער, המשקל הסגולי שלה, כל כך עולה לאין ערוך על ההשקעה הכספית- אני אשאיר לרגע את הערכים בצד, למרות שתכף אני אגיע אליהם – אבל גם כספית, על כל שקל שמועבר לתנועות הנוער, על כל שקל שמועבר לתנועות הבוגרים שעושות עבודה קהילתית שהיא עבודת קודש, עבודה סיזיפית וקשה, על כל שקל כזה החברה מקבלת בונוס בקנה מידה שבכלל אי אפשר לשקלל אותו בכסף. אנחנו נמצאים בעולם שהוא עולם של נסיגת הערכים, שראש-הממשלה אומר שהוא לא צריך אג'נדה אלא הוא צריך לנהל. כאן יש לנו אג'נדה. יש לנו תנועות עם השקפת עולם רוחבית על פני כל הקשת הפוליטית ובאמת בכך ניסן ואני, וחיים אורון, ואתה, מאוחדים. המקום הזה הוא המקום שממשיך להיות מקום חי ונושם של תשתית ערכית, אידיאולוגית ותרומה לקהילה.

יש גם המון מחקרים שמראים שאין דבר כמו תנועות הנוער שמפחית אלימות בקרב בני נוער. אין דבר כמו תנועות הנוער ויש הרבה מאוד מחקרים. המדובר כאן במשהו שאנחנו צריכים לטפח אותו, להשקות אותו, לעודד אותו, להגדיל אותו, אבל במקום זה – כמו שאמר ניסן – לא רק זה שהולמים בו, לא רק זה שהתקציב ירד בשישה מיליון שקלים, שעה שמספר החניכים עלה בעשרים אחוזים, כך שבסופו של דבר הירידה היא 19 מיליון שקלים, אלא שגם – ואני חושבת שזה העניין האקוטי כאן לפנינו, לא תקציב 2007, אלא תציב 2006, כמו שאמרה אורית, שרק חמישים אחוזים בוצעו ובוצעו רק חמישים אחוזים לא כי אין להם על מה להוציא את הכסף אלא כי הכסף פשוט לא הועבר אליהם.

אני מניח שיובל יתייחס לזה. יש אפשרות להעביר את זה לשנה הבאה.

כאן יש איוולת שצריך לתקן אותה על-בסיס קבוע. חלק מהכסף לא מועבר לא כי החשב הכללי הוא רע, כמו שאוהבים לומר בימים אלה, ואני לא חושבת כך אלא אני מעריכה את פועלו של החשב הכללי, אלא בגלל שהמפקד של תנועות הנוער בוצע רק בנובמבר, ובגלל שהקריטריונים פורסמו רק בנובמבר, ואז זאת איוולת שאת הכסף אפשר להעביר אליהם רק בדצמבר.

לא בגלל זה עצרו את התקציב.

הם עושים את זה גם אצלנו בתרבות. אנחנו מכירים את זה.

ההתחייבות של החשב הכללי, שתצא הוראת תק"ם שתאפשר להם ברבעון הראשון של 2007 למשל לנצל את מה שהם לא ניצלו בשנת 2006. למשל.

זו בעיה.

אם זה חוקי. אני לא יודעת. אולי אתה תמצא רעיון יותר מבריק, אבל הם חייבים לקבל את מלוא הכסף של 2006 בשנת 2007.

נשמע את נציג האוצר. התקציב הזה, ברור שהכסף לא מספיק. אין לי אפשרות להראות לך איך זה ירד במשך השנים, אבל אתה תאמר לנו איך התקציב ירד משנת 2000 ועד עכשיו. תאמר לנו מה היה התקציב בשנת 2000 ומה התקציב היום. ירד או לא ירד?

לא ירד. בבסיס, לא.

מה היה התקציב שנת 2000?

בשנת 2000 התקציב היה 45 מיליון ו-846 אלף שקלים, וזה כלל את שנת השירות.

התהליך שקרה בשנים האלה הוא גידול מספר התנועות, שעל זה היה ויכוח מאוד גדול. היו חברים, כולל כאלה שיושבים בחדר הזה, שהתנגדו למהלך הזה ואולי הם צדקו, כי אמרו בואו נשמור על הקופה למי שבפנים, ומי שבחוץ, בחוץ. בחוץ היו חרדים וערבים. היו אנשים שאמרו שאי אפשר להמשיך ככה. בבית הספר יש גידול טבעי. לכן קודם כל המספר פר חניך ירד, חוץ מזה שהוא גם ירד בפועל לעומת שנת 2005 בגלל כל התוספות והמלחמות שהיו כאן לאורך השה. זה בעצם היה הוויכוח העיקרי, עוד לפני השאלה של החשבות.

מה התקציב לשנת 2007?

בסיס תקציב – 48 מיליון ו-762 אלף שקלים. הבסיס של 2006 היה 33 מיליון ו-944 אלף שקלים.

איך 33 מיליון פלוס 29 מיליון יוצא 48 מיליון? איזו מתמטיקה זו?

כתוב בספר במפורש שזה כולל תוספת ל-שין שינים ותנועות הנוער, 26 מיליון.

בפועל בשנת 2007 תהיה כמו 2006 עם מה שקרה במשך השנה. ריאלי.

כן.

אז יש את מה שאתם קוראים בסיס וכותבים תוספת. אין תוספת אלא יש גידול של עשרים אחוזים במפקד שבצירוף תנועות נוער חדשות והגידול במספר החניכים.

אני אמון על תקציב החינוך הבלתי פורמאלי ואני אתייחס בקצרה.

בארץ ישראל הקטנה לא היה ילד – מאלה שאינם שומרי מצוות – שלא היה חבר בתנועת נוער. מי שהיה בבית ספר ממלכתי, היה בתנועת נוער. אני מוכרח לומר שנושא תנועות הנוער נמצא בתקופתם של שרי החינוך לדורותיהם כדבר שהוא היה בבחינת איזשהו ערך שצריך לשמר אותו והם היו דואגים לכך. לצערי הרב בעשר השנים האחרונות קיימת תופעה שבמקום איכות אנחנו בוחנים את תנועות הנוער בכמות. יש תנועות נוער פוליטיות ויש תנועות נוער לא פוליטיות. נדמה לי שתנועת הנוער הלא פוליטית היחידה היום היא הצופים. יש תנועת נוער פוליטית שבאמת עוסקת בנוער והיא בני-עקיבא.

מה עם הנוער העובד והלומד?

אני מדבר על מה שאני מכיר. אני לא בקי מספיק בנוער העובד והלומד.

אני בקיאה.

מצוין. בית"ר זה ממש שערורייה. לצערי הרב דווקא בזמנו של שר חינוך מעולה, כמו זבולון המר זיכרונו לברכה, ממש זכר צדיק לברכה, הוא התפתה שצריך ללכת לפי הקריטריונים של כמות ואז התחילו המפקדים שלצערי הרב לא משקפים מבחינה כמותית את המציאות כפי שהיא.


אני רוצה לומר לכם גם שבמשרד החינוך לדורותיו היה נאמר תמיד שתקציב תנועות הנוער, כל גידול בתנועות נוער, יגדיל את התקציב וזה היה דבר שהוא היה הלכה. זאת אומרת, זה היה דבר שבלעדיו אין. לא היה יכול להיות מצב שבו יתווספו תנועות נוער שמקבלות את ההכרה ולא יתווסף תקציב.


האוצר אומר למשרד החינוך שהוא צריך לקבוע את סדר העדיפויות שלו. הכתובת שלנו היא קודם כל משרד החינוך כי משרד החינוך, למרות שתקציב הפעילות שלו הוא תקציב שולי בתקציב האדיר שמשרד החינוך מקבל, שהוא נוקשה, גם בתקציב השולי של משרד החינוך יש עוד מספיק שומנים שאפשר לדאוג לתנועות הנוער, אם רואים בזה דבר חשוב. יכול להיות שהם צריכים לשנות את הקריטריונים. אני אומר לכם שאני יודע מה זה מעוזי בית"ר, והדבר הזה לא קיים. אם לחינוך הפוליטי יצטרף חינוך ערכי, כי תנועת הנוער היא גם לתת לילד מסגרת בה הוא יכול לכבד את האחרים. ההליכה לעניין הכמותי הוא דבר שהוא מאוד מדאיג.

קודם כל אני צריך להצהיר על ניגוד עניינים. אני יושב-ראש חבר הנאמנים של השומר הצעיר ואני מכיר את כל המספרים של השומר הצעיר.

כמה חניכים יש לשומר הצעיר?

אני חושב שבמפקד האחרון היו 7,000.

כמה בנוער העובד?

אני לא יודע. אני לא רוצה להיכנס לוויכוח הזה. הוויכוח על המספרים קיים, הוויכוח על הכמות והאיכות קיים, הוויכוח על תקציב פר פרויקטים, ומה היחס בין הכמות לבין הפרויקטים וכל הדברים הללו – השולחן הזה לא יצליח לפתור את העניין, לבטח לא בישיבה הזאת, ואני מציע שלא ניכנס לוויכוח הזה כאן כי יש דבר אחד שכולם שותפים לו: העוגה הזאת קטנה באופן דרמטי. לי מאוד נוח לדבר על האיכות, אבל אז ידפקו את הכמות. הדיון הזה לא צריך להתנהל כאן.
אני לא מציע שחברי הכנסת ייכנסו עכשיו לוויכוח שקיים בתוך המערכת של התנועות על הקריטריונים ואני עוזב את זה.


התקציב הזה קטן ביחס לכל קנה מידה. הוא קיים ביחס להבטחות שנקבעו. כל פעם בדיוני התקציב השרים אומרים, וראש-הממשלה אומר, שחינוך שככל שהפעולה תגדל, נמצא את המשאבים, רק תגדילו אותם.

בקווי היסוד של הממשלה הזאת כתוב שיוחזקו ויינתנו תקציבים.

שלא תהיה לכם טעות. אני מכיר את המספרים שלנו. פעם אמרתי את זה כאן, וקפצו עליי. אני משלם באופן אישי מדי שנה 500-700 שקלים בשנה לתנועת הנוער כתרומה. נכון שזה מתגלגל דרך המס של הקיבוץ שלי. הקיבוץ הארצי משלם מדי שנה מיליונים להחזיק את תנועות הנוער, כמו התק"ם. אם היו מחשבים את ימי העבודה של ה-שין שינים, היו צריכים לא חמישים מיליון אלא היו צריכים 500 מיליון. לכן זאת טיפשות מוחלטת. יש כאן יכולת עם מעט כסף להרים מנוף ענק. כאן מדובר לא בכוח עבודה זול אלא בכוח עבודה חינם כי מישהו אחר משלם עבור העבודה, משלמים את ההוצאות של ה-שין שינים ולא מחייבים אותם בשנת שירות.


אני רוצה לומר כאן שני דברים, ואני אומר הדברים כלפי משרד החינוך, וזה לא כלפי שרת החינוך או שרי החינוך הקודמים. להשאיר את הסעיף הזה לנו בכנסת, כי פה יש קואליציה עליו, שאנחנו נביא את כל הכסף הנוסף – זה לא בסדר. אני אומר את זה לגמרי בגלוי. זה לא בסדר. יודעים שכאן יש קואליציה מקיר לקיר ועל זה נריב. אנחנו נריב את הריב הזה, אבל אנחנו חושבים שמוצדק לדרוש ממשרד החינוך להוסיף ממקורותיו את הסכום הזה.

תיכף נשמע את הסכום.

הוא אמר לך.

לא שמעתי את הסכום.

הוא אמר, 49 מיליון שקלים בשנה הבאה.

לא.

סיפור חשב, לא חשב, לי יש דעה שונה על החשב אבל נעזוב את זה עכשיו. דבר אחד ברור, זה לא רק שכסף יכול ברבעון הבא, אבל מישהו מממן אותם עכשיו, ואני אומר לכם, אני מכיר את הבן-אדם שרץ הבוקר לגייס 200 אלף לחודש הזה, ו-200 אלף שקלים לחודש הבא. מישהו מממן אותם כי שכבת י"ג נוסעת ואוכלת, מחזיקים שכר-דירה בקומונות, ומשלמים ארנונה שאף עיר לא מוכנה לוותר עליה והעסק הזה מתקיים כי אחרת ביום אחד זה ייעצר והעסק יתפורר. אי אפשר להפסיק את זה לשבוע. אם החבורה הזו של חבר'ה הצעירים תתפורר, הם לא יחזרו. מישהו מממן את זה והמימון הזה עולה לו כסף וזה נעשה בשיניים. לכן הדיון הזה על הרבעון הבא – הם צריכים את הכסף עכשיו, בדצמבר. תנו מקדמות. אמרתי כבר אלף פעמים שייתנו 75 אחוזים מקדמה.

התפקיד שלנו בדיון היום הוא לא להיכנס לקריטריונים, לא לומר אם זה טוב או לא טוב ולא לנקוב במספרים. זה לא מעניין אותי. על דבר אחד כולנו מסכימים כאן וזה על תוספת כסף.

ולשחרר את הכסף עכשיו.

לשחרר את החמישים אחוזים.

קודם כל אני רוצה כסף ואחר כך נראה מה עושים עם הכסף. חסר כאן תקציב.

אבל לא רק. הבעיה היא לשחרר את שנת 2006 וזו הבעיה האקוטית.

נניח שלא נצליח לעשות, כי נותרו עוד שבועיים.

ננסה.

אפשר גם להעביר כסף ולהשאיר את זה כאן. בהחלט אפשר ולא קרה כלום.

בשנה שעברה היה אותו ויכוח כאן. היו צעקות עד השמיים.

קודם כל צריך כסף ואחר-כך נראה. צריך לראות כמה הם משלמים לשנה הזאת. אם הם לא ייתנו, נעשה כל מה שצריך, כולנו נעשה, שהכסף יצא. אם לא, לא קרה אסון. על זה הדיון.

אני הייתי בשתי תנועות, בצופים ואחר כך בנוער העובד. אני רואה יותר ויותר צעירים שרוצים להיכנס היום לתנועות נוער ומשהו קורה. המשבר הערכי שעובר על ישראל באמת דורש חיזוק תנועות הנוער. אני מסכים גם לנקודות שעלו כאן לגבי ספירות כמותיות לא נכונות וכולי, אבל זה לא המקום. בסופו של דבר צריך לעשות בדק בית בנושא הזה וזה חלק מתפקידו של משרד החינוך כי משרד החינוך זה לא רק כסף אלא הוא צריך גם להתחיל להוביל את הדברים האלה בצורה ערכית ובצורה רצינית.


לכן אני תומך בהצעת כל חבריי להוסיף מסגרת תקציב, אבל גם לדרוש ממשרד החינוך שיעשה שני דברים: גם שיוסיף תקציב וגם שיתחיל לעבוד על נושא הקריטריונים. בסופו של דבר ברגע שעושים שימושים לא נכונים, הדברים מתחילים לפגוע בכל המערכת. לכן אני בעד תמיכה בתקציב הזה ואני מסכים למה שנאמר כאן שאם הדיונים תמיד חוזרים לוועדת הכספים ברגע האחרון לחלוקת כספים באמצעות לחץ זה או אחר, אנחנו מוסיפים בשוליים דברים ואנחנו עוזרים לוף זה או אחר.

אני כמובן שותף לדברים שנאמרו כאן. אני שותף לדרישה לשלם את החוב של שנת 2006 ולהגדיל את התקציב של 2007. כמו שאמרתם, אני במשמרת הצעירה של מפלגת הגמלאים, אבל אני מבקש להוסיף לתקציב 2007 עוד שני אחוזים כי אני הולך להקים את תנועת הנוער הגמלאי.

בשני משפטים אני רוצה להביע תמיכה חד-משמעית בהגדלת תקציבי תנועות הנוער. תנועות הנוער עושות עבודה חשובה וממלאות חלל ריק ומשמעותי בחברה הישראלית ובמערכת החינוך הישראלי. אני רוצה לנצל את ההזדמנות, אחרי שאמרתי את הדברים האלה, להפנות את תשומת לבך ואת תשומת לבם של חברי הוועדה שלא כל תנועות הנוער בישראל מקבלות תקציב מהמדינה, וזה דבר שראוי לתקן אותו. למשל, תנועת הנוער הקומוניסטי שהיא פעילה מאוד בציבור הערבי, הם לא מקבלים כאן שום דבר.

אני מכיר תנועה ערבית שמקבלת.

אני אומר לך שיש פה בעיה.

הקריטריונים היום הם כאלה שאני לא רואה סיבה שבנקיה לא תקבל, כי אני מכיר תנועות נוער ערביות – לא יהודיות ערביות – שמקבלות. יכול להיות שהם לא רוצים לבקש מהשלטונות הציוניים, וזה דבר אחר.

אני מקווה שבעזרת ההסכמה המלאה מקיר לקיר שהייתה פה בוועדה שאין מקום לאיפה ואיפה בין תנועות נוער, אנחנו נוכל לקדם את זה.

שמענו קודם את נציג האוצר שדיבר על התקציב לשנת 2000, אז היו 47 מיליון שקלים. היום אנחנו מתקיימים ב-46 מיליון שקלים. מאז נוספו תנועות בסך של כ-23 אחוזים מהתקציב. אחוז התנועות שנוספו משנת 2000, כמעט 23 אחוזים.

זאת אומרת, בבסיס זה היה צריך להיות 52 מיליון שקלים.

חשוב להבהיר שתנועות הנוער בשנים האלה עברו טלטלה מאוד גדולה בתקנה התקציבית שלהם, משיטת מפקד לדוח שפירא, לתקנה תקציבית חדשה בשנת 2005, אומדן גודל ב-2006 וכל שנה זה מגיע בנובמבר ויש בעיה להעביר את התקציב במהלך השנה. אני לא נכנס לזה כרגע כי אני רוצה להתרכז בעיקר.


דוח שפירא שהוגש למשרד ואומץ על-ידי שרת החינוך מדבר בפירוש על תוספת תקציבית בגין תנועות חדשות. הנושא הזה צריך פעם אחת ולתמיד ליישם אותו וחבר הכנסת ריבלין ציין את זה. כבר מימי השר המר זיכרונו לברכה יש הבטחה שכל פעם חוזרים עליה, שעבור תנועות חדשות תינתן תוספת תקציב וזה לא ייגרע מהתקציב קיים.

התנועות החדשות האלה צריכות להוכיח את פעילותן.

אני לא עושה את התפקיד של משרד החינוך.

בשנת 2005 נערך אומדן גודל, בשנת 2006 נערך אומדן גודל. לפי משרד החינוך, תוצאות 2006 יחסית ל-2005 יש עלייה של עשרים אחוזים במספר החברים בתנועות.


יולי תמיר שרת החינוך עשתה מאמץ ולשנת 2007 הגדילה את בסיס התקציב מ-32 ל-48, כמו ששמענו עכשיו. זה מאמץ שלא נעשה בשש-שבע שנים האחרונות וזה ראוי לציין.

נאמרו פה דברים רבים ואני אשתדל להתייחס לכולם. משרד החינוך שותפים ומברכים על תקנות תנועות הנוער. כמי שליווה את ארבעת השרים והמנכ"לים האחרונים, התקציב בביצוע של 2007 הוא הגדול ביותר בעשרת השנים האחרונות וחשוב לומר זאת.

לא. בבסיס אותו דבר, אבל בפועל הוא כמו בשנה שעברה. בפועל בשנת 2007 אין עלייה בתקציב.

שאל חיים אורון כמה החלק שלכם, כמה אתם מוכנים להוסיף. אחרי שנדע כמה משרד החינוך מוכן להוסיף, יבואו חברי ועדת הכספים וניתן את ההפרש להדביק את הפער.

אני אגיע בסיפא למה אתה שואל. תקציב תנועות הנוער בשלב הנוכחי, מאושר מתוך כ-48 מיליון שקלים, נכון לרגע זה 45 מיליון, 93 אחוזים. הנתון של החמישים אחוזים הוא לא נכון. יש לי פה נתונים עובדתיים.

את ה-45 מיליון שילמתם כבר?

45 מתוך 49 מוקצים לתנועות הנוער.

למה לא משלמים?

אני אנסה לענות לכל השאלות שלכם. התקציב של תנועות הנוער הוא נגזרת של שני פרמטרים עיקריים: גודלן של תנועות הנוער, פרסום שנעשה אך לאחרונה, ב-1 בנובמבר פורסם אומדן הגודל ובעצם היה איזשהו תקציב בצד לתיקון העיוותים, ופעולות תנועות הנוער, שחלקן בקיץ וחלקן עוד מתעתדות להיות. זאת אומרת, יש לך פה תקציב שאמור להיות מחולק לתנועות הנוער בגין הביצוע שלהן. זה יעמוד לרשותן, זה יירשם כהתחייבות, לא יהיה אף שקל שיחזור לצורך העניין בחזרה אלא הכול יירשם כהתחייבות. זה לשאלתה של חברת הכנסת נוקד.


לשאלתו של חבר הכנסת אורון. יש לנו איזה רבותה בשולחן הזה. על דעת הייעוץ המשפטי לממשלה, תנועות נוער שיבצעו פעילות בחנוכה, יוכלו להתחייב - תוך רישום חשבונות כדת וכדין, בהתאם לחוק המיסים – על הפעילות הזאת, לשלם את זה הלכה למעשה בחודש ינואר 2007 ולקבל את התקציב של הפעילות עוד ב-2006.

מה-45 מיליון, כמה הגיע לתנועות?

כל תנועת נוער לגופה. זה תלוי בדוח ביצוע של תנועה כזו או אחרת.

אני רוצה בדיוק מה שאתם רוצים ולא פחות, אבל תנו לי להגיע לזה.

יש לי שאלה אחת לאוצר. אם הוא נותן הרשאה להתחייבות לתנועות הנוער, אתם תעצרו את זה?

נפתלי אמר קודם משהו פשוט ואני רוצה להתייחס לדבריו. הוא אמר שמשנת 2000 עד עכשיו, גדל מספר החניכים בתנועות הנוער ב-23-25 אחוזים. ולכן אנחנו חייבים להגיע לעוד 25 אחוזים בתקציב. ה-25 אחוזים שאנחנו צריכים להוסיף, כדי לחזור לבסיס של 2000, כמה אתה נותן וכמה הוא נותן? על שחרור הכסף נדבר אחר כך.

תקנת ה-שין שינים היית מעבר שנמשך שנים להשוות את ה–שין שינים לשירות הלאומי. זה לא שייך לכאן.

אם מספר החניכים עלה, צריך להעלות את התקציב. השאלה איך אני מגיע לתקצוב הזה שמשרד החינוך ומשרד האוצר מתחלק בו ומשרד האוצר נושא בחלק העיקרי.

הם גדלו בעשרים אחוזים מספרית, נוספו שתי תנועות, תעשה את החשבון ותראה שחסרים 19 מיליון שקלים.

החשב הכללי אמור לא לאשר את מה שהוא אומר. הרשאה להתחייב לפעולות הנוער, עם תשלום ביחד, תנועות הנוער ימצאו את עצמן מעבר לתקציב.

בשנת 2005 היו תוספות קואליציוניות מאוד גדולות. קחו את שנת 2004, היה 52 מיליון שקלים שמתוך זה 15 מיליון שקלים היה ל-שין שינים. השנה משרד האוצר נתן 29 מיליון לבסיס.

השנה אין תוספות קואליציוניות?

הנה תשעה מיליון קואליציוניות.

כמה תוספות קואליציוניות יש בשנת 2007? יש קואליציה אבל אין כספים.

בניגוד לשנים קודמות, בהתאם לסיכום עם משרד החינוך, נתן 29 מיליון שקלים כמו שמופיע בספר הכחול שלפניכם לבסיס. לא חד-פעמי. הוקצבו 29 מיליון כולל ה-שין שינים לפי חלוקה עליה החליט כמובן משרד החינוך.

התרגילים החשבונאים לא חשובים. אנחנו רוצים כסף חדש, נוסף.

אני רוצה, בשם הוועדה, 12 מיליון שקלים תוספת. איך אני מגיע לזה?

19 מיליון.

אני אמרתי 12 מיליון שקלים.

אני לא יכול.

בשנת 2006 חסרים 19 מיליון שקלים. עובדה שחסרים 19 מיליון שקלים.

משרד החינוך צריך לחלק את זה. אם משרד החינוך רוצה, משרד האוצר לא יתנגד.

אני אבקש מיובל ויונתן, תגיעו להסכם ביניכם. אני הצעתי תוספת של 12 מיליון, אבל היות שלא קיבלתם את זה, הרוב הכריע על 19 מיליון שקלים. אנחנו עומדים על כך שתהיה תוספת של 19 מיליון שקלים לבסיס.

כתוב כללי, וזה לא במקרה. כללי ולא שין שין.

אנחנו מדברים על 19 מיליון שקלים תוספת לבסיס 2007.

בסופו של דבר התקציב לא עבר לתנועות הנוער. צריך כבר עכשיו להבהיר שכסף שמגיע ב-2006 ולא ניתן, יגיע ב-2007.

יובל, אנחנו מחליטים ככה: נשארו חמישים אחוזים, שלושים אחוזים אתם נותנים מקדמות עד סוף השנה ואתם עושים זאת בלי סיפורים ובלי זה שהוא יעשה סופגניות בחנוכה.

אני רוצה להזהיר מדבר אחד. המכתב שהבאתם הוא באמת בנוי לתלפיות, וגם החשב הכללי חתום עליו, והוא מדבר על ביצוע של פעולות שנעשו שב-2006 שישולמו ב-2007. מפה אתה למד שמה שלא קיבלת, לא תקבל. מה שלא נוצל, הלך לאיבוד וזה דבר חמור מאוד.

אם מישהו חושב שהתחייבות ב-2006 קבלתו כעודפים בגין פעילות שתתבצע ב-2007, טועה ומטעה.

יש מחסומים שלא נעבור אותם כאן. אם הוא יתחייב שכל ההוצאות, כולל חנוכה, נכנסות או יבוצעו בפועל – מה שצריך לדרוש, ביצוע כמה שיותר בפועל – ומה שלא יצליחו לבצע בפועל עובר כעודפים מחויבים לשנה הבאה, פעולות של דצמבר 2006. אפילו בית המשפט העליון לא ייתן לנו אפשרות להעביר את 2006 ל-2007 על פעולה שלא התבצעה. האם בתוך החמישים האלה אלו רק פעולות או רק בשוטף?

גם פעולות.

בחלק של השוטף אין שום סיבה שלא ייתנו עכשיו.

חשוב להזכיר כאן שדיברנו על תקנות תנועות נוער וגם תקנת ה-שין שינים מתוקצבת בעשרים מיליון שקלים בשנה הבאה.

השאלה מה הם עושים כאשר חמישים אחוזים מהתקציב עוד לא עברו.

את היתרה שנשארה לנו אנחנו נאשר בוועדת תמיכות ביום חמישי.

מערבבים את 2007 עם 2006. הדיון הזה מתקיים בקשר לתוספת התקציבית ל-2006 בגלל שאמרנו שלעומת 2005 יש פער של 19 מיליון שקלים. אנחנו דיברנו על 2006 כאשר הפער בין מה שאנחנו צריכים לקבל ב-2006 לעומת מה שהיה קודם, זה 19 מיליון שקלים. האוצר מנסה להגיד לנו להסתכל על שנת 2000, אבל גם אם בודקים את שנת 2000 ומנטרלים את שנת השירות, גם לעומת שנת 2000 יש גידול שמצדיק תקציב יותר גדול. לכן צריך להתמקד כרגע על שנת 2006 ולא על שנת 2007. בשנת 2006 יש חסר של 19 מיליון שקלים וזאת בהתחשב בגידול הטבעי של תנועות הנוער.

אני רוצה לסכם את הדיון.

א.
ועדת הכספים רואה בחומרה שכל התקציב של תנועות הנוער עד לרגע זה לא בוצע.

ב.
ועדת הכספים מבקשת להגדיל את התקציב עדיין לשנה הנוכחית בעוד 19 מיליון שקלים.

ג.
ועדת הכספים מבקשת שהכסף יינתן מיידית כדי לאפשר פעילות ולהוציא את הכספים מהבנק. אנחנו מדברים על מקדמה בסכום רציני ביותר.

ד.
ועדת הכספים עומדת על כך שכל כסף שלא בוצע השנה ב-2006, יהיה כסף מחויב לשנת 2007
ויתווסף לתקציב 2007.

ה.
ועדת הכספים מבקשת להגדיל את תקציב 2007 בעוד 19 מיליון שקלים.

במקום המילה מבקש, גם בסעיף השני צריך להיות דורש.

הבקשה למקדמה היא לא ריאלית והיא לא עומדת במבחן המציאות.

יושב-ראש ועדת הכספים, או מישהו מטעמו, ידבר היום עם החשב הכללי ויבקש באופן חד-פעמי לשחרר מקדמה רצינית מהכסף שנותר.


אני מודה לכם. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35