PAGE
1
הוועדה למאבק בנגע הסמים

11.12.2006


הכנסת השבע עשרה




נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 9
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, כ' בכסלו התשס"ו (11 בדצמבר 2006), שעה 13:00

ס ד ר ה י ו ם: הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים (הכרזה על סם



מסוכן), התשס"ו-2006 של חה"כ שלמה ברזניץ

חברי הוועדה: ניסים זאב – היו"ר



שלמה ברזניץ

עו"ד טלי שטיין – ממונה בכירה בייעוץ וחקיקה משרד המשפטים



עו"ד דרורה נחמני רוט – ייעוץ וחקיקה פלילי משרד המשפטים



ד"ר ישראל פיטוסי – אגף הרוקחות משרד הבריאות



בתיה הרן – מנהלת אגף הרוקחות משרד הבריאות



עו"ד נילי דיקמן – משרד הבריאות



איריס יוגב – הרשות הלאומית למלחמה בסמים



ד"ר רחל בר-המבורגר – הרשות הלאומית למלחמה בסמים



איתן גורני – הרשות הלאומית למלחמה בסמים

נצ"מ צפריר גורן – רמ"ח מעבדות המשרד לבטחון פנים



רפ"ק דן אהרון – ק. מדור חקירות המשרד לבטחון פנים



רקפת בן גיא – סגנית מנהלת שרות לנפגעי סמים משרד הרווחה



איריס מורדקוביץ – משרד הרווחה

עו"ד קובי בר-לב – לשכת היועמ"ש, התאחדות התעשיינים



רועי גולדשמידט – מרכז המחקר והמידע כנסת

עו"ד דפנה ברקאי

בת-שבע פנחסוב

מעיין מכלוף – חבר המתרגמים בע"מ

ערכה: שלי עשהאל – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק לתיקון פקודת הסמים המסוכנים,

(הכרזה על סם מסוכן), התשס"ו-2006, של חה"כ שלמה ברזניץ

אני פותח את הישיבה.

חבר הכנסת שלמה ברזניץ יציג את הצעת החוק, ואחר כך נעבור לפי סדר הדוברים ונתייחס לנושא גם לגבי הסעיף שביקשו ממך להוריד, שזה סעיף 2.

תודה רבה ליושב ראש ולחברים. אני חושב שחומר הלוואי בעצם מספר את כל הסיפור, אני רק אגיד את העיקר בשני משפטים. הבעיה העיקרית נובעת מזה שיש עיכוב שנובע מתהליך די ארוך ומסובך, בהצהרה על חומר מסוכן, כאשר במציאות חלק גדול מהחומרים החדשים הם לא כל כך חדשים אלא הם נגזרות של חומרים מוכרים. נגזרות שבעצם לא משנות את האפקטיביות של החומר הפעיל, אלא פשוט עוקפות את ההגדרה של החומר כסם מסוכן. לכן ההצעה כפשוטה, באה לעקוף את המכשול הזה על ידי כך שהנגזרות של החומרים המוכרים בעצם ניתן יהיה להצהיר עליהם כחומרים מסוכנים בדרך מיידית. תודה.

אני הייתי רוצה, דווקא שלא כמנהגי, לבקש את נציג המשטרה שהוא יסביר את כל המהות של ההצעה. צפריר גורן, הוא כימאי ואיש מז"פ מומחה בנושאים האלה.

צהריים טובים. אני רוצה קודם כל להפנות את תשומת הלב לכך שהנוסח שיש כרגע בפני השולחן הזה שונה מהנוסח שאני ראיתי בסעיף 3, לגמרי. אני לא יודע מאיפה זה נובע אבל הנוסח שאני עבדתי עליו הוא נוסח שונה במהותו. אז אני לא מבין מאיפה השוני, אבל זה שני דברים שונים לגמרי.

כנראה שנפלה איזושהי טעות, בין הנוסח שאותו אישרה הלשכה המשפטית של הכנסת, לבין הנוסח שהונח בטרומית. הנוסח שנמצא לפניך זה הנוסח שהונח בטרומית, ואילו זה שנמצא על השולחן, זה הנוסח שהלשכה המשפטית אישרה. אני לא חושבת שמבחינה מהותית זה משנה, יש שם עניין של קביעת חזקה, שאם הדיון יגיע לעניין הזה, קביעת החזקה כפי שנדבר אחר כך.

אלו שתי אופרות שונות לגמרי.

סליחה, ההתייחסות היא שיש נגזרת בכל אחד ואחד מהסעיפים, וזו המשמעות.

אפשר לדון בעניין החזקות האלה, אם נגיע לזה, הנוסח שהלשכה המשפטית של הכנסת אישרה, הוא הנוסח שהונח היום בפני הוועדה.

קודם כל אני חייב לציין שלא הייתי ולא הגבתי בכלל בוועדת שרים שהיתה באוקטובר. כך שאני אומר את הדברים שלי אולי פעם ראשונה לאוזני הפורום הזה או לאוזני איזה שהוא פורום. הכוונה של כל התיקון הזה מלכתחילה, שהתגלגל כבר מלפני שנתיים בישיבות הוועדה לטיפול בחומרים היתה לאפשר לשר הבריאות לעשות איזה הליך של הכרזה מהירה על סם, ובאמת כמו שאמר חבר הכנסת ברזניץ לעשות את כל ההליך הזה הרבה יותר מהיר.

לא היתה כוונה כאן לקחת קבוצות של חומרים ולהגדיר את כולם בצורה גורפת כסם מסוכן ישר בפקודה. ואני רוצה להסביר למה. היינו מאוד זהירים כאן מכיוון שכשאני לוקח קבוצה של אמפטמינים או טריקטמינים או כל קבוצת חומרים אחרת, שהיא משפחה כימית, שיש ביניהם קרבה, זה כמו משפחה של בני אדם, בני דודים או משהו כזה. אני חייב לבדוק בציציות את כל המשפחה הזאת, לראות האם אני צריך להוציא אחדים מן הכלל בגלל שיש להם שימושים תמימים, או שימושים כלשהם שאנשים יכולים להיכשל בהם אם אנחנו נגדיר את כולם כסם מסוכן, ויש כאלה בקבוצות האלה.

אני לא איש מקצוע, מי שצריך לבדוק את הרשימה הזאת ממש בציציות זה אנשי משרד הבריאות בעצם, ולראות האם בתוך קבוצת האמפטמינים יש חומרים שצריך להיזהר ולמעט אותם בתוך הפקודה או בתוך הקבוצות האחרות גם יש חומרים שצריך להיזהר ולמעט אותם בתוך הפקודה. זאת לא היתה כוונת הצעת החוק מלכתחילה.


בהצעה החדשה שאני רואה כאן יש כבר אמירה הרבה יותר נוקבת והרבה יותר חדה, שהיא לא מתפשרת בכלל ואין בה שום מיעוט לגבי כל אחד מהחומרים ה תמימים האפשריים בתוך הקבוצות האלה. וזה דורש תיקון. אני מרגיש קצת לא נוח שאני מביע איזו עמדה שנשמעת,

למה אדוני קורא חומרים תמימים? מבחינתך ברמה המקצועית, הם בכלל לא חומרים מסוכנים, זו ההגדרה של תמימים?

אני אתן דוגמא של חומר אחד שאולי אדוני מכיר, חומר בשם אפדריל. אני בטוח שאנשים פה בפורום הזה השתמשו בחומר הזה נגד אלרגיה או נגד כל מיני דברים אחרים. החומר הזה הוא נגזרת של האמפטמינים, של הקבוצה הראשונה, אבל אני חושב שאין שום כוונה למשרד הבריאות, ותתקן אותי בתיה אם אני טועה, להחזיר את החומר הזה לפקודת הסמים, אז צריך למעט אותו בכל נוסח. והמיעוט הזה חסר כאן. כך שהנוסח הזה הוא כרגע נוסח חסר, והוא שטחי. זאת אומרת צריך כרגע להתעמק ברשימות האלה ולעשות עוד עבודה, שלא נעשתה כנראה, ולמעט מספר חומרים מתוך הרשימות האלה. זאת אומרת שוב אני מזכיר שהמטרה של כל ההצעה הזאת לפני שנתיים לא היתה ללכת ולעשות את הפעולה הזאת אלא לעשות פעולה אחרת לגמרי של הכרזה מהירה.

נכון, אני זוכר שהייתי בדיון הזה. מכיוון שאי אפשר בכל פעם להביא עוד חומר, ולהכריז עליו כחומר מסוכן.

אנחנו שני חברים באותה ועדה, שבדרך כלל אני יושב בראשה, ההצעה שכאן לפניי, להוציא אולי סעיף 3, אני לא בטוח, היא כולה עברה והיא כולה אושרה בוועדה, בוועדה שגם אתה היית נוכח בה. אז נכון שהיתה שאלה של הכרזה מהירה, שגם לגביה היו הסתייגויות פה בכנסת, אבל היא היתה באמת הדבר הכי חשוב, מכיוון שהשיהוי בין הגילוי שלכם במשטרה על איזו נגזרת, שהיא נחתכת מסם מסויים אבל היא כאילו משהו אחר, ואז אם אתה לוקח את החומר, עושה בו איזה שינוי כימי קל ערך, אז הוא בעצם לא החומר והוא לא מוכרז, ואז צריך לרוץ לוועדה ולבקש, זה לוקח שנה ובינתיים משתמשים במשך שנה.


לכן אמרנו שאנחנו נבקש להכריז על נגזרות, שעל זה מדבר סעיף (1), זאת אומרת שאם אתה לוקח חומר אסור מהחומרים המהונדסים, חומרים כימיים, ואתה מכניס בו איזה שינוי, שהוא שינוי שאינו משמעותי, שהוא שינוי שבעצם זה אותה גברת באיזה שהוא מרכיב נוסף או חסר, אבל הוא נשאר בעצם אותו הסם. ואז הנגזרות הכימיות מדברות על זה.

כאשר סעיף (1) מדבר על חומר שלקחו ועשו בו איזה שהוא שינוי קטן, שמאפשר לסוחרי הסמים להגיד בעצם זה לא החומר הזה. אז אתה לוקח ומשנה בכל החומרים המהונדסים, החומרים הכימיים, אתה לוקח ומשנה איזה שהוא גורם בנוסחה הכימית שלו, עדיין זה לא יהפוך אותו ללא סם. שזה סעיף (1).


סעיף שני שבאמת זה הלב של ההצעה, היה ההכרזה המהירה. במידה ויש איזה שהוא חומר שהמשטרה רואה אותו מתחיל לרוץ בשוק, ואני רוצה להגיד לכם שאת האקסטזי, וצפריר ועוד אחרים היו שותפים שלנו, שהאקסטזי, היום זה לא קיים כבר, אקסטזי להכניס אותו כחומר אסור לקח שלוש שנים. העיכוב היה לא עם הכנסת בלבד, היה במשרד המשפטים. אנחנו אומרים פרוצדורה היום לוקחת כמה חודשים. אם שר הבריאות, בהמלצה של הוועדה הזאת, ועדת הסמים שפועלת ברשות, יכריז על חומר מסויים לתקופה זמנית, יאפשר להליך החקיקה והעריכה במשרד המשפטים והכל לעבוד בצורה מסודרת, אבל בינתיים קודם כל לעצור.

יבקשו אישור מכל הגורמים, לתת סמכות ביניים לשר הבריאות לעצור בינתיים.

בהתחלה חשבנו שזה מנכ"ל הרשות. על כל פנים מה שאנחנו התכוונו, אמרו לי חכמי המשפט שלא אני דווקא בתוכם שיש לא מעט מקרים ששר כן יכול להכריז לתקופה מסויימת, על לא חשוב מה, בניסוי, בדברים אחרים. יש תקדימים ששרים יכולים להכריז לתקופה זמנית לתת צו שיהיה תקף. לכן משפטית אני לא חושב שזה פסול, גם אני משפטן, לא כמוך, אבל לא יודע. אז אמרו שזה לא חוקתי ולא יודע. אז מי שרוצה שבין הגילוי של סם בשטח ובין ההכרזה עליו פה בוועדה שנה אנשים ישתמשו ויינזקו, אז בסדר.

הבוקר ישבנו ודיברנו על נושא אחר, שגם כן אחר עבודה של שנתיים, הצעת חוק שאנחנו מנסים להעביר בנושא "הבנגים", הכלים לעישון סמים, אחרי שכבר שנתיים אנחנו עברנו עליה, ועברה את ועדת השרים לענייני חקיקה, פתאום בוועדת החוקה מישהו ניגש ועשה בה מיש-מש מההתחלה ואנחנו חוזרים שנתיים אחורה. אנחנו נתחיל בכל העבודה היום מחדש. אין לי בעיה בכלל, אני לא המחוקק ואני לא מחליט. מה חשבנו בהצעה הזאת, שחבר הכנסת ברזניץ לקח על עצמו לעזור לנו להעביר אותה היא לעשות איזה שהוא הליך זמני שמתגלה סם שבוועדה הזו בוודאי יושבים אנשים מכובדים, לא רק המשטרה, זה משרד הבריאות והכל. יבואו ויגידו הנה, זה קטלני, פה יכולים למות אנשים, פה יכולים אנשים להינזק. אז יהיה איזה שהוא הליך מהיר.


סעיף שלישי, בנוסף לסעיף הראשון, דיבר על שלושה חומרים שלגביהם אמר חומרים אלה הם נגזרת כימית, שלגביהם אפילו לא יהיה, כמה שאני זוכר, צפריר, כל הדברים האלה, חזקה, שהם חומרים, וזה שלושת החומרים האלה. ואני לא שמעתי על הסתייגות מהמשטרה על הדברים האלה כשהגשנו את זה.

ברצוני לשאול שאלה תמימה, כמה זמן לוקח הכרזה?

ועדת שרים לענייני חקיקה קיבלה החלטה שלא ניתן לתמוך בסעיף (2) בהליך המהיר. אנחנו מתוך הניסיון המקצועי באמת שניסינו להעביר איזה שהם תיקונים אז לפעמים יש איזה שהיא הימשכות של הליכים, אנחנו לא מצאנו בהכרח שאפשר להטיל את האשמה על הוועדה, ובאמת לפעמים יש איזה שהם קשיים בלהעביר דברים מהר, מדובר על הליך שנוגע לכמה גופים, כמה משרדים, משרד הבריאות, משרדי המשפטים, לפעמים זה לוקח זמן.

אנחנו לקחנו על עצמנו לאחרונה לנסות לזרז ולתת לזה איזשהו "פוש" יותר חזק כדי שבאמת הדברים בשטח לא ייראו ככה ששנה מחכים כדי להוציא חומר מהשוק. אנחנו כרגע לא יכולים לתמוך בהליך המהיר, בהתאם להחלטת ועדת השרים לענייני חקיקה.

עזבי, אל תתרגשי ממה שהשרים חושבים, אני רוצה לשמוע אותך כאחראית במשרד הבריאות, אישה מקצועית, למה זה נראה לך בעייתי. השרים יותר פוליטיקאים.

אנחנו חושבים שיש פתרון לנושא הזה במאמץ משותף של כל הגופים שאחראים על הנושא של הכנסת סמים מסוכנים לתוספת, אפשר לפתור את בעיית הזמן וההימשכות בצורה של באמת פשוט קצת יותר לזרז את הדברים, לתת פוש יותר מיוחד,

אני מאמין שיש לך רצון, אולי גם יכולת, השאלה מה מפריע לך שבינתיים יתנו, יעצרו את ההליך הזה?

לשר הבריאות אין התנגדות לתת הכרזה על בסיס ההמלצות המקצועיות, ובכל זאת אנחנו מכבדים את תהליך החקיקה ואת הנושא, בכל זאת חוק יסוד, אנחנו מבינים שמדובר במשהו שיש לו השלכות פליליות מאוד רחבות וראוי להביא את זה בפני הוועדה. הוועדה אף פעם לא עיכבה מאוד את הנושא של ההכרזה, לא כאן הבעיה. אנחנו לא חושבים שזה יהיה הפתרון.

אנחנו ממשרד עורכי דין נגר לביצקי, ומייצגים את התאחדות התעשיינים. אני הייתי רוצה, אחרי שקראנו את הצעת החוק, ובאמת יש פה שני נוסחים, אבל אני אתייחס לנוסח שמונח כאן בפני הוועדה. שלוש הערות מרכזיות. קודם כל הצעת החוק עושה שימוש במונח חומר מסוכן. הייתי רוצה להביא לידיעת הוועדה שיש את כל המטריה של חומרים מסוכנים מוסדר בחוק חומרים מסוכנים.

חוק חומרים מסוכנים למעשה המקור שלו הוא למעשה בפקודת הרוקחים. בחוק חומרים מסוכנים יש תוספת שכוללת רשימה ארוכה מאוד של חומרים מסוכנים, שעושים בהם שימוש בתעשייה. החוק הזה מפוקח על ידי המשרד לאיכות הסביבה, שהוא היום המשרד להגנת הסביבה, והתעשיינים מקבלים היתרי רעלים, לפי החוק הזה. חלק מהחומרים הללו, שמנויים גם בתוספת השנייה לחוק חומרים מסוכנים מקורם גם בפקודת הרוקחים, ואנחנו חוששים שתהיה לתיקון בהצעת החוק הזה השפעה או השלכה על חומרים שעוסקים בהם התעשייה. זאת הערה אחת.

למה, איך זה משתמע?

לא באופן אוטומטי, אבל פה הצעת החוק עושה שימוש במונח "חומר מסוכן המהווה סכנה מיידית לשלום הציבור או לבריאותו".

יש פה טעות ניסוחית, היה צריך להיות "חומר המהווה סכנה מיידית", בלי "מסוכן". לדעתי, ה"מסוכן" זו טעות סופר.

אם מדובר על סם מסוכן ולא על חומר מסוכן, אז צריך להבהיר את הנקודה הזאת. , נקודה שנייה, זה הנושא של הפרוצדורה. בהנחה והתיקון הזה יתבצע, אני לא רואה את הבעייה, כי פה תהיה השלכה באמת על התעשייה, אבל פרוצדורה מזורזת באופן כללי יש בה הרבה מאוד פוטנציאל לטעויות. בעיקר כשמדובר פה בהשלכה על היבטים פליליים. השר לא יהיה מחוייב להתייעץ עם הוועדה הרלוונטית לנושא הזה. אנחנו כתעשייה לא נוכל להביא את הדעה שלנו והיא לא תוכל להילקח בחשבון על ידי השר.

אבל סליחה, אפשר תמיד לשנות, זה לא מחייב, אם במידה והשר טעה, וההכרזה לא היתה במקום ולא היתה ראוייה ומקצועית ומחושבת תמיד אפשר לשנות אותה. זה לא בחקיקה, זה כמו צו ביניים.

אנחנו רואים את זה אחרת. אנחנו רואים את זה כהטלת אחריות פלילית.

ברמה הפלילית נמצא את הדרך איך להקל שזה לא יהיה פלילי כזה כמו סם רגיל שהוא כבר הוכרז ונחקק בחקיקה כמו כל הסמים האחרים. אני אומר, אפשר לתת משהו, מהלך ביניים, אני אומר, צריכים לחשוב, אבל לבוא ולשלול את זה מכל וכל לדעתי, כשאנחנו רוצים לעצור את המגיפה ואת ההתפשטות של העניין, צריכים ליזום איזה משהו, איזה הליך שיעצור.

אני לא חושב שיש ויכוח לגבי הנושא של לעצור אותה, אני חושב שהצעת החוק הזאת אבל הולכת יותר מידי רחוק, לפחות בהיבטים של התעשייה. אני לא מתייחס להיבטים אחרים, אבל לפחות בהיבטים של התעשייה הצעת החוק הזאת הולכת יותר מידי רחוק גם בפרוצדורה, ואני אגיע להערה השלישית, וזה רק לדוגמא, כדי לסבר את האוזן. החומר "פנטניל", הנגזרות הכימיות שלו משמשות לפעמים בתעשיית הדבק. לפחות לפי המידע שיש בידיי. אני לא איש מקצוע, אבל לפחות לפי המידע שיש בידיי, מה שאני מנסה להגיד זה שלא ניתן בהחלטה אחת, ללא שהתקיים על זה דיון, אני יכול לתת לדוגמא גם את הפריאון, זה גם מוצר, שהשר יוכל להכריז עליו. מדוע לא.

מה שרציתי להוסיף לגבי ההכרזה המהירה, יש להפריד בין שני דברים, בין התהליך בהחלטה שהוא יימשך להיות תהליך מושכל ומדעי ומקצועי וכן הלאה, לבין התהליך אחר כך, לאחר שנלקחה החלטה כן להכניס את זה לפקודה, אז התהליך הזה הוא צריך להיות מזורז. הוא צריך להיות מהיר.

זאת אומרת בעצם, עד ההכרזה צריך לקחת זמן.

הזמן המקובל - - -,

שיהיה מקצועי ושהמומחים יתנו את דעתם בנושא.

זה מה שקורה עכשיו.

אם אתה רואה בית בוער אתה צריך אנשי מקצוע, להביא את הכבאים לבוא ולצלם שאנשים יראו שבאמת יש פה שריפה? השם הזה מזיק.

לצורך זה קיימת הוועדה, ששותפים בה גם צפריר וגם פיטוסי, ועוד אנשים מתחום הזה. יושבים אנשים שהם המומחים. יש שני עקרונות. אחד באמת מידת המסוכנות של הסם, ועקרון שני זה מידת הנפיצות של הסם בישראל, ולא אם הוא בארצות הברית. אם הוא שולי בישראל אנחנו גם לא ממהרים סתם לנפח את הרשימה של התרופות.

אבל כשהוועדה הזאת כבר יושבת ומחליטה בכובד ראש, היא מחליטה, היא מעבירה את זה דרך ישראל, דרך גורמי משרד הבריאות לטיפול של משרד הבריאות להכללה מהירה. מבחינתנו כל הליך מהיר, איך שלא יהיה אבל שאפשר יהיה תוך, לאחר שכבר כולם החליטו שצריך, לעשות את זה במהירות הראוייה, אני לא דווקא אומר שחייבים לעמוד על מה שכתוב כאן בסעיף 2, אפשר למצוא את הדרך שהדברים יהיו בהירים בדרך אחרת, ושלא ייקח שנה או חצי שנה ובינתיים ייפגעו אנשים. לכן חשוב לנו המהות, לא חשובה לנו כל כך הדרך.

אני חושב, עם כל הכבוד לשר הבריאות, שר הבריאות לא קם בוקר אחד ומחליט זה יהיה סם מסוכן. הוא צריך להסתמך על משהו והוא יסתמך על הוועדה שאיתן תיאר הרגע. אין שום דרך אחרת לדעתי, ואני מאמין שאולי אפשר להכניס לתוך זה גם מקום להתנגדות או לביקורת של גורמים אחרים.


אני רוצה לתת אינפורמציה לפורום הזה. בקיץ שר הבריאות הטיל על אחד מרופאי משרד הבריאות להתחיל הליך, שמדובר בו כבר הרבה שנים, עוד מהתקופה שאני נכנסתי למשטרה לפני עשר שנים, של לשנות את פקודת הסמים, שהיא כתובה היום כפקודה פרטנית, כל חומר צריך להיקרא בשמו המדוייק, לפקודה בסגנון של מה שיש באנגליה ובבריטניה, ואולי בעוד ארצות, פקודה שמבוססת על גישה אנלוגית.

זאת אומרת שמה שיש כאן בעצם, זאת גישה שאנחנו מסכימים איתה, ושאנחנו חושבים שהיא צריכה להיעשות, אבל לא בצורה של, סליחה על הביטוי, בלי כוונה להעליב אף אחד, מן מחטף כזה שזה ייכנס, יאללה בואו נכניס. אלא משהו הרבה יותר גלובלי, של הסתכלות של אנשי מקצוע, הפיכה שלה לפקודה אנלוגית, על ידי כך שנגדיר משפחות חומרים, ועם כל משפחת חומרים, אם צריך למעט אי אלו חומרים בתוך המשפחה נמעט אותם, ולעשות עבודה בין משרדית מסודרת, ולהגיע באמת לתוצאה הרבה יותר רחבה,

ואז הוא יכול להתלבש על החוק הקיים.

ואפשר להמשיך את התהליך הזה, לחכות אולי שנה, אולי שנתיים, עד שבעצם זה יכלול את כל הפקודה, ולאו דווקא שלוש משפחות חומרים.

פקודת הסמים זה מהתקופה של הנציב הבריטי, ובמסגרת החקיקה עוד לא עשו את חוק הסמים הישראלי. אז מה שצפריר אומר, יתחילו לעבור על כל פרק ופרק, עד שיגיעו לחוק הסמים הישראלי, שיחליף את פקודת הסמים.

ברשותכם, אני דווקא חשבתי שהחשיבות של הדיון היום הוא דווקא בתיקון סעיף 41 לפקודה, מה שמופיע פה בסעיף (2), כי הוא המהותי והמשמעותי. אני לא מכיר שום הליך קצר ככל שיהיה שלא לוקח מספר חודשים כדי להכריז על חומר, גם אם נמצא דרכים לקצר, ואני מדבר מצד אוכפי החוק שבשטח. אנחנו מדברים על הליך שצריך לקחת ימים, כי אני רואה את הפורום הזה ואותנו בפרט כנאמנים של הציבור.

לכל אחד מאתנו יש ילדים, אחים, דודים. כשילד ניגש לפיצוציה וקונה חומר שיכול לגרום לו נזק, לפעמים גם נזק בלתי הפיך, והחומר הזה מגיע לידי המשטרה והמעבדה האנליטית שצפריר עמד בעבר בראשה, יוצאת עם החלטה שמדובר פה בחומר שבבסיסו הוא סם ורק הוא נגזרת ממנו, והוא גם מופיע בפקודת הסמים, הפיצוציה הזאת ופיצוציות אחרות ימשיכו לשווק את החומר כי ידינו כבולות. זו גם תעשיה, הם מייצרים את זה.

עם כל הכבוד לרגישויות, הסעיף מנוסח, למעט המושג של חומר מסוכן, התיקון המתחייב, לעניות דעתי הוא מנוסח כהלכה ובזהירות הראוייה. ואני אפנה למה אני מתכוון. אני מתכוון לסעיף (2), לתיקון לסעיף שהונח בפני הוועדה היום. כתוב "סכנה מיידית". המושג סכנה מיידית הוגדר כבר בפסיקה ענפה, אנחנו יודעים מה זו סכנה מיידית ואנחנו יודעים את הדרכים שצריך להוכיח אותה.

לצד שר הבריאות יהיו גורמים מייעצים, הוא לא יתעורר בוקר אחד ויחליט לשנות. עומדות המעבדות של מז"פ שמאשרות שמדובר בסם, ובסם מסוכן, מנגד עומדת הוועדה המייעצת, והם יציפו את זה. גם ההליך הזה כבר לוקח מספר ימים. גם זה ייקח מספר ימים וגם השר בעד לאמץ את סעיף (2) כפי שהוא, עם השינויים הקלים המתחייבים. אני אתן לכם דוגמא, אם היה פה נציג הוועדה לשלום הילד, שהיה מציג את הנושא הזה, וזה גם היה עולה ככה בתקשורת, כולנו היינו מתיישרים, כי זה באמת שלום הילד. ועל מי אנחנו מדברים פה, על הילדים שלנו, בני חמש עשרה, שש עשרה, שהולכים לפיצוציות, ונחשפים לחומרים האלה, שיכולים לגרום להם גם התמכרות עתידית וגם נזק בלתי הפיך. במי אנחנו פוגעים, בדור העתיד שלנו. ולכן לפעמים במצבים כאלה צריך לעשות גם צעדים רדיקליים.

דרורה, יש להוסיף לעניין ההליך המהיר שצריך לבצע, שאין שום בעיה לבצע הליך מהיר, משרד הבריאות לוקח על עצמו לזרז את ההליכים, והמשטרה נותנת פוש וכולם נותנים גב, העניין הוא שבסעיף 21(א) לחוק יסוד הכנסת כתוב שתקנות שקובעות ענישה פלילית בשל הפרתן לא ייכנסו לתוקף אלא אם כן אושרו לפני פרסומן על ידי ועדה מוועדות הכנסת, אחרי ששר הבריאות אמר או.קיי. זה מסוכם, חייבים מחר בבוקר להכריז על זה, תבואו לכנסת ותבקשו את אישורה.

ההתחמקות של הכנסת מהאחריות שלה לקבוע חקיקה פלילית, לא נחוצה פה. לא הכנסת היא זו שמעכבת הכרזות על חומרים מסוכנים, בסיפא של הסעיף הזה כתוב עוד שאם ועדת העבודה במקרה הזה לא התכנסה הוא רשאי להאריך במשך שישה חודשים. ממתי ועדה בכנסת לא מתכנסת במשך שישה חודשים, לא צריך לעכב את הדבר הזה בגלל הכנסת. כך כתוב הסעיף. בואו לכנסת ותבקשו אישור, כמו שעושים היום.

אפשר לומר שבתנאי שוועדת הכנסת תתכנס תוך שישה חודשים היא תאשר. ההכרזה תהיה הכרזה.

זה נוגד את החוק.

זה קרה לנו בוועדות, שהכנסת לא התכנסה, שהוועדה לא התכנסה, אלה סיבות כולן נכונות, לא עלה הסעיף על סדר יומה של הוועדה. והשיא היה שזה קרה שלוש, האם אפשר לומר שבמקרה כזה שהכריז שר הבריאות על סם שהוא מסוכן תאשר הוועדה בתוך איקס זמן,

יש פתרון בחוק היסוד, עוד יותר מהיר משישה חודשים שמדבר עליו חבר הכנסת זאב, שאומר בסיפא של הסעיף שהקראתי שאם הוועדה לא החליטה, ועדה מוועדות הכנסת לא החליטה בדבר אישור התקנות או דחייתן בתוך ארבעים וחמישה יום מהיום שהתקנות נמסרו לה, יראו את התקנות כאילו אושרו. זאת אומרת באתם, הכנסת לא התכנסה, הוועדה לא מצאה זמן לדון בעניין הזה, עבר חודש וחצי, זה בפנים. לא צריך שנה, לא צריך שישה חודשים, יש חודש וחצי. אז יש פתרון לעניין הזה.

רציתי לחדד, אני מהמחלקה הפלילית של ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, והפן הפלילי מאוד חשוב להבהרה, ולכן אני כאן. כל הרגישויות של האפשרות להפללה ולהעמיד לדין של אנשים שהם חפים מפשע בעצם, הוא בעצם המוקד שמביא אותנו גם לחקיקתו,

אם לא תהיה הפללה, רק תהיה הכרזה שצריכים לקחת את הסמים האלה מהמקומות שבהם הם נמכרים, זה יניח את דעתך?

זה כבר עניין של משרד הבריאות, זה לא שייך.

משהו ביניים, עד שוועדת הכנסת תאשר ותהפוך את זה לפלילי.

לא, יש בעיה ואני אבהיר. המוקד של הבעיה הוא בעצם, את זה אני לא צריכה לומר שוועדת שרים אישרה את סעיף (1) ו-(3) בלבד, בתיאומים עם משרדים הנוגעים בדבר.

אנחנו קובעים עכשיו, הכנסת, מה זה ועדת שרים, ועדת שרים היא התנגדה, עם כל הכבוד, ברגע שזה בא בקריאה ראשונה הכנסת מחליטה.

אני מציגה את הדברים כהווייתם, אני לא מתווכחת, אלא כדי שיהיה לי קל יותר להבהיר את העמדה שלי. עכשיו לא סתם הוועדה, ועדת השרים החליטה כך, מכיוון שכל הנושא של הפללה של אדם סתם, שהוא תם לב, היא מוקד של העניין. דיברת על כבוד האדם וחירותו, זה דבר מאוד חשוב. לא רק זה אלא שבפלילים אנחנו מחמירים עם העניין. כלומר כל הנושא הפלילי הוא דבר מאוד חשוב שסתם אדם לא יואשם ולא ייחשב כעבריין כאשר הוא לא עבריין.


דוגמא הכי פשוטה הביא כאן צפריר גורן, שבתוך הנגזרת, אנחנו אישרנו בוועדת השרים, ואנחנו בעמדה שלנו כן מאפשרים את הנגזרת כימית. בעצם העובדה שאנחנו מאפשרים נגזרת כימית יש בעיה. כי אנחנו לא מאשרים רק את היותו של הסם כסם מסוכן אלא את כל המרכיבים של הנגזרת הכימית. ובמרכיבים, כפי שהבהיר מר גורן, יש גם אלמנטים וחומרים שהם לא סמים.

חומרים אלה יכולים להיות פשוטים גם כתרופות שהם לא צריכים מרשם. לפי סעיף 11 לפקודת הסמים סם לא נחשב כסם מסוכן אם הוא יסופק על ידי מרשם של רופא או לפי פקודת הרוקחים. אבל יש גם חומרים שיכולים להיות, וזה צריך בדיקה מאוד רצינית, שיכולים להיות תרופות רגילות, שאתה הולך וקונה את זה בלי מרשם. ואז פתאום אדם שיקנה חלק מהנגזרת הכימית הזאת, שהוא לא סם, ייחשב כעבריין.

האם יש למשטרה בעיה להתמודד עם תרופות כאלה?

זו אחת הדוגמאות. ואנחנו רוצים למנוע מקרים כאלה, וגם איגוד התעשיינים מדבר על חומרי גלם. צריך לבדוק את זה בצורה מאוד רצינית. עכשיו הבדיקה היא נעשית כבר כאשר השר עצמו, לפני ההכרזה שלו, היא צריכה להיעשות בצורה רצינית ביותר.

את חושבת שהשר יטעה עד כדי כך?

לא, השר לא יטעה מכיוון שיש לו יועצים מקצועיים, אבל ראש מז"פ בא ואומר יש חומרים תמימים. אתה לא יכול לתקן את זה כנגזרת. תיווצר בעיה לא רק לגבי החומרים האלה, מכיוון שאנחנו מתקנים את הסעיף לנגזרת כימית, ואת זה אנחנו מסכימים, כי אז ייכנסו לתוך זה גם חומרים לא רק לגבי הפעם הזאת שבאים לתקן ומכניסים שלושה חומרים שהם בנגזרת כימית, אלא בעתיד גם יכולים להיכלל חומרים נוספים תמימים בתוך נגזרת כימית זו או אחרת. ולכן אנחנו גורמים לאנשים להיות עבריינים, אדם שזקוק לתרופה מסויימת או הולך לבית מרקחת ייהפך לעבריין. פקודת הרוקחים, הם יהפכו לעבריינים.

אנחנו מדברים בחומר מאוד מוגדר, מה שנמכר באותן תחנות סמים, שהם לא בפקודת הרוקחים אבל הם בפקודה של אותם סוחרי הסמים. זה בפקודה שלהם נמצא. והם מספקים את הסמים. ואי אפשר להחיל עליהם את הדין הפלילי. אני אומר בואו נאמר, שוב אני שואל, כי אני חושב שכן אפשר למצוא את השביל הזה, שמצד אחד אנחנו לא נחמיר בנושא של הענישה והדין הפלילי, אבל לפחות יהיה משהו ביניים, שלמשטרה יהיו אמצעים לאכוף. שלמשטרה יהיה אפשר להחרים את אותם סמים מסוכנים שהם מסוכנים, אחרי בדיקה, אחרי צוות מקצועי, שנאמן עלינו, שבסופו של דבר הם גם מביאים את ההמלצה לשר הבריאות. למה זה צריך להפריע לך?

אתה כרגע נושא משימה נורא קשה, אני מודה בזה, כי יש מאזניים, אין מה לעשות, יש את צד הרוע ויש את הצד הטוב. אני מסכימה אתך שצריך לעשות משהו מהיר כדי באמת להפסיק את כל התופעה הזאת, זה נכון. יחד עם זאת במאזניים השניים יש את הדבר הרע. אי אפשר אחרת, כי הם בתוך הנגזרת. יש פסיקה שאומרת - - -,

אם שר הבריאות בא ומגדיר על פי אותן המלצות רק את החומר הזה, אין לזה השלכות על חומרים אחרים.

זה דבר והיפוכו. בעצם העובדה שאנחנו מכניסים לחוק נגזרת היא כבר כוללת חומרים תמימים בין היתר. ואם כאן יש כבר חומר תמים בשם אפידרין, במקום אחר בסם אחר בנגזרת אחרת יהיו חומרים תמימים אחרים. אני לכבוד הישיבה הזאת נורא נזהרתי, אספתי פסיקה, יש לי כאן שבעים ושישה עמודי פסיקה, ועיינתי בפסיקה בנושא הזה. אין ספק שכל הנושא הזה של רגישות מובן ולכן יצא סעיף 21(א) רבתי לחוק יסוד הכנסת, שזה חוק יסוד. הרגישות של הנושא הפלילי היא רגישות מעבר ומעל. ברגע שאתה עומד להפליל אדם תם זה דבר שלא ייעשה, ולכן קם הסעיף הזה.


יש פסיקה שאומרת שבמקרים כאלה, ואני אספתי די הרבה פסקי דין, בג"צים, שכשהרשות השופטת, שהיא מאוד זהירה מלהתערב במעשיו של המחוקק, היא באה ואומרת ככלל, חקיקת משנה, וזאת חקיקת משנה, שסותרת חוק יסוד, קל יותר להתערב בה מאשר נגיד בחוק רגיל שבאים בחוק לבוא ולשנות חוק יסוד, וגם אז יש התערבות. כשמדובר בפלילים קל וחומר, כלומר כאשר אתה בא להפליל אדם חף מפשע, ויש אפשרות כזאת שזה יקרה, כי אז בוודאי שצריך להקפיד על אותו עקרון של חוק יסוד. ולכן יש כאן פסיקה,

הבנו. בואו נראה אם נמצא את שביל הביניים ,שביל הזהב.

לטעמי, שביל הזהב הוא באמת המהירות שהוועדה מוועדות הכנסת צריכה להתכנס. וכאן אפשר אולי מראש כאשר יש איזו כוונה של השר להכריז, אולי שיידע ועדה, לפני באמת ההליך החקיקתי הארוך, יידע את הוועדה, שהוועדה תתכונן, שהכל יהיה מיידי, וגם החוק עצמו, סעיף 21 עצמו, מדבר על ארבעים וחמישה יום,

לא נסיים את זה היום, יהיה עוד דיון ובאמת נעמיק ונגיע למסקנות נכונות לגבי החקיקה. אנחנו לא ממהרים רבותיי, שתבינו, אנחנו שומעים, אני גם כן רוצה להתייעץ, גם עם יועצים משפטיים, יכול להיות שאנחנו נמצא את השביל, את הדרך, ולשנות אולי את החקיקה הזאת, למצוא אולי משהו אחר שיתן תשובה. אנחנו רוצים להגיע למטרה. המטרה היא לעצור כשאנחנו רואים סכנה אמיתית, ומי שמחליט אם זו סכנה זה לא אני ולא את.

בוודאי, אבל אני אומרת שהוועדה יכולה להתכנס במהירות, אפשר להכניס כאן כמה סעיפים בעניין הזה.

אנשי המקצוע קודם כל צריכים לראות, את ברמה המשפטית, אבל אני אומר, אנשי המקצוע הם בעצם בודקים את החומר, אם זה מסוכן או לא מסוכן.

יש לי פרוטוקול של ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מה- 20 לאוקטובר 2003, לגבי ה-GHB, שבו איתן גורני שנמצא כאן איתנו אומר כך: "..אחרי ה-GHB אנחנו עוקבים כבר כשלוש ארבע שנים, כאשר מתבססים על פרסומים בחוץ לארץ וקריטריונים של הוועדה, הוועדה הבין משרדית, ואז הסם הזה לפני כשנה כבר עבר את הסף והיתה לגביו החלטה משולבת של כל הגופים..". יושב הראש, חבר הכנסת שאול יהלום, שואל: "מה קרה במשך שנה שלמה שזה לא הוגש לאישור?", ואיתן גורני עונה לו: "קשה לי לתת תשובה טובה למה לא, יש לי פה מעקבים של הוועדה ששואלים שוב ושוב מה קורה עם זה ומבקשים לזרז, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא..". מה שאומר שהעיכוב הוא לא נובע מהכנסת. הכנסת דנה, העיכוב נמצא כנראה במשרד המשפטים ומשרד הבריאות.

אנחנו ביקשנו בוועדה כמה וכמה פעמים.

יש לי הרגשה שנוצר פה בלבול, שדיברו פה בנשימה אחת על סעיף 2 וסעיף 3 המוצעים. ואני רוצה לומר, לגבי סעיף 3 של הכרזה, נחנו כבר הבענו את ההסתייגויות בדברי ד"ר צפריר, שהובהרו שיש למעט ולכן יש עוד הרבה עבודה בעניין הזה. לא אמרנו לקבל את זה, ההכרזה של השר, שאנחנו ביקשנו, לפי סעיף 2, היא על חומר קונקרטי ולא על נגזרותיו. מי שיבקש את ההכרזה הזאת, היא בלאו הכי, משטרת ישראל כגוף האוכף, אני לא מכיר הרבה גופי אכיפה אחרים במדינת ישראל שיש להם גם את היכולת לזהות את זה כסם. ואני גם לא רואה בעיני רוחי שוטר שמגיע למפעל שמייצר לבידים בגלל שבחומרים, אלא אם כן העובדים יתחילו להשתמש בחומר.


עכשיו ברשותכם, צריך לעשות סדר בדברים, וצריך למצוא פתרונות יצירתיים גם כשחוק היסוד מגביל אותנו. ואפשר למצוא פתרונות יצירתיים, ואני די הופתעתי, כי אני לא ידעתי שלכך יחתרו הדברים, אני משוכנע שאם היה לי קצת שהות יותר ארוכה, ולפגישה הבאה בוודאי שאני אבוא עם הצעה לפתרון יצירתי משפטי. ודרך אגב, גם חוקי יסוד ניתנים לתיקון, ברוב ההכרחי. אמרתי, לא בפורום הזה. וזכות הילד להתפתח בחברה שלנו זה לא קיים בזכויות היסוד? הזכות של ילד תמים שלא להיפגע, זה לא חלק מזכויות היסוד? אז כל דבר שקול כנגד זכויות אחרות.

אני רוצה לשמוע, את מי שרוצה להתייחס לנושא, בבקשה.

מהרבה מאוד חומר שנאסף במהלך השנים שאני עובדת ברשות למלחמה בסמים יש לנו כאן בעיה אמיתית. ישנם חומרים שמגיעים לשוק ואנחנו עומדים עובדי עצות, אנחנו פשוט עומדים עובדי עצות, הם בדרך כלל כנגזרות. היכולת שלנו להתמודד בנושא הזה היא באמת כשאנחנו יודעים על חומרים. אבל השוק כל כך מהיר בעיצוב של נגזרות חדשות והפצתם שאם אנחנו לא נתכנס כאן ונסכים שההצעה הזאת, עם התיקונים הראויים, כדי לא לחרוג כמו סם מסוכן, לא תתקבל, אנחנו נפגר. אנחנו מפגרים אחרי המהירות שהשוק מייצר חומרים ומביא אותם לפיצוציות.

אני יודעת במשך השנים שאני נמצאת ברשות למלחמה בסמים שעד שהוועדה אישרה את רשימת החומרים, ותמיד יש מישהו, בכל משרד, שמנסה לעכב דברים. או מחשש, או בגלל שהוא צריך ללמוד את החומר. אבל החוק, כפי שהוא מוצע כאן, מאפשר להזדרז כשמגיעה הבעיה לשוק. ומגיעה בעיה לשוק. החומר עכשיו שנקרא G, אני לא יודעת מהו, אולי אמפטמין, אני רק אומרת, מישהו מתוחכם רץ עם חומרים לשוק, עם נגזרות לשוק, ומנסה להתל בנו כל הזמן. אם הוא נמצא בפקודה, מה טוב. אם הוא לא נמצא בפקודה אנחנו לא יכולים לשבת ולחכות עד שאנחנו שוב נזדרז ונעשה משהו.

ה-GHB בזמנו, האקסטזי בזמנו כולם עברו את מסכת הייסורים של למעלה משנה ולמעלה משנתיים ולפעמים גם למעלה משלוש, ולפניך בתפקיד היה מישהו שבאופן עקרוני אמר שהוא לא רוצה להזדרז. אני זוכרת אותו. אז אני רוצה רק לומר שהניסוחים והדיוקים הם לא מענייני כי אני לא משפטנית. אני רק חושבת שלזרז את הטיפול בחומרים ובנגזרות חדשות, בחומרים בכלל ובנגזרות חדשות, אנחנו צריכים לתת את הדעת היום, כי אנחנו הגענו למצב שאנחנו מוצפים בתחכום של השוק. במיוחד דרך הפיצוציות.

אני גם מציע לשמוע ברעיון של הפרדה בין סעיף (2) ו-(3). אני מוכרח להגיד שכשלקחתי על עצמי להוביל את החקיקה הזאת לא הייתי מודע לחלק מהסיבוכים שהתגלו פה, וככל שלומדים יותר זה יותר מורכב, אבל ועדת שרים היתה מאוד חד משמעית בהתנגדות לסעיף (2), ואני חשבתי שעדיף לקבל את המעט, במקרה זה את סעיף (3), מאשר לעכב את כל העניין שוב ולהתחיל מתי שהוא מהתחלה.

היתה גם התנייה, שהוא יקבל רק את סעיף (3), אז הוא לא יכול לחזור בו.

אז מישהו אחר יעשה את זה.

אני מסכים איתו, הוא צודק, אפילו אם הוא רוצה לחזור בו - - -,

אבל בואו ניגע עכשיו בסעיף (3) כפי שהוא. אגב אם את סעיף (2) אפשר לוותר עליו בגלל איזה שהם תנאים שמזרזים את התהליך, מה שאת פירטת, אני חושב שזה אולי הפתרון העדיף ביותר. לגבי סעיף 3, אני מודע, אני מבין שיש כמה חומרים שהם תמימים וצריך להוציא אותם מהרשימה הזו.

יחד עם זאת אני קורא פה בדו"ח של יחידת המחקר שעשרים ושניים מתוך שלושים חומרים שהצהירו עליהם בשנים האחרונות שייכים לשלושת החומרים, שהם נגזרות משלושת החומרים האלה. אז במלחמה הזאת, שהיא מלחמה די לא סימטרית, וידנו על התחתונה לעתים קרובות, אני מציע שאנחנו לפחות נעשה את הצעד הזה. צריך לדאוג למעט כל חומר שידוע שהוא תמים אבל לא לעכב את הנושא של הנגזרות עצמו.

אנחנו רוצים להתייחס לנושא של הנגזרות. ככלל אנחנו תומכים, אנחנו חושבים שזה יהיה כלי חשוב להכניס את כל הנגזרות ואז לא להזדקק להכרזה ספציפית על כל שלב נוסף. אבל אם זאת אנחנו מבקשים איזה שהוא פרק זמן נוסף כדי לבדוק באמת הערות שהועלו לגבי חומרים שנידרש למעט אותם, אם מדובר על חומר אחד או שניים נבקש למעט ואם מדובר על קבוצה באמת גדולה של חומרים יהיה לנו קשה להכריז על החומר למשל הספציפי, לרבות כל הנגזרות שלו. אז אנחנו באמת במשרד צריכים לעשות בדיקה מדוקדקת של כל הנגזרות האלה ולראות מה אנחנו רוצים למעט, ואז אנחנו נבקש זאת מהוועדה.

רציתי פשוט להביא לידיעת האנשים, שאולי הם כבר יודעים, שהרי אותה התלבטות קיימת רק בעולם. זה לא רק "מציון תצא תורה", פיצוציות יש גם בארצות הברית ובאירופה, יש בהולנד יש בשבדיה ויש בכל מיני מקומות אחרים. משום מה, הגויים כן הצליחו למצוא את המסלול הזה, שאצלנו לא כל כך הולך. ואף אחד מהם, למיטב ידיעתי ובדיקתי, לא הלך על הנושא הגורף. למרות שאני בעד, כמו שאומרים הילדים שלי וכו'.

יש כאן כנראה איזושהי בעיה מסויימת גם מבחינת אכיפת החוק, בגלל שאם מחר נוצר משהו חדש לך תוכיח לאותו אדם שמחזיק את זה שזה באמת מה שמתאים לתוך הדבר הזה. זאת אומרת הדברים האלה הם כנראה לא מספיק מחזיקים את החוק. עובדה שאף מקום בעולם לא הלך על השיטה הזאת. הלכו על השיטה של ההכרזה, בארצות הברית יש שיטה של הכרזה, משהו של מסלול ירוק, אני לא מספיק בקיאה בו. אבל לקחת את העניין הזה, הרחב, אם מחר יהיה איזה דבק נגרים, אנחנו איפה שהוא כנראה נהיה באיזו שהיא מצוקה, זה הכל.

רבותיי, אנחנו נמשיך את הישיבה אולי בשבוע הבא, או ברגע שנדע שכולם מוכנים לישיבה. אני מבקש יותר עדכונים.

לפני שעושים פה ישיבה, אולי כדאי שנעשה איזושהי ישיבה פנימית.

אדרבא, תשבו ותתאמו ביניכם. חבר הכנסת שלמה ברזניץ סומך עליכם, אתם אנשי המקצוע, את ההמלצות המקצועיות שלכם שתביאו לוועדה אנחנו נאמץ.

אני רוצה רק להודות ליעל שליוותה אותנו במהלך חופשת הלידה של בת שבע, אנחנו מאחלים לה הצלחה רבה, באמת נהנינו מעבודתה של יעל שליוותה אותנו מדי שבוע ונתנה חיות לוועדה הזאת. בהצלחה בהמשך דרכך.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00