כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכספים

5.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד בכסלו התשס"ז (5 בדצמבר 2006), שעה 12:45

ס ד ר ה י ו ם

תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים וזרים), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

שי חרמש

סטס מיסז'ניקוב

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

שאול מרידור

- אגף התקציבים, משרד האוצר



יובל יעקובי

- אגף התקציבים, משרד האוצר



עו"ד שושנה שטראוס
- ראש תחום עובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר






והתעסוקה



טובה פינטו

- מנכ"לית התאחדות בלי המלון, משרד התיירות



עו"ד עמית עכו

- לשכת עורכי-הדין



משה טופרובסקי
- משנה למנכ"ל התאחדות התעשיינים

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים וזרים), התשס"ו-2006

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים.

אנחנו יושבים מ-8:30 בוועדת הכנסת.

קבעתי את סדר היום לפני שהם קבעו. קבעתי אותו עוד בשבוע שעבר.

מה יש לנו מחר?

המשרד של הגמלאים והמשרד לאיכות הסביבה.

כיושב-ראש ועדת הכספים, אתה צריך להשתתף בדיון. אתה חלק בלתי נפרד.

אני חייב לומר לך שאני דווקא חלק נפרד.

לפי דעתי גם חיים אורון וגם אתה חייבים להיות שם. גם אני אהיה שם. אני חבר ועדת הכנסת. אני אומר לך שחיים אורון צריכים להיות שם. אם מחר יש פיצולים, אתם צריכים להיות שם. הישיבה ב-8:30.

צריכים להתארגן להביא כמה שיותר דברים לכאן.

יובל יעקובי, מה אתה רוצה מאתנו?

שושנה שטראוס תציג את הנושא.

חוק עובדים זרים. זה בא במטרה להגן על עובדים חדשים ולייקר את עלות העסקת העובדים האלה. התקנות כפי שהן היום לא מבחינת בין פועל זר שעובד בבניין לבין מנהל של חברה בינלאומית, והתקנות האלו באות לעשות את ההבחנה הזאת ולפטור מעסיקים של סוגי מומחים זרים מהחובות האלו. התקנות נדונו בוועדת העבודה והרווחה לגבי פטורים וכל מיני חובות שאמורות להגן על העובדים, ופה הם באים לצורך פטור מאגרה שנתית.

זה רק פטור. אין משהו אחר?

היות ואני עמדתי מאחורי התחיקה של הנושא הזה, אני אסביר במה מדובר. אני עומד בראש אגודת ידידות ישראל-יפן. נוצר מצב שחברות ישראליות, כדי לייצא לשווקים כאלה, מייבאים מחוץ לארץ עובדים מומחים . אתן דוגמה אחת. יושב 11 שנה נציג ישכר שאחראי לשוק היפני. יפני שחי בארץ כבר 11 שנה, דובר עברית חופשי, והבחור בסך הכול מייצא מישכר שישים מיליון דולר לשנה ליפן. הגענו לכך שישראלי בא לגור ביפן בשנתיים, הוא לא משלם שום דבר. נשאר שנתיים וחוזר. יפני שמייצא מישראל שישים מיליון דולר, משלם 4,000 שקלים. המדינה לא נהנית מזה כי זה לא כסף גדול. לא מדובר על אלפי עובדים אלא מדובר על קבוצה יחסית קטנה מאוד מוגבלת.

אתה רוצה שיוסיפו.

העיוות הזה בא לעשות סדר גם עם אותם אנשים שבאים למדינת ישראל ולעשות הפרדה בין מי שבא לטפל בקשישים ולעבוד בחקלאות ומי שבא לתרום למדינת ישראל דרך המוסד שלו. אגב, כל אחד מהם שבא לארץ לא חי ממשכורת מינימום.

תיירות, מה אתם אומרים?

יש סטנדרטים בינלאומיים ועל פי המקובל בעולם מנהלים של רשתות חברים בהתאחדות אצלנו. מעת לעת יש שפים בינלאומיים שמגיעים לרשתות המלונות השונים. היות שכולם מקבלים שכר פי שניים, שלושה, ארבעה ויותר, אין פה שום חשש חלילה של ניצול לרעה של עובד זר.

אנחנו לא המקום לזה. אנחנו רק למקרה של פטור מאגרה. אנחנו לא מדברים על המקצועות. כל התקנות הללו, ארבעת העמודים הללו, נדונו בוועדת העבודה והרווחה ועד כמה שידוע לי ניסיתם שם את כוחכם ולצערי לא הצלחתם. גם שגית אפיק תומכת במה שאני אומר. אנחנו ועדת הכספים, ואנחנו מדברים על סעיף 4 כאן. אנחנו לא נכנסים לאיזה מקצועות כן ואיזה מקצועות לא, האם כדורגל, כדורסל או משהו אחר. מה שמביאים אלינו זה את סעיף 4 שמדבר על פטור. הם ניסו בוועדת העבודה והרווחה, ושם זה לא התקבל.

מה שאמרת, זאת אמת אבל לא כל האמת. מה שמשרד התיירות מבקש מאתנו הוא לבוא ולומר לאוצר שיכללו גם את העניין הזה. היא אומרת שאם יש הצדקה לפטור כאן, קל וחומר שיש הצדקה לפטור שם. לדוגמה היא אומרת, הרי כל הדבר בא כדי להביא לידי מצב שבו לא יהיה כדאי להביא, אבל מה זה בשביל שף כזה עוד 4,000 שקלים, כי הרי זה כסף קטן עבורו.


כרגע משרד המסחר והתעשייה הגיש בקשה לגבי האנשים שהם באים לסייע לאנשים, סיעוד ודברים שכאלה. גם חקלאות.

לא. אלה רק מומחים.

רופא, יהלומן. מבקשים להוסיף שף.

אנחנו לא הכתובת. אני לא רוצה להיכנס לדיון העקרוני. תצביעו על-פי מצפונכם.

הנושא קיים גם בתחום הבנייה והתשתיות, בייחוד בפרויקטים החדשים שנכנסו.

לא הופעתם בפני ועדת העבודה?

לא הוזמנו לוועדת העבודה. לכן היום ראונו בפעם הראשונה את התקנות, כשהתפרסם הזימון לישיבת הוועדה.

מדובר בסקטור מיוחד. אדם שנכנס להגדרת המנהל, גם אם הוא מנהל בבית-מלון וגם אם הוא מנהל בבניין, המעסיק שלו יהיה זכאי לפטור.

רק בחודש האחרון היינו במשרד העבודה והרווחה. אני מפנה את כולם לסעיף 3 שאומר: המנהל מעסיק בכיר או עובד בכיר במשרד וכולי, בהמלצת מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. אני חושב שזו הגדרה מספיק כללית, שברגע שמגיעה פיגורה שהיא באמת משהו מיוחד ברמה הבינלאומית, אפשר להכניס אותו. אם נתחיל לכתוב פיגורות אחרות כמו עובדי מטבח ודברים כאלה, יהיה לנו פטור שהוא לא צודק לעובדים זרים.

תמצא לי מישהו שיחליף את השף הזה כאן. אם לא תמצא, הוא צריך להיות מוגדר כמומחה.

אני אומר שאני רוצה לבוא כי אני מומחה.

אתה בא למסעדה בגללו, בגלל השף הזה.

עובד זר במסעדות האתניות, הרי גם כך הוא מקבל שכר גבוה, הוא מקבל פי שתיים מהשכר הממוצע ויש איזושהי תוספת של אגרה. אין כמעט מסעדה אתנית שלא תגדיר את העובד הזר הזה כעובד זר מומחה. אנחנו באים כאן לפטור אוכלוסייה מאוד מצומצמת מהאגרה. הרי גם כך עלות העסקה של עובד זר היא גבוהה ואין שום טעם לתת עוד איזשהו פטור כי הוא עדיין עובד זר. המטרה של התקנות האלה היא קבוצה מאוד ספציפית של מנהלים.

אתה כותב כאן מרצה במועצה להשכלה גבוהה. אני מבין מההגדרות של ההשכלה הגבוהה שמדובר רק בכל מה שקשור לאוניברסיטה או למכללה. נניח שיגיע לכאן בנו של הרב סלובייצ'יק שהוא גאון עולם. אם מישהו שהוא גאון עולם מגיע לכאן, איך תגדיר אותו? למה שלא ייכנס להגדרה האת? למה השכלה צריך להיות רק אוניברסיטה ולא נניח עולם הישיבות? הוא הגיע לכאן והיה מרצה שלי במשך שנה. למה הכניסו דווקא מרצה בבר-אילן ולא מישהו שמקביל לו והוא בעולם הישיבות?

מדובר באדם שזכאי ולא נכנס להגדרה הזאת. לגבי מסעדות, יש ענף של מסעדות אתניות. בשנה שעברה ביקשנו מהם לשלם לפחות 6,000 שקלים לחודש לעובד וזה היה מאוד קשה והם בדיונים אתנו כי העובדים שמגיעים למסעדות, מתברר שרובם מסין והם לא מקבלים שכר כזה. אנחנו כאן קבענו הגדרה של אדם שהוא באמת די בכיר ויש לו סמכויות.

הבקשה שמונחת בפני הוועדה היא מאוד ספציפית בחוק עובדים זרים והיא לפטור את האגרה. אבל בסעיף י(1) לחוק הראשי יש שני סוגי אגרות. אגרה אחת היא אגרה אדמיניסטרטיבית, רישום של 500 שקלים. הסכום הזה מיועד לכסות את ההוצאות האדמיניסטרטיביות. בשביל כל הפטורים והניהול של העובד, יש עלות אדמיניסטרטיבית והמדיניות בחוק התקציב היא שהאגרה אמורה לכסות עלויות. לא להרוויח מזה ולא להפסיד מזה, אלא לכסות עלויות בגין האישורים שניתנים. האגרה השנייה שיש באותו סעיף היא באמת אגרת 4,000 שקלים שהיא מיועדת להיות תמריץ שלילי להעסקת עובדים בשכר נמוך.

יעלה לי יותר לגבות.

אני לא רואה סיבה לפטור מאגרה. זאת לא אגרה שעלות הגבייה יותר גבוהה מעלותה.

תודה רבה. מי בעד תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"ו-2006? מי נגד?

התקנות אושרו.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45