PAGE
2
ועדת הכספים

5.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, י"ד בכסלו התשס"ז (5 בדצמבר 2006), שעה 11:50

ס ד ר ה י ו ם

הצגת תקציב משרד התיירות לשנת 2007

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

אבישי ברוורמן

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

דוד טל

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

שר התיירות, יצחק הרצוג

נחום איצקוביץ

- מנכ"ל משרד התיירות

שי וינר


- סמנכ"ל כלכלה, תכנון ותשתיות, משרד התיירות

אשר וענונו

- תקציבן, משרד התיירות

עודד גרופמן

- יועץ למנכ"ל משרד התיירות

ירון פרוסט

- דובר מנכ"ל משרד התיירות

יעל קינן-מרקוביץ
- סגנית היועצת המשפטית, מינהל הכנסות המדינה

עו"ד אפרת פרוקצ'ה
- הלשכה המשפטית, משרד האוצר

עמי אתגר

- מנכ"ל לשכת מארגני התיירות

עמי הירשטיין

- נשיא התאחדות בתי המלונות, מלון דן

טובה פינטו

- מנכ"לית התאחדות בלי המלון

יעקב ברקאי

- מרכז ההשקעות

שגית אפיק



אפרת קוצ'ינסקי

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצגת תקציב משרד התיירות לשנת 2007

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים בנושא תקציב משרד התיירות לשנת 2007. אנחנו ממשיכים בדיונים על תקציבי משרדי הממשלה. שקלתי, אדוני השר, להצביע על תקציב המשרד היום וכמו שאתה יודע קובי הבר לא רוצה שאני אצביע על התקציב של משרדך, וכך גם שר האוצר.


משרד התיירות כמשרד נראה לפי חוץ משרד קטן שאין לו הרבה תקציב. כמה זה תקציב המשרד?

תלוי איך מסתכלים. מבחינתכם התקציב הוא כמעט 300 מיליון שקלים.

נכון, אבל ההשפעה על תקציב המדינה היא השפעה אדירה. לצערי כל פעם שהתיירות עולה על המפה, מתרחשת מלחמה ופיגועים, ואז שוב צריך לעמול קשה כדי להחזיר את מה שהשיגו קודם. המשרד עובד קשה ועושה עבודה טובה, מרובה והוא מצליח. אני מברך על זה. אני אתן לשר להציג את התקציב שלו ואם המנכ"ל ירצה להוסיף אחר כך, יוכל לעשות זאת.

בוקר טוב לכולכם, אני מאוד שמח להיות כאן בוועדת הכספים. אכן משרד התיירות הוא מנוף של ענף שגם מכניס כסף למדינה, הרבה כסף, וגם מעסיק הרבה מאוד אזרחים. היום כמעט למאה אלף משפחות מתפרנסות מהענף הזה בכל הארץ ובכל הרמות, במיוחד ברמות לא אקדמיות ולא כאלה שהם בעלי תעודה, וזה דבר מאוד חשוב כשלעצמו. הענף מכניס למדינה כ-3 מיליארד דולרים.


אני רוצה להציג מספר אנשים שנמצאים אתנו. מנכ"ל המשרד, נחום איצקוביץ, סמנכ"ל כלכלה, תכנון ותשתיות, שי וינר, הצוותים של המנכ"ל והצוותים שלי. נמצאים אתנו נציגים מאוד נכבדים מהענף. עמי הירשטיין שהוא סגן נשיא התאחדות בתי המלונות שהוא גם יושב-ראש רשת מלונות דן, רשת מאוד נכבדה ומאוד חשובה, טובה פינטו, מנכ"לית התאחדות המלונות, ומר עמי אתגר, מנכ"ל התאחדות מארגני התיירות הנכנסת, ארגון שהוא מאוד מאוד חשוב כי הוא חלק מגלגלי השיניים שמביאים לכאן את התיירים.


בגדול הענף נמצא במשבר בעקבות המלחמה והוא יוצא מהמשבר בצורה איטית אבל רצינית, וזה קורה במאמצים אדירים של כולנו, גם התעשייה וגם אנחנו משקיעים בהם להחזיר לכאן תיירים. כל מיליון תיירים זה שני מיליארד דולר הכנסות למדינה, וכל מיליון תיירים זה ארבעים אלף מקומות עבודה. אנחנו מיד נציג מספר נתונים סטטיסטיים ואז המנכ"ל יפרט את צורכי התקציב.


אני אומר שאנחנו מתמקדים בשלושה שווקים:

1.
השוק היהודי, שהוא שוק חשוב מאוד כי הוא שוק הבית שלנו כמדינת ישראל.

2.
השוק הנוצרי על כל העדות השונות, צליינות, שהוא שוק חשוב ביותר שהולך ומתחזק.

3.
השוק הכללי של אנשים שרוצים למצוא פה חוויה מצורות שונות ובאופנים שונים.


אנחנו במערכת יחסים תקינה עם משרד האוצר. אמנם יש לנו ויכוחים. יש לנו דרישות, יש לנו צרכים ונמצא כאן יעקב ברקאי שיוכל להתייחס לזה, אבל ההבנה היום באוצר יותר מאי פעם היא שהתיירות היא מנוף אדיר לצמיחת הכלכלה הישראלית. אנחנו תיכף נציג את דרישות החזון שלנו כדי לצאת מהמשבר וכדי להבריא את הענף.


עשינו מספר תהליכים נוספים. אימצנו עכשיו עקרונית דוח של חברה שהוזמן על-ידי הממשלה לפני שנה וחצי. הדוח מתווה עיקרי מדיניות לשנים הקרובות, בעיקר צריך מדיניות שיווק רב-שנתית, מדיניות פיתוח תשתיות רב-שנתית.

שיווק, שיווק ושיווק כמה שיותר ארוך טווח ורציף, ופיתוח תשתיות, הווה אומר תשתיות פיזיות באתרים השונים, מלונות, אטרקציות ומלוניות. בנוסף לכך כל מרכיבי המוצר – סיוע למדריכי טיולים, כל נושא השירות, כל נושא הכשרה מקצועית, כל הנושא של תכנון בכל הרמות עד המועצה הארצית ועוד כהנה וכהנה נושאים שהם משיקים אלינו, כמו הנגישות, כמו הנושא של איכות סביבה, כמו הנושא של המוצר בכללותו שם יש רכיבים כמו צפרות, תיירות נכים, כל מיני סוגים שהם ענפים ותתי-ענפים, וכמובן התיירות הכפרית.


נציג מספר שקפים על המקרו.

לפי ההערכה ציפינו לשנת שיא של 2.7 מיליון תיירים. כל המנועים היו בפול ווליום אבל המלחמה הורידה אותנו בהתחלה לחמישים אחוזים תיירות נכנסת, אבל כבר צמצמנו פערים בחודש הקודם ל-12 אחוזים, אבל זה יכול כל הזמן להשתנות כי זה תלוי בעונה ובכמות ההזדמנות העתידיות, וכמובן בשקט הביטחוני.


בגדול, אתם רואים ששני מיליון תיירים זה שלושה מיליארד דולר הכנסות למדינה. תסתכלו על תורכיה. תורכיה, אחרי שפעת העופות, אחרי פיגועים, כך גם מצרים, מתחזקות. וכך גם יוון שאנחנו רואים את המודעות בארץ.


מטרת המשרד. אני מקווה שהשנה נסיים – למרות הצפי של 2.7 מיליון – בין 1.85 ל-2 מיליון. המטרה שלנו ב-2007 לחתור ל-2.3 או אפילו יותר, אפילו 2.5. אלה הערכות מאוד מאוד מינימליסטיות. אנחנו צופים אפשרות להכפיל את כמות התיירים וזה אפשרי, ואני אומר מדוע. היום התייר המודרני יודע שבכל העולם יש סיכונים, ובכל-זאת הסיכונים יכולים לקרות בניו-יורק, בלונדון, במדריד, בבאלי, בתורכיה, במצרים ובכל מקום, והוא מפנים את זה וחוזר לאתרים די מהר. לשם כך אנחנו צריכים לשפוך כמה שיותר דלק למנועים, כמה שיותר לשווק, להוריד את תחושת חוסר הביטחון, של אזור עימות. אנחנו יודעים לעשות את זה, עשו את זה במקומות אחרים בעולם, ולכן אנחנו רוצים להגדיל את התרומה לתל"ג כפי שמוצג פה בשקף.


שקף אחרון ברמת המקרו, לפני שנרד לרמת התקציב. צפי לכניסת תיירים. כפי שאתם רואים אנחנו חותרים לכך שתוך מספר שנים נכפיל בעצם את כמות התיירות הנכנסת ונעלה בצורה משמעותית את כמות המועסקים. אלה מועסקים ישירים. מסביב למועסקים ישירים עוד יש תתי-ענפים שאתם מכירים אותם: נהגי מוניות, מסעדות, כל מי שעוסק באספקה למלונות. זו תעשייה מאוד מפותחת, מאוד מכובדת ויש לנו פה מוצר באמת מרהיב של ארץ נפלאה שהיא הארץ של שלושת הדתות הגדולות, המרכז העולמי של הבאהים ועוד שש מערכות אקולוגיות שונות. לא צריך להכביר מלים.


הערה אחרונה לפני שהמנכ"ל יכנס לתקציב. אנחנו החלטנו, במסגרת הסיכום גם עם משרד האוצר, לעבוד יותר על תוכניות רב-שנתיות כי אני רואה את עצמנו קצת כמו חברה כלכלית. אני לא מכיר חברה שמשווקת מוצר, יכול להיות משחת שיניים ויכול להיות איזשהו צעצוע, שפתאום מפסיקה לשווק, שהיא באמצע תוכנית שיווק ופתאום בגלל שאין תקציב, היא מפסיקה למכור את המוצר. זאת מכת מוות לכל עסק וצריך לראות אותנו קצת כגורם עסקי. אם אנחנו לוקחים את עצמנו ברצינות, וזו ההמלצה של כל מדינה בעולם – למשל, מצרים, דקה אחרי הפיגועים באסואן שפכה 22 מיליון דולר בחודשיים ואתה רואה אותה בכל טלביזיה בעולם. כנ"ל תורכיה, כנ"ל כל מדינה אחרת. אנחנו צריכים שיווק רב-שנתי ופיתוח תוכניות רציף ורב-שנתי שבתוכו אנחנו כוללים עוד מלונות, עוד אטרקציות, עוד צימרים במתווה של עידוד השקעות הון.


בשלושת השבועות הקרובים אנחנו מקיימים הידברות. קודם כל עבודת מטה שלא הייתה בעבר במשרד של תוכנית עבודה מלאה רב-שנתית של כל הענפים, עושים את זה עם הענף ועם התעשייה בשקיפות מלאה, כך שגם הם משלימים את התפוקות שלהם כי בלי השוק הפרטי כאן אין תוחלת והשוק הפרטי צריך להוציא את משאביו הוא לצורך העניין הזה, ואנחנו מקווים שתוכנית העבודה תושלם עד ה-22 בחודש, אז נוכל להוציא אותה ולעבוד על-פיה.


הערה אחרונה. אנחנו משקיעים למשל בשוק הנוצרי. השוק הנוצרי לכאורה אלה אנשים שיש להם מחויבות בעלת משקל יותר תיאולוגי או דתי. אתה אומר לעצמך שהתמונה של אזור עימות לא חשובה להם. ובכן, זה לגמרי לא נכון. בלי להשקיע בעדויות של כאלה שביקשו ואמרו שזה בטוח כאן, זה נהדר כאן, זה שינה אותי, זה לא הולך. אנחנו חייבים לפצח ולהוריד נוגדנים ונוגדנים אתה מוריד גם באמצעות הוזלת מחירים, פתיחת השמיים ועוד, וגם באמצעות הורדת החסם הפסיכולוגי שפה אנשים יורים אחד בשני ברחובות.


עשינו קבוצות מיקוד לנושא של מיתוג של ישראל ואנחנו עובדים על זה גם עם משרד החוץ. ישראל לצערנו מצטיירת בהרבה מחוזות בעולם כמין מבצר מבודד מוקף תיל, דתי נורא, קנאי נורא, קרתני נורא. תפקידנו לשנות את התדמית ולהראות את כל מגוון ויופי החברה הישראלית, האיכויות של מה שמוצג כאן, מדינה מודרנית, נורמאלית, יפהפייה עם מוצר אטרקטיבי לכל דכפין, וזו המטרה שלנו ואנחנו בטוחים שנוכל לעשות את זה כי אזורים עם איומים הרבה יותר גדולים משלנו שגשגו ופרחו גם הם.

עשינו לא מזמן קמפיין עם אחד ממנועי החיפוש בעולם ויש לנו נתונים. הסתבר לנו שבעקבות קמפיין שהיה באנגליה, מספר הכניסות לאתר גדל באופן מאוד משמעותי. הכניסה של תיירים מאנגליה אלינו עלתה בחודשים האחרונים, מאז עלה הפרויקט הזה, וגם הכניסות לנקודות מכר – שזה גם דבר שאנחנו יודעים לעשות במערכת המחשוב הקודמת – עלו. זאת אומרת, אנחנו יודעים לבחור כל קמפיין שיווקי עם עבודה מקצועית נכונה ומה קורה בקצה שלו, עד רמת המכר. זה דורש הרבה כסף, הרבה מעבר לסכומים שמדינת ישראל שמה על מנת לייצר תדמית בעולם.


כפי שאתם רואים, הצעת התקציב לשנת 2007 מדברת על קצת פחות מ-300 מיליון שקלים. הסעיף הכללי של המשרד הוא 166 מיליון, וסעיף פיתוח תיירות הוא 94 מיליון. בבסיס התקציב יש לנו 30 מיליון שקלים בלבד בנושא שיווק, כאשר אין חולק שהשיווק זה הדבר החשוב ביותר במערכת התקציבית שלנו.

בסיס התקציב בעניין הזה חייב להשתנות כי אם אין לך אופק של תפקוד, עם בסיס תקציב שאתה תלוי בגורמים חיצוניים, אתה לא יכול לתפקד.

שימו לב מה קרה לתקציב המשרד משנת 2000 שזו הייתה שנת השיא שלנו. אנחנו רואים שבשנת 2000 התקציב היה 700 מיליון שקלים, לקראת שנת 2007 מדובר ב-290 מיליון שקלים. אף אחד מכם לא מניח שאפשר לעשות תיירות בהיקפים כאלה של שחיקה, של למעלה משישים אחוזים.

ה-708 היה גם לפיתוח?

גם לפיתוח, גם למלונות וגם לשיווק. הוא כולל הכול מכל כל.

ספרד היא לא הדוגמה כי ספרד היא שיאנית העולם, 56 מיליון תיירים מבקרים בה. קח למשל את שכנינו, ומיד נראה את זה. מצרים הוציאה 22 מיליון דולר בחודשיים.

בואו נראה מה קרה לבסיס מינהל השיווק שלנו משנת 2000 ועד היום. אנחנו הגענו מ-147 מיליון שקלים ל-30 מיליון שקלים. 30 מיליון שקלים בבסיס. יש לנו קצת תוספות בחיפה, אבל אלו תוספות אקסוגניות ואני לא צריך לומר לכם מה ניתן בשלושים מיליון שקלים.

היו תוספות פה ושם.

לשיווק יעיל צריך להגדיל את התקציב, בהשוואה בינלאומית 50 מיליון דולר לחמש שנים, תקציב רציף, רב-שנתי. מי שירצה לקבל את הדוח ואת החקר שנעשה בעניין הזה בכל מקום בעולם, יוכל לקבל זאת.

הדוח נמצא באינטרנט. זה דוח שעבדו עליו שנה וחצי וראיינו מאות אלפי אנשים בכל העולם, כולל אנשים מובילים בענף בכל העולם. מה שעלה מאוד מאוד זו הפרופורציונאליות. הסכום הזה הוא פרופורציונאלי למתחרות שלנו. בלי 50 מיליון דולר לשנה לשיווק, תחשבו כמה עולה דקת שידור, כמה עולה סרטון פרסומת, כמה עולה פרסום באינטרנט, מיודעות בניו-יורק טיימס ובכל עיתון מכובד אחר, חוברות, סוכנים, אנשים שיוצאים לחו"ל, כנסים וכולי. בלי זה אי-אפשר לתפקד.

נראה את זה גם פר קפיטה.

האסטרטגיה השיווקית חייבת להיות ארוכת טווח, רציפה וכמובן בשיתוף עם הסקטור הציבורי והפרטי. צריך להבין שלא ניתן לעבוד בכלים הנורמטיביים הרגילים של המדינה. אין מוצר שיכול להיעלם מהמדפים במשך כמה חודשים ולצפות שמישהו ירצה לרכוש אותו או לעשות בו שימוש. האבסורד שמתרחש בשיווק, לקראת סוף השנה דוחפים קמפיינים ואחר כך בתחילת השנה נעלמים לחמישה-שישה חודשים, לא נמצאים בשווקים העולמיים וזו תופעה שלילית שהנזק הכלכלי שלה לכלכלה הישראלית הוא בל ישוער.

תזכרו מה עושות משפחות נורמאליות, הן מתחילות לתכנן את חופשת הקיץ בעולם מתי שהוא לקראת סוף החורף. אם אתה לא משווק בפברואר-מרץ, אתה אבוד לגמרי. אם אתה לא מגיע למגזינים, אתה אבוד לגמרי. משהו פה עקום ואנחנו צריכים לקחת את עצמנו ברצינות הראויה והמלאה בנושא הזה. שנת 2006 הייתה שנה אסונית.

נעבור לשקף הבא ונראה מה עושות לנו המדינות הסובבות. יוון משקיעה בשיווק 141 מיליון דולר, ספרד משקיעה 120 מיליון דולר, קפריסין – שם יש ארבעה מיליון תיירים – משקיעה 64 מיליון דולר. לנו יש שני מיליון תיירים ואנחנו משקיעים סדר גודל של 15 מיליון דולר. מרוקו זו הדוגמה העכשווית. היא לקחה את עצמה בידיים ויש לה תוך פרקי זמן קצרים מאוד השקעות גדולות גם בתשתיות וגם במלונות, אבל שימו לב לשיווק ומרוקו כל שנה מכפילה והגיעה כבר לארבעה-חמישה מיליון תיירים והיא תגיע ליותר. אין מה לעשות, צריך להימצא בשווקים בשיווק.


כפי שאמרנו, השיווק הוא ליבת העניין ומה שאנחנו מבקשים הוא חמישים מיליון דולר בתקציב רב-שנתי לנושא השיווק. זה לא דבר בלתי אפשרי וזה לא דבר שלא יחזיר את התשואה הכי מהירה, כי מבחינת ההשקעות, גם מבחינת כוח אדם המועסק במשק.

כמה אנשים מתוך שני המיליון שהגיעו השנה באו בגלל השיווק?

רוב האנשים באים בגלל השיווק. אני אתן לך דוגמה מה זה שיווק. שיווק זה רשת ביטחון לצ'רטריסטים, שיווק זה יכולת לבוא לחברת התעופה ולהגיד לה שאני נותן להם תעריף ביטחון, שיווק כולל הכול, זה לא רק הפרסומת. יש בזה המון דברים. קבוצות ונגאליות, אני נותן להם אירוח. אם אני בא לחברת תעופה שאומרת לי שהיא לא רוצה לנחות אצלי, היא יכולה להביא לי תיירים, ואני נותן לו מעין ערבות, רשת ביטחון, זה עוזר.

אם יש יותר תקציב לשיווק, יש יותר תיירים.

הייתה תקופה ששמה של ישראל יצא. תיירים רבים הגיעו לאילת.

אילת שיווקה אז בכמויות עצומות. לאילת יש היום מתחרים קשים מאוד. באילת היום 15 אחוזים הם תיירים זרים והשאר ישראלים. זה אומר הכול, זה אומר דרשני. אתמול ישבנו עם 230 סוכנים מכל העולם, מלמעלה מעשרים מדינות שבאו לאילת במיוחד אחרי הרבה שנים, ויש להם דרישות ואתה צריך לעבוד עם כל אחד. על כל שקל שאתם מוציאים כאן, יש תשעה שקלים תשואה חזרה למדינה.

ישראל שני מיליון תיירים, 3 מיליארד הכנסות. מצרים 7 מיליון תיירים, 7 מיליארד הכנסות. למה לא בונים מלונות עם שני כוכבים?

תייר אצלנו מבלה 12 לילות בממוצע והוא מוציא כ-900 דולר בממוצע. במצרים זה אחרת, וגם בתורכיה זה אחרת.

הדוח שלנו אומר שיש צורך במלונות עם שניים ושלושה כוכבים לרבדים היותר חלשים של התיירים שמגיעים לכאן. זה ויכוח כלכלי מסוג אחר ולא נעשה את זה כאן.


מחר מגיעה קבוצה לירושלים של 500 איש כאשר החבילה שם היא 600 אירו. אנחנו רוצים לעשות חבילות קצרות מהסוג הזה. העולם מתפתח בכיוונים אחרים.

חלק מזה הוא מרכיב הטיסות וצריך לזכור גם את זה.

נדבר על תקציב הפיתוח והתשתיות. אתם רואים שמשנת 2000 עד 2007 אנחנו הגענו מ-140 ל-78 מיליון. יש לנו מוצר תיירותי בלתי רגיל וכל אחד מאתנו יודע שהמוצר שלנו טוב. יחד עם זאת, כפי שאמר השר, צריכים להקים בתי מלון ומלוניות. אנחנו מחויבים למציאת דרך לשפר ולשדרג בתי מלון קיימים, לפתח תשתיות תיירותיות ובמגזרים השונים, וגם לפתח תשתיות ציבוריות לתיירות נכנסת ותיירות הפנים. גם לתיירות הפנים יש חלק חשוב בכלכלה הזו. כ-15 מיליון לינות בשנה מתבצעות על-ידי הישראלים, מתוכם 12.5 מיליון בתיירות העירונית ו-2.5 מיליון בתיירות הכפרית.

אני שם דגש במדיניות על עוד שני פלחים: קודם כל, תיירות של הציבור החרדי, ותיירות של ציבור המיעוטים בישראל שהולך ונפתח לגמרי למוצר הישראלי הכללי. שניהם מנופים נוספים לתעשייה הזאת.

אנחנו מדברים על תקציב פיתוח של תשתיות בסכום של 150 מיליון שקלים לשנה. כמובן שיש לנו 78 מיליון שקלים. השקעות הון, יש לנו 90 מיליון.

אתם רוצים עוד 75 מיליון.

כן. אנחנו אומרים ששיווק הוא מספר אחד. תרשום קודם כל את השיווק.

חמישים מיליון שיווק.

דולר.

225 מיליון שקלים.

עיקר התיירות היא בפריפריה, וכוח האדם שמועסק, עיקרו בפריפריה.

אנחנו רוצים 225 מיליון שקלים ועוד 75 מיליון שקלים לתשתיות.

אנחנו צריכים לייצר תמריצים להשקעות שמגיעות מחוץ לארץ, השקעת הון זר. יש הרבה מדינות בעולם שיש להן רשתות ביטחון, במיוחד עם תנודתיות כמו שלנו וזו שאלה שנמצאת על המדוכה בינינו לבין האוצר. לדעתי גם ועדת הכספים צריכה לשקול את זה. אם רוצים להביא את קלאב מד למדינת ישראל, והם נמצאים באכזיב, וקרה מה שקרה שם יותר מפעם אחת, צריך לייצר כלים שלא קיימים אצלנו אלא קיימים במקומות אחרים בעולם, בתורכיה או בכל הסובב אותנו. צריך לתת להם רשת ביטחון כפי שנתנו לכביש חוצה ישראל. זה מביא תעסוקה ופרנסה וממילא בסוף מדינת ישראל משלמת את הפיצוי לרשתות הללו.

צריך מודל כלכלי נכון כדי להבטיח את כדאיות ההשקעות.

הערה לגבי התשתיות. אנחנו במחלוקת עם האוצר בנושא אחד מהותי. צריך לתת תקציב לשיפוץ בתי מלון קיימים כיוון שזה מוצר שחלקו מיושן ומחייב שדרוג. בעניין הזה האוצר לא מסכים אתנו וזה נושא שהוא בוויכוח אתנו.

אנחנו מדברים גם בשדרוג רמת התשתיות הציבוריות בארץ, וזה קשור הרבה מאוד לרשויות המקומיות ולהסכמי התחזוקה. אנחנו עומדים לפתח כללי תחזוקה מאוד מאוד נוקשים מול השלטון המקומי כי אי אפשר להקים תשתיות בלי לתחזק אותן.


אני רוצה לדבר על תקציב ההשראה. בשנת 2000 היה 256 מיליון והגיע ב-2004, 2005, 2006 וב-2007 לסדרי גודל של 10 מיליון. אני מניח שזה יהיה בסופו של דבר 90 מיליון, אבל זה לא מספיק.

תראו כמה מעט כסף. היה אפס כסף לפיתוח מוצרים חדשים. אתם צריכים להבין מה זה מוצר חדש. זה יכול להיות חממה שהופכת להיות מוקד משיכה, יכול להיות ספא, יכול להיות פארק לילדים, יכולים להיות אלף ואחד דברים שהם מושכים את הציבור המבקר.

חוק עידוד.

חוק עידוד הלך ומת.

10 מיליון זה לא חוק עידוד אלא זה חוק אנטי עידוד.

אנחנו סיכמנו עם האוצר על מתווה מחוץ לחוק עידוד לעידוד מוצרים חדשים, מלונות מלוניות ואטרקציות ואנחנו נעביר בממשלה בקרוב את ההחלטות העדיפות בנושא הזה, וזאת כדי שנצא לדרך. הענף במשך שנים משותק בתחום הזה.

91 זה הישג גדול מאוד לעומת מה שהיה לפני כן, ואני מודה לג'קי על שהביא 10 מיליון, וכך יה לנו 91 מיליון.

כמה שילמת עבור זה?

לא שילמתי כלום.

דרך אגב, מגיע מזל טוב, כי בעוד שבועיים מלון קינג דיוויד חוקק 75 שנים להקמתו וזה אירוע חשוב.

התמודדות המשרד עם משבר התיירות. השקף הזה בא להראות את הצמיחה הגדולה מאוד בתיירות שהייתה צפויה ב-2006, את המכה שקיבלנו ברבעון השלישי בעקבות המלחמה, וההתאוששות שהייתה ברבעון שלאחריו. שימו לב, עם כל הכבוד, דברים לא נעשים בלי שיווק. שיווק של המלונות, של חברות הטיסה, של הארגונים השונים וגם של משרד התיירות שביצע פעולה שיווקית עם מעט כסף, עם התקציב המיוחד שקיבלנו.

כ-40 מיליון שקלים לנושא הזה.

זה עושה משהו. יש לנו נתונים. אם תרצו, נעביר לכם את המחקרים. זה להראות שזה לא נעשה בידי שמיים אלא אנחנו עזרנו קצת.

הערת סיכום. דיברנו על כך שכדי שיהיה תורה, צריך מנוע שיביא שיפור. יחד עם היצוא הישראלי, התעשייה הישראלית, ענפים אחרים, ענף התיירות הוא מרכיב חשוב בכלכלה הישראלית. יש לנו פוטנציאל עצום. אין מדינה כמונו בעולם. החסמים שלנו הם קודם כל המצב המדיני והאסטרטגי שלנו, ואנחנו מנסים בכל דרך לבודד אותו. כלומר, לוקחים אותו בחשבון, אבל יש מספיק יכולות ם בתוך המצב הזה. אנחנו עובדים החל מנושא של הקלת כניסת התיירים בארץ בבידוק וכלה בצורות שיווק מקוריות לכל מיני קהלי יעד. בשביל זה אנחנו צריכים תקציב, תקציב טוב, רב-שנתי ואמיתי.

היוונים לא באים לכאן.

הזמנתי את שרת התיירות היווניה. היא ניגשה אליי בכנס וביקשה לבוא ואכן השבוע היא קיבלה הזמנה והיא תבוא עם משלחת.

אלה אנשים שלא מוציאים כאן שקל.

גם השרים שלנו שנמצאים בחוץ לארץ. חצי מהממשלה שלנו הייתה בטיול שנתי בלוס-אנג'לס.

הביקור בלוס-אנג'לס, מבחינתנו, משרד התיירות, היה סופר מוצלח. אין קהילה בארצות-הברית שלא התחייבה לשלוח קבוצה גדולה.

אתה טועה. אני לא מתרגז על כך שנסעו שבעה שרים. אני מתרגז על שלא לקחו את כולם.

יש לנו עוד אחריות לגוף שנקרא מרכז ארצי למקומות קדושים והוא סבל מאוד מתת-תקצוב. אנחנו מתקדמים גם בנושא הזה לתקציב סביר ולתוכנית הבראה מקיפה של הגוף הזה. אנחנו מודים ליושב-ראש הוועדה על עזרתו. כשזה יבשיל, נביא את הנושא לכאן.

אני רוצה להודות לכבוד השר על הסקירה המעניינת. לדעתי משרד התיירות הוא המשרד המרתק ביותר מבין כל המשרדים, ואני מדבר בשמי ומביע את דעתי. אם תהיה פעם תוכנית "לפי בקשתך" לטווח ארוך, לא בקדנציה הזאת חס וחלילה, ויציעו לי לבחור משרד, זה המשרד בו הייתי בוחר. אני מקנא בך שאתה שר במשרד הזה, ולא רק בגלל בר רפאלי.


כל מה שסקרת פה, הכול נכון ואני חותם על כל מילה. לא הזכרת נוסחה שאני למדתי אותה, שכל תוספת של מאה אלף תיירים, מכניסים 4,000 מקומות עבודה.

אמרנו את זה.

אתמול דנו כאן על ביטוח לאומי ואנחנו מביאים כל מיני נוסחאות איך נוכל להגדיל את שכר המינימום, מס שלילי וכן הלאה, זה מה שיביא לנו לקיטון באבטלה ובזה אנחנו צריכים להתמקד, בתיירות.


דיברתם על כך שזה מכניס הרבה כסף למדינה והמדינה צריכה להבין שזה מקור ענק להכנסות ולהתנהג בהתאם.


דיברת על שיווק רב-שנתי. אני מתחבר מאוד לכל הנושא הזה. לפני שהייתי חבר כנסת, הייתי מנהל שיווק במקצועי באחד הארגונים הגדולים במדינה, בשירותי בריאות כללית. שיווק זה לא רק פרסום אלא זה הכול. זה כנסים, זה הבאת תיירים לכאן, זה לשלוח שגרירים למדינות היעד. אגב, צריך להגדיר את מדינות היעד.

זה מוגדר. תקרא בדוח.

ארצות-הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, רוסיה, ועכשיו אנחנו נתמקד גם באמריקה הלטינית.

מהיכן שמגיעים שמונים אחוזים מהתיירים, לשם צריך לשלוח את השגרירים. אם יהיה כסף, אפשר להתפרס במקומות רבים. אי אפשר למדוד את האפקטיביות של השיווק בפריסה של שנה או שנתיים כי זה אפקט מצטבר, אבל זה עובד וצריך להשקיע בזה. אני לא יודע אם ייתנו לך 225 מיליון שקלים בשנה, וזו הביקורת, כי אם זה כך, איך אתה הרמת את היד בממשלה? לדעתי אתה נמנעת אז בהצבעת הממשלה על אישור התקציב.

תמכתי.

למה תמכת אם אתה באמת צריך את הכסף?

הסיכום שלנו עם האוצר שמכניסים את השיווק ל-100 מיליון. דרשנו להגיע ל-225 מיליון. זה בדיאלוג.

אמרתי את הדברים בהערת אגב. אני מבין למה תמכת.

לדעתי שיווק בתיירות יעזור ויסייע להסברה הישראלית שנמצאת כמו שאנחנו יודעים בתחתית התחתית. אני חושב שכל התקציב להסברה ישראלית הוא בסכום של תקציב השיווק של משרד התיירות ולא יותר.

פחות.

לכן שיווק בתיירות יכול לעזור להסברה שלנו וכאן אתם צריכים לשתף פעולה עם משרד החוץ, אם בכלל הם ירצו לשתף אתכם פעולה.

אנחנו עושים פרויקט שנקרא "ברנדינג", מיתוג ישראל שמטרתו בעצם ליצור נושאים נוספים על סדר היום שקשורים בישראל, וזה התרבות, המוזיקה, התיירות, החקלאות, המדע, וכל דבר אחר שמשנה את התדמית בעולם.

אנחנו לא רק הורגים ילדים אלא יש לנו מקומות יפים, אנחנו עוסקים במוזיקה, באומנות, בתרבות וכך הלאה.


הזכרתם תחזוקה של בתי מלון. חלק מאתנו יושבים בתקציב הביטחון ושם אומרים לנו שצריך לחדש מטוסים, לחדש טנקים וכולי, ואף אחד לא מתווכח עם זה כי זה חיוני. גם כאן צריך לחדש דברים שמושכים את התיירים ובתי מלון צריכים להיות במקום הראשון. צריך לדאוג לתקצוב לשם התחזוקה של בתי המלון.


אנחנו צריכים לחשוב על איגום משאבים. אתם עושים שיווק, בתי המלון עושים שיווק, הצימרים עושים שיווק, משרדי הנסיעות עושים שיווק, וצריך לחשוב איך מאגמים את כל המשאבים האלה כדי לעשות שיווק ממוקד.

זו התוכנית הרב-שנתית שדיברתי עליה. גם עם חברות התעופה אנחנו עושים את זה.

אתם צריכים לפתור עוד דבר נוסף והוא בעיית האשרות וכאן צריך לשבת עם משרד הפנים. אנחנו יורים לעצמנו ברגליים. באים תיירים למשל מחבר המדינות לבקר קרובי משפחה שנמצאים כאן, ומדובר במיליון ו-200 אלף אנשים שהגיעו ב-15 השנים האחרונות, אבל המבקרים האלה נתקלים בבעיות. לפני חודש הגיע אבא של אשתו, הוא היה צריך לחזור לקונסוליה ארבע פעמים כאשר כל פעם דרשו ממנו עוד מסמך ועוד מסמך, והוא איש מבוגר. אני לא מדבר על אותה בלונדינית עם עיניים כחולות שבשנות ה-90 המוקדמות שמו עליה סטיגמה במה היא תעסוק כאן בארץ כשהיא תגיע לכאן. מדובר באנשים שבאים לכאן, משקיעים פה כסף, מבזבזים פה כסף ועוזרים גם במישרין וגם בעקיפין.

הערה מצוינת. אנחנו בדיאלוג עם משרד הפנים בנושאים רבים בנושא הזה כי יש לנו בעיות עם עוד מדינות. יש לנו בעיות מאוד לא נעימות בכניסה לישראל. לדוגמה. יש הסכם עכשיו עם רומניה כאשר שם בוטלו האשרות. למרות שישראל חתמה על כך, היא עושה הרבה בעיות. שוק כמו רומניה, שלכאורה נראה רחוק, אבל רומניה היא מדינה עם 25 מיליון נפש, חמישה מיליון אנשים שם הם אמידים שיכולים להגיע לכאן. כך גם לגבי מדינות אחרות.


עם רוסיה, ביוזמת השר הירשזון, הוחלט על הקלה במשטר האשרות שייעשה קודם כל באינטרנט. מטרתנו להביא להקלה או אפילו לביטול משטר האשרות כי רוסיה זה שוק תיירות מדהים. אם מגיעים חמישה מיליון תיירים לתורכיה ולארץ רק מאה אלף, זה אומר דרשני. זה שוק קלאסי לישראל.

אני מספר לך על אדם שהיה צריך להגיע לקונסוליה ארבע פעמים, והוא תושב מוסקבה, אבל תאר לעצמך אדם שלא מתגורר במוסקבה וצריך להגיע לקונסוליה ארבע פעמים. אותו אדם יתייאש ולא יגיע לכאן.


אותו הדבר לגבי תיירות קבוצות, כאשר גם כאן צריך להקל.


דבר נוסף, דבר מדהים שנעשה גם בבתי חולים וגם בקליניקות פרטיות, תיירות מרפא שגם כאן אנחנו צריכים לבדוק איך אנחנו מקלים על האנשים שמעוניינים להגיע לכאן.


אני חושב שאתם יכולים להיעזר גם בהרבה מאוד אנשים שבאמת רוצים לעזור ויש להם ניסיון בשיווק. אני מעמיד את עצמי לרשותכם מתי שתרצו.

אני רוצה להודות לכם שבאתם לכאן וגם להודות לך השר ואדוני המנכ"ל על מה שעשיתם לגליל, במיוחד בתקופת המלחמה. אני חושבת שזה ראוי לכל שבח, גם יעיל, גם מהיר וגם נכון. בהזדמנות זו אולי תשתפו אותנו ותאמרו לנו כמה תקציבים קיבלתם כי זה לא נאמר בסקירה.


גם אני מאמינה שתיירות זה מנוף לקידום הכלכלה ובוודאי שיש כאן אפשרויות למקומות תעסוקה, במיוחד בפריפריה. אני אוסיף ואומר שיש כאן גם הרבה אפשרויות לנשים, דווקא בגיל מבוגר יותר שיכולות לפתוח עסקים קטנים ולשלב את זה בד בבד. אני לא מדברת על מי שעובד בענפי השירות במלונות. אני חושבת שבאמת צריך להגדיל את תקציב השיווק ואני לא אחזור על הדברים שנאמרו כאן על-ידי סטס. כמובן שחייבים גם לשפר את בתי המלון כי אם לא נעשה כך, אנשים לא יבואו, ומדובר באותם מקומות שזקוקים לסיוע.


ראיתי שבסעיפים התקציביים יש קיצוץ של 48 אחוזים בעידוד תיירות פנים בהשוואה לשנת 2006 וזה נראה לי דבר שערורייתי.

הורידו בבסיס והעלו את זה בחד-פעמי.

העיקר הוא הבסיס.

תקציב השיווק כולל גם תיירות פנים.

אני רואה שאין תקציב למקומות הקדושים.

לא. זה בתקנה אחרת.

אני אומרת שבסיס התקציב חייב להשתנות ואנחנו נראה מה אנחנו עושים עם זה.

אני מצרף את ברכותיי לשר החדש ולמנכ"ל החדש. מהיכרותי את השר, אני יודע שעם הפעלתנות שלו אנחנו נגיע למספרים שמופיעים כאן ונחום יחרה ויחזיק אחריו.


אני לא יודע אם הגעתם לאותו עמוד במחקר של מרכז המידע, לפיו הביצוע של תקציב משרד התיירות הוא באופן מובהק נמוך. הוא נמוך גם בתקציב הכללי ובעיקר בתקציב הפיתוח. בשנת 2005 היה ביצוע ל 37 אחוזים, בשנת 2004 היה יותר טוב, שבעים אחוזים. אני לא מדבר על 2002 שבכלל אני לא מבין מה קרה אז כאשר היה ביצוע של שישה אחוזים.

בגלל האינתיפאדה.

אני מקווה שב-2006 הביצוע הוא מלא או קרוב למלא.

הביצוע כאן הוא ביצוע מזומן. על פני השנים הביצוע בתשתיות, גם 2004, 2005, 2006, ביצוע של מאה אחוזים. גם בשנת 2006 נגיע לביצוע של מאה אחוזים.

אני יודע שתקציב עידוד השקעות הון בתיירות הוא שונה מהתקציב הכללי, אין אזורים וזה בסדר כי האזורים נקבעים באופן מנהלי, וזה בסדר ואני לא מציע את זה. אבל אם אני מבין נכון, הכסף מוצא בשיטת המכרזים ושיטת המכרזים מהווה מנגנון מצוין לא לעודד את הפריפריה כי ללא ספק מי שנמצא במלון במקום טוב, אם בכלל יתחרו על זה – יכול להיות שלא מתחרים עם הכסף – יציע הצעה יותר טובה. הוא מוכן לקבל 15 אחוזים מענק וכולי וכולי.

אנחנו נכניס מרכיבים.

אני יודע שעוד אין תקנות. אולי זה הדבר היחידי שיצא מהישיבה הזאת, כי עוד אין תקנות.

אתה אומר שנותנים כוח לאלה שהם יותר חזקים וזו שאלה אמיתית.

אמרתי שאני לא מציע המפה תהיה על פי אזורי עדיפות לאומית כי אני מבין שעוזי ברעם רצה לפתח את צפון ים המלח ולא את דרום ים המלח. לא על זה אני מתווכח עכשיו. ברגע שאתה הולך על שיטת המכרזים, ההנחה היא שהחזק יכול לומר שתיתן לו את הכסף, שהוא יכול להסתפק ב-15 אחוזים מענק, אבל החלש ירצה 17 אחוזים מענק, ואז החזק יקבל את הכסף.

נבנה את זה נכון.

אתם הרי לא רוצים שזה מה שיהיה.

יש עוד כמה קריטריונים. יש גם איכותי וגם כמותי.

אם גובה המענק יהיה שני אחוזים וכל הקריטריונים האחרים יהיו 98 אחוזים, אני חוסך את הדיון.

יהיו פרמטרים.

יהיו פרמטרים, אבל בעיקר כמה כסף אתה רוצה. באותו סכום כסף אפשר לעשות יותר השקעות. זה כל ההיגיון בעניין. אם כך, לשם מה צריך את המכרז?

במרכז ההשקעות זה הולך לפי FIRST IN, FIRST OUT. כלומר, מי שבא ראשון, זה מה שמאשרים. במשרד התיירות, אתה אומר נכון, הוא צריך להתחשב ברשת של המלון, באיזה מקום הוא מקים את המלון וכולי.

אני מסכים אתך. לפי דעתי גם במרכז ההשקעות יש כל מיני פרמטרים.

אנחנו נבנה תוכנית.

אני מעלה כאן נקודה מהותית. אם המרכיב של הוויתור על המענק יהיה המרכיב הדומיננטי, זה באופן בסיסי עובד לטובת מי שהוא יותר חלש. בארץ יותר חלש קשור לפריפריות, קשור במענק למלונית, גם קשור במענק לאיזשהו מתקן תיירות בפריפריה. אם תגידו לי שאין לי מה לדאוג והכול בסדר, נרגעתי. אבל אל תגידו שמה שאני מעלה הוא בגלל שחלמתי בלילה.

יש היגיון בדבריך. היות שאנחנו לוקחים את זה בשיא הרצינות, על זה בדיוק אנחנו מדברים, על מציאת נוסחה מוסכמת.

עוד שתי הערות עקרוניות. המצב המדיני הוא לא הערת שוליים בחיים, אבל אני לא רוצה לפתוח דיון על הממשלה.

אתה רואה את התמונה כאן. זה תקציב חדש, זה שתקציב אחר וזה לא התקציב עליו הצבעתם בממשלה.

המשרד הוא משרד מאוד חשוב ואתם עושים עבודה טובה. אני שמח שראש-הממשלה התגייס להיות השליח שלכם ואני מניח שכל מה שהוא אמר שם, על הרקע של בן-גוריון, זה היה רק כדי לעודד את התיירות. הוא דיבר על השלום והחליט שיש הסכם על הפסקת אש, למרות שאף אחד לא יודע על כך, אבל העולם יודע על כך.


לגופו של עניין. מעבר לפעילות השוטפת שאתם צריכים לעשות כמו בכל מדינה אחרת אליה אנחנו משתווים, אני חושב שיש למדינת ישראל שני אלמנטים בהם היא מיוחדת, אחד לחיוב ואחד לשלילה.

הנקודה החיובית. אני לא מרבה לנסוע לחוץ לארץ, אבל מאחר שאשתי מצרפת נסעתי לשם. שם יש אתר, טירה מסוימת שהיא בת 800 שנה ואתם רואים עלייה לרגל של מיליוני אנשים. לנו יש מקומות בני 3,000 שנים, ולמה אנחנו לא מצליחים להציג את זה כמשהו סופר היסטורי כדי שמיליוני אנשים ינהרו אליו? ואני לא מדבר על הרקע הדתי. זאת נקודה ייחודית שאין לאף אחד בעולם. אולי למצרים יש קצת, והיא אכן מנצלת את הפירמידות.

הנקודה השלילית. השבוע יש לנו הודנא אבל מחר תהיה אינתיפאדה, ולכן השיווק שלנו חייב לקחת בחשבון את הדברים האלה. אי אפשר לעשות את השיווק כשאנחנו במצב טוב. בשיווק שלנו אנחנו צריכים לקחת את זה בחשבון ולדעת איך להתמודד עם זה. לא להעלים את זה, כי זה ייפול. אנחנו צריכים לדעת לעשות את השיווק למרות זה.

בתוך כל היופי שיש והתעסוקה שקיימת עקב כך, האם אתם שמים לב שבכל סקר שנעשה עובדי המלונות וכל מה שקשור אליכם נמצאים בתת-רמה של השכר?

בענף הזה יש הסכם קיבוצי עתיק יומין מהטובים בכל ענף התעסוקה. המשכורות הן יחסית סבירות. הבעיה שלנו בענף הזה היא הדלת המסתובבת. העובדה שאין גאוות מקצוע שאנשים מוכנים להתקדם בה. אנחנו שמים דגש על נושא התעסוקה. היה לנו יריד גדול מאוד לקליטת אזרחים ממגזרים שונים בענף הזה ויש גם הסכם עם שירות התעסוקה על הוצאת העובדים הזרים מהענף הזה.

יש מסעדות בבתי המלון. בבתי המלון יש שכר מינימום פלוס התוספות כאשר אנשים עובדים בשישי-שבת ואז השכר הרבה יותר גבוה. המסעדות מורידות את הממוצע.

אני רוצה לשאול אותך מה אתה רוצה עכשיו מאתנו?

הוא אמר. 301 מיליון שקלים.

אני מבקש שהשר יאמר לנו מה הוא רוצה מאתנו ואנחנו נשתדל לעשות.

מאחר שהשר מאוד שותף למה שקורה בצפון, אני יודע שיש החלטת ממשלה להקצות סדר גודל של 400 מיליון שקלים לנגב כאשר 150 מיליון נותנת הממשלה והשאר מתחלק בין משרדי הממשלה השונים, ולכן יש 12.5 מיליון שאתם צריכים להשקיע.

פלוס מענקים לצימרים.

מאחר שבתקציב קשה לראות את זה, האם השר יוכל לומר כאן באיזה פרויקטים מדובר וזאת כדי שנדע ונוכל לשבח אתכם גם בנושא הזה.

אני מלא התפעלות מתפקודך כי למרות שאתה איש פוליטי מאוד, אתה לקחת ברצינות את העניין המקצועי. אני אומר לכם שהמשרד הזה מעניין את השר.


כבוד השר. מהו ים המלח? הוא מרכז תיירותי מובהק. האם יש לכם תוכנית רב-שנתית? מה אתם מתכוונים לעשות בתוך הסכום הזעום שקיבלתם? ים המלח הוא פנינת תיירות. הפוטנציאל הוא פוטנציאל שאין כמותו והשמים הם הגבול. כל התיירות הרפואית יכולה להיות שם.


לפני 35 שנה היו השקעות אדירות של המדינה בהקמת בתי מלון, בהקמת מפעלי תיירות אדירים, אבל כל זה עכשיו יורד. לא ראיתי בתקציב התייחסות לזה.


הייתי שמח לשמוע איך מתקדם עניין השמיים הפתוחים.


אני יודע שבעולם יש בו זמנית 800 מיליון תיירים.
אני כמעט ולא צופה ב-CNN אלא כשאני מרגיש שהממשלה לא מוסרת לי מידע, אבל כשאני תייר בכל העולם, אני צופה ב-CNN. היו ימים שהייתי הרבה בחוץ לארץ, והייתי צופה ב-CNN באופן קבוע כדי לדעת מה קורה. מדוע הפרסום שאתם משקיעים לא הולך לרשת שהיא חובקת עולם במקום שילך לרשתות המקומיות?


אדוני השר, אנחנו עומדים לרשותך בכל ההסתייגויות שאתה רוצה להגיש, אבל אתה צריך להבטיח לנו שאתה תצביע בעד ההסתייגות.

אני משחרר את השר מלהצביע בעד ההסתייגות שלנו, אבל הוא צריך להביא לי לכאן, לוועדה, שלושה חברים מהמפלגה שלו.

האוצר יגיש הסתייגות ולא הם.

אם הם מצביעים כאן, זה עולה למעלה. אם יש הסתייגות, זה עובר.

אני רוצה שנעשתה פה עבודה יסודית של שתי ועדות בשנתיים האחרונות שבעצם אמרו מה צריך לעשות, מאיפה צריך לעשות, כמה ומתי. כל הדברים שם אוששו מה שידענו מראש, אבל פה באו ובדקו את הדבר עם קבוצות שונות. לפי הדוח הזה נאמר שאין מודעות בעולם שישראל היא יעד תיירותי, בשום מקום בעולם לא רואים בישראל יעד תיירותי. תבדקו כמה תיירים הגיעו לישראל מצרפת, כמה תיירים הגיעו לישראל ומדובר ב-0,4 או 0,5 כאשר בתוכם ישנם אנשי עסקים, אנשים שמגיעים לבקר את המשפחות שלהם, אנשים שמחזיקים דירות בארץ. בסך הכול אין מודעות לבקר בישראל. בעבודה באו ואמרו שצריך לבדוק האם יש פוטנציאל לזה, כי אין תיירות. מצאו שיש פוטנציאל מיידי ל-18 מיליון תיירים. מדוע אין מודעות? מדוע אנשים לא יודעים? כי מעולם לא פרסמנו במסה הקריטית. תארו לכם שחברת מורשת תפרסם במאתיים אלף שקלים בידיעות, אבל התוצאה היא אפס. ישראל לקחה את ה-6-8 מיליון דולר שיש לה, חילקה רבע מיליון דולר פה, חצי מיליון דולר פה, וזה לא שווה. חבל על הכסף. זרקו את הכסף לים.

ליצור תדמית למדינה, זה התפקיד של הממלכה. השר דיבר על כך שישראל היא ארץ תיירות פר-אקסלנס. יש פה דברים שאין בשום מקום בעולם. מזג אוויר נהדר, ארץ מערבית, אינטרנט, תקשורת, אבל אין מודעות. כשאתם נוסעים לחוץ לארץ, תבדקו ותראו שאנשים שם שלא יודעים כלום על ישראל כי מעולם לא פרסמו את ישראל כמו שצריך. לכן התפקיד של 250 דולר בשנה, זה ליצור את המודעות.

אחרי שנה אחת פרסום אינטנסיבי, האם אפשר לבדוק ולראות את התוצאות?

לא תראו תוצאה אחרי שנה אחת. אי אפשר לגרום למהפך גדול, אבל אין ספק שאפשר לראות את השינוי במודעות.

אם נקציב לכם סכום חוד-פעמי, נוכל לראות כמה זה עובד?

צריך ליצור את המודעות. באנגליה, בצרפת, בגרמניה, ברוסיה, ישראל היא ארץ תיירותית ואז באים סוכני הנסיעות ובתי המלון עם המוצרים שלהם הם על המדף ועושים את הפרסום שלהם. אני יכול לומר לך שאני הייתי בא לפרסם, הייתי רואה במדויק כמה טלפונים התקבלו, כמה נכנסו לאינטרנט. צריך ליצור תדמית. אם נשקיע 10 מיליון דולר בתדמית, חבל על הכסף כי צריך להשקיע חמישים מיליון במשך חמש שנים.


צריך ליצור תחרות חופשית. בבתי המלון יש תחרות חופשית. כל אדם יכול לקחת מלון איפה שהוא רוצה, מתי שהוא רוצה, ואיזה כוכב שהוא רוצה. עובדה היא שלא מקימים בתי מלון, וזה מאחר שאין ביקושים, ואין ביקושים, כי אין תיירות לישראל, כי התדמות נפגעת. בתחום הזה, התחרות היא חופשית. אתה רוצה להקים מלון היכן שאתה רוצה, אתה הולך ומקים אותו. אין תחרות חופשית בתעופה, אין שמיים פתוחים. נעשתה פה עבודה נהדרת, משרד התיירות – השר הקודם והשר הנוכחי – עשה עבודה עצומה. צריך ליצור תחרות חופשית. משרד לא צריך לקבוע מחירים, לא של בתי המלון, לא של תעופה, לא של מכוניות אלא הוא צריך ליצור תנאים שתהיה תחרות.


יש לנו היום בארץ בתי מלון מצוינים. השר סיכם עם שר האוצר שאנחנו נקבל סיוע בשיפוצים.

שר האוצר מתנגד.

אני יודע. אני מדבר עכשיו בשם ההתאחדות ולא בשם רשת דן. אנחנו ברשת דן משקיעים בשיפוצים כסף רב. יש הרבה בתי מלון קטנים שאין להם כסף לשפץ ולכן הם לא משפצים. התיירים מגיעים לישראל ושואלים אם זו הרמה, כי זאת לא רמה. השקיעו חמישה מיליארד דולר בבתי מלון, ואנחנו מדברים עכשיו על סכום פעוט של חמישים מיליון דולר לשיווק, אפשר למצוא תקציב לשיפוץ.

אני רוצה להדגיש שהחמישים מיליון דולר היה כולו לתקציב של פרסום ויצירת תדמית, אבל ישנן הרבה מאוד הוצאות בבסיס התקציב שיש להן חשיבות מאוד גדולה על כל הפריסה של רשת השיווק.

אתה בטוח שיש לך את החמישים מיליון?

לא, אני לא בטוח אבל אני רוצה להדגיש שזוהי פשרה כי הדברים האלה, בנוסף לתדמית, צריכים להיות קשורים לאנשים שקשורים לכנסיות, לבתי כנסת, למערך סוכנים, למארגני תיירות שעושים פעולות כאלה ואחרות, לפעולות שהן מאוד מאוד בסיסיות שתמונה אחת בטלוויזיה למעשה מחליפה את כל התקציבים. החמישים מיליון דולר הם למעשה פשרה.

התקציבים שהוצגו כאן נכונים לבסיס התקציב. משרד התיירות מסוכם אתנו בשני נושאים על תוכנית רב-שנתית. כמו שמדברים בשיווק, יש תוכנית רב-שנתית בפיתוח, יש תוכנית רב-שנתית בשיפוץ מלונות.

לשיווק כבר הוספת כסף?

בנושא הפיתוח ובנושא סבסוד מלונות, יש הסכמה לתקציב רב-שנתי ביני לבין משרד התיירות.

נכון. אני מאשר את זה.

בנושא תקציב השיווק. המספר של שלושים מיליון שקלים הוא נכון. הסיכום התקציבי בינינו לבין משרד התיירות לא עומד על שלושים מיליון שקלים אלא הוא עומד על 110 מיליון שקלים. זאת אומרת, זה כבר מעמיד אותנו על אזור 20-25 מיליון דולר במהלך השנה. קורה כאן עוד משהו שלא דיברו עליו וזה שיש החלטת ממשלה.

לא הבנתי. זה תקציב נפרד מה-290?

לא. בתוך ה-290.

זה לא נקרא להוריד?

יש לי סיכום תלת-שנתי עם משרד התיירות.

נתתם למשרד התיירות צבוע לשיווק?

לא.

זאת אומרת, הוא לא יכול להוציא.

השר רוצה לפחות 150 מיליון שקלים לשיווק. אני לא יודע כמה הבקשה מוצדקת או לא, למרות שאני חושב שכן. כמה בקטע הזה אתה נותן לו? מעבר לתקציב.

מלבד מה שתיארתי, תקציב השיווק של משרד התיירות על-פי הסיכום יעמוד על 110 מיליון שקלים. יש עבודה שמתבצעת בינינו לבין משרד התיירות על בחינת המבנה הארגוני. למרבה הפלא ולמרות מה שהוצג כאן אין קשר בין תקציב השיווק לבין כמות התיירים הנכנסת. תקציב השיווק הולך ויורד בהתאם לתקציב ולא בהבדלים כל כך משמעותיים. התקציב הוא פחות או יותר דומה במהלך השנים ואין שום קשר בין תקציב השיווק לבין מספר התיירים.

זאת אומרת, אתה לא מסכים לזה. אתה מכחיש את העובדה שאם יש יותר שיווק, יש יותר תיירים?

הוא אומר שזה לא תלוי. אני אומר שחבל על ה-110 מיליון שקלים. 110 מיליון שקלים לשיווק, באמת לא משנה דבר.

אני שואל אם אפשר לתת סכום חד-פעמי.

אנחנו בודקים עם משרד התיירות.

אם תוסיפו עוד 10-20 מיליון שקלים, לא עשיתם שום דבר.

אנחנו בודקים יחד עם משרד התיירות ויחד עם המלונאים. אנחנו מפספסים כאן בגדול, אבל כנראה הפספוס הוא לא בגלל כסף. גם בגלל כסף, ומשרד האוצר מודע לזה, אבל יש פה כנראה בעיה מבנית שצריך לפתור גם אותה. אחרי שהוועדה תגיע למסקנות שלה – וכנראה שהמסקנות חזקות – הכסף לא יהווה בעיה.

אני לא מבין.

לשם השוואה, כמה משקיעה מצרים בשנה?

הרבה כסף.

במצרים יש רשות שיווק.

מי אמר שאתה צודק? ניסית פעם לפעול אחרת?

אנחנו מדברים כרגע על השיווק שיהיה שיווק יעיל. הוא צריך 250 מיליון שקלים והוא מקבל 110. זאת אומרת שהוא צריך תוספת של 140 מיליון שקלים.

אני מוכן ללכת אתו לרפורמה.

אני רוצה לשאול לגבי המקומות הקדושים. במקרה ראיתי בדף שנתן לנו מרכז המידע של הכנסת שבשנת 2004, היה סכום של 7 מיליון ו-800 שקלים ומאושרים 13 מיליון שקלים. בביצוע היה סכום של 10 מיליון שקלים. זאת אומרת, 3 מיליון שקלים לא בוצעו. בשנת 2005 התקציב המקורי הוא 7.5 מיליון שקלים, אושר 8.8 מיליון, ו הביצוע היה 5.4 מיליון. זה כמעט שישים אחוזים ביצוע. אני שואל כמה ביצעו השנה. חוץ מזה, איך זה יכול להיות? כל הזמן אומרים לי שחסר כסף.

בפועל מה שהיה, זה היה ישראבלוף והארגון פועל בתת-תקצוב להגיע למיליון ו-900 כאשר מינימום הוא צריך ארבעה מיליון, וזה עוד לפני החזר חובות לפיתוח. אנחנו הגענו להסדר עם משרד האוצר, ואנחנו מקווים להחתים את כל השותפים. אנחנו גם בתהליך הבראה פנימית של התאגיד. עם ג'קי ירצה להתייחס, הוא יוכל לעשות זאת.

השאלה הייתה על תת-ביצוע.

התת-ביצוע לא היה בשליטתי.

פעילות הפיתוח במקומות הקדושים בהתחלה עברה למשרד התיירות. לאחר מכן הוחלט להעביר זאת למשרד ראש-הממשלה.

אני מסכם את הישיבה.

ועדת הכספים ממליצה למשרד האוצר להגדיל את התקציב לסעיף השיווק. קשה לי לומר סכום, אבל אנחנו בהחלט מבקשים להגדיל באופן משמעותי את סעיף השיווק.

זה לא יהיה בבסיס.

על זה עוד נדבר.

אני דווקא חושב שזה צריך להיות בבסיס, אבל על זה נדון.

תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30