PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

6.12.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 70

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום רביעי, ט"ו כסלו תשס"ז (6 בדצמבר 2006), שעה 09:30

הצעה לסדר היום בנושא: ריבוי מעשי הגניבות והפשיעה בדרום הארץ,

של חבר-הכנסת יצחק אהרונוביץ

חברי הוועדה: ר'אלב מג'אדלה – היו"ר



יצחק אהרונוביץ



שי חרמש



שרה מרום-שלו

נצ"מ רוני אוחנה

- מפקד מרחב מג"ב דרום



רפ"ק יצחק טוב

- קצין אח"מ מג"ב דרום



סנ"צ יוסי גולן

- קצין אג"מ נגב



סנ"צ אורית היימן
- ראש מדור מחקר ופשיעה



רועי קליגר

- פיקוח צומח וחי – משרד החקלאות ופיתוח הכפר



יוסף (יוטסה) בלייר
- מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל



נחום גליל

- התאחדות חקלאי ישראל



רן אבוטבול

- התאחדות חקלאי ישראל



מרדכי ביטון

- התאחדות חקלאי ישראל



גלעד אלטמן

- מנהל הסיירת הירוקה – הרשות הטבע והגנים



אורי נעמתי

- ראש מועצת אשכול



יחזקאל ראב



איציק אבוטבול



שמואל פרידמן



אילן פרץ

יפה שפירא

מזל אטיאס – חברת פרוטוקול בע"מ

חיה מרקביץ.

ריבוי מעשי הגניבות והפשיעה בדרום הארץ ,

של חבר-הכנסת יצחק אהרונוביץ

בוקר טוב, ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה דנה בהצעה לסדר היום שהגיע אלינו מהמליאה, לפי הצעת חה"כ אהרונוביץ, ריבוי מעשי הגניבות והפשיעה בדרום. יצחק, מה הקשר בין הגניבות לפשיעה?

הגניבות זה חלק מהפשיעה.

אתה מתכוון לפשיעה של הגניבות?

של הגניבות.

אנחנו לא נדון היום בפשיעה. חבר-הכנסת אהרונוביץ הביא נושא לסדר יומה של הכנסת שהגיע אלינו לדיון בוועדה. המשטרה ומשמר הגבול כאן אבל צריך שגם יהיה המשרד לבטחון פנים כי אנחנו רוצים את קובעי המדיניות, לא רק את אלה שמבצעים. אז אני רואה שכאן נצ"מ רוני אוחנה:

בוקר טוב.

ברוך הבא. רפ"ק יצחק טוב?

בוקר טוב. וסנ"צ יוסי גולן?

בוקר טוב.

ברוך הבא. וסנ"צ אורית היימן?

בוקר טוב.

ברוך הבא. משרד החקלאות ופיתוח הכפר? מי אדוני?

מנהל שטחים פתוחים.

פה מופיע לי מישהו אחר, רועי קליגר?

אני ממשרד החקלאות.

התאחדות חקלאי ישראל?

כן.

לבד, או יש עוד אנשים אתך?

יש פה חברים מהיישובים באזור.

כי רשום לי כאן עוד מספר חברים. רשות הטבע והגנים הלאומיים? לא מיוצגים. ראשי הערים ומועצות אזוריות, מי אדוני?

ראש מועצת אשכול ואתי כמה חברים מהמועצה, חקלאים. אני מייצג גם את מרחבים ושדות נגב.

מה שם אדוני? אילן פרץ. ובני שמעון, נמצאים?

נמצא תושב.

מי? איציק אבוטבול, ברוך הבא. אנחנו כמובן נידרש לעניין הזה ואנחנו עושים את זה ברצון מפני שלנו כוועדה יש עניין לשמור על רכושו של החקלאי. ממשלת ישראל החליטה ב-1974 שהיא רוצה משטרה אחרת, לא משטרה קלאסית כי רכושו של האזרח לצערי הופקר והיום המשטרה עוסקת גם בביטחון פנים, מה שלא קיים כמעט בשום משטרה בעולם. זו לא המשטרה הקלאסית שכולנו היינו רוצים.

כדאי שחברי-הכנסת ידעו למה האזרח נשאר מופקר לצערנו ואינם נענים לפניותיו כאשר מדובר ברכושו ובביטחונו האישי.

בבקשה, חבר הכנסת אהרונוביץ, תציג את העניין!

אדוני היו"ר, חבריי חברי הכנסת, האורחים פה, אנשי המשטרה, כל מי שנמצא פה. אני העליתי את הבקשה לדיון פה בכנסת לפני כשבועיים/שלושה, בעקבות ביקור שערכתי אצל חקלאים בדרום ששטחו בפניי דברים חמורים שקורים שם. זה לא זר לי, אני מכיר את החלק הדרומי, כיוון שפיקדתי עליו.

מדובר בתופעות קשות שלחקלאים באמת קשה לספוג את זה. אני אתן כמה דוגמאות. הנושא של תעלות נ"ט מסביב ליישובים מעיד על חוסר יכולתה של המשטרה להגן על התושבים. את תעלות הנ"ט, אנחנו מכירים ממוצבים בצפון או בדרום.

אנחנו חוזרים לתש"ח ולחומה ומגדל. עושים את זה כי אין ברירה, כי אחרת הרכבים נכנסים וגונבים מכל הבא ליד מתוך היישובים. מתחילים בתוך היישובים ואחר-כך לשדות.

הדבר השני, זה בשדות עצמן. מרימים שם כמעט כל דבר שזז וקושרים ומרתכים. לוקחים בעיקר אלומיניום וברזל ונחושת וכל מיני ברמדים וכל מיני צינורות השקייה.

הנזק שנגרם לחקלאות הוא עצום. אם קו מים מפסיק להשקות, כל השדה הלך. אני לא צריך להגיד את זה לחקלאים פה, אני אומר את זה גם לאנשי המשטרה ואני יודע שאנשי משמר הגבול מכירים את התופעות האלה.

אני אומר את זה בצורה מאוד נחרצת: למשטרה ולמשמר הגבול אין את האמצעים ואת היכולת לתת את התשובה. על מיליון דונם מוציאים שם ג'יפ אחד בקושי וכשהג'יפ הזה איננו, המועצות מתגברות, הן ברכבים והן באמצעות מכשירי קשר, זה לא יכול לעבוד כך.

זאת לא מדינה מתוקנת – מדינה מתוקנת מספקת את האמצעים. אני יודע שמשמר הגבול תיקנו שניים, שלושה ג'יפים שיתחילו לשמור. כמובן אני מחייב גם את החקלאים לצאת לילה לילה ולשמור על השדות שלהם והם עושים את זה. בכל יישוב הן המשפחה והן היישוב עצמו מקצים כספים כדי לשמור על הקרקעות ועל הנכסים.

הדברים האלה צריכים להיות משולבים. צודק היו"ר שאומר שהמבט של המשטרה הוא יותר לצד הפלילי, אבל בצד הפלילי יש גם את החקלאות ואי אפשר להפקיר את החקלאים שנמצאים פה ומעלים קול זעקה אמיתית. ביקשתי לדון את זה בוועדה, השר לביטחון פנים הסכים אתי שזה ידון פה בוועדה. נקבל את התשובות ואני מעדיף להשאיר את הפתרונות שלי לסוף הדיון. תודה רבה.

תודה רבה.

בנושא הזה אני מייצג את כל ראשי הרשויות בנגב. המצב הוא באמת בלתי נסבל.

אדוני ראש המועצה, זה שהוא בלתי נסבל, שמענו, אנחנו מבינים. אנחנו רוצים נתונים של השנתיים האחרונות, כדי שנעמוד על התופעה.

יש לנו פה דוח פשיעה של אשכול בחצי השנה האחרונה (אתם תקבלו). אני מקריא לך נתונים פנימיים מהחודש האחרון רק באשכול, שזה 760 אלף דונם, בעצם גונבים בכל המועצות השכנות אלינו.


מחוות עצמונה – נגנבו 60 מנועים חשמליים; מחוות היענים ליד פארק אשכול – נגנבו 29 עיזים; ממושב תלמי אליהו – 31 שעוני מים; קיבוץ עין השלושה – מהלולים הודים; קיבוץ צאלים – 11 עגלות; קיבוץ חולית – גניבת הודים מלולים מחוץ ליישוב. אני מקריא לך רק פנימיים, זהו דוח פשיעה מסודר.

כדאי שנתרשם באמת באיזה היקפים מדובר. כדאי שנדע כיצד לגייס את משטרת ישראל ומשמר הגבול בדרום. וכדי שנוכל להעריך כמה זה עולה לנו.


אני רוצה לעמוד על ההיקפים כדי שנדע כיצד להתמודד עם העניין.

ברשותך, אנחנו הבאנו מצגת עם נתונים.

תן לו לסיים, אחר-כך תציגו את המצגת.

אני לא עשיתי ניתוח כספי. לא מדובר בעשרות אלפים, מדובר על מיליונים גדולים בשנה, רק למועצה אחת, ואם תכפיל בשאר המועצות – תבין מה קורה.

והתופעה אצל כולם?

התופעה בכל הנגב. פשוט הפקרות, אתה הולך בלילה לישון, אתה יודע שתקום בבוקר ובאחד הקיבוצים או המושבים, גנבו את הברמד. אני גם חקלאי וגם כלכלן. אם החקלאים רק באשכול מוציאים כל לילה כ-15 שומרים רכובים, זה סימן שהנזק הוא גדול מאוד. הבעיה שלנו היא שמשמר הגבול, החקלאים, וכוח שיטור אווירי, צריכים לתכנן את כל הנגב ביחד. אם נדע לעשות את זה, יש לנו סיכוי להצליח.

אבל השאלה אם המשקים בחוץ מבוטחים?

אין ביטוח של רכוש חקלאי מחוץ לגדר המשק. מה שנגנב בתוך הגדר, במחסנים, בדרך-כלל מבוטח. מה שנגנב פה – ואני הקראתי לך את הדברים האלו, בדרך-כלל לא מבוטח.

אי אפשר לבטח את זה. חברות הביטוח לא מוכנות לבטח את הציוד הזה.

זה בעקבות התופעה.

ודאי, בסדר גודל כזה כבר לא כדאי להם.

אתה שאלת על מספרים וגניבות, בחברת מושבי הנגב, שהיא חברה בבעלות של 34 מושבים, נגנבו בשנת 2005 מעל 700 אלף ₪ ברזים וצינורות וחומרי הדברה. בשנת 2004, מעל מיליון ₪ ובשנת 2003 – חצי מיליון ₪. זאת תופעה שבתקציב אתה צריך לתכנן בין 700 למיליון ₪ כל שנה גניבה, וזה רק בחברת מושבי הנגב.

זה לא קשור ליישובים אחרים, זה לא קשור למושבים שבסביבה ולא בקיבוצים. לפני שנה נגנבו שני טרקטורים עם התאילנדים עליהם והם זרקו אותם בדרך ליד עין הבשור. בגלל שזאת חטיפה, המשטרה באמת הגיבה מהר מאוד והם ברחו והשאירו את הכלים. אבל אני נותן את זה כדוגמה. היום במושב נבטים, חה"כ אהרונוביץ דיבר על נושא של תעלת נ"ט, זה לא תעלת נ"ט – זו גדר חשמלית.

כנראה שהגנב לא מקצוען. אם הוא היה חוטף את הטרקטור בלי התאילנדי, מצבו היה הרבה יותר טוב.

גם זה נכון והוא היה נשאר עם הטרקטור עד היום, אבל רדפו אחריו ותפסו אותו. במושב נבטים היום יש גדר חשמלית ומשעה 8 בערב, אין נכנס ואין יוצא ביישוב הזה. וזה מרכז הארץ. במושבי הנגב הגניבות האלה מתפרסות על כל השטח, מאזור הקו הירוק ועד אזור נבטים.


אנחנו מפעילים היום ארבעה כלי רכב של החברה עם שמונה שומרים שהם כל לילה מסתובבים בשטחים וזה מגיע לעלויות עתק. אנחנו משתפים פעולה עם מג"ב כפרי שנמצא באזור ומספקים להם מתנדבים, וציוד, כמו שהציע חה"כ אהרונוביץ, ואנחנו קונים להם מכשירי קשר. אנחנו רוצים לתת גם יותר כי אנחנו רוצים לשמור על הציוד שלנו, אבל התופעה היא שכל בוקר כשאתה מתעורר, אתה מחכה לטלפון שיודיעו לך מה גנבו הלילה.

זה נמשך כבר הרבה מאוד שנים וכשאנחנו מצליחים לעשות איזושהי פעולה יעילה, זה רק עבר לשדות של השכנים. לא פתרנו את הבעיה אם לא גנבו אצלי – גנבו בהר-חברון, גנבו במבואות ירושלים. הבעיה היא שצריך לתת איזשהו פתרון שורשי לכל האזור.

תודה רבה.

כבוד יו"ר הוועדה, חשוב מאוד לדעת מה הערך הכספי, אבל אני חושב שיש פה ערך מעבר לזה. צריך לזכור שהחקלאות הן חקלאות הפלחה והן חקלאות השלחין שומרת על עתודות הקרקע של מדינת ישראל. השטחים האלה הם עתודות הקרקע ואנחנו צריכים לשמור אותם ולשמר את מי שעוסק שם בחקלאות. ואם אנחנו לא נעזור, מלבד הערך הכספי, השטחים יינטשו.

אם אנחנו לא נשמור על החקלאות הזאת, הן מפני גניבות, והן מבחינת ייצוא וייבוא – החקלאים ינטשו את הקרקעות והשטחים האלה יהיו בידי גורמים שאיננוו מעוניינים בהם.

מה עשיתם למען העניין?

אנחנו מנסים לחזק את החקלאים במסגרת התפקיד שלנו, רועי מהפיצוח כאן. פיצוח זו היחידה של משרד החקלאות שרועי ירחיב עליה, שיש לה שיתוף פעולה עם מג"ב ועם היחידות של מג"ב שעוסקות במניעת פשיעה ועבריינות חקלאית. מבחינתנו הדגל של המרעה זה שמירה על הקרקעות, ואנחנו מנסים לחזק את הבוקרים ואת הרועים שנמצאים בקרקע על-ידי סיוע בתשתיות ועזרה מול הגורמים שהתפקיד שלהם והתפקיד של המשטרה זה להגן עליהם. אני מרגיש שיש פער גדול בין מה שקורה בשטח לבין מה שצריך להיות.

תודה רבה. בבקשה:

זה לא גניבות מים, זה נזקי מים.

כן, נזקים עקיפים. פשוט עקרו את השעונים, המים נשארו לזרום ובבוקר הכל מוצף. כל נושא החשמל – גניבה של כבלים שנאים של חשמל, חדרי קירור, השקיה, כל הנושא של חומרי הדברה, מצרך מאוד יקר במדינה. דלק, מיכלים של מזו"ט, מיכלי סולר. גונבים סולר, דשן. הכל נגנב, כל מה שאפשר למשוך, הם מושכים ולוקחים.


בתלמי אליהו לפני שנה ראו שיש עלייה בגניבה, קיבלנו החלטה לשים תעלת נ"ט מסביב ליישוב, זה עלה לנו 70 אלף ₪. יש לנו שומר אחד שיוצא כל יום לשמור על כמעט 15 אלף דונם. כמה הוא יכול לשמור גם על היישוב וגם על השדות החקלאיים?

תחום היישוב יותר חשוב לנו כי מדובר בשמירה על ביטחון האנשים. אבל אנחנו לא מצליחים, זה לא מספיק, המשטרה מוגבלת, משמר הגבול מוגבל, יש לנו חבר'ה מהיישוב שהם מתנדבים, זה לא מספיק, לא מצליחים. הועלה רעיון בוועדה החקלאית בעקבות ריבוי הגניבות בחצי השנה האחרונה, לשכור שירותים של מזל"ט. עשינו רק בדיקה של עלויות, זה סכומי עתק שאנחנו לא נוכל לעמוד בהם.

תודה רבה. בבקשה:

מי זה איתם, מי אלה?

הגנבים.

מי אלה, אתה יודע?

כן, אני ראיתי אותם, אני גם נפגשתי איתם, היו בדואים, אני מתאר לעצמי מאזור הדרום. הגעתי לשדה, הם נכנסו לשדה וקטפו עגבניות בארגזים. שאלתי אותם, מה אתם עושים פה, הם ענו שפלוני נתן להם אישור לקטוף פה. אמרתי, "תקשיב, זו החלקה שלי, אני מבקש ממך לעזוב את החלקה, הוא ענה, "אני לא עוזב עד שאני לא קוטף את הכמות שאני הייתי אמור לקטוף".

ואז.

הרמתי טלפון לאחים שלי שיגיעו אלינו, הם פשוט העמיסו את התוצרת ונסעו. המספר מכוסה בבוץ, גם אי אפשר לאתר את הרכב.

הגשת תלונה?

הגשתי תלונה, כן. הם באים עם כלי רכב גנובים או עם טרקטורונים. ראיתי אותם כמה פעמים. אני גם מתנדב במתמיד אשכול הרבה מאוד שנים ואני גם עושה פעילות בלילה וביום ולא מצליחים להשתלט. אני נתקל בהם המון בלילות, הם בורחים ואנחנו לא מסוגלים לרדוף אחריהם כי הם באים עם כלי רכב חזקים.

אני נוהג בכלי רכב משטרתי מסוג טויוטה, אני פשוט פוחד לנסוע מהר כדי לא להרוס את האוטו, אבל הם פשוט מטורפים. באחד המקרים הם גם נתנו לנו מכה ברכב וברחו כי חסמנו אותם, עם סובארו טנדר. אנחנו מזהים אותם, אנחנו רואים אותם ואנחנו יודעים מיהם.

יש תופעה שמתפתחת עכשיו באזור שלנו, אנשים כבר לא מדווחים על גניבות. פשוט התייאשו ולא מדווחים על גניבות. נגנבים פה שני מודדים, נגנב פה מיכל סולר, אנשים כבר לא מדווחים.

אבל ברור לך שאתה לא עובד נכון, אתה יודע את זה. לא, כי עוד מעט במשטרה, יציגו נתונים שאין תלונות.

כנציגי היישובים, אנחנו דורשים מהחקלאים לבוא ולהתלונן. אבל הם מרגישים ייאוש מוחלט ולא הולכים וזה מה שמדאיג אותנו, אנחנו רוצים שכן יבואו ואנחנו דורשים מסיירי השדות של המועצה שיבואו וירשמו, וידווח, ומהמתמיד וממשטרת אופקים, השוטר הקהילתי, אנחנו דורשים את זה, אנחנו מבקשים, אנחנו פוחדים מהקטע הזה שכבר יהיה ייאוש מוחלט והגניבה תחגוג.

גלעד, בבקשה:

רוני אוחנה, בבקשה:

כמה זמן יש קצין אח"מ במג"ב?

מאז האיחוד של האח"מ במודיעין.

בגלל זה שאלתי, תאמין לי שאני מכיר קצת את המערכת.

למען ההגינות חשוב גם לומר, זה לא רק המגזר הבדואי שעוסק בגניבות, כולם עוסקים בזה. גם יהודים, גם בדואים וגם פלשתינאים. נתייחס לכל אחד מבין המגזרים שקיימים כאן.

ברשותך, אנחנו נציג גם את הנתונים וגם את דרך ההתמודדות ובסוף נגיד מה צריכים כדי לבצע את ההתמודדות הזאת. זה מתחיל בעלייה בהיקף גניבות הבקר במגזר הכפרי, וגם הבנו שמעבר לגניבות הבקר, בחלק היותר הדרומי בנגב, יש גניבות של ציוד, נתייחס לנתונים.


מפקד מג"ב דרום החליט לבצע פעילות כדי להקנות תחושת ביטחון בקרב האוכלוסייה. כולנו מדברים על תחושת הביטחון אבל כנראה שלא הפנימו שהביטחון הוא גם ביטחון לחקלאות, הביטחון כרגע מתמקד באזורים העירוניים. אנחנו החלטנו לקחת את זה לידינו ולעשות מה שאפשר כדי לטפל בתחושת הביטחון בקרב האוכלוסייה.


מג"ב דרום מחדש את פעילותו כמפקדה משימתית שהוגשה לצורך כך. בנתונים תראו את ההשפעה של המפקדה שעבדה בשם אחר, אמנם למבצע קוראים כאן "ברי חירות", אבל בשנה שעברה ב-2005 עשינו את אותו מבצע בשם אחר, "שחר חדש", ואפשר לראות איך הנתונים גרמו לירידה משמעותית בנושא של הגניבות החקלאיות במחוז הדרומי.


המטרה היא צמצום גניבות הבקר במגזר הכפרי בתחומי המחוז הדרומי והקניית ביטחון ותחושת ביטחון בקרב תושבי האזור.

למה רק גניבות הבקר?

מבחינת החוק גניבת בקר היא עבירה של פשע. כשאני עוצר גונב בקר, אני יכול להכניס אותו לבית-הסוהר גם לארבע וחמש שנים. החבר פה סיפר על בדואי שגונב לו עגבניות – עד שאני אגיע, ואקח אותו לתחנה, ואמלא דוחות הוא כבר ישתחרר הביתה. כי מדובר פה בעבירה של עוון. זו עבירה נמוכה ואין עליה כמעט עונש.


בחלק היותר צפוני, במרחב לכיש, אנשים נתפסו על חם עם 700 ק"ג אבוקדו, עם טונות של לימונים, הם מגיעים לתחנה, ממלאים להם דוח והם הולכים הביתה. התיק שוכב בביהמ"ש או בתביעות וזה לוקח שנים עד שבכלל מישהו מתעסק איתו.


אגב, מי שמבצע גניבות בקר, לפחות בחלק הבדואי גם גונב עגבניות וגם גונב רכבים וגם גונב ברמדים וגם את הנחושת. מבחינת הנתונים, וזה החלק העיקרי, אנחנו רואים שבמהלך השנה האחרונה היתה לנו עלייה לעומת אשתקד, של שישה אירועים בסך הגניבות החקלאיות.

אחוז אחד?

כן, אחוז אחד. שישה אירועים בסה"כ. אנחנו כמשטרה לא יכולים להתייחס למה שהאזרח מרגיש בפנים. אני יודע רק מה שהוא מתלונן. בהשוואה בין מרחב הנגב ומרחב לכיש, ניתן לראות שמרחב לכיש הוא בצרה לא פחות גדולה. אנחנו רואים כאן ירידה קלה מאוד בלכיש ולעומת זאת עליה קלה מאוד בנגב. אנחנו רואים כאן את המספרים.


כאן אנחנו נכנסים כבר לרזולוציה של ניתוח של כל העבירות. אם תשימו לב, תראו שבעלי חיים תופס את החלק המשמעותי של הגניבות החקלאיות. אנחנו רואים כאן עלייה משמעותית מאוד בגניבת בעלי חיים במרחב לכיש, מ-106 אירועים ל-150. לעומת זאת, אנחנו רואים ירידה בכלל הפרמטרים האחרים שזה גניבת ציוד. כשאנחנו מדברים על ציוד, אנחנו כוללים בפנים גם את הברמדים, גם את הברזל, ואפילו את הניילון של החממות.

סליחה, יש לזה השלכה בגלל שהתקינו גדר מערכת בין לבין?

כן, אנחנו ניגע בזה בהמשך. במרחב הנגב, אנחנו רואים כמה גניבות של ציוד, העבירה היותר בולטת בנגב היא על הגניבה של הציוד פחות מבעלי חיים. למרות שיש עלייה של למעלה מ-50 אחוזים בנושא של גניבות בעלי חיים. יש השפעה של הגדר שנבנתה יותר צפונה.

רגע, אני חייב להבין משהו. אתה אומר שבשנת 2006 היו 58 עבירות ציוד בגזרת הנגב?

כן, מדווחות.

אז זה בערך עשירית, במקרה הטוב.

במחשב המשטרתי, אלה הנתונים.

רוני, העבודה שלכם בשטח היא שווה פי מאה מהדיווחים. אל תציג אותם, הם לא מעניינים. קבלו את זה לא כביקורת. מג"ב בשטח זוכה לכל ההערכה שלנו, אתה יודע את דעתי האישית עליכם. הנתונים האלה לא נותנים כלום.

לא, שי, זאת הבעיה, אמרתי את זה בפתיחה, הם יציגו נתונים שהבעיה אינה קיימת. אם זה אחוז, עשרה אחוזים, זה מה שהם יציגו.
ואני איתם כרגע, אני עכשיו הופך את עצמי לחקלאי, והחקלאיים צריכים להציג כל בעיה. מקילו עגבניות ועד טרקטור, צריך להציג את זה כי אחרת אין מודעות לדברים האלה. הגשתי 60 תלונות ואין מודעות. זה מה שקורה באופקים או בנתיבות.

בדוח הגשנו להם את כל התלונות, מדווחות ולא מדווחות.

הנה, יושבים פה האנשים, תעבירו להם את הדוחות ותעשו השוואות.

הריכוז הוא מכל המחוז הדרומי, נכון?

אני מבקש מרוני ומקצין האג"מ של המרחב ואולי גם מאורית, לשבת ולעשות בדיקת נתונים, ולערוך השוואה כדי שהוועדה באמת תקבל נתונים הרבה יותר מדויקים.

כאן ניתחנו את היחס של גניבת בעלי חיים למול כלל הפשיעה החקלאית בגזרה הדרומית – אנחנו רואים שבגזרת לכיש הנושא של גניבות בעלי חיים עולה בעשרות מונים על שאר העבירות החקלאיות. לעומת זאת בנגב, אנחנו רואים את הנושא של גניבת ציוד שהוא הרבה יותר חמור מאשר גניבה של בעלי חיים, למרות שבעלי חיים תופס תאוצה בזמן האחרון, בשנת 2006.


כאן אנחנו רואים גרף שמייצג את המגמה השנתית. ניתן לראות פה כמה וכמה פיקים. האדום זה 2005; הכחול זה 2006. רואים פיקים בדרך-כלל לקראת החגים גם שלנו וגם שלהם; מרץ, אפריל לפני פסח, יש עלייה חדה בנושא של הגניבות החקלאיות. לפני הרמדאן, ברמדאן ומיד אחרי הרמדאן, רואים עלייה. זה קורה בחודשים מרץ, אפריל ובדרך-כלל גם באוגוסט ובספטמבר.


בנושא הירידה שמתבטאים בקו האדום מיוני ועד נובמבר.

כשחקלאי מגיש תלונה בתחנה, מה נכתב שם פ"א?

פ"א.

והפ"א האלה זה המספרים?

כן.

זה כולל האל"ף-תוו"ים.

כולל האל"ף-תווי"ם.

הכל בפנים?

הכל בפנים.

שרה ואני מבקשים שיסבירו לנו.

תסביר להם מה התהליך במשפט אחד.

פ"א זה פרטי אשמה; א"ת זה אי תביעה. ברגע שחקלאי מגיע לתחנה ופותחים תיק פ"א, זה אומר שהתיק הזה יגיע לתביעה ובסופו של דבר יגיע גם לביהמ"ש. האשמה היא אשמה נמוכה, פותחים לו אי תביעה, זאת אומרת א"ת, ואז הסבירות שהתיק הזה יגיע לתביעה הוא נמוך מאוד, אפילו שואף לאפס. הנתונים מופיעים פה בכתוב מתוך המערכת המשטרתית, הכל מופיע כאן.


אני רוצה ברשותכם להתייחס לגרף האדום שמייצג את המענה שנראה לנו הנכון לצמצום התופעה הזאת. ביוני 2005 שזו תקופת ההתנתקות, בעקבות הכנס שהיה בבאר-טוביה עם השר הקודם, גדעון עזרא, כאשר התלוננו על נושא של גניבת הבקר וצעקו שאי אפשר יותר, מפקד מג"ב דרום החליט על פתיחתו של מבצע. המבצע הזה היה ריכוז של כוחות ממודיעין ועד הכח של השוטר בשטח, שהתרכז על בסיס המודיעין הזה ויצר תאי חלוקה, ופשוט ישב וטיפל בחלוקה של המקורות האלה. אתם רואים את הירידה, מיוני ועד נובמבר אשתקד שהיא משמעותית, זו ירידה שהיא לא מוכרת בשום עבירה אחרת במשטרת ישראל.


כשאנחנו מנתחים את החלק הכחול, שהוא השנה, אז אפשר להגיד שאין מבצע. מה שאנחנו מציעים כאן זו פעילות יזומה שאנחנו משתדלים לעשות, אבל כחלק מהתופעה. אני מאמין שנתגבר על זה, אנחנו ניגע בזה בהמשך.

מכאן אני רוצה לגשת לנושא של דרכי התמודדות לנושא של המלצות וגם לנושא של שינוי החקיקה. בין להיות סוחר סמים או בין להיות גנב במגזר החקלאי, אני מעדיף להיות גנב, כי פה הסיכון הוא כמעט שולי. גנב מקבל מספר שנים מען יראו וייראו.

יש לך נתונים של שפיטה שאתה יכול להצביע עליהם?

לא, נתוני שפיטה אין לי. גם החמירו עם אותם אנשים. לכן הנושא של שינויים בחקיקה חשוב מאוד. וגם הנושא של שינוי בסדרי העדיפויות.

תציג את הסרט.

הוא לפחות אותנטי, המספרים לא, הסרט כן.

השעה 9 בערב, אנחנו רואים שלושה גנבי בקר, במקרה הזה מכפר מטולה, שגונבים עגלים מתוך הרפת. בעל הבית במקרה הזה גם השתגע, וזה הפחד המרכזי שלנו, שהוא לא יירה בהם ויהרוג אותם, כי אני יודע מה יקרה לו, אני בטוח מה יקרה להם.


הכלב נובח, המצלמות מצלמות, הם לא מפחדים מאף אחד, הם נכנסים וגונבים. זאת תעוזה שעולה על כל דמיון.

מה צריך לשנות בחקיקה, מה חסר בחוק העונשין?

יש חקיקה שעדיין לא הגיעה לכדי השלמה, לחייב את החוק איסור הלבנת הון ואז הענישה הרבה יותר מחמירה, היא עשר שנים. ככל הידוע לי עדיין לא הושלמו הליכי חקיקה וזה נמצא בתהליך של טיוטות במשרדים.

תראי לי את זה אח"כ, אורית, אני רוצה לראות איפה זה עומד אצלנו בכנסת.

או-קיי.

מבחינת הכדאיות הכלכלית היא רווחית לחלוטין. וגם מבחינת שינוי סדרי העדיפויות. משטרת ישראל, הייתה עסוקה, היתה משימת ההתנתקות, לאחר מכן מצעד הגאווה, עכשיו חיפוש האנס. כלומר, מרבית המשאבים לא בהכרח תמיד במגזר הכפרי, זה מה שמעלים כרגע ראשי המועצה כאן במקרה הזה והחקלאים, שנמצאים בהכרח דווקא כאן במגזר הזה.

ולכן חשוב להחליט על תוספת של משאבים, תקנים וגם אמצעים טכנולוגיים על-מנת, לפחות לצמצם את התופעה. הדבר השלישי זה נושא של דרום הר-חברון, שהשלמת הגדר כאן לא הסתיימה. אנחנו יכולים להציג גם נתונים שבאותם מקומות שהגדר הושלמה, כמעט ואין את התופעה.

אתמול מחוז ש"י קיים מבצע, נתפסו למעלה מ-20 טון, מאות שעוני ברזל וכבלי נחושת שנגנבו.

והפסל של תומרקין גם.

באיזור רצועת עזה היא לא קיימת כי מאז הקמת הגדר ברצועת עזה ויציאת כוחות צה"ל, כמעט ואין יציאה של פלשתינאים או תושבי רצועת עזה, אולי כדי לחפש עבודה בישראל, אבל לא נתקלנו במצב שיוצאים לבצע גניבה וחוזרים חזרה לרצועת עזה.

כלומר, גם צה"ל נותן גם מבחינת הקשת לאותם כפרים פלשתינאים ואותן תשתיות שמתארגנות. יש לנו פה חוליות פלשתינאיות שגם מבחינה מודיעינית יודעים להצביע עליהם, ויודעים שמבחינתם מרגישים אקס טריטוריה ובטוחים שאנחנו כמעט ולא נגיע אליהם.

אז זה לא פחות לדעתי, מאשר לחפש כל פצצות מתקתקות, אי אפשר לשים יד עליהם?

אז לכן אני אומר, שכאן צה"ל צריך לפעול בשילוב עם רשויות וגורמים ולשמש כמנף לכל העניין.

מעבירים את החומר לצה"ל?

תראה, אני לא מביא כאן סדרי עדיפות.

רוני, אני הייתי כמה ימים מפקד מחוז ש"י, אז תעביר למפקד מחוז ש"י שיפעל.

ודבר אחרון, זה נושא שדווקא בחסות של המשטרה, מבצעים שאנחנו עורכים בפסח, ראש השנה, חג הקורבן, רואים את הפיקים שמיד קופצים.

תודה רבה. בבקשה:

לצינור נחושת אין ד.נ.א.

אני מדבר על בעלי חיים.

אנחנו מדברים פה על ציוד שנגנב במיליוני ₪ ואתם בונים כל הזמן על בעלי חיים. זאת לא הבעיה.

אנחנו עושים אבל העשייה שלנו לא בהכרח תשקף עכשיו או תפתור מיד את מצוקתם של החקלאים.

אני רוצה להגיד קודם כל שהמועצה האזורית היא המועצה הדומיננטית, היא באמת הקשה, שם באמת היקפי הפשיעה בהחלט גבוהים, הן בעבירות הרכוש והן בעבירות חקלאיות. מבחינת נתונים יבשים, אז ב-2004 – 72 אירועי גניבות חקלאיות; ב-2005 – 64; זו היתה ירידה.

הנתונים שלך מתאימים לנתונים של רוני אוחנה?

כן. ב-2006 – 67 סה"כ על גניבות חקלאיות, עלייה של 4,6 לעומת 2005. התופעה של הברמדים היא באמת תופעה קשה, זוהתה כבר בחודש ספטמבר שאז נגנבו 130 ברמדים וזה באמת נזק אדיר. המרחב הקים צח"מ גדול מאוד שהתחיל לעבוד במקביל לצח"מ תשתיות, של חברת חשמל, גם מהשנאים זה לוקח.


מאחר ואתה בזמנו היית מפקד מחוז, אתה מבין את המשמעות, 24 כתבי אישום במשך חודש וחצי האחרונים בנושא השנאים, 24 עצורים עם כתבי אישום עם עשרות גילויים של שנאים שנתגלו אצל אותן אוכלוסיות ממרחב הנגב, שהן כולן דרך אגב בדואיות. גם יהודים נתפסו בנושא חומרי הדברה ונפתחו נגדם תיקים פליליים, אם כי לגבי כתבי אישום, אין לי את הנתונים.


מה לעשות מבחינתי?

יש הנחיה שאני שומע מהחקלאים, שבמרדפים אחרי בדואי במקרה זה, לא נכנסים לכפרים, הרכב עוצר בכניסה ולא נכנס פנימה, האם יש הנחיה כזאת?

במרחב הנגב, אין שום הנחיה, יש לנו משנה תוקף בטוח. היס"מ שלנו נכנסים לכל מקום, לכל יישוב, אין מצב היום במרחב הנגב, אני חושב אפילו במחוז, שאין כניסה של כוחות משטרה לתוך שטח, איזה שטח שיהיה, זה לא משנה כרגע. אז יכול להיות שיש הקפאת מצב בכמה דקות כדי לארגן כוח גדול ולהיכנס פנימה. זה הגיוני וזה בסדר מבחינת עבודת המטה. אבל מבחינת כניסה, אין מצב, יש מג"ב כפרי.

זה לא נכון.

לנו אין הנחיה כזאת במרחב לא להיכנס פנימה.

בפועל, מה קורה?

בפועל, נכנסים.

כי החקלאים אומרים שהם מגיעים עד הכניסה ולא נכנסים יותר.

שיתנו דוגמה אחת בלבד, אני מבקש, אני מוכן לבדוק. אם תתנו דוגמה אחת ספציפית לאירוע ספציפי בתאריך מסוים שבו כוחות משטרה הגיעו ליישוב מסוים ולא נכנסו, אני מוכן לבדוק את זה ולהביא את זה בפני הוועדה.

בפרוטוקול נרשם: "אין הנחיה כזאת, נכנסים בכל מחיר, יכול להיות השהייה של כמה דקות".

כן, מבחינת מצב נכנסים.

אין הנחיה כזאת? טוב.

תלוי מי שמגיע לשם.

לא, כי החקלאים אומרים שיש להם הוראה לא להיכנס.

יש להם הוראה, אבל יכול להיות שסתם הם לא אומרים את זה.

אני לא חושב שזה עניין של הוראה, אני חושב שיש לי בעיה מסוימת ויודעים גם החברים ממחוז הדרום, כולם יודעים איפה הרכוש נמצא ולאן הוא הולך.

והם מפחדים.

זה מגיע לאזור רביבים ולאזור צאלים. כוחות משטרה לא יכולים להיכנס לשם היום. אולי הסיבה היא בשביל לשמור על שקט תעשייתי, אבל בסופו של דבר הכל שם וכולם יודעים וגם הם יודעים איפה זה.

אני מכיר את האנשים. אם יש מידע כמו שאתה אומר, תעביר אליהם, אני בטוח שהיום בערב רוני יפשוט על המקום, אני מכיר אותם.

אדוני, אני הלכתי בשתיים בלילה לפתוח מים, ואין שעונים. התקשרתי למג"ב, למשטרת ישראל. לקח שעה וחצי עד שהגיעו, כשהגיעו עשינו סיבוב, שאלתי אותו, אתה רושם תלונה? הוא אומר לי, למה?

אתה לוקח מקרה, זה לא מעיד על הכלל.

אדוני, באותו רגע.

אתה צודק, החקלאי צודק, בסופו של דבר נגרם נזק, אבל זה לא מעיד על הכלל, ויכול להיות שפעם או פעמיים או עשרים פעם לא נכנסו, תעבירו את זה אליי, ואני אשאל את מפקד המחוז, את בר-לב. אני בכוונה שאלתי אם יש הנחיה כזאת כי החקלאים אמרו לי, שהם לא נכנסים.


אני שומע גם מיוסי ורוני מאשר עם הראש שאין הנחיה כזאת.

אין הנחיה כזאת. אתה לימדת אותי שמבחן התוצאה זה המבחן העיקרי. אם הגשנו פה 24 כתבי אישום בנושא תשתיות של שנאים ונכנסנו לתוך הבתים של אותם עבריינים, ומצאנו נחושת ושנאים וברמדים ומצאנו כל דבר שקשור לנושא התשתיות, אז אין שום מצב שמשטרת ישראל המחוז דרומי, לא תיכנס לתוך הכנופיות, לתוך השטחים, לתוך הבתים, מפני שזאת תפיסת העולם שלנו.


בחמש השנים האחרונות, גם כמפקד משטרת העיירות וגם כמפקד משטרת ערד, לא זוכר מקרים שלא נכנסנו למקום מסוים.

בשדה עוזיה היה מבצע, בעל המקום נעצר, הוחרם כל הרכוש שהיה אצלו. נתפסו כל המחשבים, הוצאו וזומנו חברת החשמל, חברת הרכבת, חברת בזק, שזיהו חלק מהדברים. לפני שלושה חודשים היה מבצע של כל משטרת ישראל, מהמחוז הצפוני ועד למחוז הדרומי, על כלל נושא של תשתיות, גניבות הברזל.


אתמול היה מבצע נוסף, באזור מרחב לכיש, ובו נתפסו מספר טונות. גם באיו"ש ע"י מחוז ש"י נתפסו 20 טון ברזל. כלומר, מבצעים ממשיכים להתקיים. כנגד אותם אנשים גם מוגשים כתבי-אישום. לאנשים האלה אין מנוחה לא יום ולא לילה, גם במישור המודיעיני.

קודם כל, אנחנו נשלח מכתב מסודר על מקרים שבהם המרדף הסתיים לפני כניסה לכפרים. יש טענות של החקלאים שהמשטרה מגיעה עד הכניסה לכפרים, בעיקר של הבדואים, ולא נכנסים פנימה כי הם פוחדים. המשטרה אומרת, אין דבר כזה.

אנחנו לא בית-משפט.

בוודאי שלא. אנחנו רוצים לעזור לכם, עכשיו אנחנו לא שני צדדים, אתם צד אחד. יכול להיות שהיו תקלות מסוימות, אני לא חושב שזו מגמה אצל המשטרה שהם פוחדים להיכנס לכפר. אז מה תעשה המשטרה כשיהיו גניבות בתוך הכפר? בתוך הכפר מותר לגנוב? זה לא יעלה על הדעת.


אנחנו מעריכים את עבודת המשטרה. הבעיה היא שעם האמצעים שיש להם היום, הם באמת לא יכולים להחזיר. הרעיון במרדף חי זה שיש לנו כוח להיכנס לכל מקום, הרי אנחנו נכנסים גם ליהודה ושומרון וגם לעזה, אין ספק.

במרדף חי כשיש לך ניידת אחת בשטח, שתי ניידות, שזה מעט, אי אפשר להצליח.

אנחנו באנו לפה כדי להציע הצעות חדשניות.

בסדר גמור, אתם יכולים לעשות את זה עם המשטרה ומג"ב לבד. אנחנו רצינו לקיים על זה דיון ציבורי כי ראינו בזה תופעה ציבורית שהולכת וגדלה וראינו בזה בעיה ציבורית ולכן רצינו לתת לה ביטוי של דיון ציבורי.


והנחה שלי היא בסופו של דבר לטובת העניין. אותו אדם שגונב מהמשק שלך, הוא גם יגנוב מהשכן שלו. שלא תהיינה אי הבנות.

זה התחיל באוקטובר 2000 עם הערבים, אחר-כך המשטרה היתה לבד גם נגד המתיישבים. איפה הייתם אז? אני היום רוצה להקדים תרופה למכה. אני אומר, מי שגונב מהמשק שלך, הוא גם יגנוב בתוך היישוב שלו.

ולכן אנחנו צריכים לתת לזה טיפול הולם.

אורי רמז על פתרונות חדשניים. זו לא הבעיה של המשטרה כי המשטרה לא משתמשת באמצעים כאלה או שהיא משתמשת בהם לדברים אחרים. אבל פה צריך איזשהו פתרון חדשני שיטפל בבעיה הזו מהיסוד.

יצירתי.

מה שבא לידי ביטוי פה היום, שזה הפך להיות עניין נקודתי אקראי למכת מדינה. בצפון נורה וכמעט נרצח חקלאי שבא להגן על רכושו, הוא שוכב בביה"ח והוא עוד לא השתקם. כלומר, זו לא רק בעיה של מרחב נגב, וכדאי שהוועדה תדע זה.


לא השלטונות ולא אנחנו פה, מבינים את גודל הבעיה. אם יהיה שיטפון גדול בנחל הגעתון, המשרד לוקח על זה אחריות וישקם את הנחל ואת הוואדי ואת הנפגעים ואת הבתים ואת האוכלוסיות ואת הכל.


היום אין התייחסות דומה לנושא של הנגע של גניבות חקלאיות. אולי אם יש לקח מהנתונים שהצגת פה, זה גודל הייאוש שכבר יותר לא באים. חקלאי משדה אברהם צריך לנסוע לאופקים, לשרוף 100 ק"מ בדלק, למזמז ארבע שעות כדי שיומנאי משועמם ירשום אותו. אז הוא אומר, אתה יודע מה? אני לא צריך לתרום למדינה סטטיסטיקה של מקרה ולשלם 100 ק"מ של דלק, לא שווה לי.


התוצאה היא שאפשר להציג היום 60 אירועי גניבת רכוש בנגב בשנה, רוני, אל תביאו את זה, כי זה ששת אלפים.

אבל אי אפשר להתווכח עם עובדות.

רוני, תעשה טובה, אל תעיז להגיד עוד פעם, זה עובדות. זה סטטיסטיקה שמבטאת ייאוש. בוא נגדיר את הבעיה פה בוועדה כמכת מדינה, לא רק פה, גם בצפון, בכל מקום שיש שטח פתוח. חקלאי שהולך היום להתמודד עם גנב, שם את נפשו בכפו.


ר'אלב, התחלת תמשיך עד סוף, אחרי גניבת רכוש זה רצח. כי ברגע שהשניים האלה נפגשים בשדה החשוך, אחד לוקח סכין ויורה, איך אמרה המשטרה? אני פוחד מדבר הפוך, שהחקלאי יהרוג את הגנב. אני מאוד פוחד מזה, המצב הרבה יותר גרוע, שהגנב יהרוג את החקלאי. רק בואו לא נגיע לרגע הזה.

לדעתי מה שצריך לעשות פה כרגע, זה פניה לשר לביטחון פנים ולמשטרה, לראות בנושא הזה נושא ברמה לאומית והתייחסות לאומית.

כלל ארצית.

ארצי, זה רק הדרום. בצפון זה רק מקרה. אצלך זה קיים במשולש ובצפון ובגליל, איפה שאתה לא נוגע. אני מציע שהוועדה תקרא לשר לביטחון פנים לקיים פה דיון ברמה הלאומית על כל נושא הרכוש בשטחים הפתוחים. והפתרון הוא לא בעוד ניידת אחת ולא בשתי ניידות. אם מדינת ישראל החליטה שזאת היא בעיה לאומית, עליה להתייחס לזה כבעיה לאומית. עד לרגע זה, זה לא בא ברמה הזאת בכלל וזה לא ייפתר עם מתנדבים והחקלאים עובדים ביום ושומרים בלילה.


ר'א'לב, היו"ר, בוא נסכם פה שהוועדה תקיים דיון, לא עם החקלאים, החקלאים יכולים לשבת בספסלים האחוריים ולראות, אלא ברמה של המשרד לביטחון פנים. כרגע זה לא מוגדר כפשע.

לא רק ביטחון פנים, גם משרדי הממשלה הנוספים.

הכל, כל מה שתביא. הידיעה פה כרגע שזה בכלל לא פשע, זה עוון. הפרות עוד מעט יהיו פשע, אז מה, הפרות כן - תרנוגולות לא, פרות, כן - עזים, לא. חבר'ה, כל הבעיה הזאת היא מגדר אחד שבו כל נגיעה היום צריכה להיות בהגדרת פשע, זה חקיקה.

תודה רבה.

רק דבר אחד, לא להגיד לביטחון פנים, תיקח מפה ותעביר לפה, כי אז לא יהיה כלום.

אורי, כשיהיה דיון ברמה שזה בעיה לאומית, עובדה שחוק אסונות טבע טופל בידי המדינה.

אני הייתי רוצה לספר על תופעה נוספת שמתפתחת בדרום, אני מכיר אותה מהאזור שלי, ממועצה אזורית אשכול, זוהי תופעה של גביית דמי חסות, מה שנקרא "פרוטקשן". התופעה הקלוקלת הזאת הגיעה גם אלינו. יום בהיר אחד אתה מקבל טלפון, "שלום, אני השותף שלך, 50 אלף ₪ או שאני שורף לך את המבנים, או שאני שם לך חומר הדברה במיכל דשן, או שאני קורע לך את הרשתות, או שאני עושה לך נזקים". וזה מגיע גם לאיומים על חיי אדם. זה אמנם לא באותם סדרי גודל כמו הגניבות החקלאיות, אבל זה מתחיל. ואני יודע שיש חקלאים שמשלמים.

כמשטרה, אני פונה לאותם חקלאים שיבוא להתלונן אצלנו, אי אפשר להשאיר את זה בתוך תוכם, זה לא יעלה על הדעת.

אתה מסוגל להגן עליו אחרי שהוא מתלונן?

אני מסוגל לטפל באירוע.

סליחה, ידוע על דבר כזה?

לא מכירים דבר כזה, וחבל מאוד שהדברים האלה לא מובאים לידיעתנו. מרחב הנגב עצר עשרות כאלה שמדווחים, גם בעלי עסקים בעיר באר-שבע, גם באזור עומר, גם באזור השטחים. כאזרח מדינת ישראל, הוא חייב לבוא ולהתלונן במשטרת ישראל על תופעות כאלו כדי לקבל את השירות.


זו חובתנו לתת שירות לציבור. אם הוא לא מתלונן – הוא פשוט מכשיל את כל התושבים שמסביבו ואותם עבריינים מסתובבים וממשיכים לגבות דמי חסות.

סליחה, רן, בסיור שערכנו במחוז דרום, שמענו על התופעה הזאת בעיר באר-שבע ושמענו שהמשטרה התמודדה עם זה מצוין והם הצביעו על אנשים שהם בפנים.


אתה רוצה מהמשטרה שתתמודד עם תופעה שהיא לא יודעת עליה. זה מאוד חמור, צריך להעביר למשטרה בצינורות המקובלים את המידע הזה כדי שהיא תטפל בזה, לפני שזה יתחיל להיות תופעה.


אנחנו לא היינו מודעים להיקף הזה. אני מציע לקבל את ההצעה שלך, לקיים כאן דיון ברמה לאומית, לא רק דרום, אלא ברמה הלאומית.


אבל לפני שנקיים דיון כזה, אנחנו צריכים גם לכבד את עצמנו, אנחנו רוצים לקבל מכם, מהחקלאים, סטטיסטיקה, המשטרה תביא סטטיסטיקה שונה, ובצדק טענת שהאנשים כבר לא מרימים טלפון למשטרה להגיד, "גנבו לי את הברמד". הם לא מתייחסים, את הטענה הזאת אנחנו מכירים. לכן תהיה מחלוקת על הסטטיסטיקה. בעינינו הנושא לא סטטיסטיקה, בעינינו זה הרבה יותר מעבר לזה.

לכן כדי שנכבד את עצמנו וגם כדי שנתמודד עם העניין כמו שצריך, אני מציע שנקיים את זה ברמה הלאומית. קודם כל ניידע את השר לביטחון פנים ואת כל הגורמים הנוגעים בדבר, שמהדיון הזה יש מסקנה להמלצה ללכת לדיון ברמה הלאומית עם משרדי הממשלה הנוגעים בדבר והגורמים הרלוונטיים.

זה החקלאות, המשרד לביטחון פנים.

משרד המשפטים, החקלאות והמשרד לביטחון פנים. עכשיו אנחנו יכולים לומר למשטרה, למשמר הגבול, לגורמי האכיפה, יישר כוח על מה שנעשה עד עכשיו. אנו מצפים שאתם תהיו הרבה יותר זמינים וקשובים וגם מוכנים בנושא הזה, בכלים שעומדים לרשותכם כרגע. אתם רוצים כלים נוספים ורוצים כאן פתרונות יצירתיים, זה יבוא לרמה של הדיון הכלל ארצי, ברמה הלאומית.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה הסתיימה בשעה 10:45.