כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט

05.12.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 95

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, י"ד בכסלו התשס"ז (05.12.2006), בשעה 10:30

קיצוץ במכללות להכשרת מורים

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זבולון אורלב

אלכס מילר

אורית נוקד

חנא סוויד

רונית תירוש

חנה גור – ממונה על תחום תקצוב מכללות, משרד החינוך

ד"ר שרה זיו – מנהלת האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

יהודה בדיחי – סגן מנהל האגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

אדי הרשקוביץ – סמנכ"ל ומנהל מינהל כלכלה ותקציב

ריקי ארמן – רפרנטית חינוך, משרד האוצר

שלמה בק – ראש מכללת קיי

פרופ' יאיר קארו – נשיא מכללת אורנים

ד"ר יוסי אסף – מנהל סמינר הקיבוצים

ד"ר אנה רוסו – ראש מכללת דוד ילין

ד"ר רבקה ודמני – ראש המכללה להוראת הטכנולוגיה

ד"ר מרים מבורך – ראש מכללת לוינסקי

ד"ר אבי לוי – ראש מכללת חמדת הדרום

מוחמד עיסוואי – ראש מכללת אלקאסמי

אהרון זיידנברג – ראש מכללת בית ברל

יעקב הדני – ראש מכללת ליפשיץ

דוד עבאס – הסתדרות המורים

יהודית גידלי

מיטל בר שלום


קיצוץ במכללות להכשרת מורים

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו עכשיו בדיון חירום על המצב של המוסדות להכשרת מורים. לפני כמה שבועות היתה לי פגישה עם הנציגות של המוסדות, ובעקבות זה היתה לי פגישה גם עם שרת החינוך והמנכ"ל. אתמול העליתי את הנושא בפני שר האוצר, כפי שעשו גם נציגים אחרים של ועדת החינוך. אנחנו נעשה מלחמה על הנושא הזה של התקציב למוסדות להכשרת מורים. מה שעשו פה, זאת לא עבודה רצינית מצד הממשלה. קבעו איחוד של מוסדות וכבר קיצצו, כאילו שהיה כבר איחוד. טענו שיש איחוד ולכן יש חיסכון גדול, ואז קיצצו כמעט 200,000,000 שקלים על בסיס זה, ועכשיו ממשיכים לקצץ על בסיס דבר שעדיין לא קרה. זה שלומיאלי. אנחנו כוועדת החינוך לא יכולים לראות את התפוררות המוסדות להכשרת מורים.

אני מבקש להתייחס גם לעניין הזה. מבחינת חלק ממוסדות השלטון של מדינת ישראל, הילד הולך בבוקר לבית הספר וחוזר בסוף היום. מה שקרה בין השעות האלה לא משנה. זה מתפקד. זה שיש מצב של חורבן, זה כבר לא מעניין. ניסיתי גם להגיד את זה בישיבה. כל המוסדות להכשרת מורים מתפקדים, באים סטודנטים ויוצאים עם תעודת הוראה, ולכן זה לא משנה אם סגרו כמה חוגים. זה נראה כאילו אתם מסתדרים לא רע עם הקיצוץ שיש. פה אתם מדברים עם המשוכנעים, אבל אתם חייבים להדגים זאת בפני מי שצריך להבין את זה, משרד החינוך והאוצר, ולספר מה קורה בשטח הזה.

בשנים האחרונות קרה נזק, שספק אם ניתן לתקנו, בכל הסוגיה של הכשרת מורים. המסר של הקיצוץ כלפי המורים, ההתייחסות למוסדות להכשרת מורים כמוסדות אקדמאים נחותים, גרמו את הנזק החמור ביותר שהיה במערכת החינוך. אני שייך לאלה שסבורים, שאיכות המורים, רמת המורים, המוטיבציה של המורים, אלה הגורמים הכי חשובים במערכת החינוך, שבסופו של דבר יקבעו את הגורל של מערכת החינוך. לא מספר הכיתות החסרות, לא מספר שעות הלימודים ומספר המחשבים. כולם חשובים, אבל בסדר החשיבות, המורה האיכותי, המשכיל, עם המוטיבציה הגבוהה, עם תחושת השליחות החינוכית, עם הערכים, זה הדבר החשוב ביותר. אני מרגיש, שבחוט השדרה הזה הכו מכות קשות ואנושות.

שרת החינוך, שאני מוקיר אותה, באה מתוך החבורה. אני מעריך, שהיא מבינה טוב יותר משרת החינוך הקודמת בסוגיה. אני לא מייחס לה כוונות שהיא רוצה לפגוע במורים או במכללות, אבל היא עשתה טעות חמורה בכך שהיא הסכימה לעסקה שבסופה יש קיצוץ של 22,000,000 שקלים, קיצוץ מתגלגל מהקדנציה הקודמת. בנוסף, היא החליטה שהקיצוץ האחיד במשרד החינוך, כ-15,000,000 שקלים, ייפול גם כן על המכללות. סך הכל 35,000,000 שקלים.

13,000,000 שקלים.

תודה על התיקון. כבר הרווחנו מהתיקון הקודם.

האם יש כבר החלטה במשרד החינוך? האם המנכ"ל אמר שיש שינוי?

צריך לזכור שזה קיצוץ אחרי קיצוץ נוסף של 200,000,000 שקלים. זה דבר בלתי אפשרי. בתוך אחי אנוכי יושב. יש פה ראשי מכללות מהמגזר הממלכתי והממלכתי דתי, שאני יושב ומדבר אתם. אני אומר לך אדוני היושב ראש, מעבר לכל הצרות של מערכת החינוך, זאת הצרה הכי גדולה. יש פה סכנה אמיתית, שיש לה השלכות חמורות מאוד על מערכת החינוך. מעבר לכל הטיפול שלנו, אנחנו צריכים להגיש הסתייגות לתקציב, לבטל את הקיצוץ של 22,000,000 שקלים וה-13,000,000 שקלים. אפשר ללחוץ על שרת החינוך לשנות את סדרי העדיפויות,לקצץ בחינוך המיוחד במקום כאן.

חפציבה.

את חפציבה היא כבר קיצצה. את הגבולות היא החזירה כבר ל-67. הרבה כבר אין מה להחזיר.

לא, לא.

אתה אמרת לי שמימד המציאה את תוכנית הגושים. אם היא המציאה את הגושים, היא צריכה להתנגד לגבולות 67. אי חזרה לגבולות 67 זאת אחת מההסכמות הלאומיות הכי גדולות. גם מפלגת העבודה וקדימה חושבות כך. על הסור מרע כולנו מסכימים.

היה יכול לצאת מפה חידוש, שאתם מסכימים סוף סוף לדבר הגיוני.

אין חידוש בזה שאיננו מסכימים לדבר בלתי הגיוני. אפשר ללחוץ על שרת החינוך, אבל לדעתי לא יצא מזה כלום. גם אם ייצא, ייצא מזה משהו רע. יהיה חור במקום אחר. לכן, זה תלוי בך, אדוני היו"ר. אני אומר זאת גם מניסיוני, הייתי גם יו"ר כחבר קואליציה תקופה מסוימת. אם ועדת החינוך מתמקדת בנושא אחד, בהסתייגות אחת, כבר בוועדת הכספים זה יתוקן. אם כולנו נחתום על מכתב שאומר לשר האוצר, אם אתה לא מתקן את העניין כולנו נצביע בעד ההסתייגות הזאת, הדבר הזה יתוקן. זאת השפה היחידה.

הבהרנו את זה אתמול בפני שר האוצר.

אני משבח אותך. אני חושב, שהוועדה בראשותך עשתה עד היום עבודה מאוד חשובה בעניין הזה. אי אפשר לעבור לסדר היום בנושא הזה.

אני מתנצלת, אני סובלת מפיצול אישיות, אני צריכה להיות בבת אחת בוועדת הכנסת ובוועדת כספים. אני מצטרפת לדברים, ואני אחתום על ההסתייגות.

אנחנו מוכנים להסתפק בשליש ממך.

אני רוצה לומר הערה קטנה. אני התחלתי את הקיצוץ הזה, ואני לא מתנערת ממנו ולוקחת אחריות. אני חייבת להדגיש, שהקיצוץ הזה היה משולב בתוכנית שבה מאחדים או סוגרים מכללות. כאשר מדובר על תקציב מקוצץ על פחות מכללות, זה סביר. אבל כאשר מדובר בתקציב מקוצץ על אותו מספר מכללות, זה גורם את העוולה. הנזק נראה כבר היום. יש מחסור במורים ביסודי, ובנוסף מלמדים היום פחות תכנים כתוצאה ממחסור בתקציבים.

אנחנו כל הזמן דואגים של יקצצו, אבל אנחנו גם צריכים להילחם על תוספת תקציבית שתשפר את מצבן הפיזי של המכללות. אין מעבדות ראויות, אין ספריות ראויות ואין תשתיות ראויות. אני הייתי רוצה לשמוע בהתייחסות של משרד החינוך, מה קרה לתוכנית האיחודים, מי מונע אותה, מי עצר אותה ומה קורה.

בהתחלת דבריי ציינתי את התוכנית הזאת. אני לא מבין, איך קיצצתם על בסיס שיהיו איחודים? הייתם צריכים לעשות את זה הפוך, קודם הייתם עושים איחודים ואחר כך מקצצים. אם זה טוב או לא, אני לא אתייחס. אני לא בטוח שגם אם היו עושים את האיחוד, היו יכולים לקצץ סכומים כאלה. איך עושים קיצוץ לפני שעושים את האיחודים.

אני אשמח אם אדי ייתן את התשובה, כי הוא חישב את הדברים בהלימה למדיניות.

אני ראש הפורום של ראשי המכללות לחינוך. אני רוצה להודות לך ולחברי הוועדה. אני חושב שלרצף הדיונים בשבועיים האחרונים יש השפעה וחשיבות. אני חושב שנרתמתם לנושא בדין, כי הנושא הוא באמת כואב וחשוב מאוד לעתיד המערכת. אנחנו נמצאים בפני קריסה. קיצוץ של 200,000,000 שקלים שכבר היה והקיצוץ המתכונן, לא מאפשרים לתפקד במערכת אקדמית ראויה לשמה. זה בא לידי ביטוי כמעט בכל פן של הלימוד. כבר הזכירו פה את הנושא של קיצוץ בשעות הלימוד של הסטודנטים. זה כולל קיצוץ מכאיב ובעייתי מאוד בהתנסות, בפרקטיקה שהסטודנטים עושים. זה כולל צמצום במספר החוגים, מספר המסלולים, שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לקיים.

במכללה שאני עומד בראשה, מספר הסטודנטים קוצץ ב-40% ב-4 השנים האחרונות. זה אומר שכמעט אי אפשר לקיים מערכת ראויה לשמה. התוצאה קיימת כבר היום, מחסור חמור במורים, ומורים שלא קיבלו את כל מרב ההכשרה, כפי שידענו לעשות בשנים הקודמות.

מערכת ההכשרה שלנו נתפסת בעולם כמערכת מעולה. באים ללמוד מאיתנו איך עושים הכשרת מורים. אנחנו יוצאים לכל העולם לספר איך אנחנו עושים הכשרת מורים, וניצבים בשורה הראשונה. אנחנו לא יכולים לעשות את זה יותר. ההישגים שלנו ילכו לטמיון, וזה חבל למערכת כולה. בשנים האלה נעצרו לגמרי כל תוכניות הבינוי והפיתוח. מכללות, על סמך התחייבויות של כובדו על ידי המשרד, נכנסו להתחייבויות כספיות, שהיום הן לא מסוגלות לעמוד בהן. אנחנו נמצאים היום במצב גרוע מכל המערכת האקדמית במדינה. הצטיידות, פיתוח, בינוי, ספריות, מחשבים - כל דבר נעצר כי אין לו כסף. זה כמובן משפיע על איכות ההוראה.

הנושא של התואר השני, גם הוא בסכנה. הוא לא מתוקצב בכלל. הוא מקבל כסף, אבל אין תקנה לגביו. זה אחרי פנייה של המערכת שנדאג להתפתחות המקצועית של המורים. זה תואר המיועד רק למורים, כדי להביא להתפתחות המקצועית שלהם ולגרום להם להיות מורים טובים יותר, או למלא תפקידים נוספים במערכת, כמו ניהול וייעוץ.

בכמה מוסדות מלמדים תואר שני במכללות?

יש 15 מוסדות.

יש 15 מוסדות ב-9 מכללות. על שולחן המל"ג יש עוד שורה ארוכה של תוכניות, שירחיבו גם את היקף התוכניות וגם את כמות המכללות. התוכנית התחילה לפני 4 שנים. זה נעשה בקצב.

בתואר הראשון הם נקראו B.E.D, והם גם המשיכו את זה בתואר השני. באותה רפורמה שדיברו על איחוד המכללות, אמרו חד משמעית שלא יהיה תואר שייקרה כך, אלא רק B.A.

ועדת דברת הציעה לעשות את התהליך הזה. אנחנו לא בטוחים שהתהליך הזה הוא נכון. יש ממדים אופייניים ל- B.E.D, שמכוונים להכשרה להוראה. עושים את ההכשרה יותר טובה, ודאי לגיל הרך, לגננות, למורים לבית ספר יסודי. אפשר להתווכח על העל יסודי. לא הייתי זורק כל כך מהר את ה- B.E.D. ברוב העולם המערבי יש תואר כזה, והוא תואר מכובד.

הוא תואר מכובד, אבל השם של התואר מונע מסטודנטים איכותיים להגיע למערכת. אני בוגר תואר B.E.D, ואני יודע שהמכללה שלי נסגרה מהסיבה הזאת. הסטודנטים לא הלכו ללמוד שם בגלל השם של התואר.

אלכס הגיע רק לכנסת. הוא לא יכל להגיע לדברים רציניים בגלל זה.

אני הייתי שנתיים יו"ר אגודת הסטודנטים, ואני מכיר את הסיפור הזה טוב.

אני יודעת למה המכללה נסגרה. זה לא בגלל זה.

אני יודע למה סטודנטים לא הגיעו לשם, וזה רק בגלל זה.

התמונה הכוללת של המערכת, היא שאנחנו לא נוכל לספק את הדרישה של משרד החינוך למורים בשנים הבאות.

המל"ג החזיר את ה- B.E.D.

אני לא מאשים אתכם. אני מאשים את המערכת עצמה.

אנחנו לא נוכל לספק את הסחורה בשנים הבאות. לא יהיה מי שיספק את הסחורה, אם הקיצוץ הזה יימשך. כמו שאמר חה"כ אורלב, הנזק שנגרם עד היום ספק אם אפשר יהיה לקומם אותו. אם הוא יימשך, לא יהיה עם מי לקומם אותו.

פנה אלי מנכ"ל משרד החינוך, בוגר אורנים בעצמו, ושאל איך יכול להיות שבוגרי המכללות לחינוך מגיעים היום לשטח כשאין להם חשיפה לתוכניות לימודים המתנהלות בבתי הספר. אמרתי לו, אדוני, תביט בבקשה בתקציב משרד החינוך בשנת 2000 ובתקציב משרד החינוך למכללות לחינוך בשנת 2006, ותראה שירדו 200,000,000 שקלים, שזה בערך שליש מנפח השעות של ההכשרה. מה חשבת, שירד שליש מנפח השעות וזה יישאר אותו דבר? המערכת נפגעת לכל אורך החזית.

מה הוא ענה לך, שהוא מחזיר את ה-200,000,000 שקלים?

הוא אמר, שעכשיו הוא מבין שיש קורלאציה. הדברים לא תלושים אחד מהשני. אתה מקצץ 200,000,000 שקלים ואתה חושב שלא יקרה כלום?

זאת הבעיה שרציתי להסביר בהתחלה. חושבים שנכנס מורה, הוא רואה משהו זז והוא יכסה את זה בשנה הבאה.

שרת החינוך והמנכ"ל קיבלו מכתב תלונה מאגודת הסטודנטים שלנו. מאוד נוח לי מכתב התלונה. יש ימי זיכרון ומועדים של מדינת ישראל. בקמפוס ביום טוב יש 2,500 סטודנטים. המקום הכי גדול שאפשר לכנס אותם בו, זאת כיתה שנבנתה בשנת 1987, שמתאימה ל-170 איש. אין אודיטוריום, אין בינוי. התוכנית האחרונה של בינוי במכללה שלנו, המכללה הגדולה בצפון, היא משנת 1999. 7 שנים אין תוכנית בינוי חדשה. יש התחייבויות על בינוי שעשינו ממקורות עצמיים ומתורמים, שהמשרד מתקשה להעביר. אני לא רוצה להיכנס לשאלות המלחמה. אני אומר מה התוצאות למשתמשי הקצה.

זאת פגיעה, זאת דמורליזציה של הסגל. 20% מהסגל של המכללות שולח לביתו, או שמשרתו קוצצה בצורה כזאת שהוא בכלל לא יכול להמשיך בתהליכים של התקדמות אקדמית. אני פניתי לשרת החינוך הקודמת – כי עוד לא היה לי הכבוד לפנות לשרת החינוך הנוכחית - ושאלתי אותה אם היא אמצה מודל של שתי מדינות לשני עמים בהשכלה הגבוהה.

למה לא היה לך הכבוד? היו לך 9 חודשים.

יש מודל של השכלה גבוהה נורמטיבית במדינת ישראל. יש תוכניות בינוי, זורם לשם כסף, יש מבנים. אנחנו במצב של הקצה. זה מכניס את המכללות לגירעון.

אני רוצה להסב את תשומת לב חברי הוועדה למשמעות הקיצוץ במכללות בפריפריה. היום אולי יש רגישות גבוהה יותר בחברה הישראלית לעניין הזה. אני רוצה לומר לכם משפט שיישמע קצת אבסורדי, אבל הוא נכון. אמרו לנו במהלך שנות הקיצוץ, אתם קטנים ואסור לכם לגדול, כי יש מכסות. אם תגדלו אנחנו נקצץ לכם כעונש על הגדילה, אבל כיוון שאתם לא גדלתם אתם צריכים להיסגר. מה המשמעות של הדבר הזה? 10 שנים לקח לייצב מערכת, שתספק את צורכי החינוך בפריפריה, במתמטיקה, אנגלית ומדעים, המקצועות הכי בעייתיים במדינת ישראל. אני מדבר על הסקטור הדתי, כאשר יש לנו מכללה נוספת בסקטור הממלכתי.

כמה קוצץ אצלכם?

באותה מידה כמו כולם, אבל אצלי ההשפעה של זה היא יתר גדולה כי המכללה קטנה.

אני רוצה לדעת כמה התקציב שלך היה לפני 5 שנים, וכמה התקציב שלך היום.

לפני 5 שנים התקציב של המכללה שלי היה 20,000,000 שקלים לשנה. היו לנו 700-800 סטודנטים. היום יש לי 400 סטודנטים בקושי, עם תקציב של 12,000,000 שקלים. איך שרדתי? אני אומר מילה לא יפה, בשיטת השנורר.

בעניין הזה זאת מילה מאוד יפה.

אבל כשמוסד ממלכתי של מדינת ישראל צריך להתקיים על הבסיס הזה, זה לא יפה.

אני מסכים איתך.

אני רוצה שתדעו, שבמשרד החינוך היו בזמנו כל מני פרויקטים ומפעלים חשובים, שהכניסו למכללות כספים, כמו מפעלי השתלמות המורים והסבה של מורים לאחר סיום התואר. היום אין דבר כזה במכללות. משרד החינוך נתן את זה לגופים פרטיים מחוץ למכללות. זה דבר אבסורדי. אנחנו המומחים לעניין הזה, אבל גופים פרטיים עושים את זה.

לסיכום, מבחינתי המשמעות של כל זה זאת סגירת המכללה. זה לא משנה אם היא תעבור לות"ת או לא תעבור לות"ת. זאת סגירת מכללה. פירושו של דבר, להחזיר את הנגב למצב כמו שהוא היה לפני 20 שנה, להכניס חיילים ללמד בכיתות.

מכללת לוינסקי חוגגת 95 שנה. זאת מכללה גדולה. אני קיבלתי את המכללה לפני 5 שנים עם תקציב של 85,000,000 שקלים. עכשיו התקציב שלנו הוא 63,000,000 שקלים. זה בלתי אפשרי לעמוד בזה. מכללת לוינסקי סגרה את החוג לגיאוגרפיה, היסטוריה, יהדות, תקשורת, ולהוראת הערבית אין מספיק סטודנטים. זה אומר שפיטרנו אנשים. אני פיטרתי 150 חברי סגל מתוך 500.

משרד החינוך ומשרד האוצר יגידו, בסדר גמור.

לא. זה מצב בלתי אפשרי. אי אפשר לחנך מורה בבית ספר יסודי, שלא ילמד היסטוריה, יהדות וגיאוגרפיה. אני מסכימה שזה בנפשנו, שהמורה צריך להיות מורה שייצג את כל תפיסות העולם שלנו. אנחנו מכללה שאף אחד לא עומד מאחורנו. הדבר הזה הוא הרס. אנחנו היינו בין המכללות שקיבלו את תוכניות התואר השני. יש לנו 3 תוכניות תואר שני במהלך ה-4 שנים האחרונות. צריך לקיים את זה. אנחנו היינו צריכים לבנות קומה רביעית מעל הבניין שלנו, ואז נעצרו כל תקציבי הבינוי. אנחנו לא מכללה קטנה. הועמדנו במצב, שבו אי אפשר לנהל. אני מאשימה את עצמנו ששתקנו יותר מדי זמן. התנהלנו בנימוס, ועכשיו אנחנו במצב שבו אומרים לנו, תסתדרו עוד שנה.

אתה נגעת בפתח דבריך בבעיה המרכזית. יש רצון של המשרד ושל המערכת ההשכלה גבוהה להעביר את המערכת לכיוונים אחרים. המשרד לא ערוך כמשרד ממשלתי לטפל בהשלה הגבוהה. ההנחה הזאת בבסיסה, היא הנחה די מקובלת ודי נכונה. כדי לנסות ולהוביל למהלך הזה, במקום לטפל בצד החוקי, התחילו בצד הקל, בצד התקציבי. לכן, המערכת נמצאת היום במצב שגם אם יחליטו להעביר אותה, היא הרוסה. אין מה להעביר. המערכת הזאת לא יכולה לתפקד במושגים של מוסד להשכלה גבוהה. אנחנו מוכים פעמיים. פעם אחת אנחנו לא יכולים לשרוד במצב הקיים. פעם שנייה, כאשר נצטרך לעבור לא יהיה מה להעביר. למערכת אין בכלל תשתית אקדמית.

אני מסתכל על המכללה האקדמית במגזר לא רק כמוסד אקדמי, אלא כמוסד שמוביל שינויי חברתי. בשנה א במכללה שלי יש 25 בנות במסלול מצוינות, שיש להן מעל 600 בפסיכומטרי. אם המכללה הזאת לא היתה קיימת בלב המגזר, הבנות לא היו לומדות באף מקום. יש משפחות שמרניות, שרוצות לתת השכלה גבוהה לבנות במקום נגיש. אם המכללה הזאת היתה קיימת רק בחדרה, הבנות לא היו מגיעות לשם. אנחנו נותנים גם אווירה ותרבות ערבית בתוך המכללה. אנחנו מכשירים אותן להיות אדם הומניסטי, שישתלב בחברה הישראלית. זה השינוי האמיתי שחייב לתת את הפוש הזה בכיוון של סגירת פערים והנמכת חומות.

גם של תעסוקה.

בעיית האקדמאים הערבים, היא בעיה גדולה מאוד. הענף היחידי שיש בו תעסוקה, זה הוראה. משפטנים ומהנדסים עושים הסבה מקצועית להוראה. הענף היחידי שנותן קצת חמצן, זאת ההוראה. זאת טענה שלא מקובלת ולא נכונה. יש לי 170 בוגרות בסטאז'. אלה בחורות שקיבלו השכלה גבוהה, עובדות וחוזרות הביתה עם איכות חיים אחרת. בחורה שלא לומדת, מתחתנת, ואז אנחנו יודעים מה קורה.

הדברים חשובים. במשך החודשים הללו, אנחנו למדנו את הנתונים. אין ספק, שהשילוב התרבותי, החברתי והתעסוקתי, הוא מרכיב מאוד חשוב.

מורה למתמטיקה, הוא גם מורה ללשון. חשוב שההוראה תהיה בשפה הערבית. חשוב שהערבית תהיה ערבית תקנית.

אנחנו כרגע מוכים וחבולים, כאשר היעד שלנו הוא להכשיר מורים איכותיים למערכת. אנחנו לא מסוגלים לעשות זאת יותר. מה שצריך להיות לנגד עינכם, זה מצב החינוך ומצב החברה במדינת ישראל בשנים הבאות. אנחנו מדברים על ביטול הקיצוץ התקציבי, שאמור להיות מוחל עלינו גם בשנה הזאת. אני רוצה לבקש מכם, שתחזירו לנו את כל הביטולים שהיו עד כה. אני מדברת לחה"כ אורלב, שאמר שהדבר החשוב ביותר הוא איכות המורים. אנחנו נוכל לעשות זאת רק אם תבטלו את הקיצוץ הנוסף, ותחזירו את הקיצוצים שהיו בשנים האחרונות.

הדברים מובנים. אני רוצה להגיד, כי אין בסמכותי לכתוב שקים היום. תדעו, כי אנחנו נפעל במלוא הכוח שיש לנו. לא נכתוב שקים ללא כיסוי.

המערכת שקוצצה במספר הסטודנטים המתקבלים, אומרת שבעוד 4-5 שנים לא יהיו מורים במידה מספקת. אם מישהו יתחיל לעשות הכשרת מורים זריזה, רמת המורים שתצא מאותה הכשרה ותגיע למערכת החינוך, עלולה לפגוע במערכת החינוך יותר ממה שהיא פגועה היום.

שמענו היבטים שונים. שרה, תסבירי לנו את ההיגיון שעמד מאחורי הטירוף הזה.

היא לא יכולה להסביר את זה. היא לא בצד הזה של המשרד.

אנחנו רוצים להבין איך עושים כזה דבר? כולם מדברים על איכות המורים, על ההכשרה ועל כמה שחשוב לתת כמה שיותר, ואתם עושים קיצוץ כזה בכל שנה. אני רוצה להבין מה היתה הפילוסופיה.

היא התנגדה לקיצוץ.

אז למה היא לא התפטרה?

זה לא היה מביא לשינוי.

כפי שכולנו יודעים, תקציב משרד החינוך קוצץ ב-3.5 מיליארד שקלים ב-5 השנים האחרונות. סכום כזה היה חייב לפגוע בכל מה שמתוקצב על ידי משרד החינוך. זה פגע בשעות ההוראה בהיקף של 250,000 שעות הוראה.

את כל זה אנחנו יודעים. תסביר מה קרה בנושא הזה.

כל הפעולות של המשרד קוצצו בין 40%-50%.

אבל אנחנו לא כולם.

כאשר 800,000,000 שקלים מתקציב משרד החינוך הולך להכשרת מורים, לא היתה ברירה אלא לפגוע גם בו. צריך לחלק את הבעיה לשניים. ישנו הקיצוץ שהיה בעבר, שיש לו אולי השלכות עד היום.

מה זה אולי? לא בניתם שום דבר, סגרתם עוד ועוד חוגים, אין מספיק סטודנטים כדי לספק את משרות ההוראה. מה זה אולי פגע במשהו?

הוחלט לקצץ 1,500 תלמידים בשנה הראשונה. לזה יש השלכה, כי יש גם 1,500 בשנה השנייה וכך הלאה. 22,000,000 שקלים שדובר עליהם כאן, זה פרי החלטות קודמות. רק 13,000,000 שקלים זאת ההחלטה החדשה, שרוצים לממש אותה בתשס"ח.

אבל מה ההיגיון? האם אתם חושבים שזה טוב שהיום יהיה מורה שלא למד גיאוגרפיה, יהדות, היסטוריה ומתמטיקה, ולא עשה פרקטיקה? מה היגיון?

מה היתה החלופה? לקצץ עוד שעות הוראה לבתי הספר היסודיים, חטיבות הביניים והעל יסודי. זה לא שאנחנו הסכמנו לקיצוץ של 3.5 מיליארד. אלה הן החלטות ממשלה, שחייבו אותנו לבצע אותן.

שרת החינוך הצביעה בעד. זאת לא אשמה שלך. מה לגבי האיחוד של המכללות?

זה לא היה קשור לאיחוד.

זה ההסבר שנותנים כל הזמן.

קיצוץ במספר תלמידים לא בהכרח קשור לאיחוד של המכללות. אמרו לנו שיש עודף מורים, וניתן לקצץ.

גם אם אתה מצמצם את מספר הסטודנטים –ואפשר להתווכח אם זה נכון או לא, כי ודאי שאין עודף מורים היום - למוסד יש תשתית וחוגים. זה לא בהכרח שווה לקיצוץ התקציבי. אתה צריך לשלם לאותו מנהל מוסד, לאותה ספריה ולאותו חוג, גם אם יש מספר יותר קטן של סטודנטים. במוסד יותר קטן, כפי ששמענו, אין כמעט שום חיסכון בזה שאתה מגביל את מספר הסטודנטים.

נכון. זה לא פרופורציונאלי. לכן, למרות שאנחנו במשרד החלטנו על קיצוץ נוסף של 13,000,000 שקלים לתשס"ח, השרה והמנכ"ל החליטו לסגת מההחלטה הזאת. אני מודיע בשם המשרד, שאת אותם 13,000,000 משרד החינוך יחזיר לתקציב הסמינרים במהלך שנת התקציב 2007.

מכללות.

מכללות. כלומר, אין קיצוץ של ה-13,000,000 שקלים.

אפשר להרחיב את זה ולהגיד, שאין קיצוץ של ה-13,000,000 שקלים, שהם מורכבים מ-8,000,000 שקלים ספטמבר-נובמבר של שנת 2007, שהם חלק מ-1,500 התלמידים המקוצצים בשנה זאת, ועוד 5,000,000 שקלים תקציב הרוחב. המשמעות היא, שבשנת תשס"ח לא יהיה קיצוץ. אני מקווה שזה יימשך גם בשנת 2008, כי אי אפשר לעשות באמצע השנה קיצוץ מבחינת קליטת סטודנטים. הכסף הזה יוחזר לפעילויות שהמכללות נזקקות להן. לא יוחזרו 1,500 סטודנטים בשנתון.

ה-13,000,000 שקלים האלה הם לתקציב של שנת 2007.

כמו שה-22,000,000 שקלים הם פרי של החלטות קודמות, יש עוד פאזה של שנה אחת, שם הקיצוץ יהיה אוטומטי. את זה אנחנו לא נחזיר לאוצר. היא מדברת על ה-M.E.D.

מדובר רק על שנה הבאה.

הבעיה קיימת עכשיו. עכשיו צריך להחזיר 22,000,000 שקלים.

בדיון לפני שבועיים זה היה 39,000,000 שקלים.

השרה אמרה פה 38,000,000 שקלים.

אם הורדנו מ-38,000,000 שקלים ל-22,000,000 שקלים, זה גם הישג. עכשיו נטפל ב-22,000,000 שקלים.

הקיצוץ של ה-13,000,000 שקלים הוא דבר עתידי. הקיצוץ של ה-22,000,000 שקלים קורה עכשיו, והוא יוצר מצב של גירעון ברוב המכללות.

אנחנו לא נוותר על זה, אבל אני רוצה לציין לשבח שהפנייה שלנו ושלכם למנכ"ל ולשרה הועילה. עכשיו נבין מה אתם עושים כנגד קיצוץ של 22,000,000 שקלים?

זה דבר שבוצע כבר. זה אותם 1,500 תלמידים שקוצצו בשנת הלימודים תשס"ז. אי אפשר להחזיר אותם עכשיו בדצמבר. זה לא החזר התלמידים. זה החלק שבוצע. לגבי החלק שלא בוצע, המשרד החליט שלא לבצע. אני מקווה שכל התקצוב של השנה הבאה, 2007-2008, לא יתבצע, לא יתבצע הקיצוץ של המחזור הבא.

איך זה יכול להיות שזה בוצע? זה נמצא בתקציב של 2007.

אבל זה נמצא בתקציב המשרד.

קיצוץ של 22,000,000 שקלים לא בוטל.

אבל את אומרת שזה כבר בוצע.

בוצע מבחינת המכללות. השנה קיצצנו 1,500 סטודנטים בספטמבר.

הכסף ישנו במשרד.

הכסף לא נמצא במשרד. משנת תשס"ד ההחלטה היתה לקצץ כל שנתון בתהליך 4 שנתי, ב-1,500 סטודנטים, שזה שווה ערך ל-30,000,000 שקלים לשנה.

מצטבר זה 120,000,000 שקלים.

נכון, אבל זה 120,000,000 שקלים בבסיס התקציב. באופן קבוע קטן התקציב של המכללות בהיקף הזה. בתשס"ז היה המחזור השלישי. שנה א שנכנסה היתה השלישית, כאשר תשס"ח היתה צריכה להיות השנה הרביעית של הקיצוץ הזה. בתשס"ז קיבלו המכללות הודעה על קיצוץ של 1,500 סטודנטים. זה כבר בוצע. קיבלו פחות 1,500 תלמידים, והכסף הזה נלקח. בתקציב 2007, ספטמבר-דצמבר, מתחילים את שנת תשס"ח, שזה המחזור הרביעי. שם עצרו ואמרו, כי זה לא יבוצע. הקיצוץ של 1,500 סטודנטים בפעם הרביעית לא יבוצע. הכסף הזה לא יילקח וגם לא תקציב הרוחב.

החלק הראשון נלקח, ואת זה אנחנו רוצים בחזרה. זה במשרד.

זה לא במשרד, זה באוצר.

זה שונה ממה שאני הבנתי עד עכשיו. 1,500סטודנטים כבר קיצצתם. המשרד פגע בתשס"ז. לא ייפגעו עוד המכללות בשנת תשס"ז ובשנת תשס"ח.

אומרות המכללות, שאם יוחזרו 22,000,000 שקלים, בוודאי לא יהיה אפשר להחזיר את התלמידים אבל יהיה ניתן השתמש בהם למשהו אחר. לא יוחזרו התלמידים, אבל יוחזר התקציב.

בסדר, אבל זה יכול להיות כל סכום אחר. זה לא כמו שהוסבר לי. כאשר אני בא לאוצר ואומר כי אנחנו מגישים הסתייגות על קיצוץ של 22,000,000 שקלים, בפועל אנחנו מגישים הסתייגות על דבר שאנחנו לא יכולים להחזיר.

לא. צריך להבין את אופן התקצוב של המכללות. התקצוב של המכללות הוא בהתאם למספר הסטודנטים והשעות, אבל בזה אנחנו מתקצבים את כל העולם שלנו.

מאחר ואין לכם את ה-1,500 סטודנטים השנה, אז הסכום של ה-22,000,000 שקלים הופך לעניין שרירותי.

אבל הסגל קיים, התשתיות והמעבדות.

אבל בזה כבר קיצצתם.

לא. הודעת הקיצוץ קרתה אחרי תחילת השנה.

האם אתם חולקים על כך שקיצוץ של 1,500 סטודנטים הוא שווה ערך של 30,000,000 שקלים.

לא. זה נכון.

אלה החישובים.

אבל המימון שלנו הוא הכל. את הסגל שלי אני מממנת ממילא. לא יכולתי עכשיו לפטר אותו. הוא כבר קיים. מה זה יעזור לי שיש לי 20 סטודנטים פחות? זה לא משנה מבחינת התשתיות והסגל.

כלומר, שאת חולקת על זה שקיצוץ של 1,500 סטודנטים הוא שווה ערך ל-30,000,000 שקלים. את אומרת, שזה שווה סכום אחר.

אנחנו אומרים שאנחנו זקוקים לכסף הזה. על אף הקיצוץ אנחנו זקוקים להחזר של הכסף הזה.

אבל לאו דווקא 22,000,000 שקלים.

22,000,000 שקלים זה ינואר-דצמבר.

לא. ינואר-אוגוסט. 22,000,000 שקלים זה החלק של ה-30,000,000 מינואר עד אוגוסט.

נעזוב רגע את העניין הזה.

לא. זה עניין מאוד חשוב, כי הדרישה שלנו הופכת להיות לא הגיונית.

אלא אם אתה אומר שהם לא נועדו ל-1,500 הסטודנטים, והם ילכו לדברים אחרים.

אבל אז זה עניין כללי, בעיה כללית של המכללות שצריך לפתור אותה, ולכן צריך להוסיף סכום. זה לא יציל את מה שכבר עשיתם וביצעתם מאוגוסט.

נכון. איפה הבעיה של המוסדות? אנחנו בתקציב השנתי שלנו הכנסנו בהודעת התקציב שלנו לגירעון, שמאושר מבחינת הקיצוץ מינואר. זאת אומרת, אנחנו קיבלנו כבר את התקציב שלנו, אבל בפועל כל המכללות נכנסו לגירעון. יש פה שתי מצוקות. האחת, היא שאלת הקיצוץ של התלמידים, ועל זה קיבלנו תשובה. אנחנו נכנסנו כבר לגירעון תפעולי של המערכת, כי באוגוסט קיבלנו את ההודעה על הקיצוץ הזה. בפועל, המערכת שלנו נמצאת בתהליכים של התכווצות בצד התזרימי.

זאת בעיה כללית של התקצוב. אני לא ממעיט בזה, אבל למספר של 22,000,000 אין משמעות. הוא קשור לדבר שכבר נעשה.

אני חושבת שהמשרד הולך לקראת המכללות בצעד ראשון, ואני מניחה שהמשא ומתן הזה יימשך גם לדברים אחרים.

האם את מבינה שיש פה סטטוס קוו של קטסטרופה? זה לא ללכת לקראת. זה שלא מוסיפים חטא על פשע, זה עוד לא לבוא לקראת.

אני מבטיחה, שנעשה מאמצים לתקן גם את הדברים האחרים. אני רוצה להצביע על שתי נקודות. תקציב הכשרת מורים היה במשך שנים תקציב נפרד מתקציב מערכת החינוך, על אף שהיה תחת משרד החינוך. בלחץ האוצר נעשה ערבוב בין שני הדברים האלה. לכן, אדי אומר שבמקום שיש לו קיצוצים מהסוג הזה והוא שואל האם לעשות את זה בשעות הוראה או בשעות הכשרה, הוא לא יודע בדיוק. ההפרדה הזאת היא מאוד הכרחית. צריך להיות תקציב סגור לעניין הזה.

התלות שמתנה האוצר כל פעם באיזה פיפס שמתרחש במערכת, הוא עוצר תקציבים שאינם קשורים בתקציב של משרד החינוך. תקציב הבינוי תמיד היה תקציב נוסף, שנסגר עם האוצר לעניין המכללות. היתה תוכנית עשור למכללות לבינוי, כאשר 50% ממנה בוצע בתהליך מאוד מסודר עם האוצר, ו-50% לא בוצעו. האוצר נתלה כל הזמן בדבר אחר. פעם הוא אומר, כי ישנה ועדת דברת. אחר כך הוא אומר, אתם צריכים לעשות איחודים. עכשיו, אתם עוברים לות"ת, אני לא נותן. הוא מחכה תמיד, ותמיד אין. הסיפור הזה כבר 3 שנים. גם מכללות שקיבלו הרשאות לפני זה, נשארו תקועות עם שלדים. פה אני לא יוצאת נגד משרד החינוך, אלא נגד האוצר.

נקודה נוספת, M.E.D הוא דבר חדש. על זה האוצר לא צריך להגיד שזה מתקציב משרד החינוך. הוא צריך להקצות תקציב לתואר שני, כמו שהוא מקצה בות"ת. את זה הוא לא הקצה עד היום. ועדת החינוך צריכה לצאת נגד האוצר.

אגב, מדובר בממשלה אחת.

זה כמו שתי ממלכות.

אני אתייחס קודם לפן המקצועי. מקצועית, אנחנו חושבים שיש מקום להתייעלות בתחום הזה. אני רואה שנוספו 16 מוסדות בין תשס"ד ל-תשס"ו.

כולם חרדים.

בסדר.

הטקטיקה הזאת של האוצר, היא לא בסדר. זאת השיטה בכל הנושאים. מביאים נתון נטול מציאות, דברים שאתם אישרתם, ואז אתם אומרים שבגלל זה לא תקבלו. זה לא הולך פה. אל תנסי.

אז אני לא אנסה. אני רוצה לסיים את דבריי. אנחנו חושבים שיש מקום להתייעלות.

אז למה נתתם אישור להוסיף מוסדות חרדים? תסבירי לי את זה ולא משהו אחר.

אני יכולה לבדוק את זה, ולחזור אליכם בנושא הזה.

אני יודע למה. אלה הסכמים קואליציוניים. אתם נותנים להם את האישורים, ואחר כך אתם באים בטענות על חוסר יעילות של מערכת שכבר קיימת 95 שנים.

את כל הנושא של איחוד מכללות לא האוצר קבע. דיברו עליו אנשים מתוך מערכת החינוך וגם מחוצה לה. ההחלטה היכן לקצץ, היתה החלטה של משרד החינוך. הוא עשה קיצוץ ייעודי בתוך תקציב המכללות. אנחנו לא קבענו קיצוץ ייעודי במכללות.

היתה תוכנית של עשור לעשות בינוי במכללות. עשו אותה 5 שנים, ואחר כך הפסיקו. עומדים שלדים לא גמורים. מה אתם חושבים על העניין הזה?

אני אבדוק את זה.

מה לגבי התקצוב ל-M.E.D? קבעתם ביחד שצריך לעשות זאת. ברור שצריך להקצות לזה תקציבים.

מה זאת אומרת קבעתם ביחד?

לא יודע. מי קבע את זה

משרד החינוך קיבל את ההחלטה ביחד עם מל"ג ואיתם. האוצר לא קובע תואר.

אבל צריך להקציב לזה תקציבים.

אני דיברתי על הנושא הזה כבר מזמן. הגיע הזמן להעביר את הנושא של הכשרת מורים למועצה להשכלה גבוהה. זה יתנהל הרבה יותר טוב. אני לא חושב ששרת החינוך צריכה לשבת ולהחליט במי לפגוע, בסטודנט או בילד.

לא צריך לפגוע באף אחד, בפרט ששרת החינוך הסבירה לנו שיש תוספת תקציב של 800,000,000 שקלים.

ישב פה אתמול שר האוצר ואמר: אני ביקשתי משרת החינוך לקצץ סכום מסוים. איפה שהיא קיצצה זאת בעיה שלה. יכול להיות שהיא לא הצליחה להתמודד ולהתעקש על זה. בסופו של דבר, אנחנו מתמודדים עם דברים כאלה.

האם זה מוסכם על כולכם שזה טוב שזה יעבור לות"ת.

לא. קודם נגמור את בעיית הגירעון. זה מוסכם על ידי חלק.

אם זה יישאר בידי משרד החינוך, אתם בעוד כמה שנים לא תהיו בכלל.

מה שהצעת זאת לא האלטרנטיבה היחידה.

אני כרגע לא דן ברפורמות במערכת ההשכלה הגבוהה. אני כרגע מביע את מה שאני חושב. אני אשמח אם יקום פורום, שיהיה חלק מרפורמה כזאת או אחרת.

הוא לא נגדכם.

אני מחזיק תואר B.E.D כמו כל סטודנט שלכם. אני עדיין חושב, שהמעבר מ-B.E.D ל-B.A יגרום לסטודנטים לחשוב וללמוד את המקצוע. יש כאלה שנעצרים בגלל שזה B.E.D.

לצערי, זה בגלל המשכורת של המורה. כל היתר היה מסתדר לבד.

נכון. זה עוד נושא שצריכים להתייחס אליו.

כולם יודעים את זה. דיברנו על זה בהרחבה אתמול עם שר האוצר. זה יהיה הנושא המרכזי שלנו בשנה הקרובה. אנחנו לא נרפה עד אשר יהיה שינוי משמעותי בנושא הזה.

בשביל שאנחנו נמשיך במסלול של הכשרה איכותית למורים, שמלמדים את הילדים שלנו, ההתייחסות צריכה להיות בהתאם, כמו כל מוסד אוניברסיטאי שבא ומתמודד עם הבעיה של חוסר תקצוב במחקר. בגלל שאין כסף למחקר, הייטק בורח למדינות אחרות. אם לא יהיה לנו פה חינוך איכותי עם השקעת כספים לטווח ארוך, זה לא יעבוד. בסופו של דבר אנחנו נאבד את הפוטנציאל של המשאב האנושי בכל המקצועות. בסופו של דבר המהנדסים באים מבית הספר. מי שמלמד אותם זה המורים.

בנוגע לפריפריה - אם לא יהיו תמריצים לאותם מורים שעובדים בפריפריה, הם לא יבואו לשם. אם לאדם יש אפשרות ללמד בהרצליה או בשדרות, אנחנו יודעים מה הוא יבחר. אם לא יהיו תמריצים, מורים לא ילכו לשם. כל מדינה שמכבדת את עצמה ורוצה לפתח את הפריפריה, מעלה את המשכורות בפריפריה.

רציתי להצטרף לדברים שנאמרו פה על ידי ראשי המכללות, ולומר שחשוב מאוד לבסס את הנושא התקציבי טרם המעבר. גם אנחנו כגוף ספגנו קיצוצים נוראים בשנים האחרונות, ואנחנו מתקשים מאוד לעמוד במטלות הרוחביות שלנו. יש מקום לכבד את הבקשה שלהם, קודם לייצב את הנושא התקציבי, ורק אחר כך להיכנס לתהליך של מעבר.

אני לא יודע אם זה צריך להיות תלוי בזה.

המשמעות של קיצוץ 1,500 תלמידים לא מתבטא רק ב-30,000,000 שקלים, אלא גם באובדן הכנסה של 17,500,000 שכר לימוד. בשנה הזאת זה התבטא באובדן שכר לימוד של 67,000,000 שקלים, פרט לקיצוץ של 1,500 תלמידים. לכן, יש כעס גדול.

טוב שאתה אומר את זה. עדיין, ההחלטות האלה כבר בוצעו. עדיין אין משמעות למספר 22,000,000 שקלים.

אם זה יבוצע גם בשנת תשס"ח, המכללות עומדות לאבד 80,000,000 שקלים כתוצאה מאובדן שכר לימוד.

כל הסיפור הזה התחיל בחטא. רצו לקצץ במכללות ותרגמו את זה למספר סטודנטים. עכשיו אי אפשר לקחת מספר סטודנטים ולהגיד ממילא ביצענו והורדנו את מספר הסטודנטים, ולכן הכסף הזה לא צריך לחזור. זה החמצן של כל המערכת.

אנחנו צריכים את עזרת ועדת החינוך כנגד שני גורמים. הגורם האחד הוא משרד החינוך. צריך להגיד גלויות, כי יש פה ברית לא קדושה בין משרד החינוך למשרד האוצר. צריך לומר את זה גלויות וצריך לדבר בשפה הזאת. הנושא של המכללות מוכה זאת לא השנה הראשונה. שמענו הבוקר את מבקר המדינה. אני מתאר מה יגידו לרמטכ"ל בצוהריים. יגידו לו, שאחרי מלחמת הלבנון המסקנה היא שצריך לסגור את בה"ד 1. זה בדיוק מה שנאמר למכללות לחינוך. אני לא נכנס כרגע לרה-ארגון שהן צריכות לעבור. אני אומר, כי זה מאבק על החינוך הציבורי. צריך להגיד את האמת הזאת. כפי שהחינוך הציבורי מכורסם על ידי היוזמות הפרטיות המבורכות, אותו דבר יקרה בנושא של הכשרת מורים. הזמן הזה הוא האחרון.

אני מבין ומצטרף לזעקה של המכללות ושל ראש המכללות נגד הקיצוץ התקציבי. אני רוצה להבהיר כאן נקודה אחת והיא מתקשרת לתכלית של הקמת והפעלת המכללות. אני מדבר על סגירת פערים עם פנים לפריפריה. מקבלים את הקיצוץ של 1,500 סטודנטים במכללות, כאילו שזאת גזירה משמים. עכשיו האשמה היא על המכללות. שואלים אותן, למה לא התייעלתן ולמה לא פיטרתן. עצם העובדה שמקצצים 1,500 סטודנטים, פוגעת בתכלית הראשונה של סגירת פערים, סיפוק חינוך טוב והוראה בפריפריה. מצד שני, התכלית השנייה היא אספקת תעסוקה לאקדמאים בפריפריה עצמה. אני מברך את המכללות, שלא נכנסו לאחר 3 שנים של קיצוצים לפיטורים המוניים.

אם לא היו הפיטורים, כנראה היה יותר מדי כסף. זה הטיעון של האוצר.

כנראה שיש כוח סבל. הגענו לתחתית. לכן, חשוב מאוד לעצור את זה ברגע זה. הם לא יכולים לעמוד בפגיעה נוספת. לכן, צריך להסתייג מהסעיף התקציבי הזה, ולא חשוב אם מדובר בקואליציה או אופוזיציה, יהודים או ערבים. אני קורא לכולם, להגיש ביחד את ההסתייגות.

אני אצטרף לזה. יש עודפים של מורים בסקטורים מסוימים. המדינה מסבסדת את הלימודים הללו. היא לא מסבסדת את זה בשביל לספק תואר לחתונה במגזר החרדי, או תואר לעבודה שהיא לא להוראה. היא לא צריכה לסבסד בשביל ליצור עודפים של מורים.

במגזר הערבי, הוא בדיוק ההפך. לא מקבלים תואר בהוראה על מנת לעסוק בדבר אחר, מקבלים דוקטורט בפיזיקה על מנת לעבוד בהוראה.

זה מצוין, אבל לא זה מה ששמעתי. כאשר מישהו מסיים B.E.D ואין לו עבודה בהוראה והוא יכול להתקבל במקום אחר, זה נהדר.

היא טוענת שיש עודף מורים במגזר הערבי.

האמן לי שאני יודעת על מה אני מדברת. אני רוצה לשקף לכם גם את עמדת האוצר. אנחנו יכולים לעצור קיצוץ אחד, אבל אם זאת העמדה הבסיסית שלהם הם יבואו איתו בפעם הבאה. צריך לשרש את המגמה הזאת, וגם להבין מאיפה היא באה. כאשר החליטו על צמצום מכללות, לא סתם אמרו שיאחדו אותן. גם לא לקחנו מפה כזאת או אחרת ואמרנו שנאחד אותן מבחינה גיאוגרפית. היתה ועדה שישבה ובדקה את העודפים, ולקחה בחשבון את העניין הזה, כדי להביא לאוצר תוכנית התייעלות. הכסף שהיא מסבסדת בגינו את עלויות הסטודנטים ילך למטרה עצמה. גם אם נעצור עכשיו את הקיצוץ, עדיין החרב מרחפת מעל ראשיכם. לא כל פעם נוכל לעצור קיצוצים. לכן, צריך לעשות פה מעשה ולא להתעלם לחלוטין מההנחיה שהיתה, שהיא כשלעצמה מוצדקת. אני לא נכנסת לסידור הפנימי, אבל באופן כללי צריך לעשות פה מעשה, אחרת לא תבוא ישועה מהאוצר. לא נעים לי לייצג אותם, כי אני לא אוהבת את הצד הזה.

אני רוצה לסכם את הישיבה. אנחנו רואים במוסדות להכשרת מורים את הבסיס לכל מערכת החינוך במדינת ישראל, ולכן צריך לחזק את המוסדות ולא להחליש אותם, כדי להביא מורים מצוינים, רחבי אופקים, עם הכשרה מתאימה למערכת החינוך במדינת ישראל.

אין ביכולתנו לתפוס מה היה ההיגיון מאחורי הקיצוצים, שגרמו למערכת הכשרת המורים במדינת ישראל להיות על סף קריסה.

אין היגיון בהפעלת קיצוצים לפני שבוצעה תוכנית האיחודים.

אבל הם אמרו שהקיצוצים לא היו קשורים בגלל לאיחודים. אדי אמר את זה. אפילו לזה אין הסבר.

זה רע מאוד.

המצב היום הוא כזה, שעוד מכה אחת ולא יהיו לנו יותר מוסדות להכשרת מורים. לכן, אנחנו מברכים על כך שהגזירה הנוספת הוסרה. אנחנו נדון בינינו, באיזה גודל של הסתייגות מדובר מצדנו. נגיש הסתייגות בנושא או נתחיל משא ומתן עם האוצר בנושא הזה, כדי להחזיר חלק מהפגיעה במוסדות להכשרת מורים. אנחנו נעשה התייעצות בינינו לגבי מה סביר פה לעשות , במגבלות הקיימות, כדי לתמוך במוסדות להכשרת מורים ולמנוע את התמוטטותן. זה דבר שצריך לעשות על פני הרבה שנים כדי לשקם את המערכת שנהרסה.

מעבר לזה, אנחנו לא יכולים לקבל גם את ההפסקה המוחלטת של בניית התשתיות של המוסדות, גם תשתיות הבינוי וגם תשתיות של ספריות וטכנולוגיה. זה דבר בלתי מקובל ובלתי נתפס. אנחנו קוראים למשרד האוצר ולמשרד החינוך לחזור למסלול של פיתוח.

האוצר מתנה את התשתיות בהתייעלות ואיחוד מכללות.

אנחנו דורשים מהאוצר לשבת עם משרד החינוך, ולא לחנוק את המוסדות הקיימים, בכף שאתם לא מאפשרים להם את התשתיות כדי שיוכלו לעשות את מלאכתם. את זה אנחנו לא נקבל. בשני התחומים האלה, זה מה שאנחנו יכולים לתרום. אחר כך נעשה התייעצות פנימית, ונחזור אליכם דרך הדיאלוג שיש בינינו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00