PAGE
2
ועדת הכספים

28.11.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שלישי, ז' בכסלו התשס"ז (28 בנובמבר 2006), שעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2007, התשס"ז-2006

תקציב משרד התקשורת

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

חיים אורון

זאב אלקין

אלחנן גלזר

מגלי והבה

אבשלום וילן

יצחק וקנין

שי חרמש

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

שר התקשורת, אריה אטיאס



מרדכי מרדכי

- מנכ"ל משרד התקשורת



אסף כהן

- סמנכ"ל בכיר, אגף כלכלה, משרד התקשורת



יורם מוקדי

- יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, משרד






התקשורת



חיים גירון

- סמנכ"ל בכיר, אגף הנדסה ורישוי, משרד התקשורת



תמר לשם

- סמנכ"ל למינהל ומשאבי אנוש, משרד התקשורת



יעל אליאב

- חשבת משרד התקשורת



אליאן רובנוביץ

- מנהל תחום תקציב ורכש, משרד התקשורת



עו"ד סוריא בשארה
- הלשכה המשפטית, משרד התקשורת



גולן יוסיפון

- דובר משרד התקשורת



איילת מצגר

- סמנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו



ניר שוויקי

- סמנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו



רחל פרי מור

- יו"ר ועדת הכספים, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו



ערן ניצן


- רפרנט תמ"ת, אגף התקציבים, משרד האוצר

סמדר אלחנני

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעת חוק התקציב לשנת הכספים 2007, התשס"ז-2006

תקציב משרד התקשורת

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אני חייב לבשר לחברי הכנסת שסוף סוף הועבר אלינו התקציב והיום אנחנו דנים במשרד התקשורת. כל יום אנחנו דנים על משרד אחר.

אדוני היושב-ראש, הצעה לסדר. אני מציעה לא לקיים את הדיון בתקציב משרד הרווחה אלא אם כן יבוא מי שמחזיק בתיק הרווחה.

עם כל הכבוד, אני מאוד מעריך אותך, אבל בפוליטיקה את לא יכולה לעשות כך.

אתה יכול לא להסכים, אבל אני יכולה. אני מציעה לנהוג כך.

אני מוכן להזמין את כל המועמדים לתפקיד שר הרווחה, אבל אין מספיק מקום בחדר לכולם.

יש שר רווחה בפועל שמחזיק בתיק הזה. יבוא הוא וייתן לנו תשובות לשאלותינו.

אני מקדם בברכה את שר התקשורת.

אני חוזרת להצעתי. אני מבקשת שלפחות אנחנו, כוועדה, נקרא לו לבוא להציג את תקציב משרד הרווחה. לא נתנה, לא נאיים, אבל נקרא לראש-הממשלה לבוא ולהשתתף בדיון.

אני מצטרפת לדבריה של חברת הכנסת יחימוביץ.

אני שמח על כך. אני אזמין את הרב רביץ שמכיר את המשרד.

אני מקדם בברכה את שר התקשורת אריאל אטיאס ואת מנכ"ל המשרד, מרדכי מרדכי. השר עורך הרבה שינויים ודברים טובים במשרד, ועל כך נשמע ממנו. משרד התקשורת הוא משרד – על אף שהתקציב שלו הוא לא גדול, אבל מצד שני יש לנו בוועדת כספים כמה שרי תקשורת לשעבר, וזה אומר כמה חשוב המשרד – שההשפעה שלו על המשק היא השפעה גדולה.

מצד שני, יש שרי תקשורת שבחיים לא היו נותנים להם להיות חברי ועדת כספים.

אם כן, השפעת משרד התקשורת על הרגולציה, כל מה שקשור לטלפונים, לפלאפונים ולתקשורת היא השפעה גדולה. אנחנו נשמע מהשר על תקציב המשרד. נשמע גם מה שהמשרד עושה ואני מניח שלחברי הכנסת יהיו הערות שיוכלו להעיר אותן.

בוקר טוב לכולם. אני מתכבד להציג את תקציב 2007 של משרד התקשורת. אנשי המשרד הכינו מצגת ואני חושב שנתחיל איתה כי מה שיעניין אתכם אלה פחות המספרים והכספים כי מדובר באמת בכספים קטנים, במשרד מטה, במשרד רגולציה ולא במשרד שנותן כספים או שיש לו יכולת לשנע כספים. המשרד הוא בעיקר משרד שמייצג בעקיפין עבודה, ומייצר גם הכנסות למדינה, דבר שתוכלו לראות בשקף. מדובר ב-900 מיליון שקלים בשנה שחברות התקשורת משלמות למשרד האוצר. אם כן, אני מציע שנתחיל במצגת כדי שנדע על מה אנחנו מדברים כי אז תוכלו להתייחס יותר ליעדים שמשרד התקשורת מציב לעצמו לשנת 2007.


אני מבקש ממנכ"ל משרד התקשורת, מר מרדכי מרדכי, להסביר את השקפים ולאחר מכן אני אתייחס לשאלות, אם יהיו, או למדיניות שלנו בשנה הקרובה.

אני רוצה לומר לחברי הכנסת שהיום אנחנו נצביע על מיליארד וחצי השקלים של ביטחון.

בוקר טוב לכולם. כפי שנאמר, משרד התקשורת הוא משרד שמשמש כגוף מטה. במשרד הזה מועסקים כ-150 עובדים. המשרד פיזית פרוס בירושלים ובתל-אביב, כאשר כמחצית העובדים הם בתל-אביב ומחציתם בירושלים. יש לזה מחיר והוא גובל בחוסר יעילות, אבל זה המצב וכך אנחנו מנהלים את המשרד. המשרד אחראי לעיצוב מדיניות התקשורת של הממשלה, קביעת כללים וכולי.


אין שום תפקיד פעולה, משהו שהמשרד מפעיל ולו דבר אחד, אלא הכול נושא של רגולציה.


לפי הנושאים העיקריים שנמצאים על סדר היום של המשרד, התקציב הוא לא הנושא המרכזי של המשרד וכפי שנראה אותו בהמשך, רובו ככולו הוא תקציב שמיועד לשכר, לאותם 150 עובדים, ותקציב של הוצאות ארגוניות שזה אומר אחזקת המבנים, טלפוניה, מים וכדומה. יש איזשהו סכום קטן ליועצים שמעת לעת אנחנו מפעילים בצורת ועדת מומחים, ועדה ציבורית כזו או אחרת שנותנת לנו המלצות לנושאים שונים.


התקציב הוא בסדר גודל של 50 מיליון שקלים. הייתה איזושהי שחיקה בתקציב בשנים האחרונות וזה קרה מסיבות שונות. יש איזשהו תיקון קטן שהאוצר עשה השנה, אבל כפי שאמרתי, לא זה הנושא המרכזי של המשרד אלא הנושאים האחרים שעומדים על סדר היום.


אנחנו עוסקים בקידום תחנות ושוק הטלפוניה פנים-ארצי. זה לאפשר פתיחת תחנות נוספות לשוק הטלפוניה הנייחת. נמצאים כאן אנשי המקצוע בתחומים השונים, ואם יהיה צורך לקבל יותר פרטים, הם יוכלו להתייחס. סיימנו את השימוע ממש אלה וכרגע אנחנו לומדים את המסקנות. אנחנו מקווים שעד סוף השנה האזרחית, דצמבר, תהיה מדיניות סופית של המשרד ולאור המדיניות הזו, מי שירצה רישיון, יוכל לקבל אותו.

הכבלים התחייבו בזמנו לקיים רשת כזאת. הם עומדים בהתחייבות הזאת? אתה נותן אופציה, אתה נותן אפשרות, בנושא הזה הכבלים מקיימים את התחייבותם או שהם שוחררו מהתחייבותם?

כן, הם מקיימים.

מדובר בתחרות על תשתית שונה. הכבלים עובדים על כבלים ואנחנו מדברים כאן על ה-VOD, שזה משהו שמדובר בתשתית של האינטרנט. זה עוד פלטפורמה שתייצר תחרות בטלפון הנייח.

הנושא השני שנמצא בסדר היום הוא תחרות בשוק הרוטן. יש כיום שלוש חברות גדולות ועוד חברה קטנה למפעילים הסלולאריים של הטלפונים הניידים. אנחנו בודקים אופציה להכניס מפעילים וירטואליים. יצאנו לאיזושהי בדיקה של הנושא הזה ואנחנו נבחר זכיין שיעשה את העבודה הזאת מתוך מגמה שאם יהיו המלצות להכניס זכיין, זה אמור לאפשר תחרות נוספת בשוק הטלפונים הנייחים.

מה זה מפעיל וירטואלי?

מפעיל וירטואלי הוא אחד שלא משקיע בתשתית אלא רוכב על התשתית הקיימת. הוא קונה זמן אוויר ומשווק אותו לצרכנים, מן הסתם במחירים זולים יותר.


נושאים נוספים בתחום הטלפוניה הניידת שכולם באוריינטציה צרכנית, חוץ מהמפעילים הווירטואליים, זה נושא המספרים. היה איזשהו תאריך יעד לנושא הזה אבל לצערי החברות לא עמדו בתאריך הזה. יש תהליך משפטי שחלק מהחברות הגישו בג"ץ ובבית-המשפט יוחלט מה שיוחלט. כרגע אנחנו עושים מאמץ עם החברות לנסות ולגבש תאריך חלופי שמעבר לזה שהדברים יידונו בבית-המשפט, נדע בסופו של דבר מתי זה יתבצע.

לא זנחנו את הבג"ץ. במרץ יתקיים דיון על מה שהיה. יחד עם זאת, בגלל שראינו שבג"ץ רק במרץ קובע דיון, ובינתיים שום תאריך לא מחייב את החברות, אנחנו רוצים להביא את הדברים כמה שיותר מהר, משום שזה אחד מחסמי המעבר המרכזיים בשוק הסלולר.

זה היה בחוק. למה לא הגשתם תביעה משפטית נגדם? בג"ץ זה לא דרך לא לקיים חוק.

יש מצב נתון כרגע שהם לא עומדים בזה. לא שהם לא רוצים, הם רוצים, אבל טכנולוגית הם לא עומדים.

בכל אופן, אנחנו כרגע מנסים לגבש עם החברות תאריך אחר שיהיה אולי מוסכם.

אנחנו מדברים על התאריך בו בפועל תהיה הניידות. אנחנו לא מדברים על מה יקרה, מה החברות תובעות או לא תובעות, אם יקבלו או לא יקבלו. אנחנו מדברים על התאריך בו לעם ישראל תהיה ניידות בפועל.

עד מרץ זה לא יהיה.

ודאי שלא. מצד שני, אנחנו לא אומרים שעכשיו זה נמצא בבג"ץ ואנחנו ממתינים לראות מה בג"ץ יאמר, כי אנחנו יודעים שזה יכול לקחת עוד שנה וחצי עד שהוא יחליט.

היעד שהיה בספטמבר, הם ביקשו להיערך עוד כמה חודשים?

לא. הם ביקשו אוגוסט או דצמבר 2007. זה מה שהם רצו. בזק רצתה דצמבר 2007, וחברות הסלולר רצו אוגוסט 2007. אנחנו הסכמנו למרץ והם לא הסכימו. הכול זה לא יכולים, לא שהם לא מסכימים.

נושא נוסף בתחום הצרכני הוא הסדר מדידה. זה הקשר של הפעלת הניידים בחוץ לארץ, שעולה סכומי עתק. היום יש איזושהי הסדרה באירופה ואנחנו בקשר עם החברות שרוצות להיכנס לאותו הסדר, דבר שאמור להוזיל באופן משמעותי ביותר את מחירי השיחות לחוץ לארץ.


נושא נוסף שטיפלנו בו כבר הוא הסדרת הטכנולוגיה בשוק ציוד הקצה והאתר. יש היום אתה קשר שעושות החברות בין הספקת הציוד לבין השירות. אנחנו חושבים שצריך להפריד בין הדברים ולתת גמישות לצרכנים, גמישות בקניית המכשיר וגמישות היכן שהם רוצים לקבל את השירות ולא לקשור אותם לאיזשהו פרק זמן שלא יכולים להשתחרר ממנו.


אלה הם הנושאים המרכזיים בנושא הטלפונים הניידים, וכפי שאמרתי, כולם באוריינטציה צרכנית.


נושא נוסף שהמשרד מטפל בו יחד עם המועצה לכבלים ולוויין, זה המשך ביסוס התחרות בתחום הטלוויזיה הרב-ערוצית וגם נושא ה-VOD שנמצא כרגע בכבלים, ב-HOT, ובניסוי טכנולוגי ב-YES. אנחנו בוחנים את כל הנושא הזה כמובן מתוך ראייה, גם צרכנית אבל גם ביסוס התחרות כדי לשמור על תחרות הוגנת ועל ביסוס כלכלי של החברות.


נושא נוסף שנמצא בשיתוף עם החשב הכללי במשרד האוצר הוא הנושא של הרדיו הדיגיטאלי ואנחנו בערב פרסום מכרז על הנושא הזה. מדובר בהקמת תשתית של רדיו דיגיטאלי שאמורה לפתור שתי בעיות כאשר הפתרון הראשון אמור לתת פלטפורמה איכותית יותר מבחינה הנדסית.

כמה עולה היום רדיו דיגיטאלי בעולם? מכשיר קצה.

מאה דולר.

זה שיהיה רדיו דיגיטאלי, זה לא שפתאום ביום אחד ימות הרדיו האנלוגי. יש אנשים שמאה דולר זה כסף רב עבורם.

ודאי.

בארצות-הברית הרדיו האנלוגי יותר חזק מאשר הדיגיטאלי.

אם ציוד הקצה עולה מאה דולר, זה הופך להיות עממי.

השאלה מה זה עממי במושגים שלך.

כשיהיה יותר ביקוש, זה יהיה יותר זול.

לגבי התשתית צריך להחליט אם זה רישיון או זיכיון. המושגים מדברים על ארבעים תחנות. אפשר גם לעשות מאה תחנות, אבל זה לא כלכלי כאן. ברור שהרדיו האנלוגי יעבוד במקביל וזה ייקח מספר שנים לא מועט, בטח בפריפריה.

אתה חושב שעוד חודשיים-שלושה זה יתחיל לעבוד?

לא. זה ייקח זמן.

כפי שאמרתי, אני חוזר ואומר, הרדיו הדיגיטאלי אמור לתת מענה לשני דברים: איכות טובה יותר של שמע ברדיו, וזה אמור לפתור מצוקת תדרים שקיימת היום ולאפשר עלייה של יותר ערוצים לאוויר, דבר שהיום יש עליו מגבלה בגלל התדרים.


נושא נוסף שהמשרד מתמודד אתו זה נושא הדואר. אחרי שנתיים קיבלנו סוף סוף את הדוח של הוועדה הציבורית המקצועית לנושא תעריפי דואר ואנחנו עובדים על כך. אנחנו מקווים שתוך שלושה חודשים נסדיר את כל נושא חברת הדואר.

כרגע הדואר היא חברה.

כן. היא חברה ממרץ 2006.

כל סניפי הדואר שהיום כפופים לחברת הדואר במקום לרשות הדואר, מתלוננים שאין להם פרנסה. האם בדקתם את זה?

העניין של סוכנויות מתחיל קודם כל במיקום וזה בדיוק כמו בכל עסק. סוכן הוא עצמאי לכל דבר ועניין שעובד מול חשבונית בסוף כל חודש מול חברת הדואר. המיקום הוא זה שקובע. יש סוכנויות שנמצאות במיקום שנותן פרנסה להרבה משפחות.

לא, אני מדבר על אלו שנמצאים באותו מיקום בו היו לפני הקמת החברה. קודם הם הרוויחו הרבה כסף והיום לא. אני מדבר על אותו מקום ועל אותם אנשים.

מי שהרוויח הרבה, ירוויח טיפה פחות או יותר, ומי שבכל מקרה המצב שלו היה קשה, מצבו הורע והוא יותר קשה, ואני אומר מדוע. הסיבה המרכזית היא שמשרד האוצר שינה את התעריף של העמלה שמקבלים על הבול, ושם היה הכסף. הפתרון לדבר הזה הוא לא עכשיו אלא כמו שאומר המנכ"ל בעוד שלושה חודשים בערך, אז נסיים את התעריפים, והכי חשוב, את השירותים הנוספים.

כולל בנק הדואר?

כולל הכול. הגדרתי את זה כמעט כמו מכולת. מצדי, שימכרו שם גם ביטוחים, כרטיסי טיסה וכל מה שאפשר, כל מה שיכולה לעשות סוכנות דואר.

גם קרן נאמנות למשל?

זה משהו שעומד ויש מלחמה על זה. אל תכניס אותי לפינה הזאת כרגע. גם משרד האוצר מדבר בשני קולות על מה הוא רוצה לעשות עם בנק הדואר. אני לא רוצה להיכנס לזה עכשיו ואני מתייחס לסוכנויות. הסוכנויות, ברגע שיהיו להם גם תעריפים וגם שירותים נוספים – שזה הכי חשוב – זה ייצור להם מוקדי פרנסה נוספים.

בנק הדואר הוא באחריותך. למה לא תציע אתה לממשלה, ביוזמתך, שבנק הדואר ייתן שירותים? הואיל ונושא התחרות בבנקים עולה על שרטון, ויש בנקים מסחריים שמתעסקים בנישות, למה בנק הדואר לא יכול לתת שירותים? הלא הם מבקשים לתת עמלות כל כך גדולות ואתה נמצא בתשתית מעולה. ברגע שאמרת את הדבר הזה, התחלת לזעזע את אמות הסיפים. יש לך 760 סניפים של דואר שפרוסים בארץ.

710 סניפים. חבר הכנסת ריבלין, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני חושב שבנק הדואר היום, כפי שהוא מתנהג, הוא מבוזבז. הייתי יומיים בצרפת כדי לראות איך עובדים שם סניפי הדואר. כמו שאמרתי, בנק הדואר מבוזבז ואפשר לעשות שם הרבה יותר, בטח בפריפריה. הכוח הגדול של הדואר הוא הפריסה שלו. לאף גוף מסחרי או לא מסחרי בישראל אין פריסה כזאת ואין לו 710 סניפים, שאפשר להגדיל או להקטין את המספר. צריך לתת להם שירותים נוספים. אני הייתי אפילו מקצין את זה אפילו עד גבול הנושא של יעדים פיננסיים, פיקדונות וכולי. אני יכול לתת הרצאות וכותרות, אבל אני חושב שצריכים לעבוד בתיאום עם משרד האוצר בעניין הזה. דיברנו על זה עם אגף התקציבים ועם כל מי שקשור שם, כדי לראות איזה פלטפורמה עושים עם בנק הדואר, בלי קשר למלחמה על העמלות, כפי שקורה עכשיו.

למה בלי קשר? זה הקשר העיקרי, ליצור בנק בבעלות ממשלתית.

אני לא רוצה לתפוס טרמפ על העמלות ולבוא עם הצעה, אלא אני רוצה ללכת על זה באופן מסודר.

צריך להשאיר בנק אחד ממשלתי ציבורי, שהתפקיד העיקרי שלו הוא לא לעשות רווחים אלא להתחרות באחרים.

המקום היחידי שבו יש שירות אוניברסאלי על-פי החובה זה הדואר. הוא פרוס בכל מקום ולא רק במקום שכדאי לבנק. הוא פרוס על פי הגדרה.

גם במקומות לא רווחיים.

השיקול היום של ניהול החברה הרווחית הופך להיות שיקול של הפריפריה. השירותים הלכו והצטמצמו בהגדרה, אלא אם כן תבוא המדינה ותגיד לחברה הרווחית שיש נתח שגם אם הוא לא רווחי, אנחנו מממנים אותו.

זה מופיע בוועדת שגיא. אנחנו כמשרד תקשורת מעכבים את הרישיון של חברת הדואר, אפילו שלא כולם אוהבים את זה, כדי שנעשה את זה כמקשה אחת, שנדע מה התעריפים, מה חובת השירות האוניברסאלי ואז ניכנס גם לעניין הזה. לא הסכמנו שיופיע בספר התקציב תאריך להפרטה ואין תאריך הפרטה. הממשלה רושמת לפניה שצריך להפריט את הדואר, אבל אין תאריך.

ההפרטה של הדואר תקועה כבר כמה שנים.

וזה יהיה תקוע.
כאשר משרד האוצר הגיש את התקציב לממשלה בשנת 2006, אנחנו ניהלנו מאבק לא קטן – וזה בלשון עדינה – כדי להוריד את כל מה שהיה. הם רצו בינואר 2007 לצאת להנפקה כאשר הדואר עדיין חלש ולא מספיק חזק. אני מדבר על השירות האוניברסאלי שלו.

מחליטים להתפרס על פני שש שנים. אין כאן החלטה בעניין הפרטה.

גם כשמחליטים, צריך להביא חוק.

ברגע שבנק הדואר יהיה חברה, פועלים עליו הכללים של חברה והמתח הזה שקיים בינך לבין שר האוצר – שאני מאוד מברך עליו – התוצאה שלו היא שהחברה מתנוונת.

לא. עוד שלושה חודשים אנחנו ניתן לדואר הרבה יותר יכולת לייצר לעצמו כסף. היום לדואר אסור לייצר לעצמו כסף. הוא יודע למכור בולים ולתת שירותי דואר וכספים.

שר האוצר לא מסכים.

לתת שירותים נוספים, הוא מסכים. הוא רצה עכשיו הפרטה ואנחנו סיכמנו שאנחנו ניתן לדואר קודם להתחזק. הבעיה של הדואר, זה שהוא צועק חמס, זה על השירות האוניברסאלי.

כי הידיים שלו כבולות.

השירות האוניברסאלי מכביד עליו. השירות האוניברסאלי אומר שיש הרבה אזורים שהם לא רווחיים והוא מחויב לפעול שם. הוא טוען שזה מכביד עליו, וטוב שכך וזה מה שצריך להיות. כדי שהוא יוכל לכסות את עצמו במקומות האלה, המדינה הזרימה לדואר יותר מ-500 מיליון שקלים.

השאלה למה שירות אוניברסאלי לציבור צריך להיות רווחי.

כדי להעביר את הדואר לחברה, ניתנו לה 500 מיליון שקלים.

בהצעת התקציב כתוב שחור על גבי לבן כי "בהתאם לכך החליטה הממשלה במסגרת התוכנית הכלכלית לשנת 2007 להטיל על מנהל רשות החברות הממשלתיות לקדם את תהליך ההפרטה. תחילה יימכרו המניות והיתר בדרך של מכירה פרטית למשקיעים אסטרטגיים". אתה אומר לנו שזה ירד מהפרק?

היה תאריך. מחייבים אותם למכור מניות עד ינואר 2007, עד סוף 2008 לגמור את ההפרטה.

התשובה היא פשוטה. את הספר הזה כותב האוצר בלי לשאול אתכם. אני גם בטוח שחלק מהדברים, אתה לא יודע שהם כתובים בו וזה לא מחייב אותך. אתה לא תהיה הראשון שיאמר את הדברים האלה.

אני אפתיע אותך. התווכחתי ושכנעתי וברוב הנושאים של הדואר עלה בידי לשכנע את שר האוצר לרדת מהתאריכים הדרקוניים שאני חושב שהיו גורמים לנזק. אני לא נגד הפרטה, אני בעד שיפריטו את הדואר אבל כשהוא יהיה בריא וחזק ולא כמו היום שהוא עדיין לא חזק פיננסית. הוא יהיה חזק פיננסית, שיפריטו אותו.

אם היושב-ראש ירשה לי, אני אסביר כי יש כאן דבר שהוא לא ברור.

לא מרשה.

אני רוצה לענות לשלי יחימוביץ ולשכנע אותה.

אם נסכם את נושא הדואר, אני מקווה שעד סוף פברואר נצליח לאשר תעריפים לדואר, לאשר לדואר שירותים נוספים, ולתת לדואר רישיון, רישיון לחברה כי החברה היום עובדת בלי רישיון.


אני רוצה לומר משפט אחד על בנק הדואר. הפיקוח על בנק הדואר עבר אלינו ואנחנו מנסים לבנות את התפיסה של הפיקוח על בנק הדואר. יש שם הרבה בעיות חשבונאיות כי זו חברה בתוך חברה, וכן יש הרבה בעיות משפטיות שאני מקווה שנצליח לפתור אותן בזמן סביר.


השקף הבא הוא מאוד חשוב. זה מראה לכם שהתקשורת תופסת מקום מאוד נכבד בכלכלה הישראלית. שוק התקשורת הוא 23 מיליארד שקלים בשנה, מתוך זה למעלה ממחצית מהסכום לחברת הטלפונים הניידים ואת השאר אתם רואים בחלוקה. בזק, כ-21 אחוזים, שידורי YES ו-HOT כ-13 אחוזים, ושיחות בינלאומיות ואינטרנט.


ציינו שבהכנסות הייתה עלייה של 0,3 אחוז לעומת שנת 2004. זה לא אומר שזו הייתה עלייה בתקשורת, אלא השימוש בתקשורת היה יותר גדול אבל כנראה הייתה ירידת מחירים וזה השתקף בהכנסות רק ב-0,3 אחוז.


המשרד מכניס כ-900 מיליון שקלים בשנה לקופת המדינה. זה מאגרות תדרים, תמלוגים וכיוצא באלה.


לגבי תקציב משרד התקשורת, אמרתי שהייתה שחיקה לאורך זמן. השנה נעשה תיקון קטן.

העניין הפנים-ארצי ונושא השידורים צריך להתחבר לאינטרנט. האינטרנט שהכנסתו הוא 5,8, וחלק מההכנסה נכנס לכבלים ולפנים-ארצי, שכן הן מושתתות על התשתיות האלה. מה החדירה של האינטרנט היום במדינת ישראל?


איך מתקדמת הטלפוניה שהיא לא בזק? טלפוניה על התשתיות האחרות, והאם יש הצעות אחרות למשל של חברת החשמל להשתמש בתשתית כי זה יכול להוזיל עוד יותר?


האם השיחות הבינלאומיות הן דבר שהוא בבחינת שוק חופשי?


לגבי הדואר. תפקידו של הדואר בזמנו היה לתת שירות אוניברסאלי ולכן הוא היה מונופול שלא הייתה לו תחרות. השאלה היא האם אנחנו פותחים את הדואר לתחרות, וזו שאלה שאנחנו חיים אתה כבר למעלה מעשר שנים. יש קבוצות רבות אשר נותנות שירותי דואר במקומות בהם כדאי וזה כלכלי. למשל, יש אנשים במגזר העסקי שמוכנים בהעברת מעטפה לשלם שישים שקלים אבל הם לא מחויבים כמובן במתן שירות אוניברסאלי. אני חושב שצריך להמשיך את העברת הרשות לחברה ולאחר מכן לחשוב על תחרות מלאה כאשר החברה נותנת גם שירות אוניברסאלי, אבל השאלה היא האם אתם נערכים למצב שבו הדואר יוכל להתחרות בכל אותם גורמים שמתחרים בו כי במשך עשר השנים, אז התחילה התחרות בדואר, הדואר למעשה נאבק בתחרות כאשר ידיו קשורות לאחור.

או שמעבירים חברות משירותים אחרים.

החברות בשירותים אחרים פונות רק למקומות שם הן יכולות להרוויח, ובצדק. חברת הדואר הוקמה על מנת לתת שירות אוניברסאלי, כמו חברות התחבורה וכיוצא באלה. האם אנחנו היום, כאשר יוצרים תחרות, פותחים בפני הדואר את האפשרות - באותם רגולאטורים - לפעול באופן חופשי, בתחרות חופשית? למשל, עד היום נאסר על הדואר לקיים דפוס שבו הוא יכול לשכפל וליצור דואר כמותי. מדוע לא לאפשר לדואר לקיים דפוס ואז באמת התחרות תהיה תחרות אמיתית בין כל המגזרים הפרטיים?


למרות שבזק הופרטה יש עדיין חשש לקיומו של הלוויין. האם הלוויין היום כבר נושא את עצמו או הוא עדיין צריך את הסיוע? ומה יקרה חלילה אם בזק בפורמט החדש שלה כחברה פרטית לכל דבר תאמר שהיא רוצה להפסיק עם הלוויין? אז אתה יוצר מצב שבו הכבלים יכולים להגיע לאפשרות שהם יהיו לא רק מונופול אלא נותן שירות יחיד.


כיצד היום אתם מתייחסים ברגולציה בנושא הפרסום? נדמה לי שאני היום כצרכן רואה שהפרסום פרץ לכל עבר. יש לנו הרי שלוש צורות של שידורים: הראשונה היא רשות השידור שעובדת כביכול על אגרה ואנחנו משלמים הון תועפות לפרסום. השנייה, הטלוויזיה המסחרית שעובדת רק על פרסום, והשלישית, מקבלת ממנויים דמי מנוי. עוגת הפרסום היא עוגה מוגבלת. פריצת הפרסום לכל דבר יוצרת מצב של סכנה לתשתיות קיימות וכתוצאה מכך למצב שבו אותם זכיינים שהתחייבו בפניך ובפני המועצות הציבוריות לתת לציבור גם איזושהי טלוויזיה בעלת ערך, לא רק בעלת מה שנקרא פופולאריות, האם המשרד נערך למצב שבו למעשה הכול פתוח לפרסום, למצב שלא יקרסו הערוצים? היום בכבלים אין ערוץ שאין בו פרסום ישיר או סמוי. עם כל הכבוד, אני מבין מה ההבדל בין חסויות לבין פרסום. היום בגלי צה"ל יש חסויות שכולן פרסום, ואישרנו את זה. אני דרך אגב חושב שצריך לתת לגלי צה"ל בדיוק כמו לרשות השידור ואולי יותר, כי לרשות השידור אני משלם אגרה ולגלי צה"ל אני לא משלם, ואז יש תחרות לפחות לגבי התוכן.


אני שואל כיצד היום נערכת הרגולאציה למצב שבו הגבלת עוגת הפרסום תשחק למעשה את כל ההבדלים שאנחנו בחרנו. אתה נתת זיכיונות לשני ערוצי שידור והזיכיונות האלה מחייבים אותו בתנאים שהוא צריך למלא אחריהם.

הוא לא ממלא אותם.

אני אומר לך שבעוד שנה הוא יכול לבוא אליך ולומר לך שהוא לא יכול לקיים את זה.

השאלה שלך היא לא על הטלוויזיה הרב-ערוצית אלא אל ערוץ 2 ו-10, הזכיינים ששילמו גבוה, שרוצים שייתנו להם מהתמלוגים.

בשום פנים ואופן.

זרקתי את זה כהערת אגב. אתה שואל אם הם יבואו ויאמרו לנו בעוד שנה-שנתיים, או בשנה הבאה או בשבוע הבא שהם לא עומדים בזה.

זו שאלה נכונה אבל היא לא השאלה העיקרית. השאלה העיקרית היא איך אנחנו מונעים מהם טענה שהיא אמיתית שכל שוק הפרסום נפרץ.

תודה לכבוד השר על הסקירה. יש לי מספר שאלות ונושא מהותי אחד שהייתי רוצה שנדון בו בכובד ראש.


אתה דיברת כאן על רדיו דיגיטאלי. לא ראיתי בתקציב משהו שקשור לאכיפה של התחנות הפיראטיות. אני שואל איפה זה נמצא ומי אמון על כל הנושא הזה. איפה משתקף התקציב לאכיפה בכל הנושא של התחנות הפיראטיות?

אני מבין את הבעיות, אבל תאמר לי מה מפריע לך ברדיו הפיראטי.

כשאני אהיה שר התקשורת, אני אענה לך, אבל עכשיו אני רוצה לשאול את השאלות.

אני מדבר ברצינות. לא את כל אחד אני שואל את השאלה הזאת, אבל אני מכיר אותך. כל המדינה זו פיראטיות. המשרד לביטחון זה פיראטי ואחד לא יודע מה השני עושה שם. מה קרה לך כאן? זו הבעיה שלך, התקשורת הפיראטית? השר יאמר לך שזה אסור והוא יעשה הכול למנוע זאת.

אני לא אמרתי שזה מפריע לי, אבל שאלתי איפה זה עומד ומי הממונה על זה. זה מה שרציתי לשמוע ולא אמרתי אם זה מפריע לי או לא מפריע לי.


אני יודע שהעלית את הקנסות על חברות סלולאריות שלא עומדות בניוד מסחרי, וזה מעשה טוב. זה דרך אגב לא מפריע לי. העלית את הקנסות כשהן לא עמדו במועד, וכבר דיברתי על זה. ברגע שהקנס משולם למדינה, לאן זה הולך? האם האוצר הגדיר יעדים שברגע שהכסף הזה נכנס לאוצר, לאן הוא הולך?

לפער החברתי.

ודאי, לרווחה.

השקיפות בכל הנושא של העלויות בכל הנושא של ספקי שירות סלולאריים, טלפון נייח, אינטרנט, טלוויזיה. ראובן ריבלין דיבר על פרסומות. אני מדבר כמנהל שיווק לשעבר. אנחנו בונים פרסומות של חברות סלולאריות ותמיד יש שקופית מתחת שאומרת שהחברה הזו הכי זולה אבל בהתייחס לתעריף זה וזה ולמסלול זה וזה. צריכה להיות שקיפות לציבור בכל הנוגע לסלולאריים, נייחים, בזק, אינטרנט, טלוויזיה. האם זה משתקף בתקציב? אם לא, מה אתה עושה בנושא? אני מדבר על שקיפות כלפי הציבור של החברות בקשר לכל מיני מסלולים שאנחנו כציבור נדע על מה אנחנו משלמים.

שקיפות גבי השינויים בתעריפים כשהם עושים תחרות.

אני רוצה להעלות סוגיה ומבקש לדון בה בכובד ראש. על-פי החלטת הממשלה 4121 יש סל בסיסי שלשם נכנסו חמישה ערוצים וכולנו יודעים על מה אני מדבר. אני רוצה לשאול איך יכול להיות שנגרע משם ערוץ שמספק שירות למיליון ומאתיים אלף תושבים במדינת ישראל, כאשר בשיא הרייטינג 13 אחוזים מאלה שצופים באותן שעות צופים בערוץ 9. איך זה יכול להיות שאותו סל שמיועד לשכבות החלשות שלא מסוגלות לשלם על הכבלים של HOT ו-YES, נפקד מקומו של ערוץ 9 לאוכלוסייה כל כך גדולה. במלחמת לבנון ראינו שערוץ 9 לקח מומחה לפיקוד העורף, הושיב אותו כל ערב באולפן ובשפה הרוסית הוא הסביר מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות. תאר לעצמך שאותם אנשים שלא יכולים לשלם עבור הכבלים וירצו לרכוש את החבילה הזאת, יהיו מנועים לצפות בערוץ הזה וזה קורה במצבי מצוקה ומלחמה. אני מקצין כדי להצביע על האבסורד. ערוץ 33 נמצא בתוך החבילה הזאת – בלי כמובן לפגוע בזכויות הערוץ – ואילו ערוץ 9 עם צפייה של 13 אחוזים מאוכלוסיית ישראל, נפקד מקומו.

גם ערוץ הכנסת.

גם זה מוזר. אני לא מכיר הרבה מזוכיסטים שצופים בערוץ 99, אבל מילא.


אם תאמר לי שאותו שרת לא מסוגל לתת פתרונות מעבר לחמישה ערוצים, אז זה נושא תקציבי שאנחנו כוועדת כספים צריכים לדון בו. לא יכול להיות שבגלל נושא תקציבי ערוץ ייעודי שמספק פתרונות למיליון ומאתיים אלף תושבים ייפקד מקומו, ושנית, יש גם שדרוגים טכנולוגיים. יכול להיות שצריך להוציא ערוץ מסוים מתוך החבילה הזאת ולהכניס את ערוץ 9.


בהמשך לזה, אמנם זה לא תחת אחריות מיניסטריאלית שלך, לשכה ממשלתית לפרסומות, אבל כשאני מסתכל איזה נתח שוק של הפרסום הממשלתי מגיע לערוץ 9 או לאותם ערוצים שמשדרים בשפה הרוסית, כאשר אחוז דוברי הרוסית במדינת ישראל הוא עשרים אחוזים ואחוז הפרסומות שמגיע לאותם ערוצים הוא שישה אחוזים. זה אומר שדוברי הרוסית – מיליון ומאתיים אלף איש – שצופים בערוצים האלה, לא יודעים על מלחמה בתאונות דרכים, הם לא יודעים על המבצעים השונים, הם לא יודעים על כוננות העורף וכולי. זה מתקשר לאותו נושא ואתה כשר התקשורת חייב להעלות גם את זה בממשלה.

אני מברך את השר. ראינו כאן סקירה של הרגולאציה במשרד מאוד חשוב. אני מאחל הצלחה. אנחנו גם רואים וקוראים על הצלחות השר שביד רמה מוביל את המהלכים. אני מברך אותך גם בנושא של התא הקולי, נושא שעליו דנו מספר פעמים בוועדת הכלכלה והיה צריך לבוא שר שיחתוך ויחליט בנושא. מדובר בתא קולי, כאשר אדם לא רוצה להשאיר הודעה בתא הקולי, אבל אוטומטית הוא מחויב בשיחה. יישר כוח על זה כי קיבלת החלטה נכונה ואמיצה.


לגבי השיחות בחוץ לארץ, אני מבין שאתם מטפלים בזה וגם בנושאים האלה קיימנו דיונים. יש פה עוול כאשר אדם רוצה להתקשר לחוץ לארץ וטוב שהמשרד קיבל מדיניות והוא מטפל בזה.

רדיו דיגיטאלי ייתן אפשרות לאוכלוסיות רבות לקבל את הביטוי ומדובר באותם מגזרים שעד היום לא באו לידי ביטוי. בנושא הזה דנו בשנת 2005, ואז נאמר שזה ייכנס תוך חצי שנה, אבל אנחנו מתמהמהים. זה נושא חדש שיגרום למהפכה בעולם התקשורת ואני מברך על כך.

צריך לפתח את נושא בנק הדואר וזה בעקבות כל מה שקורה במדינת ישראל. השאלה מי מפקח על הבנק הזה. גם נושא זה נדון בוועדת הכלכלה והייתה התלבטות אם המפקח על הבנקים יפקח על העמלות ועל פעילות הבנק או משרד התקשורת יעסוק בפיקוח.

אנחנו יודעים שנושא החדשות של HOT מסתיים בסוף השנה ואנחנו רוצים לדעת היכן זה בא לידי ביטוי בתוך התקציב. האם אחרי הצעת החוק ייכנס התקציב שלו או שאתה כבר שריינת תקציב כך שאותה חברה תיישם את נושא החדשות, כך שהאוכלוסייה בפריפריה תוכל לצפות בחדשות.

אני מצטרף לדברים לגבי הסל הבסיסי של חמישה ערוצים. המגזר שאני מייצג אותו, הקהילה דוברת רוסית, משתמש בערוץ הזה. זה ערוץ ייעודי ממשלתי שעמד בכל תנאי המכרז במדינת ישראל והוא צריך להיכנס לסל הזה. אם זה תקציב, אם זו החלטת ממשלה, אנחנו נעשה לובי וכל מה שתצטרך כדי שנוכל לעזור לך. אם תחליט להוציא את אחד הערוצים ולהכניס את זה במקומו, או אם זה כרוך בתקציב נוסף, נוכל להירתם לעזרתך.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, אני שמח ששמעתי אותך אומר שאין התחייבות לתאריך הפרטה כך שכל הפרמטרים שדיברנו עליהם כאן יישמרו בתהליך ההפרטה. אני מקווה ומצפה שתעמוד על הרגליים האחוריות כדי שלא נמצא את עצמנו שעשינו את ההפרטה בלי להשלים את כל הפרמטרים שהתייחסת אליהם.


אני רוצה להתייחס לנושא המגזר הלא יהודי, במיוחד לנושא שירותי הדואר. אני רוצה לתאר תמונה שבדרך כלל אנחנו, לפני שמגיעים להפרטה, אתה נמצא בעולם השלישי. אתה נכנס לסניפי דואר, כאזרח שרוצה לקבל את השירות המינימאלי, ואתה מתבייש להיות באותם סניפי דואר. אני מדבר על סוכנויות הדואר. אתה נכנס, אתה מסתכל ואתה שואל באיזה מדינה אתה חי, ומדובר באזרחים שמגיע להם השירות הזה. מעבר לכך, יש בעיה של חוסר בסניפים. כלומר, סגרו סוכנויות. סגרו את הדואר בעוספייה, כך שאותו אזרח שצריך לקבל את שירותי הביטוח הלאומי או שירותים אחרים, צריך לנסוע לעיר אחרת. קיים מחסור רב בסוכנויות. מדברים על הפרטה, ואני שואל למה לא לתת לאנשים האלה להגיע לרמה המינימאלית שצריכה להיות בתוך מדינה? זה דבר אחד שחשוב לי לשמוע את התייחסותך.


הנושא השני, הנושא של הרדיו הקהילתי. היום קיימות 14 תחנות אזוריות שנותנות שירות. אני לא מדבר על התחנות הפיראטיות אלא על 14 תחנות מאושרות. בכל-זאת יש קהילה שרוצה לשמוע את האנשים שלה, את הדברים שלה, ואני שואל למה לא לאשר לה, וזה במקום שיהיו תחנות פיראטיות. האם אדוני מתכוון לתת אפשרות לזיכיון לרדיו קהילתי אחד או שניים במגזר בצפון?


אני מצפה לראות שינויים ואני מברך אותך על כל שינוי שאתה עורך.

בנוגע לערוצים קהילתיים. איך אתה מתייחס לנושא של הפרסום באותם ערוצים שבעזרת הפרסומות יוכלו להרחיב את תוכן השידורים?

אני רוצה לברך אותך על הופעתך בפני הוועדה למרות שהברכה הכי טובה שאני יכול לאחל, לפחות על-פי השקפתי, שכשאני אסיים את תפקידי, יסתיים המשרד וכאן אני מתייחס לוויכוח האם צריך משרד תקשורת או לא. בסך הכול הפונקציות הרגולאטוריות האלה יכולות להיות ברשות עם סמכויות חוקיות וברורות. התקציב יורד מ-68 ל-47, השכר נשאר אותו הדבר, אבל הפעולות יורדות. זאת אומרת, זה הופך להיות משרד מטה ואני לא בטוח שבשביל זה צריך משרד ממשלתי, אבל לא זה הנושא.


אני רוצה להתמקד בשני נושאים שקשורים אחד בשני. הנושא האחד הוא בנק הדואר על כל המשמעויות שלו. הוויכוח הזה קיים ואני חושש שדחיית התהליכים גורמת למה שקרה בעוד כמה תחומים – הורגים את זה ברכות. זאת אומרת, זה מת לאט לאט משום שאין לזה כוח משל עצמו, יש ויכוחים ואז זה מת לאט לאט. הוויכוח הגדול הוא לא על התחרות אלא הוויכוח הגדול הוא האם התחרות מחייבת את ההפרטה. אני בעד תחרות וברגע שיתברר שאפשר לספק שירותי טלפוניה לא רק בטלפוניה קווית, הייתי בעד הפרטת בזק. עד אז הייתי נגד הפרטת המונופול הטבעי. אפשר שיספקו לאנשים את שירותי הדואר, לבטח שירותי בנקאות, אבל השאלה אם יש הצדקה שבתוך המכלול הזה תהיה חברה ממשלתית שהיא חברה ממשלתית, שהקריטריונים שלה הם שונים מאשר של חברה פרטית נפרדת.


אתם אומרים שאנחנו נדרוש מהם בתקנים שזה יהיה וזה יהיה וזה יהיה, אבל אני הייתי שם. אני זוכר שדרשו שחברות הכבלים יהיו בפריפריה. לקחו את באר-שבע ואת הקיבוץ שלי חיברו ל-HOT לפני שנה וחצי כי לא היה כדאי לבוא לפריפריה. אם החברה תהיה חברה בע"מ, לא יעזור שום דבר, הם לא יקיימו שני סניפים וגם לא צריך שני סניפים בעוספייה ובדליה, יכול להיות שלא יצטרכו ויכול להיות שהדואר הנע יכול להיכנס רק פעם בשבוע לישוב. אני אומר את זה באופן ציני, אבל זה מה שיקרה. יבוא היושב-ראש ויאמר שהוא חברה, בעלי המניות שלו לא מסכימים שהוא יסבסד אותי. אני יודע את זה כי זה קורה בכל התחומים האחרים. זה קורה בגז, זה קורה בבריאות, ואז מה אומרת המדינה? המדינה אומרת שקופה אחת נותנת שירות לכולם. אני בעד התהליך עד שלב ג' ושלב ג' שהוא הוויכוח האמיתי. האוצר התחיל את שלב א'. איכפת לו בנק הדואר? איכפת לו להפריט אותו. עושים שלב א', עושים שלב ב', ועוצרים. בעולם יש אין סוף חברות שמספקות דואר שהן לא פרטיות אלא חברות ממשלתיות שמתחרות עם האחרות, חברות שצריכות לספק שירותים. אין בעיה שיבואו חברות כאלה ותהיה תחרות ביניהן, אבל שיהיה ברור שאת השירותים הבסיסיים שהציבור לא יכול בלעדיהם. מזכירים פה את הביטוח הלאומי, ואת בנק הדואר שמגיע למקומות מסוימים.

אתה נגד הפרטת הדואר בתחנה האחרונה.

אני בעד השארתו כחברה ממשלתית שתפעל על-פי כללים. כאן אני מגיע לנקודה השנייה, עליה דיבר ראובן ריבלין. אז החברה יכולה לומר שהיא לא עובדת לפי הקריטריונים של בנק הפועלים. הסתכלתי בדוח הרבעוני של בנק הפועלים שקיבלתי לפני יומיים. החברה שאני מדבר עליה לא צריכה להעביר דיבידנדים לבעלים שלה והיא לא צריכה להיסחר בבורסה, כך שהיא יכולה לעבוד בעלויות יותר נמוכות. זה הוויכוח האמיתי.


יש סכנה גדולה שמתרחשת עכשיו. יש שחיקה בשירותים שניתנים בפריפריה. את השירותים האלה אי אפשר לקזז. במקום כמו אצלנו, אם הדואר הנע לא נכנס ביום שישי, צריך לשלוח מכונית לכביש, מרחק של 17 קילומטר, כדי להביא את העיתונים.

אני רוצה להצטרף לדבריו של חבר הכנסת אורון. יש תפיסה בסיסית שיש כאן הזדמנות באמת היסטורית, ואני אסביר למה, לומר שאני לא הולך עם הקונספט שנקבע בשנת 2003, ואנחנו יודעים בדיוק מה המשמעות הכלכלית והאידיאולוגית של השנה הזאת, אני לא הולך עם ההחלטה הזאת ואני מקבל החלטה לעצור ולבטל את הפרטת הדואר. אני אתן שתי דוגמאות אקטואליות.


הייתה מלחמה בצפון, ראינו את העסקים הפרטיים שסגרו את דלתותיהם ונמלטו מהמקום, כמו למשל פלאפון שפשוט לא נתנו שירות למרות שהמשיכו לגבות את דמי השימוש. ראינו את חברת חשמל מתייצבת, באה לכל מקום שנפלה קטיושה, היא הייתה הראשונה, לפני מכבה אש, לפני המשטרה. אנחנו לא מדינה שיכולה להרשות לעצמנו להפקיד שירות - שהוא זכות אזרחית ממעלה ראשונה, ומדובר על זכות באמת בסיסית – בידי גורמים פרטיים. אין לנו את הלוקסוס הזה. דבר שני הוא עמלות הבנקים. תאר לעצמך שבנק לאומי היה מייצר תחרות אמיתית ולא כמו התחרות שמספרים לנו עליה, והיה מדובר בעמלות נמוכות במיוחד, אז לבנקים האחרים לא הייתה ברירה אלא להתיישר ולהתחרות אתו בעמלות הנמוכות. תראה מה קרה עכשיו כשהכול פרטי ולכאורה יש תחרות והכול נפלא וטוב. יש לכם הזדמנות לשנות את זה ולעצור את התהליך הזה.


אגב, הדוגמאות בעולם להפרטת הדואר הן איומות. קראתי כתבה שהתפרסמה ב"גלובס" לגבי הפרטה של דואר בבריטניה, כאשר תוך שנה נסגרים בסביבות אלף סניפים ויש שם דיון ציבורי נוקב על עצם ההפרטה, כאשר פחות ופחות שירותים ניתנים בפריפריה. היה ברור להם שלא יהיה משתלם להביא דואר לפריפריה, וזה ייפסק בשנת 2008 בגלל החלטת השוק האירופי שיש בו תמיכה מגמתית. כלומר, אתה מפקיר את השירות הזה בידי תהליכים שמסכנים אותו ומסכנים את האזרחים החלשים ביותר בפריפריות כי ברור שלא יהיה משתלם להביא אותו לשם.


יש גם כמה דברים ספציפיים שמפריעים לי. בכל המלל שנכתב על ההפרטה, לא ראיתי מילה אחת שתגונן בהפרטה – שאני לא מסכימה לה, אבל גם אם אתה הולך על זה – על הפרטת הדואר לעסקת נדל"ן. יש לנו 710 סניפים, חלק מהם על אדמות יקרות ביותר באזורים שקבלנים חומדים במיוחד. מי אומר לך שיום אחרי ההפרטה לא תהיה הפרטה של כל האדמות שהסניפים יושבים עליהם ויסגרו סניפים רבים? מי שיעשה את זה, יהיה עשיר בקנה מידה שאי אפשר לדמיין בכלל. למה? למה אין אף מילה על זה? למה אין אף מילה בספר התקציב על הצורך להידבר עם ארגוני העובדים למשל? מה יקרה לעובדים? שוב נהיה עדים לתהליך ההרסני הזה של פיטורי עובדים קבועים ובמקומם יוכנסו עובדי קבלן? לא יכול להיות שאתה חבר בכיר במפלגה חברתית לא תיתן את הדעת על הסוגיה הזאת שהיא סוגיה עקרונית ומשמעותית לשוק העבודה בישראל ולעוני, ולילדים של אותם עובדים שיפוטרו ועובדי הקבלן שייכנסו במקומם.

גם היום יש עובדי קבלן ברשות הדואר. אני לא יודע כמה יש היום אבל בזמני היו אלפיים עובדי קבלן.

הם מבקשים מהעובדים לא לבוא כדי שלא יפריעו לעובדי הקבלן. זו שערורייה כי הם מקבלים רבע מהעובדים הקבועים.

זה מביא אותי לסוגיה ואני מודה שאני ניזונה מכתבה שפורסמה אתמול של גיל חורב שכותב על פערים בלתי נסבלים בין עובדים שמבצעים את אותה עבודה, העובדים הקבועים ועובדי הקבלן שעובדים בדואר. עובדי הקבלן מקבלים תשלום פר כמות ולא פר שעה, שזה משהו מפלצתי לחלוטין. מדובר במספר בלתי אפשרי של דואר שהם מטפלים בו, והם מקבלים 19 שקלים על אלף מכתבים שמטופלים. אם המכונה מתקלקלת, הם לא מקבלים כסף.

את מדברת על הסוכנויות או על עובדי קבלן?

על עובדי הדואר. יתרה מזה, אם זה לא נכון, תקן אותי, נאמר ש-65 עובדי קבלן שקצה נפשם בניצול הזה, הם שכרו עורך-דין והם מנסים להקים איזשהו גוף ייצוגי, אמנם לא פורמאלי, של עובדים, ונאמר להם שאם הם יעמדו על כך שזכויותיהם יקוימו, הם לא יוכלו להגיש מועמדות להיות עובדים מן המניין, כי מדי פעם כן נפתחת אופציה כזאת. פשוט מאיימים אותם לא להתארגן ולא לדרוש זכויות. אני שואלת האם זה נכון.

אם זה נכון, זה ארעית באיו"ש.

לא הבנתי את נושא המאה דולר למכשיר לרדיו כי זה בהחלט לא מחיר עממי. מכשיר רדיו רגיל יכול לעלות עשרים שקלים, וכאן אנחנו מדברים על סכום גבוה יותר.

אדוני השר, אני רוצה להצטרף לברכות לך ולמנכ"ל. אדוני היושב-ראש, אני רוצה להעלות רק מספר מצומצם של נושאים משום שחבריי נגעו בנושאים אחרים. אני רוצה להעלות את הנושא של הקישוריות למשל. בזמנו המשרד שלך – ומבחינתי יש רצף שלטוני, כך שזה לא משנה אם מדובר בתקופה שאתה לא היית בה אלא היו שרים אחרים – לקחו חברה שבדקה את כל הנושא הזה של הקישוריות וקבעה מה שקבעה. אני חושב שהיא קבעה שצריך להוריד את הרמה ל-15 אגורות, המשרד, בגלל לחץ של חברות הסלולר, התמתן והגיע לאיזוהי פשרה שהיא לטובת חברות הסלולר ולא לטובת הצרכנים. אני אומר שוב שחובת הנאמנות של כל אחד מאתנו, כולל של הרשות המבצעת, היא הצרכנים ולא החברות. עיני לא צרה שהם ירוויחו, והן מרוויחות יפה, זה התפקיד שלהן, אבל אין תחרות. כלומר, כשיש רמה כזו של 45 אגורות לדקה, אין תחרות. נכון שהן הורידו את זה ל-22 וזה צריך לרדת בשנת 2008, אבל החברה שלקחתם המליצה על 15 אגורות. למה פה בעצם לא לבוא לצד הצרכן? מה שקורה הוא שהם לא מתחרים על הקטע הזה של הקישורית אלא הם מקבלים את זה. תשאל את דוקטור אסף כהן שלימד אותי עד כמה העיוות שם הוא נורא וגדול.


אני חושב שיש נושא אחר שאתה חייב לתת את דעתך עליו וזה כל הנושא הזה של ערוצי הטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לא מקיימים את המחויבות שלהם. הם חתמו על התחייבות ועל דעת זה הם קיבלו את הזיכיון, ועל דעת זה אבא שלי לא התמודד על הזיכיון כי הוא ראה שהרגולאציה שם מאוד קשה. לימים אותם אנשים שזכו, בעצם הגיעו לבית הזה והורידו את הרגולאציה פעם ועוד פעם, והחרו והחזיקו עוד פעם, והורדנו להם את הרגולאציה לדעתי במאות מיליוני שקלים, וזה ודאי לפחות לגבי ערוץ אחד.


לא יכול להיות שזה משאב לאומי שאנחנו נותנים זיכיון למישהו והמישהו הזה עושה בתוך תוכו.

על אף תנאי שמיים פתוחים.

אתה אמרת לי פעם שאז זה יהיה כמו באיטליה, יהיו הרבה מאוד ערוצים והרמה תרד פלאים.

נדמה לך. אתה טועה טעות מוחלטת. בתנאי הרישיון יוכל לעמוד רק אדם שמסוגל לתת את כל תנאי הסף. היום אתה הולך למכרז וערוץ מסוים זוכה במכרז.

אני רוצה לומר שלא תמיד המחויבות שלהם מקוימת. למשל בכל מיני הפקות מקור, הם מחויבים לזה, אבל הם לא מקיימים את זה. במחיר הזה נתנו להם את הזיכיון. אני חושב שהמשרד חייב לעמוד על כך ולוודא שהם מקיימים את כל המחויבויות שלהם, שאם לא כן, אנא אנו באים.


בנושא הזה של בנק הדואר, אני סבור שיש פה איזה שהם אינטרסים קצת מנוגדים בין משרד התקשורת, ולצורך העניין אני בצד של משרד התקשורת, לבין האינטרסים של משרד האוצר. לאנשי האוצר יש אג'נדה מסוימת ואני חושב שכדאי וצריך לאמץ את מה שהציע חבר הכנסת אורון בקטע הזה. אני לא יודע עד כמה זה יתרום לתחרות, אבל אין שום ספק שיהיה ערוץ נוסף, יהיה איזה בנק נוסף, שאותם גמלאים ואותם אנשים קשיי יום יוכלו להרשות לעצמם – אם הם ירצו – להשתמש בו, כאשר מדובר בפחות עמלות. אם אדוני יוכל לעשות כדי שהדבר הזה יקום עור וגידים, אני אעריך את זה מאוד.

אדוני השר, אני חייב להתנצל על זה שלא נכחתי בהצגה אבל בחדר הסמוך, בוועדת העלייה, באו יהודי תימן לזעוק את זעקתם ומצאתי את עצמי לבד כמי שזה מעניין אותו, כך שלא יכולתי לעזוב אותם שם לנפשם ולעבור לכאן. בכל-זאת באתי בגלל נושא אחד שסטס כבר נגע בו, והוא ערוץ 9, ואני רוצה לגעת בו מכיוון אחר לגמרי. אגב, אותו הגיון בדיוק נכון לגבי תכלת. זה נכון לגבי שני הערוצים האלה באותה המידה.

ערוץ 9 הוא הערוץ היחידי שנתן את כל מה שהוא התחייב לתת.

הנקודה שרציתי לגעת בסוגיה הזאת היא מכיוון אחר לגמרי. בזמנו - מעבר לטענה של מיליון ומאתיים אלף איש, שהיא חשובה כשלעצמה – כאשר הוקם הערוץ הזה, יחד עם תכלת, מראש הם הוקמו כערוצים שלא בנויים על תשלום המשתמש. זה היה ההיגיון של המדינה כשהיא הובילה את ההחלטה על הקמת הערוצים הייעודיים. יותר מכך, אותה מדינה ואותה ממשלה, כשהיא קיבלה החלטת ממשלה אחרת שאפילו הייתה אמורה להיכלל בחוק ההסדרים ב-2006, כן הכניסה את שני הערוצים הייעודיים לתוך הסל הבסיסי. משום מה אותה מדינה ואותה ממשלה, כשהיא בנתה את הסל הזה של החלטת ממשלה 4121, הוציאה אותם.


ההיגיון הזה שפעם אחת זה כן נכנס פנימה ופעם שנייה לא נכנס פנימה, אני לא מבין אותו, כי אותו היגיון בסיסי שאומר שערוץ שמראש לא בנוי על תשלום – כך הקימו אותו – חייב להיכלל בכל סל בסיסי שמדינה מציעה, והוא תקף כמו שהיה נכון לגבי 401095, והוא נכון לגבי 4121.


יותר מכך. הכנסת, כאשר דנה בחוק ההסדרים 2006, פיצלה את הסעיף שהיה קשור להחלטת ממשלה 401095 בנימוק שצריך לדון בזה יחד עם 4121 בוועדת הכלכלה. זאת אומרת הכנסת עצמה כבר אמרה ששתי ההחלטות האלה באות ביחד. לכן השאלה הזאת עוד יותר מתחזקת ואני שואל מה הסיבה להפלות את שני הערוצים הייעודיים. אני שוב אומר שזה נכון על תכלת בהיגיון באותה מידה, לגבי מספר הצופים שזה יפגע בהם, כאשר הפגיעה בערוץ 9 היא הרבה יותר משמעותית.

ברשותך אדוני השר, גם לי יש כמה הערות ואעשה זאת בקצרה. אתחיל עם בנק הדואר. אני חושש שעד שיקבלו את הרישיון ועד שיקבלו את השירותים הנוספים, ייסגרו סוכנויות. קיבלתי תלונות ואני יודע שהם אפילו פוחדים לדבר עם החברה כי הם חוששים שיזרקו אותם. הרווח מהבולים ירד באופן דרסטי ולכן לא נשארה להם פרנסה. אני לא חושב שאתם חושבים שצריך לסגור סוכנויות, ואני מדבר על מקומות הומים וטובים, שם פעם היה כסף רב, אבל בן-לילה אין.


לא שמעתי בדיוק מה דעתך על ניידות מספרים. האם התאריך הזה עומד? אני חושב שזה חשוב. אנחנו העברנו את זה בחוק ההסדרים לפני שנתיים, בתקציב 2005, אז התבקשנו לדון בזה באופן דחוף ובהול, אבל עכשיו זה לא קיים. אנחנו בעד, ואני חושב שזה נכון לעשות זאת, אבל משום מה, כל פעם כשמגיעים לתאריך, התאריך זז בעוד כמה חודשים. אני רוצה לדעת מהו התאריך הסופי.


לגבי בזק. אני רואה בעיתונות כל יום – וזה לא בא ממני - שועדת הכספים תקיים דיון וכי משרד התקשורת החליט להעביר לוועדת הכספים. אני חושב שצריך לקיים דיון, ולא משנה מה תהיה החלטת הוועדה.


יש דבר אחד שמאוד מפריע לי. קמו חברות כספומטים שנותנים שירות כספומט.


אני חושב שזה שירות שצריך להינתן בבנק הדואר. אם החברה עושה את זה, סימן שהיא מרוויחה כסף, ואם מרוויחים כסף, איפה אתה? איפה אנחנו? איפה החברה שאתה מייצג? לדעתי זה שירות שאתם צריכים לתת במקומות הנידחים. אגב, היום בעידן האלקטרוניקה, גם שיקים אפשר להפקיד כפי שעושים בבנקים. אם אתה רוצה להיכנס לדברים האלה, ולדעתי צריך, זה צריך לעשות.


אספר לך סיפור שקרה לי לפני כמה ימים. כידוע לך הרבנים אסרו שימוש בפלאפונים. לי יש מכשיר שאין בו אינטרנט ואין בו SMS, רק שירותי טלפון. יש עובדי מדינה שרצו לקבל טלפון כזה. ביקשתי פגישה עם ירון זליכה כדי שמי שרוצה טלפון כזה, שיאפשרו לו לקבל אותו. התנגדו. למה? לא בגלל עקרונות. גם זליכה לא הבין וקרא לאנשים שיסבירו לו. אמרו לו שחברת פלאפון – אבל זה נכון לגבי כל החברות – שהיות שאין SMS ואין אינטרנט, לוקחת מחיר יותר גבוה. אני שואל אותך, אם אתה נותן פחות שירותים, אתה לוקח יותר כסף?

כן. זה א'-ב' במסחר.

אם אתם לא נותנים שירותים, למה זה צריך להיות יותר יקר? גם בבית אין לי אינטרנט. הוא גובה כסף על שירות שהוא לא נותן. אני חושב שזה אבסורד ואסור שיהיה דבר כזה. אני חושב שזה לא צריך להיות.


לדעתי הטכנולוגיה שיש היום בכל הדברים, במיוחד בתקשורת, מאפשרת להוזיל מחירים. טכנולוגיה מורידה מחירים וזו עובדה. אני מדבר גם על בזק, בעיקר על בזק, ואני אומר שצריך להוריד מחירים בטלפון, אם אתה רוצה לעודד את השימוש בטלפון בבית. גם שם צריכה להיות ניידות מספרים, אבל אני מבין שלא בטוח שאפשר לעשות את זה, ואני לא מכיר את הטכנולוגיה. אני לא רואה שום סיבה שכדי לקבל מספר חדש צריך לשלם כל כך הרבה כסף עבור המכשיר. שנית, למשל דמי שימוש חודשיים.

אם תהיה לבזק תחרות, יורידו את המחירים.

יש כבר תחרות. אני קראתי שמעבר לחמישה אחוזים לא התחברו ל-HOT. מדובר ב-110 אלף לקוחות שמהווים כחמישה אחוז. אם זה כך, משהו חסר כאן. אם אחרי שנתיים מאז אפשרו להם לקבל, הגיעו רק לחמישה אחוזים לקוחות, משהו כאן לקוי. זה לא אבסורד שאחרי שנתיים שהתחרו עם בזק, יש להם רק חמישה אחוזים לקוחות? יכול להיות שבגלל שיש להם שירותים אחרים, את הטלפון הזניחו.


אני מבקש שאדוני יתייחס לשאלות שהועלו כאן. אני חייב לסיים את דבריי ולומר שאני מאוד מודה לשר שהשתתף בישיבה. אני רוצה לומר שהדיון היה דיון רציני וטוב מאוד. אם היו כאלה שהרימו גבה ושאלו למה אני מתחיל לדון בתקציב משרד התקשורת, התשובה היא באופן הדיון היום.

עלו הרבה סוגיות ואני מניח שהשר יתייחס אליהן. באופן כללי במקרו אנחנו רואים את הדברים במשרד האוצר באופן דומה למשרד התקשורת ולכן אני אתייחס רק לשלושה נושאים: לדואר, לניידות המספרים ולערוץ 9.


לגבי ניידות המספרים, אנחנו נמצאים במצב שבו המפעילים נמצאים במצב של הפרה.

מה זה הפרה?

גם הפרת הסכם וגם שירות הניידות יינתן עד כמה שניתן מהר לציבור. העמדות שלנו חלוקות מעט עם משרד התקשורת כאן ולדעתנו צריך להפעיל סנקציות שנתונות בסמכות המשרד.

אני במקומך אומר שמדובר במיליון שקלים ביום.

זה בסמכות משרד התקשורת.

הבנתי שהיה 6,000 שקלים ביום.

אנחנו כבר שישים יום אחרי הזמן.

המספרים לא נכונים נכון לעכשיו, ואני אענה על זה.

לגבי הדואר. עלה כאן הנושא של השירותים הכספיים. יש כוונה להעניק לחברת הדואר שירותים נוספים, שירותים כספיים, כדי להגדיל את ההכנסות שלה. אני מזכיר לכם שמדובר ברצון להתחרות במערכת הבנקאית ולהגדיל את השירותים של החברה, אבל מצד שני רצון, שאתם משקפים אותו כאן, של חברת הדואר להעניק ם שירותים חברתיים. זה בסדר לבוא ולהעניק שירותים כספיים, אבל צריך לדאוג שככל שהם אטרקטיביים יותר, הם גם ימנעו מחברת הדואר איזושהי חשיפה פיננסית כזו או אחרת. אנחנו ביחד עם אנשי משרד התקשורת מנסים לגבש משהו. יש דרכים להתגבר.

אין בכלל בעיה להתגבר על זה.

אנחנו עובדים על זה גם עם בנק ישראל. משרד התקשורת רואה את החבילה כחבילה שלמה, אנחנו חושבים שאפשר להקדים את השירותים הללו, ואני מניח שהדבר הזה בסוף ייסגר בינינו. הכוונה היא כוונה דומה.

שמענו על זה כבר ב-2002 ועד היום אנחנו שומעים.

אנחנו ערים למצב שבו פורטים כל שירות לתיק שירות.

הדבר הנוסף לגבי דואר זה הדיון שנעשה כאן על הפרטה וזה בהחלט דיון על השקפות עולם, שאני מניח שלא יסתיים בישיבה הזאת. אני רוצה להדגיש ולומר לצורך הדיון הזה שרשות הדואר, לפני שנכנסנו למהלך הזה, הייתה במצב רע מאוד. רשות הדואר בשנת 2005 סיימה בגירעון של שישים מיליון שקלים ועמדה בפני משבר בתשלום הפנסיה של העובדים שלה.


יש איזושהי תוכנית הבראה נוספת עם העובדים. התפיסה שלי אומרת שמי שחושב שבזה שהפכנו אותה לחברה ממשלתית העלינו אותה על דרך המלך ופתרנו את הבעיות האלה – אני לא בטוח שהוא מדייק. אני חושב שבמבנה שנמצא היום זו חברה ממשלתית, נשוב ונפגוש את החברה הזו בעוד ארבע-חמש או שש שנים במשבר, לצערי, נוסף, בגירעון נוסף.

יש כאן שר שהוא שליח ציבור והוא נבחר על-ידי הציבור. אתה אמור לתת משהו מקצועי, אבל אתה עכשיו נותן משנה אידיאולוגית פר-אקסלנס. תחסוך לנו את זה.

לא. לאוצר יש מדיניות ומותר לו לומר אותה. את יכולה לחלוק עליו, והשר יכול לחלוק עליו, אבל הוא יכול לומר את הדברים.

אני לא רואה את זה כך.

לשר התקשורת יש מחלוקת עם האוצר לגבי האידיאולוגיה, הוא מביא את זה לממשלה והמאבק מתקיים בממשלה.

הוא מספר לנו מה יהיה עוד חמש שנים. אני טוענת שחברה ממשלתית אפשר לשפר ולעשות אותה מוצלחת מאוד. הוא חושב אחרת, אבל הוא לא נמצא כאן כדי לחשוב אחרת.

אמרו לנו שאם היא תהפוך לחברה, היא תהיה בריאה יותר וטובה יותר, אבל עכשיו אומרים לנו שהיא הולכת וקורסת.

לגבי ערוץ 9. התקבלה החלטת הממשלה על חבילת השידורים, אותה חבילה שאפשר יהיה לקלוט באופן חופשי מבלי להתחבר לרב-ערוצי. הממשלה קבעה, ואני אומר את ההיגיון. ההיגיון אמר שהכנסנו לחבילה הזאת את כל הערוצים שהממשלה, לפי חוק ולפי תקנות אחרות, חייבת לשדר, ויש חמישה כאלה בישראל: 1, 2, 10, 33 וכנסת.

לפי חוק או לפי צו?

אלה ערוצים לציבור שחייבים להיות משודרים חופשי. העובדה היא - ואף אחד לא חולק על החשיבות של ערוץ 9, על המשמעות שלו ועל הרייטינג שלו - שלא התחשבו בשיקולי רייטינג כשבאנו והצענו את החבילה הזאת. קיבלנו את ההחלטה על בסיס מה אנחנו חייבים לשדר באופן פתוח, וערוץ ייעודי אנחנו לא חייבים לשדר באופן פתוח, ומה חוסך לנו באופן הזה את עלויות ההפצה, וזה חסכון של קרוב לשבעים מיליון שקלים בשנה.

שואלים אותך חברי הכנסת האם ניתן לשנות.

כרגע הנושא נוגע להחלטת ממשלה.

הוא מדבר על דרך ההפצה.

הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו רצתה לקיים משדר והאוצר בזמנו התנגד לזה. אני לא יודע אם זה עולה יותר מ-25 מיליון שקלים. נדמה לי ששקלר הביא בפנינו את כל התוכנית.

ערוץ 1, ערוץ 2, ערוץ 10, המשק מוציא קרוב ל-150 מיליון שקלים בשנה עבור ההפצה הזאת. אנחנו בנינו חבילה שמשקפת את המחויבות שלנו. כל עוד עומד ההיגיון שעמד בבסיס קבלת ההחלטה, אין מקום לשנות את ההחלטה.

ממשלה לא צריכה לעסוק רק בתועלת הכספית אלא גם בשירות הציבור, ושירות הציבור אומר שעשרים אחוזים מאוכלוסיית מדינת ישראל לא מקבלים את השירות.

ערוץ 33 קיבל את ההכרה כשירות לציבור משום שהוא העביר את שידורי הכנסת ולא בגלל שום סיבה אחרת. ערוץ 33, בזמנו, נלחם בערוץ הכנסת משום שהוא רצה לייצר לעצמו את זכות השידור הציבורי. אני מודיע לך שהכנסת בחוק יצרה את התשתית ביחד עם מועצת הכבלים. כבוד השר, לערוץ 33, אין לו שום קדימות, כי זאת נישה של רשות השידור, צריך להחזיר אותו מיד לרשות השידור המקורית אלא צריך לאפשר לערוץ הרוסי, כמו גם לערוץ הערבי, לשדר.

ברגע שתתקבל החלטה שונה בממשלה, ודאי שטכנולוגית אפשר יהיה להקים את הדברים. דרך אגב, יכול להיות שפיננסית זה יגרום לפרויקט הזה להיות בעייתי, אבל אני לא נכנס לזה. אני אומר שהבסיס של ההחלטה היה בסיס הגיוני.

לפני שאני עונה באופן מסודר, אני רוצה להודות על ההתעניינות ועל קיום דיון תוסס מאוד. ידעתי שתקשורת הוא נושא מאוד מעניין, אבל לא ידעתי שהוא מעניין את כולם.


אני אענה על מספר נושאים שבחלקם נגעו חברי הכנסת כששאלו שאלות, חלקם נגעו בהם בזווית שונה, אני אתן מדיניות וגם התייחסויות.


אני אתחיל מהדואר כי זה היה נושא שהפתיע אותי שהוא כל כך מעניין אתכם. המדיניות שלנו, כמו שאני רואה אותה, שהדואר צריך לתת שירותים אוניברסאליים, הדואר צריך להיות מענה חברתי, כי אזרח ממוצע מהשורה פחות ופחות צורך דואר ומי שצורך דואר, אלה הפריפריות, הקשישים, הגמלאים, עולים חדשים וגם עובדים זרים. העיקר כאן זו הפריפריה והאנשים החלשים. אנשים בינוניים ומעלה, יש להם הרבה דרכים ואני לא בטוח כמה מכם היו בסניפי דואר כדי לצרוך דואר פרטי לעצמם. לכן אני רואה את זה באופן כללי כאידיאולוגיה שדואר אמור לתת שירות אוניברסאלי לאוכלוסיות חלשות.


אנחנו יודעים שמשהו שאין לו תיאור כלכלי, לאורך זמן הוא מתמוטט. לכן הנושא הזה מקובל עליי שצריך שחברת הדואר תהיה חברה חזקה ולא חברה שתלויה במדיניות אוצר כזה או אחר. היום יש שר אוצר יותר חברתי, פעם קודמת היה שר אוצר פחות חברתי, וזה לא צריך להיות לפי זה. אני מדבר על מדיניות. אני חושב שהדואר צריך להיות אוניברסאלי. לכן התנגדנו לתהליך ההפרטה כי הדואר עכשיו חלש מבחינה כספית והוא לא מספיק חזק. יש בינינו לבין האוצר מחלוקת, ואני מודה שאני מנצל את המצב שאנחנו קושרים את הכול בחבילה אחת. יהיה שירות אוניברסאלי, אז יהיו שירותים נוספים. הכול חייב להיות ביחד. אז נגיע למצב שחברת הדואר תתחזק.


אני אתחיל לענות על שאלותיו של חבר הכנסת ריבלין, מה קורה עם מתן תחרות לחברת הדואר שתוכל להיכנס ולהתחרות. אתה רוצה שהדואר יתחרה בקטנים ויתחרה בהם כך שעם הכוח שיש לו הוא יוכל לרסק אותם, כך שלא תהיה תחרות. לחברת הדואר יש כוח אחד שאין לאף אחד וזה הפריסה. היא נגישה לכל אחד. אם היא תחליט להוריד מחירים בשירותים מסוימים, לאף אחד לא יהיה זכות קיום.


חברת הכנסת יחימוביץ נגד הפרטה כמדיניות, כי את חושבת שממשלה צריכה לקיים שירותים לאזרחים. יש איזושהי קונספציה, שאני לא חושב שהיא התחילה ב-2003. יש מדיניות של האוצר, אבל אני לא מייצג כאן את האוצר.

לא הליכוד המציא את זה אלא מפלגת העבודה.

אלה תהליכים שמתרחשים בעולם. אני לא מדבר על מדיניות משרד האוצר אלא על מדיניות משרד התקשורת. אמרתי שאני לא נגד ההפרטה כהפרטה אבל אני נגד זה שההפרטה תתבצע עכשיו כי עכשיו המדינה תמכור נכסים והיא לא תמכור דואר כי הדואר היום לא רווחי אלא הוא מפסיד כסף והוא ימשיך להפסיד אם הוא לא יתחזק עם שירותים נוספים. המדינה רצתה למכור את זה מיד עכשיו, היא הייתה מוכרת נכסים ואז היינו מגיעים למערכת עליה דיברת, על עסקאות נדל"ן. יש את ועדת שגיא, ועדיין יש דין ודברים ומשא ומתן בינינו לבין החברות המתחרות, לבין הדואר עצמו שהגיש את ההסתייגויות שלו, ואנחנו צריכים לראות איך ההתייחסות שלנו לדוח ועדת שגיא, האם יהיו שם שינויים או לא. יש משהו במסקנות דוח שגיא שאני רוצה עוד לדון בהן. שוב קורה מצב שהדואר הכמותי, שהוא המסחרי, מקבל מחירים במושגים של קרוב ל-80 אגורות לבול, והאזרח הפרטי מקבל בול ב-1.56 ובעיניי זו שערורייה. זאת אומרת, אומרים לך שזה מוצר אחר, אבל לא צריך לתת בהפרש כזה גבוה. לא יתכן שאזרח ישלם 1.56 שקל ובנק דיסקונט, שמוציא מיליוני שקלים בשנה, יקבל אחרת. יש משמעות לגודל החברה, ואני לא מתכחש לזה. לא צריך להיות הפרש כזה, בטח לא שיהיה מצב שאנחנו עוד נעלה את התעריף לאזרח הקטן. זה לא מקובל עליי.


לגבי עובדי קבלן. הנושא הזה נמצא גם בדוח שאנחנו מדברים עליו ועוד נדון בו. נכון שהדואר מעסיק גם עובדי קבלן. אני מוכן לומר לך, חברת הכנסת יחימוביץ, שאני אקח לתשומת לבי את מה שאמרת ואני אבדוק עד איפה אני יכול להתערב, כי לא בכול אני יכול להתערב. אני אעשה כל שבידי שלא תהיה אפליה בעניין הזה. את הנושאים החברתיים אנחנו רואים עין בעין.


אני רוצה שהדואר יהיה יותר טכנולוגי, שלמשל לא תצטרך פקידה לעמוד ולתת את כל אותם שירותים כי לפעמים יש תור בדואר כי אנשים באים לקחת דואר רשום ואז הפקידה צריכה ללכת, לחפש איפה הדואר נמצא ועומדים שלושים אנשים שהיא צריכה לחפש את דבר הדואר שהם באו לקחת. יש היום כספומטים שאפשר לקבל את הדואר. אני לא יודע מה זה יעשה בקשר לפיטורי עובדים אבל ברור שזה ייתן מודרניזציה לדואר. אנחנו לא יכולים בשם פיטורי עובדים ללכת לאחור.

תוכל לעצור את תהליך ההפרטה של השירות הספציפי הזה?

אני רוצה שתדעי איפה הסמכויות שלי. מי שעשה את ההפרטות במדינה זה משרד האוצר ולא משרד התקשורת. אני דיברתי באריכות עם שר האוצר כדי לתת שיווי משקל לעסק הזה. הוא כבר היה בריצה, ויושב כאן משרד האוצר ויודע בדיוק איזה מאבקים ניהלנו. סגרתי את זה עם שר האוצר. אני לא יכול לומר שאין הפרטה אבל אני עושה כל מה שניתן כדי שהדואר יהיה חזק.

יושב כאן נציג האוצר ואומר שבעוד חמש שנים מצב הדואר יהיה יותר קשה.

יש לי אתם מחלוקת. אני חושב שאני יודע לא פחות מהם מה קורה היום בדואר. אם הדואר יקבל שירותים נוספים, והוא יקבל כוח, זה לא יהיה כך. אני אתן לכם דוגמה. תארו לעצמכם שאני רוצה למכור נכס, האם אני רוצה למכור אותו כשהוא מושבח או כשהוא ירוד? אני רוצה להשביח אותו, וזה מה שאמרתי לאוצר. אמרתי לאוצר שקודם נשביח את הנכס ואז נמכור אותו.

הם רוצים למכור בזול.

כי הם רוצים למכור נכס ולא דואר. לכן הגענו להבנה שאנחנו נעשה את הכול ביחד. הדואר יתחזק ואז הוא יימכר.

תלמד מה עשו עם בזק.

אמרתי שהדואר יתחזק. יש גם סיבה שהוא יתחזק, וזאת לא רק סיסמה. הדואר ימכור שירותים נוספים וכל שירות נוסף ייצר כסף. הדואר יתחזק, שימכרו אותו.

ואם הוא לא יתחזק, לא ימכרו?

זה ויכוח עם משרד האוצר. אין לנו כרגע תאריך. ברור שאם הוא לא יתחזק, תהיה בעיה למכור אותו.

למה? אין שום בעיה.

לא לאוצר. לאוצר אין בעיה. הוא רוצה למכור ומהר.

לגבי המגזר הערבי. לעניין הפריסה ולעניין שמדובר בסוכנויות סגורות. אתם צריכים לדעת שיש סכסוך בין חברת הדואר לבין הסוכנויות, וזה סכסוך ארוך שנמצא בבג"ץ. הוא התחיל עם 180 סוכנויות והתכווץ ל-44. יש איזשהו מצב שגם לנו גורם לחוסר נחת בגלל שבג"ץ עדיין לא הכריע. יכריע לכאן או לכאן, אבל הוא עוד לא הכריע, ולכן המצב הוא כזה. יש סניפים שהם סגורים ובהוראת בית המשפט אסור לפתוח סניפים באותם מקומות. זו בעיה שלאו דווקא נמצאת במגזר הערבי אלא במקומות אחרים. ביקשנו לזרז את הנושא הזה ואני מקווה שכך יהיה. אז ישוחררו הסוכנויות האלה, או עם הסוכנים הנוכחים או יוצאו מכרזים לסוכנויות אחרות.


אני רוצה להתייחס לשאלתו של חבר הכנסת ריבלין על איך מתקדמת התחרות הפנים-ארצית וזה גם מתחבר למה שאמר יושב-ראש ועדת הכספים בעניין של HOT, איך הם כבר שנתיים נמצאים בתחרות ויש רק 140 אלף מנויים. לעשות תחרות בטלפון נייח, זה נושא קשה מאוד, בפרט שבזק עושה עבודה. יש לה שירות טוב, יקר או זול, אבל השירות הוא טוב ואנשים מרוצים ממנו. בסלולר מוכרים צעצוע – דק, עבה, רזולוציה כזאת או אחרת – ולא מוכרים דקות. שימו לב גם איך חברות הסלולר מפרסמות את זה ותראו שהן מפרסמות את המכשיר ולא מה מחיר הדקות. בחברה ממוצעת יש 308 מסלולים.


בטלפון הנייח יש קושי לייצר תחרות, וזה לא רק פה אלא בכל העולם, וזה בגלל שמוכרים רק דקות. לכן אנחנו רוצים לפתוח את התחרות ועל זה דיבר המנכ"ל.

האם אני יכול להגיש בקשה ל-HOT לקבל טלפון אליי הביתה והם חייבים לתת לי את זה?

כן. הם ייתנו לך.

אם זה כך, זה בסדר. האם אני יכול לעשות את זה לא בירושלים אלא בחניתה? האם אני יכול לעשות את זה בחצור הגלילית?

הם צריכים לעשות כך, אבל זה עדיין לא ישים. אנחנו פותחים את הטלפון הנייח לתחרות מזווית שונה, מפלטפורמה שונה, שזה הנושא של ה-HOT. כל תשתית האינטרנט תייצר טלפונים. מי שיש לו אינטרנט יוכל להתחבר לטלפון נייח, בקלות, במחיר שווה לכל נפש, לא יהיה דמי מנוי, כולל תא קולי, עקוב אחריי וכל הדברים האלה שלוקחים עבורם כסף. ההצעה נכון להיום של חברות שמוכנות לתת שירות, יותר זולה גם בדקות והיא ללא דמי מנוי.


למה לבזק לא נותנים להוריד מחירים. בזק היא מונופול, היא לא מונופול מבחינת התואר כי פתחו את זה לתחרות אבל בסך הכול היא מונופול. בגלל שהוא מונופול, הוא לא יכול להוריד מחירים. זה מצטייר כאילו הציבור נפגע לטווח הקצר. אנחנו פותחים את השוק לתחרות ותהיה מדיניות שתייצר תחרות כדי לייצר תחרות נוספת. זה מאוד קל ומאוד פשוט. יש נושא שאף אחד לא נגע בו, וזה ה-היי מקס. זה מוצר שיודע לייצר תחרות נוספת. זו טכנולוגיה אלחוטית שיודעת לייצר בזול טלפון נייח.


התחרות בשוק הסלולר לא הסתיימה. יש ארבע חברות, שלוש הן פחות או יותר באותו גודל ועוד אחת יותר קטנה. אני חושב שהתחרות לא הסתיימה ויש דרכים לפתח אותה. יש את התוכנית עליה נשאלתי, לגבי מפעילים וירטואליים שזה כמעט כמו סוכן, כאשר חברות גדולות יוכלו לייצר בעניין הזה. בשנת 2007 אנחנו רוצים לתת פתרונות לנושא הזה וזה יפתור גם בעיית הקישוריות ואני חושב שזה ייתן פתרון יותר גדול לגבי התחרות כי יש תחושה שהתחרות לא מספיק חדשה, כי עובדה שפחות או יותר יש את אותם סלים, אותם מכשירים, אותם מחירים. זה בערך הכיוון לגבי הקישוריות.

לא הבנתי אם אתה מתכוון לאמץ את הדוח של החברה הלאומית שהתייחסתי אליה קודם לכן? הם הציעו להוריד את זה ל-22 אגורות.

אני פשוט לא מכיר את הפרט הזה שאמרת. כמדיניות אני רוצה שהשוק הסלולרי יקבל תחרות יותר חזקה ואני חושב שזה לא פחות חזק מאשר עוד פעם יחליטו מראש כמה כסף זה יעלה.


התייחסו לטלוויזיה. שאלו כאן אם עומדים במחויבויות, לא עומדים במחויבות, אם עומדים, כמה עומדים ואיך עומדים. אני אומר את זה בכותרת, כי נמצאים כאן שני אנשי מקצוע, אחד בתחום הכבלים והלוויין, יורם מוקדי, ואני רואה שגם איילת מצגר נמצאת כאן והם יוכלו להתייחס יותר בפירוט לגבי המחויבויות.

למה הם עוד לא מאוחדים?

היה מכרז. נכנס אינטרנט, נכנס סלולר, נכנסו הרבה שחקנים לשוק ויש בעיה. אני לא בטוח שהפתרון של הבעיה היא להוריד חצי אחוז, אלא צריך פתרון כולל. יש בעיה עם המפרסמים, האם הם לוקחים יותר מדיי כסף, פחות מדיי כסף, שמעתי שלוקחים שלושים אחוזים על הפרסום. סוגיה של העמלות שלהם, היא הקטנה בסוגיות מבחינת המחויבויות. האם הם עומדים במחויבויות שלהם או לא, לכן יש את הרשות השנייה שעושה את עבודתה.

פעם היה ערוץ 3 ובו היה כדורגל וסדרות. אם היו אומרים לי שאני אקבל ערוץ תקשורת שבו אני אוכל לתת כדורגל וסדרות, הייתי לוקח אותו כי זה מכרה זהב, כי אני לא צריך להוציא הרבה כסף, אני לא צריך יצירה מקומית אלא אני נותן כדורגל וסדרות, יש לי את כל האנשים ואני מוכר פרסומות. באו, נתנו לערוץ להיות ערוץ מתחרה והוא התחייב מעתה ועד עולם לתת יצירות ישראליות וכולי, והוא משדר - אם כי החדשות אצלו מעולות – כדורגל וסדרות.

חדשות לפריפריה. אני לא רוצה לקרוא לזה חדשות HOT כי זה לא צריך להיות ב-HOT אלא אלה צריכות להיות חדשות לפריפריה. חשבתי ואני עדיין חושב שהפלטפורמה המתאימה, אם המטרה היא לדאוג לפריפריה, למי יש מאה אחוזים פריפריה? לרשות השידור. לא לכל אזרח יש כסף להתחבר ל-HOT, ואם ל-HOT יש, אז למה לא ל-YES? מנויי YES, או מנויי רשות השידור או המגזר הערבי, לא מגיע להם חדשות פריפריה? אם המטרה פריפריה, זה מגיע לכולם. האוצר התנגד לא כי הוא נגד חדשות לפריפריה אלא בגלל שיש לו איזה שהם עניינים עם רשות השידור. האוצר הציע שהוא יפצה את החדשות המקוריות שלמעשה משודרות על-ידי HOT, לא כתוצאה סופית כי אני מתנגד לזה שזה יהיה רק ב-HOT. צריך שכל הפריפריה תיהנה מזה. השנה האוצר יפצה אותם על ידי הורדה מהפחתת התמלוגים שהם משלמים, במהלך השנה הנוכחית אנחנו נשב עם השר איתן כבל, עם רשות השידור, עם האוצר, עם רשות הכבלים והלוויין, וזאת כדי לגבש פלטפורמה איך זה נכנס לרשות השידור או באיזה דרך אחרת אפשר לעשות זאת. זה חייב להיות. ב-2007 זה ממשיך כהורדה מהתמלוגים אבל לא כפתרון קבע.


לגבי הרדיו הפיראטי. המשרד עוסק באכיפה לגבי הרדיו הפיראטי כפי שעשה זאת רק עתה. הוא לא עוסק רק בזה כי יש עוד נושאים שזקוקים לאכיפה. שאלת למה אין רדיו למגזר הרוסי ולמגזר הדרוזי. היום, כל עוד אנחנו ללא רדיו דיגיטאלי, המשאב של התדרים הוא מוגבל מאוד. ישנם שני תדרים קבועים לרדיו אזורי והתדרים מוגבלים. כשיהיה רדיו דיגיטאלי, יהיו לפחות ארבעים ערוצים שנוכל לשחרר, ואז יהיה למגזר הרוסי, יהיה למגזר הדרוזי, יהיה לערבים, ויהיה לכל מי שיראה את עצמו.

מתי יוצאים למכרז?

המכרז על התשתיות צריך לצאת ב-2008. אנחנו נקבל החלטה מה עושים לגבי הרדיו הדיגיטאלי, האם זה זיכיון.


לגבי ערוץ 9. הממשלה החליטה להחליף את התשתית משיקולי עלות, מאנלוגי לדיגיטאלי. שבעים מיליון, מאה מיליון, חמישים מיליון, זה רק על החלפת תשתית. לקחו את אותם ערוצים שנמצאים היום והעבירו אותם תשתית. לא נעשה דיון מה במקום מה. אי אפשר לעשות שישה ערוצים אלא צריך שבעה. היום יש חמישה וצריך לעבור לשבעה ערוצים. ערוץ 9 הוא ערוץ ייעודי שמותר לו לשדר פרסומות על אף שהוא בתוך הדבר הזה. גם ערוץ 24. מבחינה טכנית, אם אנחנו עושים ערוץ ייעודי אחד, צריך גם את השני. להכניס שני ערוצים ייעודיים, צריך לקחת בשיקול ובחשבון – ואנחנו צריכים לעבוד על זה, ודיברנו על זה עם איתן כבל – שלהוסיף צריך החלטת ממשלה ורשות שידור שיחליטו אם מוציאים או לא מוציאים. אתם מדברים על הוספת שני ערוצים.

תוציא אחד.

אי אפשר להוציא אחד כי צריך להסתדר עם רשות השידור. אני לא יכול להחליט לעשות זאת. דבר נוסף, יש את המשמעות שכאשר אנחנו מאשרים ייעודי אחד, אנחנו צריכים לאשר ייעודי נוסף.

תוריד מהתמלוגים של 24. תאמר להם שאין לכם אפשרות ואתם הולכים עם ערוץ 9 ולכן הם מקבלים הנחות.

יש עוד נושא אחד שצריך להתייחס אליו. להוסיף עוד שני ערוצים, זאת עלות מאוד גבוהה שלשם כך צריך את האוצר. ראש אגף התקציבים יכול להתייחס לזה. בעיה נוספת שאף אחד לא לקח אותה בחשבון היא שהמכרזים של ערוץ 2 ו-10 שהתמודדו במכרז היו שחקנים יחידים בשוק הפרסומות. אתה מכניס להם לתוך הסל עוד שני ערוצים ייעודיים ששניהם יכולים לחיות מפרסומות, צריך לקחת את זה בחשבון כי זה יכול לפתוח את המכרז מחדש, יהיה על זה בג"ץ. על כל דבר אפשר לומר כן או לא, אבל יש דרג מקצועי. יש בעיה גדולה עם העניין הזה.

לא קיבלנו תשובות על כל השאלות. אני אשמח לקיים דיון מיוחד על ערוץ 9 ובשלב מסוים אכן אעשה זאת.


תודה רבה אדוני השר ומנכ"ל המשרד.


הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:30