PAGE
1
ועדת הכלכלה

6.12.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס' 122

מישיבת ועדת הכלכלה

יום רביעי, ט"ו בכסלו התשס"ז (6 בדצמבר 2006), שעה 09:00

ס ד ר ה י ו ם

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת רונית תירוש:

הפעלה ללא היתר של שלוש תחנות כוח של חברת החשמל

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

חנא סוייד

רונית תירוש

חזי קוגלר

- מנכ"ל משרד לתשתיות לאומיות

דן וינשטוק

- מנהל מינהל החשמל, משרד לתשתיות לאומיות

יהודה סבן

- רפרנט אנרגיה, משרד האוצר

יבגניה ברנשטיין

- ממונה מקורות אנרגיה, אגף איכות אוויר, המשרד




להגנת הסביבה

גלי גרוס


- משרד המשפטים

משה בכר

- סמנכ"ל ייצור והולכה, חברת החשמל

עו"ד דוד יהב

- יועץ משפטי, חברת החשמל

דוד גולן


- דובר חברת החשמל

דניאל רוזנר

- מזכיר דירקטוריון חברת החשמל

אונית אבן

- עוזרת לסמנכ"ל חברת החשמל

אמנון שפירא

- יו"ר הרשות לשירותים ציבוריים חשמל

אילן סולימן

- רשות החשמל

פרדי גולן

- רשות החשמל

אהרן גולדמן

- רשות החברות הממשלתיות

שמעון בן חמו

- רשות החברות הממשלתיות

אורן ארמבם

- התאחדות התעשיינים

לאה ורון

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת רונית תירוש:

הפעלה ללא היתר של שלוש תחנות כוח של חברת החשמל

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום דיון מהיר: הפעלה ללא היתר של שלוש תחנות כוח של חברת החשמל. הבקשה לדיון היא של חברת הכנסת רונית תירוש.


ועדת הכלכלה קיימה ב-11 ביולי וכן ב-18 באוקטובר 2006 דיונים בעניין קידום התחרות במשק החשמל. כבר בדיון שהתקיים ב-11 ביולי עלה עניין רישיונות הייצור לתחנות באלון תבור ובגזר, וכמובן הקמת חברות בנות. דיברנו על כל הנושא הזה על-מנת לקבל רישיון צריך להקים חברות בנות והמנכ"ל דיבר כאן על הקושי שיש לו להקים את החברות על-מנת לקבל את הרישיון. באותה שייבה ב-11 ביולי אמר מנהל מינהל החשמל במשרד התשתיות, מר דן ויינשטוק, ש"את תוכנית הפיתוח צריך לקדם ולזרז, ולפחות משרד התשתיות עושה ככל שביכולתו. הבעיות עם שתי התחנות הבנויות, אלון תבור וגזר, הן בעיות משפטיות, עובדים עליהן, כל יום יש דיון בנושא עם היועצת המשפטית של המשרד, עם מנכ"ל משרד התשתיות, ואני מניח שזה ייפתר בתוך ימים בודדים". אנחנו מדברים על חודש יולי.


אני מבין שהבקשה של חברת הכנסת תירוש הגיעה בעקבות ההצהרה של מנכ"ל החברה באילת שאמר ש"אני מפעיל את התחנות ללא רישיון".

למיטב זיכרוני הוא אמר "ככל שאני יודע שאני עובר על חוקי השבת, אז אני בוודאי יכול לעבור על חוקי המדינה".


אני תוהה ביני לבין עצמי אם בכלל לקיים את הדיון הזה, כי הרי נשוא תלונתי לא נמצא כאן, ואני זוכרת שקבענו פגישה דומה או ישיבה דומה, ואז הודיעו שהוא לא יכול להגיע, ואז ביקשת לדחות את הישיבה ואכן דחינו אותה לבקשתו. אני לתומי הנחתי שמנהלת הוועדה, שיודעת לעשות מלאכתה נאמנה, אכן דאגה או תדאג שהוא יהיה ואז הדיון יתקיים בנוכחותו.


זאת זילות. זה דבר שלא ייעשה.


אני רוצה לומר לכתחילה למה היה חשוב לי לקיים את הדיון הזה. הרי אפשר היה להרים טלפון ולהביע את התמרמרותי מעצם התנהלותו והתנסחותו של המנכ"ל.


אני הייתי מנכ"לית משרד החינוך, גם מנכ"לית וגם חינוך, אלה שני פרמטרים שמאוד חשובים בעיניי לדיון. מנכ"ל הוא עומד בראש פירמידה, הוא נשוא עיניהם של כלל העובדים בחברה, בפירמה או במשרד ממשלתי. התנהגותו נותנת לגיטימציה לכלל העובדים. כשעומד מנכ"ל ואומר אני מצפצף על חוקי המדינה, גם אם הוא אומר לטובת הלקוח, הרי זה התפקיד שלו, לדאוג ללקוחות, לדאוג שהשירות יינתן בזמן וכראוי, אבל הוא לא יכול לומר שאני עושה את זה בשם טובת הלקוח, אני מצפצף על חוקי המדינה. זו אמירה קשה, זו אמירה תקדימית, זו אמירה שאני מתפלאת למה רק אני דרשתי דיון ולא באה המדינה עצמה, הגוף המחוקק, ואמרה שצריך להעמיד אותו לדין על דבר כזה.


אני רציתי לתת זכות שימוע. שיבוא האדם ויאמר אמרתי ככה, לא אמרתי, לא התכוונתי. זה בסדר. כל אמירה שלו שהייתה ממזערת את הנזק שבאמירה, הייתה מקובלת עליי. אני לא צריכה שיתנצל בפניי. כל מה שרציתי הוא שיחזור בו מדבריו ויאמר שהבעיה שלו לא נפתרה ושנעזור לו. לשם כך אנחנו כאן וזה לגיטימי לגמרי. אבל הוא לא חזר בו, לא מעל דפי העיתון. אפילו היה חוזר מעל דפי העיתון, הייתי מבטלת את הבקשה לזימון הישיבה, אבל אפילו את זה לא שמעתי שהוא אמר. אסור לו להיות מנכ"ל. הוא צריך להתפטר. לא קראתי לו להתפטר. אמרתי שאם הוא לא מסוגל לנהל את החברה במצב הנתון, כשהוא טוען שאין לו גיבוי מהדירקטוריון ואין לו גיבוי מהשר, תתפטר. אף אחד לא יסלח לך, בטח לא מבקר המדינה, שהצלת אותנו ממחסור בחשמל אבל תוך כדי זה עברת על החוקים. זה דבר שלא ייעשה. צריך לשים קווים אדומים.


כאן אני אמעל בתפקידי כחברה בבית המחוקקים המכובד, שאני רוצה שהוא יהיה מכובד, ויש הרבה אנשים שמקלקלים את המכובדות שלו החל מההתבטאויות, הקללות, של אתמול ודרך מנכ"לים שמייצגים את המדינה ומתבטאים ואומרים ש"אם אני יכול לעבור על חוקי התורה ולייצר בשבת, בטח שאני יכול לעבור על חוקי המדינה".

הוא חייב לחזור בו, ואם הוא לא חוזר בו עוד היום, אני קוראת לשר התשתיות – אני מניחה שהוא האדם הממונה עליו – או לדירקטוריון לפטר אותו מיידית, שיהיה מוכשר ככל שיהיה. אי אפשר לעבור לסדר היום עם דבר כזה. בזה אני אסיים את דבריי עליו.

לעניין הזה שצריך להדאיג את כולנו כאזרחים מן השורה. יש פה מצב בלתי נורמאלי שבו מצד אחד אנחנו עלולים או צפויים להיות חשופים להפסקות חשמל בגין העובדה שאין רזרבות מספקות ומספיקות, לבין מצב שמשרד התשתיות וחברת החשמל דאגו שיהיו גופים שיספקו את אותן רזרבות נדרשות אבל לא דאגו לשלב נוסף שאומר שהן עובדות, הן עובדות ברישוי, תחת חוקי מדינת ישראל.

לא רציתי להצהיר כאן הצהרות מהומתיות ודיברתי גם הבוקר עם שר התשתיות כי בסופו של יום שר התשתיות הוא האחראי לתפוקות החשמל במדינת ישראל ולזה שנקבל שירות, גם אם יש תחתיו חברה כזאת או אחרת, ממשלתית, שצריכה לדאוג לזה. אני לא רוצה להיכנס לנושא המשאים ומתנים שמתנהלים כרגע, אני הבנתי גם מהשר שיש שולחן עגול והדברים מתנהלים. אני יכולה רק להצטער שמ-2003 נדמה לי, אז החליטו על הרפורמות הללו עם החברות החדשות, לא ישבו כבר אז, לא הרגישו כבר אז את הלחץ הנדרש כדי לסיים את תהליך ההתדיינות מול ועדי העובדים, שזה לגיטימי לגמרי. אגב, אני לא באה לתקוף את ועדי העובדים וחבל לי שתוקפים אותם. אני חושבת שהם עושים עבודה נאמנה וטובה. אני חושבת שהם צריכים להיות בכלל בצד בעניין הזה של המתקפות. הם בסדר. אני תמיד רואה את האחריות – ואני לא אומרת את האשמה – על המשרד המוביל את הרפורמה. אני גם חוויתי את הדבר הזה. הייתה בחינוך רפורמת דוברת, לא צלחה, אז באיזשהו מקום עשינו שני צעדים לאחור ועשינו ניסוי קטן, ועליו יש הסכמות. בטח מי שמוביל את הרפורמה, הוא אחראי שאכן היא תתממש כך או אחרת ועליו חלה חובת ההוכחה שהוא מגיע גם להידברות וגם להסכמות עם כל המעורבים, בוודאי עם ועדי העובדים. לכן אין לי טענה, ולו אחת, כנגד העובדים.

לעניין עצמו. מבחינתי התרציתי בנקודה הזאת לפחות. אמרתי לשר התשתיות שאני רואה בו אחראי בסופו של דבר לתקינות השירותים של החשמל בישראל. הוא אמר לי שהוא לא בורח מאחריות. מאחר והגופים, המנגנונים, המפעלים, תחנות הכוח לצורך העניין שצריכות לייצר את הדלתא הזאת של הרזרבה קיימות – ואפילו השבוע חנכו עוד אחת – הוא מצהיר שברגע האמת שהוא ירגיש שיש מצב חירום, הוא מיד יוציא תקנה שתפעיל את התחנות תחת התקנות שהוא רשאי לתת כהנחיה זמנית. זאת אומרת, לאותה תקופת חירום שבה נדרש להפעיל את התחנות הרזרביות. אותי זה מספק.

אם עכשיו בדיון יבוא מי מאנשי המקצוע שיאמר לי שכדי להפעיל בעת החירום הוא צריך מראש חודשיים לתפעל את המערכות שם ולשמן אותן, אני חושבת שזה צריך להבהיר לשר התשתיות ולומר שמתוך נתונים סטטיסטיים של שנים קודמות, האדם המקצועי יודע שבפברואר כל שנה – אני סתם נותנת דוגמה – יהיה צורך ברזרבות כאלה ואחרות.

יש תחזיות.

על פי התחזיות. אם זה נכון שצריך להפעיל אותן קצת קודם ולשמן את הגלגלים, אנחנו אומרים שזמן החירום מתחיל כבר בינואר או מתחיל כבר בדצמבר, ואז יותר קל גם לי – ואני מניחה שאני מתפרצת לדלת פתוחה מבחינת השר – לומר לשר שזמן החירום מתחיל בינואר ולא ברגע שיש לי נפילת טמפרטורות.


אני חושבת שתפקידנו כחברי בית המחוקקים לדאוג שהמדינה הזאת תפעל תחת החוקים שלה ותחת מינהל תקין. אני לא רוצה לחשוף אף אחד מאתנו – בטח לא את אנשי חברת החשמל, לא את העובדים, אפילו לא את המנכ"ל וגם לא אותנו – שאנחנו צריכים לוודא שהחוקים שחוקקו נאכפים וגם שאנחנו צריכים לשרת ציבור. אני לא רוצה שיבוא מישהו כדוגמת המבקר ויאמר שלא עשינו את תפקידנו נאמנה, לא התרענו בזמן ולא אמרנו.

המנכ"ל אמר את זה בעצמו.

לכל אחת מוועדות הכנסת יש תפקיד פיקוח על משרדי הממשלה והחברות הרלוונטיות. לא צריך לחכות למבקר המדינה.

אני הולכת עד נקודת הקצה. לא התכוונתי באמת שהמבקר ירד לדברים הללו. לכן אני אומרת שהיה חשוב שאנחנו בוועדת הכלכלה, למרות הדיונים הטובים והמפרים שעשיתם, ומתי אני מבינה בחשמל, אבל מאז הדיונים באמת למדתי המון ואני רגישה לנושא ואיכפת לי ממנו, וזה גם מחובתי לוודא שההתנהלות תהיה תקינה לעתיד ולא נהיה עוד פעם במצב שיש לנו מחסור בחשמל ואנשים ינותקו ממכונות ההחייאה שלהם, תרתי משמע.


לכן ביקשתי את הדיון. מבחינתי הוא יכול להיות מאוד קצר. אני עצמי התרציתי ונרגעתי מזה ששר התשתיות הודיע הבוקר שהוא רואה את עצמו אחראי והוא מחויב להפעיל את התחנות ברגע החירום. תפקידכם אנשי המקצוע בחברת החשמל להודיע מתי מתחילה תקופת החירום ששר התשתיות מבין את זה ובזכות התקנות עומדות לרשותו ייתן את אותה הנחיה להוציא אישורים לתחנות האלה לפעול.


תודה רבה אדוני היושב-ראש.

מנכ"ל משרד התשתיות. חברת הכנסת שאלה כמה שאלות בדברים שלה.

עם התייחסות לבעיה הראשונית שהיא לא נפתרה, למנכ"ל, אבל אני לא יודע אם הוא יענה לי על זה.

יושבים כאן אנשים ברמות סמנכ"ל והם לא יכולים לענות על מה אמר המנכ"ל. מנכ"ל משרד התשתיות ידע מה קורה ויוכל לתת לך תשובות.

אנחנו במשרד התשתיות מייחסים חשיבות גדולה לדיון הזה ולכן באנו עם ההנהלה הבכירה של המשרד. גם ההנהלה הבכירה של חברת החשמל הגיעה לדיון. אני אמנע מלהתייחס לנוכחותו של המנכ"ל אבל יש כאן אנשים שיוכלו להתייחס לנושא. אני הייתי שמח לו הוא היה מופיע בדיון.

יש לך אולי השערה מדוע הוא לא הגיע?

לא.

יש לך סמכות לפטר אותו?

לא. הוא מנכ"ל של חברה ממשלתית.

למי יש את הסמכות הזאת?

לדירקטוריון, וזו החלטת ממשלה.

אני אתייחס לגישה שלנו לגבי ההפעלה של התחנות. ברור – אני חשוב שלכך גם התכוון מר ויינשטוק בדיון שהתנהל בחודש יולי – שמבחינת משרד התשתיות יש לפעול על-פי החוק ובמסגרת החוק וצריך כמובן לדאוג לכך שהפעילות הנדרשת מכל התחנות שפועלות תהיה באותה מסגרת. בין השאר לשם כך יש עורכי-דין מכובדים שזה תפקידם לתת את הפתרונות על-מנת לאפשר את הפעילות התקינה של התחנות בכל ימות השנה, ובמיוחד כמובן בעת משבר או חירום.

במצב הנוכחי, קודם כל אנחנו עוקבים אחרי הדבר הזה, התחנות מתוחזקות. יש צורך כמובן להיערך זמן הדרוש כדי לעבור ממצב של תחזוקה של התחנות למצב של הפעלה. זה אני מציע שמר בכר מחברת החשמל, שהוא אחראי מטעם החברה על ההפעלה, הוא יוכל לתת קצת יותר פרטים בנושא הזה. בעניין הזה אנחנו מסכימים, שאנחנו חייבים להיות ערוכים – ועל זה אנחנו כן דנים עם החברה – על מנת שהיה ויהיה מצב של חירום, שניתן יהיה לעבור ממצב של תחוקה למצב של הפעלה.

התחנות הללו מעולם לא הופעלו עד כה?

אני חושב שהם הופעלו להרצה.

התחנות הופעלו לתקופת הרצה. יש שני סוגים של כשירות שאליהם אנחנו צריכים להגיע: האחד, אותה כשירות תפעולית שאנחנו שומרים עליה באמצעות פעולות תחזוקה, לרבות הפעלה תקופתית כאשר פעם בשבוע על-פי הנחיות היצרן, כדי להבטיח את הביצועים, כדי שהיא תהיה מה שנקרא במצב של התנעה. זאת אומרת, אחת לשבוע אנחנו עושים התנעה.


כשעושים התנעות כאלה, זה לא יכול לבוא במצב של STAND ALON. כדי שהדבר הזה ייבחן, הוא חייב להיות מחובר, לספק חשמל ולבחון את היכולת הזאת עד עומס מלא. מתאים את זה בהתאם לביקושים ובהתאם לסך כל תוכנית הייצור.


הדבר השני הוא כאשר אנחנו מסתכלים ויש לנו צפי לביקושים מסוימים, ואנחנו למשל כבר עשינו את ההפעלה השבועית, אבל אני צריך לבוא ולומר בשעה מסוימת, ביום מסוים, להתייצב עם יכולת מובטחת. הבעיה היא שאם יש לך ציוד שעובד, אתה עושה לו את הטיפול ברציף ואז היכולת שלך להבטיח ולקיים נובעת מזה שהציוד עובד. תמיד ישנו סימן שאלה ואי-ודאות כשאתה עובר ממצב בו ציוד לא עבד למצב בו הוא עובד.

הדברים ברורים. אלה דברים עליהם דיברנו בישיבות הקודמות.

מר קוגלר, למה אין רישיונות? אנחנו כנסת, אתם ממשלה, למה אין רישיונות? איך אתה ישן בלילה כשאתה יודע שהאנשים שכפופים לך מנסים לעבור על החוק? אני אומר לך שלמרות המטרה של הדיון, כמעט שאני לא יכול לבוא בטענות אל חברת החשמל. זה שהמנכ"ל אמר את מה שהוא אמר וסיבך את העניינים, ועכשיו אנשים כאן צריכים לבוא ולהסביר את האמירה שלו, נניח את זה לרגע בצד, אבל איך אתם חיים עם זה? אתה גם יודע שהרפורמה נכנסת ולא יהיו רישיונות עד הרפורמה. לא יהיו רישיונות ואז צריך לומר ביושר שלא תהיה רפורמה, שהשר יבוא לוועדת שרים לחקיקה וינסה לבטל את הרפורמה, למשוך אותה, להשהות אותה וכולי. כולנו מרמים את כולם. כל דיון שאנחנו יושבים כאן, כולם מספרים את אותם סיפורים. אני מוציא את הפרוטוקולים ואני מרגיש שאני בישיבה הקודמת כי בכל פרוטוקול נאמרים אותם הדברים. בוא תגיד לנו אם יהיו רישיונות או לא יהיו רישיונות.

בוודאי שהחוק מחייב שכל התחנות במדינה יפעלו על-פי רישיונות. בוודאי שגם התחנות הללו יופעלו בהתאם לחוק ועל-פי רישיון. הנושא של תאגוד של חברות – כל תחנה שנבנתה אחרי המועד הרלוונטי הייתה צריכה להיות במסגרת של חברה – וכדי לתאגד את החברות הנושא נתקל בהתנגדות העובדים בגלל הדיונים על השינוי המבני. מאחר שאנחנו שואפים להגיע להסכמה עם כל הצדדים על ביצוע של שינוי מבני, התאגוד של אותן החברות התעכב. זה מה שיצר את המצב החוקי מבחינה טכנית, שכתוצאה מכך יש תחנות, אין תאגוד, וכתוצאה מכך אין רישיונות. אנחנו מאמינים שאנחנו כן נגיע להסכמות, לפחות באופן עקרוני על השינוי המבני. מאז הדיון הקודם התקיימו דיונים רבים בין כל הצדדים. אני לא יכול לומר שכולם הגיעו להסכמות, אבל כן הייתה התקדמות. אנחנו מאמינים שעד מועד סיום הרישיון הנוכחי לחברת החשמל, יש סיכוי סביר שאנחנו כן נגיע להסכמות עם כולם. במסגרת אותן ההסכמות בוודאי נצטרך לתת את הדעת מה אנחנו עושים לגבי תחנות שפועלות בינתיים בהיעדר מסגרת של תאגוד. אנחנו מאמינים שבמסגרת ההסכמות שאנחנו שואפים להגיע אליהן, אנחנו ניתן גם את הדעת לסוגיה הזאת, גם מתוך ההסכמה.


אני רוצה להדגיש ולומר שעד אותו מועד אין ציפייה שיידרש אותו היקף של אספקה של חשמל שהתחנות הללו יכולות לספק. לכן אנחנו מאמינים שהבעיה תיפתר מאליה במסגרת ההסכמה אליה נגיע.

כמה אחוזים אתה נותן לסיכוי הזה להגיע להסכמה?

היכן שאני גדלתי היו הרבה הימורים, אבל אף פעם לא השתתפתי בהם. אני לא רוצה להתחיל בזה עכשיו.

זה הימור?

זה לא הימור. יש משא ומתן כמעט על בסיס יום יומי. כשאני אומר כמעט על בסיס יום יומי, אני מדבר על מפגשים עם כל הצדדים לגבי עבודות הצוות מכל הצדדים, וזו באמת עבודה שוטפת מכל הצדדים. יש מאמץ מאוד רציני. יש דיונים לפרטי פרטים על הגישות השונות של כל אחד לגבי הפריטים השונים שדרושים לביצוע של השינוי המבני. יש בהחלט ניסיון להפגיש את הגישות באמצע. אני לא יכול לתת לך ערבות שנגיע לסיכומים, אבל הרושם שלי הוא שכולם מבינים – לרבות העובדים – שיש צורך להגיע להסכמות ובמועד. אני מציע לתת עוד קצת סיכוי לזה.

אני אישית הייתי שמחה לתת סיכוי לכולנו, אבל אני מבינה שיושב-ראש הדירקטוריון הצהיר היום שאין סיכוי שהסכסוך ייפתר וכי הוא יימשך עוד שנים.

אני מצטער על הצהרה כזאת.

אם זה לא היה במדינה שלנו, זה היה מצחיק.

אנחנו מקיימים דיונים גם עם יושב-ראש הדירקטוריון, ממלא מקום יושב-ראש הדירקטוריון. אני חושב שיש הצעות רציניות שמועלות, גם מצדו. אם אכן מה שמציינת חברת הכנסת תירוש הופיע, אני מופתע. אני חושב שאין מצב של ניתוק או חוסר ניסיון להגיע לנקודת פשרה.

אני מבקש את מר בכר להתייחס לנושא הזה של התחנות. אנחנו מבינים את האילוצים של החברות. אמרה חברת הכנסת תירוש וגם אני אומר, ואני מניח שגם יאמר זאת חבר הכנסת סוייד, שאם ירצה, יהיה שותף גם הוא לעמדה הזאת. אין לנו כלום נגד חברת החשמל וגם לכל המצב שנקלעתם אליו. מצאתם את עצמכם במקום שלא רציתם להגיע אליו. יש לכם תחנות. מחר יש צפי להפסקת חשמל או לביקוש יתר, אתם תרימו את התחנות כי אתה צריך שהדיאליזה תעבוד בבית החולים, או שאתה תפעיל תחנה ללא היתר. הדברים האלה כמעט ברורים. אני חושב שזה הכיוון. הם לא מפעילים תחנות כשלא צריך ללא היתר. נכון?

חד-משמעי.

לכן הבעיה שלנו היא לא מולכם דווקא, לא מול החברה. לחברה אין לנו שום טענה. אתם בניתם, הכנתם את עצמכם, יצרתם עתודות וזה בסדר גמור. הבעיה הגדולה שלנו היא מול משרד התשתיות שלא מצליח לסיים את הרפורמה הזאת. הייתי בישיבת ועדת הכנסת, שם קיבלנו את חוק ההסדרים, ובשבוע הבא אנחנו צריכים כבר להתחיל לדון על כך שהולכת החשמל תישאר בידי המדינה. אני לא יודע אם יש צורך לבזבז את זמננו בדיונים האלה – כן תהיה רפורמה, לא תהיה רפורמה, תהיה הפרדה, לא תהיה הפרדה, הכול שרוי בערפל מוחלט – וכרגע נראה לי שהכנסת רצה יותר מהר ממשרד התשתיות ומחברת חשמל. אלה דברים שמדירים שינה מעינינו. לכן אני חושב שהמנכ"ל הוזמן לכאן, להסביר את האמירה שלו וכמובן, כפי שאמרה חברת הכנסת תירוש, להציף את הבעיות על-מנת שאולי יחד עם ועדת הכלכלה נוכל לפתור אותן.

למרות שלא הייתי אני זה שאמר את הדברים, אני מצר עליהם ומתנצל.

אתה?

אני. אני חושב שהדברים שיושב-ראש הדירקטוריון העביר למשרד התשתיות מדברים בעד עצמם ובעצם זה הגוף שצריך לטפל גם במנכ"ל, הדירקטוריון. אני הייתי מציע שנצרף את העמדה של הדירקטוריון לדיון. נמצא כאן מזכיר הדירקטוריון ואני מציע שתשמעו לפחות את האמירה של הדרג הבכיר ביותר בחברה, הדירקטוריון.

אני מזכיר הדירקטוריון ועובד כיום עם מר גביש, שהוא ממלא מקום של תפקיד יושב-ראש הדירקטוריון.


אני חייב לומר לכם שהדירקטוריון לא קיבל ולא יקבל אמירה כזאת של פעולות בניגוד לחוק ולכן הוא קיים את הדיון הדחוף ואת ישיבת הדירקטוריון ביום חמישי. בנוסף אני חייב לומר לכם שהמנכ"ל התנצל בישיבה, חזר בו מהאמירה הזאת, ואם צריך, אין לי ספק שהוא גם יעשה את זה בתקשורת.

הוא יעשה.

קודם כל לכנסת. קודם כל לוועדת הכלכלה של הכנסת בתשובה לדיון המהיר שיזמה חברת הכנסת תירוש.

אני חושב שזה היה מייתר את הדיון.

בוודאי.

הבעיה הוצגה כאן והיא ידועה. אנחנו בנינו תחנות כוח, היום אנחנו עומדים על מעל ל-1,600 מגה-ואט שכרגע הן בלי רישיון. זאת יכולת ייצור מהותית מבחינת החברה, כ-15 אחוזים וזה מאוד מהותי. הדירקטוריון הודיע למנכ"ל ששום דבר הוא לא יעשה בניגוד לחוק. אם נדרש משהו מבחינת ביקושי החשמל, הוא יפנה לדירקטוריון, הדירקטוריון יפנה לשר וישיג את האישורים הנדרשים. נקו דה.


אני רוצה לומר אמירה מאוד ברורה. הדירקטוריון מטפל במלוא החומרה במקרים – ואני לא מתייחס דווקא למקרה הספציפי הזה – של עבירות על החוק. מבחינת האג'נדה שלו טיפול במקרים של עבירה על החוק, טיפול במקרים של עבירה על טוהר המידות, אלה דברים שראיתם בחצי השנה האחרונה בידיעות על חברת חשמל שהדירקטוריון מטפל בזה במלוא הכוח, אם זו ועדת הביקורת ואם זה הדירקטוריון בעצמו. הדירקטוריון לא ישלים עם דברים כאלה. בכל אופן, הדירקטוריון הודיע למנכ"ל שכל דבר ייעשה בידיעת הדירקטוריון על-ידי הדירקטוריון, באישור הדירקטוריון והדירקטוריון ידאג להביא את האישורים המתאימים בכל מקרה שיידרש, אם נדרש, להפעלת שירותי תחנות הכוח שכרגע נמצאות בלי רישיון.

אני בוודאי מברכת על זה. זה מרגיע אותנו.

עולה בדעתי להציע לך, המנכ"ל, משהו. בזמנו במשרד החינוך רצו לעשות שינויים מבניים, לאחד מחוזות, לבטל מחוזות, ובדיוק עמדנו לפני מצב בו יוצא מכרז על מנהל המחוז שעתיד להתאחד. בד בבד לא הגענו להסכמות ולכן נתנו מינוי זמני בידיעה שבבוא היום, כשנגיע להסכמות הנדרשות, עם ארגוני המורים לצורך העניין, אז נאחד ולא נעמוד מול מצב שאנחנו צריכים לפטר מישהו קבוע. ההקבלה אולי שתיתנו את הרישיונות הזמניים כשהם מוגדרים כזמניים, עם לוח זמנים תחום. אני מניחה שרמץ 2007 יפוג תוקף הרישיונות של התחנות הנוספות.

הרישיונות זמניים.

אדרבא, תכלול אותם שם, מה גם שמר בכר אמר שהוא לא יודע היום לומר כמה זמן מראש הוא צריך לפני נקודה ספציפית, שעה מסוימת, של צריכה כזאת ואחרת אלא הוא צריך שזה יפעל באופן שוטף. אולי תדגישו את הזמניות שברישיון, ואז זה לא יחייב אתכם וזה לא יפגע בהמשך הדיונים והרפורמה.

מדברים על רישיונות אד-הוק, איך השר יכול לעזור לכם?

לשר יש סמכות בסעיף 58 לחוק משק החשמל להכריז על מצב חירום ואז אפשר להפעיל.

חשוב לדעת מה הבעיה. מה מונע מהשגת האישורים ועל איזה אישורים מדובר?

לחברת חשמל יש תחנות כוח. לפי הרפורמה החדשה חברת חשמל לא יכולה לקבל רישיון לייצר חשמל. היא צריכה שתהיה לה חברת בת שתקבל את הרישיון. בשנה שעברה אנחנו אישרנו לה שנה נוספת. אני הייתי אז חבר ועדת הכלכלה והזעיקו אותי מחיפה לכאן, ואישרנו לה שנה נוספת. חברת החשמל לא יכולה לקבל רישיון לייצור חשמל אלא היא צריכה לעשות זאת באמצעות חברת בת. כרגע יש מחלוקת עם העובדים על הקמות חברות בנות. כפי שאמר מנכ"ל משרד התשתיות, הם בהידברויות יום יומיות והם לקראת פתרון, מנסים להגיע האחד אל השני.

זה הגיע לבית הדין לעבודה מטעם העובדים, כאשר אנחנו דורשים צווי מניעה כנגד העיצומים.

אני מזכירה לחברי הכנסת על הקמה של חברות וירטואליות. אם אתם זוכרים את הדיון ב-11 ביולי.

זה התייחסות לפתרון - בעקבות דרישת משרד התשתיות - שהעלינו והוא היה אמור להיות מקודם אבל אז הוא נפסל בגלל עיצומי העובדים ולא קיבלנו סעד כנגד העובדים בבתי-הדין לעבודה.

כן, אני זוכר. זה היה בסביבות אוגוסט.

כן. זה בעצם העניין העיקרי כאן.

כלומר, הבעיה היא שהיום אין חברות בת שיבקשו את הרישיון. ואין מי שיבקש אישור.

אין מי שיבקש אישור. יש מי שייתן, אבל אין מי שיבקש. ברגע שמישהו יבקש, תוך דקה יש לו אישור, אבל אין מי שיבקש.

יש תחנות, יש מי שיאשר, אבל אין מי שיבקש.

לנוכח המורכבות, תגיד תודה שיש חשמל.

אני רוצה להעמיד כמה דברים על דיוקם מבחינת המצב המשפטי. קודם כל, בתיקון למשק החשמל, בתיקון לשנת 2003, נעשתה הבחנה ברורה בין שימור המבנים והפעילות הקיימת של חברת חשמל, מה שהיה אמור להסתיים במרץ 2006, לבין תחנות כוח חדשות שבזמן התיקון לחוק עדיין לא היו קיימות ומלכתחילה היו אמורות להיות מוקמות, שהן היו יכולות לקבל רישיון. יש גם חוות דעת מפורשת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בעניין הזה שאומרת שלגבי אותן תחנות כוח חדשות, חברת חשמל לא יכולה לקבל לגביהן רישיונות, היא כמובן לא יכולה להפעיל אותן ללא רישיון, והיא יכולה להקים חברות בנות שיקבלו רישיון, אם היא מבקשת להפעיל אותן.

העובדים רואים בזה רפורמה.

רציתי להדגיש שמבחינת החוק, וגם במסגרת התיקון במרץ האחרון שדחף את כל קביעת הרישיונות לשנת 2007, העניין הזה לא תוקן. זאת אומרת, עדיין ראו את ההבחנה.

התחנות האלה היו כבר בשלבי סיום, אפילו יחידה אחת כבר עבדה.

הנקודה השנייה שרציתי לציין היא הנושא של שעת החירום. בעניין הזה קיימת תקנת חירום למשק החשמל, ויש גם תקנות לשעת חירום באופן כללי. מבחינה משפטית צריכות להתקיים נסיבות מאוד מיוחדות כדי שאפשר להפעיל את הסעיפים האלה, כדי שאפשר יהיה לקרוא לזה זמן חירום. במצב של תקנות שעת חירום יש משהו מאוד מאוד דרמטי, אלה תקנות שמדברים על פסיקה ראשית.

יותר דרמטי מה-4 ביולי?

אל תשכחו שסעיף 58 מדבר על תקופה מוגבלת. סעיף 58 לא מדבר על תקופה לא מוגבלת בזמן.

הנושא של 2006, היועץ המשפטי לממשלה נדרש לסוגיה של הפעלת סעיף 58 והוא הכריע באותן נסיבות שלא התקיימו הנסיבות שמאפשרות הפעלת סעיף 58. בעניין הזה נעשתה בדיקה אחרת במהלך הדיונים על אפשרויות הפעלה, רישיונות זמניים, וחברות בנות, ובאותן נסיבות ראינו שיש קשיים משפטיים להפעלת סעיף 58 באותן נסיבות. יכול להיות שיהיה שינוי נסיבות שיאפשר את קיום הסעיף.

היא אומרת שמצב החירום הוא המפלט האחרון, בסוף. היא רוצה שעוד בדרך יעשו דברים אחרים.

מר בכר, אתה רוצה להוסיף עוד משהו בנושא הטכני? למרות שעושים לך כאן את העבודה.

המשבר שנקלענו אליו, אני מקווה שהיא יהפוך להזדמנות.

מעבר למצב המעט סרקסטי הזה שיש תחנה ויש מי שייתן אישור, אבל אין מי שיבקש אותו, אני רוצה לשאול שתי שאלות.

1.
אני מניח שבגלל זה יש הפסדים. אם יש לך תחנה שהושקעו בה כספים גדולים ואין החזרים, זה אומר הפסדים. אני חושב שאנחנו צריכים לשמוע על ההפסדים למשק כתוצאה מחוסר ההפעלה ומכירת חשמל. מי נושא בזה? מעבר למלל, יש כאן גם משמעות כלכלית.

2.
האם המחסור כאילו, בגלל חוסר ההפעלה, הוא גורם לכך שחברת החשמל לא נענית כל כך לספק חשמל? בשבוע שעבר קיימנו דיון בנושא אספקת חשמל, כאשר מבקשים אנשים שעל-פי חוק הם צריכים לקבל חשמל אבל חברת חשמל לא ממהרת לחבר אותם לחשמל.

אתה מתכוון לכפרים הערביים?

גם וגם. כן.

אולי המחסור הזה וחוסר הרצון להביא לעומס קריטי כאילו, הוא כבר מווסת את כמות הבקשות של חברת החשמל.

רעיון מעניין.

האמת שהוא נגע בשני רעיונות מעניינים. רק לידיעתך, יש תחנות שבנויות ומופעלות מעת לעת כדי לשמור על כשירות אבל יש תחנות ארוזות ועוד לא בנו אותן. יושבות קונסטרוקציות שלמות, ואת זה אתה לא יודע. תשאל מי משלם את המיליונים האלה, אבל זה כבר דיון אחר שלא ניכנס אליו עכשיו כי אני לא חושב שזה המקום.


אני מבקש את היועץ המשפטי להתייחס לנושא. בנוסף לכך, לגבי עלייה ברמת ביקוש, אם אפשר להגדיר אותה במצב חירום. זאת אומרת, האם התחזיות של חברת חשמל אומרות שבעוד חודשיים יהיה מצב נתון.

התשובה היא חד משמעית, כן. יש מצב שטעיתי בחיזוק, השירות המטאורולוגי אומר שהטמפרטורות יעלו בשתיים אבל הן עולות בארבע מעלות, ושתי המעלות האלה הם בדיוק 600 מגה-ואט שחסרים לנו.

זה נכנס להגדרת סעיף 58 בחוק לשעת חירום?

לא. אני לא מכיר את זה.

זה מה ששואל היושב-ראש. לכן התשובה צריכה להיות של היועץ המשפטי ולא שלך.

לא מדובר ברפורמה אלא מדובר בזנב קטן של הרפורמה של תחנות שהוקמו אחרי 2003. נמצא פה סגן יושב-ראש רשות החברות, שמעון בן-חמו. אגב, אני הרבה פחות פסימי מאחרים לגבי הרפורמה ואני אומר שהרפורמה תצא לדרך ובכך אין ספק, לפחות לנו בחברת חשמל אין ספק בכך. זה כמובן עניין של ויתורים ובצורך בהסכמה ובהידברות עם העובדים, ובשלב הזה לפחות נראה שהעובדים בהחלט משתפים פעולה. הם כמובן חרדים לגורלם ולעתידם, אבל אני מאמין שהרפורמה הזאת תצא לדרך בחסות או באחריות משרד התשתיות ומשרד האוצר.


לגבי מצב חירום. הפרשנות הזו שאנחנו מכירים אותה, שנותנת אותה גברת גרוס, היא פרשנות שבעצם יוצרת DEAD LOCK. מספר שנים, מאז חקיקת החוק, אנחנו מנסים להקים את אותן חברות בנות כדי שאותן תחנות שיש למשה בכר יוכלו לפעול כדין, אלא ברגע שאנחנו מגיעים לעובדים, העובדים נוקטים מיד עיצומים, כמו שהם נוקטים בהיבטים אחרים שקשורים בעקיפין או במישרין לרפורמה. אנחנו הולכים לבתי הדין לעבודה, וראו זה פלא, בתי הדין לעבודה דווקא נוטים לקבל את גרסת או עמדת העובדים. בית הדין לעבודה פעם אחת לא הוציא צו מניעה, אפילו בית הדין הארצי לעבודה שם הגשנו ערעור יחד עם המדינה, לא הוציא צו מניעה והציע לצדדים לנהל משא ומתן, ואכן ניהלנו משא ומתן.


כרגע מתנהל משא ומתן בין המדינה, הנהלת החברה והעובדים על הרפורמה הגדולה. באה רשות החברות, בא משרד האוצר, ואני מבין שזו גם עמדת ראשי משרד התשתיות, ואומרים שזה לא בדיוק הזמן להיכנס לעימותים עם העובדים. אז אנחנו צריכים למצוא איזשהו פתרון כדי שלא נגיע ל-DEAD LOCK כי הסבירות שאנחנו ניתקע בבתי הדין לעבודה היא מאוד גבוהה. אני חושב שהפרשנות הזו של סעיף 58 היא פרשנות שלפי עניות דעתי – גם היועצים המשפטיים של רשות החברות מסכימים לה – הפרשנות המצומצמת פשוט יוצרת DEAD LOCK ולא יכולים לפתור את העניין הזה. אני חושב שהפרשנות צריכה להיות הרבה יותר ריאלית והרבה יותר מעשית, ומדובר בחודשים, מדובר בזמנים.

איך היית מחשיב אותה?

הייתי אומר שמצב חירום זה מצב שאנחנו צריכים לספק חשמל ואנחנו לא מסוגלים אלא אם כן נתחיל את אותן תחנות. כך אנחנו מפרשים את זה.


אנחנו פנינו לשר התשתיות וליועץ המשפטי לממשלה שינחו אותנו מה בסוף באותם מצבים שאנחנו חושבים שהם מצב חירום וכיצד נפעיל אותם. מישהו צריך פה לפתור – ולפי דעתי הסמכות נמצאת בממשלה – את אותו DEAD LOCK על פי החוק, וחבל שבאמת באותה הזדמנות שאתם הארכתם בכנסת בשנה אחת את הרפורמה, אבל לא את אותו זנב קטן כפי שביקשנו, אבל פשוט הממשלה לא הביאה את זה אל הכנסת.

כמו שאני מכיר את השר בן-אליעזר הוא מחויב לאספקה סדירה של חשמל לכל הציבור, גם בתקופה של העיצומים שהיו כל הזמן. זה הובהר בצורה מפורשת שאנחנו לא ניתן שתהיה פגיעה באספקה הסדירה של החשמל. זה מבלי לגעת כמובן במחויבות של השר לביצוע של הרפורמה. אנחנו לא רואים סתירה בין השניים. לא ניתן שתהיה פגיעה באספקה הסדירה של החשמל. כפי שציינתי בדבריי בראשית הדיון, זה תפקידם של המשפטנים שבשירות המדינה לתת פתרונות ולא רק לומר לנו מה לא. הם צריכים לתת לנו פתרונות במסגרת החוק, בנסיבות שהיה ויש מצב חירום, לא יהיה מצב שיאמרו לנו שבגלל שהחוק אומר כך או אחרת, לא ניתן יהיה להפעיל תחנות שההפעלה שלהם דרושה. זה דבר שלא מקובל עלינו. אני בטוח שצריכה להיות קצת מחשבה תחילה – ואנחנו מסכימים לחלוטין שמחשבה צריכה להיות, ומתחילה נתנו את ההנחיות הללו. מקובל עלינו שנראה את הנסיבות המוגדרות מראש, על-מנת שאותו זמן שמר בכר צריך לעבור ממצב של תחזוקה למצב של הפעלה יינתן לו, אם הטמפרטורות יקפצו בשתי מעלות יותר ממה שהוא צפה. לא צריך לומר לנו ברגע האחרון שסעיף זה או אחר בחוק לא מאפשר זאת. הגישה הזו לא מקובלת עלינו.

זו עמדת היועץ המשפטי לממשלה או עמדת היועצת המשפטית של המשרד?

היועצת המשפטית של המשרד שלנו שהיא מאוד מנוסה וכמובן עובדת בהתאם להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. אמרתי שאני בטוח שהמשפטנים – המשפטנים בכללותם – ימצאו פתרון.

זה נאמר גם ביולי.

מישהו יודע להעריך עלויות? מישהו יכול להשיב על שאלתו של חבר הכנסת סוייד?

בדיון הקודם שהייתי כאן ציינו שבמשרד התשתיות הובלנו מהלך לניצול אופטימאלי של מערכת הולכת הגז הטבעי שהיא לטובת המשק אבל כמובן לטובת חברת החשמל, קרי, אפשרות של הסטה של שימוש בגז מתחנות בהן פחות זקוקים לזה לתחנות שם כן צריך את זה. קודם כל, זה שימוש נכון יותר של המערכת, וזה מביא לידי חסכון משמעותי בעלויות הדלק שמושתות על החברה. אני שמח לבשר שמאז אותו דיון, המהלך הזה שהיה במשא ומתן אינטנסיבי, הוכתר בהצלחה. אנחנו אופטימיים וחושבים שניתן להגיע להצלחה במשא ומתן מורכב עם הרבה צדדים, הממשלה והחברה. כפי שציין מר יהב, לא בכל הנסיבות ממילא התחנות מופעלות ויש משטר של הפעלה. ברגע שמגיעים לשלב שזה נכון להפעיל תחנות על-בסיס של גז, כמו שמדובר כאן, ברור שזה יהיה יותר יעיל ויותר חסכוני לעשות שימוש בתחנות האלה, וכמובן גם התחנות האלה יובאו בחשבון כאשר אנחנו נעשה את התיקון לשימוש המערכת בגז טבעי. כלומר, אני לא מאמין שבנקודת זמן זו – אני לא רואה חשבון של החברה – יש הפסד לחברה עקב אי-הפעלת התחנות, אבל כאשר יופעלו כל התחנות, בפירוש זה יהיה יותר חסכוני לחברה. הכוונה להכניס את התחנות לפעילות בתקופה הקרובה.

הזכרת את כל הפרמטרים שצריך לקחת בחשבון, אם משתמשים בדלק כזה או בדלק כזה. זה הפסד. יש לך השקעה, כך שיוצא שזה הפסד. אני לא מבין איך אתה אומר שאין הפסד. יש הפסד.

הכוונה הייתה שנכון לעכשיו היקף הביקושים הצפויים בתקופה הקרובה, בחודשים הקרובים, ממילא כנראה לא מחייב את ההפעלה של מלוא ההספק האפשרי מתחנות הגז. במקרה כזה אתה לא מפסיד, אם אתה לא מפעיל אותן כי ממילא כנראה שלא היו מפעילים את כולן בהספק המלא.

כי אין צורך. זה לא שצריך חשמל והם לא יכולים לספק.

זה כמו לקנות רכב חדש, לשים אותו בצד ולא להשתמש בו ולומר שאני לא משתמש בו ולכן אני לא מפסיד, אבל כולם יודעים שאני כן מפסיד.

יושבים כאן החברים מרשות החשמל והם יאמרו לכם שאלה הוצאות לחברה ואני חושב שמר קוגלר התכוון לזה כשהוא אמר שאם החברה מפעילה דלק, זה דלק אחר, וההוצאות שלה מוכרות בהתאם, ואז לא נגמר, אולי, במקרה הטוב, לחברה – ואני אומר את זה מול הרשות שתכיר לנו בהוצאות כאלה ואחרות – נזק כלשהו. אם קנית מכונה שאמורה להיות יותר נצילה באותו דלק, ברור שאת הפער הזה בנצילות אתה לא מנצל ואתה משתמש היום באמצעי הישן.

צריך לזכור שמדובר במצרך חיוני וזה לא משהו שסתם בונים אותו. בכל-זאת מדובר בחשמל.

התעריף היום הוא מזהה בוודאות את התחנות האלה והוא מזהה אותן כמופעלות מבחינת הדלק כסולר. זאת אומרת, לחברת החשמל נכון להיום, לו היה לנו הפסד מהתחנות, למי שכן נגרם הפסד – וזו הבעיה המוסרית הגדולה שהתעוררה כאן – זה לצרכני החשמל מכיוון שמצד אחד יש תחנה, אבל מצד שני היא לא ממלאת את ייעודה וזה המצב החמור וזה המצב עולה כאן מכל ההיבטים.


אני חייב לומר שגם דעתי היא שבהיבטים האלה יש פה נושא של מצוקה שהפך להיות נושא של חיים ומוות. בהיבטים האלה החוק צריך לבוא לעזרה. למרות שיש כוונות טובות , יש פה מקום לאיזושהי חשיבה יצירתית להביא אפשרות להפעלת התחנות האלה. אני הייתי מאוד שמח אם אפשר היה להפעיל אותן מחר, אבל אם לא, לפחות בתקופת החורף הקשה, ינואר-פברואר, ותרשו לי להיות פסימי, בתקופת הקיץ הבאה, יולי-אוגוסט.


העבודה בנושא הרישיון למעשה כמעט והושלמה. חברת החשמל הגישה בקשה לרישיון לחברת בת שנקראת אל-גז. נעצרנו קצת עקב עיצומי העובדים בהשלמת נתונים לגבי הבקשות שביקשנו, אבל אם ימצאו פתרון בהיבט של רישיון מני, העסק מוכן. זאת אומרת, עובדי חברת חשמל מוכנים לצאת לדרך.

אם היה רישיון בתנאים האלה היום, הייתם מפעילים? כל מי שבונה בית מכיר את הסיפור של טופס 4. עכשיו סוף סוף חברת חשמל רוצה טופס 4.

יש עוד השלכות נוספות. לפי הסכמים בקיץ 2006 תיסגרנה תחנות מזהמות, ישנות, לא יעילות ועובדות.
עבורנו זו בעיה ואנחנו עומדים מול הציבור.

מנהלת הוועדה אומרת שזה יגיע אל הוועדה הזאת.

תחנות אלו לא נבנו לזמן חירום. אלה תחנות שנבנו כדי לספק ביקוש בסיסי. אנחנו רואים שהתחנות לא עובדות לא במצב חירום ולא קרה שום דבר. אולי לא היה צריך להקים תחנות מזן אלא סתם תחנות, טורבינות גז. מישהו מכיר את זה? מישהו בדק את הביקוש? אף אחד. זה בדיוק מתאים לוועדה הזאת.

אם התחנות האלה לא עובדות, הן גם לא מזהמות.

מתי אתם אמורים לסגור את חיפה ואת אשדוד ב'?

עד סוף 2006 ואנחנו בדצמבר 2006.

חיפה למשל, הסכמנו להפעיל אותה חודש אחד בשנה במהלך 2007. מדמימים בהדרגה. בעקבות זה שהסכמנו איזה שהן הסכמות מול המשרד שתקדמנה את המחז"מים בחיפה. לצערי הרב המחז"מים בחיפה לא רק שלא קודמו אלא הם נרקבות. הנה עוד DEAD LOCK. במקום שהיחידות האלה תיכנסנה, אני גם צריך להפסיק את הפעילות של חיפה.

ניתן אישור על-ידי הוועדה המחוזית שאחראית על המחז"מים, בתמיכה של עיריית חיפה, כי גם שם, כמו בכל מקום אחר, איפה שיש אנשים בעלי אינטרסים, העירייה היא בעלת אינטרסים לגיטימית באזור, היו לה ויש לה דרישות שונות על-מנת לאפשר את ההקמה של המחז"מים, ואנחנו הגענו למסקנה שהנושא באמת היה תקוע עקב חילוקי דעות בין חברת החשמל לבין העירייה וגם גורמים נוספים. כתוצאה מזה נכנסנו לעובי הקורה והבאנו לאחרונה לאישור הקמת תחנות עם שורה של תנאים שברובם כבר סודרו ונשארו עוד נושאים אחרונים להסדרה, שאני מעריך שבשבועות הקרובות אנחנו נגמור אותם והם יוכלו להתחיל את ביצוע עבודות ההקמה של אותן התחנות, שכמובן יהיה בכך הקלה משמעותית על מצב זיהום האוויר באזור חיפה.

כמו שכבר שמעתם את כל התיאורים שנאמרו כאן, אנחנו נמצאים במצב מאוד מורכב שנובע מתהליך של רפורמה במשק החשמל שברור שזו אחת הרפורמות היותר קשות והמורכבות שהמשק עובר.


אנחנו חושבים שהפתרון יהיה – אנחנו מקווים כך – דרך זה שנגיע להסכמה עם העובדים. כמו שאמר מנכ"ל משרד התשתיות אנחנו פועלים בעניין הזה על-בסיס יום יומי. היה צריך להתחיל ב-9:30 דיון עם העובדים, משא ומתן עם העובדים, אבל דחינו את זה לאור הדיון שמתקיים כאן בוועדה עכשיו. מיד אחרי הישיבה הזאת אנחנו חוזרים ויושבים אתם למשא ומתן. אנחנו עושים כל מאמץ להגיע אתם להסכמות על תהליך שינוי מבני וזה בוודאי יפתור את כל הבעיות שהועלו כאן בעניין התחנות החדשות, חברות בנות וכל מה שקשור לזה.


אני שמח לשמוע את עמדת החברה שהיא חושבת שיש סיכוי גבוה שהדבר הזה יצלח. אנחנו עושים כל מאמץ שזה יקרה, ואני מקווה שזו הדרך שבה נפתור את הבעיות. כפי שנאמר, ניסינו לעשות את זה ודרשנו שזה יבוצע ויופעל על-פי החוק, והחברה פעלה בעניין והלכה לבית-המשפט ובית-המשפט החזיר אותנו אל שולחן הדיונים. אנחנו מקווים שבדרך הזאת אנחנו נפתור את זה בתהליך המהיר ביותר.


כרגע זה הכיוון המרכזי שבו אנחנו פועלים לפתרון הבעיה בצורה קבועה. לעניין מצבי חרום, דיברה גם החברה ודיבר גם משרד התשתיות בעניין התייחסות למצבי חירום.

אני מודה לחברת הכנסת תירוש על הדיון. הוועדה רושמת לפניה את הדברים שנאמרו כאן. אני חושב שהדברים שאמר כאן מזכיר הדירקטוריון הם דברים חשובים, רק חבל שלא נאמרו קודם כי אם הייתה חברת הכנסת תירוש שומעת את התייחסות הדירקטוריון, זה היה מניח את דעתה כפי שהיא אמרה בתחילת הדברים.


בכל זאת אני חושב שלאור הדברים שאמר מר שפירא לגבי שינוי החקיקה, ועדת הכלכלה הציעה את עצמה בעבר והיא מציעה את עצמה גם היום לעזור. המטרה שלנו היא לקדם את התחרות, המטרה שלנו היא לעזור להוציא לפועל את הרפורמה, אנחנו הולכים בשיתוף פעולה מצוין עם שר התשתיות שאין לי ספק שבסוף הוא יוצא לפועל את הרפורמה אלא שאנחנו רוצים שהיא תצא בצורה טובה ביותר. החקיקה מתבצעת סביב השולחן הזה ואנחנו מעמידים את עצמנו לרשותכם.


אני מבקש לדעת ממשרד התשתיות איך אתם רואים את הדברים, איך אתם רואים את נושא פתרון בעיית הרישיונות בתקופה הקרובה. גם אם אתם ממליצים להחיל את סעיף 58(א), אני מניח שמשרד המשפטים יקפוץ עד הגג.

אנחנו נצטרך לבדוק. דרך המלך היא במסגרת החוק ולא במסגרת שעת חירום.

כולנו רוצים, אבל אם לא תהיה ברירה? יש לנו ביקורת, אבל חייבים גם להפעיל שכל. אי-אפשר ליצור עבריינים או לגרום לאנשים להיות עבריינים מבלי שהם ירצו. אם הייתי צריך לקבל החלטה, אני לא יודע מה הייתי עושה. לכן צריך לפתור את זה באופן זמני, קבוע, הרחבת סעיף 58, הוספת תקנה, אני לא יודע, אבל כאן צריך להיות פתרון. אני מבקש ממנכ"ל משרד התשתיות להעביר אלינו את הרעיונות שלכם. אני מניח שתעביר את זה לשר והשר מספיק מנוסה ומכיר את הנושא.

שלא להפעיל את התחנות, שזה גורם לפיקוח נפש לפעמים, זה כמעט פקודה בלתי חוקית בעליל, וכאן אני כמעט עוזרת למנכ"ל.


ברשותך, אדוני היושב-ראש, אני מבקשת להוסיף לדברי הסיכום שהמנכ"ל יפרסם את חזרתו מהדברים שאמר, ואפילו לא התנצלות, ולא, אני אמצא את ההליך המתאים על-מנת להגיע לממונה שבסמכותו לפטר אותו.


אני אומרת שוב, האיום הזה הוא איום סרק, אם אכן הוא כבר חזר בו, אבל שיפרסם את זה לציבור.

זה מסר ערכי.

הקטע פה הוא חינוכי, ערכי, מוסרי. איך לא נסתכל על זה, הציבור צריך לדעת, כל הציבור, שהמנכ"ל הזה, מנכ"ל במדינת ישראל, בוודאי כשהוא מנכ"ל חברה ממשלתית, חזר בו מדבריו. זה לא יכול להיעשות בחדרי חדרים, בדירקטוריון.

אני מצטרף לדברים. הדברים נרשמו בפרוטוקול. אנחנו נצטרך לקיים דיונים, והייתי מבקש להביא בחשבון את הדברים של הגברת ברנשטיין מהמשרד לאיכות הסביבה, כי אנחנו מדלגים מבעיה לבעיה. אולי לפני שזה יגיע לכאן, תגיעו לפתרונות או לפחות למועדים. תיכנסו למשא ומתן, וזה לא צריך להיות סביב השולחן הזה.

תודה רבה לכולם. הדיון נעול.

הישיבה ננעלה בשעה 10:25