כנסת פתוחה

PAGE
9
ועדה משותפת לתקציב הכנסת

21.11.2006

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 5

מהישיבה המשותפת (של ועדת הכנסת ולוועדת הכספים) לתקציב הכנסת

יום שלישי, ל' בחשוון התשס"ז (21 בנובמבר 2006), שעה 11:00

שינויים בתקציב הכנסת לשנת 2006.

חברי הוועדה: היו"ר רוחמה אברהם

יעקב מרגי

אבי בלשניקוב - מנכ"ל הכנסת

אריה האן - מזכיר הכנסת

ירדנה מלר-הורביץ - סגנית מזכיר הכנסת

נאזם באדר - סגן מזכיר הכנסת

אבי לוי - חשב הכנסת

מירה פיירשטיין - הממונה על משאבי אנוש

נדב כספי - חשבות הכנסת

נורית אלשטיין, ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שלומית כהן

שינויים בתקציב הכנסת לשנת 2006

אני פותחת ישיבה משותפת של ועדת הכנסת וועדת הכספים בנושא העברות תקציב. פנה אלי מנכ"ל הכנסת, שמכתבו מונח בפניכם. אני רוצה לקרוא בפניכם את מכתבה של יושבת-ראש הכנסת אלי: "עם כניסתי לתפקיד יזמתי תוכנית לייעול מנגנון הכנסת, שבמרכזה מבצע לעידוד פרישה מרצון של עובדי הכנסת במגמה לרענן, לצמצם ולייעל את מערך כוח האדם בכנסת. התוכנית מבוססת על מספר מרכיבים אובייקטיבים ואחידים כבסיס לגובה הפיצוי ובהם: ותק, גיל, טווח הזמן עד גיל הפרישה החוקי ושיעור הפנסיה הצפוי לאחר הפרישה. התוכנית נבנתה תוך התייעצות עם אנשי נציבות שירות המדינה, על מנת שלא לחרוג מגדר הסבירות. בתוכנית הוצעו תנאים שיאפשרו מחד קיום בכבוד לאלו הפורשים במסגרתה, ומאידך כדאיות כלכלית לכנסת בטווח הבינוני והארוך. על-פי תחזית פוטנציאל הפורשים לא יאויש חלק ניכר מהמשרות שתתפנינה ובכך גדלה כדאיות ההשקעה החד-פעמית בתנאי הפרישה".


נמצאים אתנו כאן מנכ"ל הכנסת, היועצת המשפטית לכנסת וכל צוות חשב הכנסת, מזכיר הכנסת וכו', שמתבקשים להציג בפני חברי הוועדה את ההעברות המתבקשות. אני מבקשת גם לתת לנו מצגת קצרה בדבר כל הסוגיה של השינויים האחרונים שנעשו במשכן, תוכנית העבודה. מלבד תוכנית הפרישה, גם מה הראייה שלכם לשנת 2007. אני מודיעה שבישיבה הבאה תינתן סקירה יותר מפורטת לחברים. אדוני המנכ"ל, בבקשה.

בוקר טוב ותודה רבה. הצוות הבכיר שלי ואנוכי נגיע לוועדה בימים הקרובים לשני אירועים. האחד הוא תקציב הכנסת לשנת 2007. האירוע השני, אני רוצה להזכיר לכולם שנקבעה ישיבה בעבר, בתקופת מלחמת לבנון השנייה, בנושא התקדמות הבנייה בכנסת. הכוונה היתה להביא את האדריכל, את הקבלן, את כל האנשים שעמלים על הביצוע, ולהציג לכם פרזנטציה ולוחות זמנים שנקבעו על ידינו. בעזרת השם אלה לוחות זמנים סופיים לפרויקט של הרכבת הכנסת. הכנו לכם מצגת קצרה וממצה, שמלמדת על כל התהליך שקורה.


אני יכול לתת לכם דיווח של הימים האחרונים. קצב עבודת הבנייה נמצא בעיצומו. כידוע לכם, עם כניסתה של יושבת-ראש הכנסת היא ביטלה את ועדת ההיגוי שהיתה קיימת עד כניסתה, כי חלק מתפקידו של מנהל כללי של הכנסת זה גם להיות אחראי באופן ישיר, לטוב ולרע, על כל סוגיית הבנייה שמתרחשת סביבנו. רואים את ההתקדמות בשטח. עיצבנו ושינינו את סדרי העדיפויות. אני מגיע לכאן מהרמת כוסית, העברנו את יחידת הבנא"ם לאגף החדש. הם אכלסו את הקרוואנים, הם אכלסו את האזור שליד ועדת הכספים.

האם נכון שהקרוואן של עמרי שרון נמכר, ובכמה?

כיוון שגברתי משתתפת במכרז והיא הגישה הצעה, אני מנוע מלהשיב.


בישיבת הבוקר אצלי ביקשתי דיווח. ביום חמישי יהיה לנו סיור מציעים של הקרוואנים. מאז שאני פה לא ראיתי תופעה כזאת. מדובר בעשרות פונים שמתכוונים להגיע לסיור, מחברות, מארגונים, ממוזיאונים. גם לפלאטו שרון שלחנו הזמנה, אחרי שהוא הודיע בשידור שהוא קונה שלושה קרוואנים.

האם קיבלנו הצעות מחו"ל?

אנחנו שומרים על סודיות המכרזים, ואשר על כן אנחנו לא מתכוונים להגיד מי האנשים שפנו, אבל יש הצעות מעניינות ומרתקות. ביום חמישי יהיה כאן סיור ועשרות רבות יגיעו על-מנת להשתתף בסיור.

כשהם יראו הם יתחרטו.

אני חייב להגיד לך שהקרוואנים הם במצב טוב מאוד ואנחנו נמכור אותם. אנחנו נוציא את הקרוואנים ולא יהיו יותר קרוואנים בכנסת. הבניין חוזר לקדמותו. כשהייתי פה לפני 15 שנה התחילו להביא את הקרוואנים, ואני זוכר את כל הוויכוחים, ארגוני סביבה, עיריית ירושלים, כן אישורים, לא אישורים. אין ספק שזה מפגע סביבתי, וכאשר תכננו את הכנסת אדריכלי הבית לא שיערו בנפשם שבאיזשהו יום יוצבו הקרוואנים בצורה כל כך מכוערת סביב הבניין לאורך עשרות השנים האחרונות.

אם דורה גד היתה רואה את זה והיא היתה חיה, היא היתה מתה.

אפרופו דורה גד, ב-11 בדצמבר אנחנו חונכים תערוכה של 40 שנה למשכן הכנסת, 40 שנה לבניין הזה. זאת תערוכה שתוצג כאן כמה חודשים. בשבוע שעבר ישבתי עם אוצרת התערוכה, מהטובות שיש. מדובר בדברים מדהימים, פרטים נפלאים, שיגרמו לכל אחד רעד וצמרמורות על הנוסטלגיה של הבית.

כולל המוח מהקדנציה הקודמת?

דיברנו על דורה גד, דיברנו על עוד אישים כאלה ואחרים, ובסך הכול זאת תהיה תערוכה לתפארת הבית וההיסטוריה של העם היהודי היושב בציון.


אנחנו בקצב של ההעברה. אנחנו מעבירים את כל מתחמי הקרוואנים. היעד שלנו הוא תוך חודש וחצי לראות את המנופים מרימים את הקרוואנים. אם לא נקבל הצעות על-פי כללי המנהל התקין והתקשי"ר, נקים ועדה מיוחדת בראשות נציג מהלשכה המשפטית ונתרום את הקרוואנים, ואני בטוח שיהיה מי שיעשה בהם שימוש טוב.


עם קבלת עוד שטחים מהקבלן, אפשר להגיד שאנחנו לא נמצאים יותר במצוקת חדרים לחברי הכנסת ולשרים. היו גם כחמש לשכות של חברי כנסת באגף החדש, שבאותה עת החליטה ועדת ההיגוי שלא להשלים אותם. קיבלתי החלטה להשלים אותם. אין סיבה שהבניין הזה גם יסתיים וגם יהיו בו חללים שיהיו אתרי בנייה לדורות. אז אם יש החלטה וישב צוות חכם ומקצועי והחליט איך ייראה הבית, אני אשלים אותו. יש היום אנשים שחושבים שלכל חבר כנסת יש לשכה ותנאים. לא יעלה על הדעת, יש לנו היום חברי כנסת שהם יושבי-ראש ועדות שאין להם לשכות. חדר הוועדה הוא גם חדר הוועדה המקצועי, גם הלשכה הפרלמנטרית, גם הפעילים הפוליטיים, גם הפעילים מהשטח. לעומת זה יש חברי כנסת שיש להם הלשכה שלהם עם המקלחת והשירותים וקצת פרטיות והמיטה שאפשר לשים עליה את הראש כשיש יום לחוץ.

כשיש יום לחוץ אף חבר כנסת לא יכול לשים את הראש על המיטה.

אם יש הפסקות אז כן, למה לא?


המדיניות שלי היא להשלים את הבנייה, לרווח. חלק מהתוכניות שתוכננו בעבר אד-הוק לגבי גודל – אם זה לגבי גודל הוועדה, גודל המחלקה, אני בהחלט רואה 20 שנה קדימה. אולי בטווח המיידי ישאלו למה צריך בניין כל כך גדול, כשם שנכנסו לכאן עובדי הכנסת לפני 40 שנה ואמרו: מה נעשה פה, מי צריך את כל החללים האלה? וראיתם מה שנוצר. אותו הדבר אנחנו משלימים לדורות הבאים, שהם לא יצטרכו להתעסק עם זה.


עשיתי סיור עם כל מנהלי הוועדות, לקחתי את כל מנהלי הוועדות לבניין החדש. בעוד כ-11 חודשים אנחנו עוברים לבניין הוועדות החדש. יש לנו כבר חדר ועדה לדוגמה. חלק ממנהלי הוועדות לקחו את יושבי-ראש הוועדות שלהם לראות את החדר לדוגמה. מנהלות הוועדות לא מאמינות שהן הולכות לנהל מתחמים כאלה. זאת הסיבה שהודעתי שאני לא משדרג את חדרי הוועדות, לא משקיע. בעוד 11 חודשים עוברים לבניין ועדות שהוא לתפארת בית המחוקקים של מדינת ישראל, מבחינת איך שהוא תוכנן, מבחינת הגודל, אמצעי העבודה, הפרטיות, היכולת לתפקד.


הנקודה הנוספת היא תוכנית הפרישה. כל ארגון באשר הוא ארגון שמכבד את עצמו בוחן את עצמו מעת לעת מבחינת מצבת כוח האדם שלו, מבחינת הצרכים, היכולות והמועסקים. זאת לא פעם ראשונה שיש תוכנית פרישה בכנסת, אף אחד לא המציא את הגלגל, אנחנו מעתיקים את הגלגל. החכמה היום, בשנת 2006, היא להעתיק את הדברים הטובים, לא להעתיק דברים רעים. נציבות שירות המדינה וגופים ציבוריים כמו משרד מבקר המדינה ובנק ישראל יוצאים מעת לעת עם תוכנית פרישה. זה נכון לכל ארגון מבחינת ניהול ההון האנושי שלו. אגב, זאת תוכנית פרישה מרצון. אנחנו יצאנו בתוכנית פרישה, ואני מסתכל פה על החור שבגרוש ובחישובים שלנו מבחינת התועלת לתקציב המדינה ולמשלם המסים הישראלי בטווח הבינוני והארוך – זה בהחלט חיסכון. ישבנו עם אנשי נציבות שירות המדינה. אני מבקש להדגיש, שאנחנו ככנסת, כמו משרד מבקר המדינה, לא כפופים לנציבות שירות המדינה. אנחנו לא צריכים את אישורם ואנחנו לא צריכים את חוות הדעת שלהם. אבל ישבנו אתם והצגנו לפניהם את תוכנית הפרישה שאנחנו מציעים. נציבות שירות המדינה לא צריכה לאשר את התוכנית שלנו, ולכן היא גם לא אישרה אותה. תוכנית הפרישה שאנחנו מציעים בכנסת היא בהחלט משופרת מאשר תוכנית הפרישה האחרונה של נציבות שירות המדינה. אבל הצרכים הם שונים, המערכת היא שונה. אשר על כן אין לנו כאן אישור של נציבות שירות המדינה, אין לנו ההסכמה שלהם, אבל דאגתי להציג להם את התוכנית, שאם אני חוטא במשהו ואם אני עובר את הגבול של המוגזם, הם בתור שומרי הסף יכולים לנגן בפעמון ולהגיד שנעשה פה משהו שהוא לא יעיל.

הם לא אמרו שהגעת לרמות של בנק דיסקונט.

מיד אחרי שהיה פרסום בעיתון "הארץ" של הכתב צביקה זרחיה על תוכנית הפרישה, אפילו הרימו טלפון ממשרד מבקר המדינה לחשב הכנסת ואמרו: אנחנו קוראים שיש תוכנית פרישה, מה אתם מציעים? באותה דקה הוצאתי מכתב מפורט למבקר המדינה, פירטתי בפניו את כל התוכנית וכתבתי: אשמח לקבל הערות והארות, אשמח לקבל כל עצה טובה וכל רעיון טוב. פרסתי בפניו את הכול. עד לרגע זה לא קיבלתי שום הערה. אגב, בשיחות כאלה ואחרות ניסיתי לברר אצלם מה תוכנית הפרישה שלהם, כי לחשו לי גורמים בלתי מוסמכים לחלוטין שאני לעולם לא אדע ויכול להיות ששם זה אפילו טוב יותר. אבל הדברים האלה הם בלתי בדוקים. בישיבה הראשונה ישבתי עם אנשי משרד מבקר המדינה שבאו לדבר אתי על המנהל בכנסת – והלוואי שכל גוף ציבורי במדינת ישראל יעבוד לפי המנהל שקיים היום בכנסת – ואמרתי להם שכיוון שעדיין לא נחתם לי החוזה כמנכ"ל, השאיפה שלי היא חוזה כמו של דוברת משרד מבקר המדינה. זה החלום שלי, לשם אני רוצה להגיע. כמובן שאין סיכוי לדבר כזה וטוב שיש חלומות. הלוואי שהיתה לי משכורת כמו אחד ממנהלי האגפים שם. אגב, יש לי יותר עובדים ויותר תקציב ואחריות גדולה יותר, אבל טוב שלאדם יש חלומות.


שני אנשים ידברו, היועצת המשפטית של הכנסת, עו"ד נורית אלשטיין, וחשב הכנסת. אגב, הקמתי ועדה שמורכבת משלושה אנשים: היועצת המשפטית של הכנסת, חשב הכנסת, שמכהן כיושב-ראש הוועדה, ומירה פיירשטיין, מנהלת משאבי אנוש. שלושת האנשים האלה יושבים עם האנשים, דנים עם האנשים, והדבר שגורם לי לישון בשקט זה שהיום נורית אלשטיין היא היועצת המשפטית של הכנסת, אבל בעברה היא מנהלת המחלקה לסכסוכי עבודה בפרקליטות המדינה והיא שהיתה הרפרנטית הכי בכירה במשרד המשפטים מול נציבות שירות המדינה, ובכלל כל סוגיית עובדי המדינה ועובדי הציבור. לכן אני רגוע. רשות הדיבור אלייך.

אמר המנכ"ל, ובצדק, שאנחנו לא כפופים לכללי נציבות שירות המדינה אחד לאחד, אבל הכנסת רואה את עצמה וכך היא גם נוהגת, וזאת גם ההנחיה שלנו, מכפיפה את עצמה לנורמות הראויות שחלות בשירות המדינה. זאת אומרת, הנושא הנורמטיבי כן נבחן, התרגום של אחד לאחד הוא כמובן נתון לשינויים בהתאם לצרכים הספציפיים של הכנסת לעומת מה שנוהג בשירות המדינה. זאת הערה כללית, והיישום שלה בא לידי ביטוי בתוכנית הזאת.


הכנסת איננה מוסמכת להגדיל אחוזי פרישה, מכיוון שזה לא בידיה. כי חוק שירות המדינה גמלאות חל גם על עובדי הכנסת, ולכן זה לא בידי הכנסת אלא בידי מנהל הגמלאות, ויש החלטת ממשלה בעניין הזה.

זה סעיף קשוח.

נכון. לפיכך יכולת הגמישות של הכנסת בהצעת תוכניות אטרקטיביות לעובדיה היא מראש מוגבלת. יחד עם זאת, ואת זה כן חייבים להביא בחשבון, הכנסת היא שירות מוגדר ומוגבל, אין לה איגום כמו שיש במשרדי ממשלה בינם לבין עצמם, עם היכולת של העברה רוחבית של עובדים שכבר הזדקנו, נשחקו, רוצים להתחדש, רוצים לשנות בין משרדי ממשלה לבין עצמם. הכנסת לא משתתפת במכרזים בין-משרדיים, כי היא לא עוד משרד ממשלתי. ממילא זה משפיע גם על הכללים שחלים על הכנסת בקליטת עובדים, ובוודאי על הכללים שיחולו על הכנסת בעת סיום העסקתם של העובדים. זאת אומרת, היכולת שלנו להתגמש ולהוציא מתחת ידינו תוכנית אטרקטיבית כדי לשפר את טיב השירות כאן בתוך הכנסת היא מראש מוגבלת, ואת זה אני אומרת גם בפזילה לצביקה. אני לא רוצה לקרוא בכותרות: נעשה לכם חשבון. צביקה מאוד אוהב להתעסק במספרים, והוא מקבל חדווה מיוחדת כשהוא מתעסק במספרים גדולים. מדובר באנשים מסורים, שהשקיעו הרבה מאוד שנים בכנסת, הם עברו גיל מסוים. לכנסת זה כדאי, ויש מצבים שלשני הצדדים זה כדאי, גם לכנסת וגם לעובדים. ניסינו למצוא את נקודת האיזון איפה לכנסת ולעובד זה יהיה כדאי באופן שהתוכנית לא תישאר רק על הנייר, אלא היא גם תבוא לידי ביטוי ביישום שלה. כי אם נציע תוכנית שרוב העובדים לא יקבלו אותה, לא עשינו ולא כלום. הבאנו בחשבון את היכולת המוגבלת שלנו להציע עבודות אלטרנטיביות לאנשים שחצו גיל מסוים, נשחקו בעבודה והם מאוד יקרים לכנסת.

אני מודה לגברתי היועצת המשפטית. נעבור לסקירה של החשב, בבקשה.

הסעיף המרכזי בבקשה של היושבת-ראש הוא להעביר 10 מיליון שקלים מסעיף הרזרבה לצורך מימון התוכנית לפרישה מרצון. אגב, הרי אנחנו לא יודעים בדיוק כמה יפרשו ומה יהיה התמהיל של העובדים שיפרשו.

לעד כמה עובדים ההערכה הזאת ניתנה?

סדר גודל של 14 עובדים שכרגע התהליך הוא על הפרק.

הסכום הזה הוא הערכה לכ-20 עובדים.

כמה יש ברזרבה?

בסעיף הרזרבה יש 12 מיליון שקלים.


עיקרי התוכנית. יש שלושה-ארבעה מרכיבים לתוכנית הפרישה. האחד הוא מענק הסתגלות. מענק הסתגלות בנוי על-פי הוותק של העובד, והמשתנה השני הוא מהי תקופת העבודה שלו עד מועד הפרישה החוקי אילו היה ממשיך לעבוד. אם הוא פורש בגיל 60 ואמור לפרוש בגיל 67, הרי יש לו שבע שנים. התמריץ שניתן כאן, הוא ככל שאופק העבודה הוא ארוך יותר, כך יש לו יותר סיכוי להגיע למקסימום חודשי ההסתגלות שעל-פי הנוסחה שגלומה בתוכנית הוא לא יותר מ-18 חודשי הסתגלות. אגב, התמריץ הזה לגבי אלה שיש להם אופק ארוך קיים גם בתוכניות של נציבות שירות המדינה, שזה על אותו בסיס: ככל שאתה צעיר יותר כך מתמרצים יותר.

אבל שם הגבילו את 18 חודשי ההסתגלות.

ראוי לזכור שיש הסקטור של נציבות שירות המדינה, קרי עובדי המדינה, ויש גם גופים נסמכים כמו מע"צ, כמו רשות השידור, יחידות הסמך, שכל התוכניות האלה הן יותר מאשר נציבות שירות המדינה באישור נציבות שירות המדינה, כי הם צריכים את האישור של נציבות שירות המדינה.

המרכיב השני הוא מענק פרישה מיוחד, שהוא מותנה בגיל של העובד. שוב, ככל שצעירים יותר מקבלים את המקסימום. המענק בסעיף הזה נע בין 80,000 שקלים ל-120,000 שקלים, בשלוש רמות לפי שלוש קבוצות גיל. הסעיף השלישי הוא דרגת הפרישה. דרגת הפרישה יכולה להיות מדרגה אחת עד שתי דרגות מקסימום, וזה מותנה בוותק של העובד. כלומר, מי שוותיק מ-18 שנים ומעלה מקבל שתי דרגות.

לא משנה כמה הוא שהה בדרגה האחרונה?

לא. לעניין דרגות הפרישה יש הסדר אחר בשירות המדינה, אבל פה זה הפונקציה של הוותק. זו, אגב, בקשה של הנציבות, שבכל זאת נכניס את המשתנה של הוותק לנושא הזה של דרגת הפרישה.


הסעיף האחרון, שהוא פחות משמעותי מבחינת העלויות, מדובר במענק של לימודים והשתלמות בסכום של 10,000 שקלים לכל עובד שפורש, לצורך הסבה מקצועית. זה סכום לא גדול יחסית.

חד פעמי?

כן, בוודאי.


הנחת היסוד שלנו היא המדיניות של המנכ"ל שלא לקלוט עובדים במקום אלה שפורשים, צריך יהיה להסתדר במאגר כוח האדם הקיים, ועל-פי זה בנינו את המודל הכלכלי. במהלך 2007, לקראת הרבעון האחרון, כשנקבל את עניין הוועדות, כמובן שזה יצריך גידול בכוח האדם, זה הרי גידול פיסי של המערכת וצריך יהיה לתת לזה מענה. אין לזה קשר בין תוכנית הפרישה הזאת לבין מה שיקרה בעתיד.

התוכנית הזאת היא לגבי 20 האנשים שאתם רוצים להוציא במהלך החודשים הקרובים?

כן. לגבי אלה המדיניות היא לא לקלוט במקומם. בהנחה הזאת, ועל-פי מודל שבנינו, לקחנו ממוצע של גילאי הפרישה.

שלא יהיו אי הבנות, אין לי שום כוונה לקלוט עובדים חדשים עם המעבר לאגף החדש. לכנסת יש מספיק כוח אדם שאפשר לעשות בו ניידות עובדים.

הניידות היא דבר מבורך.

נכון, אנחנו עוברים לבניין חדש, יהיו צרכים, אבל אין לי שום כוונה לקלוט כוח אדם נוסף, נקודה.

על-פי המודל הזה, שהוא אקראי, כי אלה עובדים שפנו, לקחנו את 14 העובדים האלה, בנינו ממוצע גיל, 58 – תשע שנים לפרישה למעשה, עד גיל 67. לקחנו שכר פנסיוני ממוצע, לקחנו כמובן ערכים נוכחיים של תקבולים שהעובד הזה היה אמור לקבל. מנגד המדינה משלמת 70% פנסיה או סדר גודל של ממוצע של 61% פנסיה. לקחנו את הפערים האלה, הורדנו את הנושא של החזקת רכב, שלא ישולם למי שפורש. את כל אלה כינסנו להערכה מה הרווח הכספי, סדר גודל של עובד שפורש שלא מקבלים במקומו עובד אחר. לתשע השנים האלה יש ערך נוכחי של כ-800,000 שקלים חיסכון לעובד. במלים אחרות, אם אני לוקח עשרה פורשים, אני יכול להחזיר את ההשקעה תוך שנה.
כמובן שהכול מבוסס על ממוצעים ובסופו של דבר יהיה חישוב מדויק.

ברגע שיהיה החישוב המדויק אני מבקשת להעביר אותו לוועדה שוב.

מעבר לחישובים הכלכליים האלה, צריך לזכור שיש דברים שאינם מדידים מבחינה כספית. למשל כשמחליפים עובד שהוא כבר עייף ועברו הרבה שנים בעובד רענן, אתה מקבל תפוקות אחרות וגם נערך נכון יותר.

גם רמת הניידות היא שונה.

גם רמת השכר שונה.

זה נלקח בחשבון בחישוב הכלכלי.

אבל עובד בשנתו הראשונה לא מקבל את אותו שכר של עובד ותיק.

זה נלקח בחישוב הכלכלי, כך שזה דבר שצריך להביא אותו בחשבון.


לסעיפים האחרים, הסעיף הראשון מדבר על 20,000 שקלים להשתתפות בהוצאות משפטיות של חברי כנסת. לכתחילה לא תקצבנו את הסעיף הזה ב-2006, כי גם לא ידענו מה צפוי. אולי קיווינו שלא יהיה בכלל צורך. אבל היה צורך ויש צורך מסוים של כ-20,000 שקלים עד סוף השנה.


הסעיף השלישי, להעביר למיגון גג המליאה חמישה מיליון שקלים. הסעיף הזה תוקצב ב-2005 בסדר גודל של 4.5 מיליון שקלים, ובתחילת שנה, כאשר ביקשנו העברת עודפים, לא כללנו את זה במתכוון, כי עדיין לא היה ברור אם אכן הפרויקט הזה ייצא לפועל. לאחר שהגורמים המקצועיים ישבו שוב, גם אצל יושבת-ראש הכנסת, על פניו נראה כסביר שיהיה צורך לממש את הפרויקט הזה. אין עדיין החלטה סופית, אבל אנחנו בכל זאת מבקשים להעביר את העודף הזה שנוצר לפרויקט הזה, אם אכן ימומש.

ברמה הבטיחותית אין הנחיה שאומרת שצריך לעשות את הפרויקט הזה באופן מיידי?

אנחנו נמצאים בשיג ושיח עם גורמי הביטחון השונים בעניין מיגון הכנסת במסגרת השוטף הרגיל, ואנחנו פה בשיתוף פעולה מלא גם עם פיקוד העורף וגם עם ועדות שהוקמו בעבר על-ידי יושב-ראש הכנסת הקודם, האחים יתום וקצין הכנסת. כיוון שסוגיית המיגון היום היא סוגיה חמה, יכולים לטעון ששם לא ממגנים ופה ממגנים.

היום היה דיון בוועדת הכספים על השלמת המיגון בעוטף עזה.

זה לא נושא חדש, זה לא סעיף חדש, זאת העברה תקציבית מתבקשת. אין כרגע שום תוכנית לממש את הכסף הזה. אם עד סוף השנה אני לא מעביר את הכסף, אני צריך לדרוש את הכסף הזה לאחר מכן.

לעניין הפרישה, החישובים מתייחסים לעלויות הישירות. יש עלויות שממילא היו מתקיימות אם אדם היה פורש בגיל הפרישה. למשל, יש מענק בעבור שירות מעל 35 שנה, או פדיון חופשה על-פי החוק. אלה דברים שהם לא עלות ישירה של התוכנית הזאת.

החשב הכללי הציג במסגרת התוכנית את סוגיית שתי דרגות הפרישה. אני הוצאתי הנחיה, עם התמנותי למנכ"ל הכנסת, שכיוון שאני מקרב את הכנסת לתקשי"ר, ביטלתי את הנושא של שתי דרגות. עד שהגעתי עובד כנסת שפרש, בלי שום קשר לתוכנית פרישה כזאת או אחרת, קיבל שתי דרגות. ביטלתי את הנוהג שהיה קיים פה הרבה מאוד שנים, וכרגע, במסגרת תוכנית הפרישה, אני מאפשר את זה. לכן יש הרבה עובדים שטוענים מה המיוחד פה, הרי עד עכשיו את שתי הדרגות הם היו מקבלים בלי שום קשר לתוכנית פרישה. זאת הזדמנות אחרונה לעובדים עד ה-31 בדצמבר ליהנות מהסוגיה הזאת, כי אחרת זה כבר לא יהיה קיים, והודעתי שאחרי ה-31 בדצמבר הסוגיה הזאת לא תהיה קיימת יותר ולא תינתן אפשרות לעובדים להצטרף לתוכנית.

תודה רבה על הסקירה המפורטת כפי שהיא צריכה להיות מוצגת לחברי הוועדה. אני חושבת שעצם אימוץ התוכנית של ההתייעלות ושל כל הראייה מחדש לגבי המבנה של הכנסת, התפקוד של הכנסת, כולל ניידות של עובדים, הוא מבורך בעיני. אני יכולה לדבר גם בשמו של חבר הכנסת מרגי. תמשיכו להתנהל בצורה הזאת תחת ההנחיות של ייעוץ משפטי, תחת בחינת הגורמים האחרים, מה קורה מחוץ למבנה הכנסת ואיך אנחנו לא בולטים ולא נותנים הטבות מעבר למה שקיים, אלא גם כנסת ישראל מתאימה את עצמה ואפילו דואגת לכך שאנשיה יקבלו אפילו פחות משאר המשרדים השונים.

כמי שבעבר היה חשב שכר בגוף בכיר באחת מיחידות הסמך של משרד ראש הממשלה, אני יכול להעיד שהנקודות שהועלו בתוכנית הפרישה הן לא חריגות, הן קיימות כבר שנים רבות, הן בחודשי ההסתגלות, הן בדרגות פרישה ומענקי לימודים. אני מוסיף את ברכתי לא רק בנושא תוכנית הפרישה, אלא בכל ההתנהלות סביב החזקת הבניין, האווירה שיש בבניין. אין ספק שזה מוסיף לתדמיתה של הכנסת ואפילו לעובדי הכנסת. יותר כיף, ואתה שומע את זה מהם. כיף להם, הם עובדים יותר. האווירה מדברת בעד עצמה, ותמשיכו כך.

תודה רבה. אני עוברת להצבעה. מי בעד ההעברה? מי נגד?

ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים – אין


ההעברה אושרה פה אחד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:45