PAGE
1
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
28.11.2006
הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ז' בכסלו התשס"ז (28.11.2006), שעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 28/11/2006
פיטורי מאות עובדים מפרויקט "מבצר" (להגנה על יישובים ) של משרד הביטחון
פרוטוקול
סדר היום
פיטורי מאות עובדים מפרויקט "מבצר" (להגנה על יישובים), של משרד הביטחון
נכחו
¶
חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר
דוד אזולאי
אריה אלדד
חיים אמסלם
אורי אריאל
נאדיה חילו
רן כהן
סופה לנדבר
יורם מרציאנו
מרינה סולודקין
אברהם רביץ
מוזמנים
¶
איציק רז – ראש היחידה לשירותי מנהל, אגף משאבי אנוש, משרד הביטחון
עו"ד הילה ארליך – לשכה משפטית למערכת הביטחון, משרד הביטחון
עו"ד בני כהן – לשכה משפטית, משרד הביטחון
רס"ן וויסאם חיר – מפצ"ר רמ"ד אזרחי וכלכלי, משרד הביטחון
רבקה ורבנר – סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד התמ"ת
עו"ד יצחק רם – הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
שמואל אהרונסון – הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
נילי טבצ'ניק– הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
עינת קורמן– הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
נדב גרול– הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
נחי אייל – הפורום המשפטי למען ארץ ישראל
מרדכי רון – הסתדרות העובדים הלאומית בישראל
שלמה ועקנין – מועצת יש"ע
אורי אריאל
¶
תודה ליו"ר על היענותו המהירה בעניין הזה, כי העניין הוא דחוף באמת. אני אגיד כמה מילים על הפרויקט. אם יהיה צורך בהשלמות, יש פה גם נציגי עובדים ונציגי המשרדים הרלבנטיים והפורום המשפטי. לפני כשלוש שנים, במסגרת מאמץ גדול של צה"ל לצמצם את ימי המילואים בכל התחומים ובכל הגזרות, מי בט"ש דרך אבטחת בתי כלא צבאיים, עלתה סוגיית השמירה ביישובים, שהושקע בהם מאמץ גדול בסדר גודל של רבע מיליון ימי מילואים בשנה. אחרי דיונים רבים עם גורמי השטח, המועצות, יש"ע ואחרים, הגיעו להבנה ולמסקנה ללכת על פרויקט שנקרא מבצר, שעיקרו ותכליתו היא אבטחת היישובים. הוא נעשה על ידי זה שמשרד הביטחון מעסיק, חותם חוזים עם אזרחים, ומכניס אותם למסגרת של מגינים, שתפקידם להיות שמירה וכוח כוננות ביישוב. יש לזה כללים, ואני לא רוצה להיכנס כרגע לכללי עבודה. החתימו אותם על חוזה לשנה עם אופציה להארכה. במשך שנתיים אנשים עובדים. לקראת תום השנתיים האלה הוציא משרד הביטחון מכתבים רשמיים לאנשים, שהם מסיימים את עבודתם. היה יכול מישהו לחשוב שהפרויקט נגמר, פרץ השלום או יש פטנט אחר. אבל לא היא. המצב הוא שמשרד הביטחון בו זמנית הנחה לגייס עובדים חדשים.
אנחנו באים לוועדה ואומרים, משרד הביטחון מפטר פה את האנשים והוא אומר את זה. הוא לא כותב את זה, אבל הוא אומר את זה. אני שמעתי את זה במו אוזני. הוא אומר, כי הוא לא רוצה ליצור מצב של קביעות לאנשים האלה. במסגרת הסכמים שיש עם עובדים אזרחים, אחרי שנתיים הם צריכים לקבל קביעות. על פניו זה נראה כחברת כוח אדם, שמפטרת את העובדים אחרי זמן מסוים כדי לא ליצור קביעות ומחויבויות מסוימות. אני אומר לכם בידיעה חד משמעית, שאלוף פקוד מרכז תומך באופן החלטי בהמשך הפרויקט. למה? משתי סיבות. האחת, זה חיסכון כספי למערכת. השנייה, כי אותם אנשים שהם קבועים באותו יישוב מאוים, מכירים את הגזרה, מכירים את האזרחים, יודעים מה אותו של תושב ומה לא. הפרויקט הוכיח את עצמו מבחינה מקצועית. ההוכחה לכך, היא שהפרויקט נמשך.
בקשתנו היא, שהוועדה תתייצב ותאמר לשר הביטחון, שבעברו הוא היה מגן על אותם עובדים, תעצור ותמשוך את כל מכתבי הפיטורין, וניתנו כבר 60 ומשהו מכתבי פיטורין. תיקח לעצמך ולמערכת עם התושבים חודשיים ותעשה דיון. אנשי משרד הביטחון אומרים, כי יכול להיות שיש הצעה לסידור. אז בא לציון גואל, וזה על דעת כולם. אם לא, העניין לא יכול לעבור ככה.
אורי אריאל
¶
חוץ מה-60 איש מדובר על עוד 200 איש. הם גויסו בתקופות שונות, ולכן השנתיים לא נגמרות בנובמבר, אלא חלק בינואר וחלק בפברואר.
בני כהן
¶
התחלנו אותו בשנת 2002 באישור של היועץ המשפטי לממשלה בלב כבד. היועץ המשפטי לממשלה, אלייקים רובינשטיין, אמר אז: עד כה לא הופקדה הגנת היישובים, ולו בחלקה, בידי כוח מופרט, להבדיל ממשמר אזרחי ומשמירה שהיא חובה אזרחית, צו השמירה. מוצע מעין מוסד של חיילים בשכר, שאינם חיילי צה"ל". בהמשך הוא אומר: "זמנים קשים מולידים פתרונות קשים. אנחנו נבחן את הנושא בכל שנה מחדש". אחרי 2002 היתה הפסקה של שנה בפרויקט. לאחרונה, אנחנו נמצאים שנתיים בחוזה עם מבצר. החוזים נחתמים לשנה אחת בלבד, כאשר בכל שנה הם נבחנים מחדש. אלה חוזים במתכונת מאוד מיוחדת, שלא קיימים כלל בשירות המדינה. עובדי מדינה או עובדי צה"ל, מועסקים לפי הסכם קיבוצי. כאן זה לא עובדי מדינה ולא עובדי צה"ל. נכנסנו לפרויקט של העסקת אנשים בחוזים אישיים, בגלל מצב ביטחוני מסוים. כרגע אנחנו אומרים לעצמנו: עצור, אנחנו רוצים לבדוק את עצמנו. במקביל למשלוח המכתבים האלה פנינו ליועץ המשפטי לממשלה.
יורם מרציאנו
¶
אני משוכנע, שזה לא הגיע לשולחנו של שר הביטחון. כמו כל האשמות האחרות על שר הביטחון, זאת עוד אשמה.
אורי אריאל
¶
אני דיברתי איתו אישית, דיברתי עם סגנו, חה"כ סנה, עם ראש המטה שלו, תת אלוף הרצל, עם עוזרו לענייני התיישבות, בכר, עם ראש היחידה להתיישבות, עמיקם סבירסקי, וכולם יודעים. דבר אחד אי אפשר להגיד, שהם לא יודעים. הם יודעים. הם קיבלו מכתבים. אני לא אומר את זה לגנות.
בני כהן
¶
בדרך כלל השמירה ביישובים צריכה להיעשות על ידי התושבים, וזה מכח צו הגדרת השמירה ביישובים. בחלק מהיישובים התושבים שומרים בעצמם, או שסוחרים חברות שמירה אזרחיות לבצע את השמירה. בפרויקט מבצר, ביישובים שהיו מאוימים יותר, בהתחלה צה"ל שמר, ובהמשך נכסנו לפרויקט מבצר. בשנה האחרונה, היתה החלטה בדרגים הבכירים בצה"ל, לאזרח את הגנת היישובים, כפי שהיה צריך להיות מלכתחילה. דהיינו, להעביר את השמירה לחברות שמירה אזרחיות. נכנסנו למשא ומתן די ארוך עם היישובים, היו חילוקי דעות שונים וזה נעצר. בנסיבות האלה, כאשר ברקע העמדה היא לאזרח את הגנת היישובים, כאשר הנושא נבחן בכל שנה מחדש וכרגע הוא עולה לדיון מחודש אצל היועץ המשפטי לממשלה, סברנו שזה לא יהיה נכון לחדש העסקה של עובדים שמועסקים כבר שנתיים, כי זה יכול ליצור אצלם ציפיות.
בני כהן
¶
שהעסקה היא נמשכת. מעבר לשנתיים יש לזה משמעויות שונות. אתן לך דוגמא. על פי הוראות התקשיר, יש הוראה מעודכנת שיצאה לאחרונה. אדם שמועסק מעבר לשנתיים בשירות המדינה, פטור מחובת עריכת מכרז חיצוני. יכול להיות נסיבות בהן הוא ייקלט כעובד מדינה. בהתאם להסכם קיבוצי של עובדי צה"ל יש משמעות לתקופות העסקה מסוימות, שיכולות להעניק קביעות. אנחנו נמצאים במצב אבסורדי. מפטרים עובדי צה"ל בגלל שצה"ל צריך לרדת במצבת כוח האדם, אנחנו מוציאים אותם לפרישה מוקדמת בגיל 55, על ידי זה שאנחנו מוציאים עשרות מיליוני שקלים עבור תשלומים בגין פרישה מוקדמת מגיל 50-55 עד גיל הפרישה.
בני כהן
¶
אנחנו עלולים להגיע למצב, שבו ידנו נכניס 300 תקנים בגלל שלא החלטנו מה תהיה מתכונת הגנת היישובים. יכול להיות שבתוך חודשים ספורים נחליט, שהמתכונת תהיה אחרת.
בני כהן
¶
החוזה הוא לשנה, הוא מסתיים ואפשר שלא לחדש אותו. בדרך כלל בשירות המדינה חוזים נקבעים על פי דרגתו של אדם, כישוריו והשכלתו. כך גם לגבי עובדי צה"ל. במקרה הזה כולם מקבלים תעריף שכר אחיד. אדם שהיה בדרגת סר"ן יתחיל בשכר דומה לזה שסיים בדרגת טוראי. הפרויקט הוא של אנשים צעירים יחסית, שמתנהגים כלוחמים. לכן, כל המבנה הזה לא מתאים להעסקה לאורך זמן.
היו"ר משה שרוני
¶
אני מתפלא, שאנשים האלה ששומרים הם חיילי צה"ל במילואים, משרתים את המדינה ועושים את הכל, ואתם רוצים לקחת במקומם חברות כוח אדם. אני לא תופס את זה.
יורם מרציאנו
¶
היה טוב אם לא היית אומר את המשפט האחרון. יש פה שימוש בבני אדם, שימוש זול וציני. כאשר הייתי צריך אותם, אתה ביקשת מהם לבוא ולעשות את העבודה. הם לא הגיעו לשם כי אתה לא ביקשת מהם. אם היית פונה לאותם תושבים ביישובים, יכול להיות שחלקם כן היו מסכימים לשמור שם.
מה שאני שומע פה, אני שומע גם בוועדת הכלכלה ובוועדת הכספים. יש במדינת ישראל נורמה מסוכנת, שהיא שוק עבדים. אנחנו לוקחים אנשים, מעסיקים אותם, נותנים להם לעבוד, גומרים את התקופה ושולחים אותם הביתה. אחר כך באים לפה ומתחילים לספר את כל התירוצים. אני כתבתי מכתב לאורי אריאל, בגלל הקשר הטוב שלי עם שר הביטחון. ההערה של חה"כ רן כהן, היא בהחלט במקומה. אני משוכנע שהדבר האחרון ששר הביטחון הזה היה רוצה לראות, זה את שוק העבדים הזה, וזה בגלל תפיסת העולם שלו. לכן, אני משוכנע ובטוח שהנושא בכלל לא הובא לשולחנו.
בכל אופן, אדוני היושב ראש, אני מוכן להגיע ביחד עם אורי ואתך לפגישה אצל שר הביטחון, כדי לנסות ולהגיע שם להסדר. לנו כוועדת העבודה הרווחה, לקבל את זה. יש פה שוק עבדים. ראיתי את זה גם ברשות שדות התעופה. הופיע מנכ"ל, שסיפר על הצורך באותם עובדים בתקופת הקיץ, שזורקים אותם בתקופת החורף. זה שוק עבדים. אני מציע לנהוג באנשים במדינת ישראל בקצת יותר כבוד וחמלה. תמוה בעיני שדווקא משרד גדול כמו משרד הביטחון, שאנחנו מכירים את הקפי התקציבים שלו, חושב ש- 300 התקנים האלה הם סוף העולם.
מרינה סולודקין
¶
אני לא מופתעת. זאת נורמה בארץ. לפני 3 שנים בכנסת זרקו אתיופים ורוסים בשירות הכנסת. אני פניתי לעמיר פרץ, וביחד פעלנו שישאירו את האנשים. עכשיו הם קיבלו קביעות. 12 איש. לפי מה ששמעתי ממשרד הביטחון, יש דברים מאוד מסוכנים.
בני כהן
¶
לא. יש הנחיה של סגן הרמטכ"ל, בכל מקום שבו לא יהיה תחליף לאנשי מבצר, צה"ל ישמור על היישובים.
היו"ר משה שרוני
¶
אם היית אומר כי במקום כל האנשים האלה צה"ל שומר, הייתי מוריד את הכובע, אבל לא חברות כוח אדם ולא חברות שמירה.
מרינה סולודקין
¶
אורי אמר דבר מאוד חשוב, הם מכירים את השטח, והם מאוד מתאימים. יש להם מקצוענות וניסיון, ואתם יורקים על זה.
דוד אזולאי
¶
אדוני היושב ראש, לו הייתי שומע שהם הולכים להביא חיילים שישמרו שיעשו את העבודה במקומם, הייתי מברך על זה. אבל הטענה היא שמא הם יבואו לבקש שדרוג או שמא הם יקבלו קביעות. מה האסון הגדול?
דוד אזולאי
¶
נניח וידובר על קביעות. מה האסון הגדול? הדבר הזה של לנצל אנשים ולהפוך אותם לעובדים שהם עבדים, זה צריך להיפסק במדינת ישראל. שר הביטחון הוא אדם שהיה יו"ר ההסתדרות, שהגן במשך כל השנים על העובדים. אני לא מאמין שהאיש הזה ייתן את ידו למהלך הזה.
דוד אזולאי
¶
מה שיקרה, זה שהם יכניסו חברות שמירה שיתנו 15 שקלים או 22 שקלים. אז אני לא יודע איך תהיה השמירה, ואז יחפשו מחדלים. למה לחפש מחדלים, כאשר יש לנו היום אנשים מקצועיים, שעושים את מלאכתם נאמנה. אני מציע לכם, הרפו מהעניין הזה. תנו לעסק הזה להמשיך כפי שהיה. מזה משרד הביטחון לא יתעשר.
אברהם רביץ
¶
הכל יודעים, שאם יש למישהו מפעל לגרביים, כאשר המפעל נסגר העובדים מפוטרים. אם תהיה עילה לא להעסיק אנשי ביטחון מהסוג הזה, לא תהיה שום בעיה. העובדים מפסיקים את עבודתם.
אני רוצה להוסיף פן נוסף. אנחנו מדברים על עובדים שהם תושבי היישובים האלה. אנחנו מדברים על 260 משפחות. ביישובים האלה אין שפע של עבודה עבור תושבי היישובים. העובדה שהם הסכימו לקבל על עצמם את העבודה הזאת, היא כי אין להם עבודה אחרת. זאת האמת. אנחנו הולכים להגדיל את שוק המובטלים במקומות שבהם אין אלטרנטיבה אחרת. אלה אנשים צעירים שתרמו לביטחון המדינה, והם צמודים למקום. זה הדבר האידיאלי ביותר. אני לא מבין, איך אפשר להעלות מחשבה אחרת. להוציא אנשים שגרים במקום ומכירים כל זיז וכל סלע, חיים במקום ומסורים למקום. על מה? על איזו בירוקרטיה. בגיבוי של הוועדה, לא יהיה מישהו שיצפצף על אי סדר בירוקרטי בהעסקת העובדים האלה. כן מכרז לא מכרז, הכל מילים כדי להתחמק מהעניין עצמו.
אריה אלדד
¶
צה"ל אמור להיות מופקד על ביטחון תושבי ישראל וביטחון היישובים. מצוקות התקציבים וכוח האדם של צה"ל מוכרות. אנחנו רואים כאן הדגמה של מדרון חלקלק. מול הערך הזה שצה"ל אחראי על ביטחון היישובים והתושבים, יש גם הערך שנכון שאדם ישמור על ביתו. זה מעוגן בחוק, כפי שציינתם. ברור מאליו, שאי אפשר לאכוף חוק כזה על כל היישובים במדינת ישראל. אתה לא כופה על תושבי שדרות לשכב במארבים על הגדר כדי להגן על הבית שלהם, משום שמדינת ישראל הגדירה שעל שדרות יגנו 3 גדודי טנקים ו-4 גדודי ארטילריה. איש אינו כופה על תושבי שדרות לעזוב את מקומות עבודתם, ולאייש את עמדות ההגה לאורך גדר המערכת. צורכי הביטחון נקבעים בכל מקום על פי ההגדרות הספציפיות. באו ואמרו דבר נכון, ניקח תושבים מאותם יישובים מאוימים, והם ישמרו על ביתם. זה יהיה כוח האדם עם המוטיבציה הכי טובה, עם המיומנות, עם הכרת השטח. השתכנענו שזה נכון. זה עומד מול החובה של צה"ל להגן עליהם. פה צה"ל משתמש באנשים האלה, והם זרועו הארוכה של הצבא לצורך מילוי חובתו של הצבא.
המדרון החלקלק אומר, בואו נתייחס לכל העסק הזה כאל מטלה, שאנחנו לא ממש רוצים לעשות אותה. ניקח חברת כוח אדם. אני חי ביישוב, שבו חלק מהשמירה היא על ידי התושבים, וחלק היא על ידי חברת כוח אדם. אתה יכול להבדיל בדיוק, מתי שומר בשער איש כוח אדם ומתי שומר איש יישוב. חברת כוח אדם, זה בערך כמו מישהו שעומד בכניסה לסופרמרקט, ומודאג שמא מישהו מסתכל עליו לראות איך הוא בודק. אם נעביר את זה במסגרת ההפרטה הזאת לחברות קבלניות ששוכרות שומרים, נקבל רמת ביטחון הרבה יותר רעה.
במתח הזה שבין חובת צה"ל לשמור בעצמו ובין שכירת תושבי היישוב לשמור על האזור, נדמה לי שהגעתם לנקודת איזון נכונה. עכשיו מנימוקים של שמא הם ידרשו תנאים סוציאליים וחזקה לעבודה בהמשך, זה כבר לא משכנע. זה מדרון חלקלק. פה צה"ל עלול לנסות להשתחרר בכלל מהחובה לשמור, להעביר אותה הלאה ולתרגל אותנו במערכת בירוקרטית של אילוצים ושכר. נדמה לי, שהוועדה הזאת והבית הזה לא יניחו לתהליך הזה. אני מקבל את הצעתו של חבר הכנסת מרציאנו, לארגן פגישה כזאת עם שר הביטחון ולפתור את הבעיה הזאת, כדי לעצור את המדרון החלקלק הזה כאן ועכשיו.
יצחק רם
¶
ראשית, בעל הדבר האמיתי איננו איתנו כאן היום. בעל הדבר האמיתי הוא סגן הרמטכ"ל, האלוף קפלינסקי. הוא קיבל את ההחלטה. הוא החליט, שמי שעבד שנתיים במבצר לא ימשיך לעבוד. לכן, את התשובות צריך לדרוש ממנו ולא מחברי עו"ד כהן.
יצחק רם
¶
מי שקיבל את ההחלטה, יבוא ויסביר. את ההחלטה קיבל האלוף קפלינסקי ולא אף אחד אחר. חשוב מאוד שהרשות הציבורית תאמר אמת. במקרה הזה, הרשות הציבורית סובבה אותנו בכחש. במכתב הפיטורין למגנים הם אמרו, יש שינויים ארגוניים במערך ההגנה על היישובים, ולכן אתם מפוטרים. לאיזה שינויים ארגוניים הם מתכוונים, אם במקום כל מגן לוקחים מגן אחר לאותו תפקיד? איזה שינויים ארגוניים, אם בקריית ארבע מפורים 11 מגינים, ומפקד מבצכר בקריית ארבע קיבל הוראה לגייס 11 אנשים. האם אלה שינויים ארגוניים? האם זה צמצום? האם זה רה-ארגון? לא. זורקים את הותיקים ולוקחים חדשים.
יצחק רם
¶
המפוטרים אמרו, אם אתם לוקחים חדשים, אז אולי אנחנו נצא וניכנס שוב. אמרו להם, לא. צריכה להיות תקופת צינון של 9 חודשים. למה תקופת צינון, מה הם חמים? חברי עו"ד כהן, חושש שמה על פי התקשיר הם יעלו טענות של קביעות ופטור ממכרז.
יצחק רם
¶
פה חבר הכנסת רביץ מגיע לנקודה חשובה. על פי החוזה, הם מוגדרים כעובדים בשליחות הצבא. על עובדים בשירות הצבא, חוק שירות המדינה(מינויים), לא חל. הם לא עובדי מדינה. בכלל חוק שירות המדינה מינויים לא חל עליהם. מאיפה החשש לקביעות? איפה פה הבעיה? כנראה שמישהו לא הבין את החוזה, לא הבין את החוק, ולא נהג פה בהגינות, והחליט לעשות בכל שנתיים תחלופה.
רוב המגינים הם אנשי היישובים עליהם הם מגינים. יש הבדל בין אדם המגן על ביתו, לבין חברת כוח אדם, ששם האנשים מועסקים בהעסקה פוגענית. כאשר חברת כוח אדם לוקחת מיישוב 50 שקלים לשעה, היא משלמת לשומר 19 שקלים במקרה הטוב.
כאשר לוקחים עובד חדש במקום עובד קיים, זה לא רה-ארגון. חוק שירות המדינה מינויים לא חל עליהם. אין פה שום חשש לקביעות. במקום לפטר, תנהלו משא ומתן עם ועד העובדים, תגיעו להסכמה שההסכם הקיבוצי לא יחול עליהם אלא רק החוזים האישיים, ותמשיכו להעסיק אותם על פי חוזים אישיים כל עוד הפרויקט נמשך. אם יפרוץ השלום ולא יצטרכו אותם, אין שום בעיה. כל עוד זה המצב, כל עוד הבעיה היא בירוקרטית משפטית, תדחו את הפיטורין בשלושה חודשים, תשבו תדברו ותמצאו קומבינה משפטית לפתור את זה.
מרדכי רון
¶
אני מוכרח להעלות נושא נוסף, שעלה מספר פעמים לא קטן. הנושא הוא, של המדינה כמעסיק. אחד המעסיקים שתורם הכי הרבה לקיפוח עובדים, זאת המדינה. לדעתי, כל בית דין לעבודה שיבחן את החוזה הזה, יכריז על מדינת ישראל כקבלן כוח אדם. משרד הביטחון הוא משלם השכר, אבל בסעיף 2 של החוזה הוא אומר כי המגן מצהיר בזאת שידוע לו שהוא מועסק כעובד בשליחות הצבא. מקבל השירות, זה צה"ל המעסיק, זאת מדינת ישראל, משרד הביטחון. זאת שערורייה שמדינת ישראל כמעסיק עוד פעם תורמת להפרת זכויות עובדים. יש פה פיטורין שלא כדין, בייחוד לאור הכרזת נציג משרד הביטחון, שלא לצבור זכויות. העובדה היא שמגייסים חדשים. זה יעלה למשרד הביטחון הרבה יותר כסף בפיצויים על פיטורין שלא כדין, מאשר להמשיך ולהעסיק אותם.
שמעון אבני
¶
אני האחראי הישיר על העסקת העובדים, בהיבט המבצעי של ההפעלה שלהם. סגן הרמטכ"ל החליט מה שהחליט, כי שמו להם את הנתונים כפי שהם. הוא לא יעלה את סד"כ צה"ל בעוד 300 אנשי קבע, כאשר אלה האלטרנטיבות שעמדו בפניהם.
אני מלווה את הפרויקט הזה שנתיים. אני חייב לציין, שהבעיות שהיו לנו עם הפרויקט הזה הן קטנות מאוד. מעט מאוד אנשים נדרשו לסוגיות של בירור, פיטורין על כל מיני בעיות שנוצרו במסגרת הפרויקט. כבר נאמר, כי עמדתו של אלוף פיקוד מרכז, היא שהוא מאוד רוצה את הפרויקט וזה ממספר סיבות. אל"ף, היישובים שבהם אנחנו מפעילים את האנשים האלה, הם יישובים מאוד מאוימים. אנחנו מפעילים בהם רמת טכנולוגיה מאוד גבוהה, ונדרשת מיומנות מאוד גבוהה של כוח האדם, ונכון לרגע זה הגענו לזה עם האנשים האלה. ההחלפה של האנשים האלה תיצור מצב של הכשרות חדשות ואימונים.
שמעון אבני
¶
בהיבט הזה, אנחנו מאוד רצינו את המבצר. בקשר למה שדיבר עו"ד בני כהן על ההסדרה החדשה – נעשית כרגע עבודה. אני עכשיו מציג את הצד השני, כדי שיהיה איזון. נעשית כרגע עבודה מול מועצת יש"ע ומול ראשי המועצות כדי למצוא פתרון, אלא אם כן יימצא פתרון אחר שבו המגינים יוכלו לעבוד יותר משנתיים. אם לא יימצא פתרון כזה, אנחנו מנסים להגיע לפתרון בשילוב של פיקוד מרכז, מועצת יש"ע ומשרד הביטחון, לקחת את אותם מגינים ולנסות ולהעסיק את אותם אנשים במסגרת אחרת. פשוט להמיר את החוזה שלהם, ולהגיע למשהו הכי קרוב למה שאנחנו קוראים היום רבש"צ. אני לא יודע כמה זה יהיה אפשרי, אבל אנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של העבודה. אם הדבר הזה יצליח, זה יפתור חלק מהדברים.
היו"ר משה שרוני
¶
אני רוצה לסכם את הישיבה. הוועדה מגנה את התופעה של פיטורי עובדים, שכל מטרתה היא למנוע מן העובדים זכויות שצברו על פי דין.
הוועדה קוראת לשר הביטחון למשוך לאלתר את 60 הודעות הפיטורין שנשלחו לעובדים, ולא להוציא בשלב הזה הודעות פיטורין נוספות.
הוועדה תיפגש בדחיפות עם שר הביטחון למציאת פתרון הולם לבעיה. הוועדה תמשיך לעקוב, ולדאוג שלא יעשקו את העובדים.
הישיבה ננעלה בשעה 11:00.