כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

28.11.06


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 90

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

שהתקיימה ביום שלישי ז' בכסלו התשס"ז (28 בנובמבר 2006) בשעה 12:30

העסקת מורים באמצעות חברות קבלניות - ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ'.

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

יצחק גלנטי

שלי יחימוביץ'

ציון שבת – מנהל אגף בכיר לכוח אדם בהוראה, משרד החינוך, התרבות והספורט

רונן דוד – סגן החשב, משרד החינוך, התרבות והספורט

עו"ד אילת מלקמן – סגנית היועצת המשפטית, משרד החינוך, התרבות והספורט

קרן ביטון – יועצת שרת החינוך, משרד החינוך, התרבות והספורט

רבקה מקובר – ממונה על חוק קבלני כוח אדם, משרד התמ"ת

חגית מגן – ממונה על תנאי שירות, מרכז השלטון המקומי

מוטי סמט – הסתדרות המורים

צבי חקק – מנהל המחלקה למנהל וכספים בחינוך העל-יסודי, מנח"י עיריית ירושלים

מתי גרינברג – הסתדרות עובדי המדינה

עו"ד דבי גילד-חיו – האגודה לזכויות האזרח

גדי טל – מורה, מעון "נווה חורש"

שירה גולני – מורה, מעון "נווה חורש"

יובל וורגן – מ.מ.מ, הכנסת

מרב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי

העסקת מורים באמצעות חברות קבלניות - ביוזמת ח"כ שלי יחימוביץ'

שלום וברכה. אנחנו רוצים לעסוק בנושא חשוב וכאוב. אתם מקבלים את הדוח של ה-מ.מ.מ שלי, שמספר על תופעה מאוד מדאיגה של גופים שונים שמעסיקים מורים שמלמדים בבתי-הספר. אנחנו לא מדברים על אנשים שאינם עובדי הוראה.


אני רוצה לחלק את הדיון לכמה נושאים: הנושא הראשון הוא קודם כל מה החוק אומר. החוק וחוזרי המנכ"ל קובעים שאפשר להעסיק מורים באמצעות גופים מתווכים רק מחוץ למסגרת ההוראה בבתי-הספר, כלומר במסגרת התל"ן. גם על כך נדבר בעוד שבועיים, כי גם הנושא הזה נפרץ לגמרי והשתלט על כל מערכת החינוך. וגם אם הם מועסקים במסגרת התל"ן תנאי ההעסקה צריכים להיות כמו של כל מורה במערכת.

מתברר שהעיקרון הזה הפך הפקר מכיוון שיש מורים בבית-הספר שמועסקים לא רק במסגרת התל"ן, אלא גם כדי לעזור לפצל כיתות וגם כחלק מהליבה של בתי הספר, אבל הם מועסקים בידי גופים חיצוניים, שהם מוכרים או לא מוכרים על-ידי ההורים או כל גורם אחר.

הבעיה השנייה היא שחלק מהמורים האלה לא מועסקים בתנאים שמורים צריכים להיות מועסקים: בלי שכר הולם ובלי זכויות נלוות שהמערכת מחייבת להקפיד עליהן. אלה שתי הבעיות שברור שהן קשורות זו לזו, אבל לא תלויות זו בזו.


הבעיה הגדולה יותר היא התגובה של משרד החינוך, שהיא תגובה שאנחנו די רגילים לקבל בוועדה הזאת, וקיבלנו דוגמה מאוד כואבת בדיון הבוקר – את יכולה להעביר את זה לשרת החינוך, אנחנו גם מבהירים לה את זה ישירות. הבוקר היה דיון עם למעלה מ-10 חברי כנסת, ומשרד החינוך לא יודע שזה קיים. זה כמובן מאוד עצוב בפרט משום שיש אלפי מורים כאלה, ומשרד החינוך לא יודע שזה קיים. כמובן, מאוד קשה לפקח על זה אם לא יודעים שזה קיים. אלה נתוני היסוד פה. יובל, אתה רוצה להוסיף על זה?

אמרת את עיקרי הדברים, אבל רק כדי להדגיש את הפער בין תגובת משרד החינוך לבין מעט המידע שהצלחנו להשיג, כי היה מאוד קשה להגיע לנתונים מדויקים. צבי חקק הוא מנהל מחלקת מנהל וכספים במנח"י. אני שוחחתי אתו הבוקר בטלפון, ולכן זה עדיין לא נכנס למסמך, אבל הוא יכול להעיד ממקור ראשון שהתופעה קיימת, ואנחנו לא הוזים, גם אם אנחנו לא יודעים מהם המספרים המדויקים.

אולי ניקח את ההמלצה שלך, ונתחיל עם צבי בתור נציג מנח"י בירושלים.

תקן של בית-ספר בנוי ממספר שכבות: יש תקן שמתוקצב ישירות בידי המשרד באמצעות מערכת שכר לימוד; יש תקן שהוא תוספת נטו של הבעלות לבד מהקצאות המשרד; וסוג התקן השלישי הוא התל"ן.

מה זאת אומרת בעלות מחוץ למערכת?

זה רק בתיכון.

אם משרד החינוך מתקצב לדוגמה 100 משרות לאותה בעלות עבור בתי-הספר שלה, והיא זקוקה ל- 130, אז 30 היא אמורה לתקצב בעצמה. עיריית ירושלים מממנת עשרות משרות ממשאביה מעבר להקצאות המשרד.

באיזו צורת העסקה?

לפני שנגיע לצורת ההעסקה, אני רוצה לדעת: מותר לעשות את זה רק בבתי-ספר שאינם רשמיים. בבתי-ספר מוכרים ורשמיים אסור להעסיק מורים של הבעלים. הבעלים זה המדינה.

לא. בחינוך העל-יסודי ההעסקות הן בדרך-כלל לא דרך משרד החינוך, אלא בבעלות. חטיבות הביניים שייכות- -

רוב החינוך העל-יסודי בירושלים הוא מוכר שאינו רשמי. אבל, לפי ידיעתי, בכל החינוך הדתי בירושלים, למשל, אין בית ספר אחד שהוא מוכר ורשמי.

זה לא מדויק. יש לנו 23 בתי ספר בירושלים, מהם 4 בתי-ספר מופעלים באמצעות אגודת רנה-קסין, אחד באמצעות החברה למוסדות חינוך, ויתר בתי-הספר הם בבעלות עיריית ירושלים, כולל העסקת המורים בחטיבה העליונה.

אין בכלל בתי-ספר מוכרים שאינם רשמיים בירושלים?

בוודאי שיש. אני אדבר על בתי-ספר עירוניים.

אז אתה אומר שבבתי-ספר עירוניים מעסיקים בעלים פרטיים את המורים.

בעלות זאת עירייה, רשות מקומית.

במקרה זה, מנח"י.

בוודאי.

אז מנח"י מעסיק את כל המורים.

עיריית ירושלים.

כל המורים שיש להם תקצוב מטעם המשרד ותוספת מהעירייה. במילים אחרות, אנחנו מבודדים את הפלח שנקרא תל"ן, ואותו אנחנו לא מפעילים באמצעות העירייה.

תל"ן מתקיים לא בגלל גחמה של המורים ולא בגלל הנאה שלהם לשלם אלפי עבור חינוך הילד. התל"ן מופעל מפני שהמדינה לא מתקצבת באורח נאות את החינוך. פעם אמרו שהתל"ן אמור לשרת את התוספות, את הקצפת – אומנויות וחוגים; היום התל"ן משרת מקצועות כמו אנגלית, מתמטיקה, היסטוריה, ביולוגיה - וכל מה שתרצו.

שזה מנוגד לחוק.

בוודאי. אבל אין ברירה- -

אין דבר כזה, סליחה. אני מאוד שמח על גילוי הלב שלך, ואני גם מסכים אתך בניתוח שלך, אבל אתה לא יכול להגיד ככה.

אתה רוצה שאני אשקר, אני אשקר.

הוא לא הוסיף שזה מנוגד לחוק, אתה מוסיף את זה.

הוא הסכים שזה מנוגד לחוק.

אני אומר את האמת.

הוא אחראי על גוף שמשותף לעיריית ירושלים ולמשרד החינוך, והוא לא יכול להגיד שהוא מנהל מערכת שהוא מפעיל אותה בניגוד לחוק.

אדוני יושב ראש הוועדה, עמדה שרת החינוך יולי תמיר בעצמה מעל בימת הכנסת כשהגשתי לה שאילתה על תוכניות לימודים שממומנות בידי בעלי הון, כמו "הדולפין שבתוכי", שמופעל בידי שרי אריסון, והיא אף היא אמרה שאין ברירה. אז אם לשרת החינוך מותר, על אחת כמה וכמה גם לו מותר. אני מתקוממת, כמובן, נגד האמירה הזאת, דעתי כדעתך, אבל אי-אפשר למתוח עליו ביקורת כששרת החינוך אומרת את אותם דברים בדיוק.

גם לא ידוע לי באיזה חוק זה רשום. נראה לי שזה לא רשום בשום חוק.

לפחות בחוזרי מנכ"ל.

זה רשום בחוק.

התל"ן משרת את צורכי הלמידה של התלמידים נטו. אם אנחנו נגרע אותו מבתי-הספר, אני מאמין שלא נוכל להכין את התלמידים כראוי לבחינות הבגרות, אני מאמין שניצור פערי לימוד גם בחטיבת הביניים וגם בחטיבה העליונה, שלא יובילו את התלמידים לשום מקום.

גם התל"ן גורם לפערי הלימוד, כי יש הרבה הורים בישראל שלא יכולים לשלם. התל"ן הרי משולם כולו בידי ההורים.

אנחנו לא מונעים מתלמידים חסרי יכולת- -

אבל בהרבה ערים לא משלמים, ואין להם.

אני מדבר על עיריית ירושלים. יש לנו לא מעט תלמידים חסרי יכולת, והם מקבלים ככל תלמיד אחר.

בכניסה לוועדה יש מישהו מאנשי משמר הכנסת שמרוויח שכר של כ-10,000 ₪ בחודש, ויש לו שני ילדים בבתי-ספר תיכון בירושלים, והוא צריך לשלם על כל אחד מהם 16 אלף שקל בשנה. אתה יכול להגיד שאין לו ברירה, מנח"י לא נותן לו אופציות אחרות. אבל אתם יכולים להגיד לכל מי שאין לו. השאלה אם זה נקרא שאין לו. אין לו, אבל אין לו ברירה. הוא צריך לא לקנות אוכל ותרופות, אלא לקנות את מה שאתה מחייב אותו בניגוד לכל הכללים של חוק חינוך חינם במדינת ישראל.

אם הוא משלם 16 אלף שקל זה לא באחד מבתי הספר העירוניים, אלא בבית-ספר פרטי, ובוודאות בממלכתי-דתי.

אתה לא אחראי על הממלכתי דתי?

יש רק שלושה בתי-ספר כאלה שהם של עיריית ירושלים. לא כל בתי-הספר הממלכתיים-דתיים הם בבעלות עיריית ירושלים- -

זה אנחנו יודעים, אבל זאת חלק מהבעיה. אתה לא נותן לו אופציות אחרות.

הם מתוקצבים ישירות מן המשרד במסגרת של תקציב סגור. הכסף נכנס אליהם, לא למנח"י. מנח"י לא יכולה לעשות כאן שום דבר.

גם בבתי הספר שאתה מדבר עליהם התל"ן חורג?

תלוי. יש בתי ספר ספר שבהם התל"ן הוא כמה מאות שקלים בשנה. בבתי-ספר גדולים התל"ן מאוד מצומצם- -

הוא מתקיים לאחר שעות הלימודים?

לא. אמרתי שהוא חלק מתוכנית הליבה. אם אנחנו רוצים לפצל כיתה של 38 תלמידים, לך תלמד 38 תלמידים היסטוריה ואנגלית. פרופיל התלמיד בעיר ירושלים הולך ושוקע כי יש הגירה גדולה של אוכלוסייה מטופחת מחוץ לירושלים. לאט-לאט הפרופיל יורד, וכשהפרופיל יורד הצרכים עולים. אתה חייב לפצל כיתות, אתה חייב לתת עזרה לתלמידים לקויי למידה ושיעורי עזר.

אנחנו לא יכולים לתת קביעות למורים שמלמדים דרך התל"ן. זה הדבר היחיד שאנחנו גורעים מהזכויות הפרופסיונליות של המורים האלה. אנחנו נותנים להם את מלוא הזכויות, אבל לא יכולים לתת להם קביעות מכיוון שהבעלות על הכספים היא על ההורים. אנחנו לא יכולים לומר להורים שתהיה להם קביעות, והם גם לא מוכנים לשמוע על זה; דבר שני, תל"ן הוא פרויקט לשנה, יש תנודות עצומות בכספי התל"ן. יש בתי-ספר שעד לפני 5 שנים רכשו 180 שעות תל"ן, והיום הם רוכשים 20 משום שפרופיל האוכלוסייה הולך ויורד, ההורים לא מסוגלים לשלם את הכספים. באותם בתי-ספר יש רעב אמיתי לשעות תקן, והוא נובע מצורכי התלמידים ולא תמיד אנחנו מצליחים להיענות לו.

אתם לא מממנים במסגרת הניהול העצמי של בתי-ספר שמורשים על-ידי המשרד?

לא.

מי מממן את המורים הללו? יש פה היתממות שאני רוצה להתייחס אליה, משהו לא ברור לי כאן.

עד עכשיו הוא דיבר בגילוי לב.

אין לנו יכולת לתת קביעות על משרה שהיא פרויקט לשנה. אתה יודע שהיום יש לך חצי מיליון שקל, ובשנה הבאה אתה יכול להגיע ל-150 אלף.

ארגון המורים לא מצא לנכון להגיע.

ארגוני המורים אומרים שהבעלויות יוצרים שני מעמדות של מורים לאותו מקצוע: אחד עתיר זכויות, והוא מועסק בבעלות, כולל זכויות קביעות; והשני הוא זה שאנחנו שוללים ממנו את זכות הקביעות.

ארגוני המורים גם טוענים שהבעלות של המורים האלה היא למעשה ההורים – איך אתם רוצים שהמורים יעריכו את התלמידים הערכה נכונה אם הם חייבים את העסקתם לפני ההורים. שתי הטענות הן אמת, אבל המצב שלנו הוא לא כליל השלמות. במצב הנוכחי זה רע במיוחד.

כל המורים האלה מועסקים באותם תנאים כמו המורים שמועסקים במשרד החינוך?

יש להם מלוא הזכויות הפרופסיונליות.

זאת אומרת מבחינת שכר וחופשים וכולי.

יש להם מלוא הזכויות.

חוץ מקביעות, אתה אומר שיש להם אותם תנאים. זה במקום שאתם המעסיקים שלהם.

ההעסקה של מורי התל"ן אצלנו היא באגודת רנה-קסין.

בכל בתי-הספר בירושלים?

לא בכל בתי-הספר, אני מדבר על העירוניים.

אלה שעובדים על חוזה אישי כל שנה.

אבל בכל בתי הספר העירוניים הבעלות היא ברנה קסין. למה?

למה התל"ן מופעל שם? פשוט כדי להפריד את התל"ן מהעסקות בעירייה ולא ליצור מצב של קביעות בלתי נשלטת.

הבנתי. אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית שלנו: שמענו מנציג מנח"י שגם הליבה בירושלים – לימודי מתמטיקה, אנגלית וכדומה- -

לא רק בירושלים.

אבל אתה דיברת על ירושלים.

הוא אמר שגם לימודי הליבה מופעל בתל"ן - תשלומים של הורים. לכן גם לא יכולים להעסיק את המורים בצורה מסודרת, אלא רק בחוזים אישיים ולא בקביעות. אני רוצה לשמוע האם,לפי החוק, אפשרי דבר כזה.

בעיקרון אסור לגבות תשלומים מהורים, אלא במקום שהחוק התיר. החוק התיר, לפי סעיף 6 ד' בחוק לימוד חובה – שאלה התשלומים שאנחנו מאשרים: טיולים ודברים אחרים שהם חוץ לימודיים ואת התל"ן. התל"ן הוא מחוץ לתוכנית הלימודים, הוא לא תוכנית הליבה, כך שאי-אפשר לגבות מעבר לזה. יש חוזר שנדון בו בשבוע הבא בנושא תגבור תורני, שהוא גם בעייתי, אבל מלבד שלושת הדברים האלה והתגבור התורני, אין אפשרות חוקית לגבות.

אין שום אפשרות חוקית לעשות מה שאמר נציג מנח"י, שאי-אפשר להפעיל מערכת בלי זה. כל המערכת מופעלת על יסוד הדבר הזה.

אנחנו יודעים, הנושאים האלה עולים כל הזמן בוועדות.

יש לנו דיון מאוד רחב על תשלומי ההורים, הכול הפקרות. רק שתדע, שמה שאתה עושה הוא בלתי חוקי.

רבותיי, תאמרו למדינה לתקצב את הילדים האלה. אף אחד לא זקוק אצלנו לתל"ן.

חייבים לפעול לפי החוק, גם אם זה אומר שחסר משהו אם לא עושים את זה. אנחנו צריכים לטפל בכך שלא יהיה חסר, זה תפקידם של חברי הכנסת.

ואם התלמידים האלה ייכשלו, מי ייתן על-כך את הדין?

דיברתי אתמול עם מר חיים רובינשטיין שממונה על החינוך היסודי במנח"י, והוא אמר לי יותר ממה שאתה אומר, לא רק שמורים מלמדים מקצועות רגילים במסגרת התל"ן, אלא שעל כל טופס העסקה של מורה כזה חותם מפקח של משרד החינוך שלא מקבל משכורת ממנח"י, אלא רק ממשרד החינוך.

זאת אומרת שהמפקח חותם על דבר שברור לכולם שהוא בלתי חוקי. חברת הכנסת שלי יחימוביץ', בבקשה.

כל הסוגיות שעלו כאן הן מאוד חשובות, עובדה שמשרד החינוך לא מתקצב מורים למקצועות ליבה זה משפט שלמה: האם לא לתת לילדים מקצועות כמו מתמטיקה ואנגלית או האם לעבור על החוק – ואגב, גם לא לתת לילדים מתמטיקה ואנגלית זאת עבירה על החוק. הייתי רוצה שנמקד את הדיון בוועדה בעניין מאוד ספציפי – קיפוח עמוק, יסודי והמוני של זכויות מורים. זה אמנם לא קשור ישירות לעניין תכני הלימודים ותקצוב, אבל הוא בהחלט קשור בעקיפין וגם במישרין ומשפיע על איכות החינוך. את הדיון הספציפי הזה רציתי לעשות על עובדים שחוקי העבודה וחוקי המגן לא חלים עליהם מתוקף צורת ההעסקה המעוותת שלהם בתוך מערכת החינוך.

מגיעים אליי הרבה מאוד מכתבים ממורים. אני רוצה לתת שתי דוגמות ברשותך. כותבת לי רמה ים, אמא של ענת, מורה עם רזומה מפואר ביותר, וברור לי סתם מהתרשמות שהיא מורה משובחת: "במשרד החינוך לא נמצאה עבורה עבודה לא בהוראת תנועה ומחול וגם לא בתור גננת, אפילו לא מחליפה. בסופו של דבר השיגה בתי עבודה כמורה לתנועה והתעמלות בגנים העירוניים. העבודה הוצעה לה במסגרת "יובל חינוך". היא עובדת במסגרת זו ב-5 השנים האחרונות; בשנתיים הראשונות עבדה לפי שעות, ללא שום זכויות, בלי תנאים סוציאליים וחופשות, פיטורים ביולי-אוגוסט וקבלתה מחדש בספטמבר או באוקטובר, תלוי איך נפלו החגים באותה שנה. בשנה השלישית, היות שהיא עושה עבודה טובה, קיבלה צ'ופר: תשלום גלובלי עבור עבודתה, משכורת מספטמבר ועד יוני. בחופש הגדול – פיטורים כרגיל, כדי שלא יצטרכו לתת לה קביעות חס וחלילה. כמובן שתשלום עבור פנסיה, קביעות וזכויות סוציאליות לא קיימים. השנה, בשנה השישית לעבודתה הודיעו לה שאין כסף, ולכן עליה לחזור ולעבוד לפי שעות החל מאמצע אוקטובר. האם זוהי הרעת זכויות, האם יש בכלל זכויות, האם "יובל חינוך" היא פשוט עוד חברת כוח אדם המנצלת את עובדיה?"

גדי טל עובד במעון "נווה חורש" שמועסקים שם שני סוגי מורים: עובדי משרד החינוך ועובדי "הילה". הוא אומר בפירוש שאלה שני מעמדות שונים לחלוטין. למשל, למורי הילה בסיס חישוב שעת ההוראה הוא 60 דקות, ולמורים של משרד החינוך – 45 דקות.

הוא יושב כאן.

אני שמחה שבאת. אולי אחר-כך תוכל להרחיב ברשות יושב ראש הוועדה.


זה משפיע בעקיפין גם על התלמידים; למשל, עשו השתלמות עזרה ראשונה, אז עובדי משרד החינוך קיבלו את ההשתלמות ועובדי הילה לא קיבלו את ההשתלמות כי הם עובדים סוג ב'. זה משפיע ישירות גם על התלמידים. אם לתלמיד קורה משהו בחצר בית-הספר צועקים: "סליחה, יש כאן מורה של משרד החינוך?" מגיע מורה של הילה , הוא לא יכול לתת את הטיפול כי הוא לא קיבל הדרכה בעזרה ראשונה. זה דבר מטורף, מציאות מטורפת. חברי, חבר הכנסת מגלי והבה, הגיש שאילתה לשרת החינוך בעניין הזה. הוא כותב: "נודע לי שקיימת תופעה, שלפיה מורים במערכת החינוך מועסקים באמצעות קבלני משנה ללא קביעות". הוא שואל: האם קיימת תופעה כזאת? מה הקפה? מהי מדיניות משרדך בנושא? אם המדיניות שלילית, כיצד יפעל משרדך נגדו – שאלות של טעם. שרת החינוך ענתה לו שהתופעה קיימת בצורה מצומצמת ביותר. ואני אומרת - לא. התופעה קיימת בקנה מידה המוני. אם אנחנו נסמכים על מה ששמענו כאן, ואם אנחנו נסמכים על מה שכתבה כתבת החינוך של עיתון "הארץ", יולי חרומצ'נקו, שרק בתל-אביב יש 2000 מורים שמועסקים באמצעות עמותות – אנחנו רואים שקיימת תופעה קשה ביותר.


מכיוון שאני חברה בוועדת הכספים ולמדתי להיות פרגמטית אני יודעת שלא נצליח, וודאי שלא בישיבה הזאת וכנראה שלא בקואליציה הזאת, להפוך את כל המורים שמועסקים בידי עמותות וקבלני כוח אדם, לעובדים של משרד החינוך. אבל יש דרכים לאלץ את החברות האלה לשלם את מלוא הזכויות הקבועות בחוק לעובדים. למשל, בעצם ימים אלה ההסתדרות חותמת על הסכמים עם חברות שמירה ואבטחה שבמשך שנים התעללו בעובדיהן ועם חברות כוח אדם, ובמסגרת ההסכמים החברות האלה מחויבות לשלם שכר מינימום ולשלם את חוקי המגן. בתוך ההסכם מובנה פיקוח על תנאי ההעסקה. האם משרד החינוך לא יכול לכפות על בתי-הספר ועל עמותות ההורים לקיים התקשרות עם עובדים אך ורק אם יתקיימו כל חוקי העבודה וחוקי המגן? ברור לחלוטין שאני רוצה שהמורים האלה יעברו לאלתר להיות עובדי משרד החינוך, אבל גם בטווח האפור באמצע יש עוד כל-כך הרבה דברים מעשיים לעשות שפשוט אף אחד לא עושה, כי השטח הזה הוא שטח הפקר. אנחנו לא יכולים להרשות את זה לעצמנו לא כאזרחים שדואגים לגורל העבודה המאורגנת ולזכויות עובדים וגם לא כמי שדואג לילדיו שנמצאים בבתי-הספר.

בשולי העניין הזה, עניין אחר לכאורה, שלדעתי גם צריך להיכנס לדיון הזה: יש עניין של משגיחים בבחינות הבגרות שמועסקים בידי חברות כוח האדם, “Manpower” ו-O.R.S . אף על פי שאלה חברות כוח אדם מוסדרות ולא קבלן "חאפר", גם שם יש הרבה תרגילים. למשל, משלמים עבור נסיעות פר-יום עבודה של 8 שעות. אם המשגיח נוסע להשגיח שעתיים הוא לא מקבל. הוא מקבל רק כשהוא יגיע ל-8 שעות.

חשבתי שהוא יקבל רבע.

אני מנהלת את התכתובת עם ארגון המורים ועם הגמלאים, ואני שואלת, למה שמורים גמלאים לא יועסקו בהשגחה בבחינות הבגרות באופן מסודר בידי ארגוני המורים? גם תהיה להם הכנסה נוספת, גם אנחנו נדע שהם מועסקים בידי גוף שדואג לזכויות סוציאליות ומודע להן. זה יהיה הרבה יותר הגיוני, מוסרי, נכון ויעיל מאשר להעסיק אותם באמצעות חברות כוח אדם. יושב ראש ארגון המורים ויו"ר הגמלאים, ברוך ניסקה, קפצו על העניין. הם מוכנים לבנות תוכנית להעסקת גמלאים בהשגחה על בחינות הבגרות, הם רק צריכים נתונים ממשרד החינוך, ומשום מה הם לא מקבלים. אני אבקש בהזדמנות הזאת לאפשר להם.

גם אנחנו לא מקבלים נתונים ממשרד החינוך, אז פה לא מופלים לרעה. דווקא הנושא השני הוא חשוב, וזה מצוין אם נוכל להסדיר את זה, אבל אני מציע לחכות עם זה. יש בכלל בעיה בהעסקה של חברות כוח אדם בכל מיני עבודות בבתי-הספר. תלמיד שרואה בבית-הספר שומר ומנקה שאין להם זכויות, ולא יכולות להיות להם זכויות, לפי תנאי המכרז ברשויות המקומיות, זה לא שיעור טוב באזרחות. אנחנו עושים מעקב אחרי זה, ואני מציע שנכניס למסגרת הזאת נכניס גם את עניין המשגיחים על בחינות הבגרות.

ראיתי מכתב של מנכ"ל משרד החינוך שחשבתי שאולי דמיינתי, שהוא אומר שיש ילדים שמועסקים בעבודות ניקיון בבתי-הספר, והוא קורא לילדים האחרים להזמין אותם לפעילויות ולחגיגות שלהם- -

זה לא חלום, זאת מציאות.

כלומר, הוא מכיר בעובדה שיש עבודת ילדים, והמחווה שמשרד החינוך עושה היא להזמין אותם למסיבות? זה דבר מופרך לחלוטין.

נבדוק את זה.

אני רוצה גם לדבר על התופעה הכללית כי היא קשורה. אם לא הייתה הפרצה הגדולה שמשרד החינוך מאפשר לעובדים של כל מיני גופים ללמד את תוכנית הליבה, אז ודאי השימוש לרעה בזכויות העובדים היה הרבה יותר מצומצם. ואז משרד החינוך מכחיש את קיום התופעה, שגם בא בדבריה של השרה שאומרת שהתופעה מצומצמת ביותר.

אני רואה שיועצת השרה רוצה לדבר. את כמובן יכולה להכחיש את הדברים, ואני אשמח מאוד לשמוע את זה.

מכיוון שיובל ציין את שמי אני רוצה להדגיש שכשציון שבת היה אצלי בחדר יובל התקשר אליו כדי לקבל את תגובתו האם יש תלונות שהתקבלו אצלנו על עובדים דרך עמותות של רשויות כמו רנה קסין או גוונים בתל-אביב. על העניין הזה אין בידינו שום תלונה מצד מורים. זה לא אומר שמישהו מאתנו אמר שאנחנו לא מודעים לתופעה. בידי משרד החינוך אין כל מידע על בעיה מערכתית של העסקת מורים באמצעות גופים מתווכים. אז אני מבקשת לדייק.

מר שבת, זה לא המשפט המדויק שאמרת לי בטלפון? הוא רשום אצלי במחברת.

אז אולי מר שבת אמר, אבל אתה ציינת את שמי, ולכן יש לי הזכות להעיר. אני לא אמרתי לך דבר כזה. תודה על הזכות להעיר.

תמיד תהיה לך זכות בוועדה. נשמח תמיד לשמוע אותך.

האם מה ששמעת פה מקובל עליכם?

בהחלט לא, זה גם לא דבר חדש- -

אף אחד לא טען פה שזה התחיל בקדנציה הנוכחית.

אנחנו מודעים לכך שהיא קיבלה את זה בירושה.

לא במובן הזה. אנחנו לא מגלים את זה בתדהמה בדיון הזה, לזה התכוונתי.

אני יכול לצטט את שרת החינוך שבישיבה הראשונה אתנו היא ביקשה כמה חודשים ללמוד ולסדר את התופעה, ואז היא תפעל במלוא החומרה. היא עכשיו כבר מעבר לימי החסד מכל הבחינות, ולא ראינו שום פעולה של משרד החינוך בתופעה הזאת.

יש כאן הרבה סוגיות. אתה התחלת עם התל"ן, וחברת הכנסת שלי יחימוביץ' המשיכה עם עניין מורים שמועסקים בפרויקט הילה, ואחר-כך הסתדרות המורים ידבר בצדק על מורים שבהכשרתם מועסקים בכל מיני תוכניות לימודים – יש פה כל מיני סוגיות. יש כמובן סוגיה מאוד רחבה בכל המדינה של עובדי הקבלן בכלל שמשרדי הממשלה מתקשרים אתם באופן שוטף.

בוועדה שלנו נטפל בזה לעומק, אבל רק בעניין משרד החינוך.

הנושא הזה חשוב לשרת החינוך, ולא מהיום. היא תוציא בצורה מסודרת בשבועות הקרובים, ואולי אפילו בשבוע הקרוב, את כל המהלך שהיא עשתה בעניין עובדי הקבלן. הגורמים המקצועיים הגיבו לטענות. גם פרויקט הילה הוא לא דבר שלא נעשה בו שום דבר. זה גם נושא ששרת החינוך קיבלה עליו מכתבים מעובדים שהלינו על התנאים שלהם. היא הנחתה את המנכ"ל שלה להגיש לה בדיקה יסודית, והוא הגיש לה בדיקה.

עניין עבודת הילדים ששלי ציינה הוא דבר חדש, לי לפחות, ואנחנו נשמח לבדוק את זה.

מה חדש, זה מכתב של מנכ"ל המשרד.

לא כל מכתב אני רואה.

נשמע את ציון שבת. מה היקף המורים המועסקים כיום שלא באמצעותכם?

זה בדיוק מה שאני לא יכול לדעת.

למה?

יש עירוב של תחומים בין שני תחומים. באמצעות המשאבים של המשרד, עם כל הפיקוח שצריך על זה, אנחנו מעסיקים 140 אלף מורים. אלה התקנים ושעות התקן ושכר הלימוד שמועבר לבתי-הספר הרשמיים ולבעלויות. שם הכלל ברור לגמרי, וצריך לאכוף אותו מדי פעם כי הוא לא נעשה אוטומטית שם. על-פי החוק, כל המורים צריכים לקבל את שכרם ואת תנאי העסקתם כפי שנהוג בחינוך הרשמי,קרי: מה שהמדינה עושה עם 90 אלף עובדי ההוראה שהמדינה מעסיקה ישירות.

זאת אומרת לא לקחת אנשים כל שנה ולהעסיק אותם בחוזה מספטמבר עד יולי.

זה לא יכול להיות כי זה מנוגד להנחיה שדיברתי עליה שכל 140 אלף עובדי ההוראה מתוקצבים וממומנים בידי המדינה ומשרד החינוך. כמובן, יש מקרים יוצאים דופן אם יש אדם שמחליף מישהו שנמצא בחופשה. אבל עקרונית כשאנחנו נזקקים אנחנו מיד אוכפים את זה. יש כל מיני בעלויות קטנות שמאחר שהן מקבלות מאתנו כסף – לא שעות הוראה – מנסות לחסוך לעצמן בכל מיני דרכים. זה בדרך-כלל נקטע בעודו באיבו. זה מסלול אחד שהוא ברור לגמרי.

כמה פעמים הגשת תביעה נגד כאלה?

לא צריך להגיש תביעה, אנחנו מנהלים את הדיון ישירות עם בעלות בית-הספר, וזה נפסק.

אבל יש בטח הרבה דוגמות שזה לא נפסק. לכן אני שואל כמה פעמים הגשת תביעה נגד זה.

אם יש דוגמות שזה לא נפסק, וזה לא הגיע אלינו, אני לא יודע על זה. אני מדבר על מוסדות חינוך שמתוקצבים וממומנים בידי משרד החינוך.

האם ידועה לך התופעה ששמענו ממנח"י, שבתוכנית הליבה מועסקים עובדי הוראה שהם לא עובדי משרד החינוך, אלא מקבלים את שכרם דרך התל"ן?

אני מכיר את התל"ן ואת התנאים של התל"ן; אני לא מכיר תופעה כזאת שתוכנית הליבה והתל"ן מתערבבות יחד.

זה מעניין שאתה לא מכיר את זה- -

אני לא מכיר כי אני לא נכנס לשם.

אבל אתה אחראי על זה, אתה מנהל אגף כוח אדם בהוראה. אתה צריך לדעת שיושב פה מישהו שאחראי על המערכת הכי גדולה בארץ, והוא אומר שהוא לא יכול להפעיל את כל המערכת שלו בלי להשתמש בתל"ן, ולכן אני מעסיק מורים שאינם עובדי משרד החינוך כדי להפעיל הוראת מתמטיקה ואנגלית וכדומה. אתה צריך לדעת מזה.

אני יכול להגיד לך מה התפקיד שלי, ואיך אני רואה אותו. כשהורים רוצים לפצל לשניים כיתה שיש בה 40-42 ילדים, ולצורך זה הם שוכרים מורה שהוא לא עובד מן המניין, הוא חייב לעמוד בכל תנאי הסף של המורים, אי-אפשר לקחת כל אחד לבית-ספר.

תנאי העבודה חייבים להיות מקוימים כמו חוקי הסף? כנראה שלא.

אני חושב שכן.

הוא חושב שכן. הוא בכלל לא יודע שזה קיים, איך הוא יכול לפקח על זה?

כפי שאתם דואגים לכך שהוא יעמוד בתנאי הסף, תדאגו שמקוימים לגביו חוקי העבודה - -

אתה מודע לכך שקיים חוזר מנכ"ל שאסור לפצל כיתות מכספי הורים?

אני יודע. אני יודע שאסור בכלל לממן לימודים רגילים מכספי הורים. אתה שואל עכשיו לא האם אני יודע, אלא האם אנחנו אוכפים את זה ויכולים לאכוף את זה בהיקף הקיים?

לא, בכלל. לפני רגע אמרת שאתה לא יודע שזה קיים, לכן- - -

למה אני לא יודע? אני מטפל במורים שהם עובדים מן המניין- -

התופעה שחברת הכנסת יחימוביץ' דיברה עליה, זאת תופעה שאתה מכיר? היא דיברה על אנשים שמועסקים באמצעות חברות, כמו "הילה", "יובל חינוך", "גוונים" - -

על "יובל חינוך" אני יודע, על "הילה" פחות. על עניין הפרטת המורים כמו בהילה אני מכיר, כמו סיפורים חלמאיים בעניין העזרה הראשונה. המורים של הילה עובדים דרך פרויקט שהמשרד רכש, אני לא מכיר אותו- -

הוא עובד 14 שנים בפרויקט הזה. זה לא פרויקט זמני שמתחיל ונגמר.

תכף יסבירו מי שמכיר את הפרויקט מקרוב.

בעניין הגנים העירוניים דיברתם על דוגמה שבה רשות מפעילה פעילות שבכלל לא מתוקצבת בידי המדינה, אלא נוסף לתקציב. הרשות מתקציבה מחליטה לתת שירותים עירוניים לגנים עירוניים.

אבל אתם כן מפקחים על רכיבים מסוימים.

על החלק הפדגוגי.

למה? למה החלטתם שעל תנאי הסף אתם כן מתעקשים, ועל קיום חוקי עבודה – לא. מראש אתה אומר שיש לך סמכות אכיפה וסמכות לפקח על הדבר הזה כמשרד חינוך. תפקח גם על חוקי העבודה. למה ההפרדה הזאת?

כי הוא לא מפקח גם על החלקים האחרים.

זה לא נכון.

אני אומר לך שזה נכון. אם היית מפקח היית - - -

למזער, זה לא מדויק. הייתי גם מפקח.

אפשר להגיד עכשיו על שהכול לא בסדר, זה מאוד פשוט. אני יודע שיש מספיק דברים שהם לא בסדר. אנחנו יכולים לנסות לאכוף על כל העולם את כל הסמכויות האפשריות. יש רשויות שרואות צורך להוסיף מתקציבן פעילות שהשנה קיימת ובשנה הבאה היא לא קיימת. כשהמשאב הוא לא קבוע, ויכול להשתנות משנה לשנה אתה לא יכול להעסיק בו כוח אדם שצובר את כל הזכויות ונכנס לקביעות ולפנסיה, וכל מיני.

למה אתה לא יכול?

כי הוא לא יכול להבטיח עבודה לשנה הבאה.

בסדר, אז הוא לא יבטיח, אבל על מה שהוא עשה הוא יכול לקבל את כל הזכויות.

תוריד קביעות. פנסיה, שעות נוספות, כל חוקי המגן. למה לא?

רשות הדיבור לגדי טל.

אני מודה לחברת הכנסת שהזמינה אותי לפה. אני עובד 14 שנים במעון "נווה חורש", מעון אבחוני של חסות הנוער במסגרת תוכנית "הילה". תוכנית "הילה" התחילה בחטא. יש כל הזמן הידרדרות. אנחנו מוכרים חינוך בערך כמו שאנחנו בונים גשר במכבייה. מי שמציע את המחיר הזול ביותר הוא הזכיין. לא קוראים לזה חברת כוח אדם, אלא "זכיין", אבל מדובר על אותו דבר. הקיצוץ או הורדת המחיר בא ממקום מאוד מסוים שהוא השכר והתנאים של המורים. במשך 8 השנים האחרונות יש פחיתות בשכר ובתנאים. היום המורים עובדים 60 דקות ולא 45 דקות בלי שום תנאים סוציאליים, אפילו אין לנו "מבטחים"; אנחנו לא מקבלים אף זכות שמקבל מורה. אנחנו יוצאים להשתלמויות, אבל אנחנו לא מקבלים זיכוי על ההשתלמויות.

אני מתנצל שאני מפסיק אותך. קיבלנו תמונה מאוד טובה של המציאות הבלתי חוקית ובלתי מוסרית שאתה חי בה. תודה לך על גילוי הלב שלך.

אני מהסתדרות המורים. התופעה היא הרבה יותר רצינית, עמוקה ומדאיגה. אני מייצג גם את הסתדרות המורים שיוצאת נגד חברות כוח האדם. אני רוצה לומר יישר כוח דווקא לעיריית ירושלים ולמנח"י שמשלמים את המשכורות בדיוק לפי הסכמי העבודה. אבל הבעיה היא הרבה יותר חמורה. כשהייתי מפקח ארצי במשרד החינוך הגעתי ל-360 עובדות חינוך ולהרבה קבוצות מורים, וראיתי שתי קבוצות מורים בבתי הספר. הקיצוצים העמוקים במערכת החינוך במשך שנים רבות – ואינני אומר דבר נגד השרה הנוכחית – יצרו פתח לכניסתם של עשרות אלפי אנשים למערכת החינוך. כ-600 עמותות במדינת ישראל עובדות היום במערכת החינוך בהשלמות, בתל"נים, בניהול העצמי, בקרן ראשי – קרנות שמאושרות בידי הבית הזה ובידי מערכת החינוך באופן רשמי. זה דבר חדש? זאת תופעה חדשה? אני מודאג מאותם מורים שעובדים דרך עמותות פרטיות ללא הגנה, ללא זכויות פנסיה, ללא קרנות פנסיה, פיטורים אחרי 3-4 חודשים, מורים שעובדים גם במסגרת יסודית ומסגרת על-יסודית ולכאורה נהנים משני העולמות, אבל נופלים בין שני העולמות. זה חדש? זה מהיום? בחדר הזה זבולון אורלב, ידידי הטוב ואני התעמתנו לפני 12 שנה על הרבה מאוד דברים. מנהלי בתי-ספר שחתומים על חוזים אישיים מעמותות הורים. ייתכן שבחדר מורים יישבו שתי קבוצות אנשים עם זכויות ובלי זכויות? קרן רש"י תרמה עשרות ומאות אנשים כבר מזמן. דיון כזה הוא הרבה יותר מעמיק ורציני. אנחנו "מסדרים" עובדי הוראה בצורה קשה מאוד.

בגלל זה אנחנו מעלים את זה פה, זה לא מקובל עלינו. תודה.

אני מייצגת את הסתדרות עובדי המדינה. מעסיקים מאות עובדים במוסדות הרווחה. כל 9 חודשים מפטרים אותם; לא דואגים לזכויות הסוציאליות שלהם, הם מרגישים חסרי אונים; המורים נמצאים במוקדי העשייה הקשים ביותר בחסות הנוער, ואתם מכירים את זה.

אני מהייעוץ המשפטי של משרד החינוך. התל"ן כשמו כן הוא - תוכנית לימודים נוספת. זה אמור להיות לאורך, לא לרוחב, לא לפיצול כיתות- -

הבהרתי את זה מספיק.

זה כתוב גם בחוזר המנכ"ל. אכן זכויות המורים צריכים להיות בהסכמים.

זה כתוב במסמך, ואנחנו יודעים, אני בדרך כלל לא מפסיק אנשים בישיבות כאן, אבל היום אני צריך לסיים.

אני נציגת השלטון המקומי. אנחנו הגוף השני המעסיק אחרי משרד החינוך, ואנחנו מעסיקים בעיקר מורים בעל-יסודי. תופעת העסקת המורים דרך עמותות או קבלני כוח אדם במשרות שהן בתקן של משרד החינוך כמעט לא קיימות עבור התקנים שמתוקצבים במשרד החינוך. אם יש בריחה היא בשוליים ומאוד מינורית. התופעה של העסקת מורים ברשויות המקומיות דרך עמותות הורים או דרך חוזים אישיים זה בחינוך הבלתי פורמלי בתל"נים.

הרשויות המקומיות בורחות לכיוונים האלה. חבל שמארגון המורים העל-יסודיים אין פה נציג- -

כנראה, לא מצאו לנכון להגיע.

הארגונים מאוד נוקשים, והם מונעים מהמעסיק את הגמישות הניהולית לפטר מורים לא טובים. הם לא מבינים שמורה צריך לסיים את העבודה אם הוא מורה לא טוב. הם פשוט לא מוכנים לפטר מורים כאלה.

מה ההצעה?

היא אומרת שמכיוון שהם לא מוכנים לפטר - - - הבנו היטב את הגישה.

נחתום על פיטורים של מורים בשנה הראשונה והשנייה. שיעשו את העבודה נכון. נחתום על כל פיטורים של מורה לא טוב. לא אחרי 20 שנה.

לא נדון בסוגיה הזאת.

זה ממש לא המקום להתלונן על כך שלא מספיק בקלות מפטרים מורים. הדיון הוא הפוך.

היא מתכוונת שמכיוון שאין גמישות אז בכלל מבטלים להם את הזכויות.

זה ממש סיבה ומסובב. אנחנו נוציא החלטה מהוועדה שצריך לפטר מורים יותר בקלות, אולי.

את יכולה לקבל מצב שהרשויות המקומיות מעסיקים מורים מ-1 בספטמבר ונותנים להם ללכת ב- 30 ביוני?

יש מצב כזה.

זה מקובל עלייך?

זה לא מקובל על מרכז השלטון המקומי.

אבל אתם עושים את זה?

אני רוצה להציע הצעה: לכנס את ארגוני המורים, את משרד החינוך, את מרכז השלטון המקומי כדי לנסות לגבש הסכם עבודה שייתן את הגמישות הניהולית למעסיק- -

אני לא יכול לשמוע את הביטוי "גמישות ניהולית".

מה זה "גמישות ניהולית", תגדירי מה זה.

אבל את לא יכול להגיד שעד שלא יסכימו למה שאת חושבת שצריך להיות החופש הניהולי והחופש לפטר ולקבל עובדים, אתם פטורים מלקיים את הדברים.

אני לא אמרתי.

אני לא אמרתי שאמרת "עד אז", אבל זה משתמע.

אני נגד העסקת עובדים שלא על-פי הזכויות.

אבל אתם עושים את זה?

זה קיים.

איך אנחנו עוקרים את זה? איך אתם לוקחים אחריות? את נציגת השלטון המקומי, ואנחנו יודעים שרוב הפשעים האלה נעשים בידי מי שאת מייצגת פה. מה את מתכוונת לעשות כדי לעקור את זה מן השורש?

היא לא יכולה כיוון שזה מכרז, וכל אחד מחפש איך להוריד את המחיר. אז זה הולך על חשבון העובדים. נקודה.

היקף התופעה של העסקת אותם מורים לא ידוע למרכז השלטון המקומי.

מה זה שייך?

אני רוצה לומר נתון אחד שאפשר להסיק ממנו מסקנות: מתוך 110 אלף מורים, 12,446 מורים עובדים במשרה מלאה. כל היתר עובדים בחלקי משרות. תבין, פתח למה זה. זה סקר שעשינו, ואנחנו חותמים עליו.

רק 12 אלף מורים בכל מדינת ישראל מתוך 140 אלף מורים?

מתוך החינוך הרשמי.

כל היתר עובדים בחלקי משרות. צא ולמד מה זה אומר על השלמות שעושים דרך עמותות.

אני ממונה על חוק קבלני כוח אדם. אני מנהלת אגף הרישוי שבמנהל הסדרה ואכיפה. נאמר שהמורים האלה כביכול מועסקים בידי חברות כוח אדם. אלה חברות מורשות. לא קיבלתי מעולם תלונה על בעיה בעניין שוויון זכויות או בעיה של אכיפת חוקים שקשור לחוק עובדי כוח אדם. כי אם החברה מוסדרת על פי חוק היא רשומה אצלנו, ויש לנו אפשרות לנקוט סנקציות. אני משערת שמדובר בעמותות. זה לא מוסדר באמצעות חברות קבלניות מורשות.

במצוקה של העסקת מורים ללא זכויות קבועות, לדעתי, נמצא גם משרד החינוך עצמו, כי מקובל עניין של חוזה לשנה. יש בידי דוגמות לחוזים כאלה.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. אנחנו עובדים הרבה על עניין ההעסקה באמצעות חברות כוח אדם. במגזר הציבורי 45% מהעובדים האלה מועסקים במשרדי ממשלה. לבד מהפגיעה בעובדים, וזה שהם סוג ב' ומקופחים בתנאים ומפוטרים ואין להם קביעות, יש גם העניין שהרשות מתעלמת מחוק חובת מינויים, היא לא קולטת לפי המכרזים שהיא מחויבת להם; כל הליכי הפיקוח על קבלה ועל הכשרה של מורים הרבה פעמים נעדרים מכיוון שהעמותות האלה לא נכללות בפיקוח הזה.

תודה. אני אסכם. אנחנו מגנים בכל צורה של גינוי את התופעה. התופעה מזעזעת, ואנחנו לא מוכנים בשום אופן להשלים עם זה. אנחנו נעלה את זה בעוד שבועיים כחלק מהדיון בתל"ן בכלל ובכל ההפקרות שיש. כשמסכימים להפקרות ברור שייכנסו כל מיני גורמים אחרים. כמו שאומרים, אין חינוך אז מאפשרים לגורמים אחרים לעשות את החינוך, וכך כל מיני גורמים אחרים מנצלים את המצב, כי יש כל מיני אינטרסים כלכליים, והם יעשו את זה בצורה שלא שומרת על הזכויות הבסיסיות של המורים. זה דבר בלתי אפשרי ולא מקובל.

אני רוצה קודם כל לתבוע ממשרד החינוך לעשות סדר ולקיים את החוק ואת חוזרי המנכ"ל של המשרד; שיהיה הרבה יותר פיקוח אפקטיבי ולהעמיד לדין את העוברים על החוק, גם אם זה ראש רשות מקומית וגם אם זה מנהל בית-ספר או כל גורם אחר. גם למען יראו וייראו זה מסר למערכת שהתופעה הזאת עומדת לפוג.

אני מבקש מהשלטון המקומי לעשות סדר בבית, לעשות בדיקה אצל כלל ראשי הרשויות ולחזור אלינו עם נתונים. ניתן לכם חודש ימים לעבוד על העניין ולומר לנו איך אתם מתכוונים לנקות את הבית, אצלכם קודם כל. מעבר לכך, אם אתם רוצים פגישות עם הסתדרות המורים ועם משרד החינוך זה בוודאי טוב ויפה – קודם כל תעשו סדר בבית ותביאו אלינו עם מה שאתם מתכוונים לעשות כדי לעקור את התופעה הזאת מן השורש. יש לנו אפס סובלנות כלפי התופעה.

אני רוצה להוסיף סעיף: כשם שההסתדרות חותמת על הסכמים מאוד יפים עם חברות כוח אדם ועם חברות שמירה ואבטחה, אנחנו צריכים לקרוא למשרד החינוך ולשלטון המקומי לא לאפשר העסקה של עמותה, קבלן או אגודה, אלא אם הם חתמו על הסכם מול הארגונים היציגים של המורים.

יש הסכמים קיבוציים, והעמותות לא חתומות.

אנחנו נקבל את זה. הבעיה היא, לפחות במה שבדקנו כשטיפלנו בנושא הכללי של כוח האדם, שהקבלנים חותמים בשמחה - -

לא, זה הסכם קיבוצי- - -

היה לנו כבר דיון בנושא של עובדי קבלני ניקיון בבתי-הספר.

וראינו שכולם חותמים בשמחה.

זה לא אותו דבר. הם צריכים לתקשר עם הארגונים היציגים של המורים, ולא להצהיר שהם בסדר. אני לא מדברת על פתק שהם כותבים שהם מקיימים את חוקי העבודה, אני מדברת על הסכמים- -

מקובל. מקובל עליך, חבר הכנסת יצחק גלנטי?

מקובל.

קיבלנו את זה פה-אחד. תודה רבה על ההשתתפות של כולכם.

הישיבה ננעלה ב-13:40