כנסת פתוחה

PAGE
1
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

28.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 32
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

מיום שלישי, ז' בכסלו התשס"ז ( 28 בנובמבר 2006), שעה: 11:00

1. מצבם הנפשי של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון




2. הקמת ועדת משנה לדיון ביישום המלצות מבקר המדינה על המגזר

הבדווי בנגב, דוח 52ב', עמ' 95

חברי הוועדה: עמירה דותן – היו"ר

טלב אלסאנע

אורי אריאל

אריה אלדד

יצחק וקנין

אסתרינה טרטמן


חנא סוויד

תמר מנס – מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה

דגנית שי – סגנית מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה


צביה שמעון – מנכ"ל מינהלת סל"ע

עדיאל שמרון – סגן ראש מנהלת סל"ע

כרמית אוחיון – יועצת תחום חברתי, מינהלת סל"ע

מנחם וגשל – מנהל אגף לשרותי תקון ונוער מנותק, משרד הרווחה

עקיבא איסרליש – מנהל תחום מערכת הביטחון באגף לענייני ביקורת המדינה, משרד רוה"מ

יהודה קלימי – יועץ שר התמ"ת

טלי מורד – פסיכולוגית תעסוקתית, שירות התעסוקה

תמי סמט – פסיכולוגית חינוכית בכירה, מחוז דרום, משרד החינוך, התרבות והספורט

יוכבד סימן טוב – מפקחת ארצית על מצבי לחץ וחירום, משרד החינוך, התרבות והספורט

יעקב(קובוש) מזרחי – גזר מועצה אזורית חוף אשקלון

איציק לוי – מנהל מחלקת החינוך, מועצה אזורית חוף אשקלון

אביבה פולד – מנהלת מדור, מועצה אזורית חוף אשקלון

יעל כי טוב – מנהלת מחלקת רווחה, מועצה אזורית גלבוע

רמי אלהרר – סגן ראש מועצה אזורית הגלבוע

חגית ירון – אחראית קהילות מטעם הוועד

רונית שוהם – מתאמת שרותי רווחה בוועד המתיישבים

אירית סער – עובדת סוציאלית, ועד המתיישבים

דבי רוזן – הגלריה הכתומה, קידום ישוב קבע – ניצן

מוניק זרביב – אחות ראשית, מנהל סיעוד- ניצן

חנה פריידין

אושרה עצידה

2. הקמת ועדת משנה לדיון ביישום המלצות מבקר המדינה על המגזר הבדווי בנגב,

דוח 52ב', עמ' 95

שלום לכולם. יש לנו תוספת לסדר היום שהייתי רוצה להתחיל איתה ואחר כך נתפנה לנושאים שלנו. אני גם עושה את זה כממלאת מקום של ממלא מקום של ממלא מקום. מדובר בהקמת ועדת משנה לדיון ביישום המלצות מבקר המדינה על המגזר הבדווי בנגב. חבר הכנסת טלב אלסאנע, אני לא מכירה את הנושא, ואולי כדאי שתציג את הנושא.

בדוח מבקר המדינה 52ב', יש פרק שלם שדן בשורה של החלטות ממשלה שהפכו להיות ממש לאבן שאין לה הופכין. ממש לא התייחסו, לא התעסקו, לא דאגו לממש את החלטות הממשלה בפועל. לכן, אנחנו החלטנו להקים ועדת משנה שתעקוב אחרי ההמלצות.

האם כשאתה אומר "אנחנו החלטנו" זה אומר שהוועדה החליטה?

כן. החברים שיכולים להיות חברים בוועדת המשנה הם אלה שהעניין קרוב לליבם. אנחנו נשמח אם גם את תהיי איתנו בוועדה, וחבר הכנסת חנא סוויד, ויש את אבשלום וילן. אנחנו גם נתייחס לעניין של רמת חובב, ולכך ישנו חבר הכנסת מיכאל נודלמן.

אתה מוכן לצרף את כל מי שמעוניין.

כן, בשמחה רבה. אבל כדי להקים צריך להכריז על הרשימות האלה.

אני לא ידעתי שהוקמה ועדה, לא הכרתי את הוועדה, לא ראיתי החלטה כזאת, לכן אני לא יכול.

חבר הכנסת אלדד, אתה יכול להיות שותף איתנו בדיונים בוועדה.

אני לא מכיר את ההחלטה. אני צריך לראות מה המנדט שלה כדי לדעת מה אני ממליץ.

המנדט שלה הוא לדון בדוח מבקר המדינה שנוגע לאוכלוסייה הבדווית.

מתי התפרסמה ההחלטה?

ריקי, האם את יכולה לעזור לנו?

עכשיו אנחנו רוצים להקים את הוועדה.

עכשיו אנחנו מקימים את הוועדה?

כן.

לא מקובל להקים ועדת משנה שזה פררוגטיבה של יושב-ראש הוועדה, כשיושב-ראש הוועדה איננו, כשממלאת מקומו איננה, וכשהאנשים שמתעסקים עם זה לא מבינים על מה אנחנו מדברים. זה לא סוג החלטה שנראה לי ראוי שנקבל אותה. צריך להודיע מראש.

העברנו אתמול תוספת לסדר היום – הקמת ועדת משנה.

אני מציעה שמאחר והנושא באמת מכובד, שלא נעשה את זה במחטף כפי שאמר חבר הכנסת אלדד. בואו ניתן לזה את הכבוד שמגיע לזה.

כבר חודש ימים מחכים לקביעת מועד לדיון.

יבוא יושב-ראש הוועדה או ממלאת מקומו הקבועה ויסבירו מה הנימוקים, מה אנחנו רוצים להשיג, מה המנדט. אני יודע איך דנו בנושא ועדות משנה שונות.

ברשותך חבר הכנסת טלב אלסאנע.

לא מפריע לי , לא אני קבעתי את סדר היום. יושבת הראש היא מחליטה והיא החליטה שזה יתקיים היום.

אבל, היום זה לא דיון של הוועדה. זה דיון של ועדת משנה.

לא, זה לא ועדת משנה אלא מליאת הוועדה.

היום אנחנו במליאת הוועדה?

אנחנו קבענו את זה כמליאת ועדה.

זה לא ראוי שאנחנו אפילו לא יודעים באיזה פורום אנחנו יושבים, ונדרשים לקבל החלטות כמליאת ועדה.

לטובת העניין, אני מציע שתהיה ישיבה מסודרת של הוועדה ושהעניין לא יקבל צביון של מחטף. אבל, צריך להביא את זה באופן מסודר בהזדמנות הקרובה ביותר ולקבל החלטה מכובדת.

שיהיה ברור שזה צריך להיות במליאת הוועדה.

אני חשבתי גם שזו מליאת הוועדה.

אני ידעתי שאני מגיע היום לדיון של ועדת משנה היום.

בסדר היום זה יצא כמליאת הוועדה. גם בפעם הקודמת זה היה מליאת ועדה.

ריקי, אני מבקשת ממך להעביר את זה, גם אני אעביר את זה, ועדה מסודרת במליאת הוועדה. חבר הכנסת אלסאנע, מקובל עליך?

מקובל עליי.

תודה רבה. אתם מוזמנים להמשיך ולהשתתף בדיון הבא.




1. מצבם הנפשי של מפוני גוש קטיף וצפון השומרון

יש לנו שעה לדיון המאוד רגיש ומאוד מיוחד וחשוב, ולכן אני מאוד מבקשת שנהיה ממוקדים. אני מוכרחה לומר שאני סיימתי את הלמידה. אני רוצה לצאת היום עם החלטות, לוחות זמנים וקדימה, ולא רק שוב לשמוע ולהבין ולתת אמפטיה. זה יש לכם ממני לפחות, ואני בטוחה שגם מצביה ומכל מי שיושב ליד סביב השולחן הזה באופן אמיתי ושוטף כל הזמן. בשביל זה לא צריך להביא אותנו לישיבות. לכן, הייתי רוצה שאנחנו לא נדבר על המצב, כי הנחת העבודה שלי היא שכולנו יודעים מה המצב. הוא לא נעשה יותר טוב, ואם כן אז כדאי שתגידו לי.

אני רוצה להתמקד באותן נקודות שלא הגענו אליהן כמו בסיכום שהגענו לפני שבועיים או שלושה, ובנקודות שהועלו בישיבה שאנחנו קיימנו בנושא הזה בשבעה או בארבעה ביולי שבהן היה נושא הכשרת כוח-אדם מקצועי, היותו של כוח-אדם מקצועי, המשך טיפולו של אותו כוח-אדם ולא להחליף כל פעם אנשים אחרים. ראיתי בדוחות האחרונים שקראתי גם את כל הנושא של מי יוזם את הפנייה, האם אנחנו מצפים שהמטופלים יזמו את הפנייה, או מישהו אחר? הייתי רוצה שנדבר על הדברים האלה. בפעם שעברה אמרה מישהי מיד חנה, שחלק מהמימון נעשה על-ידי גורמי חוץ. הייתי רוצה לדעת האם זה ממשיך, או שאנחנו כבר לא נעזרים באנשים מבחוץ כדי לעזור לנו לעזור לעצמנו. הייתי מבקשת מאוד להתמקד בזה. ליאור אמר שהוא לא יגיע ואני לא רואה אותו פה. מכל מקום, אני מבקשת שתציגו את הנושא.

אני עובדת סוציאלית, ואני מתאמת את שירותי הרווחה בוועד המתיישבים. יש לי קשר עם כל מחלקות לשירותי הרווחה ברחבי הארץ ועם מנחם וגשל ממשרד הרווחה. אני מכירה את התמונה הכוללת.


אנחנו הפנינו אלייך את הנקודות שמה שהיה חשוב לנו הוא מה שנקרא עובר לעשייתן. אתמול עשיתי סבב טלפוני בקרב מנהלים והבנתי שהם קיבלו טלפונים או אי-מייל שאישרו להם את המשך העסקת העובדים הסוציאליים לעוד שנה. אנחנו חושבים שצריך לתת אופק של העסקת עובדים סוציאליים לפחות לשנה-שנתיים עד שכל המפונים העקורים יהיו ביישובי הקבע. אי אפשר לעשות עבודה רצינית כשכל שנה הם מאוימים בהליכה הביתה עם סיום התקן.

ההארכה היא עד אוקטובר 07, ואני כמנהלת מחלקה רוצה לדעת שיש לי עובדת סוציאלית שמועסקת ושנוכל להיכנס לתהליך פעילות רציני, שיטתי, מסודר ומאורגן, ולא לחכות כל פעם לפיקים של שבעה-שמונה חודשים, ועוד שבעה-שמונה חודשים. זה לא עובד כך, בטח לא בעבודה תהליכית כמו שלנו.

התשובה היא מאוד פשוטה לעניין הזה, ואני אמרתי את זה בפעם הקודמת בסיום הוועדה ואני אומר את זה גם היום. אין לנו ספק, ואנחנו כבר הבהרנו את זה לכל הגורמים, שבהרבה מקומות בהם הרבה גורמים סיימו כרגע את עבודתם, אנחנו רק מתחילים. אנחנו מתחילים מפני שכרגע הדברים צפים ועולים. אין ספק שהעבודה לא תהיה לחצי שנה או לשנה. יחד עם זה, תקציב המדינה הוא תקציב המדינה. תקציב המדינה מאושר כל פעם לשנה, והנושא הזה הוא לא בתוך תקציב כוח-האדם, אלא בתוך תקציב פעולות. לכן, אנחנו צריכים לאשר אותו כל פעם מחדש. בעיקרון, יש הסכמה שלנו עם האוצר שמדובר כרגע על תהליך מתמשך. הם מבקשים כל שנה לדעת איפה זה עומד. למשל, קציני מבחן זה גם עניין של כוח-אדם. אנחנו התחלנו עם כמות של 25 קציני מבחן והדברים נעשו בהסכמה. דרך אגב, לגבי כל מה שאני אומר כאן אנחנו יושבים בדיונים מסודרים בשולחן עגול, ומנסים לפחות להגיע לתיאומים. יש דברים שעוד לא גמרנו אותם, אבל הם לפחות בדיונים. בהסכמה הגענו למסקנה שלא צריך 25 קציני מבחן, וירדנו ל-15, ואחר כך ירדנו ל-10. התחזית היתה אחרת, המציאות בשטח מבחינת קציני מבחן היתה אחרת. כרגע אנחנו נמצאים במצב שאנחנו חושבים שאנחנו צריכים להפעיל קציני מבחן ייחודיים רק כדי לתת מענים, כך שאותם מפונים שצריכים לקבל טיפול של קצין מבחן לא יהיו במצב שהם צריכים להמתין בתור המתנה של שנה שמוסיף סבל על סבל שכל אזרחי מדינת ישראל עומדים בו היום. אנחנו עומדים בקציני מבחן במצב שאדם שזקוק היום לקבל תסקיר, הוא מחכה בין חצי שנה לשנה, וזו בעיה בפני עצמה. ועדת חוקה נדרשה לעניין הזה לפני שלושה שבועות.


נושא העובדים סוציאליים לא דומה לקציני מבחן. שם אנחנו לא הולכים ויורדים. שם ברור שהמצב יישאר סטטי. שנת 2007 מכוסה. אם אנחנו נוכל להבטיח את זה בהתחייבות רב שנתית של שנתיים-שלוש, אני בהחלט אומר כאן שזה נראה נכון. יחד עם זה, אני יכול להרגיע כאן את כל היושבים במקום, כמו שזה נראה לי כרגע, כל שנה נצטרך להביא את זה מחדש. אין כוונה להפסיק את זה.

בחצי השנה האחרונה למדתי שמילים זה דבר מאוד יפה, כנראה שכולנו מתחלפים אז אולי המילים לא כל כך שוות.
השאלה היא, האם ההחלטה שהיא מאוד אמיתית שאתה בטוח שעובדים סוציאליים יצטרכו להמשיך ולעבוד אם נעביר אותם מתקציב פעולה לתקציב כוח-אדם, האם זה יבטיח את ההמשכיות? לפחות נוריד נושא אחד מבחינה טכנית. מה יעזור לך כדי שהעובדים הסוציאליים יעברו לתקציב רב שנתי?

התשובה לעניין הזה היא פשוטה, ולפי דעתי היא לא ישימה, זה להוסיף אותם לשיא כוח- האדם של המשרד שזה אומר שהמשרד מקבל כרגע תוספת תקנים בסדר גודל של 25 תקנים, וזה נוסף לשיא כוח-האדם, ואז זה לא מתחדש משנה לשנה, וכשלא יצטרכו את זה יותר יצטרכו לקיים דיון בכנסת להוריד למשרד הרווחה 25 תקנים. זה לא נראה לי ישים כי אף אחד לא יקיים כאן דיון להוריד 25 תקנים. האוצר ידע כאשר יתקיים דיון בנושא הורדת התקנים, שצרכי עם ישראל מרובים ויצטרכו את התקנים האלה. לכן, לפי דעתי זה לא ישים. אבל זו הדרך היחידה שאני מכיר שלא יצטרכו לדון בזה כל שנה מחדש.

חברי חברי הכנסת הוותיקים, האם יש לכם רעיון אחר איך אנחנו יכולים לעשות את זה יותר יעיל?

הדרך היחידה שאני מעלה את דעתי זה כבר להכיר בקהילות כמוסדות עם ישות משפטית, ולהתחיל לתקנן בהם עובדים. כלומר, שהאנשים יוכלו לעבוד על תקנים של ישובים עתידיים שיקומו, או במסגרת המועצות שבהם הם יהיו משוכנים, כדי שהם יוכלו ללוות את האנשים בהמשך.

לצערי, אם היינו יודעים לעשות את זה אז היו עושים את זה לגבי מזכירי יישובים, רבנים. זה הכל אותו סיפור. הגענו כמעט לירח, אבל עוד לא מצאנו פתרון איך לתת להם את המעמד כל כך מתבקש שכולם מסכימים עליו. יש דרך אחת שהיא לא פותרת את הכל, אלא היא חצי דרך. יואילו האוצר והרווחה לכתוב מכתב לוועדה שהם מודיעים את מה שאמר מכובדנו מר וגשל. נכון שזה לא שטר לפירעון בבנק, אבל זה התחייבות שלטונית, ועם התחייבות שלטונית אפשר ללכת לשלטון ולומר: התחייבתם, תמלאו. זה משהו. זה הרבה יותר טוב מאשר רק ההודעה פה, בלי להפחית מערך האמירה.

אני מתחייב, זה נראה לי הגיוני. אני אעשה את המגעים עם משרד האוצר ואודיע לך האם אנחנו יכולים להוציא מכתב כזה. אני מצידי הייתי מוציא את המכתב הזה עכשיו, זה לא תלוי בי.

האם זה סדר זמן של שבוע, שבועיים, עשרה ימים?

שבועיים.

בסדר, או מכתב או למה אין מכתב.

אני אגיד לך מה המצב, מה ההתפתחות.

חברי הכנסת אורי אריאל ואריה אלדר העירו שצריך להסתכל על קהילות. בואו נסתכל על הקהילות קדימה וכבר נתקן להם את אותם אנשים שדיברנו עליהם כרגע. זה הרי נשמע כל כך חכם וסביר לאוזן. האם זה ישים? אם לא, למה? זה יפתור הרבה מאוד דברים גם למשרדים, גם למפונים ולכולם.

זה הכי טוב במסגרת הבלתי אפשרי. היה לי הכי טוב לומר בואו לחמש שנים, זה מוסדר. אבל כמו שאמר חבר הכנסת אורי אריאל, זה לא עובד כך, בוודאי לא בחוק התקציב, משרד האוצר. לכן, ההצעה של חבר הכנסת אריאל היא הכי טובה ממה שכיכול אפשר ויש.

יש לנו את ההצעה הזאת על השולחן. אני בכל זאת רוצה לראות מה יכול לעזור ללכת להצעה יותר מרחיבה כי זה לא רק עובדים סוציאליים, זה כל הדברים שאורי אריאל דיבר עליהם.

אני לא בעד להכניס את זה לכוח-אדם משום שיש לי אינטרס גדול שזה יהיה בנפרד, ויהיה ברור שזה מיועד למטרה הזאת בלבד. אני יודעת שאם זה נכנס לשיא התקן אז לוקחים לפה ולשם, ואם יש חלילה משהו בצפון אז עוד מעבירים את זה לצפון. אני לא רוצה, אני רוצה שזה יהיה ברור שזה מיועד רק למטרה הזאת.

חבר הכנסת אלדר אמר שנניח ונכיר בקהילות במקומות שיהיו קהילות, ונתקן להם רב, עובד סוציאלי, עובד קהילתי, יועץ חברתי, כלומר כל התיקנון לקהילה. האם זה סביר? זה נשמע לי מאוד סביר ולדעתי זה פותר את העניין.

אני רוצה, תדברו עם האוצר.

את מוכנה.

ודאי.

כלומר, את מוכנה היום להכיר בקהילות האלה כקהילות, ולתקנן להם את התיקנון הזה. האם יש תקן לדבר הזה?

רוב התקנים יושבים ברשויות המקומיות כי זה יישובים, לא במשרדי הממשלה. הבעיה היא לא כל כך של שיא כוח-אדם. אולי יש סיכוי שהאוצר יסכים.

זה לא עניין מסובך, כמו כל הדברים זה עניין של החלטה. אם ועדת השרים להתנתקות תשב בראשות ראש הממשלה ויהיה גם שר הרווחה, ותחליט בהחלטה פורמאלית שהם נותנים לכל הקהילות האלה סמלי יישוב- מספר קוד, אז מרגע שיש להם קוד הם יכולים להתנהג כמו כל יישוב במסגרת המועצה שלו. הוא צודק, נכון. לדוגמא הקהילה באמציה, כרגע היא תחת היישוב הקיים אמציה. מתחילה הבעיה מי הם, מה הם, ישוב לא ישוב. אם הממשלה תחליט ובסמכותה להחליט, זה יקרה. אם היא לא תחליט, אני כבר אומר לך כי אני מטפל בזה, אני הודעתי להם שתוך שלושה שבועות-חודש, אנחנו נעשה את זה בחקיקה. הרי בסוף לא משאירים ברירה. צריך להגיש את כל הפיצויים בחקיקה עוד הפעם, וכל דבר יהיה בחקיקה, כולל ישובי הקבע. אם עניין ישובי הקבע לא יסתדר, תהיה חקיקה. יהיה כתוב שזה גני טל לפי החוק, ואז לא תהיה בעיה לא לעו"ד שרית - - -, לא תהיה בעיה לאף אחד כי החוק קובע שזה נקרא גני טל, ויהיה לכל ישוב חוק שמגדיר מה הוא, כמה נחלות, כמה מים, וכמה דונמים, וכמה וכמה.

זה סוטה מהנושא כי סמלי ישוב זה דיון אחר.

לקחתי את דבריי לאחור בקשר לחקיקה ליישובים, סמלי ישוב. הממשלה יכולה, רשאית, ולפי דעתי גם חייבת להחליט. לא תחליט, אז המחוקק יכול להגיד את דברו, כולל נציג במועצה, כולל תקציב נפרד, כולל כל ההתנהלות.

אני כמעט מתנצל שזרקתי את האבן הזאת לתוך הבאר.

דווקא הרעיון מוצא חן בעיניי, צריך לראות מה המשמעויות שלו.

בדיוק, אני רוצה להציע שניזהר לא לירות לעצמנו כדור ברגל. קהילת ניצן שהיא גדולה מאוד, היא חלק מהמועצה האזורית חוף אשקלון. כשאנחנו מתקצבים אנחנו מתקצבים את המועצה האזורית על פי סרגל של תקינה שהוא חל על כל המדינה. ברגע שניכנס לכל הסרגל בכלל לא בטוח שלמועצה האזורית חוף אשקלון מגיע עוד תקן על הנושא של אתר ניצן. היום אנחנו מתקצבים את אתר ניצן כי אנחנו - - -

אם הממשלה תחליט שהיא נותנת תקציב נוסף לשמעון כהן בחוף אשקלון עבור הקהילות האלה והאלה ל-2007-2008,2009,2010, אז יהיה לך או לא יהיה לך?

יהיה לי בכסף, לא יהיה לי בתקן. כדי להפעיל עובד סוציאלי אני צריך את זה בתקן ולא בכסף. אני רוצה שתבין את הנקודה. אני יכול היום להתייחס למפונים באופן ייחודי בדיוק בגלל שאמרתי, כי קיבלתי להם פלח ייחודי שניתן להם. אין לי גם בעיה להגדיר את ה-25 תקנים שאני אקבל אותם בשיא כוח-האדם של המשרד כתקנים ייעודיים. אבל, החלוקה שלהם בין האזורים בארץ אם לא תהיה החלטת ממשלה מיוחדת, ואני אומר לכם שזו תהיה בעיה לקבל החלטת ממשלה מיוחדת ולהגיד שלהם כן ולאחרים לא כי הם שונים מהסרגל, תהיה בעיה. לכן, אני מציע לא ללכת על הטוב ביותר. במקרה זה זה יהיה מכה. אני מציע ללכת בדיוק על מה שנאמר קודם, להמשיך להחזיק את נושא המפונים כנושא ייחודי. אני אשתדל מאוד להביא הצהרת כוונות שאומרת שכל עוד אנחנו רואים במפונים בעיה ייחודית כתוצאה מהפינוי, והיום כולנו רואים את זה כבעיה ייחודית לאור העובדה שגם הפינוי היה מאוד ייחודי. כלומר, לראות אותם כבעיה ייחודית ושתהיה הצהרת כוונת לעניין. זה לא צ'ק, זה גם לא שטר, אבל זה בהחלט התחייבות שלטונית, ולזה כדאי לשאוף, ולא ללכת למשהו שבסופו של דבר יראה מצוין אבל הוא יתפזר על כל היישובים.

הבנתי את זה. אנחנו חברי הוועדה נרצה לקיים ישיבת ועדה בלי אורחים כדי לדון בנושאים העקרוניים האלה, ולראות איך אפשר למנף אותם. בואו נמשיך הלאה בנושא הרווחה.

לאחר סיור בכל הקהילות ברחבי הארץ מצאנו שאיפה שיש מנהל אכפתי, אמפטי, יש עבודה יפה ורצינית. איפה שיש מנהל שלא כל כך אכפתי, גם לא ממש מילא את התקנים בעובדים סוציאליים, וגם לא טיפל כמו שצריך. אנחנו חושבים שצריך שיהיה ברמת על בתוך משרד הרווחה איזשהו גוף שגם ינפיק תוכניות עבודה וגם יפקח בשטח שאכן הדברים מבוצעים. אנחנו ועד, אנחנו בסך הכל גוף, עמותה, ולא יכול להיות שאנחנו נפקח מה קורה או לא קורה במחלקות, ושאנחנו נפגיש בינם לבין הקהילות. זוהי עבודה שאנחנו עושים היום. אנחנו חושבים שזה צריך לבוא מרמת על עם אחריות, סמכות, ופיקוח על הדברים האלה. אני מדברת על השירותים של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות הקולטות שניתנים בכל מקום כאוות נפשו של ראש הרשות או של מנהל מחלקת הרווחה.

האם אין שום פיקוח היום?

אנחנו לא רואים את זה עובר לעשייתה. יש פיקוח פר נושא.

האמירה שנאמרה כאן זה בערך כמו שיותר טוב להיות עשיר ובריא מעני וחולה. אני לא רוצה להיכנס כרגע אם זה נכון או לא נכון. אבל האמירה שאיפה שיש מנהל אכפתי בעל יכולת, המצב יותר טוב ממקום שבו יש מנהל קשה יום, היא לא גילוי מרעיש. את זה אני מכיר מאז שנולדתי. נכון לרגע, התקציבים שלנו מוקצים כמו שהם מוקצים. הפיקוח שלנו מפקח על הדברים. הגוף במשרד הרווחה שאמור לפקח על הדברים האלה, אני לא מתחמק מהעניין הזה, זה הוטל עליי כמשנה למנהל הכללי, ואני באופן אישי עוסק בעניין הזה אל מול המפקחים של היחידות השונות במשרד. אם יש טענה ברמת הפיקוח אני מציע שהיא תעלה בשולחן העגול. אני לא חושב שצריך לבוא עם זה לכאן. היום זו הפעם הראשונה שאני שומע שיש בעיה עם הפיקוח, למרות שאנחנו מדברים לא מעט. אני שומע יותר מפעם אחת שיש בעיה עם חלק ממנהלי המחלקות שלא בדיוק מצליחים להביא את זה לביטוי כמו מנהלי מחלקות אחרים. אבל, כך החיים.

האם אפשר לדון על זה בשולחן העגול והמקצועי שלכם? מה תשובתך?

אני מחכה זה זמן מה למפגש נוסף של השולחן העגול שהיה אולי לפני שלושה חודשים, וגם שם העלנו את אותה סוגיה. מנחם יודע יפה מאוד על מה מדובר, אנחנו לא נפרט פה על איזה מחלקות מדובר. אבל, אנחנו בהחלט רואים שיש מחלקות שלא מיצו עד היום את כל התקציב שאושר להם.

האם אנחנו יכולים לבקש שהשולחן העגול הבא יהיה בהקדם האפשרי.

מינהלת סל"ע מארגנת את השולחן העגול, ואנחנו שותפים לו.

בדוח הצבענו על זה שגם כשהיה תקן היה קושי לפעמים לגייס אנשים. אנחנו ראינו שהתקופה הקצרה שלה יועד התקן הציבה את הקושי הזה. זאת אומרת, מעבר לרמת ניהול שהיא תמיד נכונה. זה תמיד נכון שאיפה שיש מנהל טוב אז העניינים מסתדרים.

אנחנו לא רוצים להשאיר את זה שם, אלא שתהיה רמת על.

יש פער בין התקן לבין היכולת שלהם לגייס אנשים.

זה עלה בפעם שעברה. אם יש עכשיו הבטחה שעד סוף 2007, פלוס ההבטחה של המכתב העתידי הזה, אני מקווה שזה יאפשר לגייס אנשים חדשים וטובים או להמשיך את התפקוד של האנשים הטובים שישנם בשטח. בזמנו, אתם ממש החמאתם לאנשים על העבודה שהם עושים. היתה רק בעיה של אורך הזמן שהם עובדים.

אני יודעת על אנשי מקצוע מיומנים, מקצועיים, וותיקים, שהיו עוזבים כל מקום כדי לבוא ולטפל ספציפית במגורשים. אבל, הם לקחו סיכון של עזיבת מקום עבודה עם ותק של שנים בשביל חצי שנה או שנה.

זה היה, עכשיו אנחנו מדברים על העתיד. נראה שזה פותח פתח לגיוס חדש. נקודה נוספת שאת מעלה זה כלים מקצועיים, פיקוח, שכל אחד יטפל כמו שצריך, ומי שלא עושה את זה אז שיעוף.

לא לתלות את זה במנהל האגף. מנהל האגף אינו מסוגל לעשות את העבודה. צריך לשים איש מקצוע אחר מטעם המנהלת, מטעם המשרד, כדי שהדברים יזוזו. במציאות האנשים נפגעים ולא מקבלים את השירות שהם צריכים לקבל.

אני ראיתי את זה בסיור שלנו ביד חנה, וזה היה חזק מאוד. לכן, אני בהחלט שומעת ומבינה על מה את מדברת כי ראינו את זה סביב השולחן העגול שם. השאלה שלי היא, האם כדאי ואני הייתי נוטה לסכם כך, שהשולחן העגול הבא המקצועי יהיה באמת בסל"ע, הנושא יעלה שם ויקבל טיפול. תנו לנו את תוצאות הטיפול מיד אחר כך. אני מבקשת מסל"ע לקיים את הדיון הזה ממש בקרוב. עד תחילת דצמבר יכונס השולחן העגול. רונית, זה עונה על הצורך כרגע לפחות. אנחנו נמשיך לעקוב ממש תוך כדי התנהלות.

דווקא במחלקות שהיא מדברת שזה לא עובד מספיק טוב, נוצל למעלה מ-95% של התקציב. מבחינה זו, לא זו הבעיה. אבל אני מקבל, נעלה את זה בשולחן העגול.

היא לא מדברת על הבעיה הזאת, אלא על הבעיה המקצועית.

אני מנהלת המחלקה הסוציאלית במועצה האזורית גלבוע. אכן, קלטנו מספר מפונים גם מגוש קטיף וגם מצפון השומרון. אני לא מתיימרת לדבר בשם כל המפונים ובשם כל הרשויות הקולטות. אבל אני לא רוצה שנשכח לרגע שהמחלקות לשירותי רווחה עובדת בקונטקסט רחב יותר, ולמרות שאנחנו יושבים פה ומדברים אך ורק על המפונים, אתם יודעים מה מצב הרווחה היום בישראל. אם יש היום תפקיד שלא כדאי לרוץ אליו במהירות, אז זה להיות מנהל מחלקת רווחה ברשות מקומית. יכול להיות שלמנהל מחלקה אין משאבים ושאין לו יכולות.


באוגוסט 2005 כל המועצה התארגנה לכבוד הקליטה הזאת. נתנו דחיפה אדירה ורצינית. אבל אין מה לעשות, צרכי ישראל מרובים והמחלקה כמחלקה מתמודדת עם עוד אלף ואחת בעיות. צריך לדעת לדון בבעיה הזאת בקונטקסט הרחב יותר של רווחה. לי כמנהלת רווחה יש אחריות. כולם היו בניי, גם המנותקים וגם המחוברים, גם החולים וגם הבריאים.


אני רוצה להעלות פה על השולחן עוד בעיה ברמה הארגונית. משרד הרווחה זה מערכת ארגונית שעובדת בכל מיני חוקים, תקנות, הנחיות ברורות, עם תהליכי בקרה ברורים. כמנהלת מחלקה אני אמורה לעבוד עם מנהלת סל"ע, ואני צריכה ללמוד עוד מערכת חדשה שלומדת היום את עצמה. יש קושי והוא עולה מתוך המציאות והוא שיש שתי מערכות ארגונית, כשאחת מהן היא מאוד גדולה וותיקה, והמערכת האחרת היא חדשה שנוסדה אד-הוק למען המפונים. שתי המערכות האלה אמורות לדעת לעבוד ביחד בלי חריקות, ועל זה צריך לתת את הדעת.

בדיוק בגלל הסיבה הזאת אנחנו ישבנו ביחד ויש החלטה ברורה מאוד שההנחיות למחלקות לשירותים חברתיים יינתנו רק על ידי משרד הרווחה, גם הנחיות שמנהלת סל"ע מבקשת להעביר, ועל זה אנחנו עושים את התיאום ביננו, זה מוסכם.

אני מודה לך על הדברים. אנחנו בתוך מצוקה גדולה, ולא רק נקודתית. אנחנו בכל זאת רוצים לדבר על המצוקה הנקודתית כי מטרת הוועדה הזאת היא לאפשר כמה שיותר מהר חזרה לחיים נורמאליים בקהילה. אם השולחן העגול אמור לפתור את השיח החדש בין שני הארגונים, הארגונים נראים לי מספיק חזקים, ומספיק יודעים מה הם רוצים כדי להתארגן.

אני גם מפונה מאלי סיני, ואני מתכלל המועצה האזורית חוף אשקלון. אני עובד עם מחלקת הרווחה במועצה. ניצן הוא האתר שנמצא אצלנו במועצה. לגבי מחלקת הרווחה - נכון שבהתחלה היו קשיים. צריך לעשות עוד הרבה, אי אפשר להגיד שלא. אבל מצד שני, הם מתפקדים מאוד יפה, וזה לפי התגובות מהשטח. זה לא שהכל לא בסדר.

אנחנו מתעסקים פה בדברים שהם לא בסדר. רונית שוהם מעלה את הנושאים העקרוניים שבגללם התכנסנו כאן, אחר כך נראה את הנושאים הנקודתיים לגבי ניצן ומקומות אחרים. רונית שוהם רואה את התמונה בכללותה.

נקודה נוספת היא הכשרת העובדים הסוציאליים בשטח, וזה דווקא בא מתוך בקשה שלהם אליי כשאני נפגשת איתם ברחבי הארץ. הרבה מהם לא היו אף פעם בגוש, לא מכירים את סוג האוכלוסייה הזאת. חייבים לעשות אוריינטציה בסיסית להכיר את האוכלוסייה שאיתה עובדים כפי שנעשה כאשר המדינה קלטה עלייה. הם צריכים ללמוד כלים של טיפול קצר מועד, של טיפול בשעת משבר, וכל מיני סגנונות טיפול כדי לעשות את העבודה עד כמה שיותר נכונה ויעילה. בגלל הבעיה הראשונית שזה תקן לחצי שנה-שנה, נקלטו עובדים טריים שיצאו מהאוניברסיטה. חייבים להכשיר אותם. יש שם אנשים נהדרים, אבל הם ירוקים. עם האוכלוסייה הספציפית הזאת צריכים מיומנות, מקצועיות. עד היום הם לא קיבלו את זה. נכון שישבנו עם מנהלת סל"ע, בעוד שלושה שבועות יצאו לדרך יומיים של השתלמות אחרי לחץ מאוד מסיבי שלנו לעשות את זה. אבל, צריך לחשוב פה על תכנית שנתית מאורגנת.

את גם יודעת שהיומיים האלה הם פתיחה של תכנית השתלמות כללית.

כוועדה הייתי מאוד רוצה לקבל את תכנית ההשתלמות הזאת, ולדעת מהם המועדים. מאוד יכול להיות שנבוא גם לאחד הימים האלה כדי לשמוע ולראות. זה דבר מאוד מאוד חשוב, הגיע העת לעשות את זה. כל הכבוד שאתם עושים את זה, ישר כוח. אני מבינה שבעוד שבועיים יהיו היומיים, ואז נראה תכנית ארוכת טווח.

אני רוצה לשים פה על השולחן את נושא הליווי הקהילתי. אני מציעה שחגית ירון תתאר מה קורה.

דיברת קודם על קהילות עתידיות לקראת ישוב קבע. זה אחד הדברים שהכי קשים כרגע. הקהילות נמצאות במצוקה בגלל שלא ברור מה אורך הזמן ולאן הולכים. חלק מהקהילות יודעות, חלק לא. אנחנו מזהים שקהילות שהמערכת הארגונית שלהן חוזרת לתפקד, האנשים למטה נזקקים פחות לשירותי רווחה. כנראה שמשהו נשבר בתפקוד הקהילות ובהנהגת הקהילות, ואנחנו זקוקים לליווי של יועצים ארגוניים קהילתיים או של עובדים סוציאליים קהילתיים. אני לא עובדת סוציאלית במקצועי, אבל אני יודעת מרונית שיש דבר כזה עובדים סוציאליים קהילתיים שמובילים תהליכים. אני מכירה שתיים כאלה ביד בנימין שבאמת עושות עבודה נהדרת.


אני הייתי מאוד שמחה שהמערכת הזאת תקום ותפרח. אם יש למחלקת הרווחה במשרד הרווחה כזאת מחלקה גדולה של ליווי קהילה או עבודה קהילתית, אני הייתי רוצה לראות את זה לכל קהילה. לא כל כך משנה לי כרגע אם זו קהילה שמוגדרת קהילה מוכרת על-ידי מנהלת סל"ע או לא. כל קהילה שמתגבשת לקראת ישוב קבע, חייבת לעבור את התהליכים האלה. זה קיים היום מעט, ואני רוצה את זה יותר.

שיטת הפעולה כמו שהציג אותה דניאל בישיבה הקודמת שהוועדה ערכה, מדברת על תקציבים שעוברים לרשויות המקומיות, ולכן נמצאים פה הרבה נציגים של הרשויות המקומיות. למרות הדוגמתיות או הקריטריונים המאוד נוקשים שקיימים במדינה, אנחנו השתדלנו ליצור תקציבים כמה שיותר גמישים. למשל, אם איציק לוי בחוף אשקלון חושב שבקהילה מסוימת צריך יותר ייעוץ ארגוני לצורך העניין, ופחות סדנאות למבוגרים וכן הלאה, יעשו את התרגיל בהתאם לנתונים בשטח.


התקציבים שמועברים לרשויות המקומיות כוללים גם כן שכירת שירותים של יועצים ארגונים, ואני לא נכנס כרגע להכשרה הספציפית של כל יועץ ויועץ. הדברים האלה מתבצעים בשטח. יש קהילות שזה נעשה יותר טוב, יש קהילות שזה נעשה פחות טוב. בזמנו דובר שהייעוץ הקהילתי הזה יהיה עד סוף שנת 2006. יש פיקוח מקצועי שלנו על העניין הזה. הוא גם כללי וגם נקודתי ביחס לכל קהילה וקהילה. לפעמים יש מפגש רצונות בין הקהילה לבין מה שהמדינה או שהרשות המקומית מעמידה לרשותה, לפעמים מפגש הרצונות לא תואם אחד לאחד וזה חלק גם כן מהשיקולים המקצועיים. לגופו של עניין, יש מענה גם בתקציב וגם ברמה המקצועית לנושא הטיפול בקהילות היעד. לגבי הייעוץ הארגוני לקהילות והטיפול בקהילות - כזכור לך בביקור בעמק חפר הויכוח שהתנהל שם היה האם אותו יעוץ ארגוני של הקהילה שלפעמים הדברים הולכים יותר טוב ולפעמים פחות טוב. אני יכול להתייחס לנושא התקציבים באופן כללי אם את רוצה, כמו שאמר המשנה למנכ"ל משרד הרווחה נושא התקציבים הוא שנתי.

חגית אומרת שהיא מאתרת את הקהילה שלה, ושהיא מרגישה שהיא צריכה ליווי כדי לחזור חזרה לחיים נורמאליים, סליחה על הביטוי הבלתי פרלמנטארי. למי היא פונה? האם היא פונה למועצה אזורית?

עדיאל, שאלת הפיקוח באמת מעניינת אותי. בתור אחת שנמצאת בשטח אני לא יודעת על מי אתה מדבר. אם אתה מדבר על דניאל שטרול, אז מזמן לא נפגשנו כדי לראות מה קורה בשטח. שנית, יושב שם קובוש ובמועצה אזורית חוף אשקלון יש לי היום שלושה יועצים שעומדים להפסיק לעבוד כי הם לא קיבלו כסף על עבודה שהם כבר עשו, אני כבר לא מדברת על העתיד. במקרה של מועצה אזורית חוף אשקלון אני מדברת היום בדיני נפשות. יש לי קהילה אחת שאם לא ניתן לה את דניאל, אנחנו מרסקים את האנשים.

אני למד מזה שיש שלושה יועצים שעובדים בשטח ויש מענה, אלא שיש פה בעיה של תקציב.

דיברתי על ניצן, יש כמובן יותר יועצים שעובדים בשטח.

אני חושב שכדאי שנקדיש זמן לסוגיות התקציב ולבעייתיות הקיימת בתקציב, ונתייחס לזה באופן כללי. אנחנו מודעים לכל הבעיות, אנחנו מטפלים בהם יחד עם משרד הפנים, יחד עם האוצר. בוועדת הכספים יש עכשיו פניה של כסף שצריך לעבור. אנחנו מודעים לזה שיש עיכובים, אני אתייחס לנושא התקציבי בנפרד.

למי חגית פונה?

היא לא צריכה לפנות, יש כבר יועצים בשטח.

לא לכל הקהילות.

בעיקרון היא עומדת מול הרשות המקומית שצריכה לתת לה תשובות גם מקצועיות.

לנושא הליווי הקהילתי יש שתי פנים, ורונית קצת ערבבה בהקשר הזה את העובדים הסוציאליים הקהילתיים שהם חלק מתקני העובדים הסוציאליים שהאריכו את התקנים ל-2007 כך שאין בעיה. בתוך התקנים הרשות יכולה לבחור לצבוע אותם כתקנים של עובדים סוציאליים פרטניים, עובדת נערה במצוקה, או עובד סוציאלי קהילתי, ויש את היועצים המלווים שהם מומחים שבאים כיועצים חיצוניים. אנחנו באמת שוקלים איך לעשות. בשלב הראשון על-פי בקשת הקהילות רבים מהיועצים הם יועצים שליוו את הקהילות עוד טרם הפינוי, והם המשיכו ללוות אותם עד היום. זה אנשים מסוימים שהקהילות רצו. היום אנחנו שוקלים אולי לשנות את מודל הפעולה. יהיה לנו פול של יועצים שייתן ייעוץ איך לתגבר את כל מערך העובדים הסוציאליים הקהילתיים מול משרד הרווחה, ואנחנו באיזשהו מהלך דיונים על הנושא הזה.

אני עובדת סוציאלית קהילתית מומחית, אני גם מנהלת המחלקה לשירותים חברתיים עם ניסיון ארוך. היום המנדט לטיפול בנושא ליווי קהילות, עבודה עם כל הקהילות, בניית חזון קהילה, הוא במשרד הרווחה בשירות לעבודה קהילתית. זה פועל באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים. מנהל מחלקה לשירותים חברתיים ממנה אחראי ומפקח על העובדים הקהילתיים שלו בתוך המחלקה והוא מארגן את העבודה איפה צריך את הליווי של הקהילה ואיפה צריך את העבודה הפרטנית, סדנאות וקבוצות. היום יש לנו שתי מערכות מקבילות, היועצים הארגוניים שמנהלת סל"ע ומשלמת ומתקצבת ומפעילה, והעובדים הסוציאליים שנמצאים אצל מנהל מחלקת הרווחה. עד היום לא תמיד היה קשר בין היועצים הארגוניים לבין מנהל המחלקה לשירותים חברתיים. זאת אומרת, יכלו ללכת בשני קווים מתנגדים, אפילו לא מקבילים בעבודה שלהם מול הקהילות. יכול היה מנהל המחלקה לשירותים חברתיים עם העובד הקהילתי שלו, לעבוד מול הקהילה בכיוון מסוים, ואותו יועץ שנכנס פרי לאנס חיצוני לעבוד איתם מכיוון אחר.

על-פי בקשת הקהילה.

לא משנה.

זה משנה. הקהילה ביקשה אדם ספציפי שילווה. את צודקת שזה בעייתי.

שתינו יודעות שלפעמים הרסו קהילה בדרך בגלל שעבדו בצורה מסוימת. היו כמה מקרים ואנחנו היינו בקשר עם הדבר הזה. אנחנו מבקשים שהמנדט והאחריות לליווי הקהילות ולפיקוח עם העובדים הקהילתיים עם תכנית העבודה השנתית, יחזור למשרד הרווחה לשירות לעבודה קהילתית כך שזה יהיה גוף רחב אחד שזה המנדט שלו כל השנים. גם היום כפי שיעל אומרת, היא מפעילה עובדים קהילתיים במחלקה. היא יודעת להפעיל אותם, למה זה לא עובד כך?

במקרה ביום ראשון הקרוב יש ישיבה אצלי עם מנהלת סל"ע, ורונית שותפה לה, בדיוק על הסוגיה הזאת.

רונית לחצה שהיא תהיה.

רונית לחצה שהישיבה תתקיים, והישיבה מתקיימת. הנקודה היא שאין כל כך הרבה מנגנונים יפים שנבנו סביב העניין. אבל אחד המנגנונים היותר יפים שנבנו סביב העניין בנושא רווחה, הוא העובדה שהגענו לתיאום לגבי הלשכות והנחייה ללשכות עם מנהלת סל"ע לגבי העובדה שאנחנו לא מקצים תקציבים לחוד והם מקצים תקציבים לחוד, וקורה מה שקורה בהרבה מקומות. למשל, באתר ניצן הגענו למשהו שאין אותו בשום מקום אחר במדינה. משרד הרווחה ומשרד החינוך בנושא נוער, משתפים שם פעולה ולא מקימים מערכות מקבילות שמקזזות אחת את השנייה במקום לשתף פעולה. הגענו לזה באתר ניצן, והגענו לזה בשולחן העגול. לפחות נרוויח מזה משהו.


ביום ראשון כל הגורמים ישבו סביב השולחן, ואנחנו נדווח לוועדה מהן תוצאות הדיון. יש כאן שתי סוגיות. ראשית, סוגיית הליווי של הקהילה כקהילה. שנית, סוגיית הניתוק. אנחנו נשב ביחד, נוציא תכנית עבודה. אם היא תהיה מוסכמת היא תהיה מוסכמת. אם היא לא תהיה מוסכמת, נודיע מה לא מוסכם בה. גם רונית מוזמנת לישיבה, רונית יזמה אותה. כרמית מוזמנת כמנהלת סל"ע.

רונית, ישר כח על היוזמה. ביום שני בבוקר נקבל דיווח. יש לנו למה לצפות בשבוע הבא, אנחנו נעקוב. יש לנו ארבעה נושאים שבכולם יש התקדמות.

המקרה הזה הוא דוגמה, ובואו נתמקד בו כי במקומות שבהם יש בעיות דווקא חברי הכנסת כאן יכולים לסייע לנו וגם פקידי הציבור. אם אנחנו כבר נפגשים ביום ראשון וכבר עובדים על העניין, אז אני לא רואה פה את התרומה הסגולית של הוועדה לביקורת המדינה בסוגיה הזאת.

זו הערה מבורכת, אבל אנחנו ניתן לרונית שבאה מהשטח לנהל לנו את הדגשים.

הייתי רוצה לבקש ממוניק זרביב שהיא אחות בניצן לומר כמה מילים. אני לא יודעת אם נגענו בוועדה בתחום הרפואה. זה קטע כל כך רגיש, חסוי ובעייתי.

בפעם שעברה נגענו בזה. היתה פה עו"ד מרים שאינני זוכרת את שם משפחתה, והיא הציגה את זה חזק.

אני מפונה מנצר חזני, וכעת אני גרה באתר הקארווילות בעין צורים, ועובדת בניצן. אני נפגשת עם האוכלוסייה שגורשה מהבית, אוכלוסייה שהיא בדיוק דומה לי. לצערי, כצוות רפואי לא קיבלנו שום הכשרה להתמודדות עם הנושא האישי שלנו כי גם אנחנו גורשנו, וגם לא הכשרה להתמודדות עם המקרים שבאים אלינו. לפעמים, אנחנו המגע הראשון של התושבים עוד לפני העובדים הסוציאליים. אפשר להגיד שבחתך האוכלוסייה העלייה ביתר לחץ דם, סכרת, או מקרים חדשים של מחלות קשות היה קורה בכל מקרה. אבל, בשנה האחרונה היו הרבה יותר מקרים. באופן אישי, השחיקה הנפשית היא קשה. לא קיבלנו עזרה ולא כלים מקצועיים להתמודדות עם הנושא גם כמטפלים וגם כמטופלים. הצוות הוא צוות שהיה מוכר גם קודם לכן, וזה גם בניצן וגם ביד בנימין. בעין צורים תהיה מרפאה שהרופא בא גורש מגוש קטיף. כל הצוות הזה מצא את עצמו צריך לעודד אנשים אחרים בשעה שהוא עצמו היה צריך לקבל עידוד שכזה מאנשים מקצועיים. הבעיה הגדולה היא שלא קיבלנו אף עזרה.

זה צורך מאוד אמיתי.

בשולחן העגול יושב גם נציג משרד הבריאות, והוא יתכנס בקרוב ואנחנו נעלה את זה. אנחנו בהחלט ניקח את האתגר להכשיר וללוות.

אני הייתי מבקשת שזה יהיה אולי לפני השולחן העגול. זה גם ראוי, והגיע הזמן למצוא את הדרך לעזור גם לצוות הרפואי, לאחיות ולרופאים כפי שאתם עושים בימי העיון לעובדים הסוציאליים. אולי צריך לחשוב אלו אנשים אחרים נמצאים במגע עם האנשים וגם להם לתת תמיכה וכלים.

האם את יודעת אם מישהו ריכז
נתונים על תחלואה ותמותה באוכלוסייה הזאת בשנה האחרונה? יש נתונים קשיחים כמו ימי אשפוז ותמותה, ורישום סרטן. יש שלושה קודקסים שאפשר להתייחס אליהם.

בהחלט שיש. יש ביקורים חוזרים, יש עלייה בכל מיני מדדים שונים.

האם מישהו ריכז את הנתונים? חשוב מאוד לדעת את זה.

חבר הכנסת אלדד, זו הערה נכונה. בזמנו, עו"ד מרים הביאה בפנינו את המקרים. לדעתי, היא מרכזת. לפחות בזמנו היא ריכזה בדיוק לפי המדדים שאתה מדבר עליהם כרגע.

למה היא שייכת?

עו"ד מרים עובדת עם הוועד, אני לא יודעת להגיד לך בדיוק. היא ריכזה גם נתונים לגבי סרטן, מחלות לב, וביקורים חוזרים ונשנים במרפאות. אני רשמתי לעצמי לפנות אליה בצורה מסודרת, או למשרד הבריאות.

אולי הוועדה תקפוץ לבקר את אבנר שמעוני יושב-ראש המועצה. הוא יוכל לתת לנו עדות.

הוועדה שולחת אליו פעם נוספת את כל הברכות להחלמה, ומבקשת מכל המטפלים והמטפלות לשמור על עצמם.

האם טיפלתם בנושא תעסוקה או העדפה לתעסוקה?

זה היה כבר שלוש פעמים, ואתה תוזמן לפעם הבאה שזה יהיה. לידיעתכם, אנחנו עובדים גם כשאנחנו לא נפגשים כך שיש אינפורמציה שאפשר להעביר אלינו. לא צריכים לחכות לאירוע הכינוס. יגידו לך רונית ואחרים, מעבירים אלינו אינפורמציה באופן שוטף. אני אשמח מאוד לשמוע, ולקשר אותך לכל מי שצריך כי חלק מהדברים כבר נעשים.

אי אפשר להפריד את נושא התעסוקה מהמצב הנפשי והחברתי והאישי. אנחנו בכל זאת מדברים על אוכלוסייה אחרת, אוכלוסייה שעבדה בביתה עד הרגע האחרון. אנשים בכל זאת יצרו, יצאו במיליונים, והיום הם שבר כלי. תכנית ויסקונסין היא שונה לחלוטין. נפגשנו ביום ראשון עם אנשי התעסוקה בנגב לגבי יזמות של אנשים שהקורסים שהם מציעים לא מתאימים להם, ובמידה מסוימת זה בזבוז זמן ובזבוז משאבים. אני אמרתי שאת אותם משאבים וכספים שהם רוצים להקצות לקורסים, הם יכולים לתת ליזמות. הבאנו בפניהם יזמות שלנו כמו שירות תיקונים בסגנון של "בעל להשכיר" שבניצן לא קיים יותר כי משרד הביטחון עזב. יש אנשים מוכשרים, יש אנשים שמשוועים לעבודה. הבאנו את היוזמה, אבל הם אמרו שהם לא יכולים לעזור לנו כספית ושהם יכולים לייצג אותנו במשרדים אחרים. אנחנו אמרנו שזה לא ייתכן כי אנחנו יכולים לייצג את עצמנו מספיק בכל המשרדים ובכל הוועדות שבהם אנחנו נמצאים. אנחנו מבקשים שינוי עדיפויות. ראינו שאנשים כבר לא פונים ללשכת התעסוקה כי יש להם יוזמות. תעזרו ביוזמות הקיימות. אני מייצגת את הגלריה הכתומה ואת האומנים בנושא הזה. יש לנו קהילה של בני מנשה - - -

בפעם שעברה לא היה לך זמן לדבר, ונתתי לך את הדקות האלה. הפעם אנחנו רוצים לטפל בשני הנושאים שאליהם התכנסנו. יחד עם זה, הייתי רוצה להיפגש איתך אחרי השעה אחת כמה דקות ולשמוע את הדברים שלך, ולראות מה אפשר לעשות. בזמנו ראיתי מצגת הכי אופטימית מכל המצגות שאני ראיתי. את אומרת לשנות את נושא התעסוקה ליזמות, ולראות ביזמות סוג מסוים של תעסוקה. אני אשמח שנשב יחד אחרי השעה אחת ונראה איך אנחנו מקדמים את הנושא הזה


חברים, אני מחכה ללוח הזמנים של שבוע הבא כדי לקבל תשובות של המכתבים והשולחנות העגולים, ושל הדיונים האלה והאחרים. מאוד שמחתי להכיר אותך, יש בסל"ע אנשים באמת נהדרים ומדהימים. אני לרשותכם. אם בשבוע הבא נקבל רק בשורות טובות זה יהיה מצוין, אם לא ניפגש בעוד שבועיים.

אני רוצה להראות מה מצבה של מועצה אזורית שקולטת את מרבית המפונים מגוש קטיף. מועצה אזורית חוף אשקלון הוציאה עד ה-30.9 השנה 6 מיליון שקלים ומשהו לצורך קליטת המפונים הן בנושאים המונציפליים והן בנושאים החברתיים. עד היום תוקצבנו וקיבלנו 3 מיליון שקלים. מעבר לזה, גם במסגרת התקצוב הזה נוצר מצב הכי גרוע שהיה יכול להיות שחלק מהתקציב המונציפלי שהופנה אלינו נלקח לצורך הוצאות בעוטף עזה. בתוך תקציב של 1,890,000 שהועבר אלינו 350,000 שקל הועברו לעוטף עזה לצורך קניית זימוניות ליישובים כרמיה וזיקים. אני קורא לזה פשוט גניבה, לא פחות ולא יותר. זה 350,000 שקל נוספים שחסרים לנו. קרי, 3,350,000 שקל.

נושא התקציב הוא בוועדת תקציביים. אנחנו רוצים לטפל בנושא הרווחה, האם יש לך משהו לומר לנו בנושא הרווחה?

אנחנו תוקצבנו באופן מיוחד על-ידי החלטת ממשלה משנת 2006 ב-940,000 שקל לצורך עובדים קהילתיים בקהילות. אין לזה תקציב נוסף, אין לזה המשכיות. אני לא רואה המשכיות ואני לא יודע מה לעשות. היום אני צריך להוציא מכתבי פיטורין למנהלי הקהילות האלה. על-פי בקשת הקהילות, בחלק מהקהילות אנחנו פיזרנו את התפקיד על שניים או שלושה בעלי תפקידים. אין לנו תשובה לגבי שנת 2007 למלווים קהילתיים.

הוא מדבר על עוד פונקציה שאם הוא יפטר את האנשים יהיה עוד גרוע. אלו אנשים בתוך הקהילות שעד שהתקציב ירד עשו את הכל בהתנדבות, וגייסו את עצמם ואחרים כדי להפעיל את הקהילות. מנהלת סל"ע תקצבה אותם. יש קהילות שלקחו לצורך העניין מזכיר, ויש קהילות שלקחו מזה כמה פונקציות. אם אין בזה כסף זה אומר שכל האנשים האלה יפסיקו לעבוד, ולא יהיה מי שיתפעל את הקהילות מבפנים.

יש החלטת ממשלה שמדברת על מזכירים ורבנים. היא מדברת על כך שהמזכירים והרבנים האלה יועסקו למשך תקופה של שנתיים. זו ההחלטה כרגע. ההחלטה תקצבה את שנת 2006, ולשנת 2007 יש כבר פניה שלנו לאגף התקציבים. יש כבר הסכמה של אגף התקציבים שצריך לתקצב את זה גם ב-2007. יש גם יתרות מ-2006 שלא נוצלו והן ינוצלו ב-2007.

עדיאל אומר שהיתה החלטה ותוקצב לשנתיים. אתם אומרים שאתם יזמתם שיהיה תקצוב גם ל-2007. יש הסכמה של האוצר וזה אמור לקבל תוקף בזמן הקרוב. האם אנחנו צריכים לעזור במשהו? זה מטופל.

קובוש מדבר על בעיות שקיימות בהעברה של תקציבים בפועל של מזומנים.

לא יכול להיות שמעמידים מועצה עם 3 מיליון שקל לבנק של המדינה. זה בלתי אפשרי.

נעשה דיון נוסף על העברת כספים.

המועצה האזורית ישבה אתמול כמליאה. אנחנו שנה שלמה מבקשים פטור מארנונה לתושבי ניצן.

חשבתי מתי זה יגיע. אנחנו נעשה דיון בנושא חוף אשקלון.

זה הכתובת, אין לי עם מי לדבר.

יש עם מי לדבר, אבל לא במחטף. אנחנו לא עושים מחטפים כמו שראית קודם. אם זה הנושא, נעשה על זה דיון. אני מודה לאנשי הרווחה יש לנו דיון נוסף בנושא התעסוקה של אזור ארז.

לגבי ההבטחה של הרב רביץ לבנות את מתחם העובדים הסוציאליים באתר המועצה האזורית – הרב התחייב ל-400,000 שקל. המשרד מודע להתחייבות הזאת.

אני רוצה לומר חד משמעית, לגבי חוף אשקלון – בנינו באתר ניצן לשכה מסודרת מאוד בשיתוף פעולה עם המועצה האזורית, והיא פועלת באתר ניצן. היא מאוישת עם כל העובדים הסוציאליים שצריכים להיות שם על-פי דעת גם ועד המתיישבים. אני מדבר כרגע מבחינת הכמות , לא מבחינת איוש. מספר עובדים זה עניין האיוש של המועצה.

אין עובדים.

אני מבינה שאין אנשים.

לא. חברים, לא לעשות את זה באופן גורף. אנחנו הקצנו לאתר ניצן סדר גודל של עשרה תקנים. פילחנו אותם לפי צורך בתיאום עם ועד המתיישבים ומנהלת סל"ע. זה שעובד כזה או אחר לא מאויש, זה תמיד יהיה. אבל בעיקרון, התקנים מאוישים. אני אומר את זה כאן גם לוועד המתיישבים, אם מישהו מצפה שכל תקן כזה אני משולחני מירושלים אנהל את לשכת הרווחה של חוף אשקלון, הוא פשוט טועה ולא מבין איך הדברים עובדים. אנחנו נמצאים בפיקוח על העניין הזה.


מדובר כאן על בניית לשכת רווחה, לא זה נמצא בתקציב. תקצבנו בתקציב לגבי ילדים, משפחות, פרטים. כל התקציב הזה מנוצל. יש 5% שלא נוצל. מבחינתנו, בשנה הבאה אנחנו נמשיך עם אותו תקצוב כמו שהצהרתי בפעם הקודמת.

בעשרה לחודש אנחנו בסיור, ואנחנו נראה בעיניים מה קורה.

תודה לכל העוסקים במלאכה.

המון המון תודה. הישיבה הזאת נעולה, אנחנו עובירם לדיון בנושא התעסוקה בארז.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10.