כנסת פתוחה

הכנסת השבע-עשרה

PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

28.11.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 64

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

יום שלישי, ז' בכסלו תשס"ז (28 בנובמבר 2006), שעה 12:00

שכונת סרקיס שליד שפרעם.

חברי הוועדה: גאלב מג'אלדה – היו"ר

דוד אזולאי

משה גפני

נדיה חילו

חנא סוויד

איברהים צרצור

שרה מרום-שלו

טלב אלסאנע

מוחמד ברכה

ג'מאל זחאלקה

אורית חפר-רוגובין
- מתכננת מחוז חיפה, משרד הפנים

תמיר ברקין

- סגן מנהל מחוז הצפון, מינהל מקרקעי ישראל

דן וינשטוק

- מנהל החשמל, משרד התשתיות הלאומיות

עודה עבד אלחלים
- עוזר שר התשתיות הלאומיות

עאסם עדאווי
- מהנדס תעבורה, משרד התחבורה

פיטר דויטש

- משרד התחבורה

דוד פרבשטיין
- סגן מנהל מחוז חיפה, חברת החשמל

אורלי קרקו

- מנהל מח' סטטוטורית, מע"צ

סאלח סוואעד
- עיריית שפרעם

עו"ד סעדי פיראס
- מייצג את תושבי שכונת סרקיס

פאוזי סואעד

-

יוסף סואעד

- תושב שכונת סרקיס

עורסאם יסים
- ראש עיריית שפרעם

עידו בן-יצחק

יפה שפירא

תמר פוליבוי

שכונת סרקיס שליד שפרעם

צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה. נדון היום בשכונת סרקיס שליד שפרעם, לאחר שפנו אלינו בפנייה ישירה המשפחות וחברי הכנסת ואסל טאהא ומוחמד ברכה. אני מברך את כל מי שנוכח בישיבה.


האמת היא שרק בשבת ביקרתי בשכונה וראיתי את המקום. מדובר בשתי שכונות, מכיוון שהכביש הראשי שמוביל מצומת סומך לכיוון קריית אתא חצה את השכונה לשניים. הצד הצפוני מחובר לחשמל, ואילו הצד הדרומי לא מחובר לחשמל. מדובר בערך ב-84 תושבים, 18 משפחות.


יש צו חיבור חשמל של השר פריצקי לשעבר ואין צווי הריסה, כי זאת אדמה שלהם. כולם יודעים ואין מחלוקת על כך שזאת האדמה שלהם ושאין צו הריסה. יש רצון לפנות את השכונה הזאת, כי רוצים להרחיב שם את הצומת וגם בגלל חוצה ישראל. מזה 10 שנים אומרים להם שלא יוכלו לחבר אותם לחשמל, כי הם מיועדים לפינוי. התושבים אומרים: אנחנו מוכנים להתפנות, אין לנו בעיה, שינהלו אתנו משא ומתן ויתנו לנו קרקע שם נוכל להקים מחדש את בתינו ויפצו אותנו. לרשויות יש כנראה זמן. לא רק שיש להן זמן, אלא הן גם לא מחברות אותם לחשמל.

מדובר בשכונת סרקיס, שמונה היום 84 תושבים. זו שכונה שקרובה לעיר שפרעם, והיא לא מחוברת לחשמל מזה 70 שנה. היא לא הוקמה אחרי קום המדינה, אלא עוד לפני קום המדינה. כל אחד מאתנו יכול לתאר לעצמו משפחות עם ילדים, הורים, זקנים וחולים שאין להם חשמל בבית. האם מישהו יכול להסתדר חצי שעה בלי חשמל בבית שלו? זאת הנקודה הכואבת שנוגעת ללבנו.


בשנת 1987 ועדת מרקוביץ קבעה שצריך לחבר לחשמל את השכונות האלה ללא כל קשר לשאלה אם יש או אין היתר בנייה. דבר ראשון שצריך לעשות זה לחבר לחשמל את השכונות, ולשם כך צריך אישור של שר התשתיות. בזמנו השר פריצקי בדק את העניין.

בשנת 1986 שר האנרגיה היה שחל.

לא, הוועדה התכנסה בשנת 1987. בזמנו, ב-19 במרץ 2003, לאחר שהשר פריצקי בדק שאין התנגדויות של הוועדות המקומיות והמחוזיות, הוא החליט להסיר התנגדויות לחיבור השכונה לרשת החשמל. מאז מושכים את התושבים האלה יום אחרי יום, שנה אחרי שנה, בלי שום חיבור לחשמל בכל מיני טענות. הטענה האחרונה שהעלו שם היא טענה אבסורדית. מצד אחד אומרים לתושבים שהם אמורים להתפנות מהשכונה כי כביש חוצה ישראל אמור לעבור שם, ואי אפשר לחבר אותם לחשמל, כי החיבור עולה הרבה מאוד כסף שירד לטמיון, אבל מצד שני אומרים להם: חכו, אנחנו עוד מעט ננהל אתכם משא ומתן כדי להעביר אתכם למקום אחר. התושבים, באדיבותם, אמרו שהם לא יעשו מזה עניין ושהם יתפנו לשכונה דרומית בעיר שפרעם ויחיו בה. יש שם חלקת אדמה, שהתושבים והמינהל הסכימו שניהם לגביה, ומשום מה אין התקדמות. לשם כך גם הגשנו עתירה למתן צו על תנאי מבג"צ. אמור להתקיים שם דיון רק על חיבור החשמל.


אתם לא יכולים לומר לאנשים שמצד אחד אמורים לפנותם מהשכונה בלי לתת להם תאריך פינוי, ומצד שני להמשיך להחזיק אותם ללא רשת חשמל. לא עולה על הדעת שבמדינה כמו מדינת ישראל בשנת 2006 ל-84 תושבים, ביניהם ילדים קטנים, זקנים, חולים שמחוברים למכונות אינהלציה ואנשים שצריכים טיפולים יומיומיים, אין חשמל בבית.

האם יש לכם צילומי אוויר של המקום לפני התאריך הקובע?

יש צילומי אוויר מלפני 1987. מצד אחד, יש טענה של חברת החשמל, שחיבור לחשמל של השכונה יעלה כסף רב לחברה. מצד שני, אנחנו מראים בתצלומי אוויר שיש עמוד חשמל אחרון, שהוא 70 מטר מהשכונה. השכונה המערבית מחוברת לחשמל, אז למה השכונה המזרחית לא? מדובר פה בטענה מאוד אבסורדית. אין צל של ספק שזה העונש הכי כבד שאפשר להטיל על התושבים.

יושבים פה אנשים מכובדים. אני לא מדבר עכשיו כמשפטן, כי הנושא המשפטי יידון בבג"צ, אבל אני מציג את העמדה של התושבים ואת הסבל שלהם. לא מדובר בבעלי חברות או באנשים מהעשירון העליון. אביא דוגמה של תושב שמשלם על הפעלת גנרטור שש שעות ביום 1,500, 2,000 שקל חשמל בחודשיים. זה לא יעלה על הדעת. האם לחברת החשמל כל כך קשה לשאת בעלויות חיבור חשמל של שכונה שיש בה 84 תושבים?

אנחנו מבקשים שהוועדה תחליט, שהשכונה תחובר לחשמל בהקדם האפשרי ויינתן תאריך יעד לחיבורה. מצד שני, אם אומרים שההשקעה תרד לטמיון, שיבואו המינהל, כביש חוצה ישראל והמדינה וינקבו בתאריך יעד לקיומו של משא ומתן - 30 יום, שבועיים או 45 יום. בואו נשב ונראה איך פותרים את הבעיה. אם אתם רוצים לפנות אותם, פנו אותם, תנו להם את האדמות שמגיעות להם וכל אחד ילך לדרכו. תודה רבה.

יש חיבורי מים?

כן.

למי אתם משלמים ארנונה?

לא משלמים, כי לא מקבלים שירותים.

אז היום אין שום גוף מוניציפלי שמטפל בכם.

נכון.

מבחינת קו כחול, הם שייכים לקריית-אתא. הם הועברו משפרעם לקריית-אתא לפני מספר שנים.

אני עובר בכביש הזה של צומת סומך פעמיים ביום. לא לפני זמן רב, לפני חמש, שש או 10 שנים, בנו שם שכונה ששייכת לקריית-אתא, שכונת רבין. המרחק בין שכונת רבין לשכונה הזאת הוא פחות מחצי קילומטר. אני רוצה שמישהו יגיע לשם ויראה שמדובר ב-200 מטר. זו שכונה חדשה שנבנתה.

רק החורשה מפרידה ביניהן, מרחק של בערך 150, 200 מטר.

קודם כל, אני מודה ליושב ראש הוועדה על כינוס הוועדה, שהוא כינוס חשוב. מדובר בבעיה כאובה שלא נפתרה במשך שנים רבות. אגב, אני לא אוהב לקרוא לצומת שם צומת סומך. אני עדיין קורא לצומת – צומת סרקיס. אני חושב ששמות חדשים גם נועדו להעלים שמות קודמים.

אני רוצה לתקן את עורך הדין המכובד, ולומר לו שלא יעבור שם כביש 6, אלא המשך של כביש 6 שהוא באחריות של מע"צ. כביש 6 מסתיים איפה שהוא נמצא היום, ומשם ממשיך ליוקנעם כביש של מע"צ, שאחר כך ממשיך לשני כיוונים: עפולה ונהרייה דרך סרקיס. המגמה היא שדווקא שם לא יהיה כביש חוצה ישראל על מנת להימנע מדיון עם האנשים על פי החוקים של אדמה מול אדמה, על מנת להימנע מהתייחסות לתושבים באופן זהה לתושבים שדנו עימם על כביש 6. אז זה יהיה כפוף לחוקי מע"צ.

צדק עורך הדין הנכבד, שהבעיה העיקרית היא לא החשמל. הם מתייחסים למקום הזה כמקום ארעי. כפי שנאמר מלכתחילה, המקום הזה היה קיים לפני קום המדינה. מתוכנן שם מחלף גדול, שאני בטוח וכל מי שעיניו בראשו יודע, שהמיקום שלו לא הכרחי. הוא יכול להיות אחרי השכונה ויכול להיות לפניה, אבל רשויות התכנון לא מתכננות על פי צרכי התושבים, אלא מכופפות את הצרכים של התושבים על פי צרכי התכנון, שבא להצר את צעדיהם של התושבים הערבים, במיוחד בשפרעם. אחרת איך אפשר להסביר שהחלק המזרחי בקריית-אתא יכול להתרחב לאן שרוצים, ודווקא את האנשים שחיים שם מזה עשרות שנים צריך לעקור?
אני תומך, כמובן, בעתירה לבג"צ על החיבור לחשמל, כי אם תושג החלטה בעניין הזה, היא אמורה לעזור גם בעניין השני.

לא הייתי ממהר לדבר בשלב הזה על תחליפים, לדון אתנו לאן לעקור ולאן להעתיק. אני חושב שהתכנון צריך להיות כפוף לצורכי התושבים ששם. כל דרישות חוק החשמל מתקיימות במקום הזה כדי לחבר את השכונה לחשמל.

מינהל החשמל לא מכחיש את זה. הוא אומר שהם עומדים בכל תנאי חוק חיבור חשמל, רק שהם מיועדים לפינוי.

מה זה נוגע אליו? סיכמו עם התושבים על פינוי? אין אפילו החלטה.

אין תנאי כזה בחוק, שלא מחברים לחשמל אם השכונה מיועדת לפינוי.

אין דבר כזה. יש דרישות מסוימות שמתקיימות, ולכן צריך לפעול על פיהן ותו לא. אני רוצה לאפשר גם לתושבים וגם לנציגי משרדי הממשלה לדון ביסודיות בעניין הזה. אני חושב שוועדת הפנים ואיכות הסביבה צריכה לנקוט עמדה לא רק לגבי החיבור לחשמל, אלא לגבי זכותם של התושבים לחיות על אדמתם ובבתיהם מזה עשרות שנים.

רוב הדברים נאמרו, אני רק רוצה לציין מספר נקודות. קודם כל, נגרם עוול מתמשך והיסטורי עד היום לתושבי השכונה. העובדה שהם לא חוברו לחשמל ולא קיבלו שירותים היא עוול שנגרם לתושבי השכונה.




אני מחזיק בידי החלטה של השר פריצקי. אני גם מחזיק מכתב של יגאל שחר, שנשלח לתושבים. הוא אפילו לא אומר שהם מיועדים לפינוי, אלא שלפי מיטב ידיעתו יהיה שם מחלף של כביש 79. זאת הערכה. אדוני יושב הראש, אני יכול להביא לך עשרות דוגמאות של כבישים ומחלפים שתוכננו ולא בוצעו, כי השתנו התוכניות.

למה המשך הסלילה מכפר קרע עד יוקנעם נעצר עכשיו? בגלל קברות, לא בגלל בני אדם.

בגלל כמה פרחים של עמרי שרון. כבוד יושב הראש, יש כאן בעיה שיש לה כמה גורמים. אחד - אני חושב שצריכה להתקבל החלטה חד-משמעית של הוועדה בכל מה שקשור לחברת החשמל והחיבור לחשמל. לא יכול להיות שאנשים שעל פי חוק מגיע להם להיות מחוברים לחשמל, לא יהיו מחוברים לחשמל. זה בלתי אפשרי, זאת עבירה, כי יש חוק שמחייב את חברת החשמל לספק חשמל. שניים - אני חושב שהוועדה צריכה לקבל כאן החלטה פשוטה מאוד לגבי המחלף, שהמינהל ומע"צ ידברו עם התושבים. בינתיים אני לא רואה שום תוכנית ביצועית. אתם קיבלתם משהו?

לא.

אם הם לא קיבלו, זה לא קיים, אין אפילו החלטה רשמית. דרך אגב, גם אם יש תוכנית שהפכה לרשמית, היא יכולה להתבצע בעוד 15 שנה, אז אנשים יחיו 15 שנה בלי חשמל? זה הגיוני? לכן אני מציע קודם כל לחבר אותם לחשמל ולקיים משא ומתן בין התושבים לבין מע"צ. יכולים לבוא אליהם בהצעות, כמו שהציע ידידי חבר הכנסת ברכה, שהמחלף יוחלף, יוסט או יוזז קצת, אבל צריך להתנהל משא ומתן בינם לבין התושבים והפתרון צריך להיות לשביעות רצונם. אנחנו רואים שמדובר בתושבים פתוחים ולא עקשנים. אם למשל לא תהיה ברירה אלא להעביר את המחלף שם, הם מוכנים לחשוב על פתרונות, אבל אם יש ברירה, אני חושב שצריך לבוא לקראתם.

אדוני יושב הראש, לא פעם הוועדה הזאת דנה בנושאי איכות סביבה ושמירת הטבע. אנחנו רואים באיזה להט כל החברים מנסים להגן על הסביבה, על החיות ועל הטבע. צריך להמשיך לעשות את זה, אבל מדובר פה באזרחים ובתושבים, ואני מניחה שמדובר בהרבה מאוד ילדים, כי אם מדובר ב-84 תושבים ו-18 משפחות, זה אומר שיש שם משפחות עם הרבה מאוד ילדים. חשמל זה לא איזה לוקסוס וסמל לחיים מפוארים, אלא צורך בסיסי מינימלי קיומי ויומיומי. אני לא רוצה לתאר איזה עוול נגרם שם לילדים, איך הם מתנהלים ביום יום ואיך מתנהלות עקרות הבית. אני מנסה לדמיין אורח חיים כזה בלי חשמל. זאת עוד הוכחה שצריך לתת להם משאבים.

רק בשכונה יש שישה ילדים מחוננים.

גם ילדים מחוננים וגם ילדים ממוצעים ורגילים יש להם צרכים שצריכים לקבל מענה, וזה בסדר עדיפות ראשון.

אני לא אכנס לכל ההצעות התכנוניות שהוצעו פה. אני חושבת שמטרת הדיון צריכה להיות חיבור לחשמל של 18 המשפחות. ברגע שיהיה שינוי סטטוס כזה או אחר – תכנוני או שינוי מיקום – אז ידונו בשינויים. הרי אפשר בשניות לנתק חשמל וגם לחבר. האקט הזה הוא טכני, אבל מישהו צריך לקבל את ההחלטה ולבצע אותה.

אדוני יושב הראש, אני מכיר את השכונה ואת המקום, כי אני נוסע כל יום דרך צומת סומך. אני מציע לחברים וגם ליושב הראש להפריד בין נושא הפינוי לבין הבעיה הקיימת. אם מישהו יחליט שצריך לפנות, הוא ינהל את המשא ומתן עם התושבים. אני חושב שזה לא רלוונטי בכלל כרגע להיכנס לנושא הזה. ישנה הוראת שעה שבזמנו אישרנו, ולפיה יש לחבר את המקומות האלה לחשמל. תאמינו לי שאני מתפלא שזה לא בוצע.

ועדת הפנים ואיכות הסביבה צריכה להורות לנוגעים בדבר לתת חיבורי חשמל. מה זה עלויות כספיות? מדובר באנשים שחיים בתנאים לא תנאים. אני לא יודע מה עומד מול מה.

יש אנשים שגם משלמים כסף.

חבר הכנסת צרצור, אני לא יודע מה עומד מול מה. מדובר על חיבור חשמל. הדבר היותר חשוב מבחינתי זאת שאלה שלא פעם שאלתי – מי הרשות המוניציפלית שאמורה לתת שירות לאותם תושבים? מגיע להם שירות.

קריית-אתא.

אני לא יודע. אני חושב שגם בעניין הזה אנחנו צריכים לקבל החלטה ולדעת מי היא הרשות המוניציפלית שאמורה לתת שירותים מוניציפליים לאותן משפחות. אדוני יושב הראש, זאת אחת ההחלטות שצריך לקבל.

מה אתה מציע? הילדים לומדים בשפרעם, הם היו שייכים היסטורית לשפרעם. לכן צריך להחליט על שפרעם.

בבקשה, אם זה מה שצריך, אז בואו נחליט, אבל אי אפשר להשאיר אותם בחוסר מעמד מוניציפלי.

אתה צודק.

אני מצטרפת לדבריו של חבר הכנסת אזולאי מילה במילה.

היא מצטרפת גם לאחרים שדיברו לפניו.

אני ממש מזועזעת שמצב כזה קיים היום בישראל.

אני כמובן מכיר את השכונה. ליוויתי אותה יותר מ-10 שנים בכל התהפוכות התכנוניות שעברו שם. אני לא רוצה לדבר על הצד ההומני שהחברים היטיבו לתאר. לצערי הרב, אני אומר שכנראה זה לא הצד המכריע בהחלטות חלק מרשויות המדינה. אני יותר אדבר על הצד הפרקטי מעשי ותכנוני. כדי שלא יתקיים כאן דיון בהנחה תכנונית וחוקית מסוימת ואחר כך יגידו שהבסיס התכנוני והחוקי הוא אחר לחלוטין, ולכן כל מה שאמרתם כאן לא בתוקף, אני רוצה להגיד שיש תוכנית, יש אישור, יש הפקעה. לפני כשנה פורסמה הוראה לפי פקודת הדרכים ומסילות הברזל להפקיע ולפנות.

התושבים לא קיבלו את זה.

הם קיבלו את זה. אני הודעתי להם ואני ישבתי איתם, אבל יחד עם זה אני אומר שלא צריך למהר ולקבל את ההצעה הזאת ואת ההפקעה הזאת על פי פקודת הדרכים ומסילות הברזל, כי לדעתי מבחינה תכנונית בוודאי יש אפשרות להסיט את המחלף ששם – כל מי שנוסע בכביש הזה, יודע שהכביש שממשיך צפונה, הוא לא בדיוק זהה ובקו ישר עם הכביש שמגיע מהקריות, מקריית-אתא או מכיוון חיפה. יש שם מדרגה שאפשר בוודאי באופן תכנוני להסיט ולהציל את כל השכונה שאנחנו מדברים עליה.

מאחר שיש הוראת שעה לחבר לחשמל, השיקול הוא פרקטי - האם מחברים מבנים פרוביזוריים, זמניים וארעיים לרשת החשמל? התשובה היא בוודאי כן. אנשי רשת החשמל, אנשי חברת החשמל רצים לכל יזם ולכל קבלן שזורק איזה קרוון בדרך ומבצע שם עבודות ומחברים אותו לחשמל, למרות שהם יודעים שהקרוון לא יאריך שם ימים. אם מישהו בונה בית על פי חוק או שיש לו הוראת שעה, והוא מצהיר מראש שהוא יהרוס את הבית הזה, אבל הוא מבקש מחברת חשמל לחבר אותו לחשמל, יגידו לו: לא נחבר אותך, כי אתה הולך להרוס את הבית? הוא מצהיר מראש. אם הוא עונה על דרישות החוק, למה לא לחבר אותו לחשמל?

לכן נשאר לדבר על מאזן הנוחות, ובאיזה מובן? האם מדובר בשטח שרחוק קילומטרים מרשת חשמל, ואז אכן לפי מאזן הנוחות יוחלט שאין טעם להשקיע מיליונים כדי לחבר שכונה שכביכול כבר נחרץ דינה והיא אמורה להתפנות - למרות שאני אומר שעוד לא נפסק דבר בעניין הזה? פה מאזן הנוחות הוא בוודאי לטובת העניין במובן זה שיש רשתות חשמל מדרום, ממערב, ממזרח ומצפון. מתוכננת שכונה ענקית של קריית-אתא והרחבה של קריית-אתא דווקא מהצד הצפוני של כביש קריית-אתא נצרת. לכן הנגישות של רשת החשמל בוודאי מאוד קלה, אין כאן מה שנקרא עמודי קצה, אלא זה בדרך, צריך רק למשוך את החיבור. לכן אני חושב שמכל הבחינות - גם חוקית, גם לפי מאזן הנוחות וגם לפי כמות ההשקעה - יש לפעול לטובת התושבים. אם חברת החשמל לא תמהר לעשות את זה, היא תחטא גם לאנשים וגם לחוק.

קודם כל, אני מודה לוועדה ולחבריה שמאוד התעניינו בשכונה הזאת. זו שכונה ותיקה מאוד שיושבת על האדמה הזאת. אני מכיר סבא שחי שם כשהייתי ילד קטן. בראשיתה לא היה בסביבתה דבר מלבד בתיהם של אותם תושבים.

ב-1999 התחלתי לטפל בבקשה שלהם כראש עיריית שפרעם. אני מצדיק כל מילה שנאמרה כאן, חשמל צריך לתת להם. חבר הכנסת סוויד, אני מודע למה שאמרת, אני הייתי במשא ומתן, אבל צריך לתת להם חשמל. הייתי בחברת חשמל ואמרתי שיש שם משפחות שזקוקות לחשמל. יש חולה לב בשכונה שזקוק לחשמל. המשפחות מקבלות שירות משפרעם, שנותנת להם מים ומאפשרת לילדים שלהם ללמוד בבתי הספר שלנו.

מה זאת אומרת נותנים להם מים?

אני נותן להם חיבור מים לשפרעם.

עם צנרת רגילה?

כן, יכול להיות שעברתי על החוק.

עזוב את החוק, אני שואל שאלה טכנית.

כמובן שזה קו פרטי שלנו, על חשבוננו.

לא חשוב, הוא מקבל את השירות משפרעם. אנחנו נותנים להם מים והילדים שלהם לומדים בבתי הספר שלנו. אנחנו נמשיך לתת להם את השירות, כי הם לא מקבלים שירות מקריית-אתא, למרות שאני יודע שבשנת 1986 היה הסכם שהם שייכים לקריית-אתא. דיברתי עם ראש עיריית קריית-אתא ואמרתי לו שצריך לתת לתושבים שירות. אמרתי לו: אלה שכונות שלך, אז תן להן את השירות. יש גם בעיה יותר גדולה בשכונה הדרומית למעלה. יש שם שכונה שרוצה להוציא לפועל תוכניות, אבל למרות שאין שם בעיה של הכביש הזה והמחלף הזה, יש להם אותה בעיה.

מה אמרו בקריית-אתא?

אמרו: כן, נטפל. בהסכם של עיריית שפרעם מול קריית-אתא נאמר שאם עיריית קריית-אתא לא תיתן שירות, התושבים ישר יעברו לשיפוט שפרעם. בגלל שעיריית קריית-אתא לא נותנת את השירות הגעתי לבית משפט, אבל לצערי, בית משפט קבע שהתושבים שייכים לקריית-אתא.

אני מקווה שתצא מכאן קריאה שחשמל צריך לתת למשפחות. יש כל מיני דרכים לטפל בבעיה, אבל חשמל צריך לתת.

אני מזועזע, אנחנו מדברים על מדינת ישראל?

זאת דוגמה קלאסית איך מונופוליסט משתמש במונופול שלו. אילו שוק החשמל היה פתוח, הייתה תחרות, אז ובוודאי היו מייד מחברים אותם לחשמל.

אתה בעד הפרטה?

כן, זה ניצול סמכות בצורה שרירותית למטרות פוליטיות על חשבון הצרכן. מה זה הטיעון שבעתיד עומדים לפנות אותם? הרי כולנו חיים על פני האדמה הזאת באופן זמני, אף אחד לא יושב כאן לנצח, אז להגיד שלא נותנים להם שירות, חינוך ורווחה כי הם זמניים? אם בעוד 60 שנה אנשים ימותו, הם זמניים פה.

יש חוק שהכנסת הזאת חוקקה. יש חובה לכבד את החוק. לא יכול להיות שהכנסת תחוקק חוק וחברת החשמל לא תכבד אותו. יש כאן הפרה של חוק ויש כאן התעלמות. אילו אזרח היה מפר את החוק, היו מעמידים אותו לדין. זכותם לקבל את השירות, ללא קשר לשאלה האם עומדים לפנות אותם או לא. זו זכות בסיסית, זו זכותם לקבל את זה על פי חוק. בשביל המקרה הזה יש חוק הוראת שעה, ובכל זאת מתעלמים ממנו. מדובר בפעילות בלתי חוקית של חברת החשמל. הוועדה פועלת ליישם את החוק ולאכוף את החוק, ולכן לדעתי זאת גם זכותם של התושבים אבל גם חובתה של חברת החשמל. צריך לעשות הפרדה מוחלטת בין סוגיית הפינוי לבין החיבור לחשמל. חשמל זו זכות מוקנית שצריכים לקבל אותה, ולכן אי אפשר להגיד: אנחנו נעניש אתכם על חשבון מקדמה ועל חשבון הפינוי, ובגלל שעומדים לפנות אתכם, נעניש אתכם גם היום ולא נחבר אתכם לחשמל.

להבדיל אלף הבדלות, אני תוהה ושואל את עצמי לגבי עשרות המאחזים - אפילו מאות - בשטחים הכבושים שיש החלטה בדוח לפנותם, האם חברת החשמל מתייחסת אליהם כמו לשכונה שקיימת מלפני שקמה מדינת ישראל. אני לא מאמין שיש מאחז בלתי חוקי שאיננו מחובר לחברת החשמל ושבמקרה הזה הנושא של כדאיות כלכלית אינו נכנס לחישובים של חברת החשמל. לכן יש שני דברים שעליהם אין שום ויכוח: אחד - לתושבי השכונה הזאת זכות מלאה לקבל את השירותים המלאים מקריית-אתא, ואם לא, משפרעם, וברוך השם שפרעם נותנת את מלוא השירותים. אבל כל עוד המצב הסטטוטורי של השכונה לא נקבע סופית, הם ימשיכו לסבול ולעבור שבעה מדורי גיהינום, כפי שאנו עדים לא רק בשכונה הזאת, אלא גם בשכונות אחרות בדרום ובצפון.

הנושא השני שאין לי לגביו ויכוח הוא שחברת החשמל חייבת לחבר אותם לרשת החשמל, ללא כל קשר לפינוי או לא פינוי. זאת חובה שמעוגנת בחוק, ולכן חייבים לבצע אותה הלכה למעשה. אני מאוד מאמין - ואני מציע שזה יהיה חלק מההחלטה של הוועדה - שכל עוד החברה לא מחברת אותם באופן ישיר ומיידי, עליה גם לשאת במלוא העלויות שאנשים משלמים עבור חיבורי החשמל הפרטיים שהם מבצעים שם, כמו גנרטורים.

רטרואקטיבית?

אתה יודע מה? מבחינתי, רטרואקטיבית. מאז שהחוק מחייב את חברת החשמל, היא חייבת לשאת באחריות גם לכל ההוצאות שהתושבים משלמים, אבל החברה לא רוצה לבצע את החובה שלה כלפי התושבים.

קודם כל, זה נכון שמדובר בקרקע פרטית. המינהל לא עוסק בקרקעות פרטיות, אבל לאורך כל השנים יש החלטות ממשלה שאומרות שבתים בשטחי קרקע חקלאית או קרקע לא מתוכננת מיועדים לפינוי. על פי החלטות אלה, מנהל מקרקעי ישראל נדרש לעשות כל מאמץ לפנות ולהעביר את התושבים לשטחים הבנויים המסודרים והמתוכננים. יש החלטת ממשלה בעניין הזה. יש החלטת מועצה, מועצת מינהל מקרקעי ישראל, שאומרת שגם על קרקע פרטית ניתן לפצות את המשפחה ולתת לה קרקע חליפית למגורים באחד היישובים הסמוכים למקום מגוריה, וכך אנחנו פועלים. אני מכיר את המשפחה הזאת הרבה מאוד שנים. ניהלתי איתה משא ומתן לפינוי השטח הזה לא פעם ולא פעמיים תמורת כסף לקרקע חליפית למגורים. אני מדגיש קרקע חליפית למגורים שהמינהל נותן. אני מדבר על קרקע מפותחת, מגרשים לצורך העניין, שלא נוגעת בקרקע הפרטית שלהם. זה אומר שלא עושים איתם עסקת חליפין, אלא נותנים להם פיצוי כספי לקרקע חליפית בלי לגעת בקרקע שלהם. צריך לזכור שהקרקע הפרטית שלהם נשארת קרקע פרטית שלהם. הנושא של המגורים מטופל, תמורת זה הם מקבלים מגרשים מפותחים בחינם וכסף כמו שאמרתי.

מגרשים שמיועדים לבנייה?

בוודאי. היו משאים ומתנים. באופן אישי ניהלתי איתם משא ומתן. נמצאים פה חלק מהאנשים שאני מכיר. היו עליות ומורדות. הייתה בעיה פנימית או אי הסכמות ביניהם איך לבצע את המהלך הזה ואיך להתקדם אתו. המצב הוא כמו שהוא היום, המשא ומתן לא נשא פרי. אם אני לא טועה, נשאלנו על ידי מינהל החשמל, האם אנחנו מתנגדים או לא מתנגדים לחיבור החשמל, ואמרנו שאנחנו מתנגדים לחיבור החשמל. אנחנו חושבים שהשכונה הזאת, הפזורה הזאת או המקום הזה יושב על קרקע חקלאית. אנחנו חושבים שחיבור לחשמל ייצור מצב - ואנחנו מכירים את זה מהשטח - של חיבור לחשמל, שבעקבותיו הם לעולם לא יתפנו מהשטח הזה. אז לא תהיה להם שום סיבה בעולם לפנות את השטח. אני גם רוצה להזכיר שמדובר בקרקע פרטית.

אתם משתמשים באי חיבור החשמל כשוט וכאמצעי להעניש את האנשים כדי להקל עליכם את מלאכת הפינוי. אתה אומר דבר חמור.

הענשה קולקטיבית.

אם הייתי נשאל על ידי מינהל החשמל האם אני חושב שצריך לחבר אותם לחשמל או האם אני מתנגד לכך, הייתי אומר שאני מתנגד. אני מתנגד לכך, כי אני חושב - וגם החלטות הממשלה אמרו - שכל פזורה וכל שכונה שיושבת על קרקע חקלאית לא מתוכננת צריכה לעבור ליישוב מתוכנן.

יש חוק החשמל, שהוא לא פחות חשוב מהחוק שאתה מדבר עליו. בחוק החשמל יש דרישות מסוימות ומאוד קפדניות, שאם הן מתקיימות, צריך לחבר את היישוב לחשמל. התנאים האלה מתקיימים במקום הזה.

אם החוק אומר שלא צריך לשאול אותי ואפשר לתת את זה גם בלי אישור של המינהל, אני לא מתנגד ולא הולך נגד חוקים.

מה המעמד שלך בכלל? הוא הרי יושב על קרקע פרטית. למה אתה צריך לנהל את כל העולם? אם אתה אחראי על אדמות מדינת ישראל, תנהל אותן, אתה צריך לנהל את החיים של אנשים אחרים?

אני כמובן לא מסכים עם אף מילה שאמר תמיר ברקין, אבל אני חושב שהבעיה היא לא שלו, אלא של חברת החשמל. מה הקשר בין מינהל החשמל ואספקת חשמל לבתים על פי הוראת שעה לבין מינהל מקרקעי ישראל? אני רוצה להבהיר כאן, שלמינהל מקרקעי ישראל אין בכלל מעמד בעניין הזה. הוא לא צריך להישאל, אין לו כל מעמד בעניין הזה. השאלה מיותרת והתשובה עוד יותר מיותרת.

העובדה שהוא מתנגד לא צריכה להפתיע אף אחד, הוא מעולם לא הסכים לשום דבר.

לאחר שלמדתי את העניין, מסתבר שחברת חשמל רצתה לחבר את היישוב לחשמל, אבל ההתנגדות של המינהל מנעה זאת.

זאת פרשה.

אז יש לנו עוד ממשלה.

יש לי ניירת שמעידה ששר התשתיות החליט, אבל פקיד במשרד התשתיות ביטל.

גם שר התשתיות הקודם, גם שר התשתיות הנוכחי, כל משרד התשתיות הלאומיות וגם מינהל החשמל לא מתנגדים לחיבור לחשמל, אנחנו פועלים לפי דרישות החוק. צדק חבר הכנסת ברכה ודוברים אחרים, שאמרו שהדרישות שמפורטות בחוק אספקת החשמל הוראת שעה מתקיימות. אני לא רוצה לחזור עליהן, כי כולם יודעים.

אנחנו במינהל החשמל דואגים לפנות לרשויות התכנון הרלוונטיות האחרות ולשאול את דעתן, לא בגלל שאנחנו מנסים להתחמק ממילוי החוק, להפך, אנחנו רוצים לחבר את כל הבתים – יש משהו כמו 12,000 בתים בכל מדינת ישראל, ועד היום חיברנו למעלה מ-8,000 מבנים, כך שזה לא מעיד על נטייה שלנו לא לקיים את החוק. להפך, אנחנו לקראת השלמתו והוא מעת לעת מוערך, כמו שציין חבר הכנסת ברכה. מצד שני, אני חושב שהממשלה כגוף ממשלתי, אם יש עילות נכונות מצד גופים אחרים להתנגדות, צריכה לדעת עליהן.

האם יש חוק יותר חזק מחוק אחר?

אני חושב שזאת שאלה משפטית, אני בקושי מהנדס חשמל.

זאת לא שאלה משפטית, אתה צריך למלא אחרי הוראות החוק.

נכון, אני צריך למלא אחרי הוראות החוק. אני משתדל למלא אותן ואני חושב שאני עושה את זה. עכשיו אנחנו מגיעים לשאלה, שאני חושב שחבר הכנסת חנא סוויד הציג בצורה הכי טובה, שנוגעת למאזן הנוחות. פה אנחנו צריכים לברר - ואולי לא עשינו את הבירור הזה ביסודיות עד הסוף, אבל זה באופן עקרוני מה שצריך לעשות - על מה מדובר. אני לא בקי בנושא הזה, למרות שעד לא מזמן הייתי תושב האזור במצפה עדי, אבל ביישוב עצמו לא יצא לי לבקר. אנחנו צריכים לברר עד כמה הפינוי קרוב, אם בכלל. הרי כל אלה שתומכים בחיבור לחשמל ידעו שאם הפינוי יתבצע בשבוע הבא, בוודאי לא יחברו את התושבים לחשמל, למרות שהעלויות הן באמת לא גדולות והן בכלל לא רלוונטיות. אני שמח שהנציג של חברת חשמל פה, אבל היא לא באמת פקטור במשחק. ברגע שזה יהיה סופי והם יחוברו לחשמל, אני חושב שהם יעשו את זה בשמחה. הם מעדיפים שהכסף יעבור אליהם ולא לבעלי הגנרטורים. לעומת זאת, אם יסתבר שהפינוי הוא מאוד מאוד רחוק, יש סיבה טובה לחבר אותם לחשמל.

מה זה מאוד מאוד רחוק? שישה חודשים? שנה?

אני לא יודע להגיד לך את זה, אבל בכוונה נתתי שתי דוגמאות קיצון. אם מדובר בשבוע הבא, כנראה שגם אתה תסכים שלא לחבר. לעומת זאת, אם מדובר בעוד 20 שנה, אני וכל אחד אחר נסכים שצריך לחבר לחשמל.

לא מינהל מקרקעי ישראל.

אני לא יודע. לכן אני מציע להתחבר להצעה שהציע בהתחלה עורך הדין - לתחום בזמן קצר, שבועות ואולי חודשים, אבל בוודאי לא יותר מזה, את ההחלטה על מועד הפינוי. אם יסתבר שהוא איננו או שהוא מאוד מאוד רחוק, כלומר עוד שנים, אנחנו נשמח להוציא את ההנחיה של שר התשתיות - אנחנו קובעים אותה עבורו - לחברת החשמל, ואני מודיע שחברת החשמל תעשה את זה ותעשה את זה ומהר, כי זה באמת לא מסובך. זה אזור אורבני, שקל להעביר בו חשמל.

הוא עטוף בחשמל.

ציינתי שעד לא מזמן הייתי תושב האזור, כך שאני מכיר את זה, אבל אם לעומת זאת יסתבר באותו בירור - שלדעתי צריך להיות מאוד מהיר - שזה עניין של זמן עד לפינוי, חוזרת השאלה למקומה.

עוד לא נכנסו איתם למשא ומתן ולא דיברו איתם. אנחנו מסיקים מסקנות נסיבתיות.

אדוני יושב הראש, חבר הכנסת טלב אלסאנע אמר שאולי חלק מהבעיה זה שיש מונופול בשוק. בגלל שאני קצת פעיל בשינוי המבני, אני רוצה להגיד לך שזה לא יעזור. מדובר על ליברליזציה, בעיקר במקטע הייצור, אבל במקטע החלוקה תמיד יהיה מונופול מקומי. גם בעתיד תהיה חברת חלוקה רעננה, חברת חלוקה קריית-אתא. תמיד תצטרך להתמודד עם גורם אחד באותו אזור, כלומר מונופול, כשהיום הגורם המונופוליסטי בכל הארץ. זה לא מה שיפתור לך את הבעיה.

חבר הכנסת צרצור דיבר על חלוקת חשמל מעבר לקו הירוק. מינהל החשמל מטפל בחשמל בתחומי מדינת ישראל. מעבר לקו הירוק זה מטופל על ידי המינהל האזרחי. יכול להיות שהדברים הם כמו שאתה אומר ויכול להיות שלא, אבל אני לא בקי בזה, כי לא אנחנו מטפלים בזה. מינהל החשמל, שר התשתיות ושרי התשתיות לדורותיהם, גם הקודם וגם הנוכחי - לפי דעתי גם הבאים - ישמחו לחבר את המקום הזה לחשמל. הוא אכן עומד בדרישות הבסיסיות של החוק. מבחינתנו, אלה עוד 84 תושבים, אבל עוד כ-20 חיבורי חשמל שיתווספו למעל 8,000 חיבורים שכבר חיברנו. אנחנו רוצים כמה שיותר מהר להגיע עד ל-12,000.

היישוב הזה עונה על קריטריון החיבור לחשמל בחוק אספקת החשמל. התגובה ועמדת השר היא לחבר את היישוב הזה בהקדם האפשרי.

אני מחזיק בידי את החלטת שר התשתיות מה-19 במרץ 2003. מאז עברו שלוש שנים וחצי. האם השר שהחליט לא התייעץ ולא שאל? נציג מינהל החשמל, איך אתם ביטלתם את החלטת השר? למה לא בוצעה החלטת השר? כי מינהל החשמל לא העביר הוראה לחברת החשמל, שהיא יכולה לחבר. זו הבעיה. למה הוא לא העביר הוראה? כי מינהל מקרקעי ישראל אמר לו לא להעביר. יש פה דיקטטורה של מינהל מקרקעי ישראל. השר החליט, ולכן החלטת השר צריכה להתבצע. אומר יועץ השר שהשר מסכים. לא מספיק שהוא יכתוב מכתב, הוא צריך לדאוג לכך שההחלטה תבוצע.

אדוני יושב הראש, מדובר פה בעניין פרוצדורלי. אנחנו בדרך כלל מבצעים את החוק בשני שלבים: אחד - מצהירים על כוונתנו לחבר לחשמל את אותם מבנים שעומדים בדרישות החוק, כמו המבנים בשכונות האלה וגם בשכונות אחרות, ומוציאים צו כדוגמת הצו הזה, ושניים - במקביל שולחים את זה לרשויות התכנון. אם אין להן התנגדויות, ברור שהצו נשאר בתוקף. לפעמים יש להן התנגדות, לפעמים ההתנגדות היא לבית בודד, אבל זה בדרך כלל בא ברשימות - נניח זה בא ברשימות של 30 משפחות או 30 חיבורים - יש התנגדות כזאת או אחרת, בתנאי שהיא מוצדקת, לבית אחד או שניים, ואז יוצא צו מתוקן.

הצו שמחזיק חבר הכנסת זחאלקה מדבר על השלב הראשון, אז שר התשתיות הצהיר על כוונתו לחבר. בינתיים התקבלה ההתנגדות שתיאר מקודם נציג מינהל מקרקעי ישראל. שם ההתנגדות הייתה גורפת, ולכן העניין נעצר. כשיקדמו את התהליך שהוצע פה גם על ידי, יגיע השלב השני ואנחנו נשמח להשלים את זה.

למה אתה פונה למינהל מקרקעי ישראל כרשות תכנון, כשהוא לא רשות תכנון?

האם מינהל מקרקעי ישראל נחשב רשות תכנון?

אני לא יודע מה התשובה המשפטית.

אבל אתה פונה אליו. האם מינהל מקרקעי ישראל הוא רשות תכנון?

אני לא יודע מה התשובה המשפטית לשאלה. אנחנו נוהגים לפנות אליו.

אני איעזר בחבר הכנסת חנא סוויד, שיכול להיות בר סמכא בנושא התכנון.

לעניות דעתי, המינהל הוא האנטי-תזה של תכנון, כי הוא בעל של קרקע. אתה לא יכול להחזיק גם בתכנון וגם בקרקע במדינת ישראל על פי חוק, כי יש ניגוד אינטרסים. במענה לשאלה, אני אומר לך שמינהל מקרקעי ישראל הוא לא רשות תכנון בשום פנים ואופן.

עכשיו אנחנו ניעזר ביועץ המשפטי של הוועדה. אדוני אומר שהוא צריך להתייעץ עם רשויות התכנון. אנחנו בעד נהלים תקינים, כי אנחנו לא רוצים שמישהו מחר יוציא צו מניעה לא לחבר לחשמל בגלל שלא פעלו על פי הנהלים והתקנות. מינהל מקרקעי ישראל הוא הרשות היחידה שהתנגדה ונשאלה, האם הוא רשות תכנון?

לא, רשויות התכנון המנויות בהוראת השעה של אספקת החשמל הן ועדות התכנון, אם זאת המחוזית או המקומית לפי העניין - אני לא יודע לומר נקודתית ספציפית, אבל בכל מקרה לא מדובר במינהל מקרקעי ישראל. אגב, עוד עניין שקצת מפתיע אותי - בסופו של דבר ההחלטה האם לחבר או לא היא בשיקול דעתו של שר התשתיות. אם מינהל החשמל שבמשרד התשתיות מציג עמדה לפיה אין מניעה לחבר לחשמל, קצת לא ברור לי למה לא מחברים.

כביש 79 והמחלף עצמו אושרו בתוכנית מתאר ארצית שאושרה בשנת 1999, ומתוקף התוכנית הזאת בוצעה הכרזה, לא הפקעה, על השטח האדום. מע"צ אישרה במסגרת הממשלה תוכנית חומש, שקבעה איזה כבישים יסללו בחמש השנים הקרובות.

המחלף, כביש 79, נמצא בתוכנית החומש. המחלף עצמו עומד להתבצע בשני שלבים: בשלב הראשון, שהמכרז שלו אמור לצאת בינואר, לא מדובר על השטח של הבתים האלה, ואני גם יכולה להציג לכם בתצלומי האוויר את השלב הראשון.

תעבירי לנו את זה בבקשה.

לפניכם המחלף והבתים של השכונה. אפשר לראות שהתכנון לא כולל בשלב ראשון את הכביש בשכונה שלהם. השלב הסופי בעוד כמה שנים, בהתאם לתוכנית המתאר הארצית, אושר.

אבל הוא לא בתוכנית החומש.

אלה שתי התוכניות: אחת לטווח הקצר בינואר שכלול בתוכנית החומש, והשנייה לטווח הארוך, שהיא מחוץ לתוכנית החומש.

נכון.

לפי תכנון החברה הלאומית לדרכים של מדינת ישראל מדובר לפחות בעוד חמש שנים.

נכון, ולכן אנחנו לא מפקיעים את השטח הזה עכשיו.

תמיר ברקין, גם אם תתנגד, אין שום ערך לא משפטי ולא מהותי להתנגדות, כי מדובר בטווח של יותר מחמש שנים.


נציג משרד התחבורה, אני מבין שמה שנאמר על ידי מע"צ מתואם אתכם.

נכון. רק לפני יומיים קיבלנו תוכנית יותר מפורטת. בשלב ראשון אין נגיעה בבתים. אני יכול להציג את התוכנית.

מה לוח הזמנים של השלב הראשון?

המכרז לביצוע אמור לצאת בסוף ינואר.

לוח הזמנים שדיברה עליו אורלי קרקו מתואם אתכם?

בוודאי, קיבלנו את התוכנית ואנחנו אמורים לאשר אותה.

אבל אתם משרד התחבורה. במדינת ישראל, לצערי הרב, בתוך המשרד יד ימין לא יודעת מה עושה יד שמאל. אני שמח שיש פה תיאום מלא.

זה מתואם. מה שאמרה נציגת מע"צ נכון לגבי תוכנית מתאר ארצית 31, ובשלב העתידי - -

בעזרת השם, זה יהיה בטווח הבא, אחרי חמש שנים.

קודם כל, אני קצת תמה על כל הדוברים הראשונים, שמסרו כאן שכביכול חברת החשמל הודיעה שבגלל עלות גבוהה היא לא תבצע את החיבורים ביישוב זמני. לא היה ולא נברא דבר כזה, נהפוך הוא. אני במקרה מכיר את השכונה מצוין, ביקרתי בה מספר פעמים, כולל אתמול בערב, אבל מעבר לזה גם טיפלתי בשכונה הצפונית של סרקיס והייתי מאלה שדווקא דחפו לכיוון הזה. אנחנו קיבלנו את הפנייה, אבל רק פנייה של התושבים עצמם. ברגע שנאמר לנו על ידי הוועדה המקומית קריית-אתא שהרשות שמטפלת בזה היא קריית אתא ושהמקום הזה לא מקבל שום אישור בנייה, לא המשכנו לטפל.

אתם דיברתם על הוראת השעה מצד השר פריצקי. היא מעולם לא הגיעה לידי חברת החשמל. לגבי השכונה הצפונית קיבלו את הצו של השר שרון בזמנו. אגב, מתוך שבעה, חוברו שני בתים עד היום בשכונה הצפונית. אני גם רוצה להצהיר שברגע שאנחנו נקבל את ההיתרים הדרושים - ואנחנו גם יודעים שהקו הוא לא רחוק במיוחד - אין לנו בעיה לבצע, אבל עלינו לקבל את ההוראה ואת ההנחיה. חברת החשמל מעונינת לחבר לחשמל וגם לעשות את זה בזמן הקצר ביותר.

מה החסמים שעומדים בפניכם?

לקבל את ההוראה שניתן לחבר.

הוא יכול לעשות את זה עכשיו.

הוראת השר לא הגיעה.

אני רוצה להוסיף משפט אחד בתגובה לדבריו של נציג מינהל החשמל. אנחנו פנינו למשרד התשתיות, שענה לנו תשובה שאפילו מנוגדת לדבריו של אדוני סגן מנהל מינהל החשמל, יורם רוטשטיין. הוא אמר שהסמכות של השר להורות על חיבור מבנה כזה או אחר לרשת החשמל היא סמכות שבשיקול דעת. הוא כתב לנו: בתגובה קיבלנו התייחסות ממהנדסת ועדת המשנה לתכנון ובנייה בעיריית קריית-אתא וממינהל מקרקעי ישראל, בה נאמר שהתושבים אמורים להתפנות בהתאם להסדר לקבלת קרקע חלופית, מכיוון שהשטחים מיועדים לתכנון עתידי ולהרחבת דרכים ארציות. הוא מסיים את המכתב שלו ואומר: לאור האמור לעיל, אין באפשרותנו - וזה בניגוד למה שאומר פה חברי - להמשיך בהליכים לחיבור המבנים לחשמל, משום שאין כל הצדקה עניינית לבניית תשתיות חשמל למבנים שיפונו בעתיד כחלק מתוכנית מתאר כללית. כמו כן, לא ניתן לצפות שמשרד התשתיות הלאומיות יפעל בניגוד למדיניות שמתווים גורמים ממשלתיים אחרים.

אנחנו עכשיו לא יודעים בדיוק מי צריך לתת את ההוראה. מינהל החשמל צריך לתת הוראה לחברת החשמל לחבר את המבנים האלה וזהו. אם לחברי פה אין התנגדות לתת את ההוראה הזאת על פי צו השעה, שיתן את ההוראה וכולנו נצא מפה מרוצים.

האם אתה מדבר על המכתב מיום 20 באפריל 2006?

נכון.

אני לא רואה פה את הסתירה המובהקת. הרי אני אמרתי מקודם שאנחנו פונים - אמרתי מקודם לרשויות התכנון, אבל התכוונתי להגיד לגורמים הרלוונטיים, ובמקרה הזה מדובר בוועדה המקומית קריית-אתא ומינהל מקרקעי ישראל, אבל מינהל מקרקעי ישראל אולי לא שייך, ואז מתייחסים לתשובה שלהם. יכול להיות שהבעיה פה הייתה שהתשובה לא הייתה מספרית ולא דובר פה על מספר, אבל באופן עקרוני הם הצהירו על הפינוי. אם הפינוי הוא מחר, כולנו מסכימים שלא. צריך לברר את הנקודה הזאת. אתם מבינים שמבחינה עקרונית, אנחנו לא מתנגדים. צריך לברר את השאלה של הפינוי. כדאי מאוד שהוועדה המקומית של קריית-אתא תגיד באיזה טווחי זמן מדובר.

לא צריך לשאול אותה, ברור שהיא מתנגדת.

האם נמצאים כאן נציגים של ועדת התכנון המקומית קריית-אתא?

לא.

עם כל הכבוד לאדוני, הוועדה המחוזית פועלת על-פי תמ"א. מע"צ פועלת על-פי תמ"א. משרד התחבורה פועל על-פי תמ"א. מי שמבצע את הפרויקט זה מע"צ ומשרד תחבורה. מע"צ אמרה את לוח הזמנים של הביצוע. הוועדה לתכנון ובנייה המחוזית היא לא גוף מממן ומתקצב, היא לא ממשלה, אלא היא גוף מתכנן. ברגע שסיימו את התכנון, תמ"א אושרה ולוח הזמנים נקבע על ידי מע"צ בהתאם ליכולות הכספיות שלה ובהתאם לתקציבים, הוועדה המחוזית היא לא גוף מבצע.

דן וינשטוק, שלושה חודשים מהיום, אחרי שהתייעצתם ואחרי שקיבלתם תשובה חיובית של כל הגורמים הנוגעים בדבר בתחום התכנון, עליכם להורות לחברת החשמל לחבר חשמל לשכונה. לא נותרו שום התייעצויות על פי חוק ועל פי דין. אני מבקש מאדוני שיודיע בכתב לוועדה, מתי יוצאת ההנחיה לחברת החשמל לביצוע העבודה ומה הוא לוח הזמנים, כך שלא יעלה על שלושה חודשים.

אני פונה למינהל מקרקעי ישראל, ואומר שלא חברי הכנסת ולא הוועדה מתכוונים לנהל משא ומתן במקום התושבים ואנחנו גם לא מתכוונים להגיד להם מה לעשות. חשתי מהתושבים שהם רוצים להתפנות. יכול להיות שהם ישנו את דעתם, אני לא יודע. כדי שנהיה בסדר קודם כל עם עצמנו, קודם כל נעשה הפרדה מוחלטת בין הדברים. דובר על טווח של מינימום חמש שנים. אני מקווה שמדינת ישראל תעמוד בלוח הזמנים. חמש שנים אנשים לא יכולים לשרוד.

אגב, לא אמרתי בהתחלה ששר התשתיות הלאומיות הודיע לי ביום חמישי שהוא לא מוכן לשמוע על סבלם של אזרחים שלא מחוברים לחשמל, על אחת כמה וכמה, אם עמדו בכל תנאי חוק חיבור החשמל. לא מדובר בשיחה פרטית, אלא יש לי הוכחות ומסמכים לכך. לכן הוא שלח את היועץ שלו היום.

אנחנו מפרידים בין החיבור לחשמל לבתים לבין שאר הדברים. אני אמליץ לשר הפנים להקים ועדת גבולות ולטפל בעניין. אני אמליץ לשר הפנים שיעביר את זה בחזרה לשכונה הצפונית אם הם רוצים להתפנות ותנהלו איתם משא ומתן. אנחנו מוכנים, אין לנו בעיה. אנשים רוצים לחיות בכבוד, לא אכפת להם אם מדובר כאן או שם. הרי כביש מפריד בין השכונה הצפונית לדרומית. לא מדובר באנשים פנטיים ורדיקליים, אלא באנשים שרוצים להתפרנס ולחיות בכבוד. אם תפעל בהצעה ראויה לאחד את שתי השכונות לשכונה אחת, כי הן משפחה אחת, תבוא עליך הברכה.

דרך אגב, הם היו שכונה אחת לפני הסלילה של דרך נצרת קריית-אתא, שחצתה את השכונה.

סאלח אמר לי שהוא רוצה להשתייך לקריית-אתא. הוא אומר שהוא מוכן להיות בשכונה החדשה שנבנתה וגובלת עם החורשה.

האח הגדול שהוא בן 70 נולד שם, חיינו עם היהודים.

הוא אמר לי שהוא מוכן להיות גם בשכונה הזאת. שאלתי אותו אולי הוא רוצה להיות בשכונה הצפונית, אז הוא אמר שהוא מוכן להיות בשכונה היהודית או בשכונה שלו. אינני חושב שקשה להגיע להבנות ולהסכמות עם אנשים שיש להם גישה כזאת.

אני ייצגתי את השכונה עד 1998. עם כל הכבוד לאדון ברקין, אני פעם ראשונה רואה אותו.

תמיר עובד ותיק, אני מכיר אותו, איך אתה לא מכיר אותו?

ייצגתי את השכונה עד 1998. מאילוצים חברתיים, הפסקתי לייצג את השכונה ואני לא מכיר בכלל את האדון.

לאיזה גופים אחרים, מלבד המינהל, פנה מינהל החשמל בעניין החיבור? האם יש לכם תשובות אחרות?

למיטב ידיעתי, אין.

זאת אומרת שבגלל העמדה של המינהל זו ההחלטה שלכם.

אותה ועדה מקומית.

הפרדנו בין חיבור החשמל המיידי לשלושה חודשים לבין כל שאר הנושאים שנוגעים לתושבים ולרשויות האחרות. אנחנו נברך על כל הבנה והסכמה שתהיה. ההתייעצויות הסתיימו ונאמרה דעתם של כל הגורמים הנוגעים בדבר. כל שנשאר זה לתחום את לוח הזמנים במסמך שייועד אלינו ולבצע את לוח הזמנים בהנחיה לחברת החשמל.


תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:20