כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החינוך, התרבות והספורט

21.11.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 84

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שלישי, ל' בחשוון התשס"ז (21.11.2006), שעה 13:00

סגירת כיתות לימוד לילדי חינוך מיוחד בכפר נחף

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור - היו"ר

מוחמד ברכה

עזמי בשארה

יצחק גלנטי

משה גפני

ג'מאל זחאלקה

עבאס זכור

נאדיה חילו

אלכס מילר

לאה שקד – ממונה על שירות חינוך מיוחד, משרד החינוך

שוש ימין – מנהלת אגף הסעות והצטיידות, משרד החינוך

יונתן רגב – רפרנט חינוך, אגף תקציבים, משרד האוצר

ארז קרייזלר – ראש המועצה האזורית משגב, מועצות מקומיות ואזוריות

בתיה רכבי – מנהלת אגף החינוך במועצת משגב

עומר מטר – ראש מועצת נחף, מועצות מקומיות ואזוריות

יוסף עומרי – ארגון ההורים הארצי

עו"ד רות דיין מדר – העמותה לקידום ויישום יוח"א

אחמד סואעד – חבר ועד הורים

חליל סואעד – חבר ועד ההורים

מחמוד סואעד – מורה

טאהא סואעד – יו"ר הוועדה המקומית חוסנייה כמאנה

יהודית גידלי

מיטל בר שלום

סגירת כיתות לימוד לילדי חינוך מיוחד בכפר נחף

אנחנו עוברים לדון בנושא השני.

ב-16 לאוקטובר אני הפניתי שאילתא בעל פה לשרת החינוך והתרבות, בעניין סגירת שתי כיתות לימוד לחינוך מיוחד בכפר נחף. בנוסף, נודע לי שגם בכפרים קרובים, ברמה, מרר, סז'ור, מג'לה כרום, נסגרו כיתות החינוך המיוחד. השרה ענתה לי מעל בימת הכנסת, אבל הבעיה לא נפתרה. היא אמרה מה שאמרה, והתייחסה לצורך של מספר מסוים של תלמידים של חינוך מיוחד בכיתות השונות. אני עדיין חושב, שהבעיה לא נפתרה. תלמידים בעלי מוגבלויות אינם יכולים לנסוע כל יום 70 קילומטר הלוך וחזור לכפר כנא, ויש מקום לשוב ולפתוח את הכיתות האלה. יש לציין, ששרת החינוך כאשר ענתה לשאילתא שלי, נתנה לי את חוזר המנכ"ל שקובע כללים לגבי הנושא הזה.

נח8ב, נוהל פתיחת כיתות בחינוך המיוחד.

המועצה עשתה את המוטל עליה, וכך גם הנהלת בית הספר שבמסגרתו פעלו שתי הכיתות האלה. על פי הנהלים האלה, מנהל מסגרת לחינוך מיוחד צריך להגיש דוח למפקח על החינוך המיוחד לא יאוחר מה-20 ביולי. אכן הדוח של בית הספר הוגש ב-10 ביולי. התשובה שהתקבלה: "מחלקת התקן במחוז תסיים את הצעת התקן הבסיסי לכיתות החינוך המיוחד לשנת הלימודים הבאה, לא יאוחר מ-1 באוגוסט". עד 1 באוגוסט כמובן לא היה שום דבר בעניין הזה. היתה ישיבה אצל ראש המועצה, שבה השתתף המנכ"ל שמואל אבואב ודוד וסרמן. התקבל סיכום מוסמך על משרד החינוך, כאשר בין השאר דובר גם על הנושא של החינוך המיוחד: "המועצה מבקשת לא לסגור כיתה שלומדים בה 5 תלמידים מהיישוב". החלטת המנכ"ל היתה שהנושא ייבדק מול האגף לחינוך המיוחד בראשות לאה שקד, הממונה על שירותי חינוך מיוחדים. הנושא התגלגל והגיע לשאילתא שאני הגשתי, ולטיפול המאוחר של ראש המועצה. היו התכתבויות. אני רוצה שהיושב ראש יסתכל. אלה דברים ששולחים לבית הספר. מקבלים את התשובה על אותו טופס בכתב יד. זה דבר שחוזר על עצמו לאורך כל הדרך. אפילו לא טורחים לשלוח מכתב, שלא פתחו כיתות בשל היעדר תלמידים.

ב-7 לאוקטובר גם מנהל רשות החינוך במועצה מקומית רמה התייחס לעניין הזה. אני חושב, שיש פה חוסר טיפול נאות בילדים, שאין אפשרות לטרטר אותם ולמשוך אותם. במקום לשלוח לכפר כנא, היה אפשר לחבר בין היישובים ולעשות משהו משותף. כך הטענה של חוסר בתלמידים היתה מתבטלת.

אני מבקשת להוסיף מידע בעניין, מאחר ואנחנו מטפלים ב-3 חודשים האחרונים בנושא. מדובר ב-5 תלמידים שלמדו בשנה שעברה בנחף. בשנה שעברה זה היה בסדר, קנו להם ציוד לטיפולים פרה-רפואיים, היו להם קלינאיות תקשורת, והשנה משום מה זה לא בסדר ולא ניתן לפתוח את אותה כיתה ששנה שעברה נפתחה. רוצים להסיע את אותם ילדים מרחק של 70 קמ"ש לכל צד. מדובר בילדים עם שיתוק מוחי.

זה 40 קילומטר בדיוק לכל כיוון.

אני בדקתי את זה כרגע עם מישהי שעובדת כבר 18 שנים בתחום. מדובר ילדים עם שיתוק מוחין, שהעצמות שלהם נשברות בקלות. הנסיעות האלה מטלטלות אותם. לנסוע 40 קמ"ש הלוך ו-40 קמ"ש חזור בשביל יום לימודים מהשעה 08:00 עד 13:00, זאת התעללות בילדים האלה. לא ברור לי איך 3 חודשים נותנים לילדים האלה לשבת בבית. לאחרונה, התחילו לשלב אותם בכיתות, אבל ברור שהם לא לומדים. הם לא מתאימים לכיתה שהם נמצאים בה כרגע. זה כדי שהם לא יישבו בבית. אלה ילדים שנמצאים אחרי מלחמה. לא ברור לי איך משרד החינוך לא נותן את המענה, לא ברור לי איך ועדת החינוך לא דורשת לתת מענה הדרוש?

זה נועד להכפיש אותנו.

ישבנו עם שרת החינוך בעניין הזה לפני 3 חודשים, והיא הבינה שהתשובה שהיא נתנה לחה"כ ברכה לא היתה עם מספיק רגישות. היא אמרה שהיא תיתן מענה, תיפגש עם לאה שקד ותפתור את העניין. היא הפנתה את העוזר האישי שלה לטפל בעניין, אבל משום מה זה לא טופל. בימים אלה אנחנו עומדים לפני עתירה לבג"צ.

אתם מוזמנים לעשות זאת.

זאת תשובה לא ראויה. האם זה המשפט הראשון שיש לך להגיד?

מאוגוסט אתם לא נותנים מענה.

אנחנו נותנים. לזה שהמענה לא מקובל על כל מיני גורמים, אני מוכנה להסכים. להגיד שאנחנו לא נותנים מענה, זאת הגזמה. אני עובדת באגף לחינוך מיוחד, ממונה על שירותי חינוך מיוחדים. בין היתר, התפקיד שלי הוא היערכות לפתיחת שנת הלימודים בכל שנה. הניסיון שלנו לארגן כל שנה את הכיתות לחינוך מיוחד מחדש, לא נובע מבעיה תקציבית אלא כדי לתת שירותים יותר מיטביים ככל האפשר, בסיטואציות של חריגויות מסוימות שמספרם באוכלוסייה הוא יחסית קטן. מצד אחד, יש תמיד את המתח לא להשאיר אף ילד בחוץ, גם אם השירות איננו מיטבי, ומצד שני גם לשפר את השירותים. בשנת הלימודים תשס"ו, אני חתמתי על פתיחת כיתה לתלמידים משותקי מוחין לשנה אחת בלבד, בנוהל של כיתה חריגה. מדוע הנוהל היה חריג? כי באותה עת היה צריך לסיים את ועדות ההשמה עד סוף יוני, כאשר 5 תלמידים זוהו במערכת אחרי תאריך בו דנה ועדת ההשמה. זה היה בניגוד לנוהל. הנקודה השנייה, היא שהמועצה המקומית נחף קיבצה 5 תלמידים ב-4 שנותני גיל, לתלמידים שעל אף היותם משותקי מוחין הם תלמידים עם אינטליגנציה תקינה. אני וכל אחד מאיתנו לא היינו מסכימים לשלוח את הילד שלנו, אלא אם כן קלו כל הקיצים, לאותה כיתה עם ילד בכיתה א וילד בכיתה ד כהסדר קבוע.

אז למה עשיתם את זה?

לא היה לנו בית ספר לחינוך מיוחד.

בית הספר שקיים היום לא היה בשנה שעברה?

הוא נפתח השנה בראשון לספטמבר. חה"כ ברכה, האמירה הזאת, שחבל שאנחנו לא מנסים לקבץ את התלמידים, לא נכונה. אנחנו מנסים לקבץ את הילדים. לשמחתנו, מספר התלמידים משותקי המוחין במדינת ישראל, הוא יחסית קטן. כאשר ניסינו לאתר את כל התלמידים, הצלחנו לאתר 5 תלמידים בלבד. אם הייתי פועלת לפי נהלים של חוזר מנכ"ל, נח8ב, לא היינו פותחים את הכיתה. היינו אומרים, פעלתם אחרי הזמן, אתם לא עומדים בקריטריונים של גיל. משרד החינוך היה נקרא לכנסת, והיו אומרים: אתם הרשעים לא עשיתם שום דבר.

מה עושה משרד החינוך בכל שנה? המפקח של החינוך המיוחד פועל בכל יישוב מול הרשות המקומית, כאשר לא הרשות המקומית מממנת את המורים אלא משרד החינוך. כאשר נדרשים לאישור חריג, אז זה מובא לשולחני, האגף לחינוך מיוחד. חריג, זה כאשר נאלצים לפתוח כיתה עם 4 שנתוני גיל ומעלה. אנחנו לא ששים לעשות את זה, כי אנחנו דורשים שהמחוז והמפקח לחינוך מיוחד יעשה בדיקה לטובתו של הילד. אין לזה שום קשר עם תקציב או מרחק ההסעה.

אבל זה לטובתו של הילד.

לטובתו של הילד, זה שיהיה בית ספר לחינוך מיוחד ליד ביתו של כל תלמיד.

אז את לא יכולה להגיד שזה בכלל לא קריטריון.

החוק אמר, כי אנחנו צריכים לספק בית ספר לפי צרכיו של התלמיד, קרוב ככל האפשר למקום מגוריו של התלמיד.

אם החוק אומר את זה, הוא אומר שהמרחק הוא קריטריון.

הקריטריון הראשוני, הוא לפי צרכיו של התלמיד. מאחר שבשנה שעברה האיתור של התלמידים לא נעשה בזמן, וזה בסמכותה של הרשות המקומית...

אלה אותם תלמידים של שנה קודמת, אז איך האיתור לא נעשה בזמן.

הוא לא נעשה בזמן. ועדת ההשמה נעשתה ביולי. לפנים משורת הדין, אני אשרתי את פתיחת הכיתה. היום אנחנו מקבלים את זה כבומרנג. מאחר ואישרנו את זה בפעם אחת, מעתה ואילך אי אפשר לשפר את התנאים של התלמידים. הכיתה היא לא תקנית מבחינת זה שהיא מכילה 4 שנתונים. לפי חוזר מנכ"ל בכיתה של תלמידים משותקי מוחין צריכים להיות בין 6 ל-10 תלמידים. אני פתחתי את הכיתה בשנה שעברה עם 5 תלמידים, כי הייתי סבורה שהילדים האלה היו צריכים שירותי חינוך.

ושם בבית הספר הם לומדים עם ילדים באותו גיל.

הם למדו ככיתה סגורה, כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל, כאשר הילד המבוגר ביותר הוא יליד 95 והצעיר ביותר הוא יליד 98. 4 שנתונים.

הילדים הללו לומדים ויש להם סייעות. אנחנו קנינו ציוד על סמך המשכיות של הכיתה.

האם מישהו אמר לכם שיהיה לזה המשך. אתה אומר, שאתם קניתם ציוד על בסיס זה שיהיה המשך.

אנחנו הודענו מראש שזה יהיה לשנה אחת בלבד.

בראשית השנה ביקשנו סייעות, ולא קיבלנו אישור לסייעות. בינתיים אני מממן את זה. יש לי חריגה וביקורת ממשרד החינוך. יש לי שאלה ספציפית ואמיתית, האם למעון הפרטי שנפתח אתם חייבים לספק את התלמידים או שיש לו מסלול?

הוא לא מעון, הוא בית ספר לחינוך מיוחד.

הוא פרטי.

הוא פרטי. אני חושב, שהוא נפתח על הבסיס הזה שיביאו אליו תלמידים.

כל שנה יושבים עם מינהל הפיתוח והמחוז, גם עם מחוז צפון, ומתכננים את השירותים בבינוי ופיתוח מוסדות חינוך מיוחד. במשך 5 שנים אנחנו חיזרנו אחרי הפתחים של הרשויות המקומיות, לפתוח בתי ספר לחינוך מיוחד, לא רק במגזר הערבי אלא גם במגזר היהודי. לא הצלחנו לשכנע רשות מקומית להקצות קרקע לבנייה. אילו בשנה שעברה היינו יכולים לפתוח את זה כבית ספר רשמי, היינו רוצים זאת. מדינת ישראל ודאי מעדיפה בתי ספר רשמיים. בשנה האחרונה במחוז צפון, גם לילדים נכי נפש במגזר היהודי, לא הצלחנו למצוא רשות מקומית שתואיל בטובה לפתוח מוסד.

את סותרת את הדברים. לפני 3-4 שנים שהיה בית ספר להתנהגות מוזרה, ואני רציתי לקבל אותו. אשרו לי את התקן, ובסוף העבירו את זה למג'דל כרום. יש שם מישהו שמחפש דברים באופן פרטי. במשך 6 שנים נחף מבקשת בית ספר לחינוך מיוחד לכל הסוגים שיש. אנחנו פונים לעדלה.

אני בטוח, שד"ר שקד מאוד שמחה לשמוע את זה. את אומרת שבמשך כל השנים את פנית ולא קיבלת תשובה. פה את שומעת תשובה.

לא אני, אלא המחוז.

את אמרת שאתם ניסיתם נואשות למצוא מישהו שיהיה מוכן לפתוח מוסד כזה ביישוב שלו. יושב פה ראש מועצה, ואומר כי כבר 6 שנים הוא מודיע למשרד החינוך שהוא מוכן. את צריכה לומר תודה רבה במקום לתקוף.

לא בכדי לא היה במחוז הצפון בית ספר לילדים משותקי מוחין. היתה פנייה של מנהל מחוז הצפון להרבה מאוד רשויות.

אבל הוא מספר לך שהוא מוכן להקצות קרקע.

בשנה שעברה היתה פנייה להקצות קרקע.

קרקע יש לי והכל מוכן, אבל אני צריך את התקן.

זה לא עובד ככה. אין תקן בודד.

לכל בית ספר שהולכים לבנות יש קריטריונים לבנייה. בדיוק לפי זה את מקבלת את הפרוגראמה שאת מכינה לבית הספר. אם אין לך את הפרוגראמה, איך תתחילי.

לא. אנחנו חשבנו, שהיה עדיף לבנות את בית הספר הזה כבית ספר רשמי. הפתיחה שלו נדחתה, מפני שהרשויות המקומיות שאליהן פנה מנהל מחוז צפון לא היו מוכנות. הרבה פעמים אומרים, אנחנו מוכנים. כדי שבית ספר יהפוך לבית ספר, צריך להקצות קרקע.

הוא אומר שהוא מוכן להקצות קרקע.

היום. איפה זה היה בשנה שעברה ואיפה זה היה לפני שנתיים.

כבר 8 שנים יש לי קרקע זמינה.

אני מבקשת, שתראה לנו שהיתה פנייה למנהל הפיתוח לפתוח בית ספר.

לא, את צריכה להראות שאת פנית אליו והוא סרב.

לא לטובתם של תלמידים ללמוד 5 תלמידים ב-4 שנתונים, כי חלק מהשירותים, גם בשנה שעברה, לא הגיעו לתלמידים. למשל, אנחנו מקצים בנוסף לשירותי החינוך עובדת סוציאלית לפי מפתח של שעה שבועית לכל 10 תלמידים. אותו דבר לגבי טיפולים רפואיים. הטיפולי הפרה- הרפואיים הם עובדי מדינה. כאשר לומדים בכיתה 5 תלמידים, אין אפשרות לגייס עובד סוציאלי לחצי שעה בשבוע. זה מעוגן בחוזרי מנכ"ל ואנחנו נותנים את השירותים האלה על פי חוק, בהשתתפות תקציבית. למשרד החינוך זה עולה כסף להסיע תלמידים. לדעתי, יש פה אינטרס זר. כל רשות מקומית רוצה את הילדים אצלה. יש רצון לערבב סוגי חריגויות ביחד. האינטרס של הילדים זה ללמוד עם בני גילם. למען כבודם של התלמידים, צריך לתת להם תוכנית מתאימה לפי קבוצות גיל.

אבל לכל ילד יש סייעת נפרדת עם תוכנית לימודית נפרדת. על מה מדברים?

אין לכל ילד סייעת.

בבית שמש יש 40 שעות לכל ילד, ובנחף יש 5.

גברתי, את טועה.

מה עם זמן הנסיעה בתוך העיר?

אין לכל ילד סייעת.

אני מסכים עם מה שאמר ראש המועצה, אפשר לפתוח בית ספר לכל התלמידים האלה בכפר נחף. אני מכיר את יו"ר המועצה, ואני יכול לומר שיש לו את היכולת, יש לו את האדמה וחסרה רק הסכמה של הבנייה. לנסוע 40 קמ"ש כל כיוון, זה מסוכן. אני לא יודע אם היא יודעת כמה עקומות יש בדרך. תאונה קטנה תעשה אסון.

גם ילדי רמת גן ורחובות נוסעים לתל אביב. אין מה לעשות. האוכלוסייה הזאת היא מאוד קטנה.

אבל הכביש בין רמת גן לתל אביב הוא לא כמו הכביש הזה.

אם כל רשות מקומית תחזיק את הילדים, זה לא יהיה אפשרי. המדינה לא יכולה לספק כיתה בסדר גודל של בית ספר. הגברת טועה. כיתה לחינוך מיוחד בבית ספר רגיל צריכה מורה, סייעת ושירותים נספחים. יש הבדל בין הילדים המשולבים. אם בית הספר הרגיל יעשה את המאמץ לקלוט אותו, אז תגיע סייעת פרטנית. זה לא אותו דבר כמו כיתה לחינוך מיוחד.

ראש המועצה, תציע פתרון.

בדיון הקודם עלתה הסוגיה של הסעות. שם מתנגדים להסעה של קילומטר או שניים, ופה אתם מאשרים הסעה של 100 קילומטר. לי זה חשוב, כי מדובר בעלויות שלי. הם משתתפים ב-40% מהנסיעות, ולי זה יעלה 10,000 שקלים נסיעות בחודש.

זה העניין.

אז בגלל זה אתה רוצה את זה.

בוודאי. זאת אגרה לתלמידי חוץ.

זאת אחת מהסיבות. ההורים לא ייסעו 50 קילומטר לכל כיוון.

איפה התלמידים נמצאים מאז שסגרו את הכיתה?

באותו בית ספר. הם מפוזרים בכיתות עם סייעות צמודות.

בסדר. אנחנו לא מתנגדים לזה.

ההורים מתנגדים לשלוח אותם לשם. ההורים מתנגדים בתוקף שהילדים ייסעו את המרחק הזה.

זה לא עניין כספי.

אולי זה טוב שהם יהיו משולבים.

מצוין.

למה זה לא פתרון.

ההורים מתנגדים בתוקף שהילדים ייסעו את המרחק הזה.

למה הם לא יכולים להיות משולבים?

הם לא יכולים.

הם יכולים.

אני מתפלאת עלייך לאה. או שאת לא מעורה במקרה, או שאני לא מבינה מה את אומרת.

אני מאוד מעורה במקרה.

ילד בחינוך מיוחד צריך מורה לחינוך מיוחד ולא מורה רגיל.

ילדים בחינוך המיוחד נוסעים תמיד, לשמחתנו. אני שמחה שאנחנו לא צריכים הרבה בתי ספר.

רות, מה ההצעה שלך?

שרת החינוך אמרה שהיא תורה ללאה שקד לפתוח את הכיתה.

היא לא אמרה את זה.

זה מה שהיא אמרה לי בפגישה, ובפגישה הזאת נכחו עוד 3 אנשים, כולל היועץ האישי שלה.

אם הכנסת או שרת החינוך תורה לי לפתוח את הכיתה, אני אפתח אותה. מצפונית ופדגוגית, הילדים האלה ישלמו את המחיר. אני את הילד שלי לא אשלח לכיתה כזאת.

בשנה שעברה זה נפתח.

האם אתה מציע שמהרגע הזה לא נחתום על חריגים. זה נפתח לשנה אחת בלבד.

יש עוד כמה יישובים מסביב. אפשר לצרף עוד כמה ילדים מסביב.

אין עוד ילדים.

את רוצה להגיד שרק בנחף יש כיתה כזאת.

כן. בית הספר לחינוך מיוחד נפתח עם 5 תלמידים.

רק מהתשובה הזאת אנחנו יודעים שאת בכלל לא מעורה בעניין. את יודעת שיש יישובים ליד, שיש להם ילדים כאלה.

הם עושים את זה דווקא. הם התחייבו לשלוח ילדים לאותו מעון פרטי.

זה לא מעון. זה בית ספר עם רישיון על פי חוק הפיקוח.

זה בית ספר פרטי, ומעבירים לשם תלמידים.

אני רוצה לדעת, אם זה היה, חס וחלילה, הבן שלך היית מסיעה אותו לשם.

במדינת ישראל מותר לפנות לבקשת רישיון לבתי ספר פרטיים. מדינת ישראל מממנת את בתי הספר האלה כמו את בית הספר אחר.

לפני כן את אמרת שזה לא בית ספר פרטי.

הוא פרטי. הוא קיבל רישיון על פי חוק הפיקוח.

אני לא מבין למה הנוקשות הזאת. את אחראית על נושא מאוד רגיש. המינימום, זאת הקשבה. אני מתפלא איך את דוחה את הכל. את בתפקיד מאוד רגיש ומאוד חשוב. אני לא מבין, למה את צריכה להתנהג בצורה כל כך נוקשה. מצב החינוך המיוחד נגזר מזה.

כששרת החינוך ענתה לי ב-17 באוקטובר, היא אמרה שהכיתות נסגרו כיוון שלא עמדו בקריטריונים המקובלים להפעלת הכיתות. אני יודע שזה נכתב במשרד, וכנראה שד"ר שקד היא שכתבה את זה.

נכון מאוד.

לשרים יש אחריות על מה שהם אומרים, גם אם מישהו אחר כותב להם את מה שהם אומרים.

הכיתה הזאת היתה קיימת, גם על בסיס העובדות האלה. העובדה שיש 5 ילדים ולא 6-10, אינה מצדיקה את זה. אני מסכים עם היו"ר שעדיף שיהיו כיתות משולבות, אבל מבנה בית הספר הרגיל אליו הופנו הילדים, אינו מתאים מבחינת תשתית. יש קומות, מדרגות, וזה לא מתאפשר שהם יקבלו את הזכויות שלהם על פי חוק בבית הספר הזה, שלכל אחד יהיה מטפלת או סייעת.

למה זה לא מתאפשר?

בית הספר בנוי בצורה אחרת.

ילדים משותקים לא יכולים לעלות מדרגות.

הכיתה הזאת יושבת באותו בית ספר.

יש תשתית קיימת, שהמועצה קנתה. כנראה שיש קשיים בהתאמת הציוד הרפואי של הילדים בכיתה הזאת. ההכשרה של רוב המורים בבתי ספר רגילים אינה מתאימה לצרכים של ילדים הזקוקים לחינוך מיוחד. אני מציע, שמשרד החינוך יפתח את הכיתה הזאת בשנת הלימודים הנוכחית, כי גם הסידור שהם רוצים לכפות לא עובד. ההורים לא נוסעים לכפר כנא, והילדים זרוקים. אני מבקש, שוועדת החינוך תפנה למשרד החינוך, שיסכימו לסידור הזה לשנה, וללכת על האתגר שהציב ראש המועצה בפני הוועדה, שהוא מוכן במהלך השנה הזאת שייפתח בית ספר אזורי לחינוך מיוחד בכפר נחף. בלי השילוב של שני הדברים, המיידי והטווח הארוך, אנחנו לא נתקדם.

אני רואה הרבה מקומות בהם השילוב מצליח, ואני לא חושב שצריך לפסול את האפשרות הזאת.

אין תשתית לשילוב.

אבל אין גם תשתית לכיתה. זאת בדיוק אותה תשתית.

זה אותו מקום, זה אותו בית ספר.

זה בקומת קרקע וזה בקומה השלישית.

אני מברך את גישתו של ראש המועצה בעניין הזה. אנחנו חושבים שזה ראוי וטוב שמשרד החינוך יישב יחד עם ראש המועצה, כדי שיהיה שם פתרון של בית ספר קבוע של חינוך מיוחד. בינתיים, עד אשר הדבר הזה יתאפשר, אנחנו רוצים פתרון ל-5 הילדים האלה. אני קורא לשרת החינוך, לכנס את כל מי שצריך כדי להגיע לפתרון ל-5 התלמידים האלה בדחיפות. אם צריך חריג לעוד שנה, לא פוסל. צריך לאפשר לתלמידים האלה ללמוד בצורה מסודרת השנה. בואו נטיל זאת על שרת החינוך. היא הביעה עניין לפתור את הבעיה. נקרא לה לעשות את זה בדחיפות, ולדווח תוך שבועיים לוועדה על פתרון לתלמידים הללו. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00