הכנסת השבע-עשרה

PAGE
1
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

21/11/2006

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 61

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

יום שלישי ל' חשוון התשס"ז (21 בנובמבר 2006), שעה 12:30

הצעת חוק לסילוק ומחזור צמיגים התשס"ו-2005 של חברי הכנסת מיכאל נודלמן, אריה אלדד, אורי אריאל, יורי שטרן (פ/413).

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

מיכאל נודלמן

יעקב מרגי

אלעד עמיחי

- אגף פסולת, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד בנימין חנוך
- לשכה משפטית, המשרד להגנת הסביבה

עו"ד סלה עטר-כץ
- משרד הבריאות

נטשה אפשטיין
-
משרד האוצר

דנה נויפלד

- משרד המשפטים

רביד דקל

- משרד המשפטים

ראובן בוסיס

- יו"ר ועד ענף צמיגים, עמותת רכב ותחבורה

נעים יוסף

- ועדת צמיגים ואבובים, איגוד המוסכים

יחזקאל דסקל
-
מנכ"ל איגוד לשכות המסחר

עו"ד ירון סילבר
-
איגוד לשכות המסחר

עו"ד עופר בר און
- איגוד לשכות המסחר

עו"ד דוד אלבז
-
רשם האגודות השיתופיות

סרן עו"ד אלון כרמלי-
מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד הביטחון

גלעד אוסטרובסקי
- אדם טבע ודין

עו"ד לינור אריאלי
- אדם טבע ודין

דבורה סיילס-פרומן-
אדם טבע ודין

יהודה רודד

- מנכ"ל איגוד יבואני הרכב

ארז יצחקי

- איגוד יבואני הרכב

בני שטרום

- סמנכ"ל תפעול קוגול

מירי פרנקל- שור

יפה שפירא

איה לינצ'בסקי

הצעת חוק לסילוק ומחזור צמיגים, התשס"ו-2005.

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה להמשך דיון בנושא הצעת חוק סילוק ומחזור צמיגים התשס"ו-2005 לפי הצעת חבר הכנסת מיכאל נודלמן וקבוצת חברי כנסת. התקדמנו בישיבה הקודמת עד סעיף 7 ובדיון ביניים שהיה אצל היועצת המשפטית עורכת דין מירי פרנקל-שור, המשכנו בהתייעצות על הסעיפים שאחרי זה. יש הסכמות על סעיפים 8 עד 23, בשאר נמשיך את הדיון ולגבי הנושא של סעיף 3 שאישרנו בישיבה הקודמת, אני מבקש שכל הגורמים הנוגעים בדבר שמרגישים שנפגעו מצד זה או מצד זה, כמו למשל יבואני הרכב, יאמרו את דברם.

לא נפגעתי מאף צד. מה שהוחלט בישיבה הקודמת מקובל עלינו.

אבל זה לא מקובל על האחרים. שמעתי שטענת שנפגעת.

אני לא נפגעתי, הם נפגעו. אני מוכן לקבל את זה.

אני שמח שיש אנשים השמחים בחלקם. זה מתחיל להיות אופטימי.

אני חושב שהפשרה שהובלת בפעם שעברה הייתה הגונה.

תודה חבר הכנסת מרגי, בכל זאת אפשרתי לכל הגורמים הנוגעים בדבר שהרגישו שהם נפגעים מההחלטה שלנו בסעיף 3 להעביר אלינו בפרק זמן של שבוע ימים את העמדה שלהם בכתובים ואנחנו נעשה את הלמידה הדרושה לעניין ונטפל בזה. אני רוצה לוודא ברשותכם שהגופים הנוגעים בעניין נמצאים. המשרד להגנת הסביבה מיוצג, משרד הבריאות מיוצג?

הצטרפתי לדיון כמשקיפה, היות והנציג לא נמצא אני רק על תקן משקיפה.

משרד האוצר נמצא, משרד המשפטים נמצא, איגוד המוסכים מיוצג, איגוד לשכות המסחר, מרכז השלטון המקומי, רשם האגודות השיתופיות, משרד הביטחון, ארגוני איכות הסביבה והגנת הסביבה, אדם טבע ודין, איגוד יבואני הרכב, משרד התעשייה המסחר והתעסוקה לא מיוצג? בבקשה גברתי היועצת המשפטית.

תודה רבה אדוני היו"ר, כפי שעודכנת אתמול אני אעדכן את חברי הכנסת ואת המוזמנים השונים שלא היו אצלי. אתמול ערכתי דיון מקדים בהתאם לסיכום שלנו והתייחסנו לסעיפים 8 עד סוף הצעת החוק. הדיון היה פורה ליבנו את הבעיות הגענו להסכמות, אני מציעה שנקרא את הצעת החוק סעיף סעיף ואני אציג לפני הוועדה, יחד עם האורחים שהשתתפו אצלי אתמול בדיון, את ההסכמות וההבנות שערכנו.

הסיכומים מתחלקים לשניים, יש שאלות עקרוניות שעלו ועדין צריך לגבש לגביהם עמדה, למרות שהיו מוסכמים בעיקרון על הנוכחים. פן אחר של סיכומים הוא מה שצריך לנסח, זו הסכמה על נוסח מאתמול שעדין לא מונח בפני הוועדה, הוא יהיה מונח לקראת הדיון הבא, כאשר לפני הדיון ננסה להפיץ את הנוסחים בין הנוגעים בדבר על מנת שנגיע לנוסחים מוסכמים וניתן יהיה לקדם את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית.

אני מציעה שנתחיל לקרוא את הסעיפים ואני אגיד את ההסכמות לגבי כל סעיף וסעיף. אני כבר מעדכנת את הוועדה שעשינו תיקון לסעיף 7 למרות שהוא סוכם בדיון הקודם, מפני שזה נבע מסעיפים נוספים שדברנו עליהם והיה צורך לתקן בהתאמה את הסעיף. אני מציעה שנקרא את סעיף 7 על מנת להסביר את הסעיף, או אחרת, נתחיל בסעיף 8 וכשנגיע לסעיף הרלוונטי שמשליך נאמר מה היה השינוי.

8. אחסון צמיגים משומשים בבית עסק.
צמיגים משומשים יאוחסנו בשטח בית העסק עד למועד פינויים, באחת מהדרכים הבאות:

(1)
קירוי אזור אחסון הצמיגים;

(2)
כיסוי הצמיגים;

(3)
אחסון הצמיגים כשהם חתוכים לארבעה חלקים לפחות, ובאופן שתימנע הצטברות מים בהם;
(4)
בדרך אחרת שאישר הממונה בכתב, לעניין מסוים או בדרך כלל; רשימת האישורים שנתן הממונה תהיה פתוחה לעיון הציבור באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה.

בסעיף הזה התקבלו ההסכמות הבאות, ראשית, אנחנו נעגן הגבלה כמותית על אחסון צמיגים. דבר נוסף, נוסיף ברישא "צמיגים משומשים יאוחסנו בשטח בית עסק עד למועד פינויים" ונוסיף כאן את התיבה "באופן שימנע הצטברות מים, באחת מהדרכים הבאות" .


כתוצאה מכך, בפסקה 3 נמחק את המילים "ובאופן שתמנע הצטברות מים". זאת אומרת באחסון צמיגים כשהם חתוכים לארבעה חלקים לפחות, אבל הנושא של הצטברות מים עבר לרישא של הסעיף.


הערה שלישית לגבי סמכות הממונה. היות והסעיף הזה הוא סעיף שיש עליו אחריות פלילית, הוא מופיע בסעיף העונשין . הסעיף מעורפל ולא ברור לפיכך תיעשה מחשבה של משרד המשפטים יחד אתנו מה צריך להיות גורלה של הפסקה הזו וגורלה של הוראה זו.


מכאן אנחנו מגיעים לסעיף 7 שאותו רעיון מצוי בסעיף 7(א)(7) גם שם ניתנת סמכות לממונה לקבוע את אופן פינוי הצמיגים ולפיכך היות שבשני הסעיפים הוא פונה לסעיפי העונשין, אנחנו נחשוב לראות איך אפשר לעגן את הסעיף כדי שיהיה קונקרטי יותר, שיהיה ברור מה סעיף העונשין שצריך להיות, זה לגבי סעיף 8.

משרד המשפטים צריך להביא לנו את ההצעה?

צריך לראות אם נשנה משהו, יכול להיות שבסופו של דבר נוריד אותו, אנחנו עדין לא מגובשים זו הערה שנתקבלה רק אתמול. שייראה גורלו של הסעיף נגזור אותו גם לעניין הצבא.

אני רוצה לשאול שאלה, אחת האופציות, לחתוך את הצמיגים היא לא חובה. זאת אומרת אם אני מכסה את כולם עם ברזנט זה בסדר, אבל שלא ייווצר מצב שמחר כתוב שאני חייב לחתוך.

כתוב "באחת מהדרכים".

תודה, זה הכול.

9. רישום ועיון.
(א)
יצרן ויבואן ינהלו רישום מלא ומפורט של העניינים הכלולים בחובות הדיווח לפי סעיף 6.

(ב)
בעל בית עסק ינהל רישום מלא ומפורט של המקומות שאליהם פונו הצמיגים לפי סעיף 7, לרבות כמות הצמיגים שפונתה לכל מקום.

(ג)
הממונה או מי מטעמו יהיה רשאי לעיין ברישומים כאמור בסעיף זה, ולקבל העתק נכון מהם.

לגבי הסעיף הזה הייתה הסכמה ולא נתקבלו הערות.

מצידי, ברגע שיגיע הנוסח הסופי, סעיף 8 מאושר. אני מביא אותו לקריאה ולהצבעה ברגע שתסכמו את הנוסח, כמו סעיף 9. כל הסעיפים שיש עליהם בדיון המקדים הסכמות וחסר ליטוש קטן סמנטי שיובא וייגמר במהלך שבוע הבא, אני מביא את כולם בתחילת הישיבה הבאה להצבעה. נעשה את זה במרוכז ובמסודר כדי לרענן את הזיכרון.

אתה בהחלט צודק שכרגע אין להצביע על הסעיפים, גם על סעיף שלגביו לא הייתה הערה, משום שיכול להיות שלאחר שנגבש וננסח את הנוסחים והעקרונות שהתקבלו תהיה לכך השפעה גם על הסעיפים שלא הייתה עליהם הצבעה. אפילו לא מחלוקת אלא תיקון מילה שכמובן גם על המילה הזו הוועדה צריכה להחליט.


לגבי אישור סעיף שהתקבלה עליו הסכמה עקרונית, אמנם התקבלה הסכמה עקרונית אבל הסכמה עקרונית חייבת לבוא לדיון בוועדה, הנושא חייב להגיע לדיון בוועדה, חברי הכנסת צריכים לדעת וצריך לתת לכל גורם שעליו עלולה להשפיע הצעת החוק להתבטא בדבר.


הדבר יכול להיעשות בשתי דרכים, ראשית, ברור שההסכמה שתתקבל בין הגורמים המקצועיים תבוא לשולחן, תיקרא, ואם יהיו שאלות לאחד מחברי הכנסת נענה על שאלות. אבל יכול להיות מצב שגם לגבי הנוסח שלגביו התקבלה הסכמה עקרונית תהיה מחלוקת.

איך יכולה להיות הסכמה עם מחלוקת?

מכיוון שלפעמים יכולה להיות מחלוקת לגבי הנוסח.

אני לא מבדיל בין הנוסח לבין התוכן. שניהם הולכים יחד. הסכמה זו הסכמה. היה דיון מקדים כדי לייעל את העבודה של הוועדה ולהתקדם כפי שצריך וגם כדי שאנשים יקבלו את המעורבות המלאה שאפשר לתת להם. מה שנגיע להסכמה אני מביא להצבעה בדיון הבא ומתקדם לסעיפים שיש עליהם מחלוקת כדי שיידונו כאן באופן הכי ראוי. זה הנוהל.

אין חצי הריון או שנכנסים להריון או שלא, אין באמצע. צריך דיון ראוי ממצה עם הערות בכתב ובעל פה, הכול מותר והכול חשוב ורצוי אבל אם הסכמנו על סעיף 8 ואין נוסח, ברגע שיהיה נוסח מצביעים וזהו. אני לא חוזר על עצמי כי הזמן מאד יקר.

אם כך היום לא יהיו הצבעות?

לא כי חסר הנוסח, נעשה את זה במרוכז. אני רוצה שיקראו נעבור על זה ואז נצביע.

אין ספק שאדוני צודק, אבל לעיתים יש שתי גרסאות ולכן אני מציעה שהוועדה תסמיך אותי ואת שיקול דעתי, שברגע שיהיו שתי גרסאות אני אביא אותן בפני הוועדה להצבעה וזה מה שיאושר לקריאה שנייה ושלישית.

לא הבנתי.

בתהליך חקיקה, כמו שקורה הרבה פעמים, יש עיקרון מוסכם אבל יש עניין של מחלוקת על ניסוח. אנחנו מציעים בפני חברי הכנסת את שתי הגרסאות. זו מחלוקת בין גורמים ולפעמים בין הממשלה לבנינו.

זה מובן מאליו.

אז אין בנינו מחלוקת.

כל סעיף שלא תהיה עליו הסכמה יובא לכאן. זה שהייתה עליו הסכמה יובא לאישור וזה שלא הייתה עליו הסכמה יובא לדיון.

10. מפקחים
(א)
השר רשאי להסמיך עובד ציבור כמפקח לענין חוק זה; לענין זה, "עובד ציבור" – עובד המדינה כמשמעותו בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959
, או עובד רשות מקומית.

(ב)
לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף קטן (א), אלא בהתקיים שני אלה:


(1)
משטרת ישראל לא הודיעה, בתוך 45 ימים ממועד קבלת פרטי המועמד, כי היא מתנגדת למינויו כמפקח מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;


(2)
הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שהורה השר, בהסכמת השר לביטחון הפנים.

(ג)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה, רשאי מפקח, בכל עת סבירה, להיכנס לבית עסק או למקום שיש לו יסוד סביר להניח שהוא בית עסק, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
(ד)
לשם גילוי עבירה לפי חוק זה יהיו למפקח סמכויות חקירה המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו-3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות)
, וכן סמכות של שוטר לבקש מבית משפט צו חיפוש ולבצעו לפי סעיפים 23 ו-24(א)(1) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969
; הוראות החיקוקים האמורים יחולו על חקירה, חיפוש ותפיסת חפצים, הנעשים בידי מפקח, כאילו הם נעשו בידי קצין משטרה או שוטר, לפי הענין, בשינויים המחויבים.

כאן הייתה בקשה של משרד המשפטים לבחון את ההסבר שעוגן לקראת הקריאה הראשונה, יש בקשה להרחבת סמכות המפקחים בהתאם לצורך. משרד המשפטים יציג את עמדתו. אנחנו נבחן שהרחבת סמכותם של המפקחים היא אכן נדרשת לצורך הוראת החוק ועולה בקנה אחד עם סמכויות שעולות בחקיקה לגבי מפקחים ונציג פה נוסח לוועדה לאישור.

יש מחלוקת על דרישת משרד המשפטים?

על עיקרון הרחבת סמכות המפקחים אין מחלוקת, אנחנו פשוט רוצים לראות מה גדר הרחבת הסמכויות שמבקש משרד המשפטים להעניק, נבדוק ונראה אם באמת יש צורך להעניק את הסמכות הזו למפקחים ואכן שזה עולה בקנה אחד עם סמכויות רבות שמופיעות בתפקידים השונים למפקחים.

המשרד להגנת הסביבה בתמונה?

כמובן.

משרד האוצר? העלתם את זה בדיון? יש לכם נוסח?

יש לנו נוסח שאנחנו משתמשים בו בחוקים.

תעבירו אותו בבקשה לגברת פרנקל-שור, אנחנו רוצים בשבוע הבא לתאם התייעצות נוספת אחרי שיהיה לה את כל החומר.

11. כניסה למיתקן בטחוני.
ממונה או מפקח לא ייכנס למקום המוחזק על ידי מערכת הביטחון, אלא ברשות שר הביטחון או מי שהוא הסמיך לענין זה; לענין זה – "מערכת הביטחון" – צבא הגנה לישראל, משרד הביטחון ויחידות סמך של משרד הביטחון.

כאן הועלתה השאלה האם יש מקום להמשיך בתפיסה הקיימת שמערכת הביטחון תמיד תהיה מוחרגת לגבי הסכמים שקיימים. אנחנו בדעה שזה צריך להיבדק לגופו של עניין לפיכך העברנו את פנייתנו לצה"ל, שאנחנו מעוניינים להסדיר הסדר שונה. עיגנו את התפיסה החדשה והלא לא כך מקובלת אבל אנחנו חושבים שאותה יש להוביל.

על מי היא לא מקובלת?

שבאופן עקרוני צה"ל לא ימשיך להיות מובלעת אלא שהדבר ייבחן לגופו של עניין. עשינו את זה בחוק הקרינה המייננת, כרגע יש הסכמה עקרונית לגבי התפיסה הקיימת בחוק הקרינה המייננת, נציג נוסח שיהיה מוסכם על מערכת הביטחון ונציג אותו בפני הוועדה.

12. קנס אזרחי.
(א)
לא עמד יצרן או יבואן ביעדי הסילוק או המיחזור האמורים בסעיף 3, רשאי הממונה להטיל עליו קנס אזרחי בסך 20 שקלים חדשים, בשל כל צמיג שלא סולק או מוחזר בהתאם ליעדים אלה.

(ב)
היה לממונה יסוד סביר להניח כי אדם עשה אחד מאלה, רשאי הוא להטיל עליו קנס אזרחי בסך חמישים אחוזים מהקנס הקבוע בשל עבירה לפי סעיף 16(א):


(1)
לא הגיש דיווח לפי הוראות סעיף 6;


(2)
לא ניהל רישום לפי הוראות סעיף 9.

לגבי סעיף 12 יהיה שינוי עקרוני שהולך לאורך הצעת החוק, כיוון שהתקבלה התפיסה שהיעדים צריכים להיות לפי משקל אז גם את הקנס נעגן לפי משקל. דבר נוסף, הועלתה הטענה שהטלת הקנס צריכה להיות חובה בדומה לחוק הפיקדון או רשות בהתאם ליתר החוקים המעניקים סמכויות רגולטוריות שונות, משרד משפטים יבדוק ונגיש את עמדתנו בפני הוועדה.

סעיף 12 מדבר על קנס אזרחי בנוסף לגישה הפלילית שקיימת בחוק על אי עמידה ביעדי מחזור ואחד הדברים שאנחנו חושבים שראוי היה לשקול לא להרחיב את תכולתו לגבי עבירות אחרות של אי פינוי ואי אחסנה הולמת.

למה צריכים את זה?

החוק יוצא כנגד מצב שבו יש מצבורי צמיגים ואחסון לא ראוי של צמיגים, הדעת נותנת שאותו מפקח של המשרד לאיכות הסביבה שמסתובב בשטח ורואה תקלות כאלה צריך לתת לו כלים לטפל בזה. החוק הזה לא נותן לו כלים, לפחות לא לפי סעיף 12.

מה אומר המשרד להגנת הסביבה?

אני לא בטוח שהבנתי את ההערה במאה אחוז, יש אפשרות להטיל עליהם קנס אזרחי ולגבי הדברים האחרים שציינת, הם בסעיפים 7 ו- 8 נקבעו סנקציות אחרות, סנקציות פליליות.

אלה סנקציות פליליות על כל העבירות בחוק לא רק העבירות האחרות, יש סנקציות פליליות על רשימה שלימה.

אני לא רואה בעיה בסמכויות האכיפה של מפקחי משרד להגנת הסביבה לפקח על ההוראות שציינת, על אחסון קירוי וכולי.

הסמכות שקיימת פה, הסמכות המנהלית של הטלת קנס, לא קיימת בידם לגבי עבירות כאלו שהם רואים.

היא לא קיימת בידם בכל מקרה. קנס אזרחי לא מוטל על ידי המפקחים של המשרד להגנת הסביבה בשטח אלא רק על ידי הממונה.

אז מדוע מצאתם לנכון שהקנס המנהלי יהיה רק לגבי אי עמידה ביעדי המחזור ולא גם לגבי השאר, מדוע שם ללכת על ענישה?

העיקרון ממנו נגזרה ההבחנה בין ההוראות שמתאימות לקנס אזרחי וההוראות שאינן מתאימות, מהות ההוראות בסעיף 12 הם כאלה שבהחלט ברמה המנהלית על סמך דוחות רואי חשבון.

אי פינוי צמיגים לא מתאים לסנקציה מנהלית?

לא. זו בדיוק הנקודה, דברים שקשורים לאופרציה, לגבי מפגעים בשטח שדורשים פיקוח בשטח, סיור ואכיפה בשטח ומניעת מפגעים בשטח, זה אכן מתאים לפעולות פיקוח של מפקחים והסמכויות שיש להם בתחום הזה שהם בעיקרם סמכויות פליליות. הממונה שיושב במטה לא מסתובב בשטח לכן יש את ההפרדה האופרטיבית הזו.

מה שמתאים לשיקול דעת של הממונה על סמך נתונים מספריים דוחות כמויות, באישור רואה חשבון, הוא יכול לקבוע את גובה הקנס האזרחי על סמך הנתונים האלה שנמצאים לפניו. הוא לא יצא לשטח ויבדוק את פינוי הצמיגים ויטיל קנס אזרחי במקום ההוא, זה מתאים לאכיפה בשטח ואלה העקרונות שמהם נגזרה ההבחנה. מודל דומה הוא בחוק הפיקדון שנקבעה שם אבחנה דומה, יש דברים שהם אופרטיביים בשטח ויש דברים שמתאימים ברמה מנהלית.

מה אומר משרד המשפטים על זה?

בהבחנה בין הוראות שיותר ראויות לאכיפה, שאנחנו קוראים לה מנהלית חלופית לבין הוראות שראויות לאכיפה פלילית, אני מתמקדת בשתי נקודות עיקריות. אחת, מכיוון שהאכיפה המנהלית נעשית על ידי ממונה ולא על ידי בית משפט, אנחנו רוצים שהדברים שהוא יחליט שמן הראוי להטיל עליהם קנס או לא, יהיו ברורים וחד משמעיים.

ברגע שמדובר בדיווח או יעדים שאפשר להתרשם מדוחות של רואה חשבון, זה משהו שלא נתון לויכוח. גם ענייני דיווח למיניהם זה משהו שהממונה יכול להחליט בהם. השאלה היא לגבי ההוראות שבליבו של החוק הזה. הוראות לגבי האחסון והפינוי כי מטבע הדברים המפקחים צריכים לאסוף ראיות בשטח ולגבי הראיות, אם כן פינה כמו שצריך או לא פינה כמו שצריך, שם במקום מקורה או לא מקורה, עד כמה הוא עמד בהוראות האלה, יש מקום לויכוח שאני לא בטוחה שיש לממונה פלטפורמה להחליט עליה. הממונה הוא לא בית משפט שבאים הצדדים ומתדיינים בפניו ולכן זה יוצר קושי מסוים.

יש דבר נוסף חשוב, בפירמידה של האכיפה אם אנחנו רוצים לדאוג שהוראות החוק יקוימו, תמיד בסוף פירמידת האכיפה צריכה להיות הסנקציה האולטימטיבית שהיא הסנקציה הפלילית. נכון יהיה לקבוע את הסנקציה הפלילית להוראות שהן ההוראות המהותיות של החוק שדואגות לזה שיהיה מחזור ושלא יהיה זיהום סביבתי.

מהסיבה הזו התלבטתי ואמרתי שלא מדובר בהתנהגויות פליליות אבל יחד עם זאת צריך להשאיר שפיץ פלילי שיטיל את חיתתו על המפרים הפוטנציאלים ובהקשר הזה אני חושבת שדווקא ההוראות של אי פינוי או אחסון שלא עולה בקנה אחד עם דרישות החוק או זיהום או אחסון של גורם מזהם, אלה ההוראות שההפרה שלהם ראויה לסנקציה פלילית.

השאלה מה יהיה יותר יעיל לאכיפה? את הסנקציה הפלילית אני חושבת שיגישו רק על קטסטרופה.

בנושא הזה אני חושבת שאם נותנים את ההוראות הלא מתאימות בידיים של ממונה זו ירייה ברגל משום שברגע שיהיה ויכוח הוא לא יתנהל בפני הממונה אלא יהיה פני בית משפט, לכן אנחנו רק מעבירים את ההכרעה בדיון לערכאה אחרת שהיא ערכת ערעור על הממונה. אני לא בטוחה שמבחינת היעילות זה יהיה בסופו של דבר יעיל יותר מאשר האפשרות הראשונה שהיא להעמיד אותו לדין פלילי בעניין חוק זה.

אני רוצה להעיר הערה על הסעיף הזה כי דברנו בו גם בדיון הקודם. היצרן והיבואן אמורים לקבל את הצמיגים מהפנצ'ריה, ברגע שאותה סנקציה לא מופעלת במקביל, תיאורטית הוא יכול לאגור צמיגים בלי שום מגבלה, ואם אכן תוגש תביעה משפטית היא תימשך שלוש ארבע שנים ואנחנו מוצאים את עצמנו שאותו יצרן או יבואן לא יכול לעמוד בזה, נניח שזו תהיה הסיבה.

לכן אני חושב שגם פה צריכה להיות הדדיות מאותו עיקרון שדברנו עליו בעבר. אם אותו בעל עסק שמחזיק צמיגים לא מפנה את הצמיגים על פי הנדרש גם הוא יכנס לאותם 20 ₪ או שווה ערך במשקל, זה גם נכון וצודק וגם יקדם את הוראות החוק.

אדוני השתכנע מההסברים?

לא השתכנעתי משני טעמים.

תעביר לנו את הדברים שלך בכתב, גם למשרד המשפטים כדי שבהתייעצות הבאה זה יעמוד לנגד עינינו.

מה שאמר ידידי בני מיבואני הצמיגים, הרי לנו אין שום אינטרס לשים צמיגים קרועים ומרוסקים אצלנו בעסק, נשמח לתת אותם גם בלי תמורה ובשמחה רבה. השאלה היא תוך כמה זמן, שזה זמן סביר, הם צריכים לקחת את הצמיגים. הרי אם אני אזמין אצלו 20 צמיגים ואני לא אזמין אצלו עוד שבועיים, הוא יגיד בשביל זה אני לא שולח לך אוטו. גם הזמן שלהם צריך להיות מוגדר מרגע שאני שולח פקס או מודיע להם, שהם באים לקחת את הצמיגים, כי הרי עכשיו תהיה תחרות לכולם, למה שאני אאסוף, תבקש מההוא שיאסוף, יש לנו 30 יבואנים.

נשוב ונדון בסעיף ונביא את עמדתנו יחד עם המחלוקת בפני הוועדה.

זה עלה בהתייעצות?

זה עלה.

עלה עוד נושא, שמעתי גם מהנציגים של ארגוני הצמיגים וגם מהנציגים של איכות הסביבה, בואו נתחיל כבר, לא נחכה לחוק זה לטובת המדינה שלנו. מסתבר שהרצון הטוב הוא לא טוב, ועד שהחוק יצא אני צופה בעיה רצינית.

באיזה פרק זמן אתה חושב שהחוק יצא? בחודש הבא כבר יהיה חוק.

יש את החצי שנה להתמוסס ולהתארגן והכול. אני מבין את זה טוב אבל מה שקורה בפועל היום, החברה להגנת הסביבה שומרת על האינטרסים שלהם והם לוחצים את הצמיגיות בכל הארץ, הצמיגיות היום לא מסוגלות לשלם עבור הפינוי. חזרנו על זה הרבה פעמים 70% מהליסינג שייכים ליבואנים עצמם, 12% שייכים לאותם אוטובוסים ולכל הדברים הנלווים לזה, חברות שבעצם מייבאים וקונים בצורה ישירה, יתר ה-18% שזה הלקוחות הם הפרט הקטן.

אחרי הכול אנחנו באים לטובת כולם, אני בעד לשתף פעולה, בעד לעזור ולעשות את המקסימום, אבל שיתוף פעולה מינימאלי, בואו נתחיל את זה היום לא נחכה עוד חצי שנה. הודעתי גם למשרד לאיכות הסביבה, ייווצר מצב שאני לא רוצה להגיע אליו, יותר זול לי היום לקנות חבילת שקיות ניילון ולתת לצרכן שמגיע אלי, להגיד לו שהסחורה שלו, להכניס את הצמיג בשקית ולהכניס לו את זה לרכב. לזה אני לא רוצה להגיע, אבל הם לוחצים אותי להגיע למצב הזה, אז הצמיגיות יתנו ללקוחות והם יפזרו את זה ברחובות וזה לא יהיה נשלט. המטרה היא לעשות הכול לטובת הסביבה.

13. דרישת קנס אזרחי ותשלומו.
(א)
קנס אזרחי ישולם לפי דרישת הממונה בכתב בתוך 30 ימים מיום קבלת הדרישה לתשלומו; הדרישה תוצא לאחר שהממונה יודיע למי שאליו נועדה הדרישה על הכוונה להוציאה וניתנה לו הזדמנות נאותה לטעון את טענותיו.
(ב)
שיעור הקנס האזרחי לפי סעיף זה יהיה לפי סכומו המעודכן ביום הדרישה לתשלומו; הוגש ערעור ובית המשפט הדן בערעור הורה על עיכוב תשלום – לפי סכומו המעודכן ביום מתן ההחלטה בערעור.

(ג)
לא שולם הקנס האזרחי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961
, עד לתשלומו (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית).

אין הערות.

14. ערעור על קנס אזרחי.
(א)
על דרישה לתשלום קנס אזרחי ניתן לערער בפני בית משפט השלום.
(ב)
הערעור יוגש בתוך 30 ימים מהיום שהודע על הטלת הקנס האזרחי.

(ג)
אין בהגשת ערעור כדי לעכב תשלום קנס אזרחי אלא אם כן הסכים לכך הממונה או הורה בית המשפט אחרת.

(ד)
התקבל הערעור, יוחזר הקנס האזרחי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.

(ה)
על החלטת בית משפט בערעור ניתן לערער ברשות, ובית המשפט ידון בערעור בשופט אחד.

כאן הייתה הסכמה שערעור על קנס אזרחי לא צריך להגיע לבית משפט שלום אלא מבחינת בית המשפט הנושא ראוי שיידון בבית משפט לעניינים מנהליים. אנחנו נגיש נוסח עם תיקון עקיף לחוק בתי המשפט לעניינים מנהליים, זה מתואם עם כל הגורמים הנוגעים בדבר.

אז לישיבה הבאה אנחנו נאשר את זה.

15. שמירת אחריות פלילית.
(א)
אין בהוראות סעיף 12 כדי לגרוע מסמכותו של תובע להגיש כתב אישום כאמור בסעיף 16, אם הוא סבור שהנסיבות מצדיקות זאת.
(ב)
הוגש נגד אדם כתב אישום בעבירה לפי סעיף 16, לא יחויב בשלה בתשלום קנס אזרחי, ואם שילם, יוחזר לו סכום הקנס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום תשלומו עד יום החזרתו.

אין לסעיף הזה הערות הוא מקובל על כולם.

16. עונשין.
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (בחוק זה – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:

(1)
מבצע הטמנה, בניגוד להוראות סעיף 4;


(2)
לא מגיש דיווח לפי הוראות סעיף 6;


(3)
לא מנהל רישום לפי הוראות סעיף 9(א) או (ב);


(4)
לא מאפשר לממונה או למי מטעמו לעיין ברישום, לפי הוראות סעיף 9(ג);


(5)
מפנה צמיגים משומשים מבית עסק שלא על פי הוראות סעיף 7;


(6)
מאחסן צמיגים משומשים בבית עסק שלא על פי הוראות סעיף 8.

(ב)
היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף בשיעור של עשרה אחוזים מסכום הקנס כאמור בסעיף קטן (א), לכל יום שבו נמשכת העבירה.

(ג)
הוגש כתב אישום בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר, ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לשם הבטחת מילוי חובה על פי חוק זה.

לפני שאומר מה היו הסיכומים עלתה מחשבה בדיון לגבי הצורך בענישה פלילית ועלתה מחשבה ללכת אולי רק לכיוון של סנקציה אזרחית. אני פונה אליך רביד, אני מבינה בעקיפין שהתשובה שלכם לשאלה שהייתה אתמול שעמדתכם היא להשאיר גם את הענישה הפלילית וגם את הסנקציה האזרחית. האם אני מבינה נכון?

כן, אבל יש כברת דרך ואנחנו רוצים לבדוק כי אנחנו חושבים שיש הוראות שיש עליהם סנקציה פלילית שלא צריכות להיות שם. למשל כמו שאמרתי קודם, ההוראות של הדיווח, הפרה של חובת דיווח זה משהו שבהחלט יכול לבוא על סיפוקו אם מטילים עליו קנס אזרחי. בשאלה הזו אני אדבר עם המשרד לאיכות הסביבה, יש אפשרות לצמצם את מספר ההוראות שמכוונות לסנקציה פלילית בחוק הזה אבל לא לבטל אותן.

הערה שנייה הייתה יותר ניסוחית לגבי סעיף 7(א)(5) הפניה של סעיפי העונשין תהיה יותר קונקרטית לעבירה, זה דורש תיאומים ניסוחיים. לגבי סעיף קטן (ב) עלתה השאלה האם 10% או 10% מהקנס הבסיסי או מכפל הקנס, נבהיר את הנוסח על מנת שלא ישתמע לשני פנים, זה לגבי סעיף 16.

אני מחזירה את אדוני היו"ר לסעיף 7 ו- 8 נצטרך לשינויים בסעיף 7 לגבי חובת הפינוי וההגבלה הכמותית נצטרך לעשות את התיאומים הנדרשים בין הסעיפים האופרטיביים, הסעיפים העונשיים, זה יגרור תיקון לסעיף 21 סעיף התקנות, את כל התיקונים האלה נציג בפני הוועדה.

מי צריך להיות בעניין.

אנחנו נרכז את כל העבודה הנדרשת בנושא עם הגורמים הנוגעים בדבר.

יש לכם פרק זמן של שבוע ימים להערות שלכם, אני אבקש מהשר שייתן לכם שעות נוספות.

לעניין הדיווח שלכאורה רביד הזכירה כעניין שולי ולכאורה טכני - - -

ממש לא.

זה לב ליבו של החוק. חבלה בדיווח עלולה להביא לקריסה של החוק.

תהיה שקט, זה לא יקרה.

כדי להסב את תשומת ליבם של חברי הכנסת להיקף הענישה שיש בסעיף. יש הפניה באופן בסיסי לקנס שנמצא בחוק העונשין, למיטב זכרוני זה 67,000 ₪. סעיף 16(א) קובע כבר בהתחלה שאם העבירה נגרמה בידי תאגיד אז יש כפל קנס וזה 134,000 ₪. רוב העבירות תהינה עבירות נמשכות לכן סעיף (ב) גם יחול, כל יום של איחור זה תוספת של 10% לקנס.

הענישה היא ברמה גבוהה בצורה לא רגילה והיא יכולה לחול גם במקרים מאד טריוויאליים של איחור קצר במסירת דיווח, פינוי לא במועד, אחסנה במקצת לא תקינה, כולם גוררים באופן אוטומטי, למרות שזה חוק ללא כוונה פלילית, ענישה מאד מחמירה.

מה זה חוק ללא כוונה פלילית, כל חוק שיש בו סנקציית עונשין נובע ממחשבה פלילית ומשמעות של מחשבה פלילית זו מודעות.

כל איחור בדיווח יגרור העמדה לדין ללא סייג.

איפה הבעיה?

הבעיה היא ברף ענישה מאד גבוה.

אדוני סיים את דבריו? נעבור לסעיף 17.

17. אי פטור מקיום חובה.
אין בתשלום קנס אזרחי לפי סעיף 12 או בתשלום קנס שהוטל לפי סעיף 16 כדי לפטור מקיום חובה אחרת לפי חוק זה.

עלתה השאלה על הצורך בסעיף הזה, זהו סעיף שהשאלה אם יש לכלול אותו בכלל בחוק זה שאדם משלם קנס עדין לא אומר שהוא פטור מקיום חובה. הסעיף מעורר שאלות אנחנו בדעה שיש להשמיט את הסעיף מהצעת החוק, משרד המשפטים אמר שיבדוק. לקראת הדיון הבא נגיד את עמדתנו לגבי הצורך בסעיף הזה.

18. אחריות נושא משרה בתאגיד.
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו - קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה, וכן דירקטור, למעט לענין עבירה לפי סעיף 16(א)(5).
)ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 16 בידי תאגיד או בידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.

בדיון שהתקיים אתמול עלו שאלות לגבי הדירקטור. יש שאלה לגבי היקף אחריות הדירקטור. סיכמנו שגם משרד המשפטים וגם אנחנו נבדוק את עמדתנו ונביא אותה בפני הוועדה. אם יתקיים אצלי דיון נוסף נראה איך אנחנו מתמודדים עם השאלה אם אנחנו מגיעים לידי הסכמות או שנביא את המחלוקת העקרונית בסעיף הזה להחלטת הוועדה.

מה המחלוקת.

לגבי היקף האחריות שיש להטיל על הדירקטור.

מה אומר מציע החוק.

המשפטנים אומרים כך, אני חושב שדירקטור זה דירקטור.

מה חושב משרד המשפטים?

שיש להוסיף את הדירקטור, עו"ד בר און הציג עמדה שיש לצמצם את אחריות הדירקטור. אנחנו בוחנים את העניין ונביא את עמדתנו ואם תהיה מחלוקת עקרונית נציג אותה בפני חברי הכנסת.

אני ממשרדו של רשם האגודות השיתופיות וכאן מדובר בתחום שבו מבוצעת העבירה ולכאורה עלולים לייחס את העבירה לבעל משרד התאגיד, ובאגודות שיתופיות הצמיגים מפוזרים בחלקם, לפחות במושבים או בשטחים פתוחים, עלול להיות מצב שבו ישייכו את העבירה לאגודה שיתופית וצריך לתת את הדעת לעניין.

מה אדוני מציע?

לא חשבתי על זה.

תחשב על העניין.

החוק חל על כל גוף בין אם הוא אגודה שיתופית, תאגיד ובין אם הוא בן אדם יחיד, מדוע לפתור אותה?

אני אסביר, אגודה שיתופית זה בדרך כלל מושב שיש לו שטחים חקלאיים וצמיגים מפוזרים שם. משמעות הסעיף שבמידה וצמיגים יוטמנו במקום מסוים במושב מסוים אז להנהלת האגודה יש למעשה אחריות פלילית. אבל למעשה השטחים פתוחים ועלולים לייחס להם עבירה פלילית על לא עוול בכפם.

אני לא מעלה בדעתי שבמושב חניאל למשל, שתהיה שם הפקרות וכל אחד ייכנס ויצא, בכול זאת יש לכם אחריות לשטח שלכם כמושב שיתופי. אם יש מצב מיוחד או בתנאים מיוחדים נוכל לשקול את הדברים אבל מושב צריך להיות אחראי על ביטחונו ועל הנכסים שלו.

אני אביא את העניין למשרד ונביא את ההתייחסות שלנו.

בפרק זמן של שבוע ימים

אני חושבת שאין מקום לדאגה, אני לא חושבת שזה נכנס בכלל בגדר הוראות החוק אבל אם העליתם את זה, תבדקו ואם יש לכם עמדה תעבירו לי.

19. אחריות מעביד.
(1) מעביד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי חוק זה בידי עובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין
(2)
נעברה עבירה לפי סעיף 16 בידי עובד, חזקה היא כי מעבידו הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.

זה קשור אלינו? למעביד? לצמיגיה? או שזה קשור ליבואן. אם עובד שלי לקח צמיגים... אני צריך להבין את הסעיף.

תקרא את הסעיף ותחשוב עליו. בדיון המקדים הייתה הסכמה?

כן.

20. שחרור צמיגים מהמכס.
פקיד מכס לא יאפשר שחרור צמיגים מרשות המכס, אם לא ניתן אישור הממונה כי יבואן, למעט יבואן כלי רכב, קיים חובותיו לפי חוק זה או אם מתנהל בענינו של יבואן כאמור הליך שיפוטי לפי סעיף 14 או 16.

בסעיף הזה העלה נציג משרד התמ"ת את הבעייתיות וההשפעה שיכולה להיות על היבואנים.

יבואני הרכב, הצמיגים, או שניהם יחד.

היבואנים שלא יוכלו לשחרר את הצמיגים

יבואני הרכב מוחרגים בסעיף הזה.

על מנת לא לפגוע ביבואנים, הסעיף ינוסח כך שהממונה מהמשרד לאיכות הסביבה יביא רשימה למכס לגבי יבואנים שהם לא יוכלו לשחרר את הצמיגים, וזאת על מנת למנוע לפי ההסדר ההפוך, למנוע מהיבואנים שכן יכולים לשחרר לפנות למכס או לממונה ולהתחיל לטרטר אותם בבעיות בירוקרטיות. לכן למכס תהיה רשימה, אם הוא לא מופיע באותה רשימה ניתן יהיה להוציא ולשחרר.

מהנוסח הזה זה לא ברור?

זה בדיוק ההסדר ההפוך.

ובזה תם העניין.

21. ביצוע ותקנות.
(א)
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות לענין –

(1)
שינוי יעדי הסילוק והמיחזור הקבועים בסעיף 3;


(2)
נושאים נוספים שיש לכלול בדיווח לפי סעיף 6, וכן את אופן הדיווח;


(3)
הגבלות ותנאים לדרכים המפורטות בסעיף 7, לפינוי צמיגים משומשים מבית עסק;


(4)
שינוי הסכום הקבוע בסעיף 12(א);


(5)
הפקדת ערבות לשם הבטחת קיומן של חובות לפי חוק זה;

(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(1), (4) ו-(5) יותקנו באישור שר האוצר.

(ג)
תקנות לפי סעיף קטן א(1) עד (4) יותקנו באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת ותקנות לפי סעיף קטן (א)(5) יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.

כאן יש שלוש הערות. עלתה שאלה עקרונית האם יש מקום להסמיך את השר לאיכות הסביבה לשנות בתקנות גם את שינוי יעדי הסילוק והמחזור וגם את שינוי הסכום הקבוע בסעיף 12(א) לעניין הקנס האזרחי. שני הסעיפים הם ליבת החוק ועמדתי שאין מקום להסמיך את השר לשנות את הסעיפים האלה בתקנות. ירצה השר לשנות, יגיע לידי מסקנה שיש מקום לשנות, יתכבד השר ויגיש הצעת חוק לכנסת, הכנסת תדון בכך ותראה אם יש מקום לשנות. זה לגבי סעיפים (1) עד (4).

לגבי פסקה (5) הפקדת ערבות, המשרד לאיכות הסביבה יבחן את הצורך ייתכן שזו שארית של סעיף 20 אבל היות וישתנה העיקרון בסעיף 20 יתייתר הצורך בפסקה (5). הערה כללית, יכול להיות שנצטרך להוסיף סעיפים בתקנות כתוצאה משינויים שאנחנו עושים לאורך החוק.

אני מסכים, כי בחוק הבקבוקים זה גרם לזה שהחוק לא עבד.

לומדים מהניסיון.

הערה ראשונה שיש לי, אכן אני מבין שיש בעיה שהשר ישנה חוקי כנסת, הצענו במקור באחד הדיונים הראשונים שאת הכלים של כמויות המחזור יקבע השר. מפני שיש כאן דברים שכל כך נוגעים בכמויות שחלק מכמויות המחזור והאיסוף הם לא ריאלים והבאנו דוגמאות מכל העולם וזה דיון שאולי עוד ייווכח במציאות. אם אכן זה לא יהיה ניתן זה יהיה הרבה יותר מסובך, גם מבחינת הפנצ'ריות לאסוף את שלהם כי יש להם אחריות וגם ליבואנים.

יש פה שאלה נוספת, כרגע אין מפעל מחזור למרות שבשבוע שעבר היה מישהו שדיבר על זה, זה לא קיים.

בחיפה.

לא קיים, אנחנו יודעים מה האיש גורס, אלה לא מוצרי מחזור. שני מפעלים שאושרו בזמנו ירדו מהפרק, האוצר לא מוכן לממן. אם תגיע השנה השישית ולא יהיה מפעל מחזור לא יוכלו לעמוד ביעדי חוק. לכן אנחנו מציעים שנחזור לעניין שהשר יקבע את הכללים, ליעדי המחזור וההטמנה ואז יהיה הרבה יותר פשוט, מציאותית אם אנחנו רוצים שהדברים יהיו ריאליים אנחנו מציעים לחזור לעניין הזה, זה לא פוגע בעקרונות החוק.

הנושא עלה אצלי בדיון בישיבה המקדימה.

ניתנה לו ההזדמנות לומר את דברו?

אני לא מערער, לא הייתי אתמול בישיבה הייתה עורכת הדין שלנו, היה דיון של משפטנים כך הבנתי ואני לא משפטן לצערי, אני איש פשוט.

גם אנחנו יכולים לתרום לדיון של משפטנים, לפעמים הם מסבכים ואנחנו מפשטים.

אני רוצה להתייחס לטענה שעלתה, ראשית, מחזור צמיגים, הניסיון הנלמד באירופה הוא שכמה מדינות הגיעו לא ל- 85% אלא ל-100% ולכך מכוונות מרבית המדינות אליהן אנחנו רוצים להשתוות.

דבר שני, טכנולוגיות מחזור קיימות, זמינות ורבים מחכים רק שיהיה החוק כדי להתניע אותם. דבר שלישי, הדבר החשוב מכול, למדנו מחוק הפיקדון מה קורה כשהאחריות מסורה בידי השר, איזה לחצים מופעלים עליו ובאיזה קלות מורדים היעדים ואפילו בדיעבד.

אבל במקרה הזה השר עומד בלחצים, הוא בלתי לחיץ.

אני מסכים עם הטענה של היועצת המשפטית שזה דבר מהותי שראוי לשנות אותו בחוק ודרך אחרת עלולה לפגוע דרסטית בחוק.

אני רוצה להוסיף שהחוק הזה נולד מלחץ גדול מצד אנשי עסקים שרצו לעשות מחזור. אם לא היה לחץ מצדם אולי לא היה החוק.

זאת אומרת שנענית לרצון עם.

אני יכול להגיד שאם רק היו פותחים את יבוא הצמיגים לכולם, אנחנו, איגוד המוסכים, היינו אוספים את כל הצמיגים בלי טובות של אף אחד.

כפי שאמרתי, הנושא עלה אצלי אתמול בישיבה, מצד אחד אני בעמדה נחרצת שאין מקום להעניק לשר את סמכות שינוי הנורמה שהיא בעצם הליבה כפי שהגדרתי אותה. מצד שני, היות וכל הנושא הזה של מחזור צמיגים הוא נושא חדשני וראשוני ויש מחלוקת אם כן ניתן להגיע ליעדים או לא, אני מציעה שנציע מנגנון דיווח, שיהיה דיווח על ידי השר לאיכות הסביבה לוועדת הפנים גם לגבי היעדים גם לגבי הקנסות, אנחנו נבחן את הפרמטרים שחשוב שאמנם סמכות הבקרה מסורה אינהרנטית לכנסת, אבל יש מקום לעגן ספציפית את הבקרה והביקורת על מהלך התקדמות החוק וגם לחשוב על רעיון יצירתי כיצד יכולה הוועדה להמליץ בפני השר אם תבוא ותיווכח שיש בעיתיות בהפעלת החוק.

22. תחולה על המדינה.
חוק זה יחול גם על המדינה.
23. תחולה.
תחילתו של חוק זה בתום שישה חודשים מיום פרסומו.

יש בקשה של צה"ל לאפשר לעניין האחסון ששה חודשים נוספים. יש התנגדות של המשרד לאיכות הסביבה?

למה הם צריכים יותר מהאזרחים?

בהיבט של אחסון צמיגים החוק חל גם על הצמיגים הקיימים היום ולא רק צמיגים מהיום והלאה, לנו כיום יש מאגרי צמיגים שאנחנו מטפלים בהם, והמשרד לאיכות הסביבה יכול להעיד שאנחנו מטפלים בהם. אנחנו מיוחדים בהיבט הזה כי אנחנו גוף גדול.

יש לכם מאגרים גדולים? המשרד להגנת הסביבה מודע לזה?

לצערנו כן.

אתם מאשרים את זה?

לא שאלו אותנו.

חשוב לציין ונציגי המשרד לאיכות הסביבה יסכימו אתי, שלא מדובר בערימות צמיגים שמוטלות עד שהחוק יעבור, זה נושא שמטופל כבר היום אבל מכיוון שמדובר בהיקף גדול אנחנו מבקשים שבהיבט הספציפי הזה נוכל להיערך בצורה יותר טובה.

זה שהוא בא לעניין בידיים נקיות והוא אומר שלא יוכלו לעמוד בזה כי יש להם היקף גדול אז צריך לברך אותו.

בתקציב שהוקצה לזה הוא מטפל בזה במידת יכולתו, אם יהיה חוק והסכין תהיה על הצוואר אז ידרשו האנשים שמחליטים לטפל בבעיה קצת יותר מהר, זה לא דבר שאי אפשר.

למה חצי שנה ולא שלושה חודשים.

מי חושב ששלושה חודשים לא מספיקים?

פחות יזהמו את הודאיות את הים ואת כל המקומות, שלושה חודשים זה מספיק.

חשבתי שזה בחוק אבל כמו שאמרתי אני לא עורך דין וכנראה אני לא מבין מספיק. יש בעיה לא פשוטה של היערכות, כי בעצם כיום, גם כשהצעת החוק תעבור צריך להיערך לנושא הזה.

אנחנו נערכים כבר שלוש שנים, כבר בקדנציה הקודמת העברתי את המסר לכל היושבים כאן, שאם אני חוזר להיות יושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה זה ילך הרבה יותר מהר ממה שאנשים חושבים. יש פה אנשים רציניים שהתחילו להיערך.

אנחנו מדברים על ששה חודשים שאכן נעשה, אבל פחות מזה תהיה בעיה לא פשוטה.

בסדר, אני אשקול את הבקשה שלכם תוך התייעצות עם המשרד להגנת הסביבה ומשרד המשפטים ברוח אוהדת, מפני שמי שרוצה ליישם את החוק יכול לבקש דבר כזה.

אם יורשה לי לחדד, הכוונה לא לגבי תחולת כל החוק אלא רק לגבי האחסון.

הערה נוספת שחשובה לדעתנו לנושא ביצוע החוק, הנושא של השימוש במוצרי מחזור. זו נקודה מהותית כי היום לגרוס או להטמין במקום אחר אין מה לעשות בחומר, לחומר הגרוס אין שום ערך בפני עצמו, זה דבר הפסדי. אנחנו חושבים שצריך להעביר את הנושא של שימוש במוצרי מחזור בכבישים למשל, ומדובר במסה הגדולה.

אנשי עסקים מחכים שזה יהיה בחוק.

אם זה יהיה בחוק הם יחכו עוד יותר, אז נוכל אכן לקדם, מעבר לסנקציה הזו, מדינה נקייה. אני חושב שזה מהותי שהנושא הזה ייכנס בהצעת החוק הזו.

זו הצעת חוק נוספת. תודה על ההצעה.

הנושא עלה אתמול אצלי בישיבה, הייתה טענה שכרגע אין יכולת להתמודד, שיקר לייצר ואין ביקוש. היות וזה מצב פני הדברים יש בקשה שנתרגם אותה משפטית, שנתקן את חוק חובת המכרזים ושם ניתן עדיפות לטובין ממוחזרים, בין אם על ידי המדינה ובין אם אחרת, כלומר יש חשיבה בנושא.

כך לפתחה של הוועדה מונחת החלטה, אם הוועדה רוצה לשקול את הנושא ולראות אם יש מקום לתקן בעקיפין את חוק חובת המכרזים, אני מציעה שהוועדה תבקש לבדוק האם יש מקום להנחה שיקר לייצר ואין ביקוש. אם ההנחה הזו נכונה אז נשקול ונראה איך לקדם את הרעיון ואם במסגרת החוק הזה גם לתקן בעקיפין את חוק חובת המכרזים.

לגבי הנקודה הזו צריך להבין את המשמעויות שבשלב המתקדם של הדיון בחוק, יש הצעה שהיא לא תוספת קטנה, אלא סדרה של הוראות לחוק חובת המכרזים. חוק חובת המכרזים הוא לא חוק בסמכות השר לאיכות הסביבה, ואני מתריע בפני מצב של נושא חדש שייפתח, יצריך התייעצויות ויעכב את החוק הזה. מה גם שהמסגרת המתאימה היא קביעת תקנות לפי חוק חובת המכרזים כפי שנעשה להעדפת תוצרת ישראלית ולא במסגרת החוק הנוכחי. זה עוד חוק נוסף שיקבל את המענה במסגרת הראויה.

אני מציעה לא לקשור בין שני הדברים כי אני לא יכולה להגיד מה המשמעות מבחינתנו לתיקון חוק חובת המכרזים, מה המשמעות מבחינת המדינה, אנחנו צריכים זמן לבדוק את זה.

לשם כך יש שבוע מהיום להביא עמדה כתובה, ואנא שמרו את אישור הפקס...

נראה לי שמשמעות תיקון חוק חובת המכרזים קצת יותר גדולה.

לא היה לי ספק שתגידי את זה.

חשוב לציין שאנחנו לא מבקשים שום תקציב מהאוצר.

אין צורך בתקציב כל חודש מחירי הצמיגים עולים.

אנחנו מבקשים מכל הצדדים והגופים שתוך שבוע ימים יביאו לנו בכתב את הדברים. בעוד שלושה שבועות, כדי שהגברת פרנקל-שור תתארגן בהתאם ולא תלחץ את הצוות המוביל שלה, בעוד שלושה שבועות מהיום אנחנו מביאים את החוק להצבעה, אחרי דיון בינינו על כל הסעיפים. תודה רבה לכולם הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 14:20