PAGE
ועדת הפנים והגנת הסביבה
22
20/11/2006

הכנסת השבע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 59

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
‏יום שני, כ"ט בחשון התשס"ז (‏20 בנובמבר, 2006), שעה 11:00

1.
אשרות לעיתונאים זרים – הצעה לדיון מהיר של חה"כ אחמד טיבי

חברי הוועדה: ר'אלב מג'אדלה – היו"ר

דוד אזולאי

משה גפני

שרה מרום-שלו

חה"כ אחמד טיבי

סבין חדד
-
דוברת מינהל האוכלוסין, משרד הפנים

עו"ד נעמה פלאי
-
הלשכה המשפטית, משרד הפנים

דניאל סימן
-
מנהל לשכת העתונות הממשלתית, משרד ראש הממשלה

שרון גולדהמר
-
ראש ענף עתונות, לשכת העתונות הממשלתית, משרד ראש הממשלה

עו"ד יעל כהן
-
לשכה משפטית, לשכת העתונות הממשלתית, משרד ראש הממשלה

תמר סם-אש
-
מח' דוברות, משרד החוץ

שלום בן-משה
-
ממונה יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
שחר אילן
-
עיתונאי, "הארץ"

סיימון מקגרגור
-
חדשות ABC, יו"ר FPA (Foreign Press Association) – התאחדות עיתונאי החוץ

דניאל בלומנטל
-
סגן יו"ר FPA – התאחדות עיתונאי החוץ

גליה שוגרמן
-
חברת FPA – התאחדות עיתונאי החוץ

סיימון וילסון
-
BBC, חבר FPA – התאחדות עיתונאי החוץ

מתיו טוסטוין
-
חבר FPA – התאחדות עיתונאי החוץ

לורן פוריס
-
המרכז לפלורליזם יהודי

אורי טל
-
מחלקת המידע והמחקר של הכנסת

יפה שפירא

אירית שלהבת
אשרות לעיתונאים זרים – הצעה לדיון מהיר של חה"כ אחמד טיבי

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה לדיון בנושא אשרות לעיתונאים זרים, על-פי בקשת נשיאות הכנסת לאור הצעת חבר הכנסת טיבי.


הרשו לי לוודא האם הגורמים הנוגעים בדבר נמצאים כאן. נציגי משרד הפנים נמצאים? עדיין לא הגיעו. משרד ראש הממשלה – נציגי לשכת העיתונות נמצאים. משרד החוץ – הנציגה נמצאת. משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה – נמצא. יש נציגות לעיתונאים.


חבר הכנסת טיבי יציג את הנושא, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, רבותי חברי הכנסת, רבותי האורחים, כ-800 עיתונאים זרים נמצאים היום בארץ ומסקרים נושאים הן בתוך מדינת ישראל והן באזורי הרשות הפלסטינית. בדרך כלל העיתונאים הזרים מגיעים לתקופה של 3-5 שנים, אולם כ-20 עיתונאים נמצאים בארץ כבר מעבר ל-10 שנים.


חוק הכניסה לישראל לא מבחין בין עיתונאים זרים ובין שאר העובדים הזרים ולכולם ניתנת אשרת שהייה שנקראת ב/1. משך האשרה 63 חודשים, ותוקף האשרה לא מוארך, למעט במקרים חריגים.


עיתונאי זר בישראל חייב להחזיק לצורך שהייתו אשרת ב/1 וגם תעודת עיתונאי זר מאת לשכת העיתונות הממשלתית, שבראשה עומד מר דניאל סימן.


עיתונאי זר שפג תוקף האשרה שלו (ב/1) זקוק למכתב המלצה של לשכת העיתונות הממשלתית, כלומר זקוק למכתב המלצה של הממשלה, של משרד ראש הממשלה, דבר שעל פניו נראה לא תקין. כדי שהדיווח יהיה מקצועי עיתונאי אמור להיות תלוי אך ורק בגורמים מקצועיים, במשרד הפנים בלבד, ולא בהמלצה של מי שהוא מדווח עליהם. למה דומה הדבר? שהוא ידווח למשל על אחמד טיבי דברי ביקורת ואז אצטרך לתת לו המלצה ולא אתן לו, לא אאריך את תוקף האשרה שלו. לכן העיתונאים סבורים שהאשרה היא כלי לשליטה בסוג הדיווח שלהם. אם לא מרוצים מעיתונאי מסוים ב"חלונות הגבוהים" הוא סובל רבות מהעובדה שלא מאריכים לו את האשרה, או שולחים אותו הלוך ושוב למקומות שונים, או לא מזכים אותו במכתב המלצה מלשכת העיתונות הממשלתית.

זה רק אחרי 63 חודשים. אתה ואני באים לכנסת לקדנציה של 4 שנים ואף פעם לא גומרים אותה, ואילו לעיתונאי לא מספיק שניתנים לו 63 חודשים.

המקרה המפורסם שהתפרסם בעיתון "הארץ" הוא של מר יורג ברמר, כתב ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג" הגרמני, שנמצא בישראל כבר 15 שנים ויותר. הוא כתב בכיר מאוד, אחד הבכירים בארץ. הדיווח בעיתון "בארץ" על מה שהתנהל בדרך להשגת אשרה ב/1 או הארכתה עבור מר ברמר לא היה מחמיא, לא למדינת ישראל, לא ללשכת העיתונות הממשלתית, לא לכתב, לא לעיתון שלו ולא למקצוע העיתונות. כך קרה לעיתונאים נוספים כמו גברת וופא עמאר, מפיקה בכירה של "רויטרס", ולעיתונאים אחרים.


אדוני היושב-ראש, הועלתה ההצעה, וכאן הוועדה יכולה לסייע ביחד עם משרד הפנים – אגב, זו גם עמדת משרד החוץ במדינת ישראל – לא להתייחס אל העיתונאים הזרים כאילו הם עובדים זרים, שכאשר פג תוקף האשרה נחשבים אוטומטית כשוהים בלתי חוקיים, אלא להנפיק אשרה שנקראת Press Visa ("אשרת עיתונאי"), אשרה מיוחדת לעיתונאים הזרים, שתוארך.

זה לא כך?

לא. עמדת משרד החוץ, שכך צריך להיות.


הדבר השני, לנתק את הקשר בין משרד ראש הממשלה ובין המלצה על עיתונאים.

קודם כול, נציגי משרד הפנים הגיעו. אנחנו רוצים לשמוע את משרד הפנים. אני מבקש לא להתייחס למאמר בעיתון "הארץ" מאחר וגם הכתב מר שחר אילן וגם מר ברמר לא נמצאים כאן.

אני נמצא כאן.

אני מזמין אותך להצטרף לשולחן, תרגיש שיש כלפיך יחס חם, כמו לכולם. אני מצטער שנבצר מהעיתונאי מר יורג ברמר להגיע, אחרת הייתי מתייחס לא רק אל מהות העניין אלא גם למקרה הספציפי, וחבל שאירע.

אדוני היושב-ראש, לאן אנו מתכוונים להגיע?

חבר הכנסת גפני, מעולם לא באתי לדיון עם החלטה מראש מה יהיה הסיכום, אחרת אין טעם לדיון. אני חותר לברר את הסוגייה. השאיפה שלי, לברר נושא שהעלה חבר הכנסת בנשיאות הכנסת והגיע אלינו כהצעה לדיון מהיר, קצת באיחור בגלל כל מיני אילוצים.

מישהו מתנגד להצעה של חבר הכנסת אחמד טיבי?

כן, בוודאי. תיכף תשמע.

אנחנו בעד חופש העיתונות וחופש הביטוי, שכולם יטלו חלק וידברו, יאמרו דעתם וישכנעו. בבקשה גברתי ממשרד הפנים.

אני דוברת מינהל האוכלוסין במשרד הפנים. אגיד בכמה משפטים מה נעשה בחודש האחרון באשר להארכת אשרות לעיתונאים זרים. התקדמנו מספר צעדים. במהלך החודש האחרון ערכנו דיונים.

את כבר אוחזת ב"התקדמנו". אני לא יודע מה היה קודם. עיתונאי נקרא עובד זר?

יש לו אשרה של עובד זר.

כעיתונאי חל עליו חוק הכניסה לישראל, כמו עובד זר.

אין לו תעודת עיתונאי המקנה לו מעמד שונה מעובד זר אחר?

העיתונאים הזרים מקבלים אשרה ל-63 חודשים, 5 שנים ו-3 חודשים. בתום התקופה הזאת, אם העיתון "רויטרס" והכתב שלו ממשיכים את ההתקשרות ביניהם הם פונים ללשכת העיתונות הממשלתית, מקבלים המלצה לשנה ומינהל האוכלוסין מאשר להם הארכה לשנה. בתום השנה הם צריכים לפנות פעם נוספת ולחזור על אותה פרוצדורה.

או שלא מקבלים המלצה.

תיכף נשמע אם מקבלים המלצה או לא מקבלים, יש נתונים.


ההצעה הזאת באה לכאן כדי שנדון בה. יש אנשים הסבורים שלעיתונאים צריך לתת אשרה בנפרד כדי לשמור על חופש העיתונות, כדי לאפשר להם שקט, לא להזדקק ללשכת העיתונות הממשלתית, וטוענים ש-63 חודשים לא מספיקים. אמרתי לחבר הכנסת טיבי שהוא ואני וחברת הכנסת שרה מרום-שלו באים לכאן ל-4 שנים ואפילו לא מסיימים אותן, אז מה רע ב-63 חודשים? הלוואי והקדנציה שלנו היתה של 5 שנים.

אנחנו מקבלים הארכה?

אם הציבור נותן בנו אמון אנחנו מקבלים הארכה. עובדה, אתה נמצא פה זו הקדנציה הרביעית. בבקשה גברתי.

ככל הידוע לנו, במהלך 5 השנים האחרונות לא התעוררה שום בעיה, לפחות אנחנו לא שמענו על כך. ההליך פשוט – הכתבים מגיעים ללשכת העיתונות הממשלתית, לשכת העיתונות קובעת מי מוגדר כעיתונאי ומי לא. חשוב להעיר שרק ללשכת העיתונות הממשלתית יש כללים לקבוע מי עיתונאי ומי לא. אני במשרד הפנים לא עוקבת אחר העיתונאים, אין לי הכלים המקצועיים לבדוק מי עיתונאי בפועל ומי לא. זה התפקיד של לשכת העיתונות הממשלתית והם עושים את זה בסדר גמור. במהלך 5 השנים הראשונות הכתבים עושים הכול דרך לשכת העיתונות הממשלתית. לשכת העיתונות הממשלתית אפילו ניגשת במקומם למשרד הפנים ומאריכה להם את האשרות. על כך לא שמענו שום תלונות.


רק בחודשיים האחרונים התעוררה בעיה בהארכת האשרה מעבר ל-5 שנים. התחילו להגיד: כן מאריכים, לא מאריכים. יש סעיפים ספציפיים בחוק הקובעים מה עושים אחרי 5 שנים, יש חריג. במשך 5 שנים מי שרוצה יכול לעבוד. כל מומחה וכל עובד זר שרוצה לעבוד מעבר ל-5 שנים, קודם כול, אם זה מאושר, האישור ניתן לשנה בלבד על-פי המלצות השרים הרלוונטיים.

מה קורה בתום השנה השישית?

עיתונאי שרוצה להמשיך להיות כאן גם אחרי השנה השישית והעיתון ממשיך להעסיק אותו מביא אותן המלצות למשרד הפנים, אבל זה תהליך מורכב יותר, אין הארכה אוטומטית.

למי מביאים את ההמלצה?

לשר הפנים. ההחלטה היא של שר הפנים בסופו של דבר.

מי עושה את זה, העיתונאי עצמו או לשכת העיתונות הממשלתית?

זה חלק מההליך החדש שסוכם. בדיונים שערכנו עם גורמים חיצוניים, ביניהם לשכת ראש הממשלה, לשכת משרד החוץ, שר הפנים ובמהלך השבוע ערכנו גם דיון עם נציגי אגודת העיתונאים הזרים, הוחלט שבהארכה מעבר ל-5 שנים הקביעה מי עיתונאי ומי לא עיתונאי תהיה עדיין של לשכת העיתונות הממשלתית, אבל הם לא ימליצו. ההחלטה היא של מינהל האוכלוסין, ואנחנו אומרים את ההחלטה מראש: בהיעדר מניעה אחרת – פלילית, ביטחונית, כל מניעה שהיא – נאריך את האשרה לכתבים הזרים, כל פעם לשנה, ולא נסרב. הסיכום, שנאריך בהיעדר מניעה אחרת.

הסיכום העדכני, שוויתרתם בהסכמה על ההמלצה של לשכת העיתונות הממשלתית?

זה לא המלצה. הם קובעים רק מי נחשב עיתונאי ומי לא, זה תפקידם.

אני לא נכנס לצד המקצועי. ויתרתם על ההמלצה של לשכת העיתונות הממשלתית?

אפשר להגיד שוויתרנו על ההמלצה.

כלומר העיתונאי שתמו 63 חודשים לשהייתו בישראל מביא אליכם ישירות אישור להמשך העסקתו על-ידי העיתון שלו בחוץ-לארץ ואתם מבררים עם לשכת העיתונות הממשלתית אם הוא עיתונאי או אינו עיתונאי.

מאשרים שהוא עיתונאי העובד בארץ.

הוא הולך ללשכת העיתונות הממשלתית עם אישור שהוא עיתונאי ואנחנו מקבלים החלטה, אם להאריך את האשרה או לא להאריכה. לא מקבלים מלשכת העיתונות הממשלתית המלצה: אני ממליץ להאריך, או ממליץ לא להאריך. אנחנו מקבלים רק אישור על העסקתו כעיתונאי.


דבר נוסף שהובהר על-ידי הייעוץ המשפטי שלנו במהלך הפגישות, שגם אם יגידו שהאדם אחרי 5 שנים כבר לא עיתונאי זה לא סוף פסוק.

נניח שהוא התאהב בישראלית וחי איתה, הוא הפסיק לעבוד כעיתונאי וקיבל הצעת עבודה טובה יותר בתחום אחר.

אם הוא חי עם ישראלית יש כאן אופציה אחרת. הוא לא חייב להיות מוגדר כעיתונאי. גם אם חדלו להגדירו כעיתונאי יש אפשרויות נוספות.

אני ראש יחידת הסמך לעובדים זרים ואני שנותן את היתרי העבודה בארץ. בעצם כל לא ישראלי שנמצא בארץ בכל עבודה שהיא נקרא עובד זר. אלה יכולים להיות פרופסורים באוניברסיטה, ויש כאלה, ומדענים ומאמני כדורגל ועובדות זרות מהפיליפינים, כולם, וגם עיתונאים. עובד זר זה לא ביטוי מגונה.

היחס אליהם כמעט מגונה.

המונח "עובד זר" לא מגונה. "עבודה זרה" – כן. היחס אליהם הוא כבר עניין אחר.

אגב, יש לכם רבנים עובדים זרים?

למיטב ידיעתי היתה אלינו פנייה אחת כזאת, לאשר לרב לעבוד בארץ במשך שנה כעובד זר, ואישרנו לו. היה מקרה בודד כזה.

אין לנו מספיק רבנים? זה חשוד, אולי מייבאים רפורמים.

אבל הוא לא בגדר עובד זר אלא איש דת, בנוהל אחר.

החוק קובע כי כל מי שרוצה לעבוד בארץ צריך להגיש בקשה להיתר עבודה, ולא חשוב כרגע ממי. הוא מקבל היתר עבודה לשנה, ומדי שנה מחדש את אשרת העבודה שלו. אם הוא מומחה בתחום הרפואה, למשל, עליו להביא אישור ממשרד הבריאות כי אכן הוא מומחה בתחומו; אם הוא מדען באוניברסיטה, עליו להביא אישור מהאוניברסיטה; אם הוא מאמן כדורגל, עליו להביא אישור מההתאחדות לכדורגל שאכן הוא מאמן.

זה הכול. לא נדרשת המלצה שהוא שחקן טוב.

אז יש הפליה לטובת העיתונאים שניתן להם אישור ל-63 חודשים?

לא. מדי שנה מחדשים את האשרה, עד 5 שנים, עד 63 חודשים. בתום 63 חודשים החוק קובע שאדם לא יכול לשהות בארץ בשל כל סיבה שהיא, עליו לעזוב את הארץ. אם הוא רוצה לעבוד מעבר לתקופה הזאת עליו להגיש בקשה מיוחדת, והבקשה מגיעה אלי.

זה נכון גם לגבי עובדי סיעוד?

פרט לסיעוד. את עובדי הסיעוד החוק החריג. כל האחרים צריכים להגיש בקשה. אני מאמת את הנתונים, מעביר המלצה לשר התעשייה, המסחר והתעסוקה, שר התעשייה, המסחר והתעסוקה פונה לשר הפנים, ושר הפנים מאשר. כלומר, הסמכות היא של שר הפנים, אבל לבקשתו של שר התעשייה, המסחר והתעסוקה. זה כולל את העיתונאים, כולל הכול.

אז לשם מה צריך את לשכת העיתונות הממשלתית?

על-פי ההסדר החדש לשכת העיתונות הממשלתית מאשרת שאכן האיש עיתונאי ועובד בחברה כזאת או אחרת ומוּכַּר. עד כה היא המליצה, ומעכשיו היא מאשרת כי אכן העיתונאי עובד בעיתון כזה או אחר.

עיתונאי דינו כדין מדען?

בדיוק, כמו רופא, מדען או כל עובד אחר.

זה התקדמות שחלה בזמן האחרון?

גברת סבין חדד אומרת שכן.

אני שמח שקלעתם לדעת חכמים. למה רק בזמן האחרון? קודם כול, תודה רבה על שאתם תמיד משתפרים ומתקנים ומטיבים עִם העַם וקשובים לרחשי הלב של האזרחים.

לא היינו מודעים לבעיה. במקרה הזה הגדלנו לעשות, אמרנו מראש שאם לא תהיה מניעה אחרת נאשר את הארכת האשרה. הבעיה לא התעוררה כי קודם לכן אף אחד לא בא בטענות.

העמדה הזאת שלכם ידועה מזה חודש או חודשיים. בפועל מר יורג ברמר, כתב ה"פרנקפורטר אלגמיינה צייטונג", או גברת וופא עמאר, כתבת "רויטרס", קיבלו ארכה? הם ביקשו, יש אישור שהם עיתונאים, "רויטרס" ו"פרנקפורטר אלגמיינה ציטונג" פנו כמוסדות רשמיים אל לשכת העיתונות הממשלתית ואליכם. האם סיפקתם להם אשרה?

לגברת וופא עמאר האשרה אושרה כבר לפני שנה אך אף אחד לא עשה עם זה כלום. דיברו אתנו בסוף פברואר, שאלו מה קורה עם האשרה לשנה. אמרנו שיש אישור בלשכה, שיילכו ללשכה. לא הלכו. עד לפני שבוע, כאשר חידשנו את זה לעוד שנה, לא עשו כלום. כלומר, היא היתה כאן במשך שנה וחצי באופן לא חוקי, מבחירה. האשרה שלה מספטמבר 2005 היתה מאושרת.

עכשיו כשהיא תיגש, תקבל?

היא כבר ניגשה בשבוע שעבר וקיבלה.

למה היא לא באה לקחת את האשרה?

שלחו אותה מפה לשם הלוך וחזור, שיגעו אותה. אני מכיר אותה. יש בעיה עם מר סימן. אולי הוא יוכל להתייחס לזה.

לגבי שני העיתונאי הגרמני ששמם הוזכר בכתבה – כאשר שאלו אותי מה קורה איתם זה עוד לא הספיק להגיע אלינו לעדכון כי הם רק הגישו בקשה. האנשים המטפלים בזה צריכים שבועיים לפחות. אחרי סוכות זה הגיע לאישור, ואושר. הם טרם הלכו לקחת את האשרה. כבר דיברנו על זה אתמול. אני בעצמי כתבתי את ההנחיה.

אני מאמין שגם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה, גם משרד הפנים, גם מינהל האוכלוסין וגם לשכת העיתונות הממשלתית דוגלים בחופש הביטוי וחופש העיתונות, אני בטוח בכך.

למה הם בעצם העלו את זה, אם כך?

אני לא זוכר מקרה שעיתונאי ביקש ולא קיבל תשובה.

למה צריך להגיע לכל זה? איזה עניין יש למדינת ישראל שהארכת אשרה של עיתונאים זרים תגיע לדיון בוועדה של הכנסת?

או שיהיו ממורמרים.

איזה עניין יש לנו? אנחנו רוצים מדינה מסבירת-פנים. למי יש עניין בזה? אנחנו משקיעים הרבה כסף בשליחים שלנו בחוץ-לארץ כדי שיקדמו את תדמיתה ושמה של המדינה. כאן בחינם אנחנו יכולים לעשות את זה. למה אנחנו צריכים להגיע למצב הזה, לכתבה כזאת בעיתון? אלוהים ישמור. אמנם לא כל דבר שכתוב בעיתון אמין, אבל האם אנחנו זקוקים לדבר כזה? מי צריך דבר כזה? אנחנו רוצים להיות מדינה הנמנית על האומות החופשיות, הדמוקרטיות והנאורות, שלוקחים ממנה דוגמה בעולם, ואנחנו יכולים להיות כאלה.

אני מבקש להודות ליושב-ראש ולחבר הכנסת טיבי שנתנו לנו אפשרות ללבן כאן את הנושאים. כפי שאתם רואים, דברים רבים לא ברורים. שאלת שאלה נכונה, מדוע צריך היה להגיע למצב כזה? כמי שעוסק בזה, כמי שעובד בלשכת העיתונות 15 שנה וכמנהל 6 שנים אני אומר שלא היתה צריכה להיות בעיה כזאת.


לשכת העיתונות הממשלתית מעולם לא נכנסה אל תוך תחום הטיפול של משרד הפנים או של מינהל האוכלוסין. יתרה מכך, אני יכול רק לברך על העבודה שלהם, ההיענות שלהם, הנכונות שלהם לסייע בידינו. אין לי שום טענות לגופים האלה, וכל מי שמעיד עליהם לא מבין במה מדובר.


אני מבקש לדחות בתוקף כל רמז לכך שמישהו בלשכת העיתונות הממשלתית פועל על-פי שיקולים פסולים. קודם כול, אין המלצה של לשכת העיתונות הממשלתית, ומעולם לא היתה. אני מחזיק בידי לדוגמה את המכתב שכתבנו עבור מר יורג ברמר, פעולה שלשכת העיתונות עושה כְּשֵרוּת לעיתונאים הזרים. אני יכול להעיד בפני חבר הכנסת אחמד טיבי שגם אילו לעיתונאי היתה ביקורת עליו, אנחנו לא פוסלים כתב בשל ביקורתו על חבר הכנסת טיבי, אנחנו לא נכנסים לתכנים בכתבותיהם של עיתונאים.

נאמר לי על-ידי אנשי מחלקת המידע והמחקר של הכנסת, שאתה אפילו אמרת להם שאתה מוכן לוותר על המעורבות שלך בעניין, ובלבד שתהיה שקיפות מלאה ואי-התערבות בחופש העיתונות.

נכון. לשכת העיתונות הממשלתית היא הגוף המזהה עיתונאים בישראל, אבל במיוחד עיתונאים מחוץ-לארץ. מגיעים לכאן הרבה אנשים ומזדהים. אנחנו פועלים על-פי כללי מינהל שאושרו על-ידי פרקליטות המדינה. הדברים האלה עמדו במבחן בג"ץ ושונו בהתאם להחלטות בג"ץ לאורך השנים.


ההחלטה מי עיתונאי ומי לא ניתנת בעצם קבלת התעודה מלשכת העיתונות הממשלתית. לאחר מכן אדם הנושא תעודות שלנו – ויש סוגי תעודות שונים – זכאי לשירותים של לשכת העיתונות הממשלתית.


למעשה, כפי שהוזכר, את כל הפעולה העיתונאי יכול היה לעשות ישירות מול משרד הפנים או מול משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה או מול מינהל האוכלוסין. העיתונאים יכלו לפנות אליהם ישירות, ואז מינהל האוכלוסין היה פונה ללשכת העיתונות לשאול האם האדם מוכר על-ידינו כעיתונאי, זה הכול. למעשה אני מאשר שלאדם יש תעודת עיתונאי, לא יותר מכך. נכון, המכתב נפתח במילים "אנו ממליצים", בשעתו חשבנו לעשות את זה בצורה חיובית, אבל אין מכתב האומר "לא ממליצים". אני לא יודע על אדם הנושא תעודת עיתונאי של לשכת העיתונות שלא קיבל המלצה של לשכת העיתונות כאשר פנה אלינו.


דרך אגב, זה לא שירות חובה. עיתונאים יכולים לבוא ולקחת רק את המכתב, אבל אנחנו עושים יותר מכך. עובדת שלי, גברת שרון גולדהמר, מבצעת הלכה למעשה את העבודה עבור העיתונאים כדי שלא יצטרכו לעמוד בתור, כדי לסייע בידי אנשים הבאים מתרבויות שונות. אתם מכירים את זה, לעתים השוני התרבותי גורם לאי-הבנות. אנחנו מסייעים להם על-ידי שהכול נעשה במשרד אחד: העיתונאי שמגיע לארץ עושה הכול באמצעות לשכת העיתונות הממשלתית כשירות של המדינה לאותם עיתונאים.


בעבר התפתחה תופעה של מאכערים, שלא מכבדת את המדינה, של כל מיני אנשים המציעים שירותיהם לעיתונאים הזרים כדי לעמוד במקומם בתור ולעשות עבורם דברים. זה עלה להם כסף ונראה לא טוב. לשכת העיתונות הממשלתית לקחה על עצמה את התפקיד כדי למנוע את התופעה הזאת מול העיתונאים.

אתם עובדים גם מול משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה וגם מול משרד הפנים?

אנחנו עובדים מול העיתונאי שמגיע אלינו.

אתם עושים את הפעולות בשביל העיתונאי?

העיתונאי מגיע אלינו עם החבילה והטפסים. לא רק זה, אנחנו עושים יותר מכך. אנחנו אומרים להם מה הם צריכים להביא, כמה כסף הם צריכים להביא לצורך הטפסים, לא עבור לשכת העיתונות. העובדת שלי קובעת תור במשרד הפנים ומתייצבת שם עבורם. דרך אגב, השירות ניתן לא רק לעיתונאי אלא גם לבני משפחתו ובמקרים מסוימים גם לאופרים. ברבות ממשפחות העיתונאים שני בני הזוג עובדים, יש להם ילדים קטנים, ואנחנו מטפלים גם בבקשות של האופרים שלהם. לשכת העיתונות נותנת לכולם את השירות הזה. אם ירצו העיתונאים להיפטר מהצורך לעבור דרך לשכת העיתונות, בבקשה, לא אתווכח על כך.

איך משרדי הממשלה מקבלים את ההסדר הזה?

אנחנו שמחים שיש כתובת.

להם נוח מבחינה אחת, כפי שנאמר כאן, שאנחנו מזהים את האדם הזה כעיתונאי. דרך אגב, רבים מהעיתונאים הזרים לא מדברים עברית. עם אנגלית או ערבית אפשר עוד איכשהו להסתדר במשרד הפנים, אבל עיתונאי יפני או סיני, עיתונאי המדבר בטורקית, צרפתית או שפה אחרת נתקל בקושי במשרד הפנים. לשכת העיתונות הממשלתית מבצעת הכול עבורם. אם יש אי-הבנות, אם הטפסים לא מלאים – הדבר נעשה אצלנו, לא צריך לדחות אותם בהלוך ושוב. אנחנו יודעים איך התהליכים הבירוקרטיים מתנהלים במדינה, לא רק במשרד הפנים, בכל המשרדים.

No good deed goes unpunished – כך ממש המקרה אצלנו. השירות שניסינו לתת לעיתונאים, לסדר בעבורם, מישהו ניסה להשתמש בזה לחשד שכאן מישהו יכול לשקול שיקולים שלא ממין העניין. אני חוזר שוב, תוכן הפרסומים ואפילו נושא חופש הביטוי הוא לא שיקול בכלל, לא נכנס אפילו למסגרת השיקולים. האדם רוצה שירות של משרד הפנים. אם הוא מוכר על-ידינו כעיתונאי מקבל מכתב מאתנו, בזה הכול מתחיל ומסתיים. נכון, כתבנו "ממליצים" כדי שייראה יפה יותר. רוצים שנשמיט את המילה "ממליצים"? נשמיט את זה.

עיתונאי הנוחת כאן, בחמש השנים הראשונות חייב מדי שנה לחדש את האשרה, לו ולבני משפחתו. עם התהליך הזה אין בעיה. בעבר עשו אותו תהליך גם מעבר לחמש השנים. הבעיה החלה כאשר בפברואר לפני 3 שנים המחוקק קבע חוק המגביל את השהייה ל-63 חודשים. כאן נתקלנו בבעיות הראשונות.


על אף עמדת העיתונאים והחשד שלהם שמישהו מאתנו, מהגורמים הבירוקרטיים, מנסה לפגוע בהם, השיקול לא שלנו. יתרה מכך, לא אנחנו, לא משרד הפנים, לא הפקידות ולא לשכת העיתונות הממשלתית, אין תפקידנו להעביר ביקורת על המחוקק. אתם קבעתם – אנחנו מבצעים. לא ניתנה הדעת לנושא העיתונאים, אז החלטנו לנסות למצוא לזה פתרון בתוך המערכת. הבאנו מספר הצעות. לצערנו הרב במשך 3 שנים התחלפו שלושה שרי פנים, כולל ראש ממשלה שמילא את התפקיד, וכל אימת שהיה צריך להגיע להכרעה של שר הפנים התהליך נדחה, אבל מינהל האוכלוסין ומשרד הפנים נתנו מענה לכל אחד ואחד מן הפונים.


לגבי המקרה הספציפי של מר יורג ברמר, לא היתה שום סיבה שהנושא יגיע לעיתון. הוא פנה אלינו בספטמבר, בתהליך שכולם פונים, וטיפלנו בו כפי שמטפלים בכולם. הוא נתבקש רק להמתין בסבלנות עד לאחר החגים עת תתכנס הוועדה.

אתה בוודאי מצטער על הביטויים שהתפרסמו בעיתון ויוחסו לך.

אני מצטער שזה פורסם. זאת בוודאי לא היתה התגובה הרשמית שלי לדברים. בוודאי כעסתי כי הציגו עדות-שווא של עיתונאי. בעיתון נטען שמר יורג ברמר לא קיבל טיפול הולם. הנה צילום הפרחים שהוא שלח לעובדת שלי (מראה לוועדה צילום של זר פרחים). אם זו התגובה שלו לטיפול לא נאה, אני לא יודע כיצד הוא מגיב על טיפול נאה. אינני יודע כיצד הרגיש. אני יודע שניתן לו שירות טוב.


עליי לציין שמנהל הלשכה לא מעורב בתהליך. יש לי עובדת נאמנה שמטפלת בעיתונאים, מכירה אותם, מטפלת בכל הצרכים האישיים שלהם. היא מטפלת גם בנושא הזה. מר יורג ברמר היה קצת לחוץ, לא האמין בשיטה וביקש לדבר אתי. שמחתי לעזור לו. אני לא יודע עד כמה אני שמח היום, אבל אז שמחתי לעזור לו.


על הביטויים אני בוודאי מצטער, ואף מתבייש בהם. אשתדל לא לחזור עליהם, בוודאי לא לפני עיתונאים.

מישהו יכול להגיד לנו את האמת בסיפור הזה?

אני לא נוטה לומר דבר שקר. גם לפעמים כשזה עולה לי במחיר יקר אני תמיד אומר את האמת שלי.

מר סימן, אמרת בדיוק את הדברים, אבל אני רוצה לדעת את האמת. מה הבעיה אתו?

אנחנו לא ועדת חקירה. אנחנו לא מתכוונים לחקור מי דובר אמת ומי דובר שקר.

כולם אומרים אמת. מה שנאמר כאן עד כה היה אמת. אבל אני רוצה להבין מה הבעיה.

איזו אמת היא האמת.

האמת היא אמת, אבל מה הבעיה?

אמרת שהתחלפו שרי פנים ואתם רוצים כמערכת לקדם פתרונות לגבי העיתונאים. איפה זה עומד?

הלכה למעשה הפתרון כבר עובד, לכן לא הבנו מה היה הצורך. בעיתון הציגו כאילו אני אומר לו להסתיר איזו אמת. ביקשתי ממנו שלא ינקוט בצעדים, כי השיטה עובדת. למה לעשות רעש בנושא הזה כרגע? עד בקשתו הוגשו 15 בקשות של עיתונאים, כולל של האדם היושב כאן, ראש משרד ה-BBC, שהיה לדעתי הראשון עבורו הוגשה בקשה לחריגה, וכולם נענו בחיוב. במקרה של מר יורג ברמר, הוא גילה חוסר סבלנות להמתין עד לכינוס הוועדה.


דרך אגב, בזמן שממתינים לאישור לא שוללים מהם את תעודת העיתונאי, לא מגרשים אותם מן הארץ. יתרה מכך, גם אם יש להם אופרים שממתינים באותו זמן, הרי האופר לא יקבל אישור לפני העיתונאי, מטפלים בהם באותו אופן. היו מקרים שהשוטרים היעילים מאוד הגיעו לבית, במקרה של Fox News, ואז העיתונאית התקשרה אלי בטלפון באמצע היום, התקשרנו אל מי שצריך וניתן מענה מיידי לבעיה. כלומר, אנחנו שם לרשות העיתונאים, גם אם יש תקלות.

יש כאן נציגים של משרד החוץ? מה עמדתכם?

אנחנו מעוניינים שיימצא במסגרת החוק פתרון הולם. ככל שאני מבינה, הפתרון נמצא. אנחנו בהחלט מעוניינים שהעיתונאים כאן יוכלו לעשות עבודתם בצורה היעילה ביותר וידווחו על מה שקורה בארץ כפי שנראה להם.

רשות הדיבור לנציגי התאחדות עיתונאי החוץ. מישהו רוצה להתייחס?

(מדבר באנגלית. דבריו מתורגמים על-ידי מר דניאל בלומנטל.)


אני מבקש להודות לכם על שהזמנתם אותנו לכאן היום. תענוג להיות כאן. לאחר שהאזנו לעדויות שהוצגו כאן קשה לזהות היכן נעוצה הבעיה במערכת. אנחנו מתרשמים שיש גישה חדשה של שיתוף פעולה ורצון לשפר את תהליך חידוש האשרה בשהות מעבר ל-5 שנים ולהפכו לחלק יותר. נכון להגיד גם שבמהלך השנה האחרונה נתקלנו בבעיות בשיטת חידוש הוויזות ובאי-שקיפות במערכת, שחברינו מתקשים להבין. מספר מקרים הובאו לידיעתנו בהם חידוש האשרה נמשך זמן רב בהרבה מאשר אמור היה להימשך.


נכון לאתמול שני עמיתינו הגרמנים, שבדקו שוב במשרד הפנים, עדיין לא קיבלו את חידוש הוויזה. יתכן והעיכוב נובע מסיבות בירוקרטיות.

עד אתמול לא היו להם אשרות. האם פג תוקפן של האשרות, עכשיו הם שוהים בלתי חוקיים, או יש עוד זמן עד שיפוג תוקף האשרה שלהם?

(באנגלית) מבחינת אישור עבודה, הם עובדים עכשיו באופן לא חוקי.

למרות שהגישו בקשה.

הם שוהים לא חוקיים כי לא הלכו ועשו את זה, אבל במחשב כבר מופיע שקיבלו אשרה. אמרתי את זה גם אתמול. יש פה איזו אי-הבנה. דיברתי בעצמי עם מחלקת האשרות היום, אפילו הלכתי צעד אחד קדימה והתקשרתי למר יורג ברמר להגיד לו שיילך למשרד להביא את האשרה.

מאיזה משרד ייקח את האשרה, ממינהל האוכלוסין?

כן. אולי היתה אי-הבנה במקום כלשהו.

מאותו רגע שההליך התחיל העיתונאי עובד באופן חוקי. כאשר הוא בתוך ההליך הוא לא עובד בלתי חוקי.

גברת חדד, את אומרת שבמחשב יש אישור לאשרה עבור מר יורג ברמר. אומר מר מקגרגור שעד אתמול האשרה לא היתה. איפה בדקו?

במשרד בירושלים.

זה מופיע במחשב.

עם כל הכבוד למחשב שלך, הוא יחדור למחשב שלך? אני רוצה לדעת מי נתן אתמול תשובה שאין לו אשרה. הוא אמר שאתמול בדקו שוב ולא היתה אשרה. גברת חדד אומרת שיש אשרה מאושרת וזה מופיע במחשב.

זאת ההנחיה של מנכ"ל משרד הפנים מלפני חודש, שניתנה קצת אחרי סוכות.

איך יתכן שיש אשרה מאושרת כבר חודש ימים, וזה מופיע במחשב, אך שום גורם לא מוציא אותה לפועל? עם מי בדקתם אתמול? מי העיתונאי שהתקשר אתמול לבדוק ומי הפקיד שאמר לו שלא קיבל אשרה? לכל אדם יש שֵם.

אנחנו לא יודעים מי הפקיד שהעיתונאים הלכו אליו. שני הכתבים הלכו לפני 2-3 שבועות ואמרו להם שאין להם ויזות.

לפני 2-3 שבועות זה עדיין פחות מחודש. גברת חדד אומרת שמזה חודש ימים יש במחשב אשרה מאושרת לשהייתם בארץ.

נכון, אבל כאשר האנשים הלכו למשרד הפנים בירושלים כדי לקבל את האשרה אמרו להם שעוד אין, שהם באו מהר מדי.

גברת חדד, האם תוכלי לבדוק מי נתן תשובה שלילית בירושלים?

אני מוכנה לבדוק. דיברתי הבוקר עם מנהלת מחלקת אשרות.

אני לא מופתע, אני מכיר את זה, כך קורה לאזרחי המדינה, אבל לא נתקלתי בזה לגבי עיתונאים זרים. רק זה חסר לנו ...

אדוני היושב-ראש, אני לא מבין, הרי נאמר כאן שלשכת העיתונות פונה למשרדים, כלומר חוסכת מהעיתונאים את כל ההתרוצצות הזאת כדי לגשר על הבדלי התרבויות. לשכת העיתונות הממשלתית היתה יכולה לפנות למשרד הפנים, לקבל את האשרה ולמנוע את כל המסלול הזה. למה זה לא נעשה?

הם עשו את זה לפני שבועיים.

נשלח עובד שלנו למשרד הפנים ונאמר לו שעדיין אין אשרה.

גברת חדד, מר דני סימן, ראש לשכת העיתונות הממשלתית, אומר שלפני שבועיים פנה אליכם ואמרתם שאין עדיין אשרה.

אני מצטערת לשמוע על כך עכשיו. ביום שזה פורסם בתקשורת, אחרי כל הבלגן שנוצר בעקבות הכתבה, דיברתי בעצמי בטלפון ואמרתי שזה מאושר. אם מגיעים ללשכה ורואים שיש בעיה טכנית, צריך להתקשר אלי.

זה לא עניין שלנו. זה עניין של העיתונאי עצמו. העיתונאי פנה, אמר שפנו אליו ממשרד הפנים ואמרו שיש ויזה מוכנה. ניגשתי למשרד הפנים עם המסמכים ושם קיבלתי תשובה שעדיין אין אישור מהוועדה.

אנחנו לא מתכוונים להיות כאן גננת, שלא תהיינה אי-הבנות.

הכתב נסע אחר-כך לחוץ-לארץ ולא חזר אלינו. אם היה פונה אלינו בשובו היינו בודקים פעם נוספת.

אומרת העובדת שלך, לא אני אומר, שהיא פנתה למשרד הפנים, למינהל האוכלוסין, ואמרו לה שאין אישור.

מעניין אותי מי שלח את הפרחים ...

את הפרחים שלח העיתונאי שקיבל שירות בסבר-פנים יפות. אני מצטער מאוד, גברת חדד, הוזמנתם היום לדיון ואתם יודעים במה מדובר. לא עלה בדעתך לבדוק אם האשרות חודשו?

הבוקר דיברתי עם מנהלת מחלקת אשרות, שבדקה ואמרה שיש אשרה, שיבואו אליה. הם פנו לפני 3 שבועות. אתמול בדיון שמעתי לראשונה שהם היו בלשכה ולא ראו שיש שם אשרה. לפני כן לא שמעתי על הבעיה הזאת. פרט לכך, אתמול קבענו בדיון שאני אהיה אשת הקשר לבעיות שייתקלו בהן, למשל אם יגישו בקשה וזה "יימרח" במשך חודשיים. באין להם תשובה יפנו אלי, לטלפון הנייד שלי. יותר מזה אני לא יכולה לעשות.

התאחדות עיתונאי החוץ יודעת על כך?

אמרנו להם את זה אתמול.

(באנגלית) אני מבקש להעיר על ההתפתחות בנוגע לוויזות לשני הכתבים הגרמנים. יש לנו הרושם שהשיטה הזאת פתוחה לסיבוכים לא נחוצים. במקרה הזה יתכן והחשד לא מוצדק, אבל היינו רוצים שתהיה שקיפות גדולה יותר במערכת, שאנשים יוכלו לעקוב אחר הבקשות שלהם לאורך התהליך.

מה למשל?

יותר שקוף מזה לא יכול להיות.

מה השקיפות שאתה מציע?

(באנגלית) עלינו להבין את ההבדלים בין טענת גברת סבין חדד, שהוויזות מאושרות ובין התשובה שקיבל מר יורג ברמר מהפקיד, שהוויזה לא מאושרת. מן הסתם היה מעין "טלפון שבור" בין המידע שברשות גברת סבין חדד ובין המידע שניתן לעיתונאי. לכן יש לפשט את הדרך הבירוקרטית.

הבירוקרטיה היא מחלת היהודים.


אדוני היושב-ראש, נכנסתי באמצע הדיון ואני רוצה להגיד לך, זה עצוב, זה מצחיק, זה שלומיאלי. כששומעים כאן את מר דניאל סימן אומר בצורה הכי ברורה שהוא לוקח על עצמו לעשות שירות יוצא מן הכלל לטובת העיתונאים כדי לא לטרטר אותם ממשרד למשרד, מגיע לו על כך יישר כוח שלקח יוזמה. כל רצונו בסך הכול להקל ולפעול למען שיפור תדמיתה של מדינת ישראל.


קראתי חלק מן הכתבה בעיתון "הארץ".


בכל מקרה, בעניין הזה, כדי שלא תצא תקלה מתחת ידינו ושלא ייגרם הביזיון הזה – והביזיון הוא לא לעיתונאים, אלא בראש ובראשונה למדינת ישראל. אני לא נכנס כרגע למטרה של העיתונאי שנכנס לישראל, אבל צריך להיות נוהל קבוע של כניסת עיתונאים. הם לא עובדים זרים. שמענו כאן שאפילו אם הם שב"חים (שוהים בלתי חוקיים) הם לא מגורשים, הם נשארים למרות הכול, ממשיכים להתגורר בארץ ולעבוד. אם כך, למה לא לעשות נוהל קבוע, לעשות "מסלול ירוק" לטובת אותם עיתונאים? לשכת העיתונות הממשלתית צריכה להמשיך בטיפול כפי שנהגה עד היום, אלא אם יקומו אנשי משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה ומשרד הפנים ויגידו שהנוהל הזה לא מקובל עליהם. אם הוא לא מקובל עליכם, בבקשה, תביאו אתם נוהל אחר.

לא רק זה, יש עיתונאים האומרים שזה פִרְצה להשפעה ממשלתית על חופש הביטוי וההתנהלות של העיתונאים.

בינתיים לא שמענו טענות מעין אלה.

עולות גם טענות כאלה.

בואו נראה כמה מקרים כאלה אירעו במשך תקופה של 5 שנים.

מספיק מקרה אחד שילכלך הכול.

מקרה אחד לא מעיד על הכלל. בואו נשאל בכמה מקרים במשך 5 השנים האחרונות הארכת הוויזה של עיתונאים זרים עוכבה.

אדוני היושב-ראש, יש כאן הבדלי גישה, אבל גם הבדלים מהותיים, בין העמדה של מר דניאל סימן ובין העמדה של גברת חדד, לגבי המכסה שהיתה ועכשיו איננה. גברת חדד הציגה ללא ספק גישה חדשה, שצריך לברך עליה, אבל נשאלת שאלה, גברת חדד, האם קיבלת אי-פעם חוות-דעת שלילית מלשכת העיתונות הממשלתית על עיתונאי מסוים ובעטיה לא הנפקתם אשרה?

לא. אני לא יודעת אם היתה ולא הועברה אלינו. אנחנו לא קיבלנו חוות-דעת שלילית.

למרות שיש עיתונאים שבקשתם נמצאת בצנרת כבר שנה ומתעכבת. למשל את גברת וופא עמאר שלחתם אל מר דני סימן, למרות שיש לה תעודת עיתונאי מ"רויטרס" ועל אף שמנהל "רויטרס" דיבר אתכם, ואף מלונדון פנו אליכם, גם אל מר דני סימן וגם אל שר הפנים. אם אמרתם שאתם מוותרים על ההמלצה, סימן שהיתה המלצה. אבל טוב שאתם מוותרים. מה שקובע הוא תעודת העיתונאי.

מעולם לא היתה המלצה.

חבר הכנסת טיבי, למה לא לקבל החלטה היום שאנחנו הולכים על "מסלול ירוק"?

זה לא פשוט.


אדוני היושב-ראש, למען האמת באתי לדיון והייתי בטוח שעומד להיות כאן "שמח" והדיון יהיה פוליטי: "ממשלת ישראל לא נותנת לעיתונאים גרמנים אשרה כי הם מדווחים נגד הממשלה", וחבר הכנסת אחמד טיבי, שידוע באינטליגנציה שלו, שיודע לעלות על דברים, הייתי בטוח שכאן נשמע צעקות, משהו רציני. בסוף מסתבר שהגעתי לדיון קפקאי וקצת עצוב.


הנהלים, כפי שהוצגו גם על-ידי גברת חדד וגם על-ידי מר סימן, מקובלים עלי. זאת ההתנהלות שמדינה צריכה להתנהל. לשכת העיתונות הממשלתית עושה את העבודה עבור העיתונאי הזר שיש לו כאן קושי, מעבירה את הבקשה למינהל האוכלוסין, ומינהל האוכלוסין נותן אישור. צריך לחסוך לעיתונאי את כל ההתרוצצות הזאת. אבל צריך להמשיך בהליך הזה. עיתונאי זר שנמצא כאן 5 שנים, צריך שיהיה הליך בחינה מכיוון שלפעמים, כמו בכל מדינה דמוקרטית, יכול להיות אדם שצריך בכל אופן לבחון אותו. אבל אני מבין שהדברים מתנהלים בסדר.

מבלי להשפיע על חופש העיתונות.

במה זה משפיע על חופש העיתונות? הרי אם קורה מקרה כזה, גם חבר הכנסת אחמד טיבי וגם אנחנו האחרים נעלה את זה מייד לדיון. אבל ההליך צריך להיות מסודר.


מה לא בסדר? התברר שכל מה שבסדר לא פועל בשטח. ואז נוצרת בעיה הרבה יותר חמורה. נהלים ועדת הפנים יכולה לשנות, יכולה לבקש ליצור נהלים אחרים, אבל הנהלים, כפי שהוצגו כאן, טובים מאוד. הנהלים בסדר, אבל לא פועלים בשטח. אמרה לשכת העיתונות הממשלתית, ואנחנו נורא שמחנו, לפי דעתי כל הנוכחים כאן שמחו, שעושים את העבודה עבור העיתונאי הזר, ואמרה גברת חדד שהם נותנים אישור, אומרים מראש שברגע שיהיה אישור מלשכת העיתונות הם ייתנו הארכת אשרה. והנה יש לנו מקרה של עיתונאי שלשכת העיתונות פנתה בגינו, גברת חדד אמרה שהאישור נמצא במחשב כבר חודש ימים, אבל לפני שזה מגיע לעיתונאי הזר זה מגיע למר שחר אילן ומתערב כבר מישהו ממשרד החוץ הגרמני. איך הגיעו אל מר שחר אילן?

לפני שזה הגיע אלי, זה הגיע אליו.

עלינו כוועדה שמפקחת על עבודת הממשלה לקחת את המקרה הזה ולבדוק אותו באופן יסודי. הנהלים טובים, ואם העבודה תיעשה כפי שצריך תהיה עבודה טובה. צריך לקחת מגברת חדד את הפירוט במחשב, לבדוק מתי היו השיחות עם לשכת העיתונות הממשלתית. הוועדה צריכה לעשות את העבודה הזאת כפיקוח על הממשלה. אם יתברר שמישהו כאן שגה, הוועדה צריכה להגיד לו: שגית, מכיוון שהנהלים טובים, הכול היה צריך להיעשות כשורה.

יש לי תשובה פשוטה לשאלתך. החברה בעלת העיתון בגרמניה בו כותב העיתונאי הגרמני השקיעה לאחרונה בעיתון "הארץ".

זה פשוט לא נכון עובדתית.

אגב, הידיעה היום בעיתון "הארץ", למען הגילוי הנאות, נולדה בעקבות פנייה שלי אל מר שחר אילן אתמול.

העניין מעורפל למדי, מי בדיוק אמר, מה אמרו. בכל אופן, לא ברור כמה זמן האישור היה במחשב. גם את זה אפשר לבדוק.


אני סבורה שעיתונאי לא יכול להיות כמו כל עובד זר. המעמד של עיתונאי צריך להיות אחר. הוא לא צריך את אישור משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. יש את משרד הפנים, יש את לשכת העיתונות הממשלתית – שני אלה צריכים לדון עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. עיתונאי שהוא עובד זר – זה קצת משונה.

אז צריך לשנות את החוק. אדם העובד במדינה צריך לקבל היתר עבודה.

אפשר לכלול אותם בקבוצה ספציפית ולתת להם Press Visa.

העיתונאי הזר לא שונה מהפרופסור הזר שבא לכאן לעבוד באוניברסיטה.

עם עיתונאים עלינו להיות זהירים יותר מאשר עם פרופסורים.

אבל אין כל קושי לתת לו היתר עבודה.

כמה עיתונאים מחכים עכשיו לחידוש אשרה?

אף לא אחד ממתין במחלקה שלי. יש עיתונאית אחת שתקבל הארכת אשרה מחר בבוקר.

מה עם גברת וופא עמאר?

אני אחראית על תקשורת זרה בלבד. אני מוכרחה לומר שזה עובד באופן יעיל מאוד. עיתונאי שהגיש בקשה לוועדה ממתין לכל היותר 30 ימים ומקבל תשובה.

ועיתונאית ערבייה שגרה בגרמניה מקבלת אשרה? אדוני היושב-ראש, בכל זאת, מכיוון שזה נאמר כאן, כדאי לברר האם נכון מה שאומר נציג לשכת העיתונות הממשלתית, שהעיתון הגרמני קנה חלק מעיתון "הארץ".

קבוצה גרמנית קנתה רבע מהבעלות על קבוצת עיתון "הארץ", אך אין לה שום קשר למר יורג ברמר.

כלומר, אין קשר בין הדברים?

יש שני עיתונאים גרמנים. הקבוצה שרכשה חלק מהמניות של עיתון "הארץ" קשורה בעיתונאית השנייה ולא במר יורג ברמר.

התפרסמו אלפי מילים ב"הארץ", כולל ראיון עם המנהל של הקבוצה שרכשה מניות בעיתון, ועלו שאלות הרבה יותר מהותיות מהשאלה הזאת.

בחוק הכניסה לישראל לא נקבעה אשרה מיוחדת לעיתונאים. האשרה הרלוונטית היא אשרה של עובד זר. עובד זר זה גם עובד זר בבניין, חקלאות או סיעוד, וגם מומחה – מנהל בנק, ספורטאי וכן הלאה. לכן כרגע מבחינת החוק אין שום דרך אחרת להגדיר עיתונאי, אלא באשרת ב/1 של עובד זר. החוק מאפשר הארכה מעבר ל-5 שנים בנסיבות מיוחדות המוגדרות בסעיף, ובמסגרת הזאת נמצאה דרך להאריך את האשרה לעיתונאים מעבר ל-5 שנים. אנחנו עובדים היום על תיקון תקנות, שיקבע באופן מפורש את סוגי האנשים שלגביהם ניתן יהיה להאריך מעבר ל-5 שנים. יוגדרו באופן מפורש הקבוצות להן ייתנו הארכות מעבר ל-5 שנים. אבל גם היום זה עובד במסגרת הסעיף שנמצא בחוק. מבחינה חוקית, אלה הדרכים היחידות שקיימות היום לפתור את הבעיה הזאת ואי אפשר לעשות את זה דרך אשרה מיוחדת או רשיון מיוחד.

לא שמעתי איפה עומד הטיפול בבקשה של העיתונאית גברת וופא עמאר מ"רויטרס".

חשבתי שזה סגור. לפני שבוע היא היתה בלשכה. התקשרו מהלשכה לראות אם זה מאושר, ונתנו אישור.

הבוקר עדיין לא היתה לא אשרה.

אני מבקש לסכם את הדיון.


חבר הכנסת טיבי, זה לא עניין פרטי. אני מבקש להביא תוך 30 ימים תשובה ליושב-ראש הוועדה, בעקבות בדיקה מסודרת, מה קרה בשני המקרים, כיצד קרה שהמחשב אומר דבר אחד והפקיד אומר אחרת.

אדוני היושב-ראש, אם תוכל תאמר ליתר חברי הוועדה מה התשובה שקיבלת.

כאשר אקבל תשובה אדווח לחברי הוועדה.


דבר שני, טוב שאתם מגיעים להבנות, אבל אני רוצה שההבנות הללו יקבלו גם שקיפות ציבורית. אנחנו מבקשים שתעבירו אלינו תוך 3 חודשים סיכום של ההבנות, ואנחנו מברכים עליהן, ההסכמות בין העיתונאים, לשכת העיתונות הממשלתית ומינהל האוכלוסין, ולהתייעץ עם כל הגורמים האם הטיפול של מר דניאל סימן חיונית, האם לדעת העיתונאים הטיפול שלו חוסך להם זמן, טוב להם, משרת אותם או לא משרת אותם, ומה מעמדו – מעמד של המלצה או מעמד אחר. הכול צריך להיות על דעת כל הצדדים.


אני לא רוצה להתעורר פעם נוספת ולראות כתבה בעיתון שממשלת ישראל או לשכת העיתונות הממשלתית משפיעה על חופש הביטוי וחופש העיתונות בישראל.

מי ירכז את זה?

משרד הפנים. מינהל האוכלוסין צריך להגיש לנו דוח מסודר תוך חודש ימים וכן את הנוהל המוסכם על דעת לשכת העיתונות הממשלתית, על דעת העיתונאים, על דעת משרד הפנים ומינהל האוכלוסין וכל הגורמים הנוגעים בדבר, במקרה זה גם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה.


אני מבקש להודות לכולם. תודה רבה. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15