כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

28.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 49

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות

יום שלישי, ז' כסלו תשס"ז (28 נובמבר 2006), שעה 10:10

העלאת שארית הפליטה של יהודי תימן וקשייהם של אלה מביניהם שכבר עלו.

חברי הוועדה: מיכאל נודלמן, היו"ר




קולט אביטל




זאב אלקין

ירון זיידמן

- מח' תפוצות, משרד החוץ

יובל יעקבי

- רפרנט קליטה – משרד האוצר

חביב קצב

- מנהל אגף בכיר לדיור – משרד הקליטה

רונן כהן


- סמנכ"ל בכיר לאכלוס – משרד השיכון

דפני מושיוב

- פיקוח ארצי – משרד הרווחה

יוסי שרגא

- מנהל דסק ארצות המזה"ת – הסוכנות היהודית

שלמה גרפי

- ארגון ילדי תימן

שרונה עמוסי

- ארגון ילדי תימן

יוסף סעיד נהרי

- ארגון ילדי תימן

נעמה נהרי



אשר נדב-טל

דנה גורדון

מזל אטיאס - חברת פרוטוקול

העלאת שארית הפליטה של יהודי תימן וקשייהם של אלה מביניהם שכבר עלו.
1

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת קליטה, עלייה ותפוצות. הנושא של היום, העלאת שארית הפליטה של יהודי תימן וקשייהם של אלה מביניהם שכבר עלו. יש פה נציגים ממשרד ראש-הממשלה, המשרד לקליטה עלייה, הסוכנות היהודית, משרד החוץ משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר?

מיד יגיע.

איחוד התהילה בצפון אמריקה התעניינו איזה קשר בין אלה ואלה בנושא שלנו. ג'וינט כאן ונציג עולים מתימן?

כן.

אני רוצה שאתה תציג לנו את הבעיה, תסיר למה אתם רצית ועדה,מה הבעיות שלכם כאן ואילו בעיות יש שם בתימן, כמה נפשות יש שם?

280 נפש. אני עוסק בעלייה של יהודי תימן למעלה מ-30 שנה והתחלתי במה שנקרא יוזמה פרטית. כשהבנתי שאי אפשר לעשות עלייה לארץ דרך תימן, נסעתי לארה"ב והקמנו עמותה, ולאט לאט התחלנו להוציא את העולים הראשונים מתימן. העלייה האחרונה הייתה ב-1962. מאז המלחמה בין מצרים לתימן, לא ניתן אפילו לשלוח מכתבים לתימן בגלל שלא היה קשר בין תימן לישראל.


התחלתי לפעול עם העמותה בארה"ב ובסיוע משרד החוץ האמריקני החלנו בהדרגה להוציא את המשלחת הראשונה, הג'וינט הצטרף אלינו והתחיל לעזור לנו במימון שנמשך עד לפני שלוש שנים. אני מודה לג'וינט על המאמצים שעשו כדי לעזור ליהודי תימן.


משפחות ראשונות הגיעו לארה"ב, חלקם שהו אצלנו במשך עשרה חודשים ובהדרגה התחלנו לשלוח אותם לארץ. אח"כ הוצאתי שליחים לתימן והוצאנו משם כ-75 אחוז מהנותרים. הג'וינט החליט לפני כשלוש שנים שעלינו להפסיק עם הנושא הזה כי הוא עוסק יותר בהצלה. ואז חזרתי לארץ, כדי לנסות פה עם הסוכנות ומשרד רה"מ, אך אף אחד אינו משתף פעולה.

המצב שנוצר הוא בלתי אפשרי, האוצר ביטלו את המענקים אבל לא נתנו פתרון לדיור. זה לא ייתכן. עולים במרכז קליטה מקבלים כל הזמן מכתבים לעזוב את מרכז הקליטה. לאן הם ילכו? אין להם כסף לשכור באופן פרטי ואין דיור ציבורי. שלחתי עשרות מכתבים ואין שום תוצאות.

לאף משרד לא איכפת אותו מנושא יהודי תימן. במקום להתרכז בעיקר, אנחנו כל הזמן מבזבזים זמן במכתבים, בטלפונים ושום דבר לא יוצא. זוהי העדה היחידה שלא מוכנים לעזור לה. מוציאים מיליונים בשביל להוציא ממקומות אחרים וליהודי תימן אין תקציב. סה"כ מדובר ב-280 נפש ועוד כ-120 אצל סאטמרים ונתורי-קרתא.

ניתן להעלות את כולם, אבל חייבים תקציבים. באופן פרטי עשיתי כל מה שיכולתי לעשות. אני לא יכול יותר. חייב להיות תקציב. חייבים לפתור את הבעיה הזאת, תימן זו מדינה בלתי צפויה, היום יש את הנשיא את הזה שמאפשר יציאה ליהודי תימן, מחר יקום מישהו אחר והוא יכול לסגור את השערים ואף אחד לא ייצא.

כבר היה לנו מקרה ב-1962 שהקשר נותק למשך 30 שנים, אפילו מכתבים לא היו מאפשרים. היינו שולחים רק דרך תיירים ובדרכים מיוחדות. לא ייתכן שאף שר לא יודע מה נעשה במשרד שלו, אף אחד לא מבקר, אף אחד לא נותן פתרונות. שום פתרון לא מציעים לנושא שלנו. מביאים אותם, זורקים אותם ובזה נגמר הסיפור, זה לא ייתכן.

לכן ביקשתי מכל הגורמים שכאן שננסה לפתור את הבעיה.

אתה דיברת על דירות, זה לאלה שבאו לאחרונה?

לאחרונה, כן.

מתי זה היה, באיזו שנה?

הוצאתי למשל 18 נפש מהסאטמרים, הם נמצאים במרכז קליטה, עוד מעט הם יגיעו לפה. כל פעם מבקשים מהם לעזוב, לאן ילכו?

כמה זמן הם שם?

כשנה וחצי, לאן הם ילכו? אין דיור ציבורי, ביטלו מענקים בלי לתת פתרון.

על כמה אנשים מדובר?

18.

יש משפחה של 18 נפש ויש עוד כשלוש/ארבע משפחות קטנות של זוגות צעירים. והיום הגיע עולה שארבעת הילדים הקטנים שלו הגיעו שבוע לפני כן.

את המענק ביטלו לכולם, לא רק ליהודי תימן.

שיבטלו אבל שיתנו פתרון, אם לא - עדיף שלא יגיעו עולים, שלא נביא אותם לכאן כדי שיהיו ממורמרים. עולה אחד עם שמונה ילדים עזב את הארץ בגלל שלא נתנו להם פתרון.

אנחנו צריכים לשמוע ממשרד הקליטה לאיזה פתרון אפשר להגיע. אח"כ אנחנו נעבור לנושא יותר כבד. תגיד לי בבקשה, איזו תכנית יש ליהודים שבאו מתימן דרך ארה"ב.

אנשים פשוט שטפו להם את המוח ובמקום להביא אותם ארץ, הביאו אותם לארה"ב. אנשים נלחמים בדרכים לא דרכים להוציא אותם משם ולהחזיר אותם לארץ.

זה מקרה מיותר, אני דיברתי כאן עם גברת אחת שיש לה שני ילדים, היא מורה.

כן. זו עלייה אחרת.

היא גם בארה"ב?

כן, גם לה יש בעיה, רוצים לפנות אותה.

לכל אחד יש בעיות, אבל מה שאתה אומר.

מבחינת המדיניות שלנו במשרד הקליטה אנחנו מכירים ביהודי תימן כקבוצה מיוחדת שצריכה עזרה, כמעט דומה לעזרה הניתנת לעולים מאתיופיה, בגלל האפיון הגדול שיש להם. אני לא רוצה להרחיב את הדיבור אבל זו קבוצה מאוד חלשה ומספרה מאוד מצומצם.


בגלל זה בשנת 1993 כשיצרנו את המשכנתאות המיוחדות לעולים מאתיופיה, גם סידרנו להם מענקי משכנתאות מיוחדים, מוגדלים שאפשרו לתת פתרונות למעטים שהגיעו, כולל אפיון מיוחד, חלקם בהרכב משפחתי עם שתי נשים וכו', היינו צריכים להתמודד עם הבעיות האלה, ועם מספר ילדים גדול. נתנו מענים מיוחדים וייחודיים לקבוצה הזאת.


החלטה בנושא מענקי משכנתאות לעולים הייתה כמו כלל מענקי משכנתאות לכלל הזכאים, שבוטלו בהחלטת ממשלה ב-25.3.2003 וכנ"ל גם בהחלטה של הכנסת.

המשכנתאות לאתיופים לא בוטלו.

חלק מהאתיופים לא כל האתיופים דרך אגב, גברתי, רק משפחות העולים הנמצאים במרכזי הקליטה זכאים למענקי משכנתאות.

למה ל-18 איש לא? כי איזושהי תופעה שחברי-כנסת צריכים להילחם על קבוצות שליליות, בשביל מה אתה עושים את זה?

אני אסביר. אנחנו פנינו לראש אגף התקציבים בסוף 2003 או 2004. לאור מספרם המועט של עולי תימן בארץ וגם אלה שאמורים להגיע וכל הרקע של הנושא, אמרנו שאנחנו בעד לתת להם מענקי משכנתאות חריגים בדומה לעולים מאתיופיה. ההחלטה של ראש אגף התקציבים הייתה שמחר ויש השקפת רוחב, הוא לא היה מוכן לאשר את זה.

בבית הוא צריך לקחת אותם.

מי שקובע מדיניות זה ראש אגף התקציבים באוצר?

אנשים באו מארה"ב.

השר שלנו שלח בפניות ויש התנגדות של אגף התקציבים.

18 מארה"ב, מה צריכים לעשות עם האנשים האלה, אני לא מבין, איזו מדיניות?

אני רק רוצה להגיד את הדבר הפשוט הזה שיש החלטת ממשלה מיוחדת לעולי אתיופיה ממרכזי קליטה, ואם רוצים להכניס קבוצות אחרות, צריך שהממשלה תחליט על זה. זה הנוהל וככה הדברים צריכים להיעשות.

מי צריך לעשות את זה?

מי שרוצה.

אני?

הממשלה צריכה להחליט על זה.

אבל זה לא מקובל שלאלה נותנים ואלה רק 18 משפחות.

יש גם כמה עולים מתימן שלא הגיעו למרכז קליטה, יש בבאר-שבע.

חברים, אתם יכולים לתת הצעה איך לפתור את הבעיה, זה לא פלשמורה שמונה 20 אלף, זה בסה"כ 18 נפש.

280 נפש, 50 משפחות בערך.

ראשית, אני מניחה שיו"ר הוועדה בשם הוועדה יפנה לשר הקליטה, אבל כדאי לחשוב על אפשרות נוספת של איזושהי הלוואה בתנאים נוחים לטווח ארוך. מדובר באנשים שבאים ממדינה קרה כמו שבזמנו הייתה קבוצה בשם האלמירה, אנשים שלא יכולים להביא איתם שום נכס, הם כמעט מוגנבים ארצה.


צריך להכיר בתנאים האלה ולאפשר, זאת קבוצה מיוחדת של סוג עלייה שכמעט אפשר לקרוא לה בלתי לגאלית.

אבל לא מהווה תקדים, אני חושב, אני מסכים איתך לחלוטין.

אז לכן אל תגבילו לעלייה בלתי לגאלית.

ואני מסכים איתך לחלוטין, זה בדיוק אחת הסיבות שנתנו להם אז את מענקי המשכנתאות המיוחדים. דרך אגב, זה היה פעמיים גם בבג"צ והסברנו שאנחנו נתנו את זה וזה היה בסדר.

בסדר, אבל אין פתרון דיור.

ומה קרה בבג"צ?

קבוצת עולים פנתה פעמיים בבג"צ למה נתנו לעולים מאתיופיה ולא נתנו לעולי תימן מענקי משכנתאות וזה היה בסדר, הסברנו את הנימוקים.

מה קרה בבג"צ?

האגף קבע שזה בסדר שנותנים רק לאתיופים.

קיבל את עמדת הממשלה. אבל אח"כ יש מענקי משכנתאות בפיוס. הנושא הזה של ביטולי מענקי משכנתאות, החלטת הממשלה ואח"כ החלטת הכנסת לאישור מענקי המשכנתאות לכלל הזכאים, זו בדיוק הבעיה.


אני לא רוצה לדבר בשם האוצר שזה לא בעיה תקציבית בכמות, הרי זו בעיה תקדימית. אני חושב שזה לא מהווה תקדים.

אז קצת ליצור קטגוריות.

אני מבקש מכם חברים, תתייעצו ותגידו לי איזה מכתב ולמי אני צריך לכתוב, או בלי מכתב, אתם יכולים לפתור את הבעיה, זו בעיה קטנה, זו לא כמו הבעיה של פלשמורה.

יש אמירת פלס שאומרת שתהיינה לזה השלכות.

בסדר, אין פתרון?

איזה השלכות רוחב יכולות להיות במקרה הזה?

אנחנו נבדוק את זה אצלנו, למרות שאני מזכיר, גם היו בג"צ-ים ובכל זאת העניין שאנחנו לא צריכים, זה משהו מאוד עדין שאתה לא רוצה להכניס את כל אוכלוסייה שהיא חלשה, כי עובדה שב-2003 החליטו להפסיק עם העניין של מענקי משכנתאות.


לגבי האוכלוסייה הקטנה הספציפית הזאת, אנחנו צריכים לראות מה זה אומר, אם זה באמת זה משהו שלא מהווה תקדים, אנחנו נבדוק את זה אצלנו ונחזור לוועדה.

תוך כמה ימים תיתן תשובה לוועדה?

אני יודע שבאוכלוסייה מבריה"מ יש פנסיונרים, זקנים, אבל הם מסתדרים ואנחנו לא עושים פה מהפכות, אנחנו פותרים את הבעיה איתכם בהדרגה.

כן.

וזו אוכלוסייה גדולה, רק 50 אלף עומדים בתור לדירה. פה הכמויות הן קטנות.

אני מאוד מבקש, זו הפעם הרביעית היום שאנחנו באים לדיון בקשר ליהודי תימן. יש פה החלטות מהישיבה האחרונה אבל יש רק פרוטוקולים, הם רושמים פרוטוקולים ובזה נגמר הסיפור, אין עם מי לדבר, זה לא ייתכן דבר כזה. אם יש ועדות אז שיהיו להן שיניים שיכולות לעשות משהו.


היה מקרה של זקן בן 80 שנתנו להם קומה רביעית, זה לקח שנתיים כדי להוריד אותו לקומה ראשונה. נפגשתי עם שרת הקליטה שהייתה אז ציפי לבני ועברנו במשרד השיכון את כולם בסה"כ כדי לתת הוראה להוריד לקומה ראשונה וזה לקחת שנתיים. שלחנו טלפונים ומכתבים לעמיגור ולכולם.

לא ייתכן שכולם מתעלמים, אף שר כנראה לא בודק מה קורה אצלו ולא מייעלים דברים. זה גורם נזק עצום לעלייה, לא רק של יהודי תימן, אין הכוונה, אף אחד לא מכוון אותם מה לעשות, הם לא מכירים חוקים, לא יודעים כלום, זה לא ייתכן דבר כזה שכולם מתעלמים, כל אחד עוסק בשלו, מה שפחות לתת כסף ולפעמים נותנים לאנשים שלא צריך ולמי שצריך, לא נותנים.

יש פה שתי אפשרויות. אפשרות אחת להגיד לממשלה, כמו שהכרתם ביהודי אתיופיה כקטגוריה מיוחדת ואתם טוענים שאין לזה השלכות רוחב. אנחנו רוצים להכיר בעוד קטגוריה מיוחדת של אנשים שבאים ממדינות ערב שאינם יכולים לעלות באופן רשמי ושהם בתנאי מצוקה מיוחדים ואנא צריך לעזור לכם. זאת האופציה הראשונה ליצור עוד קטגוריה כדי שבאוצר לא יגידו, השפעה לרוחב. כאילו מקרה ספציפי לסוג עולים כאלה כי מחר זה גם יכול לקרות שיגיעו מעיראק או מאיראן באותם התנאים, והרי הם לא יכולים להגיע רשמית. זאת האופציה הראשונה.

גם לאיראן בוטלו המענקים.

או-קיי, אז בבקשה, תצמיד את זה. דבר שני, אני זוכרת שישבתי איתכם לא פעם פה ודיברנו על כל בעיות הדיור, היתה פה מנכ"לית של משרד הקליטה שהסבירה שיש אשכולות כאלה ודירות כאלה להשכרה, הם נותנים מענקים לשכר-דירה לעולים חדשים, ל-X זמן.


אם הם לא יכולים לזכות לקנות דירה, האם קיימת האלטרנטיבה שכמו שהיו במקרים אחרים, שאתם מממנים שכר-דירה למקרים של 100 נקודות והלאה, כי אלה הזכאים ולהם בטח ישנם נקודות ומעלה, האם אתם לא יכולים לממן שכר-דירה.

בסופו של דבר, נציג האוצר הסכים שאתם צריכים להגיע לאיזשהו פתרון, כי הם לא יכולים להיות ככה באוויר.

אני מסכים עם כל מילה שאמרה כאן חברת-הכנסת קולט אביטל, אנחנו היינו פה בוועדה כשהיתה יו"ר הוועדה, לצערי היא אמרה את אותם הדברים וחבל. או זה חוזר על עצמו.


ישנה עליית מצוקה שהמדינה צריכה להכיר בזה. זה יכול להיות משרד הקליטה, השיכון, האוצר. נתחיל עם תימן, מדובר בסה"כ ב-50 משפחות שעוד נותרו בתימן ועוד עשר, חמש עשרה משפחות פה עם בעיות שאפשר לפתור את זה בקלות, זה לא גדול על מדינת ישראל.


וישנה, כמו שאמרה חבר-הכנסת אביטל, עליית מצוקה אחרת של עיראק, איראן. לפני שבוע קיבלתי מכתב מעו"ס במרכז קליטה שיושבים שם אנשים מאיראן למעלה מחמש שנים שאין להם פתרונות דיור, זה לא ייתכן. ואנחנו מדברים היום על איראן והמצב המיוחד ושאנחנו רוצים שיהודים יצאו משם וכמה שיותר.

מישהו נרדם פה בשמירה, סליחה. צריך לקום ולעשות מעשה. אני לא רוצה להגיד שאני לא אבוא, אבל אם אני צריך לבוא לעוד ועדה כזאת שתטחן את אותם הדברים עוד פעם, חבל על הזמן. אני מאוד מציע שתקום פה ועדה פנימית שתגבש מטרה לפתרון הבעיה הזאת כי חבל לבוא כל שנה ולחזור על אותם הדברים.

חברים, אנחנו צריכים להתקדם. כמה אתם צריכים? שבוע הבא מתאים לנו.

לגבי השלכות רוחב. המשכנתאות האלה זה לא דבר שפותר את הבעיות של העלייה.

אני יודע.

לא הכל תלוי ועומד רק על המשכנתאות האלה. אם מדובר בעליית מצוקה, כמו שהאדון הנכבד הזה אומר, אז צריך לחשוב על דברים יותר עמוקים ולא באופן נקודתי לתת כל פעם ל-30-40 אנשים מענקי משכנתאות.

אז מה כן?

אולי עמידר, אולי עמיגור.

אז יש הרבה דברים, אבל אם זה באמת עליות מצוקה, אתם לא יכולים לתת.

תציע לנו עוד דברים.

זה לא התפקיד שלי, אני ממשרד האוצר, זאת ועדת עלייה וקליטה ויש גם את משרד הקליטה.

זאת ועדה של כנסת, יש משרד קליטה ויש את משרד האוצר, אתם צריכים לפתור את הבעיה. אולי יש עמידר ואולי יש עמיגור ולה יש כסף, אולי שכר על טווח ארוך.

הבעיה שלא מתייחסים, אני שלחתי בזמנו מכתבים לנתניהו.

אני ממשרד החינוך ועבדתי בזמנו גם בקליטה ועלייה, אני רוצה להדגיש דבר חדש, אנחנו יושבים ומדברים כאן סביב שולחן, האוויר ממוזג, והכל נפלא, אנחנו כאן לא מרגישים את המצוקה של התלמידים של בית ספר יסודי שמסתובבים בתחנה המרכזית, תלמידים שההורים שלהם בורחים מהבית כשהם באים לבקר, מכיוון שאין לאימא מה לתת.

זה בגלל שאנחנו יושבים פה באוויר טוב. את רוצה שהכנסת תשב שם? אני מבקש בלי ביקורת.

לא, לא, אני מרגישה את זה.

את מרגישה, אני מרגיש שאנחנו יושבים פה בתנאים לא טובים.

גם אני יושבת בתנאים לא טובים והרבה פחות.

בסדר.

אנחנו מרגישים את התלמידים האלה וזה דור ההמשך.

אבל גם אתם צריכים לטפל בזה.

על זה צריך לדבר.

עושים את זה בוודאי, אבל אתה לא יוכל לעשות את זה בלי תקציב. לתלמיד של עולי תימן אין סל קליטה.

זה לא נכון, למה לא מקבלים סל קליטה?

אני אומרת לך את זה.

אתם אומרת דברים לא נכונים.

אני אומרת דברים נכונים מאוד.

אין אפליה בין ארץ מוצא בסל הקליטה.

סליחה, אני אתן לך את הטופס כאן לפני כולם, תלמידים מקבלים 1.75 אחוז.

העליתם בעיה אחרת שהיא בעיה אמיתית, זה בעיית הדיור. את מוסיפה, זה דברים לא נכונים.

איזה דברים לא נכונים פה?

אל תגידי שבגלל שילד מגיע מתימן הוא אינו מקבל סל קליטה. בגלל שילד מגיע מתימן, משרד החינוך לא נותן לו שיעורי עזר.

סליחה, אני נמצאת במערכת.

חברים, אתם רוצים שאני אוציא אתכם. אתם לא מכבדים את יו"ר הוועדה, זה לא הנושא, הנושא זה הדיור. חברים, תתנו לנו פתרון בעוד שבוע ואנחנו נמשיך את הדיון.


אנחנו עוברים לנושא השני.

רק רגע, יש מישהי מהעולים שרוצה לדבר.

בסדר.

יש לי 12 ילדים. אני שמעתי בקול הסוכנות היהודית ועליתי ואני בגן עדן. עליתי מאמריקה, וחשבתי שיעזרו לי ויהיה טוב. הגעתי לשדה התעופה, כולם צילמו אותי, ושלחו אותי למרכז הקליטה בבית קנדה, שם זרקו אותי כמו כלב. לא הגיע לי כלום, דיברתי עם עובדת סוציאלית, היא כעסה עליי וסגרה את הדלת. פניתי למנהל, סגר עלי את הדלת, ואמר לי, תלכי. אפילו לא דיבר איתי. כשעליתי השארתי חצי מילדיי באמריקה, פחדתי שאם אקח כמה ילדים קטנים, לא יסתכלו עלי. היום הגעתי למצב, שאין לי בשביל דירה, אין בשביל אוכל וחשמל. ביטוח לאומי סגרו עליי שמונה חודשים ושלחו לי מכתב. עכשיו הם רוצים שאני אצא מבית-קנדה, איפה אני אשים 12 ילדים? זורקים את הילדים שלי לים.


אפילו אם אחזור לאמריקה, אין לי במה להאכיל 12 נשמות. בעלי בן 80 בפנסיה, לא קיבל כלום, ומי ילך לעבוד? אני. זה מכתב מהסוכנות היהודית. איפה אני אזרוק את 12 הילדים שלי? אני אזרוק אותם לבית-סוהר שלכם. אני מצטערת עכשיו הבית שבור.

בסדר, אנחנו מבינים אותך. איך זה קורה שזורקים גברת עם 12 ילדים?

בעקרון מרכז הקליטה ניתן לעולים למשך שנה, כי אנחנו מעונינים שתהיה כמה שיותר תחלופה. בלתי אפשרי להשאיר עולה במרכז קליטה, חמש, שש, עשר שנים כשבאים עולים אחרים מכל מיני ארצות.


זו בעיה של התחלופה במרכז הקליטה. מצד שני, צודקת הגברת שמשרד הקליטה, השיכון, עד היום לא נתנו לה פתרון.

היא לא מדברת על זה שלא נתנו פתרון, היא מדברת על זה שמרכז הקליטה זורקים אותה החוצה.

יש לי במרכז הקליטה באשקלון למעלה מעשר משפחות מאיראן.

אתם הולכים לזרוק אותם החוצה.

לא, אנחנו לא נזרוק אותם, אבל אנחנו גם מצפים מכם לפתרון.

זה שני דברים. נתנו את הפתרון, מענק. פה יש בעיה שמנהל מרכז הקליטה מאיים לזרוק אותה עם 12 ילדים, אז תתייחס לנושא הזה.

אנחנו נבדוק את הנושא הזה, אבל יחד עם זה, אנחנו מבקשים פתרון ממשרד הקליטה.

בסדר, הבנתי, אבל זה משהו אחר, זה שני דברים שונים.

אז בסדר, בוא תגביל, תגיד לי מתי הגברת הזאת תקבל פתרון דיור, אני לא אזרוק אותה, תגיד לי מתי היא מקבלת פתרון.

עד שהיא תקבל.

עוד חמש שנים, עשר שנים אולי.

אם אין לי פתרון, אני צריך לנקוט באיזושהי פעולה.

אני אשאל אותך שאלה אחרת, יוסי, מתי בפעם האחרונה זרקתם משפחה מתימן ממרכז קליטה?

אף פעם לא.

אף פעם, תודה רבה, תגיד את זה.

אבל זה לא פתרון שיישארו במרכז קליטה.

זה משהו אחר.

אין משהו אחר.

זה משהו אחר.

המדינה מפסידה כסף בזה שעולים נמצאים במרכז קליטה.

אתה תעמיד דברים על דיוקם, אתה מדייק?

אני מבקש, הוויכוחים לא יעזרו.

סליחה אדוני היו"ר, הגברת אמרה שאנחנו גנסטרים, לדעתי היא צריכה לצאת החוצה.

פעם אחרונה שאני שומע דברים כאלה פה.


אתה ותיק בדברים האלו, איך אפשר ומתי אפשר לקבל איזה פתרון למשפחה הזאת?

אם לא יהיה לנו אישור מהאוצר למענקי משכנתאות, לא יהיה פתרון. אני אומר פה דברים ברורים וחדים, אין לנו יכולת לתת פתרון אחר.

קודם היו מקרים כאלה?

היו, נתנו להם מענקי משכנתאות.

ואיזה משכנתא הם קיבלו, כי אני מבין שהם צריכים דירה גדולה.

נתנו להם מענקי משכנתאות.

שאיתם יכולים לקנות דירה לכל המשפחה?

כן.

ומתי זה בוטל בדיוק?

בסוף מרץ 2003 עם ההחלטה של הממשלה על ביטול כלל המענקים.

14.10.2003.

אני לא יכול פה לקבל החלטה, אני רק רוצה לפנות במכתב. אבל מכתבים זה לא עוזר. אני פונה לנציג משרד האוצר, הנה יש משפחה 12 נפשות, מה לעשות איתם, אתם ביטלתם, אולי אפשר במקרים מיוחדים לפתור את הבעיה עם מענקים, אני מבקש ממך.

אנחנו צריכים לטפל פתרון כולל.

כולל, אבל אני פעם ראשונה עסוק עם משפחה 12 ילדים ואני מבין שאי אפשר לחיות בלי דירה, וצריך שהילדים יהיו בתנאים מסוימים.

כן, אבל בתור משרד אוצר אנחנו לא יכולים, הכתובת במקרה הזה זה משרד הקליטה.

בסדר, משרד הקליטה אומר שאתם הכתובת.

בעניין של משפחת אחת עם 12 ילדים הכתובת זה משרד הקליטה, הוא מטפל בעולים, הוא יודע מה קורה איתם.

מי נתן אז את ביטול המשכנתאות והמענקים.

האוצר.

אני מבקש משני המשרדים, תנו לנו פתרון.

אנחנו הרבה פעמים התקשרנו, הרבה פעמים שלחנו מכתבים, אין תוצאות, אתה מדבר לקיר. כך גם משרד השיכון, משרד הקליטה, הסוכנות, אין עם מי לדבר, במיוחד בנושא יהודי תימן.

זה לא יהודי תימן. בכל המקרים האלו יש בעיה. אני מבקש מכם איזה פתרון. הוועדה תפנה לשר האוצר, אנחנו לא יכולים לשתוק במקרים כאלה, אנחנו צריכים גם לעזור לאנשים.

אדוני, בקשר לתקציב בשביל להעלות את היהודים מתימן.

לא, לא, תקציב זה תקציב, אנחנו סיימנו את הסעיף ראשון. אנחנו עוברים לסעיף השני, שהוא עליית המשפחות האלה שאתה מביא מתימן.

כבר אמרתי, תימן זו מדינה בלתי צפויה. בסה"כ נשארו כ-50 משפחות, חייבים להוציא אותם מהגלות הזאת. אף אחד לא מממן עכשיו את יהודי תימן, קודם זה היה הג'וינט, היום אין וחייבים לגמור עם זה מפני שהסאטמרים שם מסיתים והופכים אותם לאנטי מדינת ישראל, חייב להיות איזה פתרון, מישהו ברמה גבוהה חייב לדון על הנושא באופן רציני.


יש לכם במשרד השיכון, משרד הקליטה, ועדה ציבורית, ועדה עליונה, ועדת חריגים לכל הוועדות לוקח שנה שנתיים ואין פתרון. היו כבר מצבים שאנשים ברחו.

עלייה – זה לא רק להעלות, בעלייה צריך לפתור את הבעיות.

בכל מפגש שמגיע לוועדת חריגים כבעל משפחה שבא מארץ, כמו שאתה אומר, עליית מצוקה, מקבלים מאתנו במסגרת ועדת חריגים, זה עולה במערכת השיקולים. אתם מדברים על משהו שהוא לא כחריג אלא כנוהל.


קודם כל לוועדה הזאת אין בכלל אפשרות לתת מענקים, היא יכולה לתת פתרונות דיור. אין קשר בין ועדות חריגים.

הוועדות האלה גורמות למרירות ויש הרבה כאלה שעזבו את הארץ בגלל זה.

תן דוגמה.

אתם עושים טבלאות עד ארבע נפשות. מארבע נפשות עד עשר אין לכם טבלה, אז צריך ללכת לוועדת חריגים, ועדה עליונה, ועדה ציבורית. זה ממרר ואני אומר לך את זה מתוך ניסיון. אני שלחתי עשרות מכתבים למשרד השיכון והחבר קצב מכיר את הבעיות.


במקום למרר את האנשים צריך לעשות טבלה לארבעה ילדים, כמו שעשו לשניים ושלושה, ארבעה מקבלים X כסף, וגם שישה, שמונה וגם עשרה.

אולי הבעיה של משרד השיכון זה שהיא עובדת עם יותר מדי טבלאות.

רמה א', רמה ב', רמה ג'.

ברוב הוועדות שהייתי פה, כולם מתלוננים על זה שאנחנו יותר מדי צמודים לטבלאות.

ל-50 אלף עולים שהגיעו בשנת 1990 אין פתרון דיור, הם עומדים בתור. אני מבין שבמקרים כאלו צריך לעזור.

זה עמוד השדרה של העם היהודי. בסוף נהיה כאן מיעוט.

בסדר, אין פתרון דיור ואתה צריך להבין שפתרון דיור זה לא מהיום למחר זה לוקח שנים.

מה שקורה זה לא בגלל שאין, הם מוציאים מיליונים לדברים חסרי חשיבות, בדברים חשובים הם לא משקיעים.

אני חושב שאתה מצייר פה אולי תמונה של אפליה, אני לא בטוח שזה נכון.

אני מתייחס לעובדות. אבל אם מדברים על אפליה, המצב של יהודי תימן מופלה לרעה.

אני יו"ר ועדת חריגים עליונה, יש לך את הטלפון שלי, תתקשר, על כל מקרה של אפליה, אני אטפל באופן אישי. אין מצב כזה של אפליה.

אם מדברים על אפליה, אני צריך להגיד כיו"ר הוועדה, כשמגיעים רוסים אומרים שיש אפליה, כשמגיעים אתיופים, אומרים שיש אפליה. מי שלא מקבל טוען שיש אפליה. אין אפליה, אין דיור זה דבר אחר, אין פתרון.

שלא יתפרש פה שיש פה שני צדדים.

זה לא פותר את הבעיה ובאופן מעשי יש בעיות, יש אנשים שרצים בוועדה ציבורית עליונה במשך חמש שנים. בחמש שנים הסיפור לא נגמר, אני אוכיח לך את זה.

אנחנו מסכמים, אני מוכן לשבת ישיבת המשך אתי אישית.

תודה רבה, מאה אחוז.

קיבלנו פתרון. יש בעיה שצריכים להעלות לפה מתימן 280 נפש.

כ-50 משפחות.

אין אצלנו קשר דיפלומטי עם תימן.

לא צריך, זה לא בעיה, יש קשר עם האנשים ואפשר לשלוח שליחים, זה לא הבעיה, צריך כסף בשביל להעלות אותם, זה הכל.

יש פה נציג מהג'וינט?

הם הוזמנו, הם לא הגיעו.

דרך אגב, הג'וינט סיים את העבודה שלו, אני עבדתי איתם עד לפני שלוש שנים ולא היו שום בעיות והם עשו הרבה מאוד.

משרד החוץ, מה אתם יכולים לומר לנו לגבי תימן ולגבי העולים מתימן? איזה מדיניות יש?

מדיניות עלייה זה לא משהו שנקבע ע"י משרד החוץ. כמו שאמר האדון, אין פה מגבלה, אמנם אין לנו יחסים דיפלומטיים עם תימן אבל אין גם מניעה מיהודי תימן לעלות, אין איזה מצד שלטונות תימן. אין כאן איזה שהוא אילוץ דיפלומטי, כפי שאני מבין את זה היום, שמחייב פעולה של משרד החוץ, משרד החוץ יכול, אני בטוח, לסייע במשהו.

לעזור להם?

הוא יעשה את זה, אבל אני לא בטוח שבמקרה הספציפי הזה הוא הכתובת העיקרית.

בסדר, מה הסוכנות יכולה לומר על זה?

אנחנו מכירים הרבה שנים את שלמה שעסק בנושא של העלייה הזאת עם הג'וינט. ומאז שהוא חזר לארץ והפסיק, הצענו לו שימשיך באופן אישי בעמותה שלו לעסוק בנושא הזה של העלאת יהודי תימן ואנחנו נממן.


הסכומים שהוצעו לו על-ידינו לא נראו לו. מה שאנחנו כן עשינו, אנחנו ב-27.9.06 קיבלנו החלטה גורפת לגבי יהודי תימן, כל מי שנמצא בתימן וירצה לעלות, אנחנו נממן לו את כרטיסי הטיסה ואת הוצאות הדרכון, ואת הנסיעות וכל מה שכרוך אחר.

זה הפרוט בעבר נתנו לנפש בודד 200 דולר, היום אנחנו נותנים 1,500 דולר. לשתי נפשות נותנים 2,500 דולר; לשלוש נפשות 4,000 דולר וכך הלאה עד שש נפשות שמקבלות 7,500 דולר ובזה ניתן לקנות דרכונים וכרטיסי טיסה וכל מה שצריך.

מאז שהתחלנו עם זה הגיעו שמונה עולים לארץ ושנמצאים במרכזי קליטה, הגיעה משפחה עם שלוש נפשות, הגיעו בודדים, אין שום בעיה, העסק מתחיל לטפטף. הבעיה שהצגנו פה שהיא בעיית הדיור שצריך לפתור אותה.

תסלח לי, הסוכנות לא יכולה לטפל בעניין הזה. אני אתן לך דוגמה, אתמול הגיע עולה מתימן לירדן, אין לו לאן ללכת. אמרו לו, לך לשגרירות, הוא לא מבין מה זה שגרירות, הוא לא יודע לאן ללכת, חצי יום התקשרתי כדי לאתר אותו, כדי שידאגו לו, התקשרתי לשגרירות בירדן, זה לא כל-כך פשוט כמו שחושבים.

זה לא נכון.

אל תגיד לי לא נכון. אתמול שניים הפסידו את הטיסה בגלל זה, הם לא מכירים את המשפחות ולא את האנשים בסוכנות. זה לא כל-כך פשוט, הביאו שלושה או ארבעה ילדים. אסור להביא ילדים למטה מגיל 15 בלי הורים, ואחר-כך מחתימים את האישה הזאת כדי שתהיה אחראית על הילדים.

מה אם היה קורה משהו לילדים? אסור דבר כזה, צריך לסדר שמשפחה עולה, זו לא מדינה אירופית, יש הרבה בעיות.

שלמה, רק לעדכן אותך, אנחנו מטפלים לא רק במדינות אירופאיות, אנחנו גם מטפלים ממדינות מצוקה, אנחנו מטפלים בעיראק, באיראן, בסוריה ובעוד כמה מדינות שהשתיקה יפה להן. אנחנו עושים את העבודה שלנו בשקט עם כל הגורמים הממלכתיים שצריכים. עם כל הכבוד לך, אנחנו לא צריכים אותך באמצע, אנחנו יודעים לעבוד כשאין לנו פרטנר באמצע לגבי סוריה ולגבי עיראק, אנחנו לא צריכים גם לגבי תימן, אנחנו עובדים, ואנחנו נמשיך להעלות את היהדות הזאת.


ואני מקווה בעזרת השם ובעזרת הוועדה וההחלטות שיתקבלו פה.


לגבי מה שהוא אמר, שאתמול לא היה פתרון, זה לא פשוט לא נכון. היות ואין לנו שליח בירדן, במקומות שאין לנו שליח באותה מדינה, אנחנו נעזרים במשרד החוץ. משרד החוץ לבקשתי, שלח רכב עם נהג והביאו את האנשים.

הוא לא מצא אותו, אל תגיד לי וגם לא קיבל ויזה.

אוי באמת.

אני דיברתי עם הקונסול, יוסי, אתה לא יודע.

טוב, אני לא יודע.

זה לא אומר שהם לא רוצים לעשות. יש פנצ'ר, נו, אבל מה אתה מציע?

זה לא עניין של פנצ'ר, אני דיברתי אתו עוד כשהיה בארץ, הוא היה בדרך לירדן, ביום שני הם חוזרים. הוא אמר לי, אל תדאג יוסי, כשאני אגיע לשם, אני אטפל בזה.

כן, אבל הוא לא טיפל.

הוא טיפל או לא טיפל, הנה יושב פה נציג משרד החוץ, הוא שלח רכב לשם. העובדה שהם הגיעו.

לא הגיע לא רכב ולא כלום, אני יודע מה היה שם.

בבקשה חה"כ אלקין:

יש לנו סטטיסטיקה אבל זה יהיה לא רלוונטי לגבי הנושא הזה כי כשהתחלנו להעלות היו בתימן אלף יהודים.

1,200.

היום יש 200. זה שארית הפליטה שנשארה שלא בדיוק רוצה לבוא.

בשנים האחרונות כשהעמותה פעלה, כמה אנשים הצליחה להעלות לכאן בשנה?

היו שנים שהיא הצליחה להביא אחד, היו שנים שהיא הצליחה להביא 20,30,40.

בשנים האחרונות ובאותן תקופות שג'וינט טיפל בזה?

ב-1998 היו 20; ב-1990 78; ב-2001 שלוש; ב-2002 שש; ב-2004 16. השנה אנחנו הבאנו שמונה בלי ג'וינט, בלי אף אחד. שנה שעברה היה כל השנה חמש, השנה הבאנו עד עכשיו שמונה ויש לנו עוד כמה משפחות בדרך.

ברצוני לציין שלסוכנות אין קשר לעלייה של יהודי תימן, חוץ מזה שהם מקבלים אותם פה, אין להם שום קשר. עם כל מבצע שעשינו הם פונים לתקשורת כאילו זה מבצע של הסוכנות כשאין להם שום קשר. ותאמין לי, הסוכנות מסורבלת ולא מאורגנת.

זה נכון אבל יחד עם זאת, שמונה אנשים עלו והסוכנות אומרת שהיא העלתה אותם.

אני טיפלתי בנושא, אני מכיר כל משפחה ויודע כמה ילדים יש לה, יש לי עוד כמה שהם בטיפול, אין לי תקציב, אני לא יכול להוציא.

אבל לסוכנות יש תקציב, הם רוצים לעזור.

הוא אומר לך שהם העלו, אבל הם בכלל לא קשורים לנושא. העלנו אותם עם עמותה בארה"ב, הם מקבלים אותם פה.

האם חברי הכנסת מבינים מה קרה פה ומה יקרה פה? אני לא מבין שום דבר. הסוכנות זה ארגון שיכול לעזור.

אנחנו נכנסנו פה לוויכוח, נראה לי שלא מענייננו.

צריך לתת פה פתרון כללי. אין פה שום דבר מיוחד.

מקובל, בנקודה שניה, צוות שיבחן באמת את הקליטה וכל הכרוך בזה.

לא, את זה סידרנו לנושא הראשון. אבל בנושא השני, אין כלי אחר להעלאת יהודים ארצה מאשר הסוכנות היהודית. אם הסוכנות היהודית מוצאת לנכון להיעזר בכל מיני גורמים.

והוועדה יכולה רק לדבר עם הסוכנות, היא לא יכולה לדבר עם עמותות או עם מישהי אחר. פה פתרון הבעיה זה רק עם הסוכנות.

תאמין לי, הסוכנות מעונינת לא פחות ממך ורוצה שיהיו כמה שיותר אנשים.

מה שעומד לנגד עינינו זה העלייה במשך כל השנים. לא פעם סיכנו אנשים לטובת העניין הזה. שלמה רוצה לנהל לנו את הנושא של תימן ואנחנו לא מעונינים.

אתם ניהלתם בכלל?

השאלה היא מבחן התוצאה. האם אתם באמצעותו יכולים להגיע לתוצאות יותר טובות?

לא, אנחנו מוכיחים את זה שלא.

אתה לא מוכיח כי אני מטפל בזה ואני דאגתי שיגיעו לפה. אתה לא שילמת גרוש אחד לעולים האלה, הם עדיין חייבים עבור הנסיעות כי הם לקחו הלוואות. כל פעם כשעולים מגיעים הסוכנות קופצת: "מבצע של הסוכנות".

שלמה, בצורה הזו אתה לא תפתור את הבעיה. צריך לפתור את הבעיה בשותפות, בכבוד. אתה כל הזמן טוען נגד הסוכנות, ככה לא פותרים בעיה.

הגיעו מים עד נפש, אני מנסה למדבר יפה. שנתיים אני מנסה לנהל מו"מ עם הסוכנות כדי לסגור את העניין, ושום דבר לא נגמר.

אנחנו ניסינו לעשות משהו מעבר לזה. רצינו לתקצב אותו כדי שיעבוד גם במקביל.

אני לא רוצה תקציב בשבילי, אל תעשה לי טובות.

אנחנו כסוכנות לא יכולים לתת כסף סתם לגורם פרטי.

בתור עובד סוכנות לשעבר, עכשיו אני לא מבין אותך. הסוכנות היהודית פועלת מול הרבה גורמים בחו"ל ויודעת להעביר להם תקציבים.

לא, בנושא הזה אין לנו בעיה ששלמה יטפל וידאג פה בארץ. הוא רצה כספים מראש לדברים שלא נראים לנו, פשוט ירדנו מזה.

אני עבדתי עם הג'וינט, תרשה לי.

עכשיו אני כבר לא מבין, אתה אמרת לפני רגע שרציתם לעבוד דרך העמותה ולא הצלחתם כי הם רשומים בחו"ל ולא בארץ. לי זה נראה מוזר כי אני מכיר את הסוכנות שפעילה דרך הרבה גורמים גם כשהם רשומים בחו"ל ולא בארץ ויודעים להעביר להם כסף, למרות הבעייתיות שלפעמים קיימת.


בכל מקום הם יודעים לעשות את זה, במוסקבה, בקייב ואפילו בניו-יורק. אז את זה אני לא הבנתי, אם אתה אומר שאין לי צורך בעמותה הזאת, זה עניין שאפשר להתווכח ואפשר לראות את התוצאות. אבל אם אתה אומר שרציתי אבל לא מצאתי דרך טכנית, את זה אני לא מבין.

לא דרך טכנית, אלא הוא לא קיבל את הסכומים שהוצעו לו וירדנו מזה. כשירדנו מזה מסתבר שבעצם עשינו טוב לעם ישראל ולעולים ולעלייה, זה מוכח בסטטיסטיקה.

האם זה קשור לזה שהוא רשום בחו"ל, עדיין אני לא מבין.

הוא ביקש להעביר לו כספים ואז המסתבר שהעמותה שלו לא פה.

אז מה הבעיה? לממשלת ישראל זו יכולה להיות בעיה.

על הבעיה הזאת אולי היינו יכולים להתגבר.

לא אולי, בטוח שהייתם מתגברים.

העניין היה הסכומים שהוא רצה שנקציב לו וזה לא נראה לנו.

לא, זה לא העניין. אני עבדתי עם הג'וינט אולי 15 שנים בנושא הזה.

חברים, לא פה.

אבל זה חלק מהעניין.

פה צריכה להיות חקירה מי צודק ומי לא צודק.

לא. אני הגשתי להם הצעת תקציב, בתימן אתה צריך להוציא להם תעודת זהות, צריך להוציא להם דרכונים בשביל שיעלו, וצריך בשביל יפוי כח. צריך עבור נסיעות, יש מקומות בצפון תימן שמהם שמונה שעות נסיעה לעיר הבירה בשביל להוציא דרכון, זה לא כל-כך פשוט.

אנחנו מכירים את זה ועושים את זה.

כשעבדתי עם הג'וינט לא שום בעיות. נפגשו, קיבלו קבלות, לא הייתה שום בעיה במשך 15 שנים. רק כשמגיעים לארץ, יש בעיות.

אז תעבוד עם הג'וינט, מה אתה רוצה מאתנו.

טוב, יוסי, אני מבין אותך.

בסדר, אנחנו יכולים לקרוא לסוכנות, לג'וינט לעזור למדינה להביא את המשפחות האלה לארץ. אבל איך להביא? אני רואה שאתם יכולים פה להגיע למרד.

אני הבאתי 80 אחוזים בלי שום בעיה. לסוכנות אין קשר, הם רק קיבלו אותם בארץ.

ישנה כאן נציגת משרד הרווחה, לפני שהיא הולכת אולי יש ענייני רווחה שצריך להעלות בפניה בעניין אלה שנמצאים בארץ?

המשפחה התנאים שבהם הם חיים, 16 נפשות.

רק בעיה של דיור.

בסדר, דיברנו על כך, זו בעיה באמת. אנחנו מבקשים ממשרד האוצר, ממשרד הקליטה לפתור את הבעיה. אני לא בטוח שזה יהיה מחר, אבל מתחילים איזה דיון על זה.

לא, אני נמצא בבית-קנדה רק שלוש שנים. כבר עברו כחמישה מחזורים של עולים אתיופיים הלכו, הם באים לשישה חודשים והולכים לנתניה, לכפר יונה, קונים וזהו. אני כבר שלוש שנים שם ורוצים שאני אצא, לאן אני אצא?

את זה אני מבין, אני לא מבין מי צריך להביא לפה, אני יודעת שהסוכנות צריכה להשתתף, הג'וינט צריך להשתתף, אם יש עמותה, היא צריכה להשתתף. אבל ההסדר הוא ביניכם, אני לא שופט פה.

לי איכפת רק מעצמי. אני רוצה לצאת מבית-קנדה, אני רוצה לחיות כמו כל אזרח, אני רוצה להשתקם, אני לא יכול להשתקם בבית-קנדה, החיים שם בלתי נסבלים עם שלושה ילדים בתוך חדר אחד, השירותים שלי מתפוררים, יש חורים בקיר, הכל בנוי מחול, זה נראה כאילו לקחו את חול הים של אשקלון ובנו את בית-קנדה.


תוציאו אותנו לאתיופיה ותעלו אותנו כאתיופיים.

בסדר, אני מבין.

הייתה שם רוסיה מסכנה שישבה שם 14 שנים עם אימה הזקנה והם כל הזמן מנסים לזרוק אותה ומתייחסים אלינו ממש גרוע מאוד. מחלקים חלב וחיתולים לתינוקות עוזרים באוכל, ולי לא עוזרים בגלל שאני תימני, יש אפליה.

אין אפליה.

אז למה לנו לא מחלקים?

חברים, אני לא יודע איך לפתור את הבעיה שלהם, אני לא זה שצריך לפתור, אני צריך לקרוא לממשלה ולסוכנות לעזור להעלות יהודים מתימן. אני אשלח מכתב לראש-הממשלה, לסוכנות, לג'וינט.


באשר לבעיות דיור ובמיוחד למשפחה הזאת, אני מבקש ממשרד הקליטה, ממשרד האוצר, אני גם אשלח מכתב לשר האוצר ולשר השיכון יש מקרים מיוחדים וזה מקרה מיוחד! זו לא משפחה עם שנים, שלושה, ארבעה ילדים. זו משפחה כל-כך גדולה ללא פתרון עצמי, אם המדינה לא תעזור להם, הם ילכו לאיבוד.


אני מקווה שבעוד שבוע שבועיים, אתם תיתנו לנו איזה פתרון, יושבים פה שלושה: משרד השיכון, משרד הקליטה ומשרד האוצר.

פתרון הדיור הוא לכל מקום בארץ?

תן להם זכאות, זו הבעיה שלי.

אני שואל אותך, אתה מוכן לקבל בית בכל מקום בארץ?

באופן טבעי כל אחד רוצה להיות קרוב למשפחה שלו.

אני שואל אותך, לא באופן טבעי, בכל מקום בארץ?

תשאל אותם.

הוא המייצג, חשוב לי לדעת. הוא מכיר את המשפחות, האם הם מסכימים, בכל מקום בארץ או שיש לכם דרישה למקומות מסוימים?

הם רוצים פחות או יותר לפחות באזור שלהם מבחינת חברתית. אי אפשר לשים משפחה בצפון.

מה הם רוצים, במרכז הארץ?

לא חייב להיות מרכז בדיוק.

בסביבה שלנו, אשקלון, אשדוד.

בסדר, עכשיו אתם לא תיתנו לנו תשובה, אני מקווה שבתוך שבועיים אנחנו נקבל איזו תשובה ותהיו בקשר איתם. אתם יודעים איפה הם גרים?

כן.

וגם פתרון כללי לכולם, זו משפחה מיוחדת. אבל כל המשפחות יקבלו?

יש כמה משפחות, לא עם עשרה ילדים, אבל יש עם ששה, חמישה, שניים, שלושה.

אתה צריך לסכם עם הסוכנות, עם הג'וינט כי אני לא נותן כסף, אין לי כסף, יש לי רק השפעה, אני יכול להשפיע על הסוכנות, אבל אם הם לא מוכנים לתנאים שלך, אני לא יכול לעשות שום דבר.

לא תנאים, זה לא בשבילי אני יכול להציג להם עשרות דוחות שמראים כמה שילמו מהג'וינט.

אני אנסח כך: אם הם לא מסכימים עם תנאי העמותה, אני לא יכול לעשות שום דבר.

אני לא מבין, אם נותנים לך 50 אחוזים מהכסף שאתה צריך, למה לא עובדים עם 50 אחוזים, למה אתה מעמיד תנאי או מאה אחוז או כלום.

חברים, הישיבה סגורה, אתם יכולים לדבר כמה שאתם רוצים.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:05.