כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת החינוך והתרבות

13.11.2006

הכנסת השבע-עשרה




נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 78

מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

יום שני, כ"ב חשוון התשס"ז (13 נובמבר 2006), שעה: 11:45

בית ספר ואדי-אלעין בסכנין

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור – היו"ר

זאב אלקין

חיים אמסלם

מוחמד ברכה

עבאס זכור

דב חנין

ראלב מג'אדלה

אלכס מילר

חנא סוויד

עורסאן עיאדאת – מפקח מחוז חיפה, משרד החינוך

זכריה חרדאן – מפקח כולל מחוז חיפה ומפקח בית הספר "חיוואר", משרד החינוך

מחמוד דיאב – מפקח מחוז צפון למגזר הערבי, משרד החינוך

רות פרלמן – מנהלת גף מיפוי ותכנון – מינהל הפיתוח, משרד החינוך

כמאל עטילה – דובר מגזר לא יהודי, משרד החינוך

עוואד קאסם – יושב ראש מועצה מקומית מזרעה

דאוד אכרם – מנהל מחלקת החינוך, מועצת מזרעה

מוחמד בשיר – ראש רשות, סכנין

סולימאן עותמאן – מהנדס, סכנין

בשיר סולימאן – יו"ר, ועד הורים, בי"ס אלעין, סכנין

אחמד יוסוף סעייד – מזכיר, ועד הורים, בי"ס אלעין, סכנין

חוסיין שעבאן – ועד הורים, בי"ס אלעין, סכנין

חאלד עבד אל רחמן – חבר הנהלה, הסתדרות המורים, מרכז מגזר ערבי בצפון

עו"ד ענבל ריבלין – עיריית חיפה

שמואל דוד – יועץ, שתי"ל

סוהיל אסעד – יו"ר, עמותת חיוואר

ג'לאל חסן – מנכ"ל, עמותת חיוואר

ריאד חדאד – הורה, עמותת חיוואר

אסמאיל טובי – הורה, עמותת חוואר

הישאם רוחאנה – הורה, עמותת חיוואר

אחמד סגייר

נאסר נאסר – הורה, ועד הורים חטיבת ביניים מג'דל כרום

אחמד קסקס – יו"ר, ועד הורים

ד"ר גדעון בן-דרור – יועץ לוועדת החינוך, התרבות והספורט

יהודית גידלי

דרורה רשף

בית ספר ואדי אלעין בסכנין – חבר הכנסת חיים אמסלם

אנחנו עוברים לבית הספר בסכנין. ביקש חבר הכנסת הרב אמסלם להעלות את הבעיות של בית הספר היסודי ואדי אלעין בסכנין. קודם כל, אני באמת מברך. אני חושב שאנחנו מגיעים לכך – וכך באמת זה בוועדה הזאת – שכל חברי הכנסת דואגים לכלל הילדים במדינת ישראל. אני חושב שזאת דוגמה טובה מאד שנותן הרב אמסלם. בבקשה, רק תציג את הבעיה ונטפל בזה במהירות האפשרית.

תודה, אדוני היושב ראש.

האמת היא שאנחנו דנים כאן בוועדה לרוב בבעיות בבתי ספר, צפיפות בבתי ספר, תנאים לא תנאים מבחינת לימודים, וכמובן – בצדק. ואנחנו מנסים לראות איך אפשר בכוחנו הדל כאן בוועדה – הוא לא דל דווקא.

כן. למה להמעיט?

למה להמעיט? לדחוף ולסייע.

אנחנו פותרים את כל הבעיות פה, בעזרת השם.

כן, כמובן. אבל כשאנחנו נתקלים בנושא שהוא בטיחותי ומהווה ממש סכנה לילדים, זה כבר מקומם. האמת היא שהיו לנו הרבה דיונים, ומתוך הדיונים למדתי – הלוא מדברים על סכנה של לימודים תחת מבנים עשויים אסבסט. היו כאן מומחים – והייתי בכמה דיונים – שאמרו שהאסבסט כשלעצמו הוא בעצם סכנה, אבל לא סכנה מיידית. מתי הוא הופך להיות ממש סכנה מיידית וזה גובל כבר במצב שלא מאפשר ללמד? כאשר האסבסט מתחיל להתפורר או שיש סדקים באסבסט.


בבית הספר בסכנין, מעבר לעוד בעיות – יש לנו כאן דוח, אתם תוכלו לראות שבאמת מעלים הרבה בעיות שם, הרבה ליקויים, יש הרבה דברים לשפר – יש שם בעיה. רוב הכיתות מתוך 13 או 14 כיתות הן במצב כזה. הילדים ממש יושבים שם ומסתכנים יום יום.


אדוני היושב ראש, אני לא יודע מה להציע. אני לא הייתי רוצה להוסיף שמן על המדורה ולומר שבמצב כזה, לא ללמד שם. זו הדחיפות וזו הבעייתיות שאני חושב שכדאי לתת את דעתנו אליה. ובמצב הזה – רואים אותו מספר פעמים – השאלה היא מה להמליץ.

בסדר, תודה.


נציגת משרד החינוך.

אנחנו העברנו לסכנין, לעירייה, 200,000 שקל להחלפת הגג בסוף ספטמבר, בנוסף ל-185,000 שקל לשיפור בכל מצבו של בית הספר, שהם לקחו ממנו כבר 50%, ואני מקווה שהם יתגברו עם הסכומים האלה על כל בעיות מצבו של בית הספר.

אתם שקלתם מה הצרכים כדי להחליף את כל האסבסט שם?

אנחנו נתנו בהתאם ליכולות של התקציב שלנו ולצרכים של הרשות.

השאלה אם זה מספיק?

אני מקווה שכן.

עשיתם הערכה כמה צריך להוציא בשביל לפתור את הבעיה הבטיחותית?

לא יכולנו לעשות הערכה כי הזמן דחק. נתנו את הסכום שנראה היה שיספיק.

נתתם את הסכום בלי לעשות הערכה.

נכון.

קשה לי להבין את זה. כמה זמן לוקח לעשות הערכה? שולחים מישהו ועושים הערכה.

לא, הרשות צריכה לעשות הערכה ולהעביר את הכסף. אנחנו העברנו להם, בהתאם למה שהם אמרו, 200,000 שקל.

נציג העירייה.

סליחה. אני ממשרד החינוך, אני מפקח מחוז הצפון במגזר הערבי. מצב המבנה, אדוני, הוא מתחת לכל ביקורת. הוא מצב איום ונורא. והפיתרון צריך להיות החלפתו וחיסולו.

לא מאתיים אלף שקל.

זה הפתרון. לחסל אותו מוקדם ככל האפשר.


עכשיו, אגף הפיתוח, תוך שיתוף עם העירייה – ראש העיר תכף יגלגל מה היה מאז שהאסבסטונים האלה נבנו. אני לא רוצה להיכנס לפרטים, רוצה לציין עובדה: בית הספר במצב קשה ביותר. הוא אחד הקשים ביותר שיש למחוז הצפון, בין ערבים, יהודים ודרוזים.

ויש הרבה קשים.

אחד הקשים ביותר. אני לא רוצה להיכנס לזה, אבל מצבו קשה מאד.

תודה. אז אתה בעצם חושב שה-200,000 שקל האלה הם בעצם - - -

אקמול.

אקמול לסרטן?

אני לא רוצה להיכנס לצד הכספי, אבל אני חושב שהפתרון הוא כמה שאפשר לצאת מהמקום הזה למקום קבע. ראש העיר יגלגל עכשיו מה עם הקבע. אני רוצה לצאת מיד. לא לעשות כמה תיקונים ולהגיד אחר כך: עוד חמש שנים.

אדוני, אנחנו רוצים פתרון מיד. בינתיים, מה עושים מיד. עוברים בית ספר, עוד שנתיים, עוד שלוש – זה סיפורים. עכשיו, מה עושים?

אדוני ראש העיר יוסיף. אני אמרתי: המצב קשה.

בבקשה, ראש העיר.

סליחה, אני אקטע אותו. החברות פה – נראה שדיברו על בית ספר אחר. היא דיברה על מג'ד אל-כרום, סליחה.

אולי טעיתי. בית ספר אחר. חשבתי שמדברים על זה.

כי אני מסתכל על ההתחייבויות, אין התחייבויות כאלה.

אמרתי: אולי נעשה משהו בינתיים, אז שתקתי.

אז סכנין – מה באתם הנה? יש לנו סיכום.

בשעה שלוש נגיע גם אל מג'ד אל-כרום.

רגע, ראש העיר היה באמצע להגיד משהו.

אני אמרתי שבאמת כל הכבוד לכבודו שביקר בסכנין וראה את בית הספר הזה שהוא מתחת לכל ביקורת. אני גם רוצה להודות בהזדמנות זאת לכבוד המנכ"ל, מר שמואל אבואב, שהיה בסכנין לפני חודש וחצי, שמע את ועד ההורים ושמע את דעת העירייה שהיא בדיוק זהה לעמדת ועד ההורים, ונתן לעיריית סכנין לבנות בית ספר יסודי שביעי. זה בנוסף לבית ספר שכבר קיבלנו עליו הרשאה תקציבית, את שלב א' שלו כבר סיימנו, ואנחנו בהתחלה של שלב ב'. כך שעניין פתרון הקבע - אם נשלים את שלב ב' של בית הספר השישי, נשאלת השאלה מתי נתחיל בבניין בית ספר שביעי. אם נתחיל היום או מחר או מחרתיים, אנחנו, באמצע שנת הלימודים הבאה, יש לנו עוד שני בתי ספר ובזה נסיים את כל הפרשה. אבל, מה עד אז? לכן, אני מאמץ את עמדת חבר הכנסת הרב אמסלם מטעם ש"ס, אני מודה לו ואני מודה לכל חברי הכנסת שנמצאים כאן. זה באמת מצביע שאת החלום שהתחלנו בו בבית הספר הראשון, חיוואר, לאט לאט אנחנו מתחילים להרגיש אותו, לממש אותו. לכן אנחנו דורשים, כבודו, מיידית, שמשרד החינוך יספק לנו 13 קרוואנים תקינים ותקניים עד שבית הספר השביעי יוקם, ואני חושב שתוך 12 חודשים, 14 חודשים, יהיה מוכן. בתנאי שמשרד החינוך יתחיל לתת הרשאה תקציבית לבית ספר שביעי.

אני מסכים לכל מילה שוועד הורים דורש ומבקש ואני מודה להם, באמת, שהם העלו את הנושא הזה, אחרת המצב היה נמשך והיה אסון בעוד שנה או שנתיים.

תודה רבה, נציג ועד ההורים.

אנחנו לא נסכים להמשיך אפילו יום אחד, יותר, בבית הספר הזה. אדוני יושב ראש ועדת החינוך, הרב מלכיאור הנכבד, חברי כנסת, אורחים נכבדים. בהתחלת דברי תודתי נתונה לידידי חבר הכנסת הרב חיים אמסלם, על זה שפעל למען זירוז הדיון בוועדה כאן. חברות וחברים יקרים, בבית ספר ואדי אלעין בסכנין לומדים 380 תלמידים ב-13 כיתות לימוד, והם נמצאים בתנאים מאד קשים ובלתי נסבלים. כל מי שמבקר בבית הספר נדהם למראה עיניו. לא יעלה על הדעת שבשנת 2006 תלמידים לומדים בתנאים כאלה. מצב זה אינו מייצג ואינו הולם את מערכת החינוך בתקופה זו.

ברצוני לתאר לכם באיזה מצב נמצא בית הספר.

1. התלמידים לומדים בקרוואנים מוזנחים ועלובים המשמשים כחדרי לימוד. מצב הכיתות מבפנים רע מאד. הקירות החיצוניים והפנימיים עשויים לוחות אסבסט שנמצאים במצב בלייה מתקדם, יש בהם הרבה שברים, ובכך נחשפים התלמידים לסכנה בנשימת סיבי אסבסט. הדבר מהווה סכנה לחלות במחלות סרטן ומחלות ריאה. המחלות הנן קשות ביותר וברוב המקרים מסתיימות במוות של החולים בייסורים. יתרה מזו, לא ניתן לגלות את המחלה במיידית, והמחלה מתפתחת רק אחרי עשרים שנה.

2. בית הספר ללא היתר בניה, ואין בו שעון חשמל. הוא קשור לחשמל בבית פרטי. כאשר לפני שלושה ימים חברת החשמל ניתקה את החשמל, ועכשיו התלמידים לומדים ללא חשמל.

3. גם מטעם משרד הבריאות ומשרד איכות הסביבה קבעו נחרצות איסור לימוד בבתי ספר בהם כיתות אסבסט בלויים, וכי המצב מסכן את בריאות התלמידים והמורים. יש ברשותנו דוחות משנת 2000 של המשרד לאיכות הסביבה ושל משרד הבריאות, שאוסרים את הלימוד בבית הספר הנ"ל. לכן אנחנו מבקשים להעמיד לדין את האחראים הנוגעים בדבר, מאחר שלא פעלו לפי אותם דוחות.
4. אין הצללה בכלל. כשיש גשם הילדים בבעיה, וכשיש שמש הם גם בבעיה.
5. לידיעתכם, השם של בית הספר – שימו לב – השם של בית הספר השתנה במשך השנים שלוש פעמים, אבל המבנה נשאר אותו מבנה, שאינו ראוי להיות בית ספר, רק יכול להיות לשמש כרפת.

לא יכול לשמש כרפת.

מה עם הפרות?

הפרות לא יסכימו. לא יסכימו להיכנס לשם.

אז למה הוא ישמש כרפת אם הפרות לא יסכימו?

אם הפרות יסכימו.


אדוני היושב ראש, חברי הוועדה הנכבדים. המצב בבית הספר מדיר שינה מעינינו – אנחנו, כהורים, ולא נותן לנו מנוחה. ולבי, אני, כיושב ראש ועד ההורים, מלא רחמים על ילדים מסכנים חסרי אונים.


לסיכום, המצב בבית הספר הנ"ל מתחת לכל ביקורת, ואני תובע בכל לשון ומבקש את התערבותכם להורות על סגירת בית הספר מיידית, היום ולאלתר, למען בריאותם ושלומם של התלמידים. אנו, כהורים, לא נוכל לעמוד מנגד או להיות עדים למצב שחס וחלילה יחלה אחד התלמידים במחלה קשה. לכן, אנא מנעו מאתנו לנקוט בצעדים מאד חריפים בעתיד.


ברצוני להפנות את תשומת לבכם לכך שההתנגדות הרצינית ביותר לפי שעה באה מכיוון ההורים, והעקרונות של ההסכם שהיה עם מנכ"ל משרד החינוך, לפיו יוקם בית ספר נוסף – אנחנו צריכים לסיים את המצב הזה מיידית, היום – לא נותנים מענה וספק רב אם הוא הפתרון הנדרש. לעיריית סכנין יש אלטרנטיבה עכשיו. הם יכולים להעביר את בית הספר לבניין תפוח-בית. אשכול-בית. הוא רחוק רק מאה מטר מבית הספר והוא עונה על הדרישות של בית הספר מכל הבחינות.

תודה. רק שאלת הבהרה: מה לגבי הפתרון הזה כפתרון ביניים?

אני אתייחס לשתי נקודות. עניין ה-200,000 שקל – זה לא הועבר.

לא, זה לא הועבר. אתה לא צריך להתייחס.

לגבי תפוח-בית, יש ייעוד לבניין הזה. הוא נמצא ליד חטיבת ביניים, הוא יהיה חלק מחטיבת הביניים, והייעוד שלו זה מעבדות וכל מיני דברים.

אבל כפתרון ביניים.

לא, אדוני. יש פרסום שכבר מפעילים את תפוח הבית - - -

אין פרסום. בעיתונות אין פרסום.

משרד החינוך פרסם מכרז - - -

לא ראינו.

אתה תעיין בעיתונות ותראה. מה שדרוש כרגע, אדוני – כל פתרון הולם, מבחינתנו, אנחנו נקבל אותו. אבל לא במקום תפוח הפיס שהופעל, ועוד שבוע שבועיים יהיה מנהל לתפוח הבית הזה, ואנחנו חיכינו שלוש-ארבע שנים להפעלה שלו.

העיקר למנות עוד משרה.

לא. גם אנחנו מעוניינים לפתור את הבעיה של ואדי-אלעין - -

יש פתרון. הפתרון בידכם - -

וגם את הבעיה של חטיבת הביניים.

אתם עיריית סכנין. ממחר אתם יכולים להעביר את התלמידים לתפוח-בית.

הילדים בסכנה. זה מסוכן מאד.

אנחנו לא נסכים שחס וחלילה יחלה אחד התלמידים.

קודם כל, איך נתתם לזה לקרות? את משרד החינוך אני שואל.

היקפי התקציב שלנו לא מאפשרים - - -

אוי, זה לא – אם אמרו שזה מקום שלא ראוי לחינוך לפני שש שנים, אל תגידו לי סיפורי סבתא. בעניין הזה. סליחה על הביטוי.

אני לפני שש שנים לא הייתי כאן אז אני לא יכולה לענות על זה.

לא, אבל לא יכולים להגיד על מצב כזה חמור, לכל הדעות – עם דוחות של הממשלה, של משרד החינוך. את שומעת את המפקח של משרד החינוך – אי אפשר לענות ככה. פשוט אי אפשר פה. זה לא רציני.

בכל אופן כן ראו את הבעיה, נתנו תקציב לבניית בית ספר חדש, אישרנו לקדם את בית הספר השביעי, כי רואים את הבעיה, ואנחנו לא מתחמקים.

יפה. זה היה צריך להיות לפני שש שנים.

אבל מנהל מחלקת החינוך - - -

סליחה, אדוני, לא קיבלת זכות דיבור.

יש פה שני דברים. אל"ף, אנחנו מברכים על מה שאת אומרת, שיש בית ספר חדש בדרך, אנחנו מבקשים רק שיאיצו את המאמצים כדי שבית הספר הזה יוקם כמה שיותר מהר, שיתחילו מיידית בתהליך – זה בכל זאת תהליך עם כל האישורים וכולי. ראש העיר אומר - - -

יש פרוגרמה, יש הכל.

אין הרשאה לבית ספר שביעי, יש הבטחה. בין הבטחה לבין הרשאה יש הבדל.

צריך להכין את זה למכרז.

אין הרשאה לפרסום למכרז.

אבל אישרנו להכין את כל החומר למכרז.

לא אישרתם פרסום של מכרז.

היה דיון בשבוע שעבר, אמרנו שתכינו את כל החומר למכרז.

התוכניות מוכנות. צריך אישור.

בואו, בואו. קודם כל, אני מבקש מהעירייה, ממשרד החינוך – המצב רציני, זה היה צריך להיעשות מזמן, לא נעשה, חבל. את בית הספר השביעי שיפתור את הבעיה בצורה קבועה, מיידית להכין הרשאה ולהוציא את המכרז, לעשות את מה שצריך כדי שמה שראש העיר אומר, שתוך שנה, שנה-וחצי, אפשר יהיה כבר להיכנס לבית ספר חדש. הוא מוכן לזרז, מצדו, את כל מה שצריך, תעשו במשרד החינוך גם את כל מה שאתם צריכים. הייתם צריכים מזמן לעשות את זה, לא לאפשר את המצב הזה. זה לגבי פתרון הקבע. לגבי זה כולנו מסכימים, גם ההורים, אני מניח, מסכימים. כולם מסכימים לדבר הזה.


עכשיו השאלה היא מיידית, מה עושים. אי אפשר להמשיך את המצב הנוכחי, הם לא יכולים לשבת, אם יש דוחות שזאת סכנת בריאות שהם יושבים בתוך החדרים שהם יושבים בהם עכשיו - אי אפשר. אנחנו לא נאפשר, ועדת החינוך של הכנסת לא תאפשר לילדים ללכת למקום שכל הצדדים אומרים – אם היה ויכוח, לפחות, אבל כל הצדדים אומרים – שזה מסכן את הבריאות של הילדים. לא נאפשר את הדבר הזה. אי אפשר.

שמעתי עד עכשיו שתי הצעות. שמעתי הצעה של ההורים שלא היתה כל כך מקובלת על ראש העיר, כפי שהבנתי - - -

זה לא מעשי, אדוני. אפילו מבני הכיתות, והשטח של כל כיתה – המהנדס של העיר נמצא כאן, אדוני. - - -

לא מעשי. אוקי. אז אולי תגידו משהו אחר? מה מעשי היום, לפתור בעיות היום? כן, כבוד המהנדס.

בית הספר הזה הוקם בשנת 1992 כזמני, והזמני הפך להיות קבוע. זאת לא בעיה של השנה שעברה.

אין יותר קבוע מזמני.

תוכנית-אב חינוך לסכנין הוכרה בשנת 1993 עם כל הצרכים שלה, כך שידוע שצריך בתי ספר חדשים משנת 1993. תקציבים אין, למרות שהניצול של עיריית סכנין לתקציבים שהוקצו ממשרד החינוך הוא 95%. אין יותר טוב מזה בארץ כולה. אנחנו מנצלים את כל התקציבים.

הפתרון המיידי, כמו שהיה בשנת 2001, זה לתת כרגע 13 כיתות קרוואנים תקניים – שאין בהם אסבסט, תקניים ובריאותיים – בתוך חודש. לעשות הקצבה של 600,000 שקל, שזה לא הרבה כסף, אבל זה במקביל להרשאה לבניית בית ספר חדש. אני חושש גם מזה. אם לא תתקבל הרשאה לפרסום מכרז החודש הזה, לא יהיה בית ספר באחד בספטמבר.

סליחה, אדוני, אני רוצה לפרוטוקול: מה זה? היא שולחת לי פתק ואומרת לי: איך אתה מעז? מה? אני ילד פה? זה ככה?

גבירתי, זה מאד חמור.

זה חמור מאד.

לא אמרתי לו שום דבר.

גבירתי, זה מאד חמור.

מה זה?

יש לנו פה ועדה שרוצה לא לטייח ולא – אנחנו רוצים לפתור בעיות. הדבר נראה לי מאד חמור, ואני ממש שולח לך נזיפה חמורה ביותר על גישתך לוועדת החינוך של הכנסת. עם כל הכבוד לפקידים, גם של משרד החינוך, אתם כפופים פה לעבודה אמיתית של פיקוח, ואתם לא יכולים בצורה כזאת לטייח. אם המפקח - - -

אף אחד לא מטייח.

מדובר בחיי תלמידים.

כן, זה בדיוק מה שזה. זה בדיוק מה שאת עשית פה. ואני שולח לך נזיפה חמורה ביותר, ונטפל בזה בכל החומרה. אי אפשר לבוא לוועדה ככה, בגישה כמו שבאת לפה היום, ואני מאד שמח שאנשים במשרד החינוך אומרים את דעתם האמיתית כדי שנפתור את הבעיה של הילדים. בשביל זה אנחנו פה. לא בשביל לכסות כל אחד על ה- מה של השני.


כן.

אז אדוני, הפתרון המיידי האפשרי עכשיו הוא 13 קרוואנים תקניים, מה שאמרתי, שזאת עלות של בין 600,000 ל-650,000 שקל. הדבר הזה היה גם בשנת 2001 ועקב בג"ץ - - -

זה גם זמני?

לא, הזמני הזה אלה חיי בני אדם. אנחנו, היום, לאחר הדוחות – אף אחד לא מסכים להשאיר את הילדים באסבסטונים. אז להקים בית ספר חדש תוך חודש, לא ניתן. קרוואנים זה אפשרי. אבל עוד פעם, מה שאמר יושב ראש הוועדה, במקביל להוצאת הרשאה מיידית בחודש הזה.

לגבי תפוח פיס, אמנם שלוש שנים הבניין לא הופעל, אבל רק השנה אושר להפעלה. לא רוצים להפסיד גם פה וגם פה. הפיתרון, אם זה 13 קרוואנים – הוא אידיאלי. אבל תקניים.

זה האידיאלי. אבל אם לא יהיה לך את זה?

אז יש לנו בעיה.

אז תכניס אותם ללמוד בתפוח-פיס.

אדוני יושב ראש הוועדה, אנחנו עשינו סיור, 13 אנשים, בבניין תפוח פיס. תפוח פיס עונה על כל הדרישות של בית הספר. 12 כיתות, מוכן מכל הבחינות.

אנחנו לא אומרים שהוא לא מתאים, אנחנו אומרים שהוא למעבדות.

אז לחכות עם המעבדות.

כן, לחכות עם המעבדות.

שילמדו.

קודם כל שילמדו.

אדוני, אני חושב שצריך לחייב את משרד החינוך להקצות 650,000 שקל לקרוואנים. כי תפוח פיס זו פונקציה חשובה במערכת החינוך, שגם תשרת את בית ספר ואדי אלעין המדובר, וגם את שאר בתי הספר. הוא אמור לתת שירות של מעבדות לכל בתי הספר. שלוש שנים הוא לא הופעל, השנה אושר להפעלה ועכשיו נגיד למשרד החינוך שאנחנו לא רוצים להפעיל כי רוצים לאכלס, זה גם לא אחראי מצדנו, כי זה נותן שירות לכלל בתי הספר בסכנין. אז הפתרון הוא כיתות חדשות.

אני מבין את זה. אני יכול להבין את הבעייתיות. אני רוצה להגיד ככה: אנחנו צריכים להחליט, אל"ף, שלגבי פתרון הקבע צריך לזרז, וזה מוסכם על כולם. לגבי הפתרון עכשיו - אי אפשר לסבול שהילדים ילכו למקום שלכל הדעות מסוכן לבריאות. אנחנו צריכים פתרון מיידי. שמענו פה שתי אפשרויות. אפשרות אחת זה להקצות מיידית 650,000 שקל, כדי להביא 13 קרוואנים תקניים שילדים ילמדו בהם. אני חושב שזה פתרון שמקובל על כולם. זה לא פתרון קבע, כמובן. אבל אם מדובר, כמו שמבטיח ראש העיר, על עד שנה או שנה וחצי – זה פותר את הבעיה.

השאלה אם משרד החינוך ייתן לו את הכסף.

זה תלוי בהרשאה של משרד החינוך.

כן. אבל אנחנו פה, לפחות מצדנו, נדרוש ממשרד החינוך להקצות את הכסף הזה כדי שיוכלו, מיידית, לא לשלוח את הילדים למקום הזה, יותר. זה פתרון אחד.

האפשרות השנייה – שאני מבין שהעירייה לא מקבלת אותה – זה להיכנס לבניין מפעל הפיס שמיועד למעבדות, לשרת את כלל בתי הספר. אני יכול להבין למה אתם לא מעוניינים בזה, רק אם אין פתרון אחר, יכול להיות שנאלץ לסגת לפתרון הזה. אני מקווה שמשרד החינוך יעשה מה שדרוש וייתן את הקרוואנים הדרושים. אם לא – הרי אי אפשר להמשיך את המצב הנוכחי - המעבדות יחכו, כי אי אפשר לתת לילדים ללכת לבתי ספר כאלה.

אדוני, יש לנו בעיה מורכבת. זה לא רק ואדי אלעין. יש לנו שתי חטיבות ביניים – חייבים, אדוני, לנצל את תפוח הפיס לא רק לשני בתי הספר, חטיבות הביניים. גם המבנה של החדרים - יש שם ארונות, יש שם כיורים, יש שם כל מיני הכנות לצורך הפעלתו.

ראש העיר, אני לא ממליץ על הפתרון הזה.

650,000 שקל, אני לא חושב שמשרד החינוך צריך להגיד שאין לו.

אני לא ממליץ על הפתרון הזה. אני אומר: כמוצא אחרון, אם אין הכסף ואם משרד החינוך לא עושה, אז צריך גם את זה לשקול. אבל, זאת לא ההמלצה שלנו. ההמלצה שלנו היא קרוואנים תקניים לתקופה של שנה עד שנה וחצי, עד שאפשר יהיה לאכלס את בית הספר בבניין הקבע, ואנחנו ישירות נבקש ממשרד החינוך פתרון לעניין. אנחנו נהיה במגע כבר היום עם משרד החינוך בעניין הזה, וזה באמת טוב שהבאתם. אני רוצה להודות גם לחבר הכנסת הרב אמסלם.

עוד משפט אחד, ואני אומר את זה בשיא הרצינות: כל הזמן חיכינו שהפתרון יבוא מטעם משרד החינוך. אם לא נראה משהו ממשי בתוך זמן קצר, אנחנו, יחד עם ועד ההורים נצא לרחובות, כי הדבר באמת מסוכן.

אנחנו נבוא אתכם לרחוב.

אדוני, אני מבקש לדבר. במשפט אחד. חברי ראש העיר טוען כל הזמן ומאשים את משרד החינוך. הוא קיבל תקציב בשנת 2005 בחודש אפריל, כדי להשלים את בית הספר הזה, שהוא לא משרת את הילדים שלנו בבית הספר הזה. והתקציב הזה לא יודע לאן הועבר. בית הספר לא הושלם ולא פתחו את שנת הלימודים בבית הספר החדש.

פנינו, למרות המלחמה אדוני, למרות פיזור הכנסת, ואין בכלל תקציב 2005-2006.

חבל, אנחנו לא ננהל את המלחמה הזאת פה. הדיון הזה נגמר, קיבלנו כבר החלטה פה אחד.

משפט אחד חשוב מאד: הבניין שהם בונים עכשיו, בית הספר החדש שמדובר עליו – אתה יודע מה החוק בעניין של המרחק מהבית? הוא יותר משלושה קילומטר. הוא לא יפתור לנו בעיה.

אבל אתם צריכים בכל מקרה עוד לקבל בניין קבע.

משפט אחד, לחדד את עמדת משרד החינוך. אני מתאם פעולויות המנכ"ל והרשויות. ברוח הדברים שאמר ראש העיר: ב-9 באוקטובר ביקר מנכ"ל משרד החינוך ביישוב, והיתה שביתה של ההורים, ועשו שם פשרה ברוח הדברים שאמר ראש המועצה. אחד, אנחנו מתקצבים בית ספר של 12 כיתות, העברנו את הכספים ועכשיו יוצא מכרז לבניית שלב ב' של בית הספר.

כל זה כבר שמענו. אז למה לחזור על זה? לא חידדת פה כלום. איזה פתרון אתה מציע עכשיו?

עכשיו הילדים בסכנה.

סליחה. אם אתה רוצה זכות דיבור אחרי שכבר עשינו את הסיכום, אז תספר לנו: האם הסיכום הזה מקובל עליך?

מקובל.

אוקי. זאת אומרת, תקציבו את ה-650,000 שקל?

ברגע שיגישו את כל האישורים - - -

לא. זה לא מה שדיברתי. אתם תתנו עכשיו את ה-650,000 שקל שדרושים בשביל לספק את הקרוואנים עכשיו. כן מקובל או לא מקובל?

אני דיברתי עם האחראי על הבינוי, הוא אמר שיגיש את כל השינויים למבנה בית ספר.

אדוני, זה לא מה ששאלתי אותך. יש לך קושי בהבנת הנקרא?

אין לי קושי. אני מדבר בשם האחראי על המנהל, הפיתוח - - -

תודה רבה לך. חבל שלקחת את זכות הדיבור בשביל לטייח, שוב.

לא מקובל.

לא מקובל מה. כן.

רציתי להוסיף. בית הספר הזה, היה בית ספר חדש - - -

לא נתתי זכות דיבור. יש לנו את הדיון הבא, יש לנו עוד הרבה עבודה לעשות. תודה רבה לכולכם.

12:15