כנסת פתוחה

PAGE
11
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

14.11.2006

הכנסת השבע-עשרה




נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 97

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"ז (14.11.2006), שעה 11:00

סגירת מעון יום שיקומי בבית החולים נהרייה

חברי הוועדה: משה שרוני - היו"ר

דוד אזולאי

אריה אלדד

חיים אמסלם

דב חנין

אחמד טיבי

אלכס מילר

פרופ' אשר אור נוי - משרד הבריאות

עו"ד סלה עטר כץ – משרד הבריאות

ד"ר שלמה אליישר - מנהל אגף שיקום, משרד הרווחה

חי יחזקאל - גזבר בית החולים נהריה

אלי ביתן - רו"ח אגף הכספים , משרד הבריאות

עידית גודס- גרינבאום - רכזת פורום מעונות יום שיקומיים

דוד ציטרון - נציג הורים

שלומית אורן - נציגת הורים

חווה יוסף - נציגת הורים

מוסטפא קאסין - נציג הורים

רפי פריינטה - האיגוד המקצועי, הסתדרות העובדים החדשה

וילמה מאור

מיטל בר שלום

סגירת מעון יום שיקומי בבית החולים נהרייה

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. לאחר שקיבלתי בקשה מחה"כ אזולאי, טיבי, מילר, חנין, ח'ילו ועבאס זכור. זה נושא רציני מאוד. בית חולים קיים כדי לתת שירות לתושבים, בפרט כאשר מדובר בילדים שזקוקים למעון. זה נותן להם את המשך החיים. בנושא זה נצטרך לדון ולקבל החלטה רצינית. חבר הכנסת אזולאי, בבקשה.

אני רוצה להודות לך בשם ההורים, על היענותך המיידית לפנייתי. מדובר כאן במקרה מאוד קשה של ילדים שכולם עם נכות גבוהה מאוד. הם נמצאים במסגרת בתוך בית חולים נהרייה. כאשר קיבלתי את הפניות, מיד בדקתי מה הבעיה, למה בית חולים לא מוכן לקבל. בית החולים מוכן להפעיל, אבל הוא נדרש על ידי משרד האוצר לשלם תקורה של 20%.

משרד הבריאות ולא משרד האוצר.

זה לא משנה. נגיד, משרד ממשלתי.

אנחנו קובעים כאן את המדיניות ולא הפונקציונרים.

בית החולים בא והשאיר את הילדים האלה ללא שום מסגרת. כאשר שוחחתי עם אחד ההורים בעניין הזה, שמעתי את המצוקה הקשה שלהם ועמדתי חסר אונים. אז הגעתי למסקנה שאין ברירה, אלא לקיים דיון בוועדת העבודה והרווחה בהשתתפות כל הנציגים. גם אם יש צדק לעלויות הכספיות, אסור שהילדים האלה כרגע יסבלו. הילדים חייבים להיות במסגרת עד אשר ימצא הפתרון הכספי. לא יכול להיות שיהיה ההפך, קודם כל מוציאים את הילדים ואחר כך מחפשים את הפתרונות הכספיים. בהמשך, אני ארצה שאחד ההורים יציג את הדברים.

הנושא הזה הוא לא נושא חדש שעלה בשבועות האחרונים. כבר בשנת 2004 פנו אלי התושבים. גם אז היה איום סגירה. בסופו של דבר ביחד עם כולם נמצאה הנוסחה שסייעה כדי להמשיך את הפעלת המעון. אני אסתפק בתיאור של חה"כ אזולאי לגבי החשיבות של המעון הזה, והשירות החשוב שהוא נותן לילדים נזקקים מאוד מבחינה גופנית. לכן, אסור לתת למעון הזה להיסגר. אתמול קראתי, שבית החולים הזה קיבל תרומה של מיליון דולר מארצות הברית.

מגיע לבית החולים. הוא באמת עושה עבודה טובה.

לא קיבלנו שום דבר.

אתמול ב-YNET היתה כותרת גדולה: "הרופאים שהשתלמו בבית החולים תרמו מיליון דולר". זה בדרך.

חבר הכנסת טיבי, אני לא סומך על נדבות. משרד הבריאות, ממשלת ישראל, מחויבים לכך.

כמו שאמר היו"ר, יש ללחוץ על המשרדים הנוגעים בדבר כדי להביא את העניין הזה לידי סיום, כדי שהמעון יקבל את מה שזקוק לו ומגיע לו ללא טובות מאף אחד.

חבר הכנסת אזולאי תאר את המצב בצורה ברורה. אני לא יכול להוסיף על דבריו בנושא הנקודתי של המעון בנהרייה. אני חייב לומר לכם, שכאשר אני קראתי את הפרסום בעיתון בעניין הזה, אני מאוד כעסתי. אני לא מכיר את ההורים ואת הילדים שמטופלים במעון השיקומי. אני מבין שזה מפעל מאוד יפה. אני שומע מחה"כ טיבי שזאת לא פעם ראשונה שהמפעל הזה נמצא בסכנה. יש פה משהו מאוד מרגיז ומקומם. כנראה שבסוף שנת 2006 משרד הבריאות עוד לא הבין שכאשר אנחנו מדברים על טיפול בילדים, אנחנו מדברים על מערכת כוללת. אנחנו לא יכולים להסתפק בטיפול הנקודתי. מערך שיקומי, בוודאי כאשר מדובר בילדים, הוא חלק אינטגרלי מתפיסה נכונה של איך מטפלים בילדים. אני לא מצליח להבין, איך השאלה הזאת היא שאלה שחוזרת והופכת להיות שאלה בכלל. מעון שיקומי, הוא חלק אינטגרלי מכל בית חולים מתקדם בכדי לטפל בילדים.

ההיבט השני של העניין - כולם מדברים על הפריפריה, כולם מדברים על הצפון והגליל, ושוב אנחנו רואים שכאשר זה מגיע למבחן המעשה, הגליל נשאר בצד. בתקופה הזאת ולאחר כל מה שקרה בשנה האחרונה, הייתי מצפה שבעיות כאלה בכלל לא תתעוררנה כי תהיה איזו היערכות ממשלתית שנותנת תשובה לכל השאלות האלה באופן מערכתי. לא צריכה לקום צעקה, כיוון שהמדינה מראש החליטה שהיא נותנת עדיפות לאזורי הצפון, מטפלת בתושבי הצפון ונותנת תשובה מערכתית הולמת. לכן, מעבר לקריאה שהוועדה הזאת תוציא בנושא המעון השיקומי בבית החולים בנהרייה, אני מקווה שהוועדה תחליט שתי החלטות רוחביות. האחת, היא על בתי חולים בפריפריה ומעמדם, והצורך לחזק אותם ולתגבר אותם, בוודאי בצפון, אבל גם בדרום. השנייה, היא חשיבותו של המערך השיקומי בכלל, ובפרט כאשר מדובר בילדים כחלק אינטגרלי מהמערכת הבריאותית המתקדמת שאנחנו רוצים לראות במדינת ישראל.

אני חוזר כרגע מדיון בוועדת הקליטה והעלייה, על הנושא של ניצולי שואה. יש הרגשה שיש למדינה הזאת זיכרון קצר.

לאנשים יש זיכרון קצר.

זה כל הזמן הולך לפתחם של פקידי האוצר, שהם המסכנים שעומדים מאחורי כל הדברים. סדר העדיפויות של מדינת ישראל צריך להיות מחושב הרבה יותר. גם כאשר מדובר על הדורות הבאים ועל האבות והסבים, מדובר פה על מי שהיו חלק מבניית המדינה. מדובר פה במשהו שאף אחד מאתנו לא היה רוצה שהילד שלו יעבור את זה. מדובר על 11 ילדים.

10 ילדים.

המספר הוא לא חשוב. המטרה חשובה.

הוא הכי חשוב.

אם לנו, למחוקקים, יש אפשרות לעזור ולסייע, אנחנו חייבים לעשות כל דבר בכוחנו כדי לסייע לדבר הזה להמשיך ולעבוד. לא יכול להיות שבאים וסוגרים דבר כזה. אנחנו מדברים פה על ילדים.

אדוני היושב ראש, מי כמוך יודע, שתמיד אין כסף וצריכים לחתוך. איפה צריכים לחתוך? בדברים הכי טבעיים והכי חברתיים, הכי נוגעים בציפור הנפש של הציבור. אנחנו נתנגד לזה, ואנחנו תומכים בעמדתך לאורך כל הדרך. אנחנו לא ניתן לדבר כזה לקרות. כסף אף פעם לא היה ואף פעם לא יהיה, אבל בריאות הציבור היא חשובה יותר מכל.

השאלה האם הממשלה מציעה חלופה.

לא. סגרו וזהו.

זה לחלוטין לא קביל.

לא סגרו ולא יסגרו.

יש לי כאן מכתב האומר: "אנו מצטערים להודיעכם, כי משיקולים כלכליים אנו נאלצים להפסיק את המשך הפעלתו של המעון החל מ-30 בנובמבר 2006".

זה בעוד שבועיים. אמרתי, לא סגרו ולא יסגרו.

האם אתה רוצה שנחכה עד שיסגרו?

מי שהפעיל את המעון השיקומי זה לא בית חולים. בתוך בית החולים יש תאגיד בריאות, עמותה שמפעילה את בית החולים בשעות אחר הצוהריים, וגם את הפעילות שבית החולים לא מסוגל לבצע מבחינה תקציבית. זאת עמותה שמשלימה את הצרכים של הציבור, במסגרת פעילות לא מתוקצבת.

זה מה שנקרא הפרטה.

מדובר על מאות מיליוני שקלים לעומת 10,000,000 שקלים בקרן המחקרים. במעון יום השיקומי מדובר על מיליון שקלים מתוך 10,000,000 שקלים. אותו תאגיד בריאות פועל לפי הרגולציה של תקנות תאגידי הבריאות, התשס"ב 2001, שחתום עליהם שר הבריאות ושר האוצר. שם הוא נדרש להעביר בגין השימוש בתשתיות של בית החולים 20% תקורה. הוא היה במבנה, צרך חשמל, ארנונה והבטחה היקפית, כל מה שבית החולים נושא על הגב שלו והתאגיד נהנה מזה.

לפי התקנות, הוא צריך להעביר 20% תקורה מתוך המיליון שקל האלה, 200,000 שקלים. כדי לפתור את הבעיה ולבטל את התקורה, צריך לעשות שינוי חקיקה. צריך להגיד, שמעון יום שיקומי בנהרייה פטור מתקורה של 20%. כך גם ניתן יהיה להוריד את נקודת האיזון שאומרת, כי 19 ילדים שווה איזון, הכנסות שוות הוצאות. האיזון יהיה על 15 ילדים ולא על 19. זה מפחית את הבעיה ב-20%-25%. כרגע, יש 19 ילדים עם התקורה. ללא התקורה מדובר על 15 ילדים. אני הבנתי שהיום יש 10 ילדים. במקרה הזה צריך ללכת על המתווה הראשון ולבטל את התקורה. אולי אפשר לעשות שינוי חקיקה שנותן שיקול דעת למישהו שיגיד, שבמקרים מסוימים אפשר לבטל את התקורה כדי שלא כל פעם נצטרך לבוא אליכם.

יש לי הצעה שלישית. תאגיד הבריאות קרן המחקרים עושה פעילות שבית החולים לא מסוגל לבצע כיוון שאין לו תקציב. תקציב זה אומר כוח אדם ותפעול. בית החולים פועל עם סל מוצרים רחב, כאשר על חלק הוא מרוויח ועל חלק הוא מפסיד. במידה ויעבירו את כל הפעילות לבית החולים, לא נצטרך להגיע לפה בכלל. בית החולים יכול להפסיד על מעון יום שיקומי ולהרוויח על צנתורים. אם יתקצבו את בית החולים בעלויות, בכל האדם ובתפעול, זה לא יהיה באחריות עמותה שצריכה לפעול עם שיקולי רווח. אם תעביר את זה לבית החולים, הבעיה תיפטר ולא נשב פה על הנושא הזה אף פעם. יש פה שתי הצעות. ההצעה האחת היא להעביר את זה למדינה. המדינה יודעת להתמודד עם הכנסות והוצאות עם תקציב ענקי. הצעה שנייה, היא לבטל את התקורה. עדיין נהיה בבעיה, האיזון אמנם ישתפר....

מה זה איזון?

זה אומר שההכנסות שוות להוצאות. אני לא מרוויח ולא מפסיד.

אולי תיתן רעיון מה לעשות בינתיים.

האם שר הבריאות מודע לזה?

אני לא יודע.

התשובה היא כן. הוא לא יודע את התשובה.

אחד לא יודע מה אומר השני, זה גרוע מאוד.

אני בא לכאן בנושא התפתחות הילד. הבעיה הזאת מוכרת. מאז 2004 אותם 20% מקשים מאוד על פעילות של קרן מחקרים של כל בתי החולים. מצד שני, יש החלטה במשרד הבריאות שהמעון לא ייסגר. הבעיה עלולה להתעורר גם בשנה הבאה, כמו שהיא כבר התעוררה פעמיים בעבר, ולכן צריך לתת לנושא פתרון. ישנם שני פתרונות אפשריים. האחד, הוא שינוי מסוים בחקיקה, שמשרד הבריאות מוכן ללכת עליו. אנחנו זקוקים להצעת חוק פרטית, שאומרת כי הקרן המחקרית או בית החולים יהיו פתורים מתשלום התקורה של אותם 20% במידה והיא ממלאת חוק של מדינת ישראל. מעון יום שיקומי נפתח בכוח חוק. ילדים מופנים לשם על ידי ועדות הערכה מכוח חוק. ישנה גם בעיה עם חוק חינוך מיוחד. יש מסגרות שנמצאות בבתי חולים. צריך להיות פתרון כולל לכל אותן הפעילויות שקרן המחקרים עושה במימוש של אותם החוקים של מדינת ישראל.

מה מפריע היום למשרד הבריאות לכתוב ברשיון ההפעלה של בית החולים בנהרייה, שיש בו גם מעון יום שיקומי.

מי שנותן את הרשיון לזה, זה משרד הרווחה ולא משרד הבריאות.

אם אתה כותב את זה ברשיון ההפעלה...

זה מופיע שם, אבל זה לא מופיע בתקציב. זאת קניית שירותים, ולכן זה דרך קרן מחקרים. אופציה שנייה, היא לבקש מהאוצר שאותם ילדים שמטופלים על ידי קרן מחקרים מכוח חוק, ימומנו על ידי האוצר בעוד 20%. כל הכסף לכל אחד מהילדים בחוק מעונות יום שיקומיים מגיע ממשרד הרווחה, מהאוצר. אם האוצר יוסיף לילדים האלה תקורה של 20%, פתרנו את הבעיה. אלה הן שני הפתרונות.

לבטל ולתת עוד 20%.

או לבטל את ה-20% או להוסיף 20%.

יותר קל לבטל 20% מאשר להביא עוד 20%. להביא כסף זה יותר קשה.

אתם מחפשים פתרונות קלים, שאחרים יבצעו. איפה היה משרד הבריאות עד היום?

משרד הבריאות מודיע פה, שהוא מסכים לוותר על תקורה של 20% לבית חולים נהרייה.

צריכה להיות הצעת חוק כזאת.

אני כבר מכין הצעת חוק כזאת, וחה"כ אזולאי מצטרף אלי.

זה תיקון שצריך לעלות 2,000,000-3,000,000 שקלים לכל מדינת ישראל. זה כל הסיפור.

תעזרו לנו בהכנת ההצעה, ונקדם את הנושא.

אני מוכן לעזור בניסוח. בשלב הביניים, ההחלטה של הנהלת משרד הבריאות היא לא לאפשר סגירה של המעון.

בשלב הראשון צריכים להכין את החוק כמה שיותר מהר, כדי להעביר אותו מהר. אני אעביר אותו בלי בעיות. נעשה מאמץ עם כל חברי הכנסת להעביר אותו. אני הבנתי, שהמעון לא ייסגר.

על סמך מה?

זאת החלטה של שר הבריאות.

שר הבריאות נתן הוראה להמשיך את ההפעלה. מה דעתו של בית החולים?

תאגיד הבריאות פתח את המעון לפני 4 שנים, כאשר לא היתה חובה מטעם בית החולים להקים את המעון. ביטוח הלאומי נתן כסף וגם בית החולים. בנו מכספם את המעון השיקומי. היו לנו קרוב ל-20 ילדים. תמיד דאגו שיהיו 20 ילדים.

אף פעם לא היו 20 ילדים.

כל כמה שנים משרד העבודה והרווחה מוציא מכרז. בשביל מה עושים מכרז? אם העברנו לבית החולים בנהרייה מעון יום שיקומי והוא מופעל, אז בשביל מה עושים מכרז? במכרז כתובים תנאים, כמו כוח האדם הרצוי והמבוקש על מנת להפעיל את מעון היום השיקומי. למעון היום השיקומי מתחרים קבוצות פרטיות. כאשר עושים מכרז, זה אומר שבית החולים מציע את הצעתו. אפילו עד הרגע הזה לא קיבלנו אישור שתאגיד הבריאות זכה במכרז. זה לא שירות של משרד הבריאות, זה שירות שהתאגיד נותן. על מנת להפעיל את המערכת צריך מינימום ילדים. ביקשנו שיעבירו את הילדים. אנחנו רוצים להפעיל את המעון ולטפל בילדים, אבל לא מעבירים את הילדים. לא יכול להיות שמצד אחד עושים מכרז, מצד שני לא מעבירים את הילדים, ומצד שלישי בית החולים פועל במסגרת של הפסד של 30,000 שקלים כל חודש.

הנהלת בית החולים קיבלה הבוקר את בקשתו של ד"ר ברלוביץ, המשנה למנכ"ל, לדחות א הסגירה בחודש עד אשר העניינים האלה יתבהרו ויסתדרו. אנחנו מבקשים שיורידו את התקורה של ה-20%? אנחנו מבקשים שיעבירו את הילדים לבית החולים. אם לא, שישקלו להעביר את זה לבסיס התקציב של בית החולים.

במסגרת החודש הזה נעבוד על הצעת החוק, ונפטור אותה מחובת הנחה.

חוק מעונות יום שיקומיים הוא באחריות שר הרווחה ושר הבריאות. לפני 4 שנים נפגשתי עם פרופ' שאשא, מנהל בית החולים, והוא נעתר לבקשתנו והסכים לפתוח שם מעון יום שיקומי. בעקבות ההסכמה שלו פניתי למוסד לביטוח לאומי, ובית החולים קיבל 750,000 שקלים לצורך שיפוצים והצטיידות. אנחנו אכן פרסמנו מכרז להפעלת מעונות יום שיקומיים. מתוקף החוק, אנחנו התחייבנו לפרסם מכרז. כך אנחנו פועלים. אנחנו גם רצינו ליצור רציפות גיאוגרפית יותר גדולה של מעונות יום שיקומיים, כדי למנוע נסיעה של מרחקים גדולים מבית הפעוט למעון עצמו.

בית חולים נהרייה מהווה אחד מתוך 11 בתי חולים, שמשמשים כמעונות יום שיקומיים עבור ילדים עם בעיות רפואיות מורכבות. מתוך 60 מעונות יום שיקומיים, 11 נבחרו על ידנו להיות בבתי החולים. אחד מהם זה בית החולים נהרייה. אנחנו כמובן לא יכולים ליצור יש מאין. אנחנו מפנים את כל הילדים שנמצאים בקרבת בית החולים אליהם. הרי אתה לא מעלה על דעתך שאנחנו לא נפנה ילדים אם יש לנו ילדים. אנחנו נותנים עדיפות ראשונה לבית החולים בהפניה. יש כאן מצב מורכב. החוק מחייב פתיחה של מעון עם מינימום 10 ילדים. אגב, לגבי הנושא של כוח האדם והעלויות, אני רוצה להבהיר כי וועדת תעריפים, שיושב בה גם נציג של האוצר, קובעת כמה אנשי צוות וגם כמה הוצאות יהיו עבור 10 ילדים.

האם הם מבינים בזה? האם הם רופאים? המומחים צריכים לקבוע מה התקן ולא משרד האוצר. משרד האוצר יכול לעבוד רק בהנהלת חשבונות.

המומחים יושבים איתנו. אנחנו מפנים את כל הילדים שהם זכאי חוק למעון. ברור לנו לגמרי הנושא של איזון כלכלי. אנחנו יודעים שאתם צריכים לארגן מספר גדול יותר של ילדים, ואנחנו נעשה מאמץ להפנות את הילדים. זה כמובן מותנה בכך שיהיו ילדים זכאי חוק שיגיעו לשם.

משרד האוצר ומשרד הרווחה קובעים את התעריפים אבל מבחינה מקצועית מה כל ילד יקבל, קובעים אנשי מקצוע.

אני אבא לנועה, ילדה בת שנתיים וחצי. כאשר מדברים על כסף, זה לא מדבר אלי. לי חשובה הבריאות של הילדה שלי. הייתי רוצה לדעת את מי אני מזמין להלוויה של הילדה שלי אם חס וחלילה קורה לה משהו. מי יעמוד מעל הקבר ויגיד את מה שמוסטפא אמר על הבת שלו לפני שנה. האמהות האחרות שנמצאות פה רצות עם הילדים שלהם לטיפול נמרץ במשך חודשים. מדובר על ילדים שלא יכולים לאכול דרך הפה. מדברים פה על כסף. מה זה מעניין אותי בכלל? אני כאבא לנועה, רוצה שהילדה שלי תגדל. אם היא צריכה לחיות רק 10 שנים, שתחיה 10 שנים. אם היא צריכה לחיות 5 שנים, שתחיה 5 שנים, אבל שתחיה.

אני מדבר בשם ההסתדרות הכללית של עובדי המדינה. אנחנו מתנגדים לסגירה של המקום. אני מודה לכל חברי הכנסת וליו"ר על התמיכה. מדובר בבית חולים אזורי, וגם הילדים הם אזוריים. אם אנחנו נסגור את המעון, ההורים יתעסקו בזה כל יום. יש שם 10 עובדים. תחשבו גם על הילדים. אנחנו מבקשים, לא לדחות את ההחלטה בחודש ימים, אלא ב-3 חודשים. עד שיעבור החוק ייקח זמן.

יש פה מצב אבסורדי. הנושא של התקורה נועד לפעולות של תאגידי בריאות שהם למטרות רווח. כאן יש מצב אבסורדי, שבו האוצר נותן כסף ולוקח. הוא מכניס את היד לכיס של עצמו.

זה לא הכסף של האוצר, אלא של תושבי מדינת ישראל.

השהות של הילדים האלה במוענות יום שיקומיים ממומנת במלואה על ידי המדינה. לכן, המדינה נותנת כסף ואחר כך לוקחת את הכסף שהיא נותנת. זה אבסורד וצריך לתקן את האבסורד הזה. מדובר בעוד בתי חולים. יש מעון יום שיקומי באסף הרופא, בתל השומר וכו'.

הצעת החוק תהיה כללית, והיא תציל את כל מעונות היום.

אם כך, אנחנו לא מדברים על 10 ילדים אלא על עשרות ילדים. אני רוצה להזכיר את החלטת בג"צ. לפני למעלה משנה החלטת בג"צ קבעה, כי המדינה מחויבת להפעיל מעונות יום שיקומים בסמיכות לבתי החולים בשביל אותם ילדים, שיש להם מגבלה בריאותית מעבר למוגבלות השכלית או הפיזית. יושבת כאן אמא שהילד שלה נושם דרך צינור שהותקן בקנה הנשימה, שמובהל חדשות לבקרים לטיפול נמרץ. אם המעון לא ישוב בבתי החולים, אז אנחנו מפקירים את שלומו של הילד. רואה החשבון דיבר על כך שמדובר על תקנות, ואתם מדברים על הצעת חוק. אני באמת רוצה להבין, אם באמת מדובר בשינוי חוק או בשינוי תקנות.

מדובר בתקנות.

אם כך, הנושא של הצעת חוק היא לא רלוונטית.

החוק יותר חזק מהתקנות.

אם מדובר בתקנות, שר הבריאות יכול לעשות את זה מחר בבוקר. אם זאת הצעת חוק, אני לא צריך להגיד לך איזה תהליך אנחנו צריכים לעבור.

אנחנו נבהיר את זה עם שר הבריאות. אנחנו לא ניתן להפקיר את הילדים האלה באף מקום בארץ.

לפני שנתיים הכרתי את המעון הזה. היתה לי ילדה נכה וחולה מאוד. הכרתי את המעון דרך התפתחות הילד. זאת היתה המסגרת היחידה שהתאימה לבת שלי. המקום מתאים בגלל קרבתו לבית החולים. בכל בעיה רפואית ישר מעבירים אותה לטיפול נמרץ. הילדה טופלה שם קרוב לשנה וחצי. כמה פעמים הצילו אותה בזכות הקרבה לבית החולים.

התקשרו אלי ואמרו לי שהגן עומד להיסגר. כאב לי הלב. אני מודה לכל חברי הכנסת שטיפלו בעניין הזה. הגן הזה מהווה קרש הצלה לכל הילדים, שיש להם בעיות מורכבות, הן בעיות מוטוריות והן בעיות רפואיות. המעון הזה הוא היחיד בצפון. אני גר 30 קילומטר מהמעון. הייתי מסיע את הילדה בכל יום לגן. בכפרים אצלנו יש הרבה מעונות, אבל המעון הזה הכי מתאים לכל הילדים עם מוגבלויות רפואיות. סגירת הגן תהווה מעמסה על ההורים. הילדים שנמצאים בגן נותנים זמן להורים לצאת לעבוד ולחזור לשגרה. כי כאשר יש במשפחה ילד חולה, כל המשפחה חולה, כל המשפחה קורסת. כל המשפחה מסביב לילד.

אני לא רוצה שיהיה לנו פער ציפיות. נושא ביטול התקורה יכול לעזור, אבל הפתרון ההגיוני הוא שזה יהיה חלק מפעילות בית החולים. אם אתם רוצים לעשות את העבודה כמו שצריך, זה הכיוון. קרן המחקרים זאת מעין חברה לתועלת הציבור, שצריכה גם להשיג הישגים כלכליים ולא להגיע לגירעונות והפסדים.

האם קופות החולים משתתפות בזה?

משרד העבודה והרווחה משלם 5,426 לילד לחודש, וקופות החולים משלמות 1,080 שקלים. סך הכל מדובר ב-6,500 שקלים לילד.

אני נציגת ההורים. אני רוצה להציג את הבעיה האישית שלי, שאני מאמינה שהיא לא רק אישית שלי. לי יש ילד בן שנה ו-10 חודשים, שזקוק להשתלת כליה. הוא נמצא בבית החולים. זה ילד שלא זוחל ולא יושב. יש לו פגיעה מאוד קשה מבחינה מוטורית. מבחינה קוגניטיבית הוא די שמור.

כאשר הנויפרולוגית ילדים באה וסיפרה לי שיש גן כזה, אם הייתי יכולה להרוג אותה בעיניים הייתי עושה את זה. כל כך רציתי לשמור על הבן שלי בבית שלי, שאני אטפל בו ואני אתן לו את הכל. ראיתי שהילד כבר מגיע לגיל שנה, ואני לא מצליחה. עם כל הרצון שלי לא הצלחתי, והייתי חייבת שתהיה לי עזרה מקצועית. אני הכנסתי לשם את ניר עם כאב מאוד מאוד גדול. אני לא חשבתי בחיים שלי שאני אכנס למקום הזה. לא השלמתי עם זה, ואני לא משלימה עם זה עד היום. אני גרה בעכו, ואני מסיעה את הילד שלי בכל יום לגן ומחזירה אותו. אני לא משלימה עם העובדה שהוא נמצא שם, אבל הוא השתפר מאוד.

הבן שלי מושיט היום ידיים לצעצועים, הבן שלי משחק. לימדו אותו לשבת בגן. יש לו סיכוי מאוד גדול להגיע למסגרות רגילות, וכבר דיברו איתי על זה. הבעיה המוטורית שלו היא מאוד קשה, ולכן אני חייבת את הגן הזה. אני חייבת את העזרה. לי אין את האפשרות הזאת. אני לא פיזיותרפיסטית, אני לא מרפאה בעיסוק ואני לא קלינאית תקשורת. הבן שלי ניזון דרך הבטן, והיום הוא אוכל דרך הפה. אני רק עושה לו שטיפות של הכליות דרך הזונדה. אני אמא שאיבדה ילד. הבן הבכור שלי נפטר מסרטן, מגידול בראש. אני זועקת את הכאב שלי פה. תקשיבו למה שאתם עושים לנו ההורים, על העוול שאתם גורמים לנו. אני צריכה להגיע לכאן ולהשאיר אותו, ולדאוג מי ייתן לו תרופות בצוהריים. אף אחד לא מוכן לקחת על עצמו אחריות לתת לו את התרופות שלו אפילו. אני אמרתי שאני לא אבכה ואני אהיה הכי חזקה, אבל אני פשוט לא יכולה. מה אני אגיד לילד הזה, איך אני אעזור לו להתקדם, איך אני אעזור לו לעמוד על הרגליים. יושבים פה אנשים עם כיסאות גלגלים. תראו לאן אנחנו מתקדמים. במקום לעזור לילד לקום על הרגליים, אתם מורידים אותו עוד יותר בגלל בעיות תקציביות. עד מתי נשמע שיש בעיות תקציביות במדינה?

פרופסור אור נוי אמר שיש ארכה של חודש או חודש וחצי.

אני לא נקבתי בזמן. בית החולים נקב בזמן.

ד"ר ברלוביץ, המשנה למנכ"ל, אמר זאת.

תכף תראה שמשרד הבריאות יסכים. אני אדבר עם הפרופסור ועם משרד הבריאות.

שלושה חודשים זה טוב.

אני רוצה לסכם את ישיבת הוועדה. הוועדה קובעת כי יש הכרח למנוע את סגירת המעון השיקומי בבית החולים בנהרייה. הוועדה מקבלת בסיפוק את הודעתו של נציג בית החולים בנהרייה, לדחות את ההחלטה על סגירת המעון ל-3 חודשים. הוועדה מקבלת בסיפוק את הודעתו של נציג שר הבריאות בוועדה, כי המשרד החליט לא לסגור את המעון. הוועדה קוראת למשרד הבריאות להעביר בדחיפות את תיקוני החקיקה הנדרשים, על מנת לפטור את התאגיד מתשלום תקורה של 20% לגבי פעילויות המייצגות אחד מחוקי מדינת ישראל לילדים עם צרכים מיוחדים. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00