ישיבת ועדה של הכנסת ה-17 מתאריך 14/11/2006

החלת דין רציפות על הצעת חוק הדם הטבורי, התשס"ו-2005

פרוטוקול

 
PAGE
5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

14.11.2006


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס'96

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

יום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"ז (14.11.2006), שעה 10:00
סדר היום
החלת דין רציפות על הצעת חוק הדם הטבורי, התשס"ו-2005
נכחו
חברי הוועדה: אריה אלדד –מ"מ היו"ר

משה כחלון
מוזמנים
ד"ר רחל אדטו- משרד הבריאות

עו"ד טליה אגמון – לשכה משפטית, משרד הבריאות

אורנה טל – סגנית ראש מינהל טכנולוגיה, משרד הבריאות

עו"ד סלה עטר כץ – יועצת מנהל ותכנון, משרד הבריאות

רויטל בן דור – עוזרת לתחום מדיניות ציבורית, ההסתדרות הרפואית

פרופסור איילת שנער – מנהלת שירותי הדם, מגן דוד אדום

צבי אלון – קופת חולים מאוחדת

ריקי נעמן – שירותי בריאות כללית

ד"ר קוכמן רונית – מנהלת המרכז לבריאות האישה בקריית ספר, מכבי שירותי בריאות

פרופסור ארנון נגלר – מנהל המערך ההמטולוגי ומנהל בנק הדם הטבורי

פרופסור יורם פינקלשטיין – מנהל היחידה לאבחון נוירולוגי, בית חולים שערי צדק

שלי קפוסטה
ייעוץ משפטי
ג'ודי וסרמן
מנהלת הוועדה
וילמה מאור
רשמת פרלמנטרית
מיטל בר שלום

החלת דין רציפות על הצעת חוק הדם הטבורי, התשס"ו-2005
היו"ר אריה אלדד
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו מקיימים דיון לצורך החלת דין רציפות על הצעת חוק שעלתה בכנסת הקודמת. החוק עוסק בהקמת מאגר תורמי מוח עצם ובנק דם טבורי ציבורי.
משה כחלון
רק דם טבורי. אני השמטתי את סעיף 4א.
היו"ר אריה אלדד
בכנסת הקודמת היו דיונים גם על מאגר מוח עצם, שהעלו חברי כנסת מסיעת שינוי וחבר הכנסת עמיר פרץ. אנחנו עוסקים היום רק בדם הטבורי. לכאורה, יכולנו לקיים הצבעה בוועדה ולהחליט האם אנחנו מגישים את זה למליאה להצבעה. כיוון שכמה שאנשים שמעורבים בעניין במשך שנים ביקשו גם לבוא ולהביע עמדה, אז אני אשמח גם לשמוע חלק מהנוכחים.
משה כחלון
אני רק רוצה לומר, כי הממשלה לא מתנגדת להחלת דין רציפות.
היו"ר אריה אלדד
לכן אנחנו נשתדל שלא להאריך בדברים אם אין התנגדות מעשית.
ארנון נגלר
אני חושב שזאת הצעה טובה וברוכה. אני לא בטוח שאנחנו צריכים מונופול. אני לא בטוח שמונופול זה דבר טוב. תחרות הוגנת ואקדמאית, זה דבר טוב. לכן, אני לא בטוח שצריך בנק דם טבורי אחד. יכול להיות ששניים, שקיימים כבר היום בארץ, זה דבר טוב. אמנם אין מאגר לאומי לקליטת סיווג ותיאום מועמדים למוח עצם, אבל יש לפחות שני מרכזים גדולים, אחד בעזר מציון ואחד בהדסה. אני בעד הצעת החוק, אבל הייתי מדבר על 2-3 בנקי דם טבוריים.
היו"ר אריה אלדד
איפה אתה רואה בחוק הגדרה לכך שמדובר במונופול?
ארנון נגלר
כתוב: "לאומי". לאומי זה דבר אחד. לא נראה לי שיכול להיות שני מקומות לאומיים.
היו"ר אריה אלדד
כתוב: "שיתבצע במוסד רפואי או בשירות הדם של מגן דוד אדום, שקיבל רישיון לכך מאת המנהל".
ארנון נגלר
כתוב על הבדיקות הגנטיות של סיווג הרקמות שיבצעו במעבדות שונות. לא כתוב שבנק הדם הטבורי יהיה בשני בתי חולים.
היו"ר אריה אלדד
אני קורא את סעיף 5: "הטיפול בדגימת דם טבורי יתבצע במוסד רפואי או בשירות הדם של מגן דוד אדום, שקיבל רישיון לכך מאת המנהל". בסעיף 2 כתוב: "לא תילקח דגימת דם טבורי מאדם, לא יבצע אדם פעולת סיווג רקמות ולא יבצע אדם כל טיפול בדגימת דם טבורי, אלא בהתאם להוראות חוק זה. המנהל רשאי לתת רישיון..." כלומר, משרד הבריאות רשאי לתת רישיון. החוק לא כופה על משרד הבריאות להקים מאגר לאומי. יכול להיות שמשרד הבריאות יחליט מטעמים ביצועיים להגדיר זאת, אבל זה מאבק מסוג אחר. זה משא ומתן בין הגורמים העוסקים בכך לבין משרד הבריאות. החוק בא להסדיר כמה דברים כדי למנוע עיסוק פיראטי שאינו ראוי בנושא. הוא בא למסד את מערכת ההרשאה בין משרד הבריאות והגופים שעוסקים בכך.
ארנון נגלר
יש לי הערה לדברי ההסבר. היום לכל בן אדם במדינת ישראל שזקוק למח עצם נמצא שתל, והוא מקבל השתלת מח עצם. יש אלטרנטיבות לדם חבל טבור, וזה השתלות בחצי התאמה מבני משפחה. יש הרבה מרכזים בעולם שחושבים שזה אפילו יותר טוב מהשתלה מדם חבל טבור. החולים לא מתרוצצים לחפש בכספם ובמרצם מזור. המזור ניתן בהשתלות המרובות, שנעשות בארץ יותר מאשר בכל מקום אחר בעולם.
היו"ר אריה אלדד
האם אתה מציע שנוסיף לדברי ההסבר גם את האפשרות להשתלה בחצי התאמה מבני משפחה?
ארנון נגלר
כן, למען ההגינות.
היו"ר אריה אלדד
בסוף, החוק הוא נטול דברי הסבר. דברי ההסבר נועדו לסייע לחברי הכנסת שמחוקקים ולגורמים שמעיינים בכך, שלא תמיד בקיאים בקודים המחוקקים. בתום תהליך החקיקה אין יותר דברי הסבר. כלומר, דברי ההסבר לא ישרתו פה מטרה של הסברה לציבור הרחב כדי שיידע מה הן האלטרנטיבות העומדות לרשותו. כל רופא שמציע לחולה שלו טיפול, צריך לדבר איתו גם על אלטרנטיבות, וזה על פי חוק זכויות החולה. לכן, אני לא בטוח שנכון להכניס את זה לדברי ההסבר של החוק.
רחל אדטו
כרגע, בתי החולים עובדים באופן וולונטרי עם 4-5 חברות פרטיות, שאוספות דם טבורי לפי רצון האישה והמשפחה ומעבירות את זה למאגרים שלהן. יש ניסיון להקמה של מאגר לאומי על ידי חברת דור ישרים, שזאת חברה ציבורית שרוצה להקים את זה. החוק הזה יהפוך את המצב, ואנחנו נצטרך לקבל הרשאה להוציא את הדם הזה מחדר לידה, בין אם זה למאגר הלאומי ובין אם זה למאגר הפרטי. האם זה נכון? האם זה אמור להיות נכון גם לגבי המאגר הפרטי?
היו"ר אריה אלדד
זה אמור להיות נכון לגבי כל מאגר, שמשרד הבריאות נתן לו רישיון.
רחל אדטו
אני לא יודעת מה מעמדן של 4 החברות הפרטיות, אבל אני מניחה שיש להן רישיון.
היו"ר אריה אלדד
אני גם לא יודע.
משה כחלון
הן צריכות לקבל רישיון.
רחל אדטו
היום כאשר אישה יולדת, לוקחים את המבחנות של הדם הטבורי ושמים בצד. ההתחשבנות הכספית לא מעניינת כרגע. בית החולים והחברות יצטרכו לעסוק בשאלה אם זה יהיה בהרשאה, כן או לא. איפה מעמד של בית החולים יוגדר, דרך החוק או דרך התקנות של משרד הבריאות. צריך לחשוב על ההוצאות הכרוכות בלקיחת הדם הטבורי. מי מעריך את היחסים בין היולדת לבין בית החולים, כאשר היולדת תצהיר על רצונה להשתמש במאגר הציבורי. גם זה צריך להיות מעוגן. מי מכסה את הרשלנות, שלא לקחו לה דם טבורי כאשר היא כן ביקשה. צריך להרחיב את הנושאים האלה.
היו"ר אריה אלדד
אני רוצה להסב את תשומת ליבך לסעיף 5 שאומר: שהמנהל רשאי לתת רישיון ולקבוע בו תנאים בכפוף לאמור בסעיף קטן (ג). סעיף קטן(ג) אומר: "השר באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות..." גם התקנות או הנחיות שיפרסם השר חוזרות לשולחן הזה. החוק הזה הוא חוק מסגרת. הוא לא חוק שעוסק בטכניקה של הפיקוח, בקריטריונים להרשעה. זה חוק מסגרת, שאומר שאנחנו רוצים למסד את מערכת היחסים בין המשרד, בתי החולים והלקוחות, שהם גם ספקי השירות וגם החולים. זה חוק מסגרת. חוק שקובע שיש צורך בכללים. נכון להיום, כל אחד יכול לפתוח מעבדה שעוסקת בזה, ולספק שירות של שימור וסיווג. החוק הוא חוק מסגרת כללי, והוא לא צריך להדאיג את בתי החולים. יכול להיות שבהמשך משרד הבריאות ירצה לתקן תקנות שיגידו שבית חולים פלוני לא רשאי לקחת דגימה, או מעבדה פלונית לא רשאית לשמור אותה, ואז נשאל אותו מה הן הקריטריונים ומה הן התקנות.
רחל אדטו
המעבדות זה החלק הקטן יותר, כי יש מספר מאוד מועט של מעבדות שמתמחות בזה. הלקיחה היא דבר המוני. אני מדברת על 23 מחלקות יולדות.
היו"ר אריה אלדד
והמשרד עד היום לא ראה צורך להגביל אותם.
משה כחלון
הדיון כרגע הוא לא על מהות החוק. הדיון הוא על דין רציפות. בדין רציפות מי שמדבר בדרך כלל זה נציגי ממשלה, במידה והם מתנגדים. לצרוך הנושאים שהעלתה כאן הגברת, יש את הקריאה השנייה והשלישית. אנחנו נגיע לכאן, נעבור סעיף סעיף ובכל סעיף נשמע את הערות ונדון בהן. אנחנו נזמין אתכם לכאן לקראת קריאה השנייה והשלישית. חשוב לציין, כי מטרת החוק היא להיטיב עם הציבור כמה שאפשר. אנחנו לא רוצים לקחת סמכויות ממישהו. אותי זה לא מעניין. אני לא איש רפואה ואני לא בא מהסקטור הזה. בעקבות הפרסום בתקשורת על הטרגדיות ומבצעי האיסוף, חשבנו איך אפשר להיטיב עם הציבור הזה. אתם השחקנים הראשיים פה, ולא אנחנו. אני מחוקק את החוק וזז הצידה. מי שימשיך לעבוד, זה אתם. אתם תשבו פה ותתאימו את זה. אם נשתכנע שזה לטובת הציבור, אנחנו נהיה אתכם.
היו"ר אריה אלדד
הדברים שלך מדויקים. למרות שהממשלה לא התנגדה, אני רוצה לדעת אם יש סיבה שלא הועלתה עד היום על השולחן הזה, שהוועדה תתנגד להחלת דין רציפות. נניח שהחוק הזה הוא נורא ואיום ועד היום לא שמנו לב לאיזה מוקש שטמון בו. אם מישהו יודע להאיר את עיננו בדבר כזה, צריך להעלות את טיעוניו היום. מי שסבור שאסור להחיל על הדיון הזה דין רציפות, צריך היום להעלות את טיעוניו. הדיונים הטכניים יהיו לפני הקריאה השנייה והשלישית. אם יש טענות שאומרות כי החוק הזה הוא רע והוא עלול לגרום לנזק, אני רוצה לשמוע אותן. אם לא, אנחנו צריכים לקבל החלטה להביאו למליאת הכנסת, כדי שיחול עליו דין רציפות ואז נחזור לדון בו בוועדה לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אם מישהו שרוצה להתנגד למהלך הזה, שידבר עכשיו. אני רוצה להעלות זאת להצבעה.
משה כחלון
לשם ההצבעה, אני מחליף את חבר הכנסת ישראל כץ.
היו"ר אריה אלדד
ה צ ב ע ה

בעד – 2

נגד – אין

נמנעים –אין

אנחנו מעלים את זה למליאה להחלת דין רציפות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30

קוד המקור של הנתונים