PAGE
1
ועדת המשנה למאבק

בסחר בנשים

14.11.06

הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 3

מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

יום שלישי, כ"ג בחשוון התשס"ז (14 בנובמבר 2006), שעה 12:30

התמודדות משטרת ישראל עם תופעת הסחר בנשים בשנת 2006

חברי הוועדה: זהבה גלאון – היו"ר

ג'מאל זחאלקה

מרינה סולודקין

חה"כ יצחק אהרונוביץ


חה"כ דב חנין


חה"כ שרה מרום-שלו


משה אמיר
- רמ"ט תשאול, מחוז תל אביב, המשרד לביטחון פנים


איתמר אומייסי
- ראש ענף חקירות, מחוז תל אביב, המשרד לביטחון

פנים


יצחק אלמוג
- רמ"ד סיוע חקירתי, אגף החקירות, המשרד לביטחון

פנים


רענן כספי
- קצין מדור סיוע חקירתי, המשרד לביטחון פנים


עודד ברוק
- סגן היועצת המשפטית, המשרד לביטחון פנים


ענת חולתא
- עוזרת ראשית לפרקליט המדינה, פרקליטות המדינה


רחל גרשוני
- ממונה על חקיקה במשפט ציבורי, משרד המשפטים


הלה טנא
- כותבת דוח מחלקת המדינה במשרד המשפטים


סיגלית זהר
- הלשכה לסיוע משפטי, משרד המשפטים


דריה חסקין
- משרד ראש הממשלה


עדי שיינמן
- מחלקה משפטית, משרד החוץ


לירון זסלנסקי
- מתמחה, מחלקה משפטית, משרד החוץ


סלה עטר-כץ
- משרד הבריאות


אפרת רותם
- מוקד סיוע לעובדים זרים


עידן חלילי
- עידן חלילי, מוקד סיוע לעובדים זרים


ריטה חייקין
- רכזת הפרוייקט "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי

חיפה


נעמה יחזקאל
- "אישה לאישה", מרכז פמיניסטי חיפה


לאה גרינפטר-גולד
- מנהלת מכון תודעה – חקר תופעת הזנות בארץ

ובחו"ל


זהבה פישר
- קולך – פורום נשים דתיות

סיגלית עדרי

רויטל יפרח


התמודדות משטרת ישראל עם תופעת הסחר בנשים בשנת 2006

שלום לכולם, לכל המשתתפים בישיבה של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. היום נדון בהתייחסות של המשרד לביטחון פנים לתופעת הסחר בנשים, לעיסוק בזנות. נמצאות אתי חברות הכנסת סולודקין וחברת הכנסת שרה מרום-שלו. אני מאוד שמחה שאתן כאן. נמצאים כאן נציגי המשטרה, שתכף נשמע מהם סקירה מקיפה על ההתייחסות של המשטרה למאבק בסחר בנשים וכמובן, יושבים כאן נציגי הממשלה, משרדי הממשלה השונים, נציגי הארגונים וחברים קבועים בוועדה שמגיעים מכל הארץ.

קיימנו כאן ישיבה לפני כחודש, חודשיים עם השר לביטחון פנים. בישיבה הזאת ניסינו לסקור מה המגמות במאבק בסחר בנשים ומה מתכוונים המשטרה או המשרד לביטחון פנים לעשות במאבק בסחר בנשים. אין ספק שהיום, אחרי כ-5 שנות פעולה, ב-2001, אין ספק שבפרספקטיבה של כמה שנות פעולה חל שיפור מאוד משמעותי. אני מדברת על ההתייחסות של המשטרה לסחר בנשים. קיבלנו דיווח בפעם הקודמת, שחל צמצום מאוד משמעותי במספר הנשים הנסחרות בארץ לצורך עיסוק בזנות. נקבל עכשיו פרטים עדכניים. אנחנו יודעים שדפוסי הפעולה השתנו, שהפעילות פחות גלויה בתחנה המרכזית או במקומות אחרים והיא יותר דיסקרטית. אנחנו נקבל דיווח מלא בעניין הזה. נמצאים כאן גם נציגים ממשטרת תל אביב שעוסקים בתחום ונשמח לשמוע התייחסות בעיקר על מה שקורה בתחום שלהם, אחרי הסקירה המקיפה.

אני רוצה לציין עוד כמה דברים: אין ספק שהמשרד לביטחון פנים הוא המשרד המרכזי שמתעסק בתופעה או במאבק בסחר בנשים על כל ההיבטים. גם בסוגיית מעצר הסוחרים והסרסורים, בנושא של סגירת בתי בושת, טיפול בקורבנות הסחר, העברת הנשים הנסחרות למקלט, ההגנה על הנשים וגם, אם צריך, הגירוש לארצות המקור. אני חייבת לומר, והדבר צוין לא אחת, שאנחנו נוהגים במשך הרבה מאוד זמן לבוא בביקורת מאוד גדולה למשטרה והיו לנו הרבה טענות ומענות. אני חושבת שצריך לומר גם דברים טובים ואין ספק, שהמשטרה עשתה כברת דרך ארוכה במאבק שלה בסחר בנשים ויש התקדמות מאוד משמעותית. המשטרה עושה פעילויות של הכשרה והסברה ובוודאי נשמע על זה בהמשך - -

אבל התופעה עדין קיימת.

צודקת חברת הכנסת סולודקין, שעם כל זה שהוקמו צוותים מיוחדים ודוברים רוסית, התופעה עדין קיימת ונשמע דיווחים על כך. אנחנו יודעים שבדוח מחלקת המדינה האמריקאי האחרון שהתפרסם לפני כחצי שנה, צוינה במפורש כברת הדרך שעשתה ממשלת ישראל או מי שנאבק בסחר בנשים לצורך עיסוק בזנות. עם זאת, ציינו את הבעיה המרכזית וזה המאבק במהגרי עבודה, מה שאנחנו נוהגים לקרוא עובדים זרים.

דבר נוסף שאני רוצה לציין, חברת הכנסת סולודקין, זה משהו שאת מעלה בכל ישיבה וצריך לציין את זה כאן, שיתוף הפעולה של משטרת ישראל עם גורמי אכיפת החוק במדינות כמו רוסיה, אוקראינה ובלרוס. אנחנו יודעים שהיתה בעיה ובטח תרצי להתייחס לזה בהמשך, ארצות המקור של הנשים הנסחרות.

עדין אנחנו ערים לכך וארצה לשמוע התייחסות של המשטרה, שיש עדין בעיה בסוגיה של זיהוי קורבנות הסחר. אנחנו יודעים שהמשטרה לא בהכרח מצליחה למצוא את אותן דירות דיסקרטיות, שכרגע חלק גדול מהנשים הנסחרות נמצאות שם. נרצה לשמוע גם נציגים של מנהלת ההגירה ונרצה לשמוע מה עושה המנהלת, נרצה לשמוע איך מכשירים את השוטרים והקשר בין המשטרה למנהלת ההגירה. יש הרבה דברים שנרצה לשמוע.

אני רוצה לסיים בדבריו של השר לביטחון פנים מהפעם הקודמת ואני מצטטת. אמר השר: המשטרה תמשיך להיאבק נחרצות בסוחרי הנשים... המאבק בסחר בנשים מצוי בעדיפות גבוהה של המשרד לביטחון פנים. הדגש הוא: "מצוי בעדיפות גבוהה".

הצטרף אלינו חבר הכנסת דב חנין. נשמע את דיווח המשטרה ואז נתייחס. בבקשה, יצחק אלמוג, ראש המדור לסיוע חקירתי.

בשנים האחרונות, סדר העדיפויות המשטרתי בכל הכרוך בתופעת הסחר בנשים שודרג, זקף קומה ומתנהל במספר מישורים. העבירה הזו, יש לצידה עבירות נלוות שגם בהן, עקב הדיונים וההנחיות גם ברמה של הכנסת וגם ברמה של פרקליטות המדינה, זוכות לטיפול. רענן כספי יציג בפנינו מצגת שמראה את המספרים, את המגמות ואת הטיפול לצידן ואת הענישה. כבר בפתיח הייתי רוצה לציין שניתן יהיה לראות עליה בטיפול המשטרתי ולעמותה ירידה במספר קורבנות הסחר. אנחנו מודעים לזה שהתופעה עדין קיימת, אבל אנחנו סבורים שצריכה להיות פה פעילות בין משרדית כוללת ולא רק של המשרד לביטחון הפנים.

אני אציג את המצגת: המצב נכון לנובמבר 2006. חשוב להזכיר שב-29 לאוקטובר חוקק החוק לסחר בבני אדם בכלל ותהיה התייחסות במהלך דבריי גם לנושא הזה. הוא מאוד משמעותי והכותרת של המצגת היא סחר בנשים ועיסוק בזנות. החוק עבר וזה סחר בנשים, למעשה זנות וסחר בדברים אחרים.

אציין שהצטרף אלינו גם חבר הכנסת ג'מאל זחאלקה.

התופעה התפתחה במהלך העשור האחרון. אנחנו יודעים שפירוק ברית המועצות לשעבר אפשר לנשים לעזוב את מולדתן בכדי למצוא מקורות פרנסה. בשנים האחרונות ראינו שזה לא רק מהארצות האלה והיו לנו גם קורבנות סחר מארצות אחרות. עיקר הארצות שמהן הגיעו הנשים היו: אוקראינה, רוסיה, אוזבקיסטן ומולדובה. קו היבוא הוא מרוסיה דרך מצרים, מדבר סיני וישראל. חשוב להדגיש שישראל אינה מדינה מרכזית למעבר והגעת נשים שעוסקות בזנות, למרות שלפעמים ההד הציבורי שהיה בארץ יצר רושם שאנחנו מדינה מרכזית בתחום. סממנים כלליים לתופעה: מדובר בפעילות פלילית שבמהלכה הקורבנות אינן נוטות להתלונן ולהעיד. פעילות הסחר מלווה בעבירות פליליות נלוות של אונס, כליאת שווא, סרסרות, ניהול בתי בושת, זיוף מסמכים וכיו"ב. חלק גדול מהנשים יודעות שהגיעו לעסוק בזנות אך אינן מודעות לתנאים בהן יועסקו. בית המשפט נתן פסקי דין שהמודעות של הנשים איננה פקטו לעצם התיק הפלילי. בשנת 2006 ההערכות המבוססות בין היתר על המודיעין שלנו בילוש וחקירות, וחלק מהמפגשים עם הארגונים הבלתי ממשלתיים הראו שיש ירידה בכמות הנשים ויש מאות בודדות של נשים, קורבנות סחר בנשים. אם ב-2001 דיברנו על כ-3000 היום המספרים הרבה יותר קטנים

אני רוצה לחזור על הנתון הזה: ב-2001 הערכתם שיש כ-3000 נשים בארץ שנסחרות והיום אתם מדברים על מאות בודדות.

נכון, בעיקר במשרדי ליווי. מה שבעבר היה בבתי בושת גלויים, היום עבר למשרדי ליווי. בבתי בושת גלויים יש יותר נשים עם תעודות זיהוי ישראליות.

זאת אומרת, אתם אומרים מאות בודדות של נשים שנסחרו.

עוד סממנים כלליים: הזנות לכשעצמה והצריכה חוקיים בישראל. חברת הכנסת סולודקין ציינה שעדין קיימת התופעה אבל כל עוד הזנות והצריכה חוקיים, אנחנו נאבק ונשתדל לצמצם אותה כמה שיותר, אבל אני לא חושב שבמצב הזה נוכל למגר אותה לגמרי. ההליך המשפטי אורך זמן רב ולעיתים עד כשנה ואף למעלה מכך. יש לנו קורבנות סחר בנשים במקלט שמעידות ונמצאות שם כבר למעלה משנה. נכון להיום, יש 31 נשים במקלט ו-6 ילדים. התבססות על העדות והפעלת סוכנים ומקורות מוגבלת. אני יכול לציין שההסתמכות העיקרית בראיות על עדות הנשים בעייתית. בזמנו, בוועדה שלך שינינו מספר דברים ובין היתר זה איסור הפעלת סוכנים ומקורות אלא בצורה מוגבלת. היתה הוועדה של ליבוביץ לעניין הפעל עוקצים. גם בזה יש לנו עדין מוגבלות מסוימת ולאחר מכן, אמיר משה ידבר על זה.

שאבין, אתה אומר שאתם כבר לא משתמשים בסוחרים וסרסורים כמקורות מודיעניים?

לא כמקורות.

זה גם הישג שלנו.

נטיית הקורבנות להעיד כנגד סוחריהם מוגבלת ולא בטוח שהן ירצו לעבור למקלט. זה לא מקום משמורת ולכן, אנחנו מעבירים רק על פי רצונן של הנשים. בחודשים האחרונים נשים רבות סירבו לעבור למקלט, אנחנו לא יכולים להכריח אותן לעבור למקלט.

אתה מדבר על קורבנות סחר שאמורות להעיד? נשים מעידות?

קורבנות סחר שהגיעו למתקני הכליאה ולא רצו לעבור למקלט וסירבו להעיד. גם אלה שרצו להעיד לא רצו לעבור למקלט.

איפה הן נמצאות?

מי שלא רוצה להעיד ולא רוצה לעבור למקלט מורחקות למקום אחר, אתן אחר כך את הנתונים.

קודם התייחסת לדוח מחלקת המדינה האמריקאית, ואנחנו חשבנו אז שאם דוח מחלקת המדינה היה בודק רק את עניין סחר בנשים, אנחנו בטוחים שהיינו נמצאים בקטגוריה שאין בה עבר, בקטגוריה השניה. בשנה הזאת דורגה ישראל בדירוג השני והירידה נובעת מאי הוכחת מאמצים גוברים להתמודד עם תופעת הסחר, ובמיוחד סחר למטרות עבודה.

לא ברור. אני מסתכל במצגת שלכם וישראל דורגה בדירוג השני ולאחר מכן כתוב שבשנים 2002 ו-2005 דורגה ישראל - -

אני אסביר. הדירוג השני חולק לרשימת מעקב. בעבר היינו בדירוג השני והשנה, הוכנסנו לרשימת המעקב בדירוג השני, שזה אומר שאנחנו צריכים לתת פעמיים בשנה דוח למחלקת המדינה האמריקאית.

חבר הכנסת חנין, בדירוג השני יש קטגוריות ונכנסנו לאחת מהן, שמצריכה את מדינת ישראל לדווח פעמים במהלך השנה ולא רק פעם אחת, כמו בפעם הקודמת.

אם אני מבין נכון, אנחנו חייבים היום לדווח יותר. זאת אומרת שמבחינתם מצבנו יותר גרוע?

כן, ובעיקר בגלל מהגרי עבודה ופחות בגלל הנושא של סחר בנשים.

בדוח מצוינת לטובה התקדמות מערכת אכיפת החוק כנגד תופעת הסחר ושיתוף הפעולה עם מערכות אכיפת חוק במדינות זרות. אני יכול להגיד שהחוק חוקק רק ב-29 לאוקטובר ולכן לפני זה לא יכולנו לאכוף אכיפה של סחר בבני אדם למטרות עבדות וכפיה, כפי שנרשם בחוק החדש. גם בדוח מחלקת המדינה האמריקאית ציינו שיש בין 16000 ל-20000 עובדים זרים מנוצלים והם הגדירו את זה כסחר בעובדים זרים ולא מצאנו לזה תימוכין אצלנו. לאחר חיקוק החוק נעקוב אחרי התופעה ונוכל לכמת אותה.

אחוז קטן מהקורבנות, אם בכלל, הן קטינות. קיימים מספר ארגוני פשיעה של יוצאי חבר העמים לשעבר, המייבאים נשים לעיסוק בזנות ולהם מונופול אזורי בשל קשריהם עם מדינות המקור וזה יכול להיות גם מדינות אחרות ולאו דווקא חבר העמים. אנחנו ראינו שהיו 2 קורבנות סחר מטיבט למשל, סליחה, מונגוליה.

טיבט זה סין וזה לא מונגוליה.

מאזור הגבול שם. יבואנים יכולים להיות בדרך כלל ארגוני פשיעה - -

טיבט ומונגוליה מרוחקות יותר מאשר ישראל ואירופה.

שיטת היבוא היא בדרך כלל תיירות בלתי חוקיות שנשארות בישראל, זהות שאולה, שלוקחים זהות שאולה מיהודים בארצות המקור ומגיעים תחת החסות הזאת ומאוד קשה לחשוף רשתות כאלה. מסמכים מזוייפים וסיפורי כיסוי. חלק גדול מהקורבנות מגיע מגבול מצרים ברגל ובאמצעות בדואים מצריים וישראליים. בשבוע הבא יהיה דיון פה ומג"ב רמון יציג את הנתונים שלו. אני יכול להגיד שמהנתונים שעיינתי בהם, יש עליה גדולה בתפיסות - -

לטובת הצופים, מג"ב רמון זו היחידה של משמר הגבול שנמצאת על הגבול המצרי, במטרה למנוע הברחות נשים ולא רק. במקרה שלנו זה גם נשק, סמים, נשים ובשבוע הבא נקיים ישיבה משותפת עם הוועדה למאבק בסחר בסמים כדי לקבל דיווח מיחידת רמון על המאבק שלהם. כמו שאתם רואים במצגת, גבול מצרים זה המקור המרכזי להברחת נשים.

אחזור לנתונים שמג"ב רמון יציגו: מבחינת קורבנות סחר אין עליה ואולי אף יש ירידה בשנה האחרונה.

יש לכם שיתוף פעולה עם שלטונות מצרים בעניין הזה?

אנחנו ניסינו ומנסים ליצור אתם שיתוף פעולה כל הזמן באמצעות הצבא וגם שלנו אישית ושל יחידת המודיעין וחקירות של אגף החקירות.

נציגים של משרד החוץ הישראלי נפגשו לפני כחצי שנה עם נציגי משרד החוץ המצרי, במטרה לנסות לשתף פעולה במאבק בסחר. בואו נגיד שזה קצת צולע, בלשון המעטה.

תחומי העיסוק העיקריים של תחום הזנות: משרדי ליווי דיסקרטיים. הנשים נשלחות לבתי מלון או לדירות הלקוח.

תסביר איך זה מתבצע היום.

במשרדי ליווי דיסקרטים נשים נמצאות בדירות ומהדירות האלה, באמצעות שיחות טלפון, הן מופנות ללקוחות ולכן, קשה מאוד לחשוף אותן כי הן לא נמצאות במקום קבוע שם מבוצעת הזנות.

אם אתם צריכים לאפיין היום משרדי ליווי דיסקרטיים, זה הדבר המרכזי? יש שינוי בדפוס הפעולה. אם קודם לכן היינו עקרים לכך שמרבית הפעילות התקיימה בבתי בושת או מכוני עיסוי, היום משרדי ליווי תופסים את המקום הראשון.

עדין מוכרים את קורבנות הסחר לרשות הפלסטינית. היו כמה מקרים שהתלוננו שמוכרים אותן אחר כך, אחרי ישראל לרשות.

לא לרשות, לאנשים מהרשות.

אין ברשותנו נתונים מדויקים ומבחינתנו זו לא תופעה. לא שמענו על דבר כזה בשנתיים האחרונות. יתכן שיש מקרים ספורדיים שהיו בעבר.

לגבי בתי בושת ומכוני עיסוי: כפי שאמרתי, במקומות הגלויים או בתי בושת שמפרסמים בעיתונות, מדובר בנשים עם תעודות זיהוי ישראליות. בפשיטות שעשינו והשתלבנו גם עם יחידות השטח, למשל במחוז תל אביב ובמחוז הצפוני, ברוב רובן אלה נשים ישראליות שעוסקות בזנות. א

תכף נבקש דיווח על מה שקורה בתל אביב בעניין הזה. אבל אם היית יכול לעשות חלוקה, איפה היית שם את המסה הקריטית מבחינת מספרים? איך היית מכמת את זה?

אני לא יכול למפות במדויק אבל אם אנחנו אומרים שבמשרדי הליווי יש את עיקר קורבנות הסחר, אז הן נמצאות במשרדי הליווי ולא בבתי הבושת.

יש את זנות הרחוב כמובן.

זה בעיקר ישראליות?

כן, גם.

החוק לאיסור סחר בבני אדם לעיסוק בזנות חוקק ביולי 2000. השתמשנו בו והיו פסיקות של בית משפט, פסיקות טובות מאוד. באוקטובר השנה שונה החוק ועבירת הסחר שולבה בנטילת איבר מגופו של אדם, הולדת ילד ונטילתו, הבאה לידי עבדות ועבודת כפייה, הבאה לידי השתתפות בפרסום או הצגת תועבה וביצוע עבירות מין בו. אנחנו הפצנו את החוק עצמו ליחידות השטח וכרגע, אנחנו עומדים להוציא הנחיות בהתאם.

החוק החדש שנחקק לפני כחודש, המשטרה עושה עבודה הכשרה להפנמת החוק ולהתמודדות עם האלמנטים החדשים שבחוק?

כרגע יש צוות שעובד כדי להוציא הנחיות לשטח איך לטפל בחוק ולאחר מכן, בבתי הספר של המשטרה נעדכן את החוקרים כיצד לנהוג. חוק איסור להלבנת הון וחוק המאבק לארגוני פשיעה נשאר ומשולב בחוק החדש.

פעילות המשטרה לאכיפת התופעה היא על פי סדרי עדיפויות ומדרג. מדרג הטיפול הוא לפי תחום הענין וחומרת העבירה. סחר בנשים וסחר בבני אדם בכלל זו עבירה חמורה ביותר שמלווה בעבירות, כפי שציינתי קודם, אונס, כליאת שווא וכיו"ב. הבאת אדם לידי מעשה זנות ועיסוק בזנות, אונס, כליאת שווא אלימות וכיו"ב, בעיקר מתייחס לחוק הישן.

סרסרות, אונס, כליאת שווא וכדומה גם בעבירות אלה. לאחר מכן, ניהול בית בושת, סגירת בתי בושת. רוב רובן של המועסקות הן ישראליות ועצם הסגירה אינה מובילה בהכרח לסוחרים עצמם. בזמנו עלתה פה המחשבה שהסגירה תוביל לסוחרים אבל אנחנו יודעים מן הניסיון, שברוב בתי הבושת שעליהם אנחנו פושטים ונותנים את הנתונים לגבי כמות התיקים של ניהול בתי בושת, משם לא מגיעים לסוחרים.

בהקשר הזה עוד שאלה: בזמנו העברתי חוק שמאפשר סגירת חצרים. האם בנקודה הזאת יש לכם נתונים כמה חצרים או - -

יש פרק מיוחד לנושא הזה.

פרסום שירותי זנות ותועבה. חלק מהפרסומים אינו נותן מענה לשירותי הזנות וחלקם חוקי. אסביר בהמשך מה זה חוקי.

שני מישורים עיקריים של עבודת המשטרה: פיתוח וניהול פרשיות יזומות על פי מידע מודיעיני וחקירתי. הכרזת התופעה כנושא התעניינות מבחינה מודיעינית. קיום השתלמויות לכלל המגזרים ועל האמונים על אכיפת החוק ופה אני מדגיש, אמונים על אכיפת החוק. אנחנו משתתפים גם בהכשרות של משרד הפנים, היינו לא מזמן בשני ימי עיון שלהם ובהכשרות נוספות. קיום קשר יומיומי עם הארגונים הבלתי ממשלתיים, לרבות מפגשי עבודה. רק לאחרונה היה מפגש של הארגונים עם ראש ענף חקירות במחוז תל אביב, איתמר אומייסי, שיושב פה. היה מפגש שבעקבותיו אנחנו ממשיכים להנחות את השטח.

שילוב רשויות המס ורשויות לאיסור הלבנת הון לצורך תקיפה כלכלית של התופעה. הגברת שיתוף הפעולה עם הרשויות במדינות המוצא ועוד מעט אתן נתונים לגבי הפרשיות הבין-לאומיות. משנת 2004 יש ירידה בהיקף התופעה. אנחנו יכולים לראות את הגורמים לירידה: אכיפה מוגברת, פיצוח פרשיות בין-לאומיות, מעצרם של מעורבים רבים ומרכזיים בתחום, ענישה מחמירה. בשנת 2005 נגזרו בין 8 ל-18 שנה ל-31 עבריינים מובילים בתחום. עצם הענישה מהווה הרתעה. אנשים רואים שלא משתלם יותר להתעסק בסחר בנשים.

משנת 2004 הורחקו למעלה מ-1000 קורבנות סחר לארצותיהם. מ-2006 אתן את הנתונים בהמשך.

בשנים 2004-2006 נוהלו מספר פרשיות תוך שיתוף פעולה, לראשונה, עם משטרות זרות שלא שיתפו פעולה בעבר כמו מולדובה, רוסיה, בלרוס, אוקראינה וגרמניה. בשנת 2006 נוהלו 4 פרשיות בין-לאומיות. 2 מהן של ימ"ר תל אביב ואחרות של יחידות אחרות. בוצעו חיקורי דין, נעצרו חשודים, ראשי ארגוני פשיעה וגם הם נשפטו לעונשים שבין 7 ל-17 שנות מאסר.

מה עם אוזבקיסטן?

אין לנו כרגע פרשיות בין-לאומיות עם אוזבקיסטן על הפרק. יכול להיות שיהיו בעתיד.

הנתונים הסטטיסטיים מתחלקים ל-2: עד 2004 ו-2006 לעומת 2005. אפשר לראות שמ-2001 עד 2004 היתה קפיצה גדולה. אפשר לראות שבתיקי הסחר יש עליה של 25%, מעצר של סוחרי נשים 79%, מעצר עד תום ההליכים והחלטה אחרת 85% ובעבירות הכלליות 67%.

בשנת 2005, בעקבות שנת השיא של 2004, כמובן שהיתה ירידה אבל ב-2006 הצלחנו בתיקי הסחר לבצע עליה משמעותית של 82.3% בתיקי הסחר. מ-17 תיקים בשנה שעברה ל-31 תיקים השנה. מעצר סוחרי נשים - עליה של 39.2% והעיקר זה עליה במעצר עד תום ההליכים והחלטה אחרת שבתיקי סחר בנשים ועבירות נלוות של 100%.

כל מעצר בתיקי סחר זה עד תום ההליכים?

ברוב המקרים כן. זה יכול להיות גם מעצר בית עד תום ההליכים.

אבל גם מעצר בית לעניין חוק זה סוג מעצר.

אנחנו יכולים לראות ירידה של כ-30 תיקים, שזה 10% בכלל העבירות, אם מחברים את כולן יחד. למטה רואים נתונים שקיבלנו ממנהלת ההגירה, שהורחקו 256 נשים מהארצות שמניתי קודם לארצות המקור. זה לא מחייב שהן עסקו בזנות. אני יכול להגיד שממה שיש לנו המספר יכול להגיע ל-100, שזה פחות משנה שעברה.

כלל הנשים שהורחקו על ידי מנהלת ההגירה זה בעיקר עובדות.

לא אפיינו אותן. נמצאת פה נציגת מנהלת ההגירה והיא תוכל לפרט.

- -

הנחיית פרקליט המדינה מיום ה-9 לינואר 2006, עודכנה אז ובעקבות החוק החדש אולי יעדכנו אותה. אנחנו עובדים לפי ההנחיה הזאת. הדגשים החדשים שהיו ב-9 לינואר הם: רצון הנשים לעסוק בזנות אינו חשוב. יש לפעול לחלוט רכוש, סגירה מנהלית של בתי בושת וחקירת פרסום שירותי זנות, כפועל יוצא מהמחוייבות למיגור תופעת הסחר בבני אדם.

החוק להגבלת שימוש במקום לשם מניעת ביצוע עבירות. החוק חדש יחסית, מאפריל 2005. בהתחלה, דנו איזה ראיות אנחנו צריכים להביא לבית המשפט והיינו צריכים לאפיין את התופעה איך לבצע את הסגירה. בחוק עצמו נכתב: קיים יסוד סביר לחשש שהמקום ימשיך לשמש לביצוע עבירות. אני יכול לציין שבערים במחוז המרכז ובירושלים ברוב המקרים המקומות לא המשיכו לפעול ולכן הם לא נסגרו סגירה מנהלית.

בחודשים ינואר עד אוקטובר נסגרו למעלה מ-30 בתי בושת סגירה מנהלית שיפוטית על פי החוק החדש ובאותה תקופה נפתחו 200 תיקי חקירה בגין ניהול בית בושת. לא כל תיק חקירה של ניהול בית בושת מחייב סגירה מנהלית כי צריך לראות ולהביא למפקד המחוז או לבית המשפט ראיות כי המקום ממשיך לעבוד ויש יסוד סביר להניח שהוא ימשיך לעבוד.

יש לך מיפוי של המקומות?

בבאר שבע נסגרו 22 מקומות ותל אביב 8 מקומות. אנחנו מנסים לשפר כל הזמן. פנינו עכשיו לפרקליטות המדינה לנסות לסגור בצורה שונה, שאני לא רוצה לפרט, כדי לאכוף את הסגירה.

כמו כן, טופלו 72 תיקי סרסרות. זה מספר גבוה של תיקים כי הועלו טענות לגבי סרסרות אבל הטיפול בתיקים הוא פועל יוצא מתיקי סחר בנשים. כמעט בכל תיק סחר בנשים יש עבירת עונשין של סרסרות.

אגע בקצה המזלג. הוצאו מספר הנחיות ליחידות החקירה בעקבות הנחיית פרקליט המדינה. לאחר מכן, השר לביטחון פנים ציין גם בדיון פה, הוצאו הנחיות לאכוף את פרסומי התועבה ושירותי זנות כנגד המקומונים. הוצאנו הנחיה לשטח ואנחנו רואים עליה משמעותית במיוחד בחודשים האחרונים. נפתחו 9 תיקי חקירה בעבירות פרסום שירותי זנות לעומת 3 אשתקד.

כמו מה?

כנגד מקומונים באזור המרכז ובאזור הדרום.

למה רק מקומונים?

בשלב ראשון זאת היתה הנחיית השר אבל אנחנו אוכפים לא רק את המקומונים.

התופעה של פרסומי שרותי זנות שמנוגדים לחוק בעקבות פעולה קודמת של המשטרה שהובילה להרשעה בתיקים האלה. עיקר הבעיה היום מרוכזת במקומונים.

שלושת המו"לים של העיתונים הגדולים הורשעו בבית משפט השלום בעניין הפרסום ולכן, מרבית הפרסום עבר למקומונים. אנחנו נכנס בעניין הזה ישיבה מיוחדת.

אני מדגיש שסעיף 205 לחוק העונשין לא מאפשר סגירה מיידית. יש כך מיני קריטריונים לסגירה. גם באינטרנט חלק מהמקומות עומדים כלשון החוק. זה צריך להיות פרסום בנפרד, מחולק בנפרד, שיהיה רשום שמדובר בשירותי זנות. כלומר, המחוקק כיוון לזה שעדין יהיה אפשר לפרסם אותם בתנאים מסוימים. חלק מהעיתונות והחוברות עומדים בקריטריונים.

יש להם כל מיני דרכים להתחמק ולהתחכם ולא נרחיב בזה.

המקלט לקורבנות סחר בנשים הוקם בפברואר 2002. למקלט מופנות קורבנות סחר שיש לגביהן ראשית ראיה כי נסחרו ומוכנות לעבור אליו. הגורם הקובע לגבי ראשית ראיה זה המשטרה. אני חייב לציין שבשנתיים האחרונות או בשנה וחצי האחרונה כל קורבן סחר, בין אם היא מעידה ובין אם לא, אנחנו מעבירים אותה למקלט.

חשוב לציין שזה גם בעקבות תביעה שלנו, שכל אישה מבחינתנו היא קורבן, בין אם היא מעידה ובין אם לא ועובדה שהתפוסה של המקלט לא מלאה כל כך.

כיום יש 31 נשים ו-6 ילדים. זה יוצר לנו בעיה מבחינת ישיבה של עדות ולא עדות ביחד ואולי יפרט ראש מפלג תשאול למה זה פוגע בחקירה עצמה. בחודשים ינואר-אוקטובר השנה הועברו 39 קורבנות לעומת 47 בשנה אשתקד. בשנה הראשונה של המקלט זאת היתה שנת השיא.

התמודדות עם בעיות משמעת בהיעדר סנקציה. במקלט עצמו אין סנקציה. נשים נעלמות לעתים או חוזרות לגור עם חבריהם ואנחנו צריכים לאתר אותן. רוב רובן של הנשים, 60% מהן עובדות בעבודה נורמטיבית כדי לנסות להשתקם. ניתן שם טיפול קצר מועד של משרד הרווחה. המקלט עצמו באחריות משרד הרווחה.

שהייה ממושכת של נשים בעת המתנה למתן עדות בבית משפט – ציינתי קודם.

תן לנו הערכה: כשאתה אומר שהיה ממושכת, אתה יכול לאפיין כמה נשים ממתינות היום מעל שנה למתן עדות?

מתוך 31 נשים יש מספר נשים במיוחד מאזור תל אביב שמחכות כבר למעלה משנה לעדות.

על כמה אנחנו מדברים?

בודדות, אבל העובדה שיש 6 ילדים, זה מראה שיש המתנה ארוכה. חלק מהנשים הן ממקרים הומניטרים. יש לנו תקופת ערעור שאנחנו יכולים להעביר למקלט ואנחנו מעבירים. בהחלטת הממשלה על הקמת המקלט החליטו על תקופת ערעור של שבועיים. אני יכול להגיד שרוב רובן של הנשים שמערערות נמצאות הרבה מעבר לבשבועיים וזה בעקבות ההמתנה שלהם לקבל אשרות משרד הפנים.

אז איפה צוואר הבקבוק? תנסה לשים את האצבע. זה במשרד הפנים, תקופת הערעור או בתי המשפט שלא ערוכים להתנהלות מהירה יותר במתן העדות?

מבחינתנו זה הכל ביחד. יותר ויותר קורבנות סחר מסרבות - -

אני מבין שהניסיון שלכם מלמד שתקופת הערעור המעשית, בשטח, יותר ארוכה משבועיים.

הן נמצאות לפעמים 8 חודשים במקלט. סיגלית זהר יכולה לתת פרטים מדויקים כי הם נותנים את הסיוע המשפטי והיא יכולה לדעת כמה נשים נמצאות ולמה.

אתם לא חושבים שכדאי להסדיר את זה באופן מסודר? למה אנחנו נמצאים במצב שבו יש החלטה שמדברת על שבועיים, זה פיקציה השבועיים האלה. הניסיון מלמד את זה.

החלטת הממשלה רצתה שלאחר מתן עדות הנשים יורחקו מיד לארצותיהן ואם הן בתקופה ערעור, שתהיה קצרה ככל האפשר. לפני כמה שבועות היה פה שר הפנים והוא אמר שהוא ייתן אישור להגשת בקשות לאשרה לכל הנשים. הגשת אשרה לוקחת הרבה זמן.

מסתבר שהחיים יותר חזקים ממה שהמחוקק מתכוון.

במקרה זה הרשות המבצעת.

נכון. החיים יותר חזקים ודברים לוקחים זמן ולנשים לוקח יותר זמן לערער ממה שחשבו ולרשויות לוקח יותר זמן להיערך. אני מקווה שבעקבות שינוי המדיניות של שר הפנים, שכל אישה תוכל לקבל אשרת שהיה ועבודה, לא מותנה במתן העדות שלה והפרוצדורה תתקצר, אני מקווה שתהיה לזה השלכה מעשית בשטח. כרגע זה מזדחל בעצלתיים.

מבחינת המשטרה זה לא מזיק. הדבר היחיד הוא שהם יושבים יחד עם העדות ונציין את זה מיד.

בשנת 2006 בדוח מחלקת המדינה שפורסם במאי ראינו דברים חיוביים לגבי הטיפול בסחר בנשים לצד ביקורת על הטיפול בסחר בעובדים זרים. במסגרת החוק החדש זה יטופל. אנחנו רואים ירידה בכמותה נשים שנסחרות, כמו שציינתי בהתחלה. עכשיו נעקוב אחרי החוק החדש.

תודה רבה לרב פקד רענן כספי. לפני שנעבור לאנשי משטרת תל אביב, אתן התייחסות לחברי הכנסת, בבקשה.

גברתי היושבת הראש, אני חושבת שזה חשוב שאנחנו שומעים כאן דיווחים ויש לנו יכולת לעשות מוניטורים לגבי המעקב. אני יכולה לומר לכם שאני מרגישה בצורה עקיפה שיש צמצום של התופעה. ב-2001 עד 2004 היו לי עשרות טלפונים מבתי הסוהר של נשים שהיו להן תלונות ודרישות. מדובר בנשים נסחרות. מ-2004 כמעט ואין תלונות. אני חושבת שזו תוצאה של עבודה של תת-הוועדה שאנחנו עכשיו נמצאים בה, בגלל שהצלחנו להגדיר את הברחת הנשים והסחר בנשים כפשע מאורגן, לא פחות חמור מסחר בסמים ונשק. אני חושבת ששיתוף פעולה בין הוועדה למשטרת ישראל, משרד המשפטים, משטרת ההגירה, הארגונים של המאבק נגד סחר בנשים, מכל זה אנחנו רואים את צמצום התופעה. הבסיס החוקי שיש לנו עכשיו הוא שמרגישים בענישה ויש הרתעה. זה הכי חשוב.

אני מאחלת הצלחה למשטרה, כי עשינו שינויים דרסטיים ביחד. אני זוכרת את אחד משרי המשפטים שכל הזמן צחק. הסחר והברחת נשים היה משהו קטן שאפשר היה לזלזל בו. עכשיו אנחנו רואים את השר לביטחון הפנים ואת שר המשפטים, שמתייחסים בצורה ראויה לתופעות האלה. אבל כשאנחנו קוראים את הספרות הבינלאומית אנחנו רואים שבעולם כולו קיימת תופעה של סחר בנשים וסחר בילדים ולכן אנחנו צריכים להיות ערים לכל דבר. תודה.

חברת הכנסת שרה מרום שלו, בבקשה.

חברת הכנסת סולודקין אמנם הסבירה את הדברים אבל בכל אופן, אנחנו חייבים לראות מה האפשרות שלנו למנוע את ההברחות דרך מצרים. לא נכנסים כל כך הרבה אנשים לארץ כמו דרך הגבול המצרי שהוא גבול פרוץ גם לנשים וגם להברחות וגם לנשק. הממשלה חייבת לתת את דעתה ולתת מענה מה אפשר לעשות בעניין גבול מצריים.

תודה. חבר הכנסת חנין, בבקשה.

אני רוצה לברך על קיומה של הישיבה הזאת וגם להביע הערכה לעבודה שהמשטרה עושה בתחום. בהחלט אפשר לראות את העובדה שאתם מקדישים מאמץ ועוסקים בתחום הזה בצורה שיטתית יותר מאשר בעבר. מבחנתנו, ככנסת, אנחנו מעוניינים להעביר באמצעות הישיבה הזו אליכם ואל הציבור מסר מאוד ברור והוא בעצם בשני מישורים עיקריים, אם לדבר על השאלה מה נבדלת הישיבה הזאת ממה שהיה לפני שנים בעבר. ראשית, עצם ההחלטה של ועדת המשנה הזאת ושל חברת הכנסת גלאון, שמלווה את הנושא במשך השנים, לקיים מעקב שוטף אחרי הפעילות שמתבצעת בתחום הזה, היא מסר מאוד ברור. אנחנו לא מתכוונים ככנסת, להישאר במצב של הצהרות יפות והתעלמות מהשאלה מה מתרחש במציאות. נשמח, כמובן, לשמוע על כל התקדמות נוספת אבל אני בטוח, שבמידה וניתקל בבעיות ועצירה במקום, אני חושב שבנושא הזה בהחלט אני יכול לדבר בשם אחדות רחבה מאוד ומגוון רחב מאוד של כוחות בכנסת ובוודאי בשם ועדת המשנה הזאת ובשם יושבת הראש שלה, אנחנו מתכוונים להעיר ולבקר במידה שיהיה צורך.

המסר השני הוא מסר מאוד חשוב, ואני אומר אותו גם לציבור וגם לנציגי המשטרה: הכנסת חוקקה לאחרונה חוק מאוד חשוב. חברת הכנסת גלאון, שהיא יושבת ראש ועדת המשנה, יש לה זכויות רבות במלאכת החקיקה של החוק הזה, שהיא גם היתה היוזמת שלו. זה חוק חשוב שמגדיר את תופעת הסחר בנשים כחלק בעייתי אחד מתוך משפחה של עבירות בעייתיות שהן עבירות הסחר בבני אדם. החוק הזה מיועד לעשות שני דברים: 1. להגדיר את התופעה הרחבה של סחר בבני אדם כתופעה חמורה ומסוכנת, שאנחנו, כחברה, חייבים לפעול נגדה באמצעים קשים וחריפים. 2. החוק הזה נותן גם לכם, המשטרה, כוחות ואפשרויות חדשות, כלים חדשים ונוספים לפעול בתחומים האלה ולכן, אני חושב שמאוד חשוב שהעשייה שנעשתה בחקיקת החוק הזה תופנם גם ברשויות המשטרה עד הדרגים הביצועיים בשטח. המטרה היא לא רק להסתפק בזה שיהיה חוק יפה שיהיה כתוב בספר החוקים, זה כבר יש לנו, עכשיו המטרה להבטיח שהחוק יופעל והכלים שנמצאים בו אכן ייושמו במציאות. תודה רבה.

אני רוצה לברך את יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת גלאון, ששנים רבות מנהלת מלחמה בלתי נלאית, וכל הכבוד על התוצאות שהביאה. אין ספק שכש"מתלבשים" על נושא אחד, רואים תוצאות. יש לי מספר הערות: 1. אני מציע למשטרה להוריד את המילה "חוקים" מעניין הזנות כי אני לא מכיר ולא שמעתי שבארץ מתנהל עיסוק חוקי בזנות. כל מה שיש, אפילו שהזנות לכשעצמה היא לא עבירה, כל עיסוק בה הוא עבירה. הוא בעצם מלווה בעבירה אם זה כפיה, אם זה אלימות, וכולי. לכן, כשרואים שיש זנות במקום מסוים, יש עבירה שם. לא ראיתי ולא שמעתי על משהו שמתנהל אחרת, אולי בשוליים, אבל המסה העיקרית היא כזאת.

2. אני רוצה להזהיר מההצלחה שדובר עליה כאן, כי הסוחרים האלה, שהביאו נשים כדי שיעסקו בזנות ויסחרו בהן, אם המעיין הזה לא יביא עוד ועוד נשים, הם יפנו לגיוס נשים בארץ ואני רוצה לראות במשטרה, מה ההשפעה של ההצלחה שלהם על נשים בעלות תעודת זהות ישראלית. אני בטוח, בניחוש פרוע, מתוך ניתוח לוגי של העניין, שזה ישפיע לרעה. יש יותר פגיעה בנשים ישראליות, ואני רואה את זה גם בסקטור הערבי, ביפו ובכל מיני מקומות והבעיה לא פשוטה.

3. בקשר להברחות מגבול מצרים. זהבה, אני רוצה שכולם ישמעו. השאלה עד כמה מאמץ משקיעים. אם ישבו עם קצין משטרה ויצאו לידי חובה, אמרו שני משפטים, ולפני 6 חודשים ישבנו. הם מטפלים בזה ואני יודע שהעניינים מסובכים מאוד, גם במצרים ואני לא רוצה לפרט כאן. אם יושקע מאמץ אמיתי בנושא הזה, וזה יועלה כנושא רציני, אני בטוח ששלטונות מצרים לא רוצים בתופעה הזאת ועל זה אפשר לבנות. זה לא בדיוק גבול ישראל מצרים, יש גם מדינות באזור שמעורבות בנושא הזה. יש מרכזי זנות גדולים מאוד במזרח התיכון. המרכז הגדול ביותר בעולם הוא בדובאי ומשם... אני חושב שדווקא הידברות עם משטרת מצרים יכולה להרחיב את המעגל של סגירת השערים של סחר בנשים אבל שוב, אני מדגיש שאני לא רוצה שיביאו לנו שקופיות כאן ואני לא מוכן לקבל את הדבר הזה. אני רוצה לראות לא רק את ההצלחות של המשטרה בנושא זה אלא גם את הכישלונות של המשטרה בטיפול בתופעות הלוואי והתוצאה וההשפעה שלהן על נשים ישראליות. זה לא סחר בנשים אבל זה אילוץ נשים לעסוק בזנות. אנחנו רוצים לראות גם את חצי הכוס הריקה ולא רק המלאה. תודה.

תודה. הצטרף אלינו חבר הכנסת אהרונוביץ. אתה מוזמן לדבר מתי שתמצא לנכון. אני חושבת שמההערה האחרונה של חבר הכנסת זחאלקה, זה הזמן לשמוע את נציגי המשטרה מתל אביב בשני ההיבטים: גם לגבי הנושא של נשים נסחרות וגם לגבי ההשפעה של המאבק בסחר על הנשים הישראליות שעוסקות בזנות. אני מקווה שנוכל לקבל נתונים.

אני ראש מפלג תשאול ביחידה המרכזית בתל אביב. אני סבור שמחוז תל אביב והעיר תל אביב, בהיותה עיר גדולה ומרכזית היא פחות או יותר ברומטר שיכול לבחון את התופעה ואת ההיקף של סחר בנשים. מרבית תיקי סחר בנשים נבדקים אצלנו ביחידה. יש ביחידה המרכזית מחלק שכולו לטובת הנושא של טיפול בסחר נשים. כולם דיברו על צמצום התופעה וארצה לומר כמה מלים בעניין הזה: מאחר והתופעה הצטמצמה לאין ערוך, היום, בתחנה המרכזית, באחריות מלאה, אנחנו לא מוצאים נשים שעוסקות בזנות שהן תיירות מחבר העמים. רוב הנשים שעוסקות בזנות הן נשים ישראליות, שגם לגביהן צריך לתת את הדעת. היות והן עוסקות בתחום של זנות בין אם מרצונן ובין אם בניגוד לרצונן, הן מגיעות לסמים וחלקן נרקומניות קשות יום. מצב שצריך לתת עליו את הדעת, זו בהחלט תופעה מדאיגה שלא צריכה להיות במדינה נאורה כמו שלנו. פה הפניה יותר למוסדות הרווחה במדינה שיתנו את הדעת גם לטיפול בנושא הזה. מצד שני, לגבי סחר בנשים אני יכול לומר שהתופעה הצטמצמה ויש לזה מספר הסברים: בעיקר בגלל היכולת של אכיפת החוק לתת מענה וטיפול לתופעה. זה גם בהיבט של גורמי המשטרה שעושים יחסית הרבה ממה שעשו בשנים הקודמות בעניין הזה וכן, נושא החקיקה ומערכת בתי המשפט והענישה.

מצד שני, אפשר להצביע על סגירת הגבול עם מצרים באופן חלקי בעקבות ההתנתקות. לטעמי, לפחות לגבי מחוז תל אביב, יש ירידה משמעותית של נשים שמגיעות מאזור מצרים. אנחנו לא נתקלים במרבית הפעמים בנשים שהגיעו מגבול מצרים. אנחנו נתקלים בנשים שמגיעות מחבר העמים. אנחנו מזהים תופעה שהיא חדשה ישנה - -

זאת אומרת, מרבית הנשים הנסחרות שאתם מזהים בתל אביב אינן מגיעות מהגבול המצרי אלא דרך נתב"ג כתיירות? חוזרים לדפוס הפעולה הקודם?

נכון, יותר במסווה של זיוף דרכונים, כשהן מקבלות אשרות כניסה ודרכונים פיקטיביים. אנחנו מגלים תופעה שהיתה פחות בשנים הקודמות והיא של נשים שהיו בארץ, שמגורשות בגלל שהן לא רוצות להתלונן וצריך לזכור שאם הן לא ירצו להתלונן - -

אתה מדבר על נשים שנסחרו?

נשים שמגיעות לכאן ונתפסות ומובלות למקלט וכשהן נשאלות אם הן רוצות להתלונן הן מסרבות והדבר הראשון שהן רוצות לעשות זה לעזוב את הארץ והן חוזרות לכאן. צריך לזכור שיש פה שתי בעיות שאנחנו ערים להן - -

זו תופעה? אתם מזהים הרבה נשים שמגורשות ושבות?

כן, מיד ארחיב על זה. צריך לזכור שאם הנשים האלה לא ירצו לשתף פעולה ולהתלונן, יש לנו קושי להכניס את העבריינים האלה, סוחרי הנשים ולהעמיד אותם לדין וגם לכך יש השלכות. אם אותה אישה לא מספרת ובסופו של דבר, עלפי רצונה היא מגורשת וחוזרת בפעם שניה ואנחנו רואים שהיא חוזרת כאשר הסוחרים בארץ מזמינים את אותן נשים, כי הם עברו לכאורה את הסינון הזה שהיו במשטרה ולא דיברו ולא שיתפו פעולה, הם מעדיפים לקבל אותן בחזרה כי הן יודעות לשמור סוד ולא לדבר במשטרה. אז הן חוזרות בפעם השניה והן שוב נתפסות וחוזרות פעם שלישית. בסופו של דבר, כשהן מחליטות למסור עדות או להפליל את אותם סוחרים, יש בעיה משפטית שצריך לתת עליה את הדעת, זו עדות כבושה, שנניח בפעם הראשונה היא נכנסה ב-2002 וכשהיא מספרת על סוחר נשים כזה או אחר, אנחנו מביאים את הדברים לפתחה של הפרקליטות וגם בית משפט נתן מספר פעמים את דעתו על העניין הזה, שבנושא של עדות כבושה, יש פה בעיה של מהימנות העדה, שכמובן שיש לה אינטרס כזה או אחר בסופו של דבר.

הן חוזרות באותה זהות?

לא בהכרח.

כמה נשים כאלה יש, בגדול, בהערכה גסה?

הרבה יחסית. אין עשרות נשים בכלל בתופעה, כי כשאני מסתכל היום על תל אביב לדוגמה ועל כמות הנשים, נכון להיום יש 7 נשים שהן עדות בתיקים של תל אביב במקלט, אז אני לא יכול להצביע על עשרות ולומר שזה בסדר גודל כזה, אבל בהחלט ישנן נשים שחוזרות ומגיעות לארץ וכאשר הן מגורשות על פי רצונן כי הן לא רוצות לשתף פעולה, זה מהווה מכשלה מבחינתנו כי ללא שיתוף הפעולה מצידן, יהיה לנו קשה להעמיד לדין את הסוחרים.

לגבי תל אביב, מכיוון שנמסר קודם שמרבית המקומות הגלויים נסגרו, איך אתם פועלים במה שאתם מכנים דירות דיסקרטיות ומשרדי ליווי?

הכל מתחיל ממודיעין. אין ספק שהמודיעין בתחום הזה לא גדול, התוצרים שאנחנו מקבלים ומצד שני, יש את המודיעין הגלוי שזה העיתונות, הפרסומים, התקשורת וכולי. לאחרונה עשינו מבצע או פעלנו בתחום של נשים שפורסמו באינטרנט, שאנחנו מבינים מתוך תובנה שאלה הדירות הדיסקרטיות שאנחנו מדברים עליהן, שזנות הרחוב התמוססה והמכונים באזור תל אביב ובדרום תל אביב התגמדו או שמי שנמצאות שם הן ישראליות בעיקר, סברנו שהתיירות עברו לדירות והן מפורסמות באינטרנט. ביימנו מספר פעמים מקומות כאלה, כשביקשנו שישלחו בנות כדי לאמוד את התופעה ולהגיע לאותם סוחרים. גם כאן, אני לא יכול להצביע על כמות גדולה של נשים שהן מחבר העמים. בעיקר הגיעו ישראליות וזו הדרך שלנו להגיע לאותן דירות דיסקרטיות. מעבר לעניין של מידעים שאנחנו מקבלים בשוטף.

זה אמנם לא במנדט של הועדה כאן לעסוק בנשים הישראליות שעוסקות בזנות, זה שייך לוועדה למעמד האישה, כי הנשים הישראליות מבחינתנו הן לא נשים נסחרות והמנדט של הוועדה זה לגבי סחר בנשים, אבל יש הערכה גסה לגבי מספר הנשים שעוסקות בתל אביב בזנות? אני מדברת על נשים ישראליות לעומת נשים נסחרות?

אני לא יודע לנקוב במספרים וזה יהיה לא נכון. אני יכול לומר שזה סוד גלוי, כשפותחים את העיתון יש נשים שפועלות באופן עצמאי בתחום הזה, נשים ישראליות. קשה לכמת את זה מספרית. דווקא בתל אביב הזנות היא תופעה גדולה יסית.

שאלה אחרונה: האם אפשר לאפיין היום, כמו שפעם ידענו שמרבית הנשים הן מאוקראינה ואחר זיהינו שיש נשים מאוזבקיסטן. האם אפשר לאפיין היום יעד מרכזי או שזה מעורב?

לדעתי, זה מעורב אלא אם כן בהיבט הארצי - -

בסקירה שהצגתי קודם היה מדרג מסוים. הארצות שמניתי הן המובילות אבל מצד שני, ככל שעלה חלקן היחסי של נשים ישראליות עם הירידה של קורבנות סחר זרות, זה נכון לגבי תל אביב ולגבי כל הארץ.

האם העובדה שיש צמצום או שצומצם מספר הנשים הנסחרות שמגיעות לכאן, השפיע על המחירים? אם ידענו בזמנו שמכרו נשים בטווח שבין 3000 ל-5000 דולר, האם ההשפעה הזאת גרמה להאמרת המחירים?

על פי הנתונים המודיעיניים ואני מסייג את זה, כי זה לא משהו אבסולוטי ומדויק, בהחלט זה כמו כל תופעת שוק. כשגדל הביקוש, גדול המחיר, כשקטן הביקוש יורד המחיר. אנחנו יודעים שכרגע המחיר הוא גדול יותר, אם זה היה פעם 3000 עד 5000, היום זה 7000 וצפונה.

לגבי הזהות השאולה, אני יודע שנתי"ב אחראים ואנחנו עומדים אתם בקשר. ציינתי כבר קודם שיש לנו בעיה שברגע שהן נכנסות לארץ ועובדות בזהות שאולה, עשינו פשיטות על בתי בושת ובדקנו את הזיוף אבל תעודות הזהות לא מזוייפות כך שזה תחום אחר שלא קשור רק למשטרה.

אני רוצה להרים על נס ולהגיד לכל הפורום הזה, שאת חלקו אני מכיר ולהודות לך על היוזמה והדחיפה. בכל מקום, גם בתפקידי הקודמים, זהבה היתה עומדת בראש המחנה ומציקה לנו אבל עושה עבודת קודש, ואני אומר את זה לזכות. הנושא מאוד חשוב.

אני נכנסתי כי אני מכיר את הנושא, אני נחשפתי לנושא ואני חושב שהוא מאוד חשוב. טוב שזה עולה כאן בוועדה. התופעה קשה והיא מכוערת. בשוליים, בקצה, מסכנה אותה אישה או נערה שצריכה להתמודד שם. בסופו של דבר, ראיתי אתמול בטלוויזיה שנחשפה מישהי, מהצד, על 20 שעות שהיא עובדת בעיסוק הזה. תארו לעצמכם כמה לקוחות מגיעים ב-20 שעות. זה מדהים ואנחנו רואים את אי הרצון להיחשף ולהעיד. שמענו פה כרגע מתשאול תל אביב על הנושא של חשש של אותן נערות, אותן נשים, לבוא ולהעיד וכמה שומרים עליהן. כשמגיעים להעיד זה קשה מאוד ולפעמים הן מתחרטות בדקה ה-90 שמא יבולע להן. ומי יושב בקצה הפירמידה? כולם ברונים, סוחרים. הם האנשים הכי מכוערים בחברה והם כבר לא בחברה למעשה. צריך לקרוא להם בשמם וזה הכל עבור בצע כסף והרבה כסף. השרשרת קיימת. מי שמופתע, אל תהיו מופתעים. כאחד שמכיר את כל המקורות והסתובבתי גם בחבר העמים ובאוקראינה ובמולדובה וכל מיני מקומות. כולם יודעים על כולם, זה תעשיה קיימת. יודעים מי מייצר, איך הן מגיעות, איך אוספים אותן וברובן מגיעות מגבול מצרים והן חודרות פנימה. הכל ידוע והשאלה היא מה עושים? איך אנחנו מתמודדים? אין דברים שלא יודעים. אני שומע שהמודיעין ברובו גלוי ומעבר לזה, יש הרבה מודיעין ואם נפשפש ונחפש יגיעו לאותו בית, לאותו מכון כי המשטרה יודעת לעשות את העבודה. אני לא צריך לספר על התעשייה שהיתה בתחנה המרכזית בתל אביב. זה היה בית בושת אחד גדול. כולנו יודעים ואולי יש פה ושם, אבל אין חללים פתוחים או סגורים. ברגע שסוגרים מקום נפתח מקום. זה כמו הסם. יש ביקוש ויש היצע.

לכן, הדברים האלה ברורים וקיימים ואני חושב שצריך לעשות הרבה. פתחי ואמרתי שאנחנו צריכים לעשות הרבה אני לא צריך לשכנע את המשוכנעים.

בנושא החקיקה, אני מבין שגם חברת הכנסת גלאון מעלה את הדברים וצריך להתמודד אותם. צריכה להיות ענישה חמורה לאותם סוחרים שנתפסים, שמגיעים בסופו של דבר ויש עדות וצריך לקחת את זה ולהוביל את זה. אי אפשר להחזיק אישה כמה חודשים עד שהיא מגיעה לבית המשפט, אם בכלל, והחשיפה מולה והשאלות... אני לא צריך לספר לכן שקשה לעמוד בסיטואציה. צריך לשלוח אותן ולשחרר אותן, וברגע שיש אהדה והיא מצולמת, חייבים לשחרר את השסתום הזה כי ברגע שיש את העדות, אותו סוחר עדין מתהלך חופשי בארצנו ועדין מוביל סחורה. צריך לאפשר לאותן בנות לבוא ולהעיד ולצאת ולהשתחרר ולהגיע לסוחר. ברגע שיש אהדה ויש עדות מפלילה לגביהם, ואני לא יודע אם נמצאים פה ממשרד המשפטים, בסופו של דבר, באיזה שהוא מקום אותם סוחרים יעצרו מיד, אם יש עדות, והסוחר לא ימשיך להתעסק בדברים האלה מספר חודשים או מספר שנים. יש פה עינוי. הדברים האלה קיימים. יש לעצור מיד את הסוחר, להביא אותו ובהליך מזורז להעניש אותו ולשחרר את האישה. להתמקד בסוחרים עצמם, שם צריך לשים את האצבע.

דבר נוסף, ואני אומר גם לצבא וגם למשטרה שנמצאים פה, שגבול מצרים פרוץ. אני אומר את זה בצורה ברורה וגלויה. אני בא עכשיו מוועדת החוץ והביטחון וברור שגבול מצרים פרוץ. כל אישה שרוצה להגיע מחבר העמים יכולה להגיע מחר בבוקר. מי שאומר שלא כך, אני אומר לכם שכן כך. עשרות נשים ואף מאות נשים חודרות פנימה מגבול מצרים. יש פה חיבור של הרבה כסף בין סוחרים, שברובם הם בדואים, לבין סוחרים שברובם בדואים בסיני שמתחברים יחד. התחנה היא מאותה עיר בירה, שיוצאים מהחלק המזרחי של אירופה, מגיעים לקהיר ברכבת לילה וממשיכים הלאה ובלילות הם עוברים ומגיעים דרך הגבול המצרי. חברת הכנסת גלאון מכירה ואתם מכירים את זה. כולנו מכירים את המעברים בגבול הזה. יש בו מקומות כמעט קבועים שעוברים בהם כל לילה.

נכון שהצבא מתמקד בתחום האמל"ח, בנושא של נשק ותחמושת וזה חמור מאוד. אבל גם נשים זה חמור מאוד וזה פוגע בחברה ויש גם הרבה סמים. כלומר, אם מחברים את כל הדברים האלה, תראו לאן אנחנו הולכים. כולם יודעים ואחר כך מתפלאים. תסגרו את הברז, לא לחפש אחר כך את הטיפות. זה גם בסמים, זה בנערות ליווי וזה תעשיה. הגבול הזה צריך להיסגר. איך עושים את זה? יש לי כמה פתרונות וזה לא המקום. צריך לעשות מעשה על הגבול עצמו. אני אומר לצבא ולמשטרה שהגבול הזה חייב להיות חסום ואני ידע שגם במחוז הדרומי וגם במשטרה יודעים מי הסוחרים שמתעסקים בזה. זה להטריד אותם, לעצור אותם ולהביא אותם. המערכת הזאת צריכה להיות מסונכרנת עם בתי המשפט, הפרקליטות וגם הצבא, כי החלק הגדול הוא באחריות הצבא ולא באחריות המשטרה. אלה המעגלים שצריכים לעשות. אני אומר שאנחנו עושים מעט מדי, אנחנו לא מספיק רציניים לטפל בתופעה הזאת ואחר כך, אנחנו מתעוררים בוקר אחד ורואים את הבנות המסכנות או אותה אחת שראינו אותה עם 20 שעות עבודה, וזו טיפה בים. זו אישה אומללה שצריך לראות מה היקף התופעה ומשחק פה הרבה כסף.

אני אומר ליושבת ראש שאני מוכן להירתם לנושא הזה וגם למערכת אכיפת החוק ולצבא, כולנו חייבם לעשות. אי אפשר לחסל את התופעה אבל אפשר לצמצם אותה. המעבר דרך האוויר זה אחוזים נמוכים יחסית. דרך אגב, מי שחוזר בזהות קשה לה יותר, אבל הן נכנסות. יש את התופעה של כניסה בפעם שניה. הבעיה היא של אותן בנות שבאות במודע ויש כאלה, הרבה מאוד, שהולכות לעבוד ולהתעסק בעבודות שלא קשורות לנושא הזנות. כך הן מגיעות והן נכנסות למעגל הזה וקשה להוציא אותן ממנו.

הדברים מורכבים ואנחנו מעלים את זה בוועדה, אני מוכן להיות שותף לדברים ואני מודה לך, גברתי.

ברגע זה גוייסת, חבר הכנסת אהרונוביץ. אני חושבת שנגעת בעניין מאוד מהותי בעניין המעברים וההברחה לארץ, למרות ששמענו שיש שינוי בדפוסי הפעולה. בשבוע הבא, ביום שני, אנחנו מקיימים כאן ישיבה משותפת עם הוועדה למאבק בסחר בסמים בהשתתפות נציגי מג"ב רמון ונציגים של צה"ל והמשטרה. אותם אנשים שאמונים לגבי שיתוף הפעולה ונשמח ללמוד מהניסיון שלך ונשמח אם תגיע לכאן.

אני רוצה להודות לך על הדברים שלך. אנחנו לא נחים על זרי הדפנה, אבל אין ספק שיש שיפור מאוד משמעותי במאבק של המשטרה וגם בלמידה במשך השנים במאבק וביכולת, אבל הדבר שמטריד אותי הוא משך הזמן שנשים נתקעות בארץ לפרקי זמן ארוכים וכל הנושא של העדות המוקדמת, אולי צריך לחשוב על דן יחיד בבתי משפט. במהלך דצמבר נארח בישיבת הוועדה את מנהל בתי המשפט החדש וננסה לחשוב אתו איך מקדמים את העניין הזה, כי בצדק אמרת שתופסים, עוצרים, עושים עבודות בילוש ותשאול ואז בסוף הנשים נמצאות כאן וכשמגיעים לשם - -

מקבלים בסוף את הענישה כמה חודשים. מבין מכך הסוחר?

יש שיפור גם ברמת הענישה אבל אני מסכימה אתך שצריך לעשות כאן עבודה הרבה יותר מאומצת.

לפני שאני עוברת למנהלת ההגירה, אני רוצה לשאול אם יש עוד מישהו במשטרה שרוצה להשלים דבר מה? לא. נשמע את משטרת ההגירה ונפתח דיון קצר.

מנהלת ההגירה מתחברת לנושא גם בעבודה בשטח, כשהמגע הראשוני של חלק מהקורבנות נעשה עם שוטרי מנהלת ההגירה ולכן הכשרנו את השוטרים האלה גם בשטח, באכיפה וגם במתקני המשמורת שלנו. הן יושבות אצלנו מעט זמן כי מיד כשאנחנו חושדים או עולים סימנים שהן קורבנות סחר, אנחנו מתחברים עם הגורמים במשטרה ומעבירים אותן למקלט.

איך אתם מאתרים שהן קורבנות סחר?

יש שאלונים, יש קציני משטרה שהוכשרו לזה, יש נציגים של הארגונים במתקנים שלנו, בעיקר במתקן "מיכל", שם שוהות הבנות והשאלונים בשפתן. יכול להיות שמגיע מידע מבחוץ ואז אנחנו מאתרים אותו דרך גורמים אחרים במשטרה.

אני רוצה להתחבר לשני נושאים שאנחנו מטפלים בזה, שזה הנושא של גבול מצרים. כמעט שלוש שנים אנחנו זועקים את הזעקה הזאת. כרגע, בלית ברירה אנחנו עושים שימוש בחוק ההסתננות, שהוא חוק מאוד ישן ובעייתי אבל אין ברירה, זה הכלי יחיד שיש לנו. אנחנו יודעים שיש הצעת תיקון לחוק שתקועה כבר כמעט שנתיים, ולא עברה את הקריאות. הצעת התיקון מאוד תוכל לסייע לנו כי הענישה שם יכולה להרתיע. אנחנו משתדלים לעשות את המקסימום.

בנושא של זהות שאולה, עד שמנהלת ההגירה לא התחילה להגיש כתבי אישום בנושא, הנושא לא טופל. אנחנו מטפלים בתופעה ומגישים כתבי אישום ובקשות למעצר, כמובן שלא נגד הנשים.

יש לך נתונים כמה נשים נכנסו בזהות שאולה?

השנה קרוב ל-40 כתבי אישום הוגשו בנושא זהות שאולה בכלל. בתי המשפט רואים בחומרה את התופעה. אני לא בטוחה אם בשל הניצול של הבנות או בשל ניצול המדינה, כי סכומי הכסף פה גבוהים מאוד. סל קליטה מגיע עד כ-100 אלף שקל וכמובן שהסוחרים מקבלים את זה בדרך או מי שמביא אותן. זו התרומה שלנו להילחם בתופעה.

ראשית, קטונתי, אבל אני רוצה לשבח את המשטרה לא רק בשל המעשים אלא גם בקשר לשיתוף הפעולה שלה ולנכונות שלה להיערך ולטפל בבעיות שוטפות המתעוררות.

לפי דעתי, ככל שאני שומעת יותר אני יותר ויותר ערה לכך שאנחנו צריכים מחקר מקיף בקשר לעולם הזנות בישראל, כדי לעמוד על דפוסי התנהגות ומספרים. אני יודעת שמחלקת המודיעין עסקה במחקר כזה, אבל הייתי רוצה להביא לכך שיהיה מחקר יותר מקיף ונפגשתי עם נציגה מאל-סלבדור, ששם רשויות הבריאות עשו את המחקר הזה.

רחל, אני יודעת שחבר הכנסת גדעון סער העלה את הנושא הזה בישיבת הוועדה שהוא קיים בראשותו, הוועדה למעמד האישה ושווה אולי לעשות ישיבה משותפת בענין הזה, על ההשלכות והזיקות והקשר.

נכון. גם בקשר לחקירה של הדירות הדיסקרטיות ושל פרסום שירותי זנות, ממה שאני שמעתי מכמה נציגים של ארגונים, יש עדין בעיה גם בעיתונות הארצית. בכל פעם שאנחנו חושבים שפתרנו בעיה, צריך לשים לב שלא תמיד לאורך זמן פותרים את הבעיה. לגבי החוק החדש, יש היערכות. מנהלת ההגירה מקיימת יום עיון. אני יודעת שעודד ברוק, שיושב פה, מכין הנחיות ואני מכינה מסמך להפיץ בין היועצים המשפטיים של משרדי הממשלה.

יש לי כמה שאלות למשטרה אבל אני לא יודעת אם יהיה סיפק לענות ובראשן השאלה: מה קורה עם נשים ישראליות שנסחרות? אני יודעת על כמה מקרים שבהן נשים ישראליות נסחרו לחו"ל. אני רוצה לדעת האם יש יד על הדופק בעניין הזה?

אין לי נתונים.

גם אם אין לך נתונים כרגע, לישיבות הבאות אולי כדאי שתביא.

אין הרבה תיקים. מבחינתנו זו לא תופעה. אנחנו עוקבים גם אחרי המודעות בשפה הרוסית ובשפות אחרות. חלק מהמקרים בדקנו ולא גיבשו ראיות אבל בתיק האחרון של ימ"ר תל אביב, זה היה תיק מצוין עם סוכנים והוגש כתב אישום.

היה לנו תיק שבו עבדנו בשיתוף פעולה עם קנדה, של סוחרים פה בארץ, שהעבירו נערות לקנדה. לומר שזה התפתח לכתב אישום או שיתוף פעולה? הסתבר שבקנדה זו לא עבירה והיתה לנו בעיה משפטית בעניין הזה. כל הנושא בבחינה עתה אם יהיה כתב אישום או לא.

אני מארגון "אישה לאישה" מחיפה. אני רוצה להגיד תודה למשטרה כי אכן יש שינויים בשטח. נכון, יש שיפורים אבל אני רוצה להוסיף כמה הערות מטעם הארגון: אגב, כפי שהבנתי נשים ישראליות שנסחרות לזנות לחו"ל, אני הבנתי שהתיק נסגר.

אל תיכנסי לזה, זה עניין נקודתי.

עדין יש פרסום מודעות.

הסוגיה של הקשר בין פרסום מודעות מין והגברת הסחר בנשים בכלל, נעשה ישיבה מיוחדת.

לגבי סגירת בתי בושת: נכון שנסגרים בתי בושת ואנחנו מקבלות מכתבים מהמשטרה בנהריה ומימ"ר צפון וזה מאוד יפה אבל מצד שני, אנחנו מגיעות לקריית אתא, ואפילו בזמן המלחמה הגענו לשם, עומדים שומרים, יש מכון, הכל בסדר והכל פועל. אני לא יודעת איפה בדיוק הגבול ואיפה זה עובד ואיפה זה לא עובד, אבל אני רואה שבחיפה זה עדין קיים ואותו דבר גם בבאר שבע וגם באילת. גם בתל אביב אנחנו מקבלות פניות שהתחנה המרכזית מפוצצת במכונים. הייתי רוצה שנשים לב לכך שקיים סחר בנשים ישראליות. זאת אומרת, לוקחים את הנשים הישראליות למטרת עיסוק בזנות באמצעות ניצול בסמים...

לגבי הנשים הישראליות צריך לעשות אבחנה בין ניצול סרסרות לבין סחר.

נקודה נוספת היא שהייתי רוצה לראות יותר נציגי משטרה יעבדו בחו"ל ולא רק נציג אחד. ככל שיהיו יותר נראה עבודה יותר פורייה ושיתוף פעולה פורה יותר בין-לאומי. אני לא חושבת שרק נציג אחד יכול לטפל בכל התופעה של סחר בנשים וגם בכל התופעות האחרות. דבר נוסף, לגבי "תקופת הרהור". באנגליה נעשה מחקר על ידי החוקרת קטיה צימרמן. במחקר נאמר שנשים שצריכות לעבור "תקופת הרהור", התקופה הכי טובה זה 3 חודשים. אני יודעת שזה לא כל כך טוב למשטרה. 92% מהנשים בשלות לעדות טובה וכשהן רוצות למסור עדות מרצונן ומוכנות לשתף פעולה עם המשטרה זה רק אחרי 3 חודשים.

לא בלחץ.

אם המשטרה תיקח את זה בחשבון ותחשוב על זה - -

- - -

יכול להיות שצריך לפנות בעניין הזה, כי כמו שאומר רענן, ממילא הן שוהות את פרק הזמן הזה אבל יכול להיות שצריך להגדיר מראש שיש להן מספיק זמן לחשוב. תודה לריטה חייקין.

בין כל הדברים שדיברנו עליהם היום, אני רוצה לדבר על הנושא של התיקים שמתנהלים כרגע ולעשות אפיון שלהם. אני חושבת שזה תואם את הנתונים שהציגה המשטרה, למרות שמנקודת מבטה של הפרקליטות, שמקבלת תיקים אחרי חקירה, אנחנו לא יודעים מה נמצא בתחילת הדרך אלא מה מגיע בסוף הדרך, אבל זה נכון שהיום יש פחות ופחות תיקים שהם תוצאה של כניסות או עבירות סחר מהזמן האחרון. רוב התיקים שמתנהלים היום זה תיקים של חוזרות או תיקים של נשים ששוהות כאן תקופות ארוכות. זאת אומרת שההגעה לארץ נעשתה לא בחודשים האחרונים אלא נשים ששהו כאן תקופות מסוימות והתלונות הן מאוחרות או מתבצעות כשהתפיסה מאוחרת יותר לזמן ההגעה. נדמה לי, ואני אהיה קצת יותר החלטית ממה שהמשטרה היתה קודם, שאם צריך לאפיין את צוואר הבקבוק, כמו שאנחנו מרגישים אותו היום, צוואר הבקבוק הוא בבתי המשפט. ימ"ר תל אביב היא היחידה שחוקרת ומנהלת את רוב התיקים של הסחר בישראל אבל בית המשפט המחוזי בתל אביב הוא הכי עמוס במדינת ישראל. לפחות מהקשר שיש לי עם רינת דווידוביץ, מנהלת המקלט, ואנחנו נמצאות בקשר לגבי התקופות הארוכות שקורבנות הסחר שוהות במקלט, כמעט כל המקרים החמורים של הימשכות של הליכים נובעים מהמתנה לעדות בבית המשפט המחוזי בתל אביב. בגלל העומס של בית המשפט המחוזי בעצם המצב היום בפרקליטות הוא שאין טעם להגיש בקשות, כי זה חסר טעם.

לדבר הזה יש השפעה מיידית על האופן שבו התיקים האלה מסתיימים, ועל זה התכתבנו לא מזמן. יותר ויותר תיקים מסתיימים בהסדרי טיעון שהם מטבעם מורידים את רמת הענישה. זה נכון שאנחנו נהנים משנים קודמות של אכיפה מאוד אינטנסיבית שהעלתה מאוד את רמת הענישה ולכן, גם בהסדרי טיעון רואים שרמת הענישה גבוהה הרבה יותר ממה שהיתה בעבר אבל כשתיקים לא מסתיימים בעדויות כשהנשים בורחות, כיוון שהן לא יכולות לחכות יותר משנה במקלט ואז כשמגיעים לרגע האמת אין מי שיעיד, הדברים האלה משפיעים גם על רמת הענישה.

כמה זמן לוקח תיק כשאין עסקת טיעון, עד שנגזר דינו?

נורא קשה להגיד. אין פה עניין של ממוצעים. זה תלוי באיזה בית משפט זה נעשה - -

שנתיים, שלוש?

זה במקרים חריגים. אני לא יכולה להגיד שזה הממוצע אבל אם החוק קובע כאיזה שהוא אידיאל שתיקים שבהם נאשמים עצורים, ורוב סוחרי הנשים עצורים עד תום ההליכים, יסתיימו בתוך תקופה של 9 חודשים ואחר כך, צריך פיקוח של בית המשפט העליון על תקופות המעצרים, אני יכולה לומר שאין תיקים של סחר בבני אדם שמתנהלים ושמסתיימים בתוך 9 חודשים. כל התיקים האלה מגיעים אלינו ללשכה הראשית לבקשות להארכת מעצר לבית המשפט העליון.

זה לפחות שנה.

רציתי להוסיף על המילים של ריטה חייקין: כיום אנחנו נמצאים במצב, שהמשטרה יודעת על מיקומם של הרבה מאוד בתי בושת ולא מוצאת דרך לסגור אותם. זאת למרות כל החוקים שעברו בכנסת ולמרות ההנחיה החדשה של פרקליט המדינה. צריך לשנות את המצב הזה. עבירות הסרסרות וניהול בתי בושת הן מהעבירות החמורות שבחוק העונשין. עונש על עבירה הוא 5 שנות מאסר בפועל וזו עבירה מאוד חמורה ומשום מה נמצאת בסדר עדיפות מאוד נמוך. אין כל ספק שיש קשר בין העבירות האלה לבין עבירת הסחר בנשים. לכן, צריך למצוא דרך לאכוף את החוקים האלה ולסגור את המקומות.

חשוב לציין שכשהמשטרה מדברת על הנתונים של התופעה, היא מדברת רק על המקרים שהיא יודעת מהם. כל עוד היא לא תמצא דרך לחקור את העבירות הנלוות של סרסרות וניהול בתי בושת, היא לא באמת תעלה על הנתונים הנכונים ואנחנו לא נדע אם יש מאות בודדות של קורבנות סחר בנשים בישראל או שיש אלפי מקרים, אלא אם כן נוכל לאכוף כראוי, וזה לא המצב הנוכחי.

אני שמחה על שיתוף הפעולה שיש לי עם המשטרה ומנהלת ההגירה. אני רוצה להצטרף לדברים שידידה אמרה עכשיו. אני מבינה שההערכה שיש מאות נשים כיום נסמכת על עבודת מודיעין ועל עבודת שטח. ככל הידוע לי, ותקנו אותי אם אני טועה, את רוב הפעילות של הביומים ושל הפשיטות עושה מנהלת ההגירה. הייתי שמחה לשאול את המשטרה ולדעת איך המשטרה עושה שימוש במידע שמועבר ממנהלת ההגירה, כי בסופו של דבר קורבנות סחר נעצרות, אבל רק קורבנות סחר ובעצם מי חוקר את כל העבירות הנלוות? מי הולך ומחפש את הסוחר והסרסור וסוגר את המקום שממנו האישה הגיעה? הייתי שמחה לקבל תשובה על זה.

הייתי רוצה לענות על ההערה שהיום יש יותר ויותר נשים שמסרבות להגיע למקלט. מעבודת שטח גילינו שזה עניין של איך מציגים לאישה את הדברים ועם מנהלת ההגירה יש לי שיתוף פעולה מלא ואנחנו משוחחים איתן בטלפון והן מביעות נכונות לעבור. כחלק מעניין המאות הבודדות, אני מבינה שזה נסמך גם על פשיטות שכן נעשות ואז מגלים שמדובר בנשים ישראליות עם תעודות זהות. אני הבנתי עכשיו שיש הרבה נשים, קורבנות סחר,שמגיעות עם תעודות מזויפות, איך בדיוק אפשר לדעת אם האישה היא קורבן סחר או ישראלית שעושה את זה מרצונה, ואני לא מתחברת להגדרה הזאת.

הייתי רוצה לדעת אם יש הערכה כללית כמה בתי בושת ודירות דיסקרטיות יש כיום בארץ ומתוך זה, להבין איך בדיוק מניחים שיש מאות נשים בארץ?

אני רוצה לברך על הישיבה הזאת ועל כך שהמשטרה מביאה נתונים מאוד יפים. הוועדה הזאת עובדת כבר הרבה שנים ואנחנו מלווים אותה בכל השנים האלה. אני מברכת את חברי הכנסת שהצטרפו לישיבה הפעם ולחבר הכנסת אהרונוביץ וחבר הכנסת זחאלקה, שדיבר בצורה מאוד רצינית על כך שנשאבות לתוך החלל שעזבו הנשים הנסחרות, שבאמת יש כבר מאות בודדות של נשים ישראליות.

אני מצטרפת גם לדברי רחל גרשוני, שאמרה שצריך מחקר מאוד רציני בעניין התופעה הכללית של הזנות. לפני שבועיים היתה פה בחסותך, חברת הכנסת גלאון, נשיאת הארגון הבין-לאומי מדנמרק וסיפרה לנו בצורה מאוד משמעותית איך דנמרק מטפלת בתופעת הזנות כבר 20 שנה, כאשר יש בידם תופעת הסחר בנשים שמתווספת אליה, כיצד ניתן בצורה מערכתית שכוללת גם טיפול בלקוח ובכל הנושא של הביקוש, כי בלי ביקוש אין היצע וכולי. מדובר פה לא רק במשטרה שלא יכולה לעשות הרבה, אם לא תהיה דרישה גם לקמפיינים הסברתיים ולחינוך.

תודה לכולם. תודה למשטרה ולחבר הכנסת אהרונוביץ.

אני רוצה לסכם את הישיבה: ראשית, אני חייבת להודות שאני מאוד מרוצה מהמאבק של המשטרה בתופעה של סוחרי נשים. אנחנו אף פעם לא נהיה מרוצים עד הסוף כי אנחנו ניזונים ונהנים מהיכולת שלנו לקבל נתונים מארגוני השטח, שעובדים ורואים מה נעשה באמת. אם יש נציגות ארגונים שטוענים שמעבר לכך שהמשטרה מודיעה שמרבית בתי הבושת הגלויים נסגרו אבל חיפה ובמקומות אחרים עדין יש מכונים או בתי בושת פתוחים, זה מצריך דיבור ביניכם כדי להסב את תשומת ליבה של המשטרה או לוודא שהמשטרה אוכפת. כמו שאני יודעת, אחד הדברים החשובים זה שיתוף הפעולה שהביא לדברים מאוד משמעותיים כתוצאה מעדכון שלכם. אז אם אתם יודעים על דברים גלויים, אני מציעה לעדכן את המשטרה.

אני קוראת למשטרה לעשות סריקה על כל הארץ, בעיקר במקומות שידועים כמקומות שיש בהם עדין בתי בושת, תל אביב באר שבע, אזור הצפון. צריך לקחת בחשבון שבאזור הצפון יושב הכוח הרב לאומי וההשלכה שלו על הצורך בנשים מיובאות ולא ניכנס לזה כרגע.

אין ספק שיש עליה בטיפול המשטרתי. אנחנו ערים לכך שיש ירידה במספר הקורבנות, גם על פי נתוני הגירוש. כנראה שיש דברים שאנחנו לא יודעים וכנראה שהרבה יותר קשה להגיע לדירות הדיסקרטיות ולאותם מקומות וזה מצריך עבודה יותר מחוכמת ומתוחכמת כי ככל שהמשטרה מגבירה את הפעולה שלה, שמענו גם קודם ממומחה בעניין שהדרכים יותר מתוחכמות והרבה יותר קשה להגיע לנשים.

אני מאוד מוטרדת מפרקי הזמן הארוכים שנשים נאלצות לשהות בארץ. אנחנו נטפל בזה בנפרד ונקיים ישיבה בשבוע הבא על הברחת הנשים דרך הגבול המצרי. אנחנו נעשה ישיבה נפרדת שקשורה לפרסום שירותי מין שמשפיע בעיקר ומשליך על הפעילות של הנשים באותן דירות דיסקרטיות. ננסה לתת מענה לכל הנושאים של עדות מוקדמת, התנהלות בתי המשפט, "תקופת הרהור" וכל הדברים שציינו קודם לכן.

אני רוצה לנצל שוב את ההזדמנות ולהודות לנציגי המשטרה שהגיעו לכאן וכמובן גם לרוח של השר לביטחון פנים, שלקח את הנושא של המאבק בסחר בנשים לתשומת ליבו ונתן לזה דרגת עדיפות גבוהה. מדובר ברשת מאורגנת של פשיעה, של פשע מאורגן, שעוסקת בסחר בנשים, בסמים, באמצעי לחימה ואנחנו נמשיך ונעקוב. בוודאי שלא ננוח על זרי הדפנה. תודה רבה לכם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 14:05)