PAGE
1
ועדת החוקה, חוק ומשפט

15.9.05


הכנסת השש עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שלישי







פרוטוקול מס' 594

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום חמישי, י"א באלול התשס"ה (15 בספטמבר 2005), שעה 09:00

1. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – בחירות של חברי ועדת קלפי), התשס"ה-2005 – של חברי הכנסת: יגאל יאסינוב, ויקטור בריילובסקי, אילן שלגי, אהוד רצאבי, אתי לבני, חמי דורון, רוני בריזון, מל פולישוק-בלוך, מיכאל נודלמן, אריה אלדד, ניסן סלומינסקי, יאיר פרץ, יוסף (טומי) לפיד, אליעזר זנדברג, ואסל טאהא
2. הצעת חוק לביטול התקשרות בין רשימות מועמדים לשם חלוקת מנדטים (תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003 – חבר הכנסת משה גפני
3. הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 54), התשס"ה-2005

חברי הוועדה: מיכאל איתן – היו"ר

גדעון סער

ח"כ יגאל יאסינוב

ח"כ משה גפני



עו"ד דלית דרור

- מחלקת יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים




עו"ד שרית שפיגלשטיין
- משרד המשפטים




דני גבע


- משרד ראש הממשלה




עו"ד אהוד שיל"ת
- המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים




עו"ד איילת פישמן
- הפיקוח על הבחירות, משרד הפנים




ערן פולק

- רפרנט פנים, אגף התקציבים, משרד האוצר




אודי בן דרור

- רכז פנים ואיכות הסביבה, משרד האוצר




שלמה ודיסלבסקי

- מזכיר אגודת ישראל




תמי אדרי

- מנכ"ל, ועדת הבחירות המרכזית




דוד כנפי

קרן ויינשל

דורית ואג

חבר מתרגמים בע"מ

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון – בחירות של חברי ועדת קלפי), התשס"ה-2005 – של חברי הכנסת: יגאל יאסינוב, ויקטור בריילובסקי, אילן שלגי, אהוד רצאבי, אתי לבני, חמי דורון, רוני בריזון, מל פולישוק-בלוך, מיכאל נודלמן, אריה אלדד, ניסן סלומינסקי, יאיר פרץ, יוסף (טומי) לפיד, אליעזר זנדברג, ואסל טאהא

הצעת החוק של חבר הכנסת יאסינוב מדברת על הצבעות של חברי ויושב ראש ועדת קלפי. היא אומרת שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, יכול לקבוע שחבר ועדת קלפי יצביע בקלפי שבה הוא משמש כחבר, רק אם הוא נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן נבצר ממנו להצביע באזור מגוריו.

זה לקריאה פעם ראשונה?

לא, שנייה ושלישית. בהצעה זו ההצבעה תהיה על דרך של מעטפה כפולה.

מה אתם אומרים? אתם מסכימים לזה?

צמצמנו במהלך החקיקה, אחרי הישיבות שהיו כאן, את ההצעה לכך שזה יהיה רק בתנאים מסוימים.

אני רוצה להגיד רק משפט אחד לפרוטוקול; בשם החוק נפלה שגיאה. זה לא בחירת חברי ועדת קלפי, אלא הצבעה של חברי ועדת קלפי. כשאומרים בחירה, צריך להיות פה בחירות של חברי ועדת קלפי.

"הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 53) (בחירות של חברי ועדת קלפי)", זה (הצבעה של חברי ועדת קלפי), התשס"ה-2005:

1. בחוק הבחירות לכנסת (נוסח משולב), בפרק י'4, בכותרת הפרק בסופה יבוא: 'וחברי ועדות קלפי'.".

לשנות את השם של הפרק לבחירות של מזכיר ועדת קלפי וחברי ועדות קלפי, וזה כמובן כולל יושב ראש של ועדת קלפי.

"2.

הצבעת חברי ועדת קלפי

1. יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, רשאי לקבוע כי חבר ועדת קלפי מסוימת יצביע בקלפי שבה הוא משמש כחבר, אם נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות שלפיהן נבצר מחבר ועדת הקלפי להביע בקלפי באזור מגוריו."

אני מתנגד לעניין של 'קיימות נסיבות מיוחדות'. חבר ועדת קלפי, כמו שוטר, יכול להצביע.

שוטר מצביע בצורה אחרת לגמרי. מוחקים את השוטר מהפנקס הרגיל, הוא מקבל תעודת הצבעה לשוטר, 40 יום קודם.

אז אפשר גם לחברי ועדת קלפי.

אתה יודע 40 יום קודם לפני הבחירות מי חבר ועדת קלפי? אתה לא יודע באותו יום.

מי שיודעים, יוכל להצביע. יש בעיה אמיתית. הבעיה האמיתית היא שנוצרות בעיות בקלפיות, באופן כזה שחברים צריכים לעזוב את הקלפי. זאת בעיה כללית, היא לא בעיה מיוחדת. אותו דבר כמו מזכיר ועדת קלפי.

זה לא אותו דבר. מפלגות מחליפות ביום האחרון, הן לא יודעות עדיין בבוקר מי יישב באיזה קלפי.

אז צריך שזה יהיה ממוסד.

אני רוצה רק לומר שבעניין הזה הצעת החוק מלכתחילה היתה יותר מרחיבה. קיימנו בכל שלבי החקיקה דיון בוועדת המשנה כשבאחת מהן, נדמה לי, השתתף, או היה נוכח חבר הכנסת גפני, והגענו למסקנה שהאיזון הנכון, כדי למנוע מצב שבו כל אחד יהיה לו יותר נוח להצביע ויהיו הרבה מאוד הצבעות, דבר שיסבך מאוד אחר כך גם את הספירה, החלטנו לעשות דבר יותר מידתי.

לכן צריך לכתוב שהנסיבות קשורות בתפקודו כחבר ועדת קלפי, לא סתם נסיבות שהדודה שלו חולה.

ברגע שההחלטה היא בידי נשיאות הוועדה, היושב ראש וסגניו, ברור שהאישורים לא יינתנו מראש.

אני גם חושב כן. אני חושב שלא כל נסיבות שקשורות לאדם שיושב בקלפי כל היום והוא יכול לצאת ולהצביע. חבר הכנסת יאסינוב דיבר על אנשים שהיו למשל ביהודה ושומרון בזמן האינתיפאדה. באותן בחירות היתה בעיה לאנשים להצביע. זאת אומרת, אין לי התנגדות לכל מה שאתה אומר, השאלה אם זה לא יתפרש גם כן רחב מדי.

הפוך, אני רוצה להגביל. אני טוען שהנסיבות המיוחדות צריכות להיות רק כאלה שקשורות בעבודת הקלפי, קשורות בתפקידו.

ואיך אז זה יתבצע?

המטרה שלנו זה לאפשר את עבודת הקלפי כהלכה, לא הנסיבות שהוא צריך להצביע. אנחנו לא דואגים להצבעה שלו, אנחנו דואגים לתקינות עבודת הקלפי.

הדוגמה שהיתה לנו פה, היתה דוגמה שהיה איזה שהוא פיגוע, או חסימה משטרתית.

היה פיגוע בכביש המנהרות.

הפיגוע לא נותן לו שום יתרון. למה פיגוע נותן לו יתרון על מישהו אחר? זו דוגמה לא נכונה.

ואם מישהו נמצא בגלל סיבה אחרת ויש פיגוע?

יש פיגוע ויש שוטר שעומד ומטפל בפיגוע, והוא אומר לו 'אני רוצה להצביע בקלפי על יד', הוא אומר לו 'לא, כי אתה לא רשום, אתה לא יכול'. הוא צריך ללכת.

נכון. היו עוד מקרים שלישוב מסוים, שהיתה אליו הסעה מוגנת על ידי המשטרה רק פעמיים ביום, בבוקר ובערב ולא אישרו לו לצאת----

אתם רוצים להוסיף 'נסיבות מיוחדות מתוקף תפקידו'? במילוי תפקידו. אז תוסיפו.

(המשך 116 יט' (א): "אם נוכח כי קיימות נסיבות מיוחדות הקשורות למילוי תפקידו שלפיהן נבצר מחבר ועדת הקלפי להצביע".

אני רק מבקש להגיש על זה הסתייגות. ההסתייגות שיושב ראש וחבר ועדת קלפי יכולים להצביע בקלפי שהם משתמשים בו.

זה כמו שהצעת החוק המקורית היתה.

בלי הסמכות של היושב ראש?

כן.

למחוק שיקול דעת.

אז גם לא נסיבות ולא כלום.

כן, הוא פשוט יכול להצביע בכל מצב.

"חבר ועדת קלפי, המצביע כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – החבר המצביע) ישים את מעטפת ההצבעה לתוך מעטפה חיצונית וועדת הקלפי..."

דרך אגב, לא כדאי לכם בסעיף ההגדרות, דלית, לקבוע מה זה מעטפה כפולה ולהשתמש?

זה לא לדלית, זה לנו, כי אנחנו עושים את זה.

לא, אבל בחוק יש עוד מקומות שזה מופיע. כדאי לעשות האחדה, לקבוע את המונח ולהשתמש בו בכל פעם.

הבעיה שלנו היתה לפני מי מצביעים, לפעמים יש הבדל. אתה רואה? בסיפא כתוב "חבר הכנסת המצביע יטיל את המעטפה לעיני חברי ועדת הקלפי", אז לפעמים יש שם אדם שהוא מחברי ועדת הקלפי, או מזכיר ועדת הקלפי.

זה לא משנה. מה שאני מנסה להגיד זה שאפשר לשים בסעיף ההגדרות מה זה מעטפה כפולה. אחר כך איפה ישים את המעטפה הכפולה - את זה את יכולה לשים בכל מקום אחר.

הפעם הוא שם מעטפה כפולה; את יכולה לכתוב מעטפה כפולה, מעטפה שבה כך וכך וכך וכך.

'מעטפה חיצונית', זה המושג שאנחנו משתמשים בו.

זה מה שאני מנסה להגיד 'מעטפה חיצונית'.

מחקתי את הביטוי "מעטפה כפולה". תמיד אמרנו כפולה, אבל בגלל כל הבלאגנים שעושים הצבעות כפולות, הצביע כפול, אז שלא ייכנס ה'כפול' הזה בכלל, אמרנו מעטפה חיצונית שזה גם נכון.

לא איכפת לי, אז שיהיה כתוב מעטפה חיצונית. זה רק נוסח.

נבדוק את האפשרות לקצר קצת. אני רק רוצה להניח את הדעת לגבי המקרים שאינם קשורים במילוי תפקידו, וכמוהו ככל אזרח אחר. יש לנו את סעיף 70 (א) רבה לחוק הבחירות שאומר שאם יושב ראש הוועדה המרכזית וסגניו ראו, בערב יום הבחירות או ביום הבחירות, כי קיימות באזור קלפי פלוני נסיבות מיוחדות המונעות, או העלולות לדעתם למנוע מהלך תקין של הצבעה, רשאים הם להורות על דחיית פתיחת קלפי, הפסקת הצבעה, חידושה, הוספת זמן להצבעה. כלומר, יש להם סמכויות, אם קורה משהו.

זה לאזור ולא לאדם.

זה לא רלוונטי. את הרי לא מציעה כלום. אנחנו כבר בסעיף הבא. במקום להניח את דעתנו, גרמת לנו סערת רוחות.

(סעיף (ב)): "...ועדת הקלפי, למעט חבר המצביע, תציין על פני המעטפה החיצונית, את שמו, את מספר זהותו במרשם האוכלוסין ואת מענו והחבר המצביע יטיל את המעטפה לעיני חברי ועדת הקלפי הנותרים לתוך הקלפי". מאוד חגיגי.

למה כותבים את כל זה?

ככה זה כתוב בכל הסעיפים בחוק.

"(ג) ספירת הקולות של מי שהצביע לפי סעיף זה תהיה כפי שנקבע בתקנות לפי סעיף 68 א(ו)". יש לך עוד איזה הסתייגות?

לא.

לעניין האחידות, אם אני לא אכתוב את זה ככה, אז כולם יגידו 'אה, זה כתוב אחרת, למה זה כתוב אחרת? מה הפרשנות שזה כתוב אחרת?'.

מי בעד העברת החוק לקריאה שנייה ושלישית?

הצבעה

פה אחד – עבר

הצעת חוק לביטול התקשרות בין רשימות מועמדים לשם חלוקת מנדטים

(תיקוני חקיקה), התשס"ג-2003 – חבר הכנסת משה גפני

הצעת החוק של חבר הכנסת גפני. חבר הכנסת גפני רוצה לבטל את הסכמי העודפים.

זה דווקא רעיון טוב, בדקנו אותו לפני ולפנים. אחד הדברים שהכי מדהימים אותי בכנסת הזו, זה דבר שלא היה, פעם ראשונה אני רואה את זה בכנסת. עולים חוקים שנוגעים למפלגות ואף אחד לא בא. לא היה באף כנסת דבר כזה.

במהלך הכנת החוק, התלבטנו אם יש הבדל בין הבחירות לכנסת והבחירות לרשויות המקומיות, כי בבחירות לכנסת יש את חוק בדר-עופר שמשפיע כמובן על הסכמי העודפים ובחוק הרשויות המקומיות , הם מתחלקים לפי החלוקה הנורמלית, שיטת העודף המוחלט, אין את חוק בדר-עופר. בכל מקרה יש לזה משמעות שונה ולכן חבר הכנסת גפני הסכים, בהצעת יושב ראש ועדת המשנה שאחרי הקריאה הראשונה, נעשה פיצול----

לא הסכמתי.

כן הסכמת. אמנם אתה כל דבר פותח מחדש בכל ישיבה, אבל הסכמת ואני אומר לפרוטוקול שהסכמת.

הציע יושב ראש ועדת המשנה, חבר הכנסת גדעון סער, שלא ניכנס לעניין של הבחירות לרשויות, והוא מציע שנפצל את זה בגלל שזה סיפור אחר, לטעמי, הרבה יותר קל, הרבה יותר פשוט, רק מה? הסכמתי שלא נפצל את זה בקריאה הראשונה, הסכמתי לפצל את זה לקראת הקריאה השנייה והשלישית.

אבל, אני מבקש לקיים את הדיון הזה, לראות האם באמת יש בזה צורך. תקן אותי אם אני טועה. נקיים את הדיון בעניין הזה ומאוד ייתכן שיתברר בדיון לקראת הקריאה השנייה והשלישית שאין צורך בפיצול הזה וזה יכול לחול גם על הרשויות המקומיות.

זאת אומרת, לא היה דיון על הרשויות והסכמנו שאנחנו מפצלים אותו, אלא הסכמנו שזה לא יהיה עכשיו, אלא לקראת הקריאה השנייה והשלישית. אם תעמדו על העניין של פיצול, אז יהיה פיצול. אין ויכוח על זה. אני רק מבקש את הדיון הזה, בגלל שברשויות זה שונה.

אני גם אמרתי ואני חוזר ואומר את זה גם עכשיו, זו גם תהיה עילה טובה, לקראת הפריימריז במרכז, להזמין הרבה ראשי רשויות של הליכוד כדי לשאול את דעתם.

אז מה הסוף?

הסוף הוא שבקריאה הראשונה לא מפצלים. אם תעמדו על זה לפצל לקריאה השנייה והשלישית – נפצל. אבל אני עומד על כך שנקיים על זה דיון.

מקובל עליי במאה אחוז.

אתם בדקתם שכל הסעיפים האלה נכונים, כל מה שכתוב פה?

כן.

ביטול סעיפים 67 ו-82.

ברשויות המקומיות הוספתי בעוד כמה מקומות שבהם היתה הפניה להתקשרויות בין הרשויות, משום שזה לא יישאר בחוק.

אין מקומות נוספים שזה קשור?

בחוק הבחירות לכנסת לא, בחוק הרשויות המקומיות היה והוספתי אותם.

צריכים לבטל תקנות. בתקנות, במקומות שכתובה שיטת הספירה.

בתקנות ראיתי שיש הפניות. היו טפסים.

אז נבטל את הטופס.

צריכים להיות עירניים לכך, אבל עוד לא הגענו לזה.

לא, זה לא תקנות, אני נזכרת עכשיו שאולי יש סעיף של ההתקשרויות בפרסום.

תעברו עוד פעם על כל הדברים שמתחייבים מהשינוי, עוד לא תיקנו את החוק.

מי בעד העברת החוק למליאה לקריאה ראשונה?

הצבעה

עבר פה אחד

קיבלתי את ההצעה של החוק הקודם בהסתייגות, שיהיה כתוב 'רק מי שחבר ועדת קלפי שנמצא כל היום ורק לקראת סוף יום הבחירות הוא יכול להצביע'. שלא יבוא מישהו בבוקר, יגיד שהוא חבר ועדת קלפי, יצביע ואחרי זה הוא ילך. זו ההסתייגות.

צריך להצביע על זה.

אני פותח את הדיון בהצעת החוק של חבר הכנסת יגאל יאסינוב. אני רוצה להצביע על הסתייגות שלו. אני לא יכול שלא להצביע, כי אם זה יעבור במליאה? זה לא דבר שהוא לא בלתי אפשרי. אם זה היה סתם ואני בטוח במאה אחוז, אז לא הייתי עושה מזה עניין, אבל זה יכול בטעות לעבור.

אני מבקש לחזור לנושא של הצעת חוק הבחירות בכנסת, הצעת החוק של חבר הכנסת יגאל יאסינוב, תיקון מספר 53.

אני מבקש להעמיד להצבעה את ההסתייגות של חבר הכנסת גפני, לפיה חברי ועדת קלפי הנמצאים במשך יום בחירות שלם בקלפי שבה הם משמשים בתפקידם, המונע מהם להצביע בקלפי שבאזור מגוריהם, יהיו רשאים להצביע בקלפי בה הם משמשים בתפקידם לקראת סוף יום הבחירות וזיהויים יהיה לפי סעיף 74. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

1 בעד, 2 נגד

ההסתייגות נפלה

ההסתייגות נפלה.

אני אשנה לכם את הניסוח פה.

בסדר, אבל זה העיקרון שלקראת סוף יום הבחירות ורק אם הוא נמצא יום שלם.

הצעת חוק הבחירות לכנסת (תיקון מס' 54), התשס"ה-2005 –
אישור לקריאה שנייה ושלישית - הצבעה

הנושא הבא הוא הנושא האחרון שלנו. זה קריאה שנייה ושלישית של התיקונים שהציעה ועדת הבחירות המרכזית.

ההצעה שלי היא כזו: מאחר ואתמול הגעתי לסיכום בקשר לשינויים מסוימים שאנחנו רוצים לעשות, בסוגיות שונות שקשורות מצד אחד בשירות הציבור, על מנת שבעלי הזכות הבחירה יוכלו לוודא היכן הם מצביעים ולקבל את השירות הזה בטכנולוגיות הכי מתקדמות שיש, ומצד שני, תוך כדי הבדיקה, מצאנו שיש שם פרצות מסוימות שפוגעות בצנעת הפרט, ומצאנו פתרון מצוין שרק צריך לנסח אותו. מאתמול ועד היום אני לא בטוח שהספיקו לנסח, אז מה שאני רוצה לעשות-----

הספקתי לנסח, אבל מסתבר שזה לא מקובל על המפקח הארצי על הבחירות, אז אנחנו רוצים לשבת איתם.

מה בדיוק לא מקובל?

שר הפנים הוא זה שצריך לבצע את החוק. אנחנו ראינו את הנוסח לפני חצי שעה. הדבר הזה מחייב יצירת איזה שהוא תהליך, זה מחייב מבחינתנו היערכות טכנולוגית וכספית ואנחנו לא יכולים ככה.

את לא נתת לי לסיים, וגם אתם. גם אני לא ראיתי את הנוסח, אולי גם לי יש משהו להגיד?

מה שרציתי לבקש לגבי סדר הדיון: שנגמור את החוק כמו שהוא, את הנקודה הזו נשאיר ואת ההצבעה נעשה, רק הצבעה, כשזה יהיה מוכן.

נעשה את העבודה כאילו הסעיף הזה לא קיים. אתם תראו, אני אראה, נראה מה אנחנו מגיעים עם הסעיפים האלה ואז נצביע. נצביע על הכול ביחד, זאת אומרת, אבל עניינית נדע לפחות מה עשתה ועדת המשנה. הוועדה תגמור את הדיון.

אדוני היושב הראש, יש כאן לקט של תיקונים טכניים. זה תיקון מספר 54, ולמעט אולי הסעיף האחרון, הייתי מבקש שהיועצת המשפטית תציג, אולי באחרון אני אצטרך להציג.

לסעיפים 1 ו-2, שני התיקונים שנוגעים שם, הם מוחקים את המלים "בכל שנה" והם קובעים מועדים שונים, דברים שקשורים לפנקס הבוחרים. השינוי נעשה בגלל שפנקס הבוחרים כיום לא מצוי במחשב, אפשר לשלוף אותו בכל רגע נתון, לא צריך להכין את זה לכל שנה ליתר ביטחון, זה משהו שנשלף מיד. לכן אנחנו מוחקים את זה שצריך להכין את זה בכל שנה. זה סעיף 1 ו-2.

סעיף 3 מדבר על כך שחייל בשירות קבע, אם הוא נבחר לכנסת, השירות שלו ייפסק.

למה זה לא היה קיים עד עכשיו?

טעות, זה פשוט תיקון של משהו שלא היה בסדר לפני כן. זה היה קיים לא על חייל בשירות קבע, רק על חייל בשירות סדיר, כמובן שזה צריך לחול גם על שירות קבע.

למה אנחנו צריכים את זה בחוק הבחירות?

זה נמצא לגבי כל עובדי המדינה.

יש את המועמדות ויש את הבחירה. בסעיף של הבחירה יש כרגע התייחסות בחוק רק לחיילי הסדיר ודווקא חסרה ההתייחסות לאנשי קבע.

יש הבדל גדול בין קבע לסדיר בעובדה שסדיר זה שירות חובה ואדם חייב לבצע אותו וגם לא יכול לבקש התרה מהחוזה. זאת אומרת, בחלקו זה אחרי שהוא חתם על החוזה ואולי יש סעיפי חובה. השאלה אם את לא רואה אבחנה בין הדברים. את מבינה למה אני מתכוון? הצבא יכול להגיד 'אני לא משחרר אותו'.

נכון, אבל---

אז קבעו בחוק שברגע שהוא נבחר, הוא אוטומטית, אין עליו כבר חובת השירות. בשירות קבע, להבדיל משירות סדיר, אנחנו לא מפסיקים את השירות שלו, אלא את החוזה שלו. יש כאן התרת חוזה, זה לא אוטומטי. אין כאן איזה מין הפסקת שירות, אני לא יודע מה, נראה לי שזה כאילו הנקודה ההגיונית יותר לתקוף את זה----

סליחה, אנחנו טעינו. מה שהיה חסר בחוק זה לא הקבע, אלא הסדיר. הקבע היה. החוק קובע היום, בסעיף 56 (ב) "עובד המדינה, פרט למורה וחייל בשירות קבע, יופסק שירותו מיום הגשת הרשימות ועד ליום הבחירות ונהיה לחבר הכנסת, כל זמן היותו חבר כנסת". זה יש לנו היום. הקבע יש לנו היום. מה שאנחנו מוסיפים, בעצם, זה את הסדירים.

זאת אומרת שברגע שמגישים רשימות ויש חייל בשירות קבע, הוא מוציא חייל משירות קבע, אפילו שהוא לא נבחר.

נכון, עד ליום הבחירות. אם הוא לא נבחר, הוא כמובן חוזר לשירות.

אבל הוא מפסיק להיות חייל, ברגע שהוא מגיש רשימה, אפילו אם הוא לא נבחר.

בשנייה שהוא מגיש רשימה.

אין כאן ראייה משולבת, לדעתי. אתם לא רואים טוב את העניין. את מסתכלת על זה רק דרך העניין של הכנסת, אבל פה מדובר בבעיות אחרות.

מה קורה אם איזה אלוף מחליט לרוץ לבחירות והוא לא נבחר והוא רוצה לחזור חזרה לשירות קבע וממשיך לעבוד?

לא מתקנים את זה.

אני יודע שלא מתקנים את זה, אבל אני רוצה לדעת מה החוק אומר.

החוק אומר, לדעתי, היום שאם הוא באמת עמד בתקופת הצינון שהוא צריך לעמוד בה והוא לא נבחר, הוא לא יכול לחזור, כי הוא מפסיק את שירותו. הוא לא יוצא לחופשה. אלוף שמתמודד לא יוצא לחופשה מהצבא, הוא מפסיק את שירותו בצבא. הוא לא יכול לחזור לצבא.

מה ההבדל בין אלוף לסמל? אם זה אלוף משנה?

עובדה שהכנסת החליטה שאלוף צריך לעמוד בצינון א' וסמל צריך לעמוד בצינון ב'. מה לעשות? הכנסת החליטה.

באיזה צינון צריך לעמוד סמל? ואיזה סגן אלוף? ואיזה סרן? מאיזה דרגה?

הכול כתוב בחוק. החוק אומר ככה: לעניין ראש שירות הביטחון הכללי, ראש המוסד, קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה, קצין משטרה בדרגת ניצב ומעלה וכולי, ששה חודשים לפני יום הבחירות.

ואם הוא סגן אלוף, או אלוף משנה?

אז לא, אז זה לא חל עליו. יש תקופה של מאה ימים.

כעובד מדינה, הוא יכול לבוא, כתת אלוף ולהגיד 'עכשיו אני מבקש שתתנו לי חופשה' ויהיו חייבים לתת לו, 'אני רוצה לרוץ לכנסת'. והוא לא ייבחר, הוא יחזור לשירות. זה לא הגיוני.

זה לא מדויק, מכיוון שיש לנו, לגבי אלופים 6 חודשים, לגבי קצינים אחרים יש לנו 100 יום.

מאה יום זה כמו עובד מדינה.

זה מה שאני אומר, אבל, גברתי, תוציאי את הראש רגע מהאותיות, שנראה את היער. אני לא מדבר איתך על הפרטים.

מה שאני מנסה להגיד זה שיש כאן הסדר לא תקין מבחינת החוק, כי לא נשמע לי הגיוני, במיוחד בצבא. למה צבא? כי בצבא יש יחסי מרות, ההשפעה של מפקד על החיילים שלו היא הרבה יותר חזקה, , וגם צבא-פוליטיקה וכל הרגישויות, אז בכל מקרה לא נראה לי, שאדם יכול להגיד שהוא מחליט כעת שהוא פונה לראש המטה הכללי, ומבקש ממנו ללכת לבחירות, מה הראש המטה הכללי יעשה? יגיד לו שהוא לא נותן לו חופשה מאה יום לפני הבחירות?

אבל זו לא חופשה, שירותו מופסק, הוא לא יכול לחזור לצבא אחר כך. ממש לא.

ועובד מדינה שיוצא? בסעיף הזה שקראת?

בוודאי שהוא יכול. תת אלוף בצבא יכול לחזור, הוא לוקח חופשה והוא חוזר.

גם במקרה של עובד מדינה כתוב 'יופסק שירותו'.

איפה כתוב שהוא לא יכול לחזור? זה סעיף שחל על עובד מדינה. עובד מדינה יכול לחזור?

כתוב "נפסק".

"זולת אם חדלו", אבל אם הם לא חדלו? אז צריך 100 ימים של צינון.

חדלו זה חדלו, זה התפטרות חד משמעית, זה לא שום דבר אחר.

אבל מצד שני כתוב "הופסק מיום ועד...".

את עכשיו קראת את זה. אמרת שזה יופסק עד ליום הבחירות.

לא, יופסק שירותו, זה החיילים, אתה שאלת אותי עכשיו על עובדי מדינה. במקרה של עובדי מדינה כתוב בחוק "חדלו להיות עובדי מדינה". חדלו – זה התפטרות, זה לא שום דבר פחות מזה. אי אפשר לחזור אחר כך.

זאת אומרת שכל עובד מדינה שנמצא בכל רשימה, אפילו במקום ה-120, או במקום ה-100, מפסיק להיות עובד מדינה.

כתוב בפירוש "זולת אם חדלו".

אבל היא צודקת, אם הוא לא נבחר, אפשר להחזיר אותו.

עובד רשות מקומית, לצורך העניין, הוא עובד מדינה?

ממש לא.

איפה ההבחנה בין עובד מדינה לעובד רשות מקומית?

בחוק הזה אני לא רואה אותה.

אני מתכוון בכלל, מה האבחנה בין עובד מדינה לעובד רשות מקומית? מה זה המושג הזה 'עובד מדינה'?

זה ישות משפטית שונה לחלוטין.

חלים עליו דיני המינויים. חלים עליו חוקים אחרים בכלל.

בחוק שירות המדינה אין אזכור של עובד רשות מקומית.

אז תקנות השירות לא חלים על עובדי הרשות המקומית?

אין לי פה את החוקים, צריך לראות את חוק שירות המדינה (מינויים).

אבל בפעילות פוליטית, זה חל רק על עובדי המדינה? זה חל גם ברשות המקומית?

יש התייחסות לנושא הזה, או בהנחיית היועץ, אני צריכה לבדוק את זה.

השאלה אם יש את זה בחקיקה. אני רוצה לדעת על מה מבוססת ההגבלה של עובדי רשויות מקומיות, שמקבילה להגבלה שקיימת על עובדי מדינה, בקשר לפעילות פוליטית. על עובדי מדינה כתוב שאנשים מדרגה מסוימת, אסור להם להיות חברים בהנהלה פעילה של מפלגה, אסור להם לעמוד בראש נשיאות של אסיפה.

אני חושבת שיש הנחיית יועץ בנושא הזה, אבל אני לא רוצה לענות מהשרוול.

לא מגבילים זכויות על פי הנחיות יועץ, זה לא תקין. מי זה היועץ המשפטי לממשלה שהוא יגביל פעילות פוליטית?

חבל לעשות דיון היפותטי על משהו שהוא לא באופן ישיר על סדר היום. נבדוק את המצב ואני אענה לך.

אני, דרך אגב, מציע שההגבלות האלה יהיו בחוק ואני גם רוצה לחוקק חוק כזה. להחיל על עובדי הרשויות המקומיות, בחוק, את מה שאת אומרת שאולי יש הנחייה של היועץ המשפטי. זה לא יכול להיות על ידי הנחיה. זה לא חוקי. הגבלה של פעילות ציבורית פוליטית צריכה להיות בחקיקה, את לא חושבת?

אני לא רוצה להיכנס לדיון היפותטי, אני רוצה ללמוד את הנושא.

תמי מראה לי שבחוק זה לא רק עובדי מדינה, אלא גם עובדי תאגידים שהוקמו על פי חוק.

ההגדרה של עובד מדינה שצריך להתפטר, ההוראות בעניין הן: "בסעיף זה עובד מדינה, לרבות עובד תאגיד שהוקם בחוק".

רשויות מקומיות כלולות בתוך זה?

היא אומרת שמועצת הלול, למשל.

רשות מקומית, זה תאגיד שהוקם על פי חוק?

לפי חוק הרשויות המקומיות, לפי חקיקת הרשויות המקומיות.

השאלה אם זה נכלל בגדר הגדרה של תאגיד שהוקם על פי חוק.

לא, זה תאגידים סטטוטוריים אחרים.

את רשימת כל התאגידים שהוקמו בחוק, אנחנו מקבלים, יש לנו, ואנחנו לא בודקים רשויות מקומיות. הרשויות המקומיות הן גם לא עובדי מדינה.

נמשיך. סעיף 4 מדבר על זה ששר הפנים יעביר לוועדת הבחירות המרכזית חמישה העתקים מפנקס הבוחרים, במקום שמונה. התיקון נעשה עקב שינוי שיטת הבחירות מהבחירה הישירה. חוק פנקסים. חוסכים קצת כסף על פנקסים.

סעיף 5 זה סעיף שיכול להיות יותר חשוב: זה אמצעי זיהוי בבחירה, במקום רק תעודת זהות יש גם דרכון ורישיון נהיגה ותעודת חברי כנסת.

רעיון מבורך. את תעודת חבר כנסת הייתי מוריד.

אני לא מוכן להוריד, אדוני היושב ראש, כי זה עניין עקרוני. בחוק חסינות חברי הכנסת (זכויותיהם וחובותיהם) נקבע שתעודת חבר כנסת היא תעודה מזהה לפי כל דין, אבל אף אדם, בעמדות פורמליות, כמו נמלי תעופה פנימיים או דברים כאלה, לא מכיר בעניין הזה, אז הגעתי למסקנה שצריך לחזק את זה.

היושב ראש, כתוב שזה תעודה מזהה בחוק החסינות.

אז יהיה כתוב גם פה.

דווקא בחוק הבחירות שמדבר על זכותו של כל אזרח להצביע וקולו של כל אזרח שוקל כמו כל קול אחר, אז דווקא פה אתם רוצים להכניס את הסעיף שמיוחד לחברי כנסת, שהם יכולים להזדהות אחרת?

אני מדברת רק על מראית עין. אין לי בעיה, אתם רוצים להשאיר, תשאירו. אני לא אוהבת את זה.

אני מוותר על הקול הנוסף שלי בקלפי, אדוני היושב ראש.

משאירים, אלא אם כן מישהו רוצה להגיש הסתייגות.

אני לא.

אני רוצה רק לפרוטוקול לרשום שלדעתי, אני הייתי מוותר על זה, אבל אני אצטרף - -

למה זה יהיה שונה מרישיון נהיגה? יש תמונה, יש מספר זהות.

אז למה שלא יהיה גם עובד כנסת? יש תעודת עובד כנסת.

כי זו לא תעודה חוקית, דרכון זה תעודה חוקית, רישיון נהיגה זה תעודה חוקית ותעודת עובד כנסת זה לא חוקי.

הטיעון היחיד הוא שכוחה של התעודה נקבע בחוק, חוק חברי הכנסת (זכויותיהם וחובותיהם), ובעצם אנחנו לא צריכים את החקיקה הזאת.

כן, צריך, כי יגידו לך שזה לא תעודה.

חבר הכנסת סער, אני רוצה לומר לך, אני מסכים לכל מה שאתה מציע, אני גם יודע למה יש בינינו הבדלי גישות לגבי התעודה וכוחה וסמכותה.

למה? אולי תשכנע אותי, אני לא כל כך נחרץ בעניין הזה. אני רוצה לשמוע איזה שהוא נימוק נגדי.

סעיף 6.

אם אני אדע שיש תעודה מזהה בעוצמה שווה, זאת אומרת שהדין קבע שהיא תעודה מזהה לפי כל דין, כמו בחוק חסינות חברי הכנסת (זכויותיהם וחובותיהם) – אין לי שום התנגדות שהיא תהיה בקטגוריות הללו. אין לי התנגדות.

אני מדברת רק על מראית עין.

את יודעת מה? אל תכתבי כלום, תכתבי רק תעודה מזהה על פי חוק.

לא, צריך להנחות יותר מזה.

זו לא זכות יתר, זה מקל על חברי ועדת הקלפי.

אתה יכול להזדהות בארבע דרכים, אני יכולה להזדהות בפחות. אני חושבת שכל הזכויות המיוחדות של חבר כנסת צריכות להיות בחוק החסינות ולא פה. פה הנושא זה זכות של הבחירה של כל אזרח.

מה שאני אומרת זה רק מראית העין של הדברים מבחינה נורמטיבית, ממילא ההוראה הזו קיימת בחוק החסינות.

זה לא עניין של קרובי משפחה שמועסקים באותה מערכת, שיש פה עניין של מראית עין. זה אמצעי זיהוי.

סעיף 6 מדבר על אמצעי הזיהוי של חייל שרוצה להצביע, וגם עליו יחול הסעיף שתיקנו לפני כן. הוא יוכל גם להצביע בתעודת החייל.

למה זה לא באותו סעיף?

זה שני סעיפים שונים, הצבעת החיילים זה בפרק שונה.

סעיף 95 (ב). אנחנו הוספנו סעיף שמדבר על הצבעה של כאלה שמוחזקים במשמורת הצבא כדין, אבל הם אינם חיילים.

הדוגמה שנתנו לנו כאן זה מישהו שנכנס לכלא בתור חייל ונשאר גם אחרי שנגמר השירות שלו. צריך להסדיר את זה שהוא יוכל להצביע בקלפי שבכלא, של הצבא. אז אנחנו מסמיכים את שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון ובהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית להתקין תקנות או לתת הוראות.

באופן עקרוני זה לא יכול להיות גם איזה מחבל, או משהו כזה?

יכול להיות.

זאת אומרת, אנחנו למחבלים נותנים זכות בחירה, אבל לישראלים שנמצאים בחוץ לארץ, לא מגיעה זכות בחירה.

היתה לנו שאלה אם זה נמצא כדין במשמורת.

זה ההיגיון.

זה סעיף 95 (ב). היתה לדלית הערה לגבי הנוסח והיא רצתה להבהיר את זה שההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעים בדבר, אז היא חשבה שצריך להבהיר את זה יותר ולהגיד "ההוראות האמורות שיובאו לידיעת המוחזקים במשמורת והיודעים בדבר". כלומר שזה יהיה ברור שהם יובאו גם---

את מבינה שהכוונה אותו דבר גם לגבי 95 (א) גם?

אני חשבתי שזה ברור מהנוסח, אבל אין לי בעיה לתקן את זה.

הנוגעים בדבר, אני שאלתי: האם זה המצביעים המיוחדים האלה, או שזה אלה שעושים את הלוגיסטיקה?

גם וגם, אני חשבתי שזה ברור שזה גם וגם. אם את חושבת שזה לא ברור, אין לי שום בעיה לתקן את זה.

זה ברור.

ואם באמת מדובר במחבל?

שהוא אזרח ורשאי להצביע.

על פי החוק הזה חייבים לתת לו זכות בחירה?

זה לא על פי החוק הזה, זה חוק היסוד. אם אתה רוצה לשלול ממנו זכות בחירה, אז תתקן חוק יסוד.

נעזוב רגע את חוק היסוד. יש חוק יסוד, כולם יודעים. "שר הפנים, בהתייעצות עם שר הביטחון ובהסכמת יושב ראש הוועדה המרכזית, יחד עם סגניו". יושב ראש ועדת הבחירות או שר הפנים, או שר הביטחון אומרים 'נראה לנו שבמקרה הזה אנחנו לא רוצים לאשר. החוק מסמיך אותנו לאשר, לא מאשרים'.

לא, הם לא יכולים לעשות כזה דבר. קודם כל, זה יהיה בניגוד לחוק היסוד, לא משנה מה. אבל גם לפי זה, הסעיף הזה מדבר על הדרך, לא על הזכות. כלומר, הם יוכלו להתקין תקנות שבקלפי הזאת מצביעים כך וכך, או כך וכך, הכול לפי החוק, אבל זה רק ההסמכה לגבי התקנות או ההוראות. תקנות על דרך ההצבעה.

סעיף 8. זה סעיף ששכחו למחוק לפני כן, לגבי בחירות חוזרות שאין כזאת אפשרות היום.

סעיף 9 זה תיקון שוועדת הבחירות ביקשה לעשות שיאפשר להם יותר זמן להיערך לבחירות בבתי חולים.

בחירות חוזרות בבחירות לכנסת?

בחירות לראש הממשלה.

זה פשוט משהו לא רלוונטי.

סעיף 9, שוב, ועדת הבחירות ביקשה יותר זמן להיערך לבחירות בבתי חולים, קלפיות בבתי חולים. במקום 42 יום לפני כן, הם צריכים להיערך 30 יום לפני כן.

שיהיה לנו יותר זמן לבדוק בין הזמן שמקבלים את הרשימה ממשרד הבריאות ועד שקובעים סופית את מקום הקלפי, שיהיו לנו יותר ימים, יותר קרוב לבחירות. הרי אנחנו קובעים את מקום הקלפי ומביאים את זה למליאה לאישור.

לאיזה תקופה זה? כמה ימים זה לפני יום הבחירות?

היום זה 42 ימים, אנחנו אומרים חודש לפני יום הבחירות. חודש לפני הבחירות נדע את כל מקומות הקלפי בבתי חולים.

במקום 42 יום לפני.

אנחנו בסעיף האחרון. יש כאן שתי פסקאות. פסקה אחת היא לגבי עבירה פלילית שנמצאת בחוק אחר, אז אנחנו מוחקים אותה כאן, לא משנים את הסטטוס כאן.

סעיף (2), היה לנו כאן ויכוח עליו. החלטנו, זה קצת יצא מסורבל, אולי הניסוח של זה ישתנה. רוב מקומות הקלפי זה בית ספר, שיש את החדר שמצביעים, את מבנה בית הספר, חצר ואז גדר. מהגדר, החלטנו שבאופן כללי אפשר להצביע, רק שייתנו מקום להיכנס לשער הכניסה, ולכן זה חמישה מטר משער הכניסה. אסור גם לשים שילוט על הגדר שמופנית כלפי בית הספר. זה ברוב המקומות.

איפה זה כתוב שיידעו?

"כלפי פנים חצר מקום הקלפי". אתה צריך לקרוא את כל הסעיף. "התעמולה אסורה במקום הקלפי, כלפי פנים חצר מקום הקלפי, או במרחק של חמישה מטרים".

אבל אם יעמדו בכביש השני ויעשו לכיוון הקלפי?

אז נכתוב "על הגדר כלפי פנים". אני התלבטתי אם לעשות את זה, זה פשוט נראה יותר מצחיק.

כי יכול לבוא גם שוטר, לתפוס איזה מישהו, להגיד לו 'אתה החזקת שלט ואני ראיתי את זה ממקום הקלפי'.

צריך לסמוך קצת על השוטרים, אבל אני יכולה לכתוב "על הגדר כלפי פנים חצר מקום הקלפי", אבל זה פשוט נראה מצחיק.

על הגדר בכל מקרה זה לא שונה, לא יודע, טוב.

זה לא על הגדר, זה צריך להיות במקום שהוא במתחם עצמו.

תעזבו את ה"כלפי פנים", זה סתם קטנוני.

כן, זו היתה איזה הערה בפעם הקודמת שמישהו התעקש להגיד שמישהו מבחוץ ישים כלפי פנים.

הם יכולים לתלות על הגדר שיראו כלפי פנים.

אני מסכים איתך, אדוני היושב ראש.

אז מה אני עושה עם זה? למחוק?

תמחקי את זה וגמרנו.

אז יהיה "(תעמולה אסורה) במקום הקלפי, או במרחק של חמישה מטרים משער הכניסה למקום הקלפי". ובמקום קלפי שאין בו חצר וגדר חיצונית, כלומר יש רק מבנה, אז אנחנו לוקחים עשרה מטרים מכל הקירות החיצוניים של המבנה.

אני הייתי אומר, אם אתם רוצים, אם כן מטריד העניין של הגדר, הייתי אומר שאזור הגבול הוא הגדר, הגדר עצמה, אסור לשים עליה כלום.

ואז גם לא כלפי חוץ.

לא חוץ ולא כלפי פנים, הגדר היא כבר שטח הקלפי.

אז אני אכתוב בהגדרה של מקום קלפי, במקום עד הגדר החיצונית, נכתוב "לרבות הגדר החיצונית".

נכתוב שאזור הקלפי זה עד הגדר, זה האזור שאסור. אסור להשתמש בגדר לא פנימה ולא החוצה. מהגדר והלאה תעשו מה שאתם רוצים ואז גמרנו את כל הבעיה.

בהגדרה של מקום קלפי "לרבות הגדר החיצונית".

הערה, אם אפשר, לנוסח. שאלתי קודם את קרן, כשכתוב "עד עשרה מטרים מהקירות", אני חושבת שיותר נוח להבין, אם אנחנו נמחק את המלה "עד".

בסדר גמור. אני אעביר את זה אישור של נוסחים בחוק.

אפשר להצביע?

אתה לא מצביע עדיין, אתה הבטחת להם.

אבל אני כן רוצה להצביע רק על הסעיפים האלה.

על הסעיפים, אבל לא לאישור עדיין.

כמו בקריאה שנייה, אני מאשר, ואז אני מאשר את כל הסעיפים האלה ומחכה לזה.

גם אם הם לא יגיעו להסדר, אנחנו נצטרך עדיין להתכנס כדי להצביע על זה שוב.

אני מציע, אדוני היושב ראש, לעניין שעלה קודם שהוא סעיף 5(ב)(4), ועל מנת להרחיב את מעגל התעודות המזהות, שייאמר "כל תעודה אחרת שהינה תעודה מזהה לפי כל דין. יושב ראש ועדת הבחירות, לאחר התייעצות עם סגניו, יפרסם בהנחיות את כלל התעודות שהן תעודות מזהות על פי כל דין שחברי ועדת הקלפי" - -

הוא ממילא צריך לעשות את זה, אתה לא צריך להכניס את זה בחוק.

אני מציע, על מנת להתגבר על מצב שבו חבר ועדת קלפי יגיד 'סליחה, זה מה שרשום לי. אני לא יכול מעבר לזה'. אם יש עוד תעודות מזהות, נגיד אם תעודת שופט היא תעודה מזהה לפי כל דין, או כל תעודה אחרת. לכן אני מציע שתהיה הגדרה רחבה והיושב ראש והסגנים יפרסמו.

צריך לרשום בחוק את זה?

עדיף לרשום בחוק.

ברמה כזו של פירוט?

אני מעדיפה לרשום את זה בחוק, שהם יעשו, זה גם יחייב אותם לעשות. ולעומת סעיפים אחרים, זה סעיף קצר.

יש שתיים, שלוש תעודות כאלה, אולי אפשר לקבוע שהשר יקבע בתקנות.

למה אתה צריך את השר בתקנות?

אתה רוצה את זה במקום תעודת חבר כנסת, או בנוסף?

במקום.

אז במקום 5(ב)(4) יבוא "כל תעודה אחרת שהינה תעודה מזהה לפי דין; יושב ראש ועדת הבחירות, בהתייעצות עם סגניו, יפרסם בהנחיות את התעודות האמורות".

אני לא בטוח מה אנחנו עושים עכשיו. בואו נבדוק, לפי דין, זה יכול להיות למשל לפי איזה חוק מקומי, של רשות מקומית.

זה יכול להיות לפי תקנות. לפי דין זה בתקנות.

אפשר לכתוב את זה "לפי דין שיושב ראש ועדת הבחירות...".

רשות מקומית מחליטה להכיר בתעודת חבר מועצת העיר או תעודת פקח, או כל דבר אחר.

אז בואו נעשה" תעודה מזהה לפי כל דין שיושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, בהתייעצות עם סגניו, פרסם ש...". מתוך התעודות המזהות על פי דין, הוא ייקח את אותן אלה שהן תעודת שופט, תעודת חבר כנסת.

בואו נחזור לעניין של חבר הכנסת וגמרנו, די. זה הכי פשוט.

בסדר, אז אני משאירה (4).

אתה לא רוצה להוסיף או שיהיו אופציות אחרות?

כשיהיה, אז יבואו הנה ונוסיף. בהכללות אני מפחד שנעשה טעות.

מי בעד אישור הסעיפים האלה?

הצבעה

אושר פה אחד

מה שנשאר לנו זה העניין הנוסף.

תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15