PAGE
1
ועדת הפנים והגנת הסביבה

13.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 54

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

שהתקיימה ביום שני כ"ב בחשוון התשס"ז (13 בנובמבר 2006) בשעה 10:00

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת קולט אביטל: סכנת התמוטטות

כביש ראשי ליד ים המלח בעקבות בעיית הבולענים.

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה - היו"ר

מרינה סולודקין

שרה מרום שלו

מגלי והבה

קולט אביטל

גלית כהן - ראש תחום מדיניות סביבתית, המשרד להגנת הסביבה

אילן פרייס - ממונה פיתוח שירותים מוניציפליים, משרד הפנים

קרן טרנר - רפרנטית תחבורה, משרד האוצר

יוסי יחיאלי - מנהל אגף משאבי מים וטבע, המכון הגיאולוגי, משרד התשתיות הלאומיות

אורי טאוב - עוזר אגף מנהל התשתיות, משרד התיירות

חנן ברנשטיין - סמנכ"ל תפעול ואחזקה, מע"צ

אברהם רותם - מהנדס מועצה אזורית תמר

דב ליטבינוף - ראש מועצה אזורית תמר

נועם גולדשטיין - מנהל אגף פרויקטים מיוחדים, רותם

אלי גולדשמידט - כימיקלים לישראל

יפה שפירא

שרון רפאלי

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) של חברת הכנסת קולט אביטל: סכנת התמוטטות

כביש ראשי ליד ים המלח בעקבות בעיית הבולענים

אני מתכבד לפתוח את ישיבת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בדיון מהיר בהצעה לסדר של חברת הכנסת קולט אביטל, סגנית יושבת ראש הכנסת בנושא סכנת התמוטטות כביש ראשי ליד ים המלח בעקבות בעיית הבולענים. לצערנו, לא הצלחנו אתמול בסיור לראות את התופעה עדות חיה בגלל דוחק זמן, אף על פי שהיינו במפעל בסביבה. אני מקווה שנוכל היום לשמוע עדות של אנשים על הבעיה, ולראות איך אפשר לקדם את העניין, ובלבד שנוכל לתרום את חלקנו כוועדת הפנים והגנת הסביבה.

איפה ייצוג מהאוניברסיטאות? זאת תופעת טבע שחוקרים אותה באוניברסיטאות מדענים גיאוגרפים וגיאולוגים. הם מומחים בתחום הזה.

אני מייצג לפחות חלק מהאנשים שהתעסקו במחקר בנושא הבולענים. אני חוקר במכון הגיאולוגי שעוסק במחקר הזה.

אתה מייצג את משרד התשתיות הלאומיות. אתה מוכן לקחת עליך גם את ייצוג המערכת המדעית?

אני לא יודע אם אני מוסמך לייצג- -

אם אתה אומר - - -

האמת היא שאחרי כל כך הרבה שנים שהתופעה הזאת קיימת, גם אנחנו מומחים.

אני שמעתי אתמול הסבר על התופעה בסיור שלנו במפעל "רותם", אבל כמובן יש הסברים נוספים. אני בהחלט מוכן לפנות למערכת האקדמית לקבל תזכיר בעניין.

טוב מאוד. זה אסון בהרבה מדינות, זאת לא רק בעיה במדינת ישראל, אז צריכים לדעת מה עושים בחו"ל.

אם בעניין הזה את יכולה לתרום, אני אשמח מאוד.

עכשיו אני לא קרובה.

חברת הכנסת קולט אביטל תציג את העניין. בבקשה

אני מודה לך על ההזדמנות להגיש הצעה לדיון מהיר בוועדה. אני אציג את העניין בקצרה מכיוון שכל מי שנמצא סביב השולחן הזה מכיר היטב את הנושא, ואפילו יותר טוב ממני.

אני התחלתי להכיר את התופעה לפני כמה שנים בסיור שערכתי באזור ים המלח. התופעה מאוד קשה של חורים שנפערים יחסית באופן פתאומי באזור ים המלח. אנחנו יודעים שמפלס ים המלח ירד ב- 25 מטר במאה הקודמת, והתופעות הנלוות, הסיבות לכך שהמפלס יורד, המחסור במים שמגיעים, תופעות האידוי ובעיות של מליחות – כל אלה יוצרים את התופעה הזאת שבינתיים הולכת ומתפשטת, ויש עמה סכנות רבות, קודם כל לחיי אדם. מלבד זאת היא מביאה להתמוטטות אזור שלם, גורמת לנזקים מאוד קשים גם לתיירות וגם למלונות בסביבה. ושלא לדבר על סכנה ממשית מכיוון שהבולענים הגיעו למרחק של כ- 25 מטר מהכביש הראשי - כביש 90 - שליד ים המלח. זאת אומרת התופעה איננה תופעה קטנה, אלא על תופעה מאוד חמורה שמסכנת חיי אדם. אני יודעת שהיו דיונים בממשלה והייתה החלטת ממשלה ב- 2003, אני יודעת שקמה ועדת מומחים, יש דוחות, והיו גם דיונים בוועדת המדע של הכנסת. כל זה קורה ברמת הידע והניירות. אני לא רואה שבינתיים קרה משהו. הדרך שבה הוצג הנושא בכלי התקשורת שהביאה אותי להגיש הצעה לדיון מהיר היא שהכביש עצמו עומד בפני סכנת התמוטטות, ואם נפערים בולענים מתחת לכביש או מתחת לתשתיתו אני לא צריכה לומר איזה אסון יכול להיגרם.

יש לנו בעיה במדינת ישראל - עד שלא קורה אסון אנחנו לא נזעקים. אחרי אסון יש ועדת חקירה, ואז כולם יודעים להפנות אצבע לכל הדיווחים, לכל ההתרעות ולכל הניירות ולכל הוועדות שישבו. אני הייתי רוצה לשמוע בעקבות הדיון איך הממשלה נערכת, האם חוץ מהצוות הבין-משרדי שהוקם יש תוכנית ממשית, והאם היא מגובה בתקציבים. כי אם לא – האסון הראשון לא רחוק. אני יודעת שחלק מהבולענים שנפערו מגיעים לעומק של 7 מטר, וזה כבר לא דבר - -

22 מטר.

- - זה מבחינת אסון טבע.

אני לא יודעת מה קורה במדינות אחרות, אני יודעת שפה התופעה היא די ספציפית בגלל המליחות,ואני לא בטוחה שאנחנו יכולים לקבל מזור מחו"ל, אבל אנשים בארץ פיתחו מספיק מומחיות כדי לדעת מה אפשר לעשות. חלק מהפתרון הוא פתרון כולל.

אני מציע שאת ההצעות שלי נציע בסוף הדיון, לא עכשיו. אני מודה. אני מקווה שהצגתי את עיקרי הבעיה. כאמור, סביב השולחן יושבים אנשים שחיים בסביבה, מכירים את הנושא, חיים איתו כבר הרבה שנים, והגיע הזמן להזיז את העגלה הזאת.

תודה רבה. המשרד להגנת הסביבה, בבקשה.

בשנתיים-שלוש האחרונות נעשתה עבודה מאוד גדולה שמטרתה הייתה לשים את המידע האינטגרטיבי על השולחן עם ניתוח ההשלכות הכלכליות והמשפטיות של הנושא הזה – לא רק של הבולענים, אלא בכלל כל התופעות שהן תוצר ירידת מפלס ים המלח. יוסי יחיאלי מהמכון הגיאולוגי שעבד אתנו בשיתוף פעולה יציג את הרקע המדעי, ולאחר מכן אני אסכם עם המלצות מעשיות כי היום אי אפשר כבר להגיד שלא ידענו, לא יודעים מי צריך לעשות מה; מיפינו הכול, יודעים מי צריך לעשות מה, וצריך פשוט לעשות.

אם יש דוח ויודעים מה לעשות ומי צריך לעשות, מה עשיתם כדי שזה יקרה? איך פעלתם בנושא האכיפה?

לאחר שסיימנו להכין את המסמך עצמו גיבשנו הצעה להחלטת ממשלה שממפה את הפעילות של כל משרד ומשרד- -

איזה משרדים?

אני אמנה אותם עוד רגע.

אלא שבזמן שעבדנו על גיבוש ההחלטה ולנסות להבין את התייחסותם של המשרדים לנושא התקבלה החלטה ביום 11 בספטמבר 2006 שמשרד התיירות לוקח על עצמו את ריכוז כל נושא ים-המלח, כולל נושא הבולענים וכל הקשור לחלופות בנושאים הקשורים לים-המלח- -

מוזר ביותר.

מוזר ביותר.

למעט תעלת הימים, משרד התיירות לקח את הכול.

למעט נושא תעלת הימים- -

שם הסכסוך עוד לא הסתיים.

כאשר התקבלה החלטת הממשלה הזאת השר שלנו הוציא מכתב לשר התיירות שבו הוא אומר: "בהמשך להחלטה אנחנו רוצים להביא בפניך את העבודה שנעשתה. המסקנה המרכזית היא שחייבים לפעול, ומיד, ולפני שבוחנים את האפשרויות לשינוי המאזן ולאור ההחלטה, אני מבקש להעביר אליך את המידע הרב שנצבר וגם את מיפוי הפעילויות הראשונות".

אני יכולה למנות מה משרד התשתיות צריך לעשות, מה משרד הפנים, מה משרד התמ"ת- -

זאת אומרת שבינתיים הנושא עבר למשרד התיירות.

כרגע משרד התיירות פה, נשמע מהם.

בושה וחרפה.

תעבירי אלינו את המכתב ששלח השר להגנת הסביבה לשר התיירות כדי שממנו נתחיל לפעול. דבר שני, נוציא מכתב לשר התיירות ולשר להגנת הסביבה ונבקש מהם לגבש צוות ביצוע משותף כדי שנוכל להיות בטוחים שגם הפן המקצועי מטופל וגם הפן הביצועי. נעשה את זה בימים הקרובים.

ברשותך, אני חושב שכדאי לצרף אליהם גם את משרד התשתיות.

בצוות הזה צריך לשלב את כל המשרדים הנוגעים בדבר. אבל המשרד שבידיו הופקד הנושא והמשרד המקצועי שהכין את העבודה ואת התזכיר הם בראש ובראשונה, כדי שלא יתחילו את העבודה מחדש ויבזבזו עוד שנתיים.

ממשרד התיירות, אורי טאוב, ידוע לך משהו על ההתפתחויות החשובות האלה? החלטת הממשלה ידועה לך?

בוודאי. ידועה לנו החלטת הממשלה. התחלנו לעבוד על הקמת צוות ההיגוי הזה. ביקשנו תקצוב של 20 מיליון ₪ ממשרד האוצר כדי לטפל בבעיות שמתעוררות עד כה. כרגע אנחנו לומדים את הנושא- -

שלב הלמידה הסתיים מזמן. אני מניח שהממשלה למדה, קיבלה תזכירים ושמעה מומחים ונעזרה במשרדי הממשלה השונים מבחינה מקצועית, והחליטה החלטה שמרגע קבלתה אתם מתחילים לעבוד. אתם לא מתחילים עכשיו ללמוד. זה גם יופיע גם במכתב לשר. ללמוד אין לנו זמן וגם לא צריך כי למדו את זה יותר מדי, אפילו יש למידת יתר. אנחנו מבקשים שהצוות יתחיל לעבוד. אנחנו כמובן לא באים אליך בטענות כי אתה לא הדרג המחליט. אבל כשתעביר את רוח הדברים צריך להבהיר שסיימנו ללמוד, אנחנו יודעים מה צריך לעשות, יש החלטת ממשלה וצריך להתחיל לעבוד. כל זה ייכתב במכתב לשר. ראש מועצה אזורית תמר, בבקשה.

אני מודה לחברת הכנסת קולט אביטל וגם לך שזימנת את הישיבה בדחיפות. בקדנציה הקצרה שלי בשלוש השנים האחרונות השתתפתי בכמה וכמה מפגשים כאלה גם פה וגם אצל נשיא המדינה ובפורומים שונים, ובינתיים הבולענים ממשיכים לבלוע, ושום דבר לא נעשה ויש פה לימוד יתר, כמו שציינת.

העבודה הרחבה והמקיפה שנעשתה היא עבודה חשובה, והיא מציגה תמונת מצב נוכחית, אבל היא לא הושלמה, ולא נאמר מה צריך לעשות. לא שמעתי את ההמלצות כי גלית לא הציגה, אבל לפחות אלינו לא הועברו ההמלצות.

תעבירו את זה גם למועצה אזורית תמר שהיא הרשות המוניציפלית הנוגעת בדבר כדי שגם הם יוכלו לסייע.

אנחנו חיים במקום הזה, ונפגעים יום יום מהתופעה הייחודית הזאת ורואים יום-יום את האסון האקולוגי שמתרחש לנגד עינינו. זה קצת יותר מורכב מאשר להגיד שזאת תופעה של ירידת המפלס ולהעביר את כל הטיפול בים המלח למשרד התיירות כיוון שהטיפול בים המלח הוא מורכב. מצד אחד מדברים על בתי המלון ששם יש סיפור אחר, של עליית המפלס - -

אדוני, בוא לא נפתור את בעיית ים המלח בהזדמנות חגיגית זאת. אנחנו מתמקדים בבעיה עצמה. זה נושא בפני עצמו, ואתמול למדתי עליו עוד יותר.

תופעה אחת קשורה בשנייה, ואי אפשר לראות תופעה אחת ולבודד אותה מתופעה אחרת כי ים המלח זה אזור הוליסטי שצריך לראות אותו אזור כזה. אנחנו כל הזמן דורשים שיהיה גוף אחד מרכזי, וזה לא ייפול בין הכיסאות בין משרד התשתיות לבין המשרד להגנת הסביבה ומשרד ראש הממשלה – שיהיה גוף אחד מרכזי שמסתכל על ים המלח כולו.

אני לא מתנגד לזה, אבל חלק מהנוגעים בדבר לא נמצאים כאן היום. לכן אני לא רוצה לקיים דיון אקדמי. היום מתרכזים בתופעה הזאת. אגב, יש לים המלח הצעות אחרות, להקים מועצה תעשייתית. אתה בטח מתנגד לזה.

למי יש הצעה כזאת?

למפעלי ים המלח. מה אתה חושב, החוכמה כולה היא בצד אחד? החוכמה מתחלקת. יש גופים שרוצים להקים מועצה תיירותית- -

זאת הפעם הראשונה שאני שומע את זה.

היות שאתמול לא באת לסיור הזה לקחתי על עצמי לחדש לך.

אז אתה מחדש לי.

אתה גם לא ראש מועצה ותיק, רק 3 שנים, אז אתה תשמע עוד דברים חדשים. כדי שהנושא יהיה תכליתי וענייני ולא נרד מחוצה ישראל לכמה סמטאות ולכמה מחלפים, נישאר על חוצה ישראל. היום הנושא ממוקד. פה לא דנים בכל העולם באותה חגיגה. פה מתמקדים בנושא, מסכמים אותו ויוצאים לדרך. המזכירה ענת יושבת כאן, עוקבת אחרי הדברים ומזכירה לאנשים שהתחייבו ושהם צריכים להמשיך בעבודה.

אם אתה רוצה להתמקד ספציפית בנושא הבולענים, אז שוב – זה לא בולען אחד שנפער, אלא תופעה שלמה שמתרחשת בגלל ירידת המפלס. היא קשורה להרבה מאוד דברים, ואתה לא יכול לבודד אותה ולהגיד שאתה רוצה לדון בטיפול בכביש 90. אם אתה רוצה לדון בטיפול בכביש 90 נזמין את מע"צ כדי לטפל בכביש 90 כדי שלא יקרה אסון ונשאיר את התופעות האחרות בצד. אבל לא כך הדבר; התופעה היא הוליסטית שנגרמת בגלל ירידת מפלס ים-המלח וצריך לטפל גם בנושא ירידת מפלס ים-המלח, באלטרנטיבות שעומדות לפנינו, בתעלת הימים או בהחזרת הזרימה דרך הירדן הדרומי בהתפלת מים- -

לא מקובל עליי. אני לא מתכוון לדון היום גם בתעלת הימים וגם בסכסוכים בין משרדי ממשלה- -

אני לא אמרתי שאנחנו צריכים לדון בזה- -

- - אני עכשיו מתמקד בנושא הבולענים. צריך למקד את התופעה הזאת. זה לא חייב להיות רק בנוגע לכביש 90, אלא גם אם זה קורה ליד, לפני או אחרי – זה בשבילי אותה תופעה.

אתה רוצה שאני אמקד את העניין? היו 13 מיליון ₪ שאיתם טיפלו בנושא הבולענים- -

מאין הם הגיעו?

הם הגיעו ממשרד התשתיות. הכסף הזה נגמר, כולל מיפוי הבולענים ומעקב אחריהם- -

זה לא ממשרד התשתיות.

בוודאי שכן.

זה מכמה משרדים.

נכון, אבל זה עבר דרכם.

ממשרד התשתיות בראש ובראשונה.

נכון.

מאז שהכסף הזה נגמר אין מעקב אחרי התפתחות הבולענים. עכשיו יש סכנה נוספת בכביש 90. נעשתה עבודה, ויש פתרונות לנושא הזה; חלק מהפתרונות האלה נעשו באזור עין-גדי כשפתחו את הכביש ושמו יריעה – כך גם אפשר לעשות במקום הזה שנחשף. עושים ומע"צ מטפל בזה, והם הקצו כסף לטפל בעניין הזה. אבל התופעה היא תופעה רחבה. יש לה פתרונות גם ממקומות אחרים בעולם. שם מטפלים בנושא הזה ברמה ההנדסית. אבל צריך להמשיך לעקוב ולהקצות לזה תקציב. התקציב של 20 מיליון שקל שביקש משרד התיירות הוא תקציב מינימלי. כמו שאמרת, כל שנה וחצי מתחלף שר ולומד מחדש את העניין. זה בזבוז זמן. אנחנו צריכים להיכנס מיד לעבודה כי יש מסקנות ותוצאות.

אני אתן סקירה על התופעה עם קצת הסברים. אני אתמקד רק בנושא הבולענים.

הכול מתחיל כמובן בירידת מפלס ים המלח. המצגת מראה את ירידת מפלס ים המלח ב- 200 השנים האחרונות, והירידה המשמעותית מתחילה בערך ב-1960. אז קצב הירידה מאוד מהיר, בערך במטר לשנה עד המפלס הנוכחי – מינוס 418. כל זה נגרם בגלל גירעון שנתי מאוד גדול של 650-800 מלמ"ק, שזה כחצי-שליש מהכמות הכללית של מדינת ישראל, וזה מספר מאוד גדול. גירעון שנתי כל-כך גדול, כמובן, גורם לירידת מפלסים ניכרת. ים המלח הולך ומתכווץ, נחשפים שטחים מאוד גדולים של בוץ ונוצרים הבולענים. אתר שבו נוצרו בולענים רק לפני שבועיים נמצא באזור חמי שלו שבאזור חוף מינרל, ויש בו בולען שהגיע לעומק של כ-20 מטר. גם תופעות כמו שיטפונות קורות בגלל ירידת מפלס ים המלח, וכן שינוי כללי בתשתית, מקווי מים וכדומה. כל התופעות האלה יחד נלמדו, ומהם חוברה מפה של כל אזור חוף ים המלח עם אזורי הסיכון שלו. המפה כוללת גם בולענים, אבל גם דברים נוספים.


את הבולענים חקרו בארץ ב-5 השנים האחרונות קבוצה מאוד גדולה של אנשים מהמכון הגיאולוגי, מהמכון הגיאו-פיסי וגופים אחרים. נכון שהתופעה קיימת בהרבה מקומות בעולם – בארצות-הברית, בספרד, באיטליה ובאוקראינה, אבל הן לא זהות. התופעה בים המלח היא מיוחדת משום שיש פה המסת מלח שהיא מהירה יחסית ממה המסת הגיר שיש בעולם. אנחנו ניסינו ללמוד את התופעה, להבין את מנגנון ההיווצרות, לעשות מיפוי של אזורי הסיכון – איפה יכולים להיווצר בולענים – בחינה של אמצעים גיאו-פיסיים למפות ואיך למצוא חללים, וקצת לגעת בריסון התופעה כשהטיפול בבעיה עצמה הוא טיפול הנדסי שמתעסק בו צוות אחר במקביל לנו. עקבנו אחר התפתחות הבולענים בזמן בין השנים 2002-2003, וכך רואים שזה מתפתח עם השנים. בעקבות הירידה של מפלס ים המלח רואים שקצב היווצרות הבולענים הולך וגדל- -

כמה יש?

לפני שנה מיפינו 1,200 בורות רק באזורים שיכולנו להגיע אליהם.

האם קראתי נכון בתקשורת שהבולענים הגיעו למרחק של 25 מטר מהכביש?

חלק חצו את הכביש.

אני תכף אגיע לזה.

יש שני סוגים של עבודות המשלימות זו את זו: עבודות של תצלומי אוויר שאנחנו עושים, והמועצה עשתה עבודה של מיפוי מפורט. היום יש כ-1,500, וזה כמובן גדל.

כמה מילים על מנגנון היווצרות הבולענים: יש שכבת מלח בתת-הקרקע בעומק של 20-50 מטר ששקעה לפני 10,000 שנה; מסביב לשכבה יש בעיקר מים מלוחים שלא מסוגלים להמס את השכבה, והמים המתוקים יותר נמצאים רחוק משכבת המלח. כאשר מפלס הים יורד המים המתוקים נגררים לכיוון הים, נסחפת למים המתוקים שממסים את שכבת המלח בקלות, יוצרים בה חלל, ותוך זמן קצר כל מה שנמצא מעל החלל קורס פנימה ונוצר בולען.

הפעלנו די הרבה שיטות, כמו למשל שיטה גיאו-פיסית שמוצאת את שכבת המלח כי הבעיה היא ששכבת המלח נמצאת בתת-הקרקע ולא ראינו אותה אף פעם חוץ מאשר בקידוחים. בצורה של בדיקות גיאו-פיסית שמראות איפה נמצאת שכבת המלח אפשר לאתר אותה; זאת שיטה חדשנית שעשו בשנים האחרונות במכון הגיאו-פיסי ממקדת ומצליחה למצוא איפה החללים. זאת שיטה שקשה מאוד לאמת אותה ולבדוק אותה, זה עדיין בפיתוח. אבל צריך עדיין לבדוק את זה, וזה הרבה מאוד קידוחים והרבה כסף. התוצר הסופי של כל העבודות שעשינו: קידוחים, גיאו-פיסיקה, ההבנה הגיאולוגית שלנו, הוא ייצור של מפת אזורי סיכון ופוטנציאל היווצרות בולענים. הצבע הצהוב במצגת הוא האזור המסוכן ביותר; האדום – הוא אזור שיש בו סכנה גדולה- -

איפה בתי המלון, באזור הזה?

לא. בחלק האגן הדרומי של ים המלח, אני לא מדבר עליו. החלק שאני מציג כאן הוא החלק הצפוני.

יש אזור אדום שהוא יחסית מסוכן, ואזור ירוק שהסכנה בו פחותה, וכמובן כל מה שלא צבוע הוא אזור שאין בו סכנת בולענים.

בחוף מינרל ובחוף שלו נוצרו לאחרונה בולענים. האזור הצהוב הוא האזור המסוכן ביותר שיש בו בולענים. הקו השחור הוא אזור הכביש, ואזור הבולענים נמצא סמוך מאוד לכביש עצמו. במפה מסומנים שני בולענים שנפערו לפני כשבועיים. המרחק שלהם מהכביש הוא לא 25 מטר, אלא 50 מטר. למטה נמצאים קווים של בולענים חדשים שנמצאים שם בשנים האחרונות. יש קו שלם של בולענים, והאחרונים נוצרו לאורך הקו. במפת הסיכון הקודמת שתי הנקודות נמצאות בשטח שצבענו אותו בצהוב – האזור המסוכן ביותר. אם רוצים לבדוק את זה טוב יותר אנחנו צריכים להתמקד בבדיקה סמוך לכביש כדי לראות האם יש אותה שכבת מלח שהיא השכבה שמסכנת אותנו. אבל זאת כמובן החלטה להשקיע בבדיקה.


יש עוד כמה שיטות יותר מתוחכמות: לעשות מיפוי יותר מפורט נוסף לעבודה שעושים אותה בודדים שבה כל כתם כזה מראה בולען; שיטה נוספת שמראה בצבעים שונים אזורי שקיעה שקשורים לאזורי בולענים.

לסיכום, אפשר להגיד שאנחנו מבינים את מנגנון ההיווצרות העיקרי של הבולענים בים המלח, את מנגנון המסת המלח. אנחנו מבינים את השפעת ירידת המפלס על התהליכים באופן כללי, כמו בנחלים; התשתית באזור ים המלח אינה יציבה באופן כללי – יש בעיות של רעידות אדמה, וצריך לבדוק את הנושא הזה מכל ההיבטים.

אם רוצים להתחיל בתיקון הנדסי ובדיקה של פתרונות מקומיים צריך לעשות מיפוי יותר מפורט, כי המפה שלנו היא מפה ראשונית, ומי שרוצה לבדוק ספציפית באזור מסוים צריך לעשות מיפוי יותר מפורט, וזה אומר עוד השקעות, כמובן. צריך לנסות לפתח את התקציבים הגיאו-פיסיים, למצוא חללים, ללמוד על קצב התהליכים ועל ריסון התופעה. לפני הטיפול ההנדסי אנחנו יודעים שאם הבעיה היא כניסת מים מתוקים לאזור שכבת המלח צריך לשאוב חלק מהם. אנחנו בכוונה כותבים "ריסון" ולא "מניעה". כל דבר כזה דורש משאבים והשקעה, אבל אם רוצים, זה נושא שצריך לעבור בדיקה.

תודה על העבודה הטובה.

תודה על ההסברים. אנחנו לא מדברים רק על ריסון ועל מניעה, אלא מה לעשות מידית כדי שהכביש הזה לא יינזק. זאת השאלה המעשית כי אם הכביש נמצא בסכנת קריסה צריכה להיות גם המלצה של גורמים מקצועיים מה אפשר לעשות כדי למנוע את הקריסה.

אני אומר כמה מילים, והגורמים ההנדסיים ישלימו כי הם מתמצאים בחלק מזה יותר ממני. מכיוון שהתופעה נגרמת מהמסת מלח על-ידי מים מתוקים תת-קרקעיים, כדי למקד את הבעיה באזור מסוכן צריך לעשות מיפוי מפורט יותר איפה נמצאת שכבת המלח. זאת השקעה שבמספר קידוחים אפשר לעשות. מלבד זאת, כאשר נדע איפה בדיוק האזור המסוכן, צריכים להחליט מה עושים במישור ההנדסי בבעיה מה סוג הזה.

תודה רבה. אברהם רותם, בבקשה.

אני מהנדס מועצה אזורית תמר. ריכזתי את הצוות ההנדסי שפעל מספר שנים אחרי הצוות של המכון הגיאולוגי שבדק את התופעה ולימד עליה. השאלה הייתה איך חיים עם הבורות האלה בלי לסכן חיי אדם ורכוש. כפי שנאמר, ההמסה של המלח היא כנראה תופעה ייחודית לאזור ים המלח, אבל תופעה של המסת חומר כלשהו בתת-הקרקע והיפערות בורות קיימת בעולם. הקצב הוא שונה, אבל כשהבור נפער הוא נפער, והתופעה על פני השטח היא אותה תופעה בדיוק.יש מקומות שנוטשים אותם בגלל הבורות; יש מקומות שאומרים בהם שהבעיה היא של ביטוח. מבטחים, ואז אם קורה משהו – תשבור את הראש; ויש מקומות שניתנו בהם פתרונות הנדסיים. למשל באזור ריפון באנגליה, שהוא יישוב לא גדול שיש בו 12 אלף תושבים, המדינה עשתה עבודה גדולה מאוד ונקבע הליך מסודר של התנהלות ופתרונות הנדסיים לתופעת הבורות. איך אני בתור מהנדס ועדה מקומית מוציא היתר בנייה במקום שיש בו בולענים? אני לא יודע, המדינה לא נותנת לי כלים. באנגליה צורת ההתנהלות נעשית בידי המדינה. זה לא קיים פה.

צריך להבין שלא מדובר רק בכביש 90 – הבולענים עברו את כביש 90. בכביש 90 באזור עין-גדי במסגרת עבודה שאנחנו המלצנו למע"צ שביצעה את העבודה, נפער בולען תוך כדי עבודה בכביש עוקף. אני לא יודע אם הבולענים מגיעים לחוף מינרל, וזה צריך להיבדק, אבל אנחנו יודעים שיש בולענים גם מתחת לכביש 90. אבל זה לא רק כבישים, אלא גם על קווי ביוב. תחנת סניקה של ביוב במועצה אזורית תמר נמצאת באזור של בולענים, ואין לנו מענה, אין עם מי לדבר.

הצוות ההנדסי הגיש תקציב של 12 מיליון שקל למדינה, וקיבל 5 מיליון. ניצל את כל ה-5 מיליון והפסיק לעבוד. אותם כספים שנגבו באיגום ממספר משרדים – מע"צ, המנהל, משרד התיירות, משרד התשתיות הלאומיות, המשרד לאיכול הסביבה – הסתיים, והאוצר אומר שאין יותר תקציב, הבעיה היא של הרשויות המקומיות.

אסון טבע.

אנחנו ביקשנו 6 מיליון שקל כדי לסיים את העבודות באזור המלח כדי לקבוע לאן גבול המלח מגיע באזור חוף מינרל, האזור שעלה עכשיו לכותרות. היינו צריכים לדעת האם הכביש מסוכן או לא, אנחנו לא יודעים. מלבד זאת – איך בונים באזור בולענים? אנחנו חושבים שאנחנו יודעים, צריך לעשות מספר מודלים- -

בתור מהנדס המועצה האזורית פנית לוועדה המחוזית והתרעת על הסכנה וביקשת הנחיות איך ומה לעשות?

כן, וקיבלתי תשובה: "אל תיתמם, אתה יודע הכי טוב מה צריך לעשות".

זאת התשובה?

כן. חיפשתי את המכתב הזה ולא מצאתי.

אני מציע לך לפנות שוב.

אין פלא שהם עונים כך.

הנושא לא מסתיים היום בדיון הזה. אני אפריד בין הטיפול המידי כדי למנוע סכנה מיידית מהר ככל האפשר לבין הדיון הרחב יותר של תכנון ההתמודדות עם הבעיה ולא רק על התופעה.

ועל מי זורקים את האחריות.

זה גם חשוב.

ועל מי לא זורקים.

דע לך, שאין ביטוח. אם חלילה תייר נופל הוא לא מבוטח.

אני מציע שקודם תפנה לממונה על המחוז בוועדה המחוזית עם העתק למנכ"ל משרד הפנים ולשר הפנים.

אני אעשה את זה.

בפעם הבאה אל תאבד את התשובה החשובה הזאת.

הוגשה לאחרונה בקשה למדינה לתקציב המשך, שמדברת על סדרת קידוחים ב- 4 אזורי עניין; על המשך העבודה של המכון הגיאולוגי, בעיקר כסף לצוות ההנדסי. היקף העבודה הוא כ-15 מיליון ₪. הגשנו את זה לכל השרים הנוגעים בדבר, וקיבלנו אפס, ומכאן והלאה לא נעשתה שום עבודה. המיפוי ההנדסי האחרון נעשה לפני כשנתיים, וכאן הסתיימה עבודת הצוות ההנדסית.

כיוון שכולם חוקרים ומדברים, אבל אין במדינת ישראל בעל מקצוע אחד שיצביע ויגיד "תעבוד כאן", וכיוון שהבנו שיגיע השלב שיתחילו לדבר, אנחנו התחלנו באופן עצמאי לטפל בזה אף על פי שבתקציב החברה הלאומית לא מתוקצב אפילו שקל לטפל בסוגייה הזאת. לקחנו משרד של בעלי מקצוע שהיה מסוגל להגיש לנו מפת סיכונים בלוח זמנים קצר ולקח את כל החומר שכולם חקרו אבל לא רצו להצביע מה צריך לעשות, ומיקד אותנו ב- 3 מוקדי בולענים שיכולים להיות סכנה מידית לנוסע בכביש 90. אחרי שהשקענו יחד עם שותפים הרבה מיליונים בחקר הנושא נשארנו לבד. כשהחברה הלאומית משקיעה בבולענים זה ברור לכולם שהיא לוקחת ממשהו אחר בכביש. אף אחד בחברה הלאומית הוא לא קוסם ולא עוסק בנסים – לקחנו ממקום אחד והעברנו לאחר, וההתנהלות הזאת לא יכולה להתבצע לאורך זמן כי אם לא יהיו צעקות בכביש 90 אז יהיו צעקות בכביש מספר 1 למה מעקות הבטיחות נמוכים ולא מחליפים אותם.

שלושת המוקדים מופו בידי החברה שלקחנו; אחד נמצא בחוף מינרל, השני נמצא בדרגות והשלישי נמצא בערוגות. בחוף מינרל הוצאנו תכנון מידי כדי לייצב את הקרקע של כביש 90 בקטע הזה באמצעות יריעות. כיוון שאף אחד לא אומר איך עושים, אז גם החברה הלאומית מפתחת את הפטנט איך למנוע את נפילת הרכב הראשון בכביש. למעשה, מרימים את הכביש בערך במטר, מניחים יריעות שמביאים מגרמניה, ועליהן מניחים חומר ווי ועל זה מבנה של כביש סטנדרטי כדי ליצור מעקף בכביש במקומות שאפשר. אני מדגיש "במקומות שאפשר" כי באזור חוף מינרל אפשר לעשות את זה, ואם התקשורת לא תגיד כלום הנוסע שייסע בכביש 90 יראה שעובדים בכביש, ייסע בו ולא תהיינה בעיות. אבל אם הוא ירד דרומה לאזור דרגות, שם הסיפור יותר מורכב. אז נגיע למצב שנצטרך לסגור את הכביש בכל תקופת העבודה כי אי-אפשר לעשות מעקף. בסכומים סבירים של מדינה שפויה לא עושים מעקף במתלול שנמצא מימין, ויצטרכו לסגור את כביש 90 - -

לכמה זמן?

לחודש, אם לא יותר.


אף על פי שהחברה מצביעה על אזור נחל ערוגות כאזור סיכון צריך לעשות קידוחי עומק של 100 מטר כדי לאשש את שכבת המלח כדי להבין האם יש בהלה בעניין הזה. כיוון שהוא יושב קרוב למצוק יכול להיות ששכבת המלח לא הגיעה אליו. בדיקות של כ- 5 קידוחים שיצטרכו לעשות שם יימשכו בערך 6-8 שבועות אם נתחיל מחר בבוקר. לצערי, כל מי שיושב פה לא מכניס את ידו לכיס ולא עושה שום דבר, וכנראה החברה הלאומית תעשה את הקידוחים לבד, תגיע לתוצאות לבד ותעשה את הטיפול לבד. זה בלתי נסבל ברמה של התנהלות של מערכת שאף אחד לא מכיר בבעיה, והחברה הלאומית לדרכים מטפלת בזה. אנחנו מטפלים בזה על חשבון כסף אחר שמדינת ישראל החליטה שצריך להשקיע. אנחנו חורגים מהסמכות שקיבלנו ומשקיעים במקום אחד, ולא כך זה צריך להתנהל.


בנחל ערוגות יש חיבור בין בעיות של שתי תופעות טבע – קריסת גשר נחל ערוגות, והבולענים במרחב נחל ערוגות. אם המערכת הציבורית האזורית תנהג נכון, בחודש הקרוב נוציא מכרז לגשר נחל ערוגות, ובעוד חודשיים מהיום ועד 22 חודשים נגמור לטפל בגשר נחל ערוגות במקבץ הבולענים שם.

תודה רבה. בדבר אחד אתה מסכים אתנו, שאחזקת כביש 90 היא באחריות מע"צ.

- - - האם זאת אחזקה?

אם היה נפער בולען באוטוסטרדה מירושלים לתל-אביב הייתם רואים בזה משהו חריג? הייתם מטפלים בו. אותו דבר כאן: זה כביש ארצי שמחבר את מטולה לאילת, כביש ראשי במדינת ישראל, וזה שגרים שם פחות תושבים זה לא אומר שום דבר, זה עדיין תפקידה של מדינת ישראל, ומע"צ היא שלוחה של מדינת ישראל. זה לא צריך ליפול על מישהו אחר.

על אחזקה אין לנו ויכוח.

על דבר אחד אנחנו מסכימים: אחזקת כביש 90 היא באחריות מע"צ.

היום נסכם איך מטפלים בסכנה המידית של התופעה, ואיך מטפלים בה. בדיון הבא נרחיב את הדיון, נזמין את הנוגעים בדבר, איך נותנים מענה לבעיה – כל הדברים שאני לא אחזור עליהם כרגע, ואתם מכירים אותם; איך מתמודדים בבעיה בכל אזור ים המלח; איך נדאג שהתיירות שם לא תקרוס; איך נדאג שכל מי שנמצא ישלב ידיים. כל זה בדיון הבא, נרחיב את זה כדי שזה יהיה דיון יותר מקיף ויסודי גם מערכות נוספות של נמצאות כאן היום.

יש בעיה שמע"צ העבירה מיליונים למחקרים. לפני חצי שנה עמדנו לפני שוקת שבורה כי כולם חוקרים, ואף אחד לא מוכן להצביע על אף נקודה, ואנחנו בסוף לוקחים חברה ואומרים להם להגיש מפה עם נקודות כדי שנוכל לעבוד. זה לא נורמלי.

מישהו יכול להגיש מפה עם נקודות?

הגיש.

אחת הסכנות של הבולענים היא שלא יודעים איפה זה יהיה.

זה לא מדויק, יודעים.

ממש. אם יודעים אני יכול לישון בשקט.

רק נכנסת אתה כבר יודע?

סלחי לי, אני מכיר את הנושא.

אדוני היושב ראש, אם אתה רוצה לדון על מכלול הבעיה תזמן גם את החברה שמתכננת את

תעלת הימים – ים סוף וים המלח – ואת כל החוקרים שדנים בנושא ונותנים את הפתרונות לא רק של מע"צ, אלא גם אחרים.

בצד האופרטיבי אם משרד התיירות לוקח 20 מיליון כדי ללמוד את העסק, אני אומר שאפשר לעשות קידוחים עם 5 מיליון כדי שנדע מחר בבוקר איפה אנחנו צריכים לעבוד.

מה שאתה אומר הוא חשוב. אני מציע שמחר בבוקר תעשו משהו: תודיעו את עמדתכם למשרד שלקח עליו אחריות על-פי החלטת ממשלה.

אני רוצה לדבר על זה.

לנו יש טבע מסוים לעשות כיסוי ולהגיד מה מחר בבוקר הוא חשוב ורלוונטי. על-פי החלטת הממשלה מיום 11 בספטמבר 2006 מע"צ תודיע למשרד התיירות מהי דעתה.

אני לא מתחמק מאחריות- -

אני לא אמרתי שאתה מתחמק.

- -זה מבזבז את הזמן- -

בסיכום הביניים נגיד שוב שמשרד התיירות נושא באחריות החל מסיכום הדיון היום כי יש החלטת ממשלה. עכשיו אנחנו גם יודעים איפה למקד את העניין. צריך גם לקחת אחריות- -

אני מאוד מודה לחברת הכנסת קולט אביטל וליושב ראש הוועדה, כי אנחנו בדיון מאוד חשוב.

יש לי קצת ידע בנושא כי בשנות ה-70 למדתי באוניברסיטת מוסקבה גיאוגרפיה וגיאולוגיה בקורס של גיאוגרפיה כלכלית והיסטוריה כלכלית. אז יש אסון טבע באזור מועצת תמר ובמגילות.

המוקדים הללו הם בעיקר במגילות.

לחשוב שהמועצה המקומית ומע"צ יכולים להתמודד עם התופעה - זאת שטות. שטות אחרת ששמעתי היא החלטת הממשלה. לתת את הטיפול בנושא הבולענים בידי משרד התיירות זה חוסר ידע, זה משרד לא מתאים. בטח שהם לוקחים 20 מיליון כדי ללמוד. אבל מה הם יכולים לעשות? הטיפול הוא הנדסי בלבד. לכן האחריות על משרד התיירות היא אסון טבע כי יהיו אנשים שעלולים ליפול, ומה שקורה עם הכביש.

אין לנו תכנון ארוך טווח, לא מבינים מה זה תופעת טבע, ומה זה אסון טבע. בישיבה הבאה חשוב לדון האם היה נכון לתת את האחריות למשרד התיירות במקום למשרד התשתיות שהוא המשרד שיכול להיות אחראי על נושא מסוג זה. במיוחד כשאנחנו שומעים שאנשים מתמודדים עם דבר שבכל העולם יודעים עד כמה הוא מסוכן ועוזבים שטחים שלמים בגלל בולענים. לנו אין לאן ללכת, אז אנחנו צריכים לתת מענה הולם. צריך לתת כסף גם למועצות, גם למע"צ וגם למשרד התשתיות. אם מבקשים 20 מיליון רק כדי לעשות מיפוי שאפשר היה לעשות לפני 10 שנים- -

יש מיפוי. לקחנו מפת סיכונים אופרטיבית מהחומר הקיים על המדף.

אז בוא נעשה סדר: אתה מדבר עם הרשות המחוקקת. תפקידנו לפקח על פעולות הממשלה שאתה חלק מהן. אתה מדבר אליי? אני מפקח על הפרויקט שלך, על מה שאתה עושה או לא עושה. אתה מפנה אליי את הטענות שלך? עם כל הכבוד, כשאתה בא למקום, דע לאן אתה בא. אנחנו מפקחים על העשייה שלכם, לבקר את פעולות הממשלה, אז כל מה שיש לך בעניין הזה אתה צריך להפנות לשר ולמשרד שסוכם בממשלה שהם מטפלים בעניין.

שמעתי שיש החלטת ממשלה מ-11 בספטמבר לתת למשרד התיירות את האחריות בעניין. זאת הבדיחה הכי גרועה ששמעתי היום.

נכון.

אתה יושב בממשלה- -

אני לא יושב בממשלה, אני חבר כנסת כמוך.

תאיר את עיניהם.

אני עומדת על זה שאנחנו ככנסת וכריבון נבקר את החלטת הממשלה לתת אחריות למשרד לא מתאים. זה ממש להיכשל בכול.

אני מקריא: לתקן סעיף 7 בהחלטת הממשלה מיום 12 באוגוסט 2004 כדלקמן: במקום סעיף 7 יבוא: "שר התיירות יגיש הצעת החלטה לממשלה עד ליום 31 בדצמבר 2007- -

אוי.

יש לנו זמן.

- - לבחירת פתרון להגנה על חופי ים המלח".

זה משהו אחר. זה לא הבולענים.

אני יודע שזה לא הבולענים. הממשלה שלנו חכמה- -

זה על המלונות- -

הממשלה קלעה לדעת חכמים. שר התיירות לא מדבר רק על הבולענים, אלא על טיפול רחב יותר. זה החידוש שרציתי לחדש.

חבר הכנסת מגלי והבה, היות שאתה טיפלת בעניין מההיבט המדיני במשאים ומתנים, אל תגלה את כל הנושאים הרגישים, אלא מה אתה חושב בעניין הבולענים.

אם יש החלטה ששר התיירות ומשרד התיירות יטפלו בבולענים זאת טעות פטאלית. הוא לא יכול לטפל בכול. שיעשה לנו תיירות טובה, ואנחנו נודה לו; שתיירים יבואו ונצדיע לו. מה הוא מבין בבולענים? עם כל הכבוד למשרד שלו, הוא לא מבין בבולענים. יש אנשי מקצוע ומשרד תשתיות. יש אגף במשרד התשתיות שמטפל בעניין מבחינה גיאולוגית, ומבחינת ההשלכות והסיבות לבולענים והדרך לפתרון. אחת ההצעות היא תעלת הימים שתביא מים לים המלח. המשרד להגנת הסביבה אומרת גם להזרים את הירדן. אנחנו לא באים לטפל בסוגיית הבולענים מעכשיו לעכשיו, אלא הסוגיה מטופלת. צריך להתמקד בטיפול בכביש ובסכנות לאנשים שנוסעים באזור הזה. אנחנו צריכים להתמקד במע"צ ובמשרד התשתיות. אם במשרד התשתיות עשו עבודה, צריך לתאם בין המשרדים האלה ולהביא לפתרון כדי שלא יקרה מצב שאנשים ייסעו בסכנה באזור ים המלח.

אני שותפה לכמה דברים שאמרו כאן חברת הכנסת סולודקין וחבר הכנסת והבה. אבל אני רוצה להציע שני דברים: שנעשה הבחנה בין הדחוף לבין החשוב כמו שאתה עשית, אדוני יושב הראש. מה שדחוף זה העניין של הכביש. אני מבקשת ממך ומהוועדה להחליט שייקבע לוח זמנים לשמוע ממע"צ או מהמשרדים האחראים לנושא הזה – משרד התשתיות או משרד התחבורה – מה הפתרונות הדרושים, וכמה הם צריכים לעלות. אנחנו ככנסת צריכים לעזור למצוא את הסעיפים התקציביים האלה. לא יכול להיות שאנחנו יושבים מול תופעת טבע שהיא אסון טבע, והיא לא מוצאת ביטוי בשום תקציב של אף משרד כי כל פעם זה סיפור חדש.

אנחנו עומדים לפני תקציב המדינה. כל השנים מנפיקים יופי של מחקרים ושל ניירות, ובסופו של דבר הדבר הזה לא מוצא את פתרונו בתקציב המדינה. בשביל מה שחשוב יכול להיות שאנחנו צריכים לפנות לאוצר כדי לראות איך מתקצבים את העניין הזה. למה שדחוף אולי נשמע תוך פרק זמן מוסכם עליך ועל חברי הוועדה מה הפתרונות המוצעים, תוך כמה זמן ואיך, ומה דרוש לזה, כדי שנוכל גם אנחנו להתגייס לעזור בעניין הזה. התכנסנו לא רק כדי לקטר, אלא גם כדי לנסות למצוא פתרונות. בוועדה שלך אנחנו יוצאים עם החלטות מעשיות, ואתה ודאי תרצה להמשיך את הדיונים על כל המכלול הזה. נראה לי באמת מגוחך שמשרד התיירות אמון על הנושא הזה שהוא בעל אופי מדעי, סביבתי, הנדסי- -

יש להם חלק בזה.

נציגת האוצר, בבקשה.

אני רוצה לברך על הדיון הבא שאתם מתכוונים לקיים- -

תברכי קודם על זה.

- - וגם לחזק את דבריו של נציג מע"צ. אני מזכירה החלטת ממשלה נוספת מדצמבר 2005 שנתנה תוכנית חומש והיקף תקציבים מסוים למע"צ. מע"צ אכן צריכה לדאוג לתחזוקת הכביש, גשר ערוגות – הדברים האלה מתוקצבים. אבל היבטים אחרים שהם לא רק באחריות מע"צ, אלא באחריות משרדים אחרים כי זאת בעיה כוללת – אנחנו נפעל שמע"צ לא תעשה מעבר למה שהיא צריכה לעשות כי יש החלטת הממשלה הזאת, ולמע"צ יש התפקיד שלה. לגבי שאר הדברים, יש תקציבים למשרדים השונים, יש תקציב לתיירות, וצריך לקיים את הישיבה שקובעת מי משתתף במה, לרבות הרשות המקומית שהארנונה, המלונות, התיירות- -

מה זה קשור לעניין?

ראש מועצת תמר רוצה את הארנונה אצלו, ואת ההוצאות על מישהו אחר. זאת זכותו, זה בסדר.

מה פתאום- - -

אתה לא מכיר את האוצר? הכנסות אליהם, הוצאות על אחרים. ככה זה בחיים.

מע"צ תיתן את חלקה, גם המשרדים האחרים וגם הרשות המקומית.

ואתם תיתנו את חלקכם? קודם תתחילי בעצמך- -

דווקא אנחנו היחידים שנותנים את חלקנו.

מצוין. אני שמח לשמוע.

יש לכל משרד את תקציבו- -

כשנבוא לדיון. להבא תדאגי להגיע בזמן.

אני חושבת שזה היה ברור שאנחנו לא נאשר דברים שהם מעבר- -

היית חסרה לנו בתחילת הדיון מכיוון שהיית בוועדה אחרת.

אני מתנצלת על האיחור.

קרן אמרה עכשיו שהיא אוסרת על החברה הלאומית לדרכים לטפל במה שאמרתי שאנחנו מתכוונים לטפל מחר בבוקר.

נראה לי שאתם עובדים אצל קרן, וממחר בבוקר- -

הזכרתי את החלטת הממשלה שיש תקציב מסוים ואחריות מסוימת על החברה, ויש התנהלות מסוימת לשינויים תקציביים בתוכנית הזאת. אנחנו לא נאשר תפקידים שהם לא תפקידים של תחבורה.

כדאי לשים דברים על דיוקם ולא לזרוק דברים לחלל האוויר ולומר שהמועצה לא משתתפת. מועצה אזורית תמר שמה 3 מיליון ₪ על נושא הבולענים ובעיית המפלס- -

- - -

את מציגה את הדברים כך שמשתמע שמועצה אזורית תמר איננה שותפה. אני רוצה לשים את הדברים על דיוקם.


בהזדמנות חגיגית זאת אני מזמין אתכם לסיור לפני הדיון הנוסף. מראה עיניים הוא מחויב בעניין הזה. אני מבקש שהוועדה תמצא זמן לבוא לסייר במקום.

דבר נוסף חשוב מאוד הוא שברמה המקומית אנחנו משתפים פעולה עם הצד הירדני: ראש עיריית אל-סאפי הגיע אלינו לבחון את הבעיות אצלנו- -

גם אצלם זה קורה?

גם אצלם יש בולענים באזור הדרומי, באזורים חקלאיים. היא הרבה יותר מינורית מאשר אצלנו. אבל מתקיים שיתוף פעולה בינינו, ואני גם נסעתי עם 3 ראשי ערים ירדניים ועם ראש עיריית יריחו לדיון בארצות-הברית אצל סגן נשיא הבנק הלאומי בנושא תעלת הימים ובאפשרות להזרים חזרה כדי להציל את אזור הירדן הדרומי – פתרון חשוב מאוד לים המלח. למרות כל הבעיות הפוליטיות אנחנו משתפים פעולה בנושא אזור ים המלח.

דבר אחרון, חשוב מאוד שמשרד אחד יראה את הנושא הזה כמכלול, כיוון שאחר-כך זה נופל בין הכיסאות ובין המשרדים וצריך לרכז את זה במשרד אחד.

מי אני שאבקר את הממשלה? הממשלה עכשיו קיבלה חיזוק, היא ממשלה עם יציבות שלטונית.

יש לנו שר לעניינים אסטרטגיים, אולי הוא גם ירצה לבוא.

יש אפשרות שהוועדה תבוא לסייר במקום?

בוודאי.

יש לנו ביקורת על החלטת הממשלה, אבל לא נבוא במקומה. מה עוד שהחליטו החלטה כזאת וריכזו את העניין במשרד אחד, ויש החלטות, לא נבקש עכשיו מהממשלה לשנות את החלטתה כי אז זה ייקח עוד כמה שנים. לא נשחק לידיה בעניין הזה.

אנחנו מכבדים את החלטת הממשלה על אף הדעה האחרת, וכרגע החלטת הממשלה היא בעניין. מבחינתנו האחריות לנושא הבולענים מוטלת על משרד התיירות החל מרגע זה- -

גם על הכביש.

ואם היא 20 מטר מהכביש ויושבים שם אנשים, זאת לא סכנה?

היות שעכשיו כל החצים לכיוון שלכם ויש החלטת ממשלה שהאחריות היא שלכם, קחו את היוזמה עוד לפני שהשר חוזר מארצות-הברית, שמי שצריך לעשות יעשה מעשה ויכנס את כל הנוגעים בדבר ותגידו לנו תוך 30 יום מה אתם מציעים לעשות מבחינה אופרטיבית בעניין הזה. עזבו עכשיו את תעלת הימים ואיך מפתחים את התיירות. קודם כל שנטפל בסכנה המיידית.

בפרק זמן של 30 יום נקיים סיור, אפילו מהיר ונקודתי, לא על כל נושא ים המלח, אלא על הבעיה הספציפית הזאת. כל יום ראשון אחת לשבועיים אנחנו מסיירים באזור אחר, יש לנו תוכנית סגורה עד סוף אפריל. אבל לבקשתה של חברת הכנסת קולט אביטל וחברים נוספים אנחנו מוכנים לצאת למקום הזה כדי לראות את התופעה.


דבר נוסף, מהיום תוך 3 חודשים נקיים דיון מקיף על כל נושא אזור ים המלח, כולל האזורים הרגישים והלא רגישים. אני מודה לכל מי שהשתתף בדיון, להצעת ההצעה לדיון מהיר, חברת הכנסת קולט אביטל, לצוות הוועדה ולחברי הכנסת שכיבדו אותנו בנוכחותם.

הישיבה ננעלה ב- 11:25