PAGE
1
ועדת הפנים והגנת הסביבה

14/11/2007


הכנסת השבע-עשרה





נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 56

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה

שהתקיימה ביום שלישי, כ"ג חשון, תשס"ז (14.11.2007) בשעה 09:30

הצעה לסדר היום בנושא: התנהגות המשטרה בפרשת הרב מאיר יונה שהוכה בידי צעירים, של חה"כ שלמה בניזרי

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

דוד אזולאי

משה גפני

נסים זאב

דב חנין

שרה מרום-שלו

אלי כהן – קצין חקירות מרחב ציון, המשרד לביטחון פנים

שלמה הומינר – הממונה על מערכת הכספים, מנח"י, עיריית ירושלים

עו"ד ענת צימרמן – הלשכה המשפטים, עיריית ירושלים

אלי בירן – מנהל המכללה עתיד-בירן

מיכל מירן – מנהלת המכללה עתיד-בירן

עקיבא קוויל – מכללת עתיד-בירן

רפיק אבו פול – מנהל המחלקה הערבית במכללת עתיד-בירן

הרב מאיר יונה

תהילה יונה

יחזקאל גבאי – מנכ"ל ביה"ס "רנה קסין"

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

אתי אפלבוים

התנהגות המשטרה בפרשת הרב מאיר יונה שהוכה בידי צעירים, של

חה"כ שלמה בניזרי

בוקר טוב לכולם. על פי בקשת חבר כנסת בניזרי ולפי בקשת המליאה, אנחנו דנים היום בהצעה לסדר: התנהגות המשטרה בפרשת הכאת הרב מאיר יונה בידי צעירים.


נמצאים כאן אלי כהן, קצין חקירות מרחב ציון, שלמה הומינר מח' כספים עיריית ירושלים ועו"ד ענת צימרמן. איפה סוהילה אבו גוש?

היא לא נמצאת, אנחנו כאן על דעתה.

התחלנו בראש העיר, ירדנו למנכ"ל, למשנה של המנכ"ל, לממונה על החינוך הערבי, למי שאחראי על הכספים. אני אשקול עוד מעט אם לקיים את הדיון.

אנחנו רואים בעין לא טובה, בלשון המעטה, את כל מה שקורה אצלכם. יש לנו ניסיון לא טוב עם כמה ערים כמו ירושלים, עכו. אתם כנראה תביאו אותנו למצב שנצטרך להוציא צו הבאה לראש העיר ולמנכ"ל.

נמצאים פה אלי בירן ומיכל בירן, הרב מאיר יונה, תהילה יונה, רפיק אבו פול, יחזקאל גבאי. ברוכים הבאים.

נדרשנו לעניין הזה בעקבות הצעה לסדר שהגיש חבר הכנסת בניזרי בנושא הכאת הרב יונה. לאחר דיון במליאה יש אפשרות להסיר את הנושא מסדר היום או להעבירו לדיון בוועדה. השר לשעבר, חבר הכנסת בניזרי, ביקש להעביר את זה לוועדת הפנים והסביבה ואני, כמובן, קיבלתי את זה. המליאה אישרה את זה ואנחנו היום נדרשים לדיון הזה.

קיבלנו גם מכתבים מסביב שיש ספחים לכל העניין. כתוצאה מכל העניין קרו דברים בהמשך. לכן זימנו גם גורמים נוספים שפנו אלינו. אנחנו רוצים לעשות הכל כדי שהנושא, שאנחנו דנים בו היום, יבוא על טיפולו ועל תיקונו ונחזור ליום לפני כל מה שקרה. זאת השאיפה שלנו.

חבר הכנסת בניזרי, המציע, הצג את הנושא בבקשה.

תודה רבה אדוני היושב ראש, רבותיי. לפני כחודשיים וחצי קיבלתי טלפון מבני משפחת יונה, שהרב נמצא בבית חולים ושני שוטרים שומרים עליו עם נשק ב"שלוף". למה? כי לטענת המשטרה, אז, הרב עשה מעשים שלא יעשו. הובהר לי מצד המשפחה שהרב במצב קשה. רצתי מייד לבית החולים ואכן ראיתי את הרב לפני כניסתו לניתוח. הוא עבר ניתוח, שברים בכל גופו, בעיקר באגן. התוצאות לפניכם. הוא לא מסוגל ללכת, הוא הולך רק על קביים, בקושי מדדה ואסור לו לדרוך על רגל אחת. עכשיו הוא על כסא גלגלים ובשלב זה, בינתיים, זאת נכות לכל החיים.

כשביררתי את הנושא התברר שבשכונת מעלות דפנה רוססו כתובות גרפיטי: "ערבים החוצה". כמובן שכולנו נגד ומגנים את התופעה הזאת. אנחנו, בוודאי, אין לנו שום דעה חיובית על דברים מהסוג הזה.

התברר שבאותו בוקר הרב יצא, הוא יוכל להביא את הגרסה שלו, היו שם שני חבר'ה צעירים, שבתחילה לא ידענו מי הם. הם תפסו את הרב וחבטו בו. הביאו אלות בייסבול וחבטו בו בכל גופו. אחרי שהם היכו ובעטו בו, הם לקחו קופסה של תרסיס צבע וריססו לו את הפנים שלו מכל הכיוונים. יש כאן תמונות אם תרצו לראות.

אחרי שהוא הוכה והיה חבול בכל גופו, הוזמנו ניידת משטרה ואמבולנס. כשהגיעה המשטרה אפילו לא זיהו במי מדובר.

מי הזמין את המשטרה ואת האמבולנס?

אני לא יודע מי הזמין את המשטרה והאמבולנס, צריך לבדוק את זה. הרב היה שרוע - דרך אגב, הוא היה בדרכו לבית הכנסת ולמקווה באותו זמן. אחרי שהוא הוכה בצורה זוועתית ביותר, באה שוטרת, קצינה בדרגת סגן ניצב, עם שני "פלאפלים" משטרתיים - התייחסו אליו כל כך בבוז עד שהיא אפילו לא התכופפה לראות אם הוא חי או מת, הוא בן אדם בכל אופן, ועם הרגל שלה היא בעטה לו בפנים כדי לראות אם הוא נושם או חי.

כשלקחו אותו לבית חולים, אותם מתלוננים – כאן אני לא יכול לדייק כי לא הייתי שם – הם צעקו: "תפסנו את הדוס, תפסנו את הדוס". לקחו אותו לבית חולים עם שני שומרים עם נשק שלוף עד שאחד המנהלים אמר: "תגידו, השתגעתם? תראו את מצבו של הבן אדם".

באותו רגע מייד פניתי למשטרה כדי שתתחיל לחקור את העניין, כי לדעתי היה פה ניסיון לרצח. הרב הוכה בכל גופו. זה אדם לא בגילי אלא בגיל 60 פלוס. פניתי למשטרה והבהרתי להם שהרב הותקף ולא תקף. אז התחילה התמונה להשתנות. היה לי קשר עם עדי מאיר ולאחר מכן עם שאר הקצינים וביקשתי שתהיה חקירה הוגנת כי לדעתי יש פה מעשה שלא ייעשה. גם אם נניח ונצא מנקודת הנחה שהרב הוא זה שכתב את כתובות הגרפיטי, תפסתם אותו? תזמינו את המשטרה. אף אחד לא יכול לקחת את החוק לידיו במדינת ישראל.

בהתחלה לא ידענו במי המדובר, לא ידענו מי החשודים ולא ידענו את שמותיהם. אחרי שלחצתי על המשטרה שתתחיל לחקור את הנושא, הם באו לבית החולים, לקחו עדות מהרב, מהמשטרה. עקבתי אחר החקירה כי ראיתי שמשהו פה מתנהל בעצלתיים. כשראיתי שהעסק לא זז וחולפים להם כמה שבועות ואין עדיין סגירת תיק, פניתי בהצעת לסדר למליאה.

אתה יודע במה היתה עסוקה המשטרה בחודשיים האחרונים? במצעד שכולנו - - -

ברוך השם, למשטרת ישראל שוטרים רבים.

היה לכם חלק בעניין של להעסיק אותם.

מי שהעסיק את המשטרה זה מי שגרם למצעד הזה, לא אלה שהתנגדו לו. זה נושא נוסף, נרצה נעשה דיון נוסף.

אפילו כבוד הרב מחייך.

אני שמח שהוא מחייך כי הרבה זמן לא ראיתי אותו מחייך.

כל מה שביקשנו במליאת הכנסת, זה לדעת איפה עומד התיק. האדם הותקף בצורה נוראית ויש לו נכות לכל החיים. מישהו צריך הרי לשאת באחריות. לכן פניתי בהצעה לסדר והשר אמר שהנושא בבדיקה. השר המשיב היה השר המקשר ולא השר לביטחון פנים ולא קיבלנו תשובות ברורות. נאמר לנו שעדיין לא ידוע מי התוקפים.

ישנה טענה אחת שאני לא מצליח להבין. אמרו, או שהבחורים אמרו, שהוא נפל. בואו נבין מה זה נפל. הבן אדם נפל על הפנים. הרי יש צילומים. דאגתי שיצלמו אותו מכל הכיוונים, גם צלם משטרתי וגם המשפחה. אם הוא באמת נפל, כיצד יש עליו סימנים בגב, בכל הצדדים? הנפילה שלו היתה בסיבובים? אתה תראה חבלות בכל הכיוונים בגוף שלו.

נניח שהוא החזיק ביד שלו קופסת צבע, הקופסה הזאת התפוצצה והצבע התפשט על כל הפנים מכל הכיוונים ונכנס לכל החורים ולכל הסדרים, מכל כיוון? אני כבר מתחיל להאמין באבולוציה בקטע הזה, שבתהליך של מוטציות אקראיות – רק שם האבולוציה מדברת על מיליארדים של שנים – פה, בשניה אחת, התפוצץ המיכל ומכל הכיוונים. לשוטרים לקח שעות לנקות את הצבע עם המשפחה ועדיין נשארו הצבעים עם הרושם שלהם. לכן התשובות של המשטרה, מהרגע הראשון, היו תמוהות בעיני ולא ברורות.

אני רוצה להעיר עוד הערה אחת. יושבים פה מר גבאי ואחרים. אין לי שום עניין, חס ושלום, נגד מכללת עתיד בירן. להפך, ישבתי איתך ואמרתי לך שצריכים לפעול ולעשות הכל על מנת שאותם אנשים שלומדים במכללה יוכלו לקבל את הלימודים שלהם. אני רק חושב שזה לא מספיק חכם, ואני לא יודע אם זה חוקי – עוד מעט נשמע את התייחסות העירייה אם עצם הלימודים באותו מקום הם חוקיים. אני מסופק מאוד, וזאת בשל סיווג המכללה שלכם. לבוא למקום שרוב התושבים שהם חרדים, עם פעילות אחר הצהריים, זה כמו שאני אביא עכשיו מתנחלים לתוך שכונות ערביות. אני חושב שזה עלול לגרום לתסיסה וכדומה.

בבוקר, בשעות היום יש שם בית ספר. הוא לא לרוחם של התושבים בשל אופיו החילוני, אבל זאת מציאות שקיימת שם.

איזו שכונה זאת?

מעלות דפנה.

זאת שכונה של חרדים?

כן, כמעט 100% חרדים. אבל אף אחד לא בא עכשיו לריב על בית הספר רנה קסין. הם קיימים שם, זה לא הדיון עכשיו. אנחנו מדברים על הפעילות של אחר הצהריים. אני מוכן שנעשה פה דיון או שנלך יחד לראש העיר או למי שאתה רוצה, שידאג להם למקום. כלומר, אם מבחינה חוקית הם עומדים בקריטריונים של עיריית ירושלים, שימצאו להם מקום. אני חושב שלכל אזרח במדינת ישראל, יהודי או ערבי, מגיע לו את הפעילות שלו. אדרבא, אני חושב שזה אינטרס של מדינת ישראל. אבל מפה ועד נטילת החוק לידיים, לבוא ולפגוע בבן אדם בצורה אכזרית ונוראית. אני אומר לך, אני לקחתי את זה באופן אישי, כשראיתי את הבן אדם. ראיתי גם את ההיזק הכלכלי, מבחינתו. הוא הפסיק ללמד, הפסיק לעבוד, הפסיק הכל. נכות לכל החיים שלו. הוא מטופל כל יום על ידי - - -

אתה קבעת כבר נכות? יש תהליך של טיפול רפואי.

הייתי שר העבודה ואחראי על הביטוח הלאומי, אני קצת מבין בזה.

חלילה וחס, אנחנו רוצים אותו בריא.

יש לי אישור מהרופא ששנה לא אוכל לדרוך על הרגל.

לכן, אני מבקש מעיריית ירושלים שהם ידעו שאנחנו רוצים לפעול יחד להמשך פעילות המכללה במקום אחר. צריך לגלות פה את הרגישות לתושבי השכונה ולצביון של השכונה.

אני רוצה לשמוע תשובות ברורות מהמשטרה, היכן הדברים עומדים. שוב, זה לא עניין אישי ואני חלילה לא רוצה לפגוע במישהו, אנחנו רק רוצים להבהיר את הנקודה.

כבוד הרב, בבקשה. שמענו באריכות מכבוד חבר הכנסת בניזרי.

אני מבין שזאת האמא של הבחור. אם היא זוכרת אותי, יום לפני כן קידשתי בחתונה באולם היהלום שבכתר. היו שם עשרות ילדים. דיברתי איתך והתחננתי אליך ואמרתי שזה לא מתאים פה. אני לא מתנגד, באים אנשים לקופת חולים משיח' ג'ארח, אין לי עניין איתם. זה לא מתאים, יש עלי לחץ, אני רב של השכונה. הערבי שהיה איתך אמר לי: "אנחנו נבטל את זה ובשבוע הבא נלך". ואת בכבודך צעקת: "לא, בשום פנים ואופן, זה יישאר פה". את התעקשת. אמרתי לך שזה לא מתאים. זה שהיה איתך אמר: "לא ידענו עשינו טעות, לא ידענו שתהיה התנגדות כל כך חזקה לעניין הזה." את בכבודתך אמרת: "מי שם אותך סמכות לומר דברים כאלה".

אני מתנצלת על התוצאה המרה. אני רק רוצה להתנצל על התוצאה. אני מאחלת לך החלמה מהירה.

תקבלי זכות דיבור. אם אתם כתבתם והתלוננתם ואתם צד בעניין ואתם הוזמנתם, אז תהיה לך זכות דיבור.

רציתי רק לאחל לו החלמה.

אני בן 62, שום תיק לא היה לי במשטרה. אני לא מכיר משטרה. ברוך השם אני עוסק בפעילות ציבורית, בפעילות של חסד. יש לי גם ידידים בשער שכם, שמהם אני קונה דברים ומחלק. אין לי שום דבר. יש לי טענה חזקה מאוד נגד המשטרה. היא ממש עשתה פה דברים שלא יעשו. בזמן ששכבתי על הרצפה עם כאבים, היו שם שתי ניידות, הם לחצו להם יד וטפחו להם על הכתף, לאותך שצעקו: "תפסנו את הדוס". במקום שיגערו בהם הם לחצו להם על הכתף. דבר שני. היתה קצינה עם קוקו בחוץ וכובע בארט. הראש שלי היה כפוף, עם הרגל שלה היא ניסתה לראות אם אני חי, מת, אני בן אדם, נושם. היו לה שני "פלאפלים". עם הרגל שלה היא הרימה את הראש בשביל לראות מה המצב איתי.

תן לי להבין. קצינה שהגיעה לשם, ברגל שלה ניסתה לבדוק אותך?

לא לבדוק את הגוף, את הראש שלי.

הרגל שלה נגעה לך בראש?

הרגל שלה סובבה לי את הפנים כדי לראות מה מצבי.

היא פחדה לגעת בו, בר-מינן, שמא תידבק.

אולי אני הייתי נראה כמו שד, אחרי כל הריסוס הזה האיום ונורא. כל האוזניים שלי היו מלאים. באמת שהייתי נראה מפחיד. גם בבית חולים פחדו לטפל בי איך שנראיתי מלאך שחור. אבל הם צעקו שזה דוס.

יש עדים וגם הם העידו במשטרה ומצולם שהיה בידם המקל של הבייסבול, איך שהם מחביאים אותו באוטו. כך שהם שהם היו מוכנים למשהו.

דבר שני, העליב אותי מאוד, היו שני שוטרים כחולים, חוץ מהאקדח היו להם רובים והם עמדו ליד המיטה. רציתי לשמח את אשתי ושאלתי אותם: "אתם באתם לכבודי?" הם אמרו: "כן, כן, אנחנו נראה לה מה זה, בטח לכבודך אנחנו באנו". זה היה גם כן מעליב מאוד.

עדים שבאו להעיד, מי שלא בא עד פעם שלישית, הם לא קיבלו אותו. יש לי אחד קוראים לו יעקב עובדיה הוא בא לחקירה ואמר שהוא רוצה להעיד בקשר למה שקרה ברנה קסין. "נו, תגיד מה שיש לך להגיד". הוא אמר לו: "למה את כולם אתה מכניס לחדר ואותי אתה שואל ליד כולם?" הוא הכניס אותו לחדר ואמר לו כמה מילים. "לא, לא, זה לא קביל בבית משפט". רק בפעם השלישית קיבלו אותו להעיד.

יש עדה בשם גלית פז שבליל האירוע התקשרה למשטרה ואמרה שהיא שומעת צעקות: "אנחנו נהרוג אותך" ומישהו צועק "הצילו". התחננתי אליהם אמרתי: "אתם אחים שלי, תפסתם אותי, קחו אותי למשטרה, אל תרביצו לי ". בכיתי אליהם. לאחד כמעט נישקתי את הרגל. אמרתי להם: "אתם אחים שלי, נשמה שלי, תפסתם אותי, תיקחו אותי למשטרה, תעזבו אותי". אבל הם המשיכו להכות בי. באותו ליל אירוע הם התקשר למשטרה, וזה הוקלט.

גלית פז אמרה שהיא תבוא להעיד אבל למחרת יש לה טיול ליומיים. כשהיא באה ביום השלישי לא רצו בשום אופן לקבל את העדות שלה. "למה באת אחרי יומיים?". היא אמרה: "בחמש בבוקר, בליל האירוע, כשהתקשרתי אמרתי לכם שאני לא יכולה לבוא כי יש לי טיול". גם אותה קיבלו רק בפעם השלישית רק אחרי שבניזרי ונציב גבאי התערבו, ואז קיבלו אותה לעדות.

יש אחד גם בשם זיינר, רק בפעם השניה קיבלו אותו. בפעם הראשונה לא רצו. "לא קביל, לא קביל". הוא אמר: "אני ראיתי את המקל של הבייסבול". אמרו לו: "אתה ראית, אבל מי אמר שהכו. אולי היה להם סתם?". הוא אמר: "אני שמעתי שזה דו שיח בין שניים". יש לי את הפלאפון שלהם ואפשר להתקשר אליהם. אני לא מרוצה מהתנהגות המשטרה.

עוד דבר. אני אולי לא עשיתי בסדר, ואני מתחרט, אני מצטער על זה שקשקשתי. זאת לא דרכי, אבל צריך להבין שזה היה לחץ של ציבור. כל יום באו אלי ואמרו: "הרב יונה, מה אתה עושה?" אז במקרה עשיתי מה שעשיתי. אבל אני חס ושלום אין לי שום עניין נגד ערבים.

תודה רבה כבוד הרב. תרשה לי לשאול אותך שאלה. אני עכשיו מבין שלא עמדת בלחץ הציבורי בשכונה, שלא רצו את מכללת בירן. אז היה מן הדין ומן הטעם - כבוד הרב אני צריך להגיד לך את זה? לבוא למכללת בירן, לבוא לעירייה.

דיברתי עם הגברת הזאת, התחננתי אליה. באתי מחתונה, התחננתי אליה. עכשיו היא מכחישה אבל היו שם עשרות ילדים עם משטרה. אמרתי לה: "גברתי, זה לא מתאים".

אני מעיד שהוא דיבר איתי שבוע לפני כן כדי שאני אפנה לעירייה.

כל יום פניתי. פניתי גם לשמחיוב.

לכבוד הרב של השכונה יש איזושהי מעמד ציבורי. העירייה לא חילונית ואנטי דתית, היא עירייה חרדית. יכולת לבוא, בכבוד הראוי, לאיש הבכיר ביותר בעירייה ולומר חברים יקרים, אנחנו לא נגד חיים משותפים אבל מכללה של תלמידים ערבים זה מרשם להתחככות. עדיף לא להיות צודק ולא להיות חכם, ושהמכללה הזאת, שמגישה שירות והשכלה לטובת האזרחים ויכול להיות שהיא תורמת לחברה. עובדה שאנשים שם לומדים, תעבירו אותם לשכונה שבה הם ייראו הרבה יותר טוב.

למרות שאני, בעיקרון, בתפיסה שלי, אני לא מסכים. אנחנו צריכים ללמוד לחיות חרדים, ערבים, מוסלמים ונוצרים ולכבד אחד את השני. אפשר לחיות יחד מבלי לפגוע ברגשות. להיפך, על אחת כמה וכמה, הדת שלי מכבדת את שתי הדתות שקדמו לה. לכן יכולת למנוע את כל העניין הזה. עיריית ירושלים לא תקשיב ותטה אוזן לכבוד הרב שיכול להתפתח לא לטובה?

עובדה שחודשיים זה לא חוקי. כנראה שלמשפחת בירן יש יד גם במשטרה, אני מצטער להגיד את זה, וגם בעירייה. עובדה שחבר כנסת יצחקי בירר וזה כבר נמצא בתלונה אצל מבקר העירייה. הם אומרים שזה לא חוקי ובכל זאת העירייה מגלה פה אזלת יד ולא עושה שום דבר. נציג העירייה יגיד לך. הוא שאל אותי אם זה ממשיך להתקיים. אתמול הלכתי וזה עוד מתקיים. זה לא חוקי ואסור להם להשכיר. כנראה שלמשפחת בירן יש יד חזקה בעירייה ובמשטרה. גם יש לי אחד שעובד בתל אביב, ליכטר, המזכירה שלו, חסמו אותה שם. לא עזר. דיברתי איתה.

אני מבין מכבוד הרב שפנית לעירייה וביקשת והתרעת?

כן, זה לא מהיום. זה מי"ג אלול, כבר חודשיים וחצי הדיון. זה לא חוקי, וזה נגד, ואנשים מתמרמרים. אתמול עוד היו שם עשרות ומאות. אז אתה מדבר איתי על לפנות לעירייה? הנה נמצא כאן נציג של העירייה. אם הוא יגיד שזה חוקי, אז זה דבר אחר. בכל זאת הם ממשיכים. זאת אומרת שיש להם יד בעירייה שמצפצפים על העירייה או שמצפצפים על המדינה.

נשמע את המשטרה, לגבי מה שקרה בתקרית, ואחרי זה את העירייה.

אני מתייחס לעובדות האירוע, כמו שאנחנו הצלחנו לאסוף אותן. ראשית, כמו שהרב בעצמו אמר פה, היה שם מאבק שנמשך תקופה מסוימת על כך שערבים נכנסים למבנה. על רקע הזה נכתבו כתובות על המבנה והיו איומים לפגוע במבנה בצורה יותר קשה.

יש לכם תלונות על האיומים?

אני אפרוס את העובדות כפי שיש לנו בתיק החקירה. איפה שהעדויות מתפצלות, אני אציין את זה.

לפני התקיפה היו תלונות במשטרה על איומים?

מהעדויות של האנשים שבמקום היו אירועים שקדמו לאירוע התקיפה ובעלי המכללה הציבו שני שומרים. ביום התקיפה, הבנו שהרב הגיע לשם וכנראה כן ריסס איזשהן כתובות, הוא בעצמו מאשר פה, בעצם, שהוא כתב כתובות בסגנון: "ערבים החוצה".

לא כתבתי "מוות לערבים". כתבתי רק "ערבים החוצה" פעם אחת.

אני הולך לפי מה שיש הסכמה לגביו. כאן מתפצלות הגרסאות בין הצדדים. הרב טוען שהוא הוכה על ידם, הם טוענים שהחבלות שנגרמו לו הן תוצאה של נפילה ומאבק איתם.

אגב, מי שהזמין את המשטרה היו שני השומרים. המשטרה הגיעה למקום ובשלב הראשון ליוותה את החשוד לבית החולים, כמו שמקובל בכל אירוע בשלבים הראשונים שלו. החשוד הובא על ידי שוטרים בשלב ראשון, עד שהוחלט על ידי קצין החקירות להסיר מעליו את הליווי ולהמשיך את הטיפול הרפואי שלו. עוד באותו היום האירוע טופל על ידי המשטרה.

למה שמו לו ליווי בבית החולים?

מאחר והאירוע היה בראשיתו, באותו שלב הוא היה חשוד. באותו שלב היו טענות נגדו. הטענות האלה נבדקו. נלקחה מהרב עדות. עוד באותו ערב נעצרו שני חשודים. חשוד אחד נעצר באותו ערב וחשוד שני נעצר במהלך הלילה. הם נכלאו ורק למחרת הם שוחררו. ניסינו לאסוף עדויות נוספות של עדים שראו את האירוע ולא הצלחנו לאתר. ניגשו חוקרים לשטח וניסו לאתר עדים נוספים לאירוע. לא היו עדים לאירוע. כל העדים שעליהם אתם מדברים אלה עדים ששמעו צעקות, או דברים בסגנון הזה.

באיזה שעה קרה האירוע?

האירוע קרה מוקדם בבוקר, בשעה 05:00 בבוקר.

בשעה כזאת עדיין חושך.

היו עדים שטענו ששמעו צעקות אבל לא ראו את האירוע. כך שנשארנו עם הגרסה שלו לעומת הגרסה שלהם. לגבי איך נגרמו החבלות, אנחנו שלחנו את כל החומר, כולל העדויות שלו ושלהם, למכון לרפואה משפטית וקיבלנו חוות דעת של המכון לרפואה משפטית שאומרת ששתי הגרסאות אפשריות. כלומר, גם הגרסה שלהם אפשרית וגם הגרסה שלו אפשרית.

רגע, אני רוצה להבין. אני רוצה להבין, מה זאת אומרת שתי גרסאות? מה הגרסה שלהם אומרת? שהוא נפל?

הגרסה שלהם אומרת שהוא נפל, היה איתו איזשהו מאבק.

אני יכול להיאבק איתם?

עם מי מאבק? אין שם גרסה שאומרת שהוא חטף מכות בכל גופו. אני ראיתי את כל הגוף שלו. בשונה ממך, אני ראיתי ויש תמונות. יש לו מכות פה ומכות פה. אין זווית בגוף שאין בה מכה. ומכות, לא של נפילה.

הבט, אני מתייחס לעובדות. אני לא אבוא לבית משפט כמומחה, האם החבלות מתאימות לגרסה זאת או אחרת. בכל מקרה, רופא לרפואה משפטית קבע כך ועם זה אני לא יכול להתווכח, אני לא איש מקצוע בתחום. בכל מקרה נאספו כל העדויות שהצלחנו לאסוף בתיק הזה והתיק הזה הועבר לחוות דעת של הפרקליטות. הפרקליטות היא זאת שתחליט.

מה ההמלצה של המשטרה?

המשטרה כבר לא ממליצה בתיקים.

היא ממליצה רק אצל אנשים חשובים, שאפשר לקבל כותרת, אז היא ממליצה. ב"עמך" היא כבר לא ממליצה.

כבוד הרב זה עמך?

על זה אין כותרת.

אני רציתי להכניס את זה לתקשורת, אני יודע לעבוד עם התקשורת. אף רדיו, טלוויזיה, עיתון, לא הסכימו להכניס את זה אלא רק העיתונות החרדית. הם אמרו: "עזוב, זה לא מעניין את הציבור".

כל טענה שצד כלשהו ניסה להשפיע עלינו היא טענה חסרת שחר. נעשתה פה חקירה אובייקטיבית. נאספו עדויות מכל הצדדים. אם יש עדות שפספסנו או שיש מישהו שרצה להעיד ושבסוף לא מסר עדות שיכולה להאיר את האירוע, אנחנו נשמח לקבל את הטלפון של אותו עד ולצרף את העדות שלו לתיק. התיק הזה נמצא כרגע בבחינה של הפרקליטות והם שיחליטו נגד מי להגיש כתב אישום.

לגבי הטענות לגבי טיפול השוטרים בשטח, כל טענה כזאת תועבר אלינו, ותיבדק על ידי הגורמים המתאימים. אני לא מכיר את הטענה הזאת.

אם יש תלונה נגד התנהגות שוטרת, אז אתה צריך להפנות למח"ש, שם אתה תקבל סעד.

שם זה המקום לקבל את הטיפול הטוב ביותר. המחלקה לחיפוי שוטרים.

עכשיו נעבור למכללת בירן. אתם מקור הצרות שם?

אני רפיק ואני מנהל המחלקה הערבית במכללה. המכללה נקראת מכללת "עתיד-בירן"

למען גילוי נאות, מנהל המחלקה הוא תושב הישוב שלי.

ברשותכם, סקירה קצרה על המכללה. המכללה היא מכללה ערבית ויהודים לומדים בתוכה. הבעלים הם יהודים. לומדים בה צעירים מאותה שכונה שלא מקבלים אותנו.

יש לך רישום? סתם מעניין אותי, כמה תושבים של מעלות דפנה לומדים שם?

שניים.

תעשה טובה, אל תיצור רושם מוטעה בוועדה.

לא משנה, לומדים שם יהודים וערבים. אחד – דינו כדין מאה אלף, לעניות דעתי.

בניגוד לכבוד הרב, כאיש פשוט עמדתי בלחצים שהופעלו עלי כמנהל המכללה. במכללה 250 תלמידים. תלמידים, הורים ומוכתרים לחצו להמשיך את הלימודים כתקנם. אמרתי שיש מקרה שאנחנו צריכים לקחת אותו בחשבון, בואו נפסיק את הלימודים לשבועיים שלוש, עד שהרוחות יירגעו. אני, בניגוד לו, עמדתי בלחצים ולא קמתי והלכתי לכתוב גרפיטי "ערבים החוצה". אני לא יודע מי כתב "ערבים החוצה", "מוות לערבים", "אנחנו עוד נתחשבן איתכם ערבים". כל מיני אמירות נאצה שהם לא בלקסיקון שלנו, לפחות. אני כן עמדתי בלחצים. לקחתי אחריות, הפסקתי את הלימודים עד שהרוחות יירגעו.

שרפו פחי אשפה, זרקו אבנים, זרקו חפצים, שברו שמשות של רכבים של תלמידים, וכל זה היה בניצוחם של אנשים מבוגרים שעמדו מאחוריהם. אני לא יודע לזהות אותם.

הגשת תלונות במשטרה?

הזמנתי ניידת משטרה כמה פעמים. אני דווקא דיברתי איתם מאוד יפה. אם כבוד הרב היה נכנס אלי הייתי מדבר איתו, הייתי שומע אותו, הייתי מקשיב אותו. אולי הייתי עושה דברים שירגיעו את הרוחות שם. עכשיו התלמידים נכנסים לחצר בית הספר עם הרכבים. מדובר באנשים מבוגרים. אף אחד לא מסתובב מחוץ לבית הספר.

זה עכשיו, אבל לפני חודש כל החניה היתה תפוסה. החניות הפרטיות שלנו היו תפוסות.

סליחה, לא היו חונים בחוץ. היו נכנסים פנימה אני הוריתי לכל התלמידים לא לחצות את חצר בית הספר.

כבוד הרב, זה לא הנושא.

חבר הכנסת בניזרי כבר קבע שהשכונה חרדית. אני לא יודע מי קבע שהשכונה חרדית אבל אני דורש בתוקף, דורש ואומר: מי אומר שלי כערבי אסור ללמוד או ללמד פה, לקבל את השרות של מבנה ציבורי, בלי להיכנס לסוגיה המשפטית? מי אמר שלי אסור להיות, להסתובב שם או ללמוד שם? כבוד הרב, לא טוב לו? אני משבש לו את אורח החיים החרדי? אפילו בניזרי כאן טעה. הבחורות שלנו לבושות בצניעות כמסורת הערבים, לא חשופות. הן ממש נכנסות לחצר בית הספר לכיתה ויוצאות ישר מהכיתה לרכבים.

אני למדתי בבת ספר יהודי, כל החיים שלי, למדתי ולימדתי באוניברסיטה העברית. אני כל החיים שלי עם - - -

לפני כן לימדתם בבית הכרם?

אנחנו היינו בתלפיות.

למה עזבתם שם?

כי היה יקר לנו. היינו ברנה קסין הראשי, בקרל נטר 1. היינו שם שנתיים והכל היה טוב ויפה.

תמשיכו שם.

לגבי העירייה. גם לפני שהגענו לרנה קסין הגשנו בקשה על מנת להשתמש באחד המבנים הציבוריים של העירייה, ולא מן הסתם. אנחנו כמכללה שמספקת שירות לקהילה במזרח ירושלים - אגב, כיום במזרח ירושלים כמעט אין שום מוסד שמספק הכשרה טכנולוגית לצעירים שם. אני לא יודע אם יש עוד מכללה שנותנת שירותים כאלה. עד היום הכשרנו 350 תלמידים שקיבלו הסמכה כחשמלאים מוסמכים. בלעדי זה הם היו מסתובבים בשטח בלי הסמכה. יש לנו הכרה של משרד התמ"ת.

מול זה לחבר הכנסת בניזרי אין טענות. להיפך, הוא מברך אתכם.

פנינו לאנשים המכובדים בעירייה והסברנו אם נשכור מבנה שישמש אותנו למכללה שהוא לא ציבורי זה יכול לעלות לנו הון תועפות של כסף, וזה ישתקף בשכר הלימוד שנגבה מהתלמידים. אם נצטרך לשכור בניין פרטי נכפיל, אם לא נשלש, את שכר הלימוד.

בעצם אתה אומר שאתם לא חוקיים שם?

לא. אנחנו חוקיים, אנחנו עם חוזה. אנחנו 3 שנים נמצאים ברנה קסין.

יש לכם חוזה עם העירייה? עם בית הספר?

העירייה היא לא צד. עד עכשיו היא לא היתה צד.

אבל בית הספר שייך לעירייה, לא?

אנחנו חתומים כנגד מנכ"ל עמותת רנה קסין. עמותת רנה קסין היא שהשכירה לנו את המבנה. 3 שנים אנחנו שכרנו והועברנו מהמבנה הראשי למבנה השני שהוא במעלות דפנה 40. הסוגיה היא הרבה יותר עמוקה מזה שאם זה חוקי. עצם העובדה שלא רוצים אותנו. אם לא היינו ערבים אז הכל היה בסדר.

ממש לא.

ממש כן. עובדה, אם אנחנו שנתיים היינו למעלה - - -

רפיק, תאמין לי שיש להם צער גדול שבית הספר החילוני נמצא שם, בגלל הלבוש, הצניעות וכל ההמולה שנעשית מסביב, אבל הם כבר הכירו בעובדה שבית ספר רנה קסין כבר קיים. אז הם אומרים: "רגע, לא מספיק מה שיש לי בבוקר, אתה מביא לי עוד תוספת בצהריים?" ומאיפה? לא תושבי השכונה חוץ מאחד או שניים - - -

ועוד ערבים.

לא אמרתי את זה.

אני אומר.

אבל אני לא אומר. אתה כרגע עושה תחרות כמה חברים יהודים יש לך, אני גם יכול להביא לך את רשימת הערבים שהם חברים שלי. זה לא העניין פה. העניין פה שאתה מביא להם תוספת של צביון של שכונה שלא מתאים להם ואחר הצהריים, חוץ ממה שיש להם בבוקר. על זה היתה טענתם. לא בגלל שאתם ערבים – אני אומר לך, הרב הצער והביע חרטה וגם אני אומר לך את זה, לא היה צריך להיכתב "ערבים החוצה". היה צריך להיכתב: "הפסיקו את הפעילות" או כל דבר אחר.

אני הפסקתי את הפעילות של המכללה במגזר הערבי. ל-230 תלמידים אמרתי להפסיק את הלימודים והיהודים המשיכו והכל היה בסדר. לא היו צעירים שהתאספו שם, ולא שברו שמשות ולא כלום.

לימודי המכללה נמשכים עכשיו?

עכשיו חזרנו ללמד כי אנחנו מחויבים כלפי התלמידים, יש חוזים כשנרשמים תלמידים חותמים על חוזה של מתן שירות וקבלת שירות.

נכנסנו למקום בתום לב. לא נגד חרדים, לא נגד הרב מאיר יונה, לא נגד אף אחד, בתום לב. לא ידענו שאנחנו פוגעים באוכלוסיה מסוימת ונכנסנו כחוק. לא פלישה, לא בלי הסכם. את זה לידיעת עיריית ירושלים שלא מוכנה עכשיו לבוא לקראת, כתוצאה מטעות שנעשתה. ראש העיר הודה שיש טעות.

ברגע שהבנו ב-6.9, 5 או 6 ימים אחרי שקרה המעשה, הרגשנו שאנחנו פוגעים ברגשות, נאלצנו להפסיק והפסקנו לחודש וחצי את הלימודים על אף הלחץ, שהוא תיאר מצד התלמידים, הורים ומוכתרים, כדי לא לעשות מהומות, כדי להשתיק וכדי לנסות במהלך חודשיים למצוא פתרון אחר. הפתרון הוא פשוט. היום אנחנו מוכנים לצאת ואתמול היינו מוכנים לצאת ולא לחזור אלא לעבור לבית ספר עירוני במזרח ירושלים. אנחנו זוג יהודים שמנהלים את המקום. לקורסים בעברית היינו מוצאים פתרון במערב העיר ולהעביר את כל המגזר העיר למזרח ירושלים, והכל בתמורת תשלום ושבית ספר ייהנה. אני מדברת על כך שבית הספר הנוכחי ייהנה ובית הספר הערבי ייהנה.

אנחנו לא רוצים טובות מאף אחד אלא, תמורת תשלום, לתת את ההכשרה המקצועית במזרח ירושלים. אנחנו לא אטומים, יש חוזה. השקענו 70 אלף שקל במבנה עצמו, כדי להכשיר אותו ללימודים שלנו. הבנו את זה, אלא שבמשך החודשיים שהפסקנו את הלימודים, הרב יונה, לא נעשה דבר. אף אחד לא הלך לקראתנו. ביקשנו התחננו, הגענו עד ראש העיר, לתת לנו את הדבר הזה, על אף שזה אולי נוגד איזו תקנה כזאת ותקנה אחרת ואתם חברה ולא עמותה וכל מיני דברים כאלה. שום רצון טוב לא היה כאן. אם היה רצון, תאמין לי, אנחנו לא יושבים שם בדווקא, אנחנו משתדלים.

מאז שחזרנו, אחרי שנאלצנו להפסיק את הלימודים, בגלל הדבר הזה - - -

אם היה לך קצת רגש, לפני כיפור והיית אומרת: "אדון יונה, אני מתנצלת על מה שקרה". אמרתי לבניזרי: "הלוואי שההורים או הבחור יבואו לפני כיפור ויגידו שהם מתנצלים". אני לא הולך למשטרה.

על מה להתנצל, כבוד הרב?

המשטרה אסרה עלינו לבוא איתך בדברים. אנחנו רצינו לעשות את זה. אני מצאתי את מספר הטלפון שלך.

סליחה גברת בירן, על מה להתנצל? על זה שמלמדים תלמידים.

לא, על התקרית שהיתה. אמרתי שאני מוותר. אשתי אמרה: "אתה מסוגל?" אמרתי שכן. אם הם באים לפני כיפור, אמרתי נתפשר איתם.

תמיד אפשר לעשות סולחה, זה לא מאוחר.

אז אני מבקשת לעשות את זה היום. נאסר עלינו במשטרה חד משמעית. אתה חושב שאנחנו מקושרים - ממש לא. אפילו כשרצינו לדעת מה שלומך, אמרו לנו: "זה לא עניינכם, מצבך קשה, אסור לכם לבוא בקשר איתו". ניסינו דרך שליחים, ויש פה עדים שיגיעו לכבוד הרב כדי לאחל את החלמתך המהירה כי אף אחד לא רצה להגיע לתוצאה הזאת.

רציתי רק לציין שבאותו בית ספר, שבו אנחנו מקיימים את הפעילות, ולכך העירייה צריכה לתת את הדעת, מתקיימת שם גם פעילות של ספורטאים יהודים שמתאמנים ששוכרים אולם ספורט שהוא בחזקת בית הספר והעירייה. בנוסף, כמה מכללות, שהן באותו סטטוס כמו שאנחנו, מתפזרות במזרח ירושלים. לציין, העירייה מתייחסת איפה ואיפה בעניין הזה.

בבקשה, מנכ"ל ביה"ס רנה קסין.

הם היו לפני שנתיים ברנה קסין בבניין הגדול. הסיבה שהפסקנו אותם שם היא כי בבניין הגדול לומדים למעשה עד 20:00 או 21:00, לעומת הבניין במעלות דפנה, ששם לומדים עד שעה 14:30. אחרי שנה וחצי הגענו למסקנה שהחיכוך יותר מידי גדול בשעות אחר הצהריים. באמת, אני לוקח על עצמי אחריות. הם אמרו שהם מתחילים ב-17:00 ומסיימים ב-20:00 והמקום סגור, זאת טעות שלי שלא לקחתי בחשבון שיכול להיות חיכוך עם האוכלוסייה החיצונית. חשבתי שאם לא יהיה חיכוך עם תלמידים, לא יהיה חיכוך גם עם האוכלוסייה החיצונית.

מה זה חיכוך? היו לפני זה מריבות, סכסוכים?

לא.

אני לא מתכוון להיות כל כך קל. עם כל הכבוד, קודם כל יש זכויות לאדם כאדם. היו תלונות בשכונה נגד התלמידים של המכללה? נגד התלמידות, שהן לא בצניעות? שהם מתגרים בחרדים, שהם מתגרים בתושבי השכונה? היו תלונות לבית הספר, אליך, שמתנהגים בהתנהגות לא ראויה כאדם, כאזרח?

לא היו תלונות.

על מה אתה מתנצל? על עצם קיום המכללה?

לא התנצלתי. כל מה שאמרתי שלא הערכתי שאם יבואו תלמידים יהודים וערבים בין 17:00 ל-20:00 בערב, זה יצור חיכוכים.

אבל זה לא יצר חיכוך.

עם השכונה זה יצר חיכוך.

לא יצר חיכוך, איזה יצר? כמו שאני לא מוכן שיכו ברב, אני לא מוכן שהרב יפסול את הנוכחות שלי בשכונה, עם כל הכבוד.

בסוף היה חיכוך.

איזה חיכוך היה? היה חיכוך בין הרב, שריסס את הקיר לבין האנשים שבאו לשם כדי לראות מי מרסס כתובות נאצה - כתובות לא בסדר שפוגעות בזכות של האדם.

יש כאן עכשיו בעיה אחרת לגמרי. המכללה בינתיים לא עברה על שום כללים של הגינות ויושר. נעזוב כרגע את התקרית עם הרב. אם היית אומר לי אני כמנכ"ל, כהנהלת בית ספר, קיבלתי מהאזרחים בשכונה תלונות על התנהגות לא ראויה, על לבוש לא בסדר, על דברים מסוג זה אז הייתי בסדר.

הוא מדבר על התוצאה הסופית שהיא כתוצאה מכך.

המכללה היתה בסך הכל 6 ימים בבניין במעלות דפנה. מכיוון שהיו תקריות ב-6 ימים האלה, עם התושבים בשכונה.

איזה 6 ימים? הם היו שם 4 שנים.

אני אסביר לך.

אני הייתי בבניין איפה שהם עכשיו לומדים. אף אחד לא יודע. אני באתי לשם, ראיתי. עברתי בלי תאום ואני יודע על מה שאנחנו מדברים. כמה זמן הם נמצאים במכללה בשכונת מעלות דפנה?

הם היו שם 6 ימים. לאור התקריות שקרו במשך 6 ימים. מ-1.9 עד 6.9. לאור התקריות שהיו ב-6 ימים, סיכמתי עם מר בירן, בהסכמתו ובהסכמתי, שהם יפסיקו את הלימודים עד אחרי הרמדאן, כלומר יותר מחודש וחצי. דיברתי בעיריית ירושלים ואמרו שיסדרו להם פיתרון בבית ספר ערבי במזרח ירושלים.

אני רוצה להבין, כשחתמת איתם - - -

האמת שעוד לא חתמנו.

יש לך סמכות? גם בבניין הקודם וגם בבניין הקודם?

אני מנכ"ל אגודת רנה קסין. בבניין הזה לא חתמנו על ההסכם. בבניין הקודם כן חתמנו והיתה לי סמכות.

אמרת שלפני כן אתה העברת אותם לבניין השני כיוון שנוצר חיכוך. בין מי למי נוצר חיכוך?

בכמות של התלמידים שהיו לפני שנתיים, היו מקרים שהיו אסיפות הורים ולא היו מקומות חניה לכולם, שלא היו לנו מספיק חדרים אחרי הצהריים. הרבה פעמים אמרנו להם שיש אסיפת הורים ושלא יבואו בכלל. כלומר, זה לא היה חיכוך אלא התנגשות בין כמות גדולה של הורים ותלמידים של בית הספר ובין - - -

והיתה התנגשות בין התלמידים היהודים שלך לבין התלמידים של המכללה?

יחזקאל גבאי

לא. הכוונה שהם היו ביחד באותו זמן ולא היו חדרים מספיקים לכולם.

לאור זה שמנהלת בת הספר אמרה שקשה לה להמשיך כי זה תופס לה חדרים בשעות אחר הצהריים הם פנו לבניין השני. שם הבניין קטן יותר, יש פחות תלמידים, והתלמידים אינם נמצאים בשעה 15:00. הם הציעו תנאים טובים: מזגנים, 10,000 שקלים כל חודש ודברים אחרים שמבחינת בית ספר זה היה דבר טוב.

לא חתמתי על החוזה מפני שרציתי לברר עם העירייה אם יש בעיה, משום שהבניין הזה הוא בניין עירוני. הם התחילו למרות שלא היה חוזה. אחרי 6 ימים סיכמנו לאור הבעיה שהם יפסיקו ללמוד עד אחרי הרמדאן, אחרי שכמובן דיברתי בעירייה שאמרה שהם ידאגו לפיתרון במזרח ירושלים.

זה גם קצת תמוהה. קודם כל לתת להם להיכנס ואחר כך לבדוק עם העירייה. מנכ"ל שמחזיק בניין של עירייה לא קובע עובדה ואחר כך שואל את העירייה.

תמיד היינו משכירים למכללות. אני לא ידעתי, אולי, את ההבדל בין מכללה שהיא מלכ"ר לבין מכללה שהיא לא מלכ"ר.

עוד בתקופת טדי קולק, אני זוכר, היה אישור למנהלי המוסדות להשכיר.

מה המצב עכשיו?

הם אמרו שיסדרו להם בית ספר.

מי זה אמר?

כל הגורמים בעירייה שאליהם פניתי אמרו שידברו עם סוהילה והיא תסדר להם בית ספר ערבי במזרח ירושלים. בשלב מסוים שאלו את מנהל בית ספר ראשאדייה והוא הסכים, כך שלי, לפחות, לא היתה הרגשה שהבעיה לא תיפתר. ממש לקראת סוף אוקטובר נאמר להם שאי אפשר שהם למטרות רווח.

אז הם הודיעו במכתב לראש העיר שמכיוון שאין להם שום פתרון הם הודיעו שהם יחזרו לבנין בתחילת נובמבר. שוב התייעצתי עם כל הגורמים בעירייה שאמרו לי להוציא מכתב שאני לא מאשר להם לחזור. הוצאתי להם מכתב שאני לא מאשר שהם יחזרו, אם כי הבהרתי לעירייה שהדברים שלהם נמצאים והם כבר היו שם. שאלתי: "אתם רוצים שאני אזמין משטרה ואוציא אותם? אתם רוצים שאני אקח את הדברים שלהם". על זה לא קיבלתי בעצם תשובה. לכן בעצם הם נמצאים היום, לדעתי במינון מאוד נמוך, כי כשעברתי היו מעט מאוד אנשים.

כמה תלמידים יש היום?

לומדים 3 ימים בשבוע. במכללה יש 230 תלמידים, בממוצע 100 תלמידים ביום, יהודים וערבים.

זאת אומרת שכרגע הם נמצאים שם. הם בעצם לא רוצים להיות שם.

עכשיו אני אשאל אותך אדוני, עם כל הכבוד לך, לעירייה ולעומד בראשה. איך אתה מוציא מכתב הפסקה למערכת השכלה שנמצאת ויש לה התחייבות ל-230 תלמידים? איזו אחריות זאת? מה? זה עסק פרטי שלך ושל ראש העיר? זה מוסד ציבורי. זה עסק פרטי שלך ושל ראש העיר, להוציא להם מכתב "בזה תמה ההתקשרות, אתם תצאו, תלכו הביתה"? מאיפה האזרחים האלה? הם מעבר לים? הם לא אזרחים של ירושלים. ראש העיר הוא ראש העיר של החרדים או של כל אזרחי ירושלים? אני רוצה לדעת עכשיו משניכם.

ראש העיר התחייב בבחירות שהוא ראש עיר של כל האזרחים בירושלים. כולל 250,000 אזרחים במזרח ירושלים. שמעת אותו בבחירות? אני מניח שגם עזרת לו אולי.

כן.

אז איך אתה מוציא להם מכתב? איך אתה מוציא להם מכתב? את המכתב הזה תחזירו אליו, בבקשה, עוד היום. איך אתה מוציא להם מכתב כזה? מה, הם מגדלים שם סמים? זה לא השכלה? זה לא אנשים שלוקחים אותם מהרחוב ועושים מהם אנשי מקצוע? איזה סמכות יש לך ולראש העיר? אתם רוצים שהם ילכו לשוליים? שילכו לפיגועים? לחבלה? מה אתם רוצים? היום תיקח בחזרה את המכתב ותודיע לראש העיר שמייד ימצא פיתרון, הוא וסוהילה אבו גוש ושלווי, שהתחייבו לי לפני חודש וחצי בזה. איפה כבודה? היא עכשיו ביום עיון, גברת שלווי? והגברת סוהילה אבו גוש, במה עסוקה היום, שהיא לא באה לכאן?


תרשמי את זה בבקשה באופן חמור, יצאו על זה גם מכתבים. אם עובדי ציבור מקבלים שכר כדי לבוא לכאן, לכבוד ועדת הפנים ואיכות הסביבה, ויתנו את הדין איך זה מתמהמה הנושא של בית העם חודש וחצי, כדי שיריבו יהודים וערבים בשכונה הזאת ואחר כך יהיו כותרות? חוסר אחריות משווע של ראש העיר ושל כולכם, אחד אחרי השני. עוד לא גמרנו את הסיפור.

ראש עיריית ירושלים כתב למכללה שאנחנו מוקירים ומעריכים את הפעילות של המכללה. אני מבקש ליידע שלפני כשנתיים העירייה עצמה התקשרה בהסכם עם המכללה בהדרכה של תלמידים בתשלום על ידי העירייה, כך שאין כאן שום זלזול או חוסר הערכה לפעילות של המכללה.

כדאי לעשות הבהרה של המושגים. בתי ספר ומבני ציבור לא עומדים להשכרה. לא משכירים בתי ספר. המונח שבו משתמשים הוא רשות שימוש.

יש תקדימים?

כן, ודאי.

אז התקדימים חלים גם עליהם.

רק תן לי - - -

אני לא בדיון משפטי. תקראי בבקשה ליועצת המשפטית של הוועדה. אני לא בדיון משפטי, אני בדיון ציבורי. משפטי זה לא כאן, זה באקדמיה. אני רוצה התייחסות ציבורית למה שקרה. אני לא מתעסק עם חוזים. אני גם לא שאלתי את אדוני אם הוא חתם על חוזה. בשבילי גם הבטחה וכניסה שלהם למוסד והסכמה, כשיש להם מפתח, זה מחייב. אתם מוסד ציבורי, אתם לא אנשים פרטיים.

כיוון שאנחנו לא אנשים פרטיים, וכיוון שהמבנה הוא לא מבנה פרטי של אף אחד מאיתנו, יש חוקים ויש נוהלים איך מוסרים לגוף רשות להשתמש במנה של בית הספר. יש נוהל שהעירייה קבעה. זה מתבסס גם על החוק. אם תרצה אחר כך תוכל לשמוע את הפירוט החוקי.

זה לא מעניין. החוק הוא מאוד חשוב. כרגע הנושא הוא לא חוקי, כרגע הנושא הוא ציבורי.

לפני כשנתיים נודע לנו שמכללת עתיד בירן משתמשת במבנה הראשי של בית ספר רנה קסין ברחוב קרל נטר. כשנוגע לנו הדבר הזה הודענו לאגודה – אני רוצה להבהיר, עמותת רנה קסין זאת עמותה עירונית, דהיינו, רוב חברי הוועדה המנהל הם נציגי העירייה והעמותה היא עמותה עירונית.

כשנודע לנו שהם משתמשים במבנה הראשי, הודענו לאגודה וליחזקאל גבאי שהיות וצורת ההתאגדות שלהם היא למטרות רווח, לפי הנוהלים אי אפשר לתת להם רשות שימוש במבנה. לכן ביקשנו להפסיק את ההתקשרות איתם. הסכמנו לסיים את שנת הלימודים של תשס"ה, דהיינו עד 30.6.2005. הסכמנו כיוון שהיינו באמצע השנה.

עד לפני כחודשיים ידענו שהמכללה לא פועלת במבנה בקרל נטר ולא בשום מבנה אחר של רנה קסין. לפני כחודש וחצי חודשיים נודע לנו על הסיפור שהוצג פה בפרוטרוט, ואז הסתבר לנו להפתעתנו שמכללת עתיד בירן עברה למבנה אחר במעלות דפנה. ברגע שנודע לנו, קיימנו דיון עם יחזקאל וקיבלנו תשובה שהם נכנסו מבלי שעדיין שנחתם חוזה. הובהר פעם נוספת שלפי הנוהלים והחוקים לא ניתן לתת להם אישור שימוש, לצערי. באמת לצערי, אבל לא ניתן, כי אין לנו דרך לעשות את זה.

בעקבות הסיפור הזה יצא מכתבו של יחזקאל גבאי שבו הוא מודיע להם שהם לא יכולים ללמד ואסור להם להשתמש במבנה. יש מכתב של ראש העיר שאומר את אותם דברים.

יש אמנם מבנה בבית ספר ראשאדייה והמנהל מסכים. אנחנו נשמח מאוד אם יתאפשר לתת להם להשתמש במבנה שם. נשמח גם בגלל הפעילות שהיא פעילות חשובה וגם נשמח שאם בהזדמנות זאת גם בת הספר יוכל להרוויח עוד קצת הכנסה לטובת התלמידים. כרגע אין אפשרות כזאת. אין אפשרות חוקית לתת רשות שימוש כיוון - - -

ברנה קסין?

לא, בשום מבנה ששייך לעירייה. כיוון שצורת ההתאגדות שלהם היא למטרות רווח, ולא משנה אם הם נקראים, חברה, עמותה או התאגדות – הם למטרות רווח. אין גופים שמקבלים רשות שימוש בעירייה, במבנים שלה, שהם למטרות רווח. אין דבר כזה.

לפי מה שנמסר לי, כיוון שראש העיר וכולנו רואים את חשיבות בפעילות המכללה, נקבע דיון מיוחד אצל היועץ המשפטי של העירייה, לברר האם בכל זאת יש איזושהי דרך להסדיר את עניין רשות השימוש שלהם בבית הספר בראשאדייה. אם זה יתאפשר בשמחה רבה ניתן את זה. אני באופן אישי, ואני מייצג גם את מלכי, אשמח מאוד אם זה יתאפשר. אם זה יתאפשר, בשמחה רבה ניתן את זה.

כרגע הם שוהים באופן בלתי חוקי?

כרגע הם שוהים שם באופן לא חוקי והוא גם בניגוד להנחיה מפורשת של מנכ"ל עמותת רנה קסין שכתב להם שהם לא יכולים להמשיך לפעול. יש מכתב מפורש.

אני ממחלקת הנכסים בעיריית ירושלים. אני לא אומרת שאין פתרון. להפך, היינו עכשיו אצל יוסי חביליו והוא אמר שיש נכונות להגיע לפתרון. אבל אנחנו לא יכולים לשלוף שפן מהכובע ואומרים שהם הם יכולים להיכנס לבית ספר ראשאדייה, כי אין דבר כזה. אנחנו מחויבים לפעול לפי החוק.

כבודו, אני לא יכולה לומר לך שזה משהו ציבורי. גם אם זה משהו ציבורי, עדיין צריך לפעול על פי החוק. מה שהיה – אתה אומר לי תקדימים והכל, אני לא מכירה.

לגבי המקרה הזה, מדובר בגוף עסקי ופרטי. כל תמיד שבא לשם משלם כסף. לא יתכן שכל גוף או כל זוג נחמד שרוצה להקים בית ספר עם מטרות נעלות ונכבדות יבוא לעירייה בדרישה שברור שהעירייה צריכה לספק להם נכס שהוא נכס עירוני וציבורי. יש נוהל הקצאות ואי אפשר לחמוק מזה.

לגבי השנה הנוכחית אנחנו רוצים לנסות למצוא פיתרון זמני שעומד לפי החוק. נכס עירוני חלה עליו חובת מכרז. אנחנו ננסה לקיים מכרז לגבי המבנה בראשאדייה. זה אומר שזה יהיה לפי שכירות ראויה, לא לפי זה שכל עמותה שבאה אלינו ויש לה אישורים שהיא לא למטרות רווח. הם נכנסים למכרז הקצאות ומקבלים נכסים לפי קריטריונים שלנו. אתם לא עומדים בקריטריונים אלה. אם אתם עדיין רוצים נכס של העירייה - - -

אפילו שאנחנו היחידים שנותנים חינוך במזרח ירושלים?

סליחה, אני לא רוצה להיכנס לסמטה הזאת. אתם הודעתם שאתם תמצאו את הפיתרון? אני לא נכנס לפרטים.

ב-26 לחודש אנחנו מקיימים פגישה אבל זה לא דבר שיקרה מהיום למחר.

איפה הייתם חודש וחצי?

אני חייבת לומר לך שאני קיבלתי טלפון אתמול בערב.

אני לא מדבר עליך. אני דיברתי עם הגברת יהודית שלווי לפני חודש וחצי, לפי בקשתה, כאשר הגיעה אלי התלונה. תקשיבי טוב – זה מתחיל עכשיו להתגלגל לכיוונים שלא חשבתי בכלל. היא התחייבה שגברת אבו גוש, למחרת תודיע לנו על פתרון של מעבר לבית ספר אחר כדי למנוע התלקחות ולמנוע חיכוך כזה. איפה הייתם חודש וחצי?

הגברת שלווי היא לא עורכת דין, היא לא משפטנית. היא יכולה לומר דברים אבל אני צריכה שיהיה גיבוי משפטי. אני לא יכולה להבטיח לך שגוף ייכנס לנכס ציבורי רק בגלל שהם עושים עבודה טובה. אני צריכה לעמוד בחוק. אנחנו מנסים למצוא פתרון אבל זה לא מהיום למחר.

אל תבחנו אותי. אני אעשה מיפוי לכל מבני העירייה בירושלים ואני אפעיל אנשים שהכנסת תשלם להם שכר. אם אני אמצע מוסד אחד, מערכת אחת, גוף אחד שהוא לא מלכ"ר ונמצא בבניין של עירייה - - -

אבל אתה ראית מה קורה – העירייה לא צד לזה בכלל.

האגודה הזאת היא עמותה של העירייה. אם היא חתמה במישרין או בעקיפין זה מחייב את העירייה.

אבל ב-2004 אמרנו להם להפסיק.

אני הולך לעשות מיפוי של כל מבני העירייה, שהם רבים, ואם אני מוצא שם תקדים, שיש איזו מערכת השכלה או מערכת חברתית שמקבלת את המבנה ונותנת שירותים, ולא חל עליהם התקדים הזה, אתם תהיו בבעיה גדולה.

בתנאי שתמצא שזה למטרות רווח ולא עבר מכרז.

אני אשמח אם לעירייה תהיה עזרה למצוא דברים כאלה שהם בניגוד לחוק.

לא, זאת איפה ואיפה. זה לא שאני הולך להיות הבלש שלכם, זה איפה ואיפה. אני לא מתכוון להיות הפקח שלכם. יש לכם פקחים, שמקבלים הרבה כסף. אני הולך עד הסוף בעניין הזה. עוד ראש העיר שלך יבוא לכאן. אני מודיע לך חד משמעית, עכשיו לפרוטוקול,אני לא מתכוון להיות הפקח שלכם, אני מתכוון להראות לכם איפה ואיפה. זה לא יקרה. זה לא יקום ולא יהיה. זה איפה ואיפה, זה לא יקום ולא יהיה, חד משמעית. לפני שתאמרי את הדברים האלה. אני מודיע לך, אל תבחני אותי, כי כבר בחנו אותי ולא היה כדאי להם. תשאלי את חברי הכנסת גפני ואזולאי והם יעידו.

אני הולך לעשות מיפוי, אם אני מוצא מערכת אחת שלא היה מכרז והיא למטרות רווח, אתם בבעיה גדולה. לכן אני מציע, בשקט, מה שעשיתם בחטא אל תגמרו בפשע. נעשה דבר, לא הייתם צריכים להביא לשכונה חרדית, למרות שתפיסתי שונה לגמרי. לא הייתם צריכים להביא לשכונה חרדית מערכת שיכול להיווצר חיכוך מסוים.

קיבלנו התנצלות של כבוד הרב על מה שהוא עשה. אנחנו מצטערים על התקרית שהיתה ושהרב קיבל מכות. אנחנו בטוחים וסמוכים שהמשטרה תחקור את העניין עד תום ותטפל בו כפי שצריך.

גם אנחנו מתנצלים על מה שקרה לו.

אתם לא עשיתם שום דבר, אתם לא צד בעניין. כל אחד ימצא את הדרך.

אדוני היושב ראש, אני רוצה להודות לך על זירוז הדיון הזה בעקבות הצעתו לסדר היום של חבר הכנסת הרב בניזרי. אין לי ברירה אלא להגיע למסקנה אחת ויחידה שמי שעשה את המעשה הזה היתה לו כוונה אחת, פשוט ליצור ריב ומדון בין חרדים לערבים. אין לי מסקנה אחרת, זה הרושם שאני מקבל מהדיון הזה.

כאדם שגר פעם בשכנות עם בית ספר, זה לא תענוג גדול. לגור בשכנות עם בית ספר זה לא תענוג גדול, אבל הנחמה היחידה של השכנים שגרים ליד בית ספר זה שהם יודעים, בסופו של דבר, בסיום היום, הילדים הולכים הביתה, בשעה 15:00 ואז יש קצת שקט. בבוקר רוב האנשים נמצאים בעבודה. אבל כשאדם לא מרגיש טוב זה פשוט גיהינום.

אז הנה עכשיו האנשים שגרים בשכונה הזאת, לא מספיק שבבוקר יש להם בית ספר, ועם זה הם משלימים כי אין להם ברירה, גם אחר הצהריים יש עוד בית ספר, שזה עוד צרה צרורה בנוסף לכל.

אני בהחלט מסכים עם היושב ראש, צריך לתת פיתרון. מדובר בתלמידים, אנשים שיכול להיות שאם לא תהיה להם מסגרת הם ימצאו את עצמם ברחוב ללא פיתרון של לימודים., אני חושב שהפיתרון נמצא בפתחה של עיריית ירושלים ולא יכולים לבוא לפה אנשי עיריית ירושלים, לרחוץ בניקיון כפיים ולהגיד: "אנחנו בסדר, פועלים על פי החוק". תסלחו לי, מה זה אתם פועלים לפי החוק? אם אתם פועלים על פי החוק, האנשים האלה היום יושבים בצורה בלתי חוקית. אז מה זה משנה אם יישבו בצורה בלתי חוקית בראשאדייה או שיישבו פה. ואנשים באים זועקים, מתחננים ואומרים: "תנו לנו ראשאדייה". ראשאדייה ישמחו לקבל אותם. אתה יודע למה? אני יודע מה זה. כשפתאום באה לך מכללה לבית ספר, בית הספר מקבל תדמית שונה לגמרי. מכניסים לשם ריהוט וציוד וכל מה שאתה רוצה, שבית הספר עוד חמישים שנה לא יגיע לדברים האלה. הם מוכנים לקבל. אני שואל את אנשי עיריית ירושלים: ריבונו של עולם, מה אתם רוצים שזה יקרה? אתם אומרים שזה לא חוקי. והיום הישיבה שלהם היא חוקית? הרי אתם בעצמכם עכשיו אמרתם שזה לא חוקי. אז אולי תגידו לי, מה זה משנה לא חוקי פה או לא חוקי שם?

"אנחנו מוכנים ללכת לראשאדייה". אי אפשר לזרוק 200 תלמידים בלי מסגרת, לא בא בחשבון.

לכן, אדוני היושב ראש, אני מציע שנמצא מכאן בהחלטת סיכום האומרת שאנחנו פונים ודורשים מעיריית ירושלים, ולהגביל אותם בזמן, לתת פיתרון לבית הספר הזה בתוך מזרח העיר, על מנת לאפשר לתלמידים לקיים את מסגרת הלימודים שלהם. תודה רבה.

אבל בינתיים אנחנו ממשיכים את הפעילות שלנו.

אני מקבל את מה שאמרת, שאנחנו לא מקיימים דיון חוקי אלא מקיימים דיון ציבורי, זה נכון לחלוטין. אני לא כל כך מכיר את הסוגיה אבל נוצר מצב שכולם אומרים שהם רוצים ללמוד בראשאדייה ובית הספר מוכן לקבל אותם ובעצם אין שום בעיה.

לא, יש בעיה של משחק כבוד שם. תכף אני אגלה אותו. אני כבר למדתי את העניין.

יכול להיות שאתה יודע יותר ממני, אבל מנקודת ראותי - - -

יושב ראש הוועדה חייב לדעת יותר מחברי הוועדה.

ודאי. על כל פנים, שמבחינה ציבורית הכל בסדר והכל בא על מקומו בשלום. ומה מתברר פתאום? צדקת במה שאמרת. פתאום מתברר שיש בעיות חוקיות ומשפטיות. זאת אומרת, נוצר מצב , במדינת ישראל ובעיריית ירושלים שבעיות ציבוריות יכולות להיפתר ומגיעים המשפטנים ואומרים: "רק רגע, מבחינת החוק מתחיל להיות כך ואחרת". קראנו בפרשת השבוע על סדום ועמורה, ששם התנהלו מבחינה ציבורית באופן הכי מחפיר. הכל נעשה שם באופן משפטי וחוקי מסודר, עם יועצים משפטיים מסודרים. הכל היה מסודר. הכל היה חוקי, לא היה דבר אחד שעשו שלא היה חוקי. ראש תחום תמיכות במשרד המשפטים גם נתן לזה את מלוא הגיבוי.

אדוני היושב ראש, אני לא יכול להימנע מלומר משפט נוסף. אם היה מצב שבאמת יש השתלטות טוטאלית של החוק היבש, באמת בגלל זה היתה נגמרת השחיתות במדינת ישראל, הייתי בעד. מה שקורה הוא שהשחיתות הולכת וגוברת. אנחנו לוקים מכל הכיוונים. המשפטנים, עם כל החוקים שלהם, לא פתרו את הבעיה של השחיתות, לא נהיה פה יותר סדר. להפך, והציבור סובל. לכן אני מקבל את הגישה שלכם. לא מעניין אותנו כל מה שהם מדברים מבחינה חוקית. יש פיתרון על השולחן, ציבורי, הכל בסדר. מה שמעניין אותנו, אדוני היושב ראש, שהם יבואו ויגידו בעוד שבוע שזה מסודר. איך הם יפתרו את הבעיה, בשביל זה הם למדו משפטים באוניברסיטה.

הדיון התחיל בהצעה לסדר על הכאת הרב יונה והסכמתי שזה יתפשט אבל לא בצורה כזאת. גם אני באתי בדברים על מנת שנגיע לפיתרון הבעיה. בסוף דבריך לא נשמע הצליל שרציתי לשמוע, שאנחנו מקבלים את התנצלותו. בסיכום אני רוצה לשמוע גינוי והוקעה לאלה שעשו את המעשה המחפיר. כאלה דברים הייתי רוצה לשמוע.

עוד לא היה סיכום.

ראיתי כבר כרגע שסיכמת את הדברים ואמרת איזה סיכום מסוים. בסיכום דבריך אני רוצה לשמוע הוקעה וגינוי וכל מי שחושב שיש לו יד בדבר, שיהיה איתנו בדברים איך לפתור את הבעיה בנושא של הפגיעה ברב.

שלא תהיינה אי הבנות. הרב גפני, אתה סומך את ידיך על הסיכום?

בעיניים עצומות.

אדוני, אפשר להגיב? הוטחו כאן האשמות כבדת בעיריית ירושלים.

נאמר כאן סדום ועמורה.

סדום ועמורה לא קשור לעיריית ירושלים.

כך אני מבין.

זה לא קשור לעיריית ירושלים.

אני לא אמרתי סדום ועמורה על עיריית ירושלים, אתה לא הבנת נכון.

הוא התכוון ליועצים המשפטיים.

סדום ועמורה אמרתי על יועצים משפטיים מאוד מאוד מוגדרים.

אנחנו מסכמים. חבר הכנסת בניזרי לא היה צריך שתאמר את מה שאמרת כי לא סיכמנו. אנחנו מקבלים את התנצלות הרב. אין אחד מאיתנו שלא מועד ולא שוגה, כולנו בני אדם. אנחנו רואים בחומרה את מה שקרה עם הרב, על אחת כמה וכמה שהבנתי שיש בדיקה רפואית, שיש בוז. הייתי מאוד רוצה שאם שני השומרים תופסים את הרב, מזמינים את המשטרה. זה היה הרבה יותר מכובד יוצא מכל העניין. להכות רב וכל אדם - אף אחד לא יכול לקחת את החוק לידיו ולהכות אדם גם אם הוא שגה. לא מתקנים טעות בטעות.

אני מצפה מהמשטרה ותובע שהדבר ייחקר ותודיעו לנו, בתום הבדיקות שלכם והחקירות שלכם, על כל התהליך איפה זה עומד ולאן זה מתגלגל.

הוא אומר שהם העבירו את זה לפרקליטות בלי שום המלצה. אם הבנתי נכון את צליל דבריו, אין להם הוכחות, וזה גם מה שהשר אמר מעל בימת הכנסת, שאנשים שהיו שם, שהם היחידים שהיו שם, הם עשו את זה.

תעבירו לנו את כל הממצאים, הכל בכפוף כמובן לנוהלים התקינים והמסודרים שאנחנו שומרים עליהם. אבל פגיעה באדם, לא חשוב כרגע, רב עוד יותר – צריך לתת כבוד לאנשים.

אני לא יודע מי הקצינה, צריך לבדוק את זה. זה לא יעלה על הדעת שדבר כזה יקרה. אני מצפה שתעבירו לנו את הממצאים ותדווחו לנו מה קורה. אנחנו רואים בחומרה שאזרח לוקח את החוק לידיים, במקום שישתמש ברשויות החוק והאכיפה. .

אני קודם כל מברך אותך שהכנסת את המכללה למקום הזה. אני כרגע לא מדבר על המיקום אלא על המחשבה. עם כל הכבוד לאדוני ולגברתי, החוק נועד כדי לשרת את האדם ולא כדי לשעבד את האדם. האדם לא בא כדי לשעבד את החוק ולשרת אותו. עם כל הכבוד, אנחנו מחוקקים. אבל בשבילי, מטרה נעלה, 230 תלמידים שהולכים ללמוד מקצוע ואחר כך להיות אדם עם מקצוע שיכול להתפרנס ולחיות בכבוד - עיריית ירושלים, אתם הייתם צריכים לעשות את התפקיד של מכללת בירן. אתם לא עשיתם את התפקיד שלכם ואתם עוד מתעסקים עם החוק? עם כל הכבוד לחוק, שאני מכבד, בשביל זה קראתי ליועצת המשפטית של הוועדה. אני מאוד מכבד את החוק. אתה יודע כמה חוקים אנחנו מחוקקים מידי שנה כאן? כדי לעזור לאזרח ולא כדי לפגוע באזרח ולא כדי לזרוק אותו מתוך מסגרת. אתם התרשלתם. לפני חודשיים יכולתם לפתור את הבעיה וזה לא היה מגיע לכאן ולא היינו דנים בזה.

הבעיה והתקרית עם הרב קרתה כתוצאה ממכללת בירן שנמצאת בשכונה ולכן צריך לפתור את הבעיה. אבא שלי, עליו השלום, היה אומר: "חבר שלי יודע לרפא את היד השבורה עד שלא מאמינים אחרי שנה שהיתה יד שבורה". חבר שלו היה אומר לו: "אבא שלי, עליו השלום, היה מונע את השבירה של היד".

יכולנו לפתור את הבעיה לפני חודש וחצי ולא להגיע לדיון הזה, אם הייתם בשקט ובשלווה ובחכמה וביושר ובצדק מעבירים את המכללה לראשאדייה. אבל תקשיבו טוב. אני יודע מה קורה שם. משחקי הכבוד בין גברת אבו גוש למנהל בית הספר, לזה שהוא מהמשפחה שלה, זה שהיא רוצה לשמור על הכבוד שלו, זה לא בוועדה הזאת, לא כאן. אני מודיע לכם, אני מזהיר אתכם, עד סוף החודש המכללה תעבור לבית ספר בתאום איתם. יש להם זכויות, והם לא פלשו. הם ממשיכים עד שהם עוברים ולא מפסיקים להם את הלימודים עוד יום אחד.

אני מבקש מכם, מכללת בירן, אתם שבעתיים תפתחו את העיניים שהחודש הזה ייגמר בשלום ושלא ישתנה דבר ושלא יקרה עוד משהו חלילה וחס.

בשיתופו של כבוד הרב.

אנחנו מבקשים מכם, בלי שום קשר לתיק ולתלונה ולכל מה שקורה, אנחנו מבקשים מכם להיות רגישים לעניין הזה כדי לסיים את החודש הזה.

הייעוץ המשפטי, תתכנסו כמה שאתם רוצים. אנחנו תובעים. אני לא רוצה שהנושא יתגלגל יותר. אנחנו תובעים להעביר את המכללה לבית ספר ראשאדייה בלי משחקי כבוד. ותגיד לגברת שלווי ולגברת אבו גוש, שלא באו לכאן היום וזה חמור, וגם על זה נכתוב מכתב לראש העיר, שהם התחייבו לפני חודש וחצי. משחקי הכבוד האלה – אבו גוש, מנהל בית הספר, קרוב משפחה שלה, זה לא פה, זה לא בעניין ציבורי, זה לא בית פרטי, זה לא עסק משפחתי. השבוע תגמרו את הסיפור הזה כי עד סוף החודש הם צריכים לעבור.

אני מקווה שהמשטרה תמצה את התהליך ותעשה מה שצריך לעשות כדי שהאזרח לא ייקח את החוק לידיים פעם נוספת וכדי שהאזרח שפגעו בו יידע שיש רשויות שהוא יכול לסמוך עליהן.

מר גבאי, אני לא מקבל את ההתנצלות שלך. לא מתנצלים על דבר טוב שעושים בחיים, גם אם יש בעיה עם החוק. קודם כל עושים טוב. קודם כל נותנים מענה ופיתרון ל-230 אנשים שמקבלים מסגרת. אני יודע מה זה. אני בתור מדריך בנוער העובד שלחתי נערים ללמוד מקצוע – נגר, רתך, מסגר, מגיל 14 עד גיל 18. כולם אנשים מסודרים היום, בזכות המקצוע הזה. חיים בכבוד, לא התגלגלו לסמים, לא עבריינות, לא לשום דבר, לא נזקקים, לא מקבלים קצבת ביטוח לאומי. חיים בכבוד, אזרחים טובים.

אני מברך אותך על כל פעולה שעשית ואני מברך את מכללת בירן. גם אם היא למטרת רווח, בשבילי המטרה שלהם היא מטרה קדושה. כל מי שעוסק בהשכלה ובלימודים ונותן מקצוע לאדם, בשבילי זה קדוש. תשאל את כבוד הרב, השר לשעבר, כמה זה חשוב לתת לאדם מקצוע כדי שיחיה בכבוד ויתפרנס בכבוד. אני מאוד מודה לכם על ההשתתפות ואני מקווה שמה שאנחנו מסכמים כאן זה יבוא לידי ביטוי בסיכום. אני מקווה שבסוף החודש נתעורר ליום חדש ולמצב חדש ושכולנו נהיה מרוצים. תודה רבה לכולם, תודה רבה למציע ולצוות הוועדה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:10