כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החוקה, חוק ומשפט

13.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 67

מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום שני, כ"ב בחשון התשס"ז (13 בנובמבר 2006), שעה 12:00

תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: אברהם מיכאלי-היו"ר

יעקב כהן

יצחק לוי

ליאורה ביין-אלון עו"ד, משרד עורכי דין ביין ושות'

אורי ריבש עו"ד, משרד עורכי דין ביין ושות'

פנינה טוקטלי ס. מנהל השירות הבנקאי, שירות הדואר

אריה פח עו"ד בלשכה המשפטית, בנק ישראל

דוד מישלי בנק ישראל

שלמה גוטמן בנק לאומי

קרן בורנשטיין בנק פועלים

רוני נויבואר עו"ד, משרד המשפטים

קרן ויינשל

דורית ואג

יפעת שפרכר

תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשס"ו-2006

תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק), התשס"ו-2006.

רוני נויבואר

שר המשפטים, בעקבות פנייה של המפקח על הבנקים בבנק ישראל ומתוקף סמכותו לסייג את חוק שיקים ללא כיסוי, מבקש לסייג את חוק שיקים ללא כיסוי לעניין תקופת המלחמה. המשמעות היא ששיקים שנמשכו וחזרו בתקופת המלחמה, לא ייחשבו במניין השיקים לצורך הגבלה לפי חוק שיקים ללא כיסוי.

חוק שיקים ללא כיסוי קובע שאם נמשכו למעלה מ10 שיקים, אז האדם הופך להיות לקוח מוגבל. יש לזה כל מיני השלכות. הטענה והתפישה שלנו בעקבות בנק ישראל היא שלא צריך שימנו את השיקים מתקופת המלחמה במניין אותם שיקים. זה אומר שאם שיקים כאלה חזרו, אז הלקוח לא ייחשב מוגבל. גם אם מישהו הוגבל עכב אותם שיקים, אז הוא ייהפך להיות לא מוגבל.

גם לגבי התראה?

הבנק צריך לתת התראה בהתאם למספר השיקים שנמשכו. פה אנחנו גורעים את השיקים. להתראה שניתנה אין ממילא תוקף. להתראה אין שום משמעות חוקית.

ייתכנו מקרים שלקוח הוגבל כתוצאה מההתראה שהייתה לו לפני המלחמה, כשתוך כדי המלחמה חזרו לו עוד 5 שיקים. גם אם הגבלתו תבוטל, עדיין ההתראה יכולה להיות בתוקף מכוח הנסיבות.

אם הוא מוגבל, אז הוא כבר עבר את שלב ההתראה.

תוקפה של ההתראה הוא 12 חודשים. אם ללקוח חזרו 5 שיקים במסגרת 12 חודשים, אז ההתראה עדיין תקפה. ברגע שהוא נכנס להגבלה ההתראה לא מבוטלת, מה שתופס זה ההגבלה.

למה שזה ייחשב בספירה של ההתראה אם גורעים את אותם שיקים שחזרו בתקופה שמציעים פה?

היה וההתראה ניתנה בתקופה המוגדרת בחוק, שזה מ12 ביולי עד 20 באוגוסט, כמובן שהיא נופלת מכוח העניין.

ההחלה תהיה לאורך כל ההליכים.

בהתאמה לתקופה ולהחזרת השיקים.

בהתייעצויות שנערכו ובחשיבה שנעשתה לפני התקנות האלו הוחלט להחיל את התקנות האלו לא רק על מגויסים או על צפון הארץ, כי יכול להיות שהיו השלכות של פגיעה בעורף האזרחי. הרעיון היה שאנחנו לא יכולים לעשות חלוקה בין האנשים שנפגעו ישירות, להגדיר אותם ולהתחיל לחפש מי נפגע ישירות עכב המלחמה ליתר הציבור. הציבור בארץ יכול לסבול את ההקלה הזאת במובן שלא נורא כי היא נעשתה בדיעבד. בדיעבד אנחנו משאירים שיקים כאלה גם לאנשים שלא הגיע להם מלכתחילה. צריך להבין שזה הצד השני של המטבע של מה שאנחנו עושים.

צריך לזכור שמגויסים היו מוגנים מפני מניעת השיקים שלהם בגלל מה שאנחנו קוראים תקנות שיקים ללא כיסוי (סייגים לתחולת החוק) (שירות חירום), התשמ"ב-1982. אלו תקנות שהיו בתוקף אז. זה היה בדיוק כשהתחילה מלחמת לבנון. החוק נכנס לתוקפו ב1981. כשפרצה המלחמה רצו להגן על מגויסים. מגויסים הוגדרו אז כמי שמשרתים שירות חירום לעניין חוק הארכת מועדים, התשל"ה- 1974, שגם הוא חוק שחוקק בעקבות מלחמת יום הכיפורים. כל הדברים האלה לא רלוונטיים לנקודת הזמן הזאת. מה שהמפקח על הבנקים ראה זה שהייתה רמה מסוימת של שיקים שחזרו לפני המלחמה, כלומר לפני 12 ביולי. בתקופת המלחמה הייתה עליה לא גדולה. המפקח היה מודאג מזה שהייתה עליה של מוגבלויות ושל שיקים שחזרו.

במאי הייתה עליה מסוימת.

לא מי יודע מה. תראה בבקשה את הממוצע. המפקח ראה את סמכותו רק לנושא של שיקים ללא כיסוי, לא לנושא של פיצוי אוכלוסיות וגופים ועסקים גדולים וקטנים שנפגעו במלחמה בצפון. רק למקרה של אנשים שהיו תקועים במקלטים, שלא יכלו לצאת להפקיד כסף בבנקים. כתוצאה מזה שהם לא יכלו לצאת הם הוגבלו. מסתבר גם שאנשים אחרים בארץ הוגבלו. היה מקרה של מישהו בבאר שבע שטען שהוא מספק את הבשר הכשר לכל המסעדות בצפון. כתוצאה מזה שהם הוגבלו הוא בעצמו הוגבל. מאחר ולא היה פתרון הוא פנה לבית המשפט. נדמה לי שבית המשפט נענה לבקשתו והוריד אותו מרשימת ההגבלות.


מה שהמפקח על הבנקים ניסה לעשות זה לגרום לכך שהשיק שחזר ב12 ביולי, ב-20 באוגוסט ייגרע וההגבלה תבוטל. אנחנו מדברים בתקופה שהתקנות עדיין לא בתוקף. אנשים מוגבלים בתקופה הזאת.

היוזמה מבורכת. ראינו שהעיקר זה התקופה. לא משנים שום סעיף ותקנה בחוק. אנחנו הולכים לאורך כל הספירה, כלומר מהשיק הראשון בתקופה הזאת עד ההגבלה. אנחנו מתייחסים לגריעה של אותם שיקים, שזה דבר שיכול להפוך את המצב לטובת אותו אזרח.

יכול להיות תסריט של לקוח שהוגבל עם 6,7 שיקים לפני ה12 ביולי, כשבתקופת המלחמה חזרו לו עוד 3, 4. היום אנחנו משאירים לו את ה7 שיקים שנשארו לו. אם יחזרו לו בתקופה לאחר התקנות, אז כמובן שהוא יוגבל.

אני רוצה להתייחס לרציונאל שעומד מאחורי קביעת התקופה. אני סבורה שהרציונאל שעומד מאחורי קביעת התקופה בא לתת ביטוי לעובדה שבמהלך המלחמה קרו כמה דברים: האזרחים שחיו בצפון הפכו להיות חזית; הם לא יכלו ליצור קשר עם הבנקים; תקציבים שהיו אמורים להגיע לעמותות ממוסדות ממשלתיים לא הגיעו; תשלומים שהיו אמורים להיכנס לגופים כאלה ואחרים לא נכנסו ולא שולמו. כל האפקט של התקופה הזאת, אם אני מבינה נכון את התופעה, קרה לאחר תקופת המלחמה. בתקופת המלחמה לא נפרעו חשבונות, לא שולמו תקציבים, לא הועברו כספים, לא ניתנו פיצויים. לאחר תקופת המלחמה התחילו להיפרע שיקים, אנשים מצאו את עצמם במצב שכספים שהיו אמורים להיכנס לחשבונם לא נכנסו ושיקים חזרו.

אני סבורה שהאפקט של המלחמה הוא לאו דווקא בתקופת המלחמה. להפך, הוא יותר משמעותי ויותר ניכר חודשיים לאחר תקופת המלחמה. אנחנו יכולים לראות את זה בהרבה מאוד גופים. אני מניחה שזה בא לידי ביטוי בסטטיסטיקות ובנתונים, רק צריך לתת לזה ביטוי.

התקנות האלו צריכות להיות יותר רחבות, לאו דווקא להתייחס לתקופה הספציפית שאליה נקלענו. תקופה כזאת יכולה לחזור על עצמה לא פעם ולא פעמיים. שדרות היום עומדת במצב לא שונה. אולי יש מקום לקבוע את התאריכים, אבל להרחיב את הגדרת התקופה לסיטואציות דומות כדי שאנשים לא ייפגעו.מה שקורה היום זה שאנחנו מנסים לתקן את העוול שנגרם לאזרחים. למה לא לתקן אותו צופה פני עתיד, לדאוג במקביל לתושבי שדרות שנפגעים היום? יכול להיות שנזקים דומים נגרמים גם שם. יכול להיות שיש מקום לתת את הדעת לגבי החוק ולהכניס סעיף סל שמתייחס לשיקולי צדק ולנסיבות מיוחדות, כדי שבסיטואציות שמגיעות לבית המשפט יהיה לבית המשפט כר יותר נרחב לתת גושפנקא לפשרות ולשיקולי צדק שמובאים בפניו.

את מציעה לא רק החזרת מצב לקדמותו, אלא לתת תקופה נוספת של התאוששות לצורך התארגנות מחדש לאותם עסקים שרק התחילו להתארגן אחרי המלחמה. השאלה אם נוכל למתוח את התקופה הזאת.

60 יום.

אני מבין שהפסקת האש הייתה ב14 באוגוסט. לפי ההצעה של שר המשפטים מדובר ב-6 ימים אחרי זה. צריך למצוא איזה שהוא שביל זהב, כי ההיגיון של התקנות הוא היגיון ברור מאוד ומבורך. זה לטובת האזרח. אני מסכים איתך שיש מקום לדון. כל הזמן זוכרים את המלחמה בצפון, לא את המלחמה המתמשכת בדרום. יכול להיות שיש מקום לשכנע את שר המשפטים לצפות פני עתיד. צריך היום לדון בפרקטיות של האישור, האם נוכל לאשר את התקנות מהר, כי אני מבין שיש אנשים שסובלים כתוצאה מאותו עוול שנגרם להם מהמלחמה בצפון. אם נתחיל להרחיב ייפגעו גם אלה וגם אלה. צריך לדון באופן מעשי מה עדיף לעשות היום, לא לתקן את כל העוולות.

ברור שכדאי היום לאשר את התקנות. תקופה של 6 ימים סובלת מחוסר סבירות קיצונית.

אני מבין את ההצעה שלכם שאומרת לא רק להאריך את התקופה אלא לדון גם באזורים אחרים שסובלים תקופה די ממושכת. זה נושא ששווה דיון. בזה לא נדון בתקנות הספציפיות.

ההצעה של בנק ישראל מתאימה לנו מבחינת הפעילות של הלקוחות שלנו. בניגוד לבנקים אחרים, הלקוחות שלנו מנהלים חשבונות בבנק מרכזי אחד בירושלים. הם פרוסים בכל הארץ. אם הייתם אומרים לנו שנטפל רק באותם לקוחות ששייכים לאזורים שבהם התקיימה המלחמה באותה תקופה, הייתה לנו בעיה לממש את זה כי לכאורה היינו צריכים לחפש כתובות של אנשים, איפה הם גרו ואיפה הם גרים היום. ברגע שאתה מכליל את כל מדינת ישראל בשינוי הזה, אז מבחינתנו אין שום בעיה ואפשר ליישם אותו כלשונו.

המפקח על הבנקים ראה את עצמו מוסמך לדון רק בנושא של המלחמה, ששם הייתה נבצרות זמנית של האנשים מלצאת מבתיהם. הם לא יכלו בכלל לצאת כדי להפקיד כסף. המפקח על הבנקים אמר שרואים את זה בסטטיסטיקה. הוא רצה לכתוב 14 באוגוסט, אבל הוסיף את ה-6 ימים כי הוא אמר שיכול להיות שצריך טיפה להתארגן. הנושאים של בתי המשפט עלו מספר פעמים. יש לנו היום 3 נימוקים לערעורים. לא הסכמנו אף פעם. גם הוועדות לא הסכימו אף פעם להוסיף נימוקים נוספים.

הפסיקה גם בוחנת את העניין של כוח עליון. ממילא יש תקדימים בנושא הזה.

יש פה משהו לא סביר, כי מצד אחד נתתם לכל מדינת ישראל ליהנות מהתקופה הזאת, ומצד שני כל האנשים שחיים באזורים הבעייתיים מוגבלים לתקופה שקצבתם. מבחינה תקציבית נעשה משהו לא סביר. במקום לאתר את אותם אנשים שהם תושבי הצפון ולהאריך להם את התקופה, נותנים פה איזו שהיא הטבה לכל מדינת ישראל. אני בתקופת המלחמה הייתי בחיפה ו"ביליתי" לצורכי עבודה במרכז. במרכז לא קרה שום דבר, אנשים תיפקדו כרגיל, הלכו למסיבות ולבארים.

את מציעה לצמצם את זה לצפון בלבד?

אם יש שיקול תקציבי ואיזה שהוא שיקול לצמצם הצמצום צריך לבוא אזורית, לא תקופתית. צריך לתת לאותם אנשים שספגו נזקים ישירים את התקופה הרלוונטית להתאושש. זאת לא תקופת המלחמה בלבד.

את סותרת את עצמך. את הצעת קודם להרחיב את זה לאזור הדרום.

להתייחס לאותו אזור שנפגע.

את מבקשת לצמצם את זה לאותם אזורים שנפגעו, לא שכל מדינת ישראל תהנה.

לא איכפת לי שכולם ייהנו, רק שהצפון לא ייפגע.

אני לא יודע איזה שיקולים תקציביים יש לכך שהאדם יהיה מוגבל מעכשיו לעוד חודש. אולי זה לא הזמן לדון היום בהרחבה של התקנות. יכול להיות ששווה לדון בזה בתקנות אחרות.

אני מתייחסת ל6 ימים מול 60 יום.

אנחנו מבקשים שלא להרחיב את התקופה הזאת בצורה משמעותית. אנחנו כן הלכנו עם בנק ישראל במובן של עוד 6 ימים נוספים. חוק שיקים ללא כיסוי זה לא חוק בעל השלכה תקציבית. הסיבה שיש את חוק שיקים ללא כיסוי היא כדי להלחם בתופעה של משיכת שיקים ללא כיסוי. ככל שאנחנו מרחיבים את התקופה, אנחנו בעצם מכשירים מעשים של אנשים שמושכים שיקים ללא כיסוי ופוגעים באנשים.

או שנאלצו שהשיקים שלהם יחזרו כי המצב הכלכלי בכל הארץ היה לא טוב. הצפון היה קשור למרכז. גם עסקים במרכז נפלו כתוצאה מהמצב בצפון.

משרד המשפטים קיבל את התפישה של בנק ישראל בעניין הזה. לא רק שטכנית יש בעיה לאתר את הלקוחות בצפון, אלא יש איזו שהיא תופעה של אנשים שלא צפו מצב שהם לא יכלו להתמודד איתו במהלך המלחמה עצמה. אנחנו תופסים הרחבה מאוד גדולה של התקופה שמכשירה את המעשים הפסולים שעושים אנשים כשהם משחררים שיקים ללא כיסוי. במובן הזה הם פוגעים בכלל המשק כי הם פוגעים במוסר התשלומים ובנפגעים הספציפיים שקיבלו את השיקים האלה. אחר כך צריכים לרוץ להוצאה לפועל עם דברים שהם לא יוכלו לממש.

חברתי פה מציינת שיש משהו שהוא לא צפוי מבחינת החוזה בין הצדדים. אף אחד לא צפה שתהיה מלחמה. היום יודעים שבתי המשפט לא מקבלים את הטענה הזאת של כוח עליון כל כך בקלות. אנחנו פה נלך לממשלה ונאמר שנרחיב את התקופה שלשמה אנחנו פוטרים את האנשים מתחולת חוק שיקים ללא כיסוי. זה לא הרציונאל. הרציונאל היה לאפשר לאנשים ללכת ולסדר את חשבונות הבנק שלהם, ללכת ולהרים טלפון לאותו אדם שהם נתנו לו את השיק ולומר לו: "שמע, רק עוד חודש תגיש אותו". אנחנו לא מדברים על נבצרות במובן זה שיש משהו שנכנס במערכת החוזית של האנשים.

מעניין לראות שהייתה ירידה מסוימת בסירוב. אחר כך באוקטובר זה שוב מזנק.

תמיד בתקופה של החגים תראה עליה בשיקים. זה ההסבר העיקרי לתופעה. ביולי ובאוגוסט יש עליה מסוימת. שיעור ההחזרות ביולי ואוגוסט עלה בשיעור לא גבוה, אבל יותר מאשר בחודשים שקדמו. צריך לזכור שהמערכת לא הייתה סגורה, היו סניפים שהיו פתוחים. היו ימים ספורים שהייתה קטסטרופה ואי אפשר היה לפתוח, אבל בסך הכל המערכת הכספית עבדה.

ניתן גם שיקול דעת למנהלי הבנקים לא להחזיר שיקים. אולי גם בגלל זה הסטטיסטיקה שלכם לא משקפת את הסירובים בפועל שבוצעו. אנחנו הבנו את המטרה של התיקון המבוקש. באים להיטיב עם האזרח. באים להקל על אזרח שנפגע בתקופת המלחמה. השיקים שלו חזרו וכתוצאה מזה הוא הפך למוגבל. רוצים להקל עליו מתחילת המלחמה, שזה 12 ביולי עד 20 באוגוסט. אם השיקים חזרו בתקופה הזאת, התקופה הזאת לא תיחשב לצורך ספירת ההגבלה. על ידי כך הם "ייהנו" להיות ללא הגבלה בבנק.

ראינו הצעה של משרד המשפטים שלא משנה שום דבר מעבר לזה בתקנות. שמענו הצעה של משרד עורכי הדין ביין. אם ההיגיון אומר שבאים לעזור לאזרח, אז לא רק צריך לבחון את התקופה של המלחמה, אלא שתהיה דינמיקה מסוימת להחזרת מצב לקדמותו של חודשיים. האם נוכל למצוא איזה שהוא שביל זהב בין התאריך שמשרד המשפטים מציע לתאריך אחר שיהיה סביר? אני לא חושב שיש פגיעה כלכלית. אין פגיעה כלכלית למשק כתוצאה מזה שהאדם יקבל עוד שבוע או שבועיים.

אין כאן הוצאה כספית. לא יקרה כאן אסון. צריך לזכור שבצפון כשנגמרה המלחמה החיים לא חזרו למסלולם. העיתונות פרסמה שבכל החגים ובכל החופשות הם הפסידו. כל עונת הקיץ נמחקה להם השנה. הבעיה לא הייתה רק שהסניף היה סגור. כל הצפון חי כל השנה מתקופת החגים ומהקיץ. יש אנשים שמתפרנסים מזה כל השנה. נמחקה להם כל העונה. אני מכיר את הדבר.

אין כאן נזק למשק. צריך לעשות חשיבה חדשה. אסור לשכוח שבקיץ הזה הבנקים סגרו את האוברדרפט לכל הלקוחות, נהייתה רגולציה חדשה. מי שהרוויח מזה זה רק הבנקים. הבנקים העלו את האשראי, נתנו מסגרת נוספת. מה שהיה פעם מחוץ לאשראי, היום נכנס למסגרת.

אנחנו רצינו לחקות את ארצות הברית. בארצות הברית שאין אוברדרפט לא סוגרים חשבון כל כך מהר. כל הנושא הזה של 10 שיקים בשנה צריך להיות יותר גמיש. אולי צריך לעשות 15 שיקים. לא יכול להיות שבשביל שיק של 100 שקל החשבון יהיה מוגבל. צריך שתהיה גמישות. אף אחד לא כותב שיקים ובכיף שולח אותם. זה לא עניין של כיף, אלא צרכים של הציבור. צריך חשיבה חדשה על כל הנושא. צריך להגמיש את ההגבלה.

חוק שיקים ללא כיסוי בא להגן על הסוחרים.

צריך שזה יהיה יותר גמיש. צריך להרחיב את פרק הזמן, כי תושבי הצפון נפגעו קשות. הם עד היום לא התאוששו.

אני חושב שהתאריך הנכון הוא התאריך שהמדינה שילמה פיצויים לכולם.

עד היום היא לא שילמה.

עוד לא הגיע הזמן. אם האנשים עוד לא קיבלו את הפיצויים, אז אין טעם. עוד חודשיים שלושה הסטטיסטיקות שלכם יראו שכל השיקים חזרו. אני חושב שאנחנו צריכים לבוא ולקבל מכתב משר האוצר מתי הם מסיימים לשלם את הפיצויים. לפי זה לקבוע את התאריך.

נציג האוצר לא נמצא פה היום.

לא נאשר עד שיבואו. אני מבקש מאדוני לא להחליט היום. אני מבקש לפנות לשר האוצר שייתן לנו רשימה מה כבר שולם, מה עוד לא שולם, מתי ישולם. רק אז נעשה דיון.

האנשים בינתיים סובלים כי הם מוגבלים.

הם יהיו מוגבלים בעוד שבועיים אם המדינה לא תשלם להם. מותר לי לשמוע איך הממשלה מזדרזת לשלם להם. הבנקים מזדרזים לסגור את החשבונות. לא מובן לי למה אנשים בתל אביב, בגבעתיים יזכו בדבר הזה. אם יש כמה סוחרים לא צריך לעשות בשביל כולם. צריך לעשות איזו שהיא ועדת חריגים. זה צחוק לבוא לאנשי הצפון ולהגיד להם שעד אוגוסט כשאנחנו בנובמבר והם עוד לא קיבלו את הכסף. יכול להיות שהם צברו מאוגוסט עוד שיקים. אתה לא מוריד את מה שהיה לפני יולי. את מה שהיה לפני יולי אתה משאיר לו. את 2 השיקים שהוא נתן במלחמה הוא נתן עד נובמבר כי הוא לא קיבל כסף מהמדינה. בואו נראה את האזרח. אנשים ישמחו אם נדחה את העניין ב24 שעות.

הם מוגבלים.

הם יהיו מוגבלים בעוד 24 שעות.

מקובל עלינו.

אנחנו מתואמים עם שר האוצר במובן זה שיש לנו הסכמה של שר האוצר לתקנות.

מה לוי מעלה פה נימוקים נוספים.

לא נוכל לענות לנימוקים האלה. אלה נימוקים שבשליטתו של שר האוצר. אנחנו שכנענו את אגף התקציבים לא להתנגד לתקנות. אם התקנות לא תאושרנה אנחנו נמצא את עצמנו מתגלגלים איתן. לאותם אנשים שמתקשרים אלי אני אצטרך לומר שהם יישארו במוגבלות שלהם.

אנחנו לא דוחים את זה בלי סוף.

אני רוצה לשמוע ממשרד האוצר כמה הוא שילם. יכול להיות ש80% כבר שולם.

יכול להיות שנפצל את התקופה כך שאותם שטחים שהוגדרו במסגרת הפיצויים יהיו תקופה א', כלל הארץ תקופה ב'.

אם לא נאשר את התקנות אנחנו נגרום נזק לאנשים שנמצאים בסבל.

אנחנו דוחים את זה למחר.

אני מבין שנציג האוצר הוזמן אבל לא טרח לבוא. זאת חוצפה שבאים ודנים על עניינים שנוגעים למשרד האוצר והוא לא מוצא לנכון לבוא. אני לא רוצה לאשר את זה עכשיו. אני מבקש שמשרד האוצר יבוא עם נתונים לגבי התשלומים.

אנחנו מוכנים לקבוע ישיבה ביום רביעי על מנת להראות לציבור שאנחנו מנסים לקדם דברים. תוך יומיים נקבל החלטה. אנחנו מבקשים לבוא בחשיבה מחודשת לגבי אורך התקופה ופיצול האזורים השונים.

ייתכן מאוד שתהיה בעיה מבחינת ההסמכה בחוק לקבוע בתקנות את התחולה של פיצול האזורים לגבי אנשים מסוימים. זה נעשה בעבר, אבל בעייתי. יכול להיות שהדבר הזה יצריך תיקון חוק, מה שיגרום לעיכוב נוסף.

מה אם יש הגדרה בחוק על איזה אזור זה חל?

אין כזאת הסמכה בחוק. אנחנו בתקנות יכולים לפעול רק לפי ההסמכה בחוק.

אם תהיה הסכמה של האוצר ושל משרד המשפטים, אז אפשר לאשר את התקנות כמו שהן כרגע ולסכם שמגישים הוראת שעה. לא בגלל זה צריך לעכב.

אנחנו נדון בזה ביום רביעי. לא ייגרם נזק חמור אם זה יאושר ביום רביעי.

הבעיה היא לא רק של בנק הדואר, כי תצטרכו לבוא ולהגדיר מי האוכלוסייה שזכאית לפטור הזה, האם אלה מירושלים או ממקומות אחרים ששירתו במילואים בתקופה הזאת בצפון פטורים, והאם אותו בית עסק מתל אביב פטור. אנחנו מגיעים לדקויות שצריך לעשות בשבילן עבודה סמינריונית.

יש להבדיל בין אדם שהיה במילואים וייתכן שהגבילו לו את החשבון, לאדם שניזוק וממתין לפיצוי. לאותו אדם שיצא למילואים מהרצליה או ממקום אחר לא מגיע פיצוי מהמדינה, הוא מקבל את מה שהוא מקבל מביטוח לאומי. זה נכון שלא צריך לראות רק את הצפון אלא את כל המדינה, רק צריך לעשות חשיבה קצת יותר מורכבת.

ביום רביעי נסכם את העניין הזה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:40