PAGE
1
ועדת הכלכלה

13.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 101

מישיבת ועדת הכלכלה

מיום שני, כ"ב בחשוון התשס"ז ( 13 בנובמבר 2006), שעה: 09:30

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתת העובדים הארעיים בנתב"ג,



של חבר הכנסת דב חנין


2. הצעה לסדר היום בנושא: פיטורי מאות עובדים ברשות שדות התעופה,

של חבר הכנסת יורם מרציאנו

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

אבישי ברוורמן

יצחק זיו

דב חנין

דוד טל

אמנון כהן

יעקב כהן

יעקב מרגי

יורם מרציאנו

רונית תירוש

שלי יחימוביץ

ברוניסלבה חירמן - מרכזת בכירה לכלכלה ותכנון, משרד התחבורה והבטיחות בדרכים

דורית קמחי - ממונה לשכת התיירות בנתב"ג, משרד התיירות

עוזי ג'ורג' - עוזר סמנכ"ל למנהל וארגון, רשות שדות התעופה

עו"ד נחום פינברג - רשות שדות התעופה

אוריאל רונד - מבקר רשות שדות התעופה

זוהר אגמון - עוזר ראשי למנכ"ל רשות שדות התעופה

אריה קדוש - ראש אגף עובדים, רשות שדות התעופה

גבי אופיר - מנכ"ל רשות שדות התעופה

שלמה מילר - רשות שדות התעופה

שרון ניר - רשות שדות התעופה

שחר חולי - רשות שדות התעופה

ישראלי גיא - רשות שדות התעופה

ניר שרון - רשות שדות התעופה

שי כהן - רשות שדות התעופה

משה ארבלי - יו"ר ההסתדרות החדשה מרחב שפלה

אברהם גרזי - דובר מרחב השפלה, ההסתדרות החדשה

מאיר אלבאז - ההסתדרות החדשה

רפאל קטאשווילי

לאה ורון

אושרה עצידה

1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): שביתת העובדים הארעיים בנתב"ג, של חבר הכנסת דב חנין

2. הצעה לסדר היום בנושא: פיטורי מאות עובדים ברשות שדות התעופה,

של חבר הכנסת יורם מרציאנו

בוקר טוב, אני מתנצל על האיחור שנגרמו בעקבות הפקקים בכניסה לירושלים. אני מניח שעוד אורחים מתעכבים.

גם חבר הכנסת מרציאנו ביקש להתנצל, הוא בדרך.

אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה, על סדר היום שביתת העובדים הארעיים בנתב"ג, הצעה לדיון מהיר של חבר הכנסת דב חנין, וגם בעקבות הצעה לסדר של חבר הכנסת יורם מרציאנו מהשמיני לנובמבר, כשהבקשה לדיון מהיר של חבר הכנסת דב חנין היא מהחמישי לנובמבר. הוועדה החליטה לאחד את שתי הבקשות על מנת לא ליצור כפילויות בדיונים. הנושא הוא אותו נושא, ולכן אנחנו נקיים דיון אחד שיכלול את שתי הבקשות.


אני רוצה לברך בברכת ברוכים הבאים את תלמידי אורט אחווה גלבוע, מקיף ה' ראשון לציון, שהגיעו לכאן לצפות בדיון.


הדיון הוא על רקע הפיטורים כמו ששמענו. בכל זאת מדובר ברשות שדות התעופה שהיא רשות ציבורית, ומעת לעת כאשר היא מגיעה לכאן עם כל מיני בקשות והסדרים היא מציגה את עצמה כרשות ציבורית. רשות ציבורית מחויבת בכללי התנהגות שונים מרשות פרטית. ראינו את מהלך הפיטורים ואני לא רוצה להביעה עמדה ודעה עד שנשמע את הגורמים. כמובן שראשון הדוברים יהיה חבר הכנסת המציע דב חנין.

תודה רבה אדוני היושב ראש. המקרה הזה זכה להרבה תהודה ולהרבה תשומת לב, בין היתר בגלל העובדה שזה גרם לשיבושים קשים בשדה התעופה. למען הפרוטוקול ההיסטורי אני רק רוצה להגיד שגם אני הייתי אחד מאלה שנפגעו מהדבר הזה. אני הייתי אמור לטוס ביום שישי אחד לגרמניה, וכיוון שהייתי תלוי בכל מיני connections למינהם, וכל הטיסות התעכבו במידה ניכרת, נאלצתי להיתקע בארץ. זה היה מאוד לא נעים, וכמוני בוודאי היו לא מעט אזרחים שנפגעו בצורה כזו או אחרת מכל ההתרחשות.


זה זכה לתשומת לב רבה, אבל אני חושב שחלק גדול מהאנשים ששמעו על הפרשה הזאת לא מכירים את הסיפור שעומד מאחוריה. אני ניצלתי את ההזדמנות והלכתי לבקר את אותם שובתים שישבו בטרמינל 2 בשדה התעופה. שמעתי מהם את הסיפור, אבל אני חייב לומר לכם שזה סיפור קשה וחמור מאוד.


מסתבר שבשדה התעופה עובדים עובדים בשתי צורות. חלק מהעובדים הם קבועים, וחלק מהעובדים הם ארעיים. ההבדל בין העובדים הקבועים לארעיים איננו קשור לשאלה כמה זמן הם עובדים בשדה התעופה. ישנם עובדים קבועים שעובדים בשדה התעופה שנה, שנתיים, שלוש. ישנם לעומת זאת עובדים ארעיים שעובדים שם יותר מעשר שנים, ובסיומה של כל שנה הם מפוטרים. כיוון שהם עובדים מאוד טובים לוקחים אותם מחדש אחר כך לעבודה כי חבל להפסיד עובדים טובים. פגשתי שם אישה שהיא כבר 13 שנה עובדת בשדה התעופה, בעבודה הקשה והמפרכת של ניקוי מטוסים. זוהי עבודה מאוד מאוד קשה, היא מחייבת אפילו לזחול על הרצפה, ולאסוף את כל השאריות ולנקות. מדובר בעבודה לא נעימה וקשה. היא עובדת 13 שנה בשדה התעופה, אבל היא עדיין עובדת ארעית, וכל שנה היא מקבלת את מכתב הפיטורין, ואחר כך מתחילים להעסיק אותה מחדש. כל המערכת הזאת כמובן נועדה לשלול מהעובדים האלה את הזכויות שלהם, את הקביעות, ולעקוף את כל מערכות הגנת העובדים שקבועות בדין הישראלי. זה מנגנון בעייתי וחמור.


העובדים ששבתו אפילו לא שבתו כדי להשיג מעמד של עובדים קבועים. הם שבתו בסך הכל בכדי להבטיח לעצמם את הזכות להמשיך לעבוד בתנאים הלא טובים שהם עובדים עד היום.


רשות שדות התעופה אומרת לנו, ואני מניח שנשמע גם את הדברים כאן, שיש עונות שבהן צריך פחות עובדים. אני לא לגמרי בטוח בנתון הזה, כי מהנתונים שיש אצלי מסתבר שמספר האנשים שעוברים בשדה התעופה גם בחודשי החורף הוא לא כל כך קטן. יש אומנם ימי שיא בשדה התעופה.

האם יש ירידה במספר הנוסעים?

יש ירידה אבל היא לא מאוד משמעותית.

גם אם יש ירידה, האם זה אומר שצריך לפטר אותם? עוד מעט יפטרו את עובדי הכנסת בזמן הפגרה.

או שיפטרו אותנו, אולי אנחנו לא נקבל משכורת.

מול הטענה הזאת של רשות שדות התעופה העובדים הציעו פתרון שהוא לא פשוט מבחינתם. הם הציעו לרדת בשעות העבודה שלהם בכדי להבטיח לכולם עבודה. זה אחד הדברים היפים ביותר שאפשר להעלות על הדעת. זה רעיון של סולידאריות שאנשים מוכנים לוותר על חלק מהעבודה ועל חלק מההכנסה, בתמורה לזה שגם חבריהם יוכלו להמשיך ולעבוד. הדבר המצער הוא שהרעיון הזה של חלוקת העבודה בין העובדים לא התקבל על-ידי רשות שדות התעופה שממשיכה להתעקש על אותו כיוון בעייתי של פיטורי חלק מהעובדים.


במקביל, התנהל נגד העובדים האלה קמפיין תקשורתי חסר בושה. העלו נגדם טענות שמדובר רק בניסיון להכניס קרובי משפחה לתוך מעגל העבודה. אתם יודעים, הזכות הגדולה להיות עובד ארעי בתנאים לא טובים ובשכר שהוא גם לא שכר. הראו לי שם תלושי משכורת וזה ממש לא שמחה גדולה.

מוצאים עבודה לבני המשפחה בתור סבלים. סדרו להם מנכ"לים.

בדיוק. מסתבר שמסדרים עבודה לבני משפחות בשדה התעופה, אבל לא בתור עובדים ארעיים. יש שם בהחלט בעיה. אני לא הולך לטשטש ולטייח, אבל הבעיה אינה ממוקמת אצל העובדים הארעיים.

הבעיה היא אצל החזקים ועם החזקים לא מתעסקים, מתעסקים עם החלשים.

בדיוק. אני הייתי מבקש מהוועדה הזאת לעשות שני דברים. ראשית, הגיע הזמן שהכנסת תאמר את דברה בשאלה הרוחבית הזאת. אנחנו אמורים להסדיר את דיני העבודה במדינת ישראל ואנחנו רואים מצב שבו עוקפים את ההסדרים שאנחנו קבענו. קודמנו קבעו מערכת מסוימת של הגנות על העובדים, מצאו את הטריק הזה של הפיטורין בסוף כל שנה, ומתנערים מהאחריות לעובדים, לזכויות שלהם, ולמעמד שלהם. הדבר הזה מחייב תשובה רוחבית, ועדת הכלכלה בהחלט יכולה להוביל את התשובה הרוחבית הזאת. זו אמירה חשובה אחת שצריכה לצאת מהוועדה הזאת. אמירה שנייה כמובן נוגעת למה שקורה בשדה התעופה. אנחנו יכולים וזכאים לצפות כפי שאתה אמרת אדוני היושב ראש בתחילת הדיון, מרשות ציבורית להתנהג כמו רשות ציבורית. השיטה של הדלת המסתובבת שבה אנשים מפוטרים ולוקחים אנשים אחרים במקומם היא לא ראויה. אחד הדברים הכי קשים שאני שמעתי היה שבאו לעובדים ארעיים שעובדים שם שנה ואמרו להם שאם הם ישברו את השביתה, אז הם גם ייתנו להם תמורה יפה על בסיס יומי, והם גם מבטיחים שלא לפטר את אלה שעובדים שנה או שנה וחצי. העובדים האלה בצורה באמת מאוד מרשימה אמרו שהם לא שוברים את השביתה הזאת, והם לקחו לעצמם את הסיכון לא רק שהם לא יקבלו כסף, אלא גם שיפטרו אותם. הם עכשיו על הכוונת. יש פה בעיה מאוד חמורה בהתנהגותה של רשות שדות התעופה. יש פה בעיה של התנהגות לא מוסרית, ממש כך, וזה בשפה הכי אחראית שאני יכול לנקוט בה. אנחנו יכולים לבוא אליהם בדרישה ובציפיות הרבה הרבה יותר גבוהות.

חבר הכנסת מרציאנו, אתה גם בין היוזמים של הדיון המהיר. אני התנצלתי בשמך על האיחור שנבע מהפקקים שהיו בדרך.

חבל שפינחס עידן לא פה, זה יותר חמור. הוא יודע למה הוא לא בא.

אני ביקשתי ממנו שיבוא לפה היום.

הדיון הזה כולל גם את ההצעה שלך שהעלאת במליאה. אני אאפשר לחברת הכנסת יחימוביץ לדבר, למנכ"ל, ואחר כך לך.

אני מעדיפה לשמוע את המנכ"ל.

אני סומך על שיקול דעתה של חברתי שלי יחימוביץ.

העובדים האלה לא מיוצגים. הגיעו לכאן כמה עובדים, ואני מבקשת שידבר בשמם גם שרון שהוא אחד העובדים, כיוון שאין להם שום ארגון עובדים. אין עורך דין שייצג אותם, הם לנפשם.

גבי אופיר מנכ"ל רשות שדות התעופה, בבקשה.

כבוד חברי הכנסת, אדוני היושב ראש, אני רוצה להבהיר את עמדתי כמנכ"ל וגם כהנהלה. גם לנו מפריעים פיטורי עובדים. זה לא רק מספרים, אלא גם אנשים ומשפחות. אנחנו עושים ככל שביכולתנו שלא יפוטרו עובדים. אלו אנשים שאני לא מכיר אותם, חלקם עובדים פחות טוב. אבל בסך הכול, הם אלה שמשרתים את הציבור. פיטורי עובדים זה דבר כבד גם לאנשים הקבועים, גם לאנשים הארעיים, וגם לעובדי הקבלן שנמצאים ברשות.


לאחר פסיקתו של בית הדין הארצי בכך שהוא מטיל את האחריות על ההסתדרות בנושא ייצוג העובדים שנמצאים כאן והם מיוצגים על-פי פסיקתו של בית הדין הארצי. שנית, הרשות רשאית להוציא מכתבי שימוע ופיטורים לא לפני ה-15 לחודש. בינתיים, הצדדים ישבו בינהם וייבדקו ליישב סכסוכים.


אתמול בלילה סיימנו דיון אל תוך הלילה יחד עם יושב-ראש ההסתדרות והוועד הכללי, ועל דעתו של יושב-ראש ההסתדרות. בסופו של דבר יוצאו מכתבי שימוע ל-144 אנשים שמתוכם 74 יפוטרו. זה היה הסיכום אתמול על דעת הוועד ועל דעת יושב-ראש ההסתדרות, למרות שבית הדין נתן את כל הסמכות לעשות שימועים ללא הגבלה של מספר. אנחנו על-פי הבנתנו התחייבנו לפני המשא ומתן אתמול ל-120 מתוך הצורך התפעולי שלנו.

כשאתה אומר "תפעולי", האם אתה מתכוון שמבחינה כלכלית זה עומס כבד מידיי לחברה?

כן, אני תאגיד ציבורי על-פי חוק.

האם התחייבתם לפיטורים של 120 או ש-120 יישארו? המספרים לא ברורים לי.

לפי הסיכום מאתמול יוצאו מכתבי שימוע ל-144 אנשים. יש שם מקרים קשים, בעיות הומניטאריות, ואנחנו צריכים לשמוע אותם. אי אפשר לפטר מישהו מבלי לשמוע אותו. מתוך כל אלה שייראה לנכון, יישארו סדר גודל של 70, ו-74. זה היה הסיכום מאתמול כשבבסיס שלנו היו אמורים להיות מפוטרים 120 מתוך ה-144. אנחנו משאירים עוד תוספת של 50 נוספים ממה שתכננו, כשהמשמעות היא שאנחנו נצטרך לבצע חלקיות מישרה והעוגה הזאת תתחלק בינהם.

הדבר הכי פשוט הוא שהייתם מחלקים את חלקיות המשרה בין כל ה-140 עובדים, וגמרתם את העניין עד הקיץ.

יש פה גם דברים מורכבים, בעייתיים ורגשיים, שמפריעים לכל אחד מאיתנו. אנחנו חיים עם העובדים האלה, הם שלנו. הם חלק מהמשפחה שלנו יום יום. יצרנו את חלקיות המשרה.

משפחה לא זורקים מהבית. אל תשתמש במינוח משפחה כי את הבן שלי אני לא אזרוק לרחוב.

אני רוצה לדבר על הנושא התפעולי ברשות, קבועים, ארעים, ועובדי קבלן בכלל. ברשות מתפרנסות משפחות רבות דרך הרשות ובכלל. יש עשרות אלפי אנשים שמתפרנסים מזה אם זה עובדי קבלן אם זה עובדים קבועים, ועובדים מכל הסוגים. כמפעל שנושא את עצמו יש את החלוקה בין כמות העובדים הקבועים, ויש לנו למעלה מ-1,300 עובדים קבועים - סדר גודל של קרוב ל-200 יותר ממה שהמועצה לפי התקינה. יש עודף של 200 קבועים שהם לא נוגעים כרגע לאוכלוסיה הזאת. ישנה גם עבודה קבלנית שהיא סדר גודל של 2,500 איש בכלל הרשות, לאו דווקא בנתב"ג. יש גם סדר גודל של 1,600 עובדים שנקרא להם ארעיים לצורך האבחנה, כאשר מרביתם הם עובדי ביטחון בחוזה ביטחון למשך תקופה מסוימת, ויש עובדים ארעיים תפעוליים.

הפעילות בנתב"ג היא לפי עונתיות. קיץ וחורץ הם לא אותו הדבר. עונות הקיץ הן תקופות השיא שלך התנועה בנתב"ג. עם ישראל יוצא החוצה לחופשות, והמספרים הם מאוד מוחלטים.

כמה חודשים יש לך בתוך החורף שהם נחשבים כעונת שפל?

עונות השיא הם אפריל, מאי. אחרי זה החופשות מתחילות בסוף יוני, יולי אוגוסט, ואחרי זה החגים. כלומר, יש פה שלוש קבוצות כשהעיקר זה הקיץ. הארעיות הוא הגוף שפחות או יותר נותן את התשובות לעליות השיא. אם היתה לנו תנועת נוסעים באופן יציב אז לא היינו נמצאים כאן אולי.


השנה ציפינו שתהיה 9.3, וגמרנו ב-8.7, פחות חצי מיליון כתוצאה ממלחמת לבנון. אנחנו נערכנו עם כוח-האדם וגייסנו את כל מה שקשור בדבר. כל עוד אין אירועים מהסגנון של מלחמת לבנון או אותה מלחמה בשטחים שהורידה את תנועת הנוסעים באופן דרסטי, פחות או יותר ישנה התנהגות של תנועת נוסעים גבוהה בקיץ ובחגים.


הארעיים מופעלים בהסכם קיבוצי שהוא עם ההסתדרות על-פי תקופת ארעיות של שנתיים ובמשך חמש שנים. אם מאריכים למישהו מסיבה כלשהי זה מחייב גם את ההסתדרות. זה לא דבר שהרשות המציאה אותו והיא מנהלת את זה בתוך עצמה, אלא זה ארגון שיש לו תפיסה ארגונית שמאושרת במועצה.

הדיון הוא על נושא מסוים. האם בתפיסה הארגונית שלך חשבת על שיטות העסקה שונות מהעסקה דרך קבלן פרטי שרודה בעובדים ומשלם להם 3,000 שקל בחודש? חשוב לי לדעת אם חשבתם על זה.

אני אתייחס לזה. תקופת הארעיות מגיעה לקצה שלה או לשנתיים או למשך חמש שנים, ואותו עובד שנקלט יודע את התקופה הזאת מראש. אין פה מצב שאומרים לעובד ארעי קדימה החוצה. כל מי שנכנס לתקופה הזאת ברשות, יודע שהוא בתקופת ארעיות.

מתי נחתם ההסכם עם ההסתדרות?

מזמן, הוא קיים. הוא לא מאתמול שלשום. הוא לא הפתעה.

אני מכיר את ההסתדרות קצת, יש לי גם ניגוד עניינים, אבא שלי היה מזכיר מועצת פועלים שם. אני שואל אותך, מתי נעשה ההסכם הזה ואני לא סתם שואל.

ב-2004.

אלה שעובדים 12 שנה לא ידעו על ההסכם הזה.

יש כבר מ-78. ידענו למה הוא שאל את השאלה.

אדוני היושב ראש, זה לא בית דין פה. בית דין לא אמורים להשתתף בדיון.

הוא מלווה אותנו. אם יש התנגדות שהוא ישב פה - - -

לא, ההיפך. כל אורח מתקבל בברכה.

אני נמצא ברשות חמש שנים, ואני רק יכול לומר שכאשר הגעתי לרשות אכן ההסכם הקיבוצי הוא קיים מבחינת משך זמן ההעסקה, ואם רוצים מאריכים דרך ההסתדרות. העובדים הארעיים הגיעו בתקופות כתוצאה משפל בתנועת כוח-האדם. יוצרים את ההתאמות בכך שמגייסים אנשים עונתיים, ויש אנשים ארעיים שהם למשך שנים.


בפועל, רק לפני שנה פוטרו 270 עובדים ארעיים. זה חלק מתהליך מאוד מצער שהוא מפריע גם לי וגם לך, אבל כך פועלים במשך שנים כתוצאה מהתפיסה התפעולית הזאת. בפועל אני לא ראיתי כזאת התנגדות. לא היתה שום התנגדות, היה ברור לוועד, להסתדרות ולכולם, ועשינו תאריכי שימוע. בעבר, לא היו עושים תאריכי שימוע.

וה-270 עובדים הלכו בשמחה הביתה.

אף אחד לא הולך בשמחה הביתה. אני כמנכ"ל לא עושה את זה בשמחה. גם לי יש משפחה וגם אני גדלתי במשפחה מרובת ילדים, קשת לחם, ביום יום, וזה מפריע לי.

האם זו המסקנה של הילדות שלך? כבוגר ילדות קשה האם אלו המסקנות המוסריות שלך?

מה זה מוסריות? יש לו עסק לנהל.

סליחה שהזכרתי את המילה "מוסר" בוועדת כנסת.

חברת הכנסת יחימוביץ, אל תהיה צינית.

אדוני המנכ"ל, האם שקלתם ללכת לפתרון של חלקיות עבודה?

אני שאלתי את זה.

כשהגענו לתקופת החגים אכן היה סיכום עם יושב-ראש הוועדה לשימועים ל-144 אנשים, ואמרנו שנדחה את זה לאחר החגים לא בגלל שיש גידול בתנועת הנוסעים, אלא בגלל שלא רצינו לעשות את זה לפני החגים, ולכן החלטנו להשאיר את זה לאחר החגים.


צריך לזכור שמתוך ה-144 עובדים ישנו סדר גודל של 64 קרובי משפחה.

אתה מתכוון של הוותיקים.

אז תזרקו את הוותיקים.

יש דוח מבקר המדינה בנושא הזה. יכול להיות שהם מתקנים משהו.

אני מוכן שהנהלת רשות שדות התעופה תאמץ את דוח מבקר המדינה.

אין לי בעיה. בכל אופן, אנחנו לא קושרים באופן ישיר את הפיטורים.

בדיוק, זה לא טיעון טוב. הם לא נכנסו בלילה, הם נכנסו דרכם דרך הדלתות הראשיות. לכם כנראה היה נוח להכניס אותם בגלל כל מיני הסדרים.

אני מנסה להוביל נכון את הארגון. מדובר בארגון מספיק כבד שיש לגביו הערות במשך שנים, ואנחנו עושים הכל שהדברים ייראו מסודרים.


נאמר פה על שכר מינימום, אנחנו גאים שאנשים שלנו מרוויחים עבור עמלם שקל בשקל. זה לא שכר מינימום אלא ממוצע עד כמה שאני יודע. עובדים ארעיים שעובדים קשים מאוד, עובדים במשמרות, השכר הממוצע הוא בין 9 ל-11 אלף שקל בחודש, ואני גאה בזה. יכול להיות שחלק מהאנשים לא מקבל את השכר הזה כי יש חלקיות משרה. אני לא בטוח שסבל שהולך לעבוד בחוץ מרוויח את השכר הזה. אנחנו גאים על הדבר הזה.

אנחנו יכולים רק לברך על זה.

היה פה דיון לפני חודש בו היה גם סמנכ"ל כספים. כשאני אמרתי את המספרים האלה הוא אמר לי: "אתה לא דובר אמת".

בנושא אחר.

בנושא אחר, אבל אני העלאתי את השיחה.

אדוני היושב ראש, אנחנו נשמח מאוד שכל הצוות יבקר ברשות במשך יום שלם כפי שעשו בעבר, ואז נחשוף בפניכם את הרשות ואת הכל באופן מלא.

אנחנו נשמח ללוות סבל ולראות איך הוא גורר וסוחב מזוודות על הברכיים. אנחנו נשמח לראות את יום העבודה שלו, ולאו דווקא לבקר בשיש המפואר של נתב"ג אלפיים שעליו שפכתם כספים. שם היד היתה רחבה. שזה מגיע לעובדים זמניים היד קפוצה, כשזה מגיע לשיש ומבנים היד מאוד רחבה. תעשו לנו סיור אצל העובדים ולא במתקנים המרהיבים שלכם.

אנחנו נשמח שהוועדה תבקר דווקא בניתור ובשינוע היכן שנמצאים העובדים עמלי הכפיים, ותראה את התנאים שאנחנו גאים לתת לעובדים שלנו.

יש דבר משותף אחד בוודאות גם לחבר הכנסת מרציאנו, גם לחברת הכנסת יחימוביץ, וגם לכל מי שרוצה את טובת העובדים, וזה ארגון עובדים חזק. לכן גם בית הדין הארצי החליט במקרו מה שהוא החליט, ואת גם היית בדיון. יכול להיות שיש ביקורת כזאת או אחרת וזה בהחלט לגיטימי. אבל, אל תלכו להגיד שהעובדים לא מיוצגים או כן מיוצגים. אתם פוגעים בתשתית כי מעביד חכם רוצה ארגון עובדים חזק.

בוא נסכם שאנחנו נגיד מה שאנחנו רוצים לומר ואתה תגיד מה שאתה רוצה לומר.

בוקר טוב לחברי הכנסת ולכבוד היושב ראש, ולהנהלה, ולאדון קדוש שאנחנו מכירים שנים. אני עובד במחלקת ניתור כבד, בעבר עבדתי שבע שנים בחטיבת הביטחון יחד עם חברי קדוש. התחלנו יחד לעבוד ברשות, וכל אחד הגיע לאן שהגיע בסופו של דבר. אני כמובן עובד ארעי. הרצף האחרון שלי הוא ארבע וחצי, כאשר התחלתי לעבוד בשדה התעופה במרץ שנת 1996 בביטחון.


באופן לא רשמי אני פה לעובדים. נוכחתי בבית הדין ודיברתי עם כבוד השופט סטיב אדלר. דה יורה, נכון שמה שבית הדין פסק הוא לגיטימי, ואנחנו לא הפרנו לרגע את מה שבית הדין עשה. אבל דה פקטו, עם כל הכבוד להסכמים אני עובד ופועל פשוט. יש לי משפחה כמו להרבה אנשים אחרים שיושבים מאחורי, וראיתי את הרשות במשך הרבה מאוד שנים. אני נכנס לסטטיסטיקות שמפורסמות גם בלמ"ס, גם במשרד התיירות, ואני חי את השדה.


זה נכון שאולי בבית הדין ידנו היתה על התחתונה. אבל, אני חושב שזה לא אומר שמה שנקבע בשנת 78 הוא לגיטימי. לא בטוח שלגיטימי להמשיך את המשך העסקה שלנו ללא עתיד נראה לעין. אנחנו הרי יודעים מה קורה כל השנים. אם נלך היום ממקום העבודה שלנו, זה לא אומר שבמקומנו לא יבואו אנשים אחרים וזאת הבעיה. הבעיה היא מה קורה עם אנשים שהם עונתיים, חמש- שש שנים ויש להם הארכות חוזה. הגוף מתפקד וידע להוריד חלקיות משרה לאנשים לתקופה הזאת רק כדי להציל את הפרנסה. אני זוכר שהורדת המשרה החמורה והרצינית ביותר היתה באינתיפאדה, אבל אנשים קיבלו את זה והמשיכו להתפרנס. מדובר באנשים שבאים מהפריפריה של נתב"ג שמבחינתי הוא כן אי של שפיות כי אפשר להתפרנס. כבוד המנכ"ל נתן את המשכורות הגבוהות שניתנות לעובד שעובד 250 שעות בלי חגים, חוץ מיום כיפור, ונהנה מהמשכורת הזאת, ולכן זה אי של שפיות. אפשר לגדל משפחה ולקוות לאיזשהו אופק. אפשר לגדל ילדים ולהיות נורמטיבי. לאנשים שעובדים איתי אין יותר מידיי חלומות ושאיפות. הגענו למצב שעשינו מאבק שבסופו של דבר היה מעוגן לפי מה שבית הדין קבע. עשינו מה שקבעו בית הדין האזורי ובית הדין הארצי. אבל, זו מין בועה שתפחה במהלך השנים וברגע מסוים היא התפוצצה ואמרה שיש להשיג איזשהו פתרון שבמסגרת שלו תינתן לאנשים אפשרות לעובד. הגוף מתפקד, ואפילו פורסם באיזשהי מצגת שחטיבת התפעול גרמה לרווח, השיגה רווח של 90 מיליון שקל.

ניר, אם היית עכשיו המנכ"ל מה היית עושה?

אני חושב שזה לא הוגן. המאבק שלנו הוא בגלל שאנשים רוצים להתפרנס. המאבק שלנו לא היה על תנאים ולא על שכר, אלא על זה שאנחנו רוצים להמשיך לעבוד. אנחנו מוכנים לדבר על הקונסטלציה של צורת ההעסקה. חתמו הסכמים, לגיטימי, אפשר לשנות דברים. אנשים הם המדינה, לא להיפך. בואו נדבר על האנשים ונראה איך אפשר לשנות משהו כדי להציל את פרנסתם. בזמן המאבק בבית הדין ראינו אנשים חדשים שעומדים להיקלט שמא אנחנו נפתח במאבק אלים.

האם אתם מתכוונים להכניס אחרים במקומם?

לא.

קלטת עשרות עובדים השבוע.

מה זה עונתיות של חמש שנים? עונתי זה במהלך השנה כאשר יש ירידה בנוסעים ואז אתה מפטר, או להיפך.

דיברתם על בעיה תפעולית. העלויות שלהם להחזיק אותם זה 17 מיליון שקל בשנה. אבל אם יש בעיה תפעולית בארגון מסוים, אז הוא לא נותן הנחה של עשרות או מאות מיליוני שקלים לאיזה חברה שקיבלה מכרז ומשום מה לא הסתדר לה. אני מתכוון כרגע ל"ריצ'ארדסון" או "לסקאל" שלהם אתם נותנים הנחה של עשרות או מאות מיליוני שקלים.


שנית, בעבר באתם לכאן פעמים רבות בשביל להוסיף כמה שקלים לאגרה.

הם בדרך לפה עוד הפעם.

על השולחן הוועדה כבר מונחת בקשה.

אם מדובר על זה שאתם מוותרים לחברה מסוימת על עשרות ומאות מיליוני שקלים, קל וחומר ובנו של קל וחומר שאפשר להקצות את ה-17 מיליון האלה לאנשים שהכניסו 90 מיליון שקל רווח.

האם אתה מציע שנעלה את האגרות ונשאיר אותם בעבודה?

לא, אני חושב שלא צריך. אני בדרך כלל לא נכנס למשכורות של העובדים הבכירים, אבל על כל עובד בכיר שהיית מפטר היית יכול להחזיק שישה-שבעה אנשים כאלה.

שימוע זה פיטורים. 270 העובדים שפוטרו בפעם הקודמות קיבלו 270 הזמנות לשימוע, וזה כמו הסלע האדום שאיש ממנו חי עוד לא חזר, והעובדים יודעים יפה מאוד מה זה שימוע. שימוע זה פיטורים, בואו לא נצטעצע במילים.


אין דבר כזה עובד ארעי. עובד ארעי זה שיטה נבזית להעסיק עובד קבוע, מיומן, טוב וחרוץ ולא ליצור בינו לבינם יחסי עובד מעביד. זה פיקציה, אין דבר כזה עובד ארעי. הם עובדים קבועים. קוראים להם עובדים ארעיים כדי לעשוק אותם, וכדי לא ליצור יחסי עובד מעביד. אנחנו לא צריכים להשלים עם הטרמינולוגיה הזאת. נכון שהיא חוקית, אבל היא לא מוסרית באופן כל כך עמוק ומהותי שאנחנו לא יכולים להשלים עם זה. אנחנו לא ערכאה שיפוטית, אנחנו שליחי ציבור ומותר לנו פה לעסוק במוסרי ובלא מוסרי. ההעסקה הזאת של עובדים ארעיים היא לא מוסרית.


לגבי קרובי משפחה - כן, יש שם משפחות. אלו ערים שמורכבות משפחות מאוד גדולות. זה מזכיר לי את הכורים בווילס. שם גם משפחות שלמות מועסקות בעבודה הארורה, השחורה, השוחקת הזאת, וגם כאן סידרו לקרובת משפחה לנקות שירותים של מטוסים. נו באמת, כמה אנחנו יכולים לשתף פעולה עם הטרמינולוגיה השקרית הזאת.


אני הייתי עם העובדים האלה בבית הדין לעבודה. אלו עובדים מופקרים, לא היה להם שם נציג. נציגת ההסתדרות שעשתה כמיטב יכולתה אני מוכרחה לציין, הבהירה באופן חד משמעי שהיא לא מייצגת. גם הוועד הבהיר שהוא לא מייצג אותם. הם לנפשם, הם קבוצה מופקרת. הם צריכים לנהל את המאבק הזה בכלים הדלים שעומדים לרשותם, ולכן אנחנו פה צריכים להיות להם לפה, ולהיות השוט שלהם והפטיש, ולייצג אותם כמיטב יכולתנו כי אין להם ארגון יציג בפועל. אנחנו פה המתווך בינם לבין מי שמעסיק אותם.


איפה גוף נורמאלי מעלה על דעתו לפטר אנשים חזור ופטר בגלל שיש קצת פחות עבודה. האם מישהו מעלה על דעתו לא לשלם למורים משכורת בחופש הגדול בגלל שאין לימודים? האם מישהו מעלה על דעתו לא לשלם לנו חברי הכנסת משכורת בזמן הפגרה? האם מדובר בעובדים מקאסטה אחרת, ממעמד אחר, שבהם מותר להתעמר בצורה כזאת? האם הם קורצו מחומר אחר? האם יש להם פחות זכויות מלגבי אופיר או לשלי יחימוביץ או למורה בבית ספר? תראו את מי אנחנו מביאים כדוגמא? אנחנו מביאים כדוגמה ממורה שגם היא לא מקבלת משכורת עתק. יש כאן בפירוש סוג ב' של בני אדם, לא סוג ב' של עובדים, שמותר להתעמר ולהתעלל בהם. אנחנו חייבים לשים לזה סוף פה, ולא להשתמש בשפה השקרית הזאת שמשתמשים בה מסביב לשולחן.


אדוני יושב-ראש הוועדה, אני חברת כנסת לא ותיקה. כאן אני אורחת. בוועדת הכספים שבה אני יושבת על בסיס קבוע, אנחנו לעיתים מאוד קרובות מכריחים גם משרדי ממשלה וגם אנשים שמשחרים לפתחה של הוועדה, לעשות פעולות שהן נכונות וצודקות למען החברה ולמען אזרחי מדינת ישראל, וכנגד אנחנו מנופפים בשוט של העברות או אגרות שונות. אני ממש מציעה שנהפוך את הדיון הזה לקונקרטי. נמצאת כאן נציגת משרד התחבורה. אדוני היושב ראש, אני לא יודעת מה הכלים שעומדים לרשותך. אני מניחה שמכיוון שזוהי אחת מהוועדות החשובות ובעלות השיניים בכנסת יש בידך שוט גם לקפוץ את האגרוף ולהיות קמצנים בכל מה שנוגע לרשות שדות התעופה ולמשרד התחבורה, עד שהם לא יחזירו לעבודה את האנשים האלה שהם עובדים קבועים לכל דבר, ויפסיקו לעשוק ולנצל אותם.

אני רוצה להתחיל עם סיום דבריו של התחבורה והבטיחות בדרכים בשבוע שעבר במליאת הכנסת. הופיע שם שר התחבורה שאני מאוד מעריך אותו באופן אישי, אבל כאזרח לא כחבר כנסת הצטמררתי לשמוע את התשובה שלו, עד כדי כך שבפעם הראשונה בתוך המליאה היה כמעט סיכון שהולכים להוציא אותי. שר התחבורה אמר מעל בימת הכנסת דבר שהוא פשוט מזעזע בעיניי. הוא נתן נאום שכולו חמלה חברתית על הבית והמשפחה שלו, איפה הוא גדל, על זה שהוא מכיר מצוקה ועוני. בסוף הוא אמר אמירה שצריכה להדאיג אותנו חברי הכנסת. הוא אמר: "חבר הכנסת מרציאנו, אני פניתי להנהלת רשות שדות התעופה והנחיתי אותם להתקשר מייד לחברות השמה, לחברות כוח-אדם, ולמצוא מקומות עבודה במסגרת השמת וכוח-אדם לאותם עובדים". התפיסה והמחשבה הם בדיוק העניין.


למען הגילוי הנאות אני אומר שגבי אופיר ואני חברים, ואני מאוד מעריך אותו, אפילו אוהב אותו.

אתה לא לבד.

אני אומר לך שאני עומד מול גבי עכשיו, ואני חייב להגיד לך גבי שאתה ואני יודעים את האמת. ראשית, הייתי מאוד שמח שהוועדה לביקורת המדינה תיקח את דוח מבקר המדינה ותקיים דיון מעמיק ורציני כדי שהעובדים שיושבים פה יפסיקו לסבול. הם סובלים משום שנעשות קומבינות מאחורי גבם של אותם עובדים, והן לפעמים נעשות גם על-ידי נציגי עובדים, ואני אומר את זה פה על השולחן, ולא על-ידי מועצת הפועלים. אני אומר את הדברים האלה בשיא חומרתם משום שמי שמשלם בסופו של דבר את המחיר זה אותם עובדים.


גבי אופיר ואני גם יודעים עוד דבר. רוב העובדים האלה לצערי באים מהעיר שלי, מלוד-רמלה. אני מכיר את התופעה שמתרחשת בלוד-רמלה בתקופת החורף. אני אומר את זה לפרוטוקול, תקשיבו טוב, שבהם בכירים ברשות שדות התעופה קונים כרטיסי טיסה ומנתקים את הטלפונים כדי שהעובדים לא יוכלו להשיג אותם, כי מבטיחים להם כל השנה. אי אפשר להגיע כבר לנציגות העובדים.

חברתי שלי יחימוביץ כבר אמרה, ואני אומר את זה לחברי הכנסת מתוך ידיעה, ועו"ד פינברג אני אומר לך את זה, זה לא התארגנות לא של ההסתדרות, וזה לא התארגנות של ועד העובדים. זוהי התארגנות אוטנטית אמיתית של אותם עובדים שאמרו: די, מספיק לעשוק אותנו.

שמעתי את המנכ"ל מדבר על שימועים. אני השתמשתי במכתב שכתב לי עובד שכתב מכתב לשר התחבורה. היות והוא חתם בשמו שאלתי אותו האם הוא מוכן שאני אשתמש בשמו והוא אמר לי שכן. מדובר באבי בן אנו. הבחור הזה עובד בדלת המסתובבת כמעט שמונה שנים. בשמונה השנים, פעם ראשונה הוא פוטר כי אימו נפטרה מסרטן והבחור היה במשבר מאוד מאוד קשה. אחרי שנה וחצי נפטרה אחותו גם כן מסרטן. מגיע הבחור ומספר את הסיפורים של האימא והאחות בתוך השימוע, אבל אומרים לו שהוא חייב ללכת הביתה. השימוע הוא גזר דין, פיטורים כמו שאמרה חברת הכנסת יחימוביץ. אחר כך נפטר אבא שלו, אחר כך מגלים לאשתו סרטן, ובדלת המסתובבת עוד הפעם מפטרים אותו. הבן אדם נכנס, החזירו אותו, מוציאים אותו, כדי לא לסדר לו קביעות. גבי, אתה ואני יודעים שמתוך העובדים הארעיים 300-350 עובדים זה אותם עובדים שמסתובבים ומגיעים במשך ה-12 שנים, וכל העילה של הפיטורים. גם אומרים להם: תלכו שלושה חודשים, תחתמו בשירות התעסוקה, ותחזרו. אתם גם אומרים להם את זה, אני אומר לך את זה באחריות, והאנשים האלה חוזרים למקום העבודה.

אתה טוען שהתקופות הטובות הם חודשי הקיץ. בסך הכל יש לנו שלושה חודשים. הגעתי הבוקר בשעות הבוקר וראיתי את שדה התעופה מלא. כשנסעתי ראיתי אותו גם מלא. התעכבתי ורציתי לראות, שאלתי גם את העובדים שאמרו שיש הרבה עבודה. בוא נפסיק להשקיע רק בבטון שהוא דבר חשוב, בוא נפסיק להשקיע במראה הגדול של נתב"ג אלפיים שהוא היה מאוד חשוב, אבל בוא נשקיע גם באותם אנשים.

כתבתי לך פעם מכתב וביקשתי ממך להתחשב בלוד-ברמלה ובפריפריה בנושא המיסוי, העזרה לשכן העני. אתה לא מצליח לספק לנו את הסחורה הזאת. בוא תספק לנו סחורה אחרת, תפסיקו לפטר את העובדים האלה שבלאו הכי גרים בערים מאוד מאוד קשות ונחשלות, ותסייע להם בעניין הזה. גם אמרתי לא פעם בשולחן הזה, אני מציע לך משהו אחר. למען הגילוי הנאות, גם הגעתי אליך למשרד ודיברנו על זה, וקיבלת אותי מאוד יפה. בוא תעשה מה שעושים בכל מדינת ישראל בתוכניות ההבראה. יש אצלך עובדים גם בני 65,64,63, שאני לא צריך להגיד לך כמה משכורות הם מרוויחים. אם הם יוצאים לפנסיה הם יקבלו את אותו השכר, אבל מישהו אחר דואג שהם לא יצאו, וגם את זה אני יודע. צריך לתת פרנסה לאותם ילדים צעירים עם משפחות, חבר'ה שלקחו משכנתאות. ראינו אותם, הם באים עם כאב אמיתי. אני לא אספר לך את סיפור ג'קלין, את זה אתה מכיר יותר טוב ממני.

את ג'קלין הם ישאירו בעבודה, היא תעבור את השימוע.

אתה יודע כמה אנשים כמו ג'קלין יש. גבי, אני מסתכל לך בעיניים ואני מאמין לך שאתה איש חברתי. אתה לא יודע מה קורה בתקופת החורף כשמפטרים עובדים. אני מטפל במשפחות האלה כי אני גם הייתי סגן ראש עיר ממונה על תיק הרווחה. אתה לא יודע כמה משפחות מתפרקות ומתרסקות בלוד כי הבית הלך להן, ובכמה דירות של עובדי רשות שדות התעופה אני טיפלתי כי הם לא הצליחו לעמוד בנטל המשכנתא. לא מדובר לא באחד, לא בשתיים, ולא בשלוש.

אני מקווה מאוד שלא יהיה מדובר אך ורק בדיון ובזה נגמר הסיפור. אני מאוד מעריך את עופר עיני, את משה ארבלי, ואת החברים שלי בהסתדרות, ואני אומר לך שהם חברים שלי. זה צריך להיות ניתוח כואב, מעמיק, ארוך, עם מחשבה עתידית, כי אני אומר לך שבעוד שנה אנחנו ניפגש פה עוד הפעם בתקופת החורף. אני לא יודע אם לאותם העובדים יהיו אותם הכוחות, ואני לא יודע אם יהיו אלה אותם עובדים. אני לא יודע איך יבואו בחשבון עם אותם מנהיגי עובדים האלה, אולי ימצאו דרך לנקות אותם. הרי גם בתקופת השביתה אנשים שם קיבלו מכתבי פיטורים. בבית הדין לעבודה ראינו אנשים עם מכתבי פיטורים.

מבדיקה שעשיתי אני יודע שהתקבלו עובדים חדשים לרשות שדות התעופה בחודש, חודשים האחרונים.

אף אחד לא התקבל.

מר קדוש, אתה אמרת וזה נרשם בפרוטוקול.

אני ממליץ לוועדה הזאת, ואני גם ביקשתי את זה במליאה, להקים ועדת משנה או שוועדת הכלכלה תעקוב אחרי מה שקורה ברשות שדות התעופה. אני ממליץ לקרוא ליושב ראש הוועדה לביקורת המדינה לקיים דיון דוח מבקר המדינה שהוא דוח חמור. לא מיישמים אותנו, כי למישהו נוח לטאטא את הדוח הזה. אנחנו מכירים את הטיוטא.

מר גבי אופיר, ה-70 עובדים זה מאוד נחמד ויפה, ואני מקווה שה-70 עובדים לא יהיו מקרובי המשפחה של שמור לי את זה ושמור לי את זה, ולא כאלה שעובדים שנתיים ומקבלים קביעות, ולא כאלה שעובדים שה ומקבלים קביעות. אנחנו יודעים על מה אנחנו מדברים.

הקו שלי כנראה לא יהיה פופולארי במיוחד כאן לאור הרגישות המוסרית והחברתית של אחרים בוועדה, אני לא. מה שאני מתקשה לסבול זו אפולוגטיקה זולה שמתחילה לחשבן כמה שווה שיש שאילו לא שמו אותו על הקירות אז אפשר היה להעסיק עוד עובדים. אין לזה שום קשר. יש סוגי עבודה שמבנה העבודה שלהם, ארגון העבודה, הוא כזה שיש תקופות שיא ותקופות שפל. בצעירותי לקחתי על עצמי עבודה שידעתי שאני נכנסת לחוזה של עובדת ארעית, ידעתי מראש מה התנאים. באותה מידה יכולתי ללכת למקום אחר, אבל הלכתי לזה ביודעין. זה לא שמשקרים את העובדים ופתאום מגלים להם שצריכים לפטר אותם לתקופת צינון של שלושה חודשים.

חופשה זה לא חמש שנים.

לא, מפטרים אותם לשלושה חודשים. אני יודעת על מה אני מדברת. הייתי מספר רב של שנים עובדת ארעית, אבל אני לא רוצה להביא את עצמי כדוגמה. אני רוצה לדבר על העיקרון. מספר שנים הייתי בדיוק בקטע של הדלת המסתובבת. יצאתי לשלושה חודשים צינון כדי לא להיכנס לקביעות כי כך החוק אמר. אם מחזיקים אותי 12 חודשים או יותר אני הופכת לקבועה. מבנה העבודה שהייתי שם לא יכול היה לספק עבודה לעובדים קבועים בהיקפים האלה. בתקופות שיא היו היה צריך יותר עובדים ובתקופות שפל פחות עובדים. לפיכך, ידעתי לתוך מה אני נכנסת.


עובדים ארעיים זה מושג בתחום העבודה וגם ההסתדרות מכירה בזה. אם למישהו מחברי הכנסת המוסריים יש צורך או רצון, ואני לא חולקת על זה, לבטל את המושג הזה ולהעלים מהעין - - -

מה זה חברי כנסת מוסריים? את לא מוסרית?

אני מאוד מוסרית, אבל יש מוסר ויש מוסר פה. זה לא קשור לקואליציה. אני הולכת עם השקפת עולמי, ויש שתי השקפות עולם וזה לגיטימי. אחת רואה רק את העובדים, ואחת אומרת בואו נהיה שפויים. בעיניי להיות שפוי זה אומר שגם אפשר לפטר עובדים תחת אילוצים כאלו ואחרים, ובתנאי שלא זורקים אותם לרחוב מבלי לתת להם איזשהו בסיס של מחיה וכבוד בהמשך. זה הקו העקבי שלי בכל הדיונים שהיו פה בין אם זה בחברת חשמל וכו'.

מה את מציעה?

קודם כל, השורה התחתונה שלי היא שאני מברכת על הפשרה הזאת. אבל, מציק לי שאנחנו יושבים כאן ודנים בצורה אפולוגטית על נושאים שמראש מחליטים שמגנים על העובד בכל מחיר ולא מנסים לבדוק בצורה שפויה אם יש מקום גם להתייעלות, ויש מקום להתייעלות, ויש מבנה עבודה שונה במקומות מסוימים, וצריך לקבל את זה.

אני לא אביא כל מיני סיפורים שזה קיבל סרטן וההוא סרטן, ונרגיש כולנו חמלה. כולנו אנשים עם לב. אבל, מדברים על העיקרון שבעניין והוא שלדעתי כן צריך לאפשר גם פיטורי עובדים וגם פרישה של עובדים תמיד עם שימועים, אבל כמובן לתת להם את התנאים הראויים.

מה זה תנאים? 74 איש הולכים הביתה. הם בעלי משפחות, יש להם משכנתאות. אף אחד מאיתנו לא רוצה להיות במקומם.

גם על צעיר אני מסתכלת באותה חמלה. הוא רוצה להתחיל את חייו.

את אומרת לאפשר להם תנאי מחיה בסיסיים, מה את מציעה? תני פתרון?

אי אפשר להחליט שבמדינה לעולם לא תהיה התייעלות שהיא לפעמים על גב עובדים, אין מה לעשות. לתת להם פיצויים סבירים, לאפשר להם אולי קורס הסבה למקצועות אחרים כדי שהם יוכלו להתקבל במקומות אחרים.

קורס הסבה להיי-טק, המנקות של המטוסים יעשו הסבה להיי-טק.

גם עובדת הניקיון. כל עבודה מכבדת את בעליה, וזה בושה שאת אומרת שהסבה למסכן או עובדת הניקיון.

להיפך אמרתי.

אני לא ראיתי אותך מציעה לעבוד בחלקיות משרה ברשות השידור או איפה שעבדת.

לא סליחה, אני הצעתי שלא נקבל משכורת בפגרה.

רונית, למה את הופכת את זה לאישית. לאן הגעת?

חבר הכנסת מרציאנו, האחרונה שצריכה לקבל הגנה פה זה חברת הכנסת יחימוביץ.

כיושב ראש הסיעה אני אגן על חבריי.

חבר הכנסת מרציאנו, כשאומרים שלאחד יש מוסר ברמה א' וברמה ב' זה מאוד אישי.

במקרה הזה יש לתת להם פיצויים ראויים ולאפשר להם הסבת מקצוע על חשבון המדינה או המוסד. אבל לא יכול להיות שנצא מנקודת הנחה בסיסית שלעולם אי אפשר בשם ההתייעלות גם לפטר עובדים או לצמצם את פעילותם.

אני לא אוהבת את נושא חלקיות המשרה. זה לא טוב לעבודה היעילה או לשירות היעיל שצריך לתת, כשם שחבר כנסת לא יכול לעבוד יומיים וביום אחר הוא ייתן לחבר כנסת אחר, זה לא עובד. או שאתה טוטאלי במקום העבודה שלך או שאתה בחלקיות משרה, כנ"ל לגבי מורים.

לא, בגלל העומס והעונתיות.

לא, זו פשרה שניסו לתת לעוד כמה משפחות להתפרנס. לפיכך, אני מכבדת את הפשרה, אני מברכת עליה. אני גם מברכת מאוד את העובדה ששר התחבורה, זה בתחום שלו כי זה תחבורה, אבל זה לא מעניינו היה להתערב בנושא.

סליחה? זה רק מעניינו. האם זה מעניינו של שר הדתות?

הכוונה היא מבחינה משפטית. הוא לא נתבע שם על-ידי העובדים. הם פנו בתביעה שלהם כנגד רשות שדות התעופה. מכל מקום, אני שמחה שהגיעו לפשרה. גם ההסתדרות נתנה את ידה להסכם הזה.

אני מחזק את מה שאמרה חברת הכנסת תירוש.

אתה היית בוועד עובדים בבזק, וככה נתת לפטר?

הייתי בוועד העובדים של בזק. התייעלות היא דבר חשוב מאוד.

הצעירים האלה יהיו פעם גמלאים.

להתחבא תחת הנושא שלא תהיה התייעלות בגלל הפיטורים זה לא הולך. גם אני פוטרתי, קראו לזה מרצון, אבל פוטרתי. לא ניתן להתחבא אחרי המושג אין פיטורים. פיטורים זה אחד הבסיסיים להתייעלות.

אבל, זה אחרי שמיצית את כל האפשרויות.

הבסיס הם תנאים סוציאליים. כדי לקדם חברה, ואני מדבר על כל חברה, יש מקום לנושא פיטורים. ניתנה פה השוואה למורים לגבי עונתיות, ואני חושב שהמורים הם הדוגמא האחרונה שיש להשתמש בה לגבי עונתיות או תשלום.

אז קח את המצילים אם יותר נוח לך.

תנאים סוציאליים זה הבסיס. אי אפשר להתעלם מזה. אני חוזר ואומר, התייעלות חייבת להיות בכל מוסד, ואי אפשר להתחבא זה שאין פיטורים. פיטורי יש, צריך להסדיר תנאים סוציאליים לפני שמדברים על פיטורים. אני מברך על ההסכם שהגיעו אליו.

חברת הכנסת יחימוביץ, הסכם קיבוצי הוא נושא מובנה במשק. יש עוד הרבה ארגונים וגופים שפועלים כך. כחברי כנסת, אנחנו צריכים להיכנס לעובי הקורה של הנושא הזה, לחוקק, ולעשות סדר במשק כך שלא ייקחו חברות כוח-אדם, שלא ינצלו עובדים. זה דבר גדול, זו הבעיה של המשק. הם נגזרת אחת. הוא אומר שזה המבנה של הארגון שלו, זה עונתיות והוא מפטר לפי עונה. אנחנו אשמים, אנחנו צריכים לטפל בזה בראייה מערכתית כוללת. מה אתם באים אליו? ישנם עוד עשרים ארגונים שפועלים כך. גם בתי חולים בנויים כך. יש להם הסכם לחמש שנים, עונתי לא עונתי, ואז באים אליי. יש הרבה עובדים כאלה ב"אסף רופא", אלונקאים, עובדי ניקיון, אנשים פשוטים קשיי יום. המשק בנוי כך ואנחנו צריכים לפטור את בעיית המשק. את זה אני אומר במאקרו.

אתה יודע כמה אני חושבת שאתה צודק. אני מסכימה עם כל מילה שאתה אומר, אבל אנחנו נדרשים גם להציל נפשות ולכבות שריפות. במאקרו אני איתך, אני מדברת איתך על המיקרו.

כולנו ביחד צריכים לטפל בנושא הזה במאקרו, זה המשק שלנו, אלו אנשים וילדים שלנו, אלה דור העתיד שלנו.

אני הייתי יושב-ראש הוועדה לביקורת המדינה, מר אופיר ישבת אצלי. יש דוח חמור של מבקר המדינה בנושא משפחות שעובדות ברשות שדות התעופה, יושב-ראש הוועד כיכב שם באופן מדהים, גם בעיתונות. השאלה היא, האם הדוח הזה יושם על ידכם? מה עם אם הבכירים האלה שהביאו את כל המשפחות שלהם? אדוני המנכ"ל, יש דוח מבקר, אתה מסתמך עליו. אתה כבר חמש שנים שם. הדוח הזה הוא מלפני שלוש-ארבע שנים, קצת מהתקופה שלפניך.

אתה מדבר על הטיוטא האחרונה.

לא, אני מדבר על מה שהיה לפני כן כאשר הייתי יושב-ראש הוועדה וישבת אצלי. אני רוצה לדעת האם הדוח הזה יושם. קודם כל, תעשה שם סדר. אחר כך תבוא לאנשים הפשוטים האלה. אתה אמרת לי שאתה יוצר איזשהו מנגנון שמראש כבר יודעים שלא קולטים ממדרגה כזאת או אחרת ואז אני שואל, איך הם נכנסו? אם כבר אתה מפטר, אז בוא תטפל קודם כל בבכירים. אני רוצה לראות אותך מתעסק בבכירים החזקים ולא באנשים החלשים האלה שאין להם ארגון, ושהם לא שייכים לא להסתדרות ולא לאף אחד. חברת הכנסת יחימוביץ הלכה לבית המשפט כדי לראות איך הדברים מתנהלים.

גם חבר הכנסת מרציאנו היה שם.

כן. למרות שבית הדין לעבודה פסק משהו, קח את זה כאתה כשרביט בעקבות פנייתה של ועדת הכלכלה של הכנסת ותטפל בכל אחד מהעובדים, אלא אם כן אתה אומר שישנו עובד מרושל לגמרי ושאתה לא יכול יותר איתו. אם האנשים באמת לא מתאימים למערכת, בסדר. אבל בגדול, תעשה מעבר ל-70 עובדים. כולנו יודעים שעוד חודשיים שלושה תקבל עובדים חדשים. לכן אני מציע לך לא לקלוט עובדים חדשים בעתיד ובמקום זה תשאיר את העובדים הקיימים שכבר יש לך, למעט קבוצה קטנה של אנשים שאתה באמת חושב שהם לא מתאימים למערכת. אני חושב שהמערכת צריכה להיות בריאה, ומי שלא מתאים למערכת צריך להיפלט ממנה בסיוע סוציאלי כזה או אחר. מדובר כאן בחבר'ה צעירים, אנשים שגמרו חמש עד עשר שנים. לכן, לפנים משורת הדין בעקבות פנייתה של ועדת הכלכלה, תסתכל שוב על 140 העובדים האלה, ותגיד שמתוכם אתה לא יכול לחיות עם ארבעה- חמישה מהם כי זה נזק למערכת ואותם אתה יכול להוציא. אבל, תקלוט את שאר העובדים ותעשה לך הגבלה שבשנתיים הבאות אתה לא קולט אף עובד בתמורה לזה.

אדוני היושב ראש, אני רוצה לקדם בברכת מזל טוב את יושב-ראש סיעת העבודה, אני מאחל לך שתתקדם הלאה.

כמו שקודמיי אמרו, אני לא ידעו מה כי תלינו על מר גבי אופיר. יש את זה בהרבה סקטורים, יש הרבה סקטורים שבאופן קבוע מפטרים. יש סקטורים שמחזיקים עשר שנים עובדים ובסוף כל שנה שולחים להם פיטורים. חברת הכנסת יחימוביץ, יכול להיות שאנחנו צריכים לחוקק חוק ולהגיש ביחד. שנה שנתיים אפשר להחזיק באופן ארעי עובד. אבל לא יכול להיות שיחזיקו עובדים ארעיים במשך עשר שנים, ובסיום כל שנה ישלחו להם פיטורים. אם אנחנו רוצים להתגבר על זה צריכים לחוקק חוק. לא מדובר דווקא בסקטור הזה. צריך לדעת שאחרי כל פיטורים יש משפחה ויש לזה השלכות חמורות. צריך לראות כיצד ניתן לצמצם את הפערים.

במשק יש רעה חולה. יש את התופעה הזאת בחברת חשמל, ובר מינן יש גזרה מהשמיים אסור שיעבדו מעל עשר שנים כי אז זה פוגע בהיררכיה המשפחתית שם.

בחברת "קוקה-קולה" למשל שגם בה יש עבודה עונתית. פעם אחת נחשפתי לסכסוך עבודה שם כאשר הם עשו ניקיון של כל הוותיקים. ידוע שבקיץ שותים יותר, ואז מה עושים כדי שלא לפטר עובדים? בקיץ עושים הפרשה לקרן חורף. יש מענה ופתרון. אי אפשר לומר לאנשים שיבואו לעבוד בעונת התיירות, כך בבתי המלון וברשות שדה התעופה, ואני לא יודע לאן תלכו בחורף כשאין הרבה עבודה. אנחנו באנו לכאן לפני 57 שנים כדי להקים מדינה, אנחנו לא בעסק כלכלי.

נאמר כאן שזוהי בעיה תפעולית, ובבעיה תפעולית לא מוותרים על 300 מיליון שקל לחברה שזכתה במכרז. אני לא אתן גרנטי לשום חברה שזכתה במכרז ב-300 מיליון שקל. הייתי מחזיק אותם עוד עשר שנים, אם לא יותר.

חבר הכנסת מרגי, אתה מציע קרן חורף וזה דבר מעניין.

מדובר ב-70 עובדים.

היום זה 70 עובדים, פעם זה היה 250.

עד היום כאשר הלכו בהסכמה עם העובדים הגיעו להבנות, ולא היה מצב שנכנסו למבוי סתום. כשרוצים לכופף ידיים אז זו התשובה וזה הסבל שסבלנו בתקופת העיצומים בשדה התעופה. לכן, צריך ללכת יחד עם העובדים. אני מבין שלמפעל ולחברה יש צרכים, אבל צריך לעשות את זה בשפיות. יש פתרונות לעונתיות.

למה הסכמתם ל-74 עובדים?

אנחנו אגב לא מסכימים, הם הסכימו.

לאחר ההחלטה של בית הדין הארצי לעבודה שחייב את העובדים לחזור לעבודה ואפשר להנהלה לפטר עובדים, ואנחנו כהסתדרות חייבים לכבד את החלטת בית הדין וכך אנחנו נוהגים, אני רוצה לברך את יושב-ראש ההסתדרות ואת ההנהלה שאתמול הסכמנו והגענו לאיזשהן הבנות והגענו להסכם לפחות מההחלטה הקשה הזאת להציל 70 משפחות מתוך 144 המשפחות שהיו אמורות להיפלט החוצה, כאשר מדובר פה בעובדים טובים ומסורים, עובדים שנותנים את המיטב.

האם הסכמתם בגלל שבית הדין חייב?

בית הדין כמובן חייב את העובדים לחזור לעבודה.

תודה רבה. האם יש לך כמה מילים ל-74 האנשים המפוטרים?

ליבי איתם. הלוואי ויכולנו להחזיר את כל העובדים ולהשאיר אותם בעבודה.

חברת הכנסת תירוש, אני מציע שתסתכלי על הדיון הזה לא במונחים סוציאליסטים ולא במונחים קפיטליסטים ולא משק חופשי, אלא תביטי על הדיון הזה כעל דיון שבא לשמוע את כל הצדדים, ולשמוע איך מטפלים באנשים שהם תלושים מכל זרוע חזקה. אף אחד לא נכנס לשאלה כמה עובדים צריך לפטר. אני שותף לחברי הכנסת יחימוביץ ומרציאנו, ויש פה ניצול מצב. זוהי תחושתי האישית, ולכן ישנו כאן המנכ"ל והיועצים המשפטיים. אנחנו רוצים שהם ישכנעו אותנו שאין פה ניצול מצב. כך אני רואה את הדברים. אני רואה ניצול ציני של אנשים כנועים ומפוחדים ושלא יודעים מה יקרה איתם ועם המשפחות שלהם מחר, וכל זאת במסגרת טיפול בתכנית התייעלות. זה העניין. יש אלפי פיטורים ביום במשק, וזה לא הגיע לוועדת הכלכלה. אנחנו יודעים שהמשק חופשי עד אשר יקרה אחרת.

זה לא הגיע כי זה לא הפריע לציבור הנוסעים, וזה לא עשה מספיק רעש.

סליחה, לא.

אז למה אנחנו לא מטפלים באחרים?

משום שזה לא תפקיד שלנו, כי יש שם איגודים וארגונים. את יודעת שדעתך חשובה לי ואת חברה בכירה וחשובה פה. את היית מנכ"לית משרד החינוך, עשית כמה דברים בחיים. את יודעת על מה את מדברת ולכן יש לי כבוד אליך.

אני חושב שזה רעיון טוב לדון גם במקרים אחרים.

אני רוצה שתביני שאנחנו לא באים לנהל את רש"ת, זה לא תפקידנו. גבי אופיר יודע לעשות את זה יותר טוב מאיתנו. הדיון הוא על הקבוצה הזאת של האנשים הכנועים שעומדים בצד. זרעו בה פחד, וממשיכים לזרוע בה פחד. אני מודיע לך ש-74 העובדים האלה שלא יודעים מי מהם ילך הביתה, כולם עכשיו יהיו פודלים כדי שהם לא ילכו הביתה. לי זה נראה כך, אני מאוד מקווה שאני טועה ושאני "משמיץ" את רשות שדות התעופה.

אולי אני תופסת אחרת את התפקיד שלנו כחברי כנסת, אבל אני חושבת שתפקידנו כחברי כנסת הוא להתייחס לדברים במאקרו. אני חושבת שהתפקיד שלנו הוא לעשות שינוי בחקיקה במקומות האלה בדיוק כפי שאני אמרתי. או שלא מכיר במושג של עובד ארעי או שמכירים במושג אבל משפרים את מצבו באותם תנאים שהוא צריך להיות מפוטר כמו ההצעות שהצעתי.

הפתרון האוניברסאלי הוא ברור וידוע.

אני עובד בשדה התעופה משנת 1999 כסבל במחלקת מיון. אני עובד ארעי. חבל שאין פה עובדים קבועים, וזו באמת השאלה שאני רוצה להפנות להנהלה.

יש כאלה שבזמן העבודה שלהם הם יותר שוכבים על הגב ומסדרים מזוודות, יותר מאשר על הרגליים. רק תדעי באיזה ציבור מדובר.

שיקולי ההנהלה הם שיקולים כלכליים של ייעול. חבל שלא באו כמה עובדים קבועים עם דרגות גבוהות שבזמן שאנחנו מפוטרים הם עובדים שעות נוספות. אני שואל את השאלה הזאת מהיום הראשון שאני עובד ואף אחד לא יכול לענות לי עליה. זוהי השאלה שהכי מציקה לי. אם אני צריך ללכת הביתה ועובד בדרגה 23 יבוא לארבע שעות הנוספות, כשארבע השעות הנוספות שלו זה משכורת שלי ושלו ושל עוד שניים. אני שאלתי את הממונים ואנשים אומרים שאין להם תשובה, ואין גם מי שייתן תשובה. אני פעם אחת רוצה לשמוע מה השיקול.

צודק.

בעבר היתה נכונות, היום יש הרגשה שיש התנגשות בין שני גושים גדולים. אני זוכר שבתקופת המתיחות במפרץ היתה נכונות. עבדתי שליש משרה, עבדתי רק שישי-שבת. עזבתי את המשפחה, את שולחן השבת, בא בתשע ועובד בשבת, וחוזר לעבוד בשבת בצהריים כדי לגרד את ה-3,500 שקלים עבור לימודים. אני רוצה לדעת למה עכשיו אין נכונות. היו תקופות גם יותר קשות. העניין הזה מציק לי, כואב לנו.

אני רוצה לשאול פרובוקטיבית. במסגרת ההסכם שלכם עם ההסתדרות וועד העובדים לגבי ה-74 עובדים שנשארים. אדוני, האם אתה יכול להגיד מה היו הפרמטרים שלך בסופו של דבר לגבי ההישארות של 74 העובדים? יהיו אלה שוב אלו שקרובים, אלו שלוחצים. אני לא סתם שואל את השאלה הזאת. פגשתי ברשות שדות התעופה עובד מסכן שאין לו אבא ולא חבר, ולא דוד ולא דודה. מדובר בעובד מצוין שימצא את עצמו בחוץ, ואני אומר את זה באחריות.

למה אתה חושד בכשרים? אנחנו הולכים לסדר כך שלא יפטרו אנשים בכלל.

אני בעד. כבר לפני חודש ידעתי שיישארו 60 – 70 עובדים.

נכון, הוא אמר לי את זה.

אני אשמח מאוד שהמושג שמדבר על עובדים ארעיים יוסדר באיזשהי צורה גם במשק וגם אצלי, כך שלא ייקלעו למצבים שבהם אנשים יצטרכו להיות מפוטרים.

מה זה "ייקלעו"? אתה יצרת את המצב הזה. יש לך שליטה, אתה המנכ"ל. זה בידך.

הארגון עובד לפי פרמטרים תפעוליים, התייעלותיים, כלכליים. זה תפקידנו על מנת את תשתית התעופה במדינת ישראל.

תסביר למה נתתם 300 מיליון שקל הנחה לריצ'ארדסון. זה חלק מהבעיה התפעולית.

לא, זה לא קשור.

אם לא הייתם מוותרים על 300 מיליון שקל, אז היה לכם בכיס 300 מיליון.

אז היום הרשות היתה מתמוטטת.

בכלל לא בטוח.

אתה לא בקי בנתונים.

אני רק מבקש לקבל תשובה.

האם נתתם 300 מיליון שקל הנחה?

אני חושב שאפילו יותר, אמרתי בלשון המעטה.

שם היד רחבה. לריצ'ארדסון יש קביעות.

אגב, כל הנופשונים שלהם הם לא בארץ אלא רק בחו"ל.

הרשות אינה מסוגלת בכמות הקבועים הקיימת כיום, על אחת כמה וכמה על תוספת קבועים נוספת בתוך הארגון.

- - -

סליחה, אתה לא תדבר כך לחברי כנסת. אם זה לא מוצא חן בעינך קום וצא. אני אבוא אליך אני אכבד אותך. כשאני אומר לך שהנופשונים של העובדים הם בחו"ל, אז תבדוק איפה היו הנופשונים בשנה שעברה של יום האישה. אל תתווכח איתי על נתונים, אני יכול לתת הוכחות. כמו שאמרת שעובדים לא מרוויחים 20 ו-11 אלף שקל בישיבה הקודמת.

יורם, מותר להגיד - - -

מה את כל כך מגינה על רשות שדות התעופה?

אני לא מגינה עליהם, אני לא אוהבת את הגישה הזאת שאנחנו יושבים פה ולהם לא מרשים, ולהם לא מרשים. אם דיון אז דיון, תכבד גם את הבן אדם.

אני מאוד מכבד.

אם מישהו פגע בך, אני מתנצל.

שלא יערער באמינות שלי, אני לא משקר.

אני לא אמרתי שאתה משקר. אבל, מה אתה צועק?

מה את באה לחנך? ברצינות. כשקוראים לי שקרן אני מתעצבן.

הוא אמר שקרן? הוא לא אמר שקרן.

לא ניתן להגדיל את מצבת העובדים הקבועים. אני מזמין את חבר הכנסת דוד טל לגבי כל הנושא של זכיינים. זה לא ריצ'ארדסון בכלל.

אמרתי סקאל.

מה החיסכון שיהיה כאן?

למה יום אחד? הוא שאל אותך שאלה קונקרטית, תענה לו.

אנחנו הגבנו על מסמך הטיוטא של מבקר המדינה, ואמור לצאת סיכום.

זה כבר מעקב. יש דוח קודם.

אנחנו מדברים על הטיוטא האחרונה.

גבי, איזו בשורה יש לנו לאנשים האלה? לפי מה? תן פרמטרים?

אנחנו מיישמים את הדוח באופן מלא על-פי הנחיות מבקר המדינה. אנחנו אולי התאגיד היחידי במדינת ישראל שלקחנו אותו ומיישמים אותו אחד לאחד.


לגבי העובדים הארעיים – אומרים פה שאין להם ייצוג, ושעושקים וכן הלאה. עובדי הרשות הארעיים והקבועים יש להם ייצוג מלא של הוועדים ושל ההסתדרות. אני לא רוצה שתהיינה אי הבנות. הם זוכים בדיוק כמו אחרים מתקציב הרווחה, והם מיוצגים באופן מלא.

האם הם מיוצגים על-ידי הוועד הקיים?

הוועד הקיים וגם - - -

סליחה, בבית הדין לעבודה הם לא יוצגו, נקודה. לא היה להם נציג, וההסתדרות אף הדגישה שהיא לא מייצגת אותם. יכול להיות שאני לא שמעתי טוב, תקנו אותי אם אני טועה.

חברת הכנסת שקבעה פה שהם לא מיוצגים, טעות בידה. בית הדין ראה באופן מלא את האחריות והייצוגיות של הוועד הכללי, ושל ההסתדרות, על-פי פסיקה של בית דין. אפשר לומר מה שרוצים.


נשאלתי האם אני יכול לוותר על הדבר הזה? המשמעות היא שאנחנו הולכים לפגוע בכל האוכלוסייה באופן מלא. אנחנו לא התכוונו להשאיר את 70 העובדים. תהיה פגיעה מסוימת. נבדוק את השעות הנוספות של הקבועים. נמצא איזשהו הסדר מסוים במקסימום כך שאנשים שנשארים לא ייפגעו. אבל, אני לא יכול להגיד האם אפשר לוותר על הכול. לפני שאני חותם על מכתבי השימוע, אני עושה הכל כדי לדעת שזה סוף הדרך.

האם רשות שדות התעופה מתמוטטת אם הם נשארים?

זה לא בראייה של התמוטטות, אלא הראייה היא שעל כל חודש שכזה זה סדר גודל של מיליון, מיליון ומשהו שקל. זה חריגה בתקציב שמאושר לי. המשמעות של ההחלטה להשאיר את ה-70 עובדים, היא מיליון שקל.

זה 12 מיליון שקל לשנה?

מה שהוחלט אתמול בהסתדרות זה מה שנראה לי במקסימום שאפשר. לגבי העתיד – אנחנו התחלנו אתמול במפגישה עם ההסתדרות במטרה לבדוק אפשרות של יצירת אופק כך שהעובד הארעי לא יהיה מאוים בתאריך זמן. אבל, המעמד שלו הוא מעמד מסוים, והסמכויות הן סמכויות הנהלה באופן מלא. בואו לא נקרא לאותם עובדים עובדים ארעיים, המושג ארעי מפריע. לצורך העניין, הם לא מפוטרים לאורך תקופה ארוכה מאוד, ללא הגבלת זמן. גם על זה חשבנו אתמול, וכשהתחלנו לגלגל את הדברים עם ההסתדרות נתקענו מהר מאוד. אנחנו אמרנו: בואו לא נתקע, קודם כל נבשר על השארת 70 עובדים כפי שיושב ראש ההסתדרות רצה.

האם אתה מתכוון שתהיה להם איזשהי קדימות לפני כל עובד חדש שירצה להיכנס?

המשמעות של הכניסה הזאת היא שהיא לא מסוכמת כרגע לא על דעתי ולא על דעת ההסתדרות. היא צריכה להיות מוסדרת בהסכם קיבוצי. חבר הכנסת טל, אנחנו לא הצלחנו למצות את הדבר.

הרעיון שלך הוא טוב, אבל אם היית אומר לי שהעובד יישאר כעובד ארעי, אבל אתה לא מכניס אף לא עובד חדש אחד אז בסדר. אם אתה צריך מישהו אז תיקח קודם כל מהם.

הכיוון הוא כיוון של חשיבה קדימה.

קורה לי משהו באופן מפתיע בנושאים שונים, בנושא הזה של רשות שדות התעופה, ובנושא נוסף שטיפלנו בו. פה כל פעם שאני מטפל, דווקא מאותו מקום אני מקבל הרבה מאוד דברים מאוד לא נעימים. אדוני מנכ"ל רשות שדות התעופה, אני אומר את זה לפרוטוקול. יכול מאוד להיות שאני אצטרך להעביר לך מכתב כתוב בעניין הזה. זה גובל אפילו באיומים דרך עיתונאים שמופעלים על-ידי אנשי משרד לובינג שעובד אצלך. זה קורה לי פעמיים במשך חודש מאותו כיוון. אני רוצה שתדע את זה. אני מדבר על משרד טל-זילברשטיין שעובד אצלך. באופן מפתיע מאז שפגשו אותי האיומים ממשיכים שוב, הטלפונים. אגב, מאותם אנשים.

לך ליועץ משפטי, זה לא יכול להישאר כך.

אני בהחלט אפנה.

אני מציע שבסיכום הדיון של הוועדה אנחנו נאמר שכיוון שברשות שדות התעופה יש מציעות קבועה של תנודתיות בתעסוקה, אנחנו מצפים ומבקשים מהרשות להביא אלינו תכנית איך אפשר לנהל את התנודתיות הזאת תוך שמירת התעסוקה של העובדים, וחלוקת העבודה בין העובדים הקיימים. ברור שאם יש תנודתיות אז העובדים יצטרכו לעבוד פחות בין העובדים הקבועים והארעיים. תכנית כזאת היא אפשרית, היא ריאלית. אני חושב שאנחנו כוועדה יכולים לבקש אותה.

אדוני היושב ראש, אני מציעה שאתה תפנה באופן אישי בשמנו למנכ"ל רשות שדות התעופה ותבקש ממנו להודיע לכל העובדים שהם אינם מפוטרים. נראה לי שהרשות תוכל לעמוד בזה. זו תהיה מחווה של רצון טוב בתור אקט מקדמי. אני בטוחה שהוא לא יוכל לסרב לבקשתך.


אני מאוד סומכת את ידיי על הצעתו של חבר הכנסת חנין. אנחנו לא יכולים להשלים עם השיטה הזאת, אנחנו מוכרחים למצוא לה פתרון. אני מבקשת ממך לזמן ישיבה נוספת בעוד טווח זמן סביר כדי שתבהיר לנו ההנהלה איך היא לא חוזרת ומפטרת עובדים. שמענו כאן משחר אמירה מאוד מאוד עמוקה ונכונה. הוא שאל, למה עובדים אחרים מקבלים כל כך הרבה שעות נוספות כשאותם שולחים הביתה? אולי צריך לעשות כאן ויסות של השעות הנוספות לעומת הזמניות. יש לי עוד הרבה מה להגיד. אבל כאן קונקרטית אני מבקשת שתפעיל את כובד משקלך כדי ששום עובד לא ילך הביתה.

אני מקבל את דבריה של חברת הכנסת יחימוביץ, אבל אני מציע עוד דבר. בוועדת הכלכלה יש ועדות משנה לנושאים מרכזיים. רשות שדות התעופה הוא בהחלט נושא מרכזי. הם לא אחת נמצאים וסמוכים על שולחנה של ועדת הכלכלה. מעבר למה שקורה בהתנהלות של רשות שדות התעופה, אני חושב שעניין העובדים הוא חלק מאיתנו. אני מציע להקים ועדת משנה שתעקוב גם אחרי דוח מבקר המדינה כדי לדעת שהדברים בוצעו, וגם כדי שנדע בסופו של דבר שבשנה הבאה לא נשב פה שוב בדיון על אותו עניין, צריכות להיות איזשהן מסקנות לוועדה.

אולי ועדה משותפת לוועדת הכלכלה ולוועדה לביקורת המדינה.

אולי ועדה משותפת.

צריך לדעת מה יהיה עם היושב ראש שם.

אני אנסה להעלות כמה סעיפים שיתנו תשובה מחברת הכנסת רונית תירוש ועד חבר הכנסת דב חנין. אני אציע הצעה ואם יש הערות, אז בבקשה.


ראשית, הוועדה תובעת מרשות שדות התעופה לבחון מחדש ולפני ה-15 בחודש המועד להוצאת פיטורין, את החלטתה בעניין פיטורי 74 עובדים לצמצמם עד המינימום, או לבטל בכלל את הפיטורין של עובדים אלה המועסקים ברשות מזה זמן רב, ולהעביר לוועדה את הקריטריונים לפיטורין, וזה הכי חשוב. אנחנו רוצים שתהיה שקיפות. אמר פעם שופט כי אור השמש הוא המחטא הכי טוב. בואו נעבוד בשקיפות, נשים את הדברים על השולחן. אני חושב שזה יניח את דעתם של הרבה אנשים.


שנית, חבר הכנסת מרגי הציע "קרן חורף" או קרן עונתית. אני מציע לבחון את נושא קרן חורף ואת נושא ניוד עובדים לפי תנודתיות עונתית.


לגבי הטיפול הגלובלי בעובדים ארעיים – אני חושב שהנושא הזה צריך להיות בוועדת העבודה והרווחה. ניתן לטפל בזה אפילו באמצעות חקיקה. לקואליציה יש הזדמנות עכשיו בגלל התקציב. אני מן הסתם לא תומך בתקציב. אני לא תמכתי גם כשהייתי בקואליציה, האם אני אתמוך כשאני באופוזיציה?

אבל, יש דיבורים על משא ומתן.

אין שום דבר. גם אם אני בקואליציה אני מתחייב שאני לא תומך, בטח לא בתקציב כזה.

אני מציע שנושא החקיקה או הסדרת נושא העובדים הארעיים יגיע לוועדת העבודה והרווחה כי זה הטריטוריה שלה. צריך לגבש חוק שיחול על כולם, ואז יבוא לכאן גבי אופיר ויגיד שהוא מכבד את החוק ושאם לא יהיו עובדים ארעיים אז לא יהיו עובדים ארעיים.

יש לקדם איזשהי תכנית שלהם להתמודדות עם התנודתיות. אני לא רוצה שנחזור לסרט הזה עוד שנה. שיביאו תכנית איך נראה להם להתמודד עם התנודתיות. הרי זה לא דבר שיפתיע, גם בחורף הבא יהיו פחות נוסעים. ישנם דברים אבסורדים. למשל, עובדים קבועים שמקבלים שעות נוספות. זה לא דברים כלכליים.

יש שם את העניין של קרן חורף, וניוד עובדים. אתה קורא לזה תנודתיות. מבחינתי, אם אתה מוריד אותו ממשרה לחצי משרה, אז אתה מנייד אותו לסטטוס אחר.

מה עם נושא ועדת משנה?

המנדט שלנו הוא לא לדון ביחסי עבודה, זה מנדט של ועדה אחרת. אנחנו הרגולאטור של משרד התחבורה ושל רשות שדות התעופה. בעוד שבועיים הם יגיעו לכאן כדי לבקש אישור אגרות.

העובדים כן מיוצגים. הם חברי ההסתדרות, הם משלמים מס חבר.

רובי ריבלין שהוא חבר בכיר בליכוד ומועמד לנשיאות המדינה, תמיד אומר לנו: "אתה כל כך צודק, אבל לא הצלחת לשכנע". אתם אולי צודקים, אבל לא השתכנעתי ש-50 עובדים האלה מיוצגים.

יש כאן התארגנות אוטנטית מהשטח. אנחנו אומנם לא עוסקים ביחסי עבודה, אבל בוא אולי אתה תפנה בקשה למנכ"ל שלא יבואו חשבון עם האנשים שהיו ראש החץ של העובדים, ושהם לא ימצאו עצמם ראשונים עפים הביתה, כי זה מה שהולך לקרות.

עו"ד פינברג, לא שמעת על דברים כאלה עם הניסיון העשיר והגדול שלך? היו דברים בגו.

אני מלווה את הרשות הרבה שנים.

סליחה, תענה לי על השאלה.

שמעתי. אני מלווה את הרשות הרבה שנים. פעם ראשונה אחרי הרבה שנים, ואני אומר את זה במלוא האחריות עם כל המוניטין הקטן שיש לי, שהחלטות מתקבלות כאשר כל הצוות שיושב מאחורי הוא צוות של אנשים צעירים שרחוקים מפוליטיקה, ומכל הדברים שהרשות הזאת היתה אכולה בהם.

אני רוצה לחדד את הדרישה ולהביא את זה גם להצבעה כך שההצבעה הזאת התקבלה פה אחד בוועדת הכלכלה. אם כן, אנחנו דורשים שלא יצא אף מכתב פיטורים לפני שהוועדה תקבל את הקריטריונים והפרמטרים איך אתם קובעים ולפי מה אתם מחליטים על פיטורים?

מה פתאום?

אתה אמרת ראשון מה פתאום, אין לי שום בעיה.

בית הדין קבע שהרשות רשאית לצאת במכתבי שימוע ופיטורים לא לפני ה-15 בחודש.

אנחנו לא טוענים שזה לא תקין.

אפשר למוסס את ההחלטות של בית הדין הארצי הזה.

אף אחד לא מנסה למוסס. אנחנו בסך הכל רוצים לדעת כשבן אדם נשלח הביתה - - -

בית הדין לא כפה עליכם לפטר? זה מוצג כאן בצורה מעוותת כאילו הם קיבלו הנחיה מביתה דין לפטר. האם הם יועמדו לדין אם הם לא יפטרו?

אנחנו מנהלים את הרשות, לא בית הדין וגם לא את.

מר קדוש, אני חושב שאתה עשית דבר שהוא לא נכון לעניין. לא פגעת בי, חלילה. אתה עובד ציבור, כשאתה תחזיק עסק או משרד עורך דין, תעשה בו מה שאתה רוצה. אבל אתה איש ציבור כמוני וכמו שאר חבר הכנסת. אתה מנהל בכיר בחברה ציבורית. חייבת להיות לך רגישות. כשוועדת הכלכלה של הכנסת מבקשת, דורשת, או תובעת משהו, אתה לא יכול להגיד מה פתאום.

תקבל את זה היום.

אני רוצה שההצעה תקבל תוקף של הצבעה. מי בעד? מי נגד?





ה צ ב ע ה




ההצעה אושרה פה אחד.

עבר פה אחד. תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20.