כנסת פתוחה

הכנסת השבע-עשרה

PAGE
1
הוועדה לענייני ביקורת המדינה

6.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 28
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה

שהתקיימה ביום שני ט"ו בחשוון התשס"ז (6 בנובמבר 2006) בשעה 12:30

דיווח יו"ר ועדת המשנה לנושא "ההתנתקות", ח"כ עמירה דותן, למליאת הוועדה

על פעילות ועדת המשנה ועדכון מצב קיים ע"י ראש מנהלת סל"ע.

עמירה דותן – יו"ר ועדת המשנה

אורי אריאל

זאב אלקין

עמוס סלייפר – משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה

דגנית שי – סגנית מנהל אגף, משרד מבקר המדינה

יונתן זקן – מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

תמר מנס – מנהלת אגף, משרד מבקר המדינה

שמואל גולן – משנה למנכ"ל, משרד מבקר המדינה

עוזי ברלינסקי – משרד ראש הממשלה

מרדכי אלימלך – רמ"ט סל"ע, משרד ראש הממשלה

עו"ד ריקי לוין – מרכזת מטה התיאום הארצי, משרד החינוך

זאב אלדר – מפקח כללי, משרד החינוך

ניר רייס – אגף תקציבים, משרד האוצר

מנחם וגשל – מנהל אגף לשירותי תקון ונוער מנותק, משרד הרווחה

צביה שמעון – מנכ"לית מנהלת סל"ע

עדיאל שמרון – סגן ראש מנהלת סל"ע

דניאל שטחל – מנהלת סל"ע

אוריאל אבני – מנהלת סל"ע

יעקב זיגדון – סמנכ"ל השמה, שירות התעסוקה

דבי רוזן – קידום יישובי הקבע, מזכירות נווה דקלים, ניצן

יגאל מעודד – יו"ר נווה דקלים

יהודה קלימי – יועץ שר התמ"ת, משרד התמ"ת

ישראלה אלימלך – ועדת יזמי א.ת. ארז

לאוניד אלימלך – ועד יזמי א.ת. ארז

יוסף דיין – ועד היזמים, ארז

ישי אלגון-הלוי – גנים

יעקב רוזנבלט – הנהלת יד חנה

אלכסנדר רקובשצ'ק – הנהלת יד חנה

ולדימיר רקובשצ'ק – הנהלת יד חנה

ריטה רקובשצ'ק – הנהלת יד חנה

חמוטל כהן – ועד מתיישבי גוש קטיף

ליאור כלפה – יו"ר ועד מתיישבי גוש קטיף

מלכיאל בלס – משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים

איתי אהרונסון

חנה פריידין

שרון רפאלי
דיווח יו"ר ועדת המשנה לנושא "ההתנתקות", ח"כ עמירה דותן, למליאת הוועדה על פעילות ועדת המשנה ועדכון מצב קיים ע"י ראש מנהלת סל"ע.

אנחנו עוברים לנושא השני בסדר היום, ברשותכם. אני אשמח אם חברי הכנסת יכבדו בנוכחותם גם את הנושא הבא. הנושא הבא הוא נושא כאוב שאפשר לומר במשפט אחד שהוא בושה לאושיות המדינה שכל-כך הרבה זמן אחרי העקירה מגוש קטיף עדיין לא נמצא מזור ומרפא לאוכלוסייה הנעקרת. הוועדה לביקורת המדינה מצאה לנכון לכונן ועדת משנה שתתמקד בסוגיית העקורים. זכינו שבראש הוועדה הסכימה לשבת חברת הכנסת עמירה דותן. היא עשתה את עבודתה נאמנה- -

זה אומר שסיימנו?

ממש לא. אני מאוד מקווה שהסוגייה תיפתר בהקדם, ואז לא נצטרך ועדות משנה מסוג זה.

ביקשתי מחברת הכנסת דותן להביא את דבריה בפני הוועדה. אני מתנצלת, אני צריכה לצאת. אני מסמיכה בזאת על-פי התקנון, את חברת הכנסת עמירה דותן לשמש מחליפתי בניהול הוועדה. אני מתנצלת על היעדרותי מהישיבה, אנחנו נדבר רבות וארוכות. מי שמכיר אותי יודע שהנושא קרוב מאוד ללבי והייתי מאוד רוצה להמשיך לשבת אתכם פה, אבל מה לעשות שבבית הזה יש התנהלויות שמכתיבות את סדר היום. אני מתנצלת. ראו כאילו אני אתכם בכל האמירות, אני יודעת לאן נושבת הרוח. שתהיה לכם המשך ישיבה ראויה ונביא לתוצאות טובות. תודה לכולם.

לא להאמין, אבל עברו 5 חודשים מאז שחבר הכנסת יורי שטרן ביקש ממני לעמוד בראש ועדת המשנה לנושא המפונים. גם אני שולחת לו כמו כולנו ברכות חמות להחלמה מהירה. כשיורי פנה אלי אז לא הבנתי את גודל המשימה ולא חשבתי שייקח כל כך הרבה זמן. באתי משנים רבות של עבודה בצה"ל, מקום שעושים בו עבודה הרבה יותר מהר. אני מוקירה מאוד את הרעיון של יורי משום שהוא הבין שצריך להקים על זה ועדת משנה. אני מודה לו מאוד על האמון שהוא נתן בי.

העבודה בוועדה היא עבודה משותפת לוועדת המשנה ולשדולה עם יושבי הראש שלה: חבר הכנסת אורי אריאל וחבר הכנסת זאב אלקין. אנחנו לא רואים לא גבולות גזרה ולא גבולות עשייה, אלא אנחנו חדורים בשליחות להפסיק את ועדת המשנה ולראות כי בא לציון גואל, ויש מקום מסודר ומאורגן למפונים מגוש קטיף ומהשומרון.

אני רוצה לומר יישר כוח לוועד מתיישבי גוש קטיף – לליאור ולכל הקבוצה. זאת קבוצת אנשים כל-כך חרוצה ואכפתית, עם היד על הדופק, שיש בה מנהיגות שעושה לנו את המוות, ובצדק. מצד שני עושה גם רוגע, אפשר לסמוך עליכם. אני מאוד מעריכה ומאוד מודה, אני מרגישה שאני לא לבד בעניין הזה. אתם באמת מנהיגים מאוד יפה את הוועדה ואת המתיישבים ויישר כוח.

בחודשים האחרונים הצטרפה לנושא חברתנו צביה שמעון שקיבלה את תפקיד מנהלת סל"ע המורכב. אני שמחה מאוד שאת נמצאת כאן וגם אנשי המנהלת כי בוודאי לכל אחד יש התוספות שלו להאיר דברים ולשים אותם על דיוקם.

מהם ההישגים לאחר 5 חודשים? ההישג הגדול ביותר הוא הלגיטימציה – מדברים בנושא, מטפלים בנושא. ועדות הבית רואות לנכון להקדיש לנושא דיונים. יושבת ראש ועדת הכנסת קראה לכל יושבי ראש ועדות הכנסת לערוך סיור ולראות במה דברים אמורים. כלומר יש נראות טובה יותר ממה שהיה לפני כן, ומבחינה זאת חברי הכנסת אורי אריאל, זאב אלקין וכולנו הצלחנו להביא לנראות של הנושא.

אני מרגישה כתובת וזכות להיות כתובת לאנשים מדהימים ולקהילות מדהימות, ואני מודה לכם על האמון שכל אחד נותן בי, בוועדה ובעשייה שלנו. זאת הרגשה מצוינת גם להרגיש כתובת וגם להיות לכם לפה, גם אם הפה הזה בינתיים מדשדש, והצורך עדיין גדול לעומת מה שאתם מקבלים.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה מטפל בזה אישית, וכפי שליאור ואחרים יודעים, בכל שיחותיי עם ראש הממשלה הנושא הזה הוא הנושא הראשון, ואנחנו כרגע מציגים מצגת כדי להביא אותה לפני ראש הממשלה, לפי הבטחתו שהנושאים יובאו לידיעתו, פיקוחו וטיפולו האישי. ביקשתי גם מלשכת ראש הממשלה וממנכ"ל משרד ראש הממשלה להביא עוד בשורה היום כי חשבתי שאולי נצא היום חדורים בקצת יותר חיוכים ובהרגשה שמשהו התקדם. אני מבינה שבוועדת השרים שהתקיימה אתמול הייתה החלטה שעד 15 בדצמבר תהיינה הגרלות גם בניצן, גם בניצנים וגם באשקלון בגולף; ולמדתי אתמול שקהילות חלוציות ויתרו על סעיף 85 או 86, שלפיו הן לא לוקחות קהילות חדשות דרך הסעיף הזה, אלא יש סעיף חדש, לפי החלטת ממשלה, שמאפשר להם את הקמת הקהילות החלוציות כפי שהם רוצים. נשמע מה אתם אומרים על זה, והאם זה בכלל "פטנט" ראוי שנוכל לטפל בו.

מול ההישגים המעטים – אני שוב אומרת, אני חשבתי שנעשה את זה הרבה יותר מהר ונוכל לטפל בדברים בסחף, וכבר היום תוכלו להיות עם תאריכי יעד איפה תגורו ואיפה לעבוד, מה קורה עם הילדים ועם הנוער.

ראשית, קצב הפתרונות הוא איטי מדי גם לעומת הפינוי שלכם. כל פעם אני שומעת שהפינוי נעשה בצורה מקצועית ומהירה בלוח זמנים ברור, ומאז שפוניתם קצב הטיפול והדרך שבו הוא נעשה שונה בתכלית השינוי. שנית, חוק חדש שכל אחד מתרגם אחרת חלק גדול מהסעיפים שלו. עיקר הקושי הוא בחוסר הישיבה יחד. כל אחד עדיין יושב לבד: הוועד יושב לבד, המִנהלת יושבת לבד, המבקר יושב לבד. אנחנו מנסים להפגיש את האנשים, והדיונים האלה הוא לזמן קצוב כי הבית הזה עובד בזמנים קצובים. אני קוראת פעם נוספת ומחזקת את ידיו של רענן דינור לעבוד בשיתוף. הרבה מאוד מהשיח המשותף, גם אם בהתחלה הוא יהיה כועס וישים דברים לא נעימים על השולחן, בסופו של דבר כולם מאחר שכולם רוצים לראות פתרון, הוא יביא לפתרונות שיהיו מוסכמים, ולא רק אחרי שכל אחד עושה את השבת לעצמו מנסים לראות איפה השבת מוצאת לה את הביטוי שכל אחד מבין אותו.

עדיין מסתכלים עליכם כעל משהו שהוא מחוץ לקונצנזוס. בתוך הבית יש כבר לגיטימיות, אבל מחוץ לבית אתם עדיין בעיה שמטפלים בה הרבה זמן. החברה הישראלית שכל-כך עייפה מכל מיני משברים ומבעיות שיש לה, די עייפה מלשמוע שוב ושוב את המצוקות, ולדאבון לבי לא ראיתי את ההצלחה הגדולה שלי כוועדה לסחוף אנשים נוספים כדי לעזור ולהפוך את זה לנושא חברתי. אני רוצה להודות לתקשורת שחלק גדול מאמצעי התקשורת עוקבים אחרי מה שקורה, ומאפשרים לנו להביע את הדברים ולהראות את ההתקדמות או את חוסר ההתקדמות בתחום הזה.

דבר אחרון, שאני אומרת בזהירות. יש אופי אחר לחיים מעבר לקו הירוק ואופי אחר לחיים בתוך הקו הירוק. חלק גדול מהרגלים, מציפיות ומכל מיני דברים שקורים מהמשבר ואילך מונָחים בהבדל הזה בין לחיות אחרת בגוש לבין לחיות אחרת בקו הירוק, כמו למשל כל אותם הסכמים שצריך לחתום עליהם, הבנת ההסכמים, לוחות זמנים ודברים נוספים.

הבעיה עדיין על השולחן, אנחנו מדשדשים בפתרון שלה. התסכול מאוד גדול כי יש פה הרבה אנשים מאוד טובים שמשקיעים הרבה מאוד זמן, אנרגיה ורצון, ואנחנו עדיין באותו מקום ולא רואים שזה מתקדם, אלא אם צביה תיתן קול קורא שייתן לנו הרגשה שדברים יכולים להיות אחרת.

אני רוצה להדגיש שלא מדברים פה על תרגיל תיאורטי או מחשבתי. יש פה אנשים שמוכרחים לדעת מה קורה אתם, אם לא אתמול, אז לפחות היום ומחר. אני רוצה להודות גם לחנה, המנהלת המדהימה של הוועדה. היא סיכמה את כל פעילות הוועדה עד כה: את הדיונים ואת הסיורים שהתקיימו. ההמלצה לדיון שלנו היום הוא סיכום של אותן פעילויות שעשינו, וכן קיבלנו תשובות ממנהלת סל"ע איפה כל נושא עומד מטופל או לא מטופל, ואיפה הקשיים. אני לוקחת את זה כמובן מאליו כי אנחנו לא נקריא את האינפורמציה, כי היא צריכה להיות המצע לדיון שלנו.

אם היא נכונה.

נכון. לכן זאת המלצה לדיון. אבל לא נתחיל להקריא מה כתוב בה. ממנו נצא הלאה ונראה איך אנחנו מתקדמים לפעילות.

השאלה שלי היא לא על הפרטים. למה בגדול לא יושבים יחד וזה מתמשך כל כך הרבה זמן?

הקושי הראשון הוא שלא יושבים יחד; והקושי השני הוא שיש המון ביורוקרטיה, המון רגולציות, המון דקדוקים כאלה ואחרים בסעיף כזה או אחר, שלהערכתי, כולם בני פתרון אם אנשים בחוכמתם ידעו שאנחנו יכולים ללכת לקראת פתרון. אלה שתי הלקונות שאם נתגבר עליהן הפתרון יהיה יותר מהיר.

בירכת את המנהלת החדשה של המִנהלת על התפקיד?

בוודאי, אנחנו עובדות הרבה יחד. חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.

תודה. הרב גפני, אני מוכן לברך את כולם פה בתור כהן, כולל אותך. כל יום אני עושה את זה וגם את ראש מנהלת סל"ע, הגברת צביה שמעון. אני לא חבר בוועדה, אבל אני משתדל להיות בסיורים ובדיונים האלה, קודם כל כדי להיות עם המתיישבים וגם כדי לראות אם אפשר לסייע במשהו. כבר אמרו חכמים: "כל המציל נפש אחת כאילו מציל עולם ומלואו". לא צריך להתעסק עם 1000 משפחות. הטיפול עד היום הניב פירות, אבל צריך לומר שאחרי 16 חודש יש הרבה מה לשפר. על זה אפשר להסכים. אני לא מחפש לתקוף אף אחד, אין לי חשבון עם אף אחד, יש לי חשבון עם עצמנו: האם נתנו תשובות לאותם אנשים שהמדינה החליטה להוציא אותם מבתיהם. נושא יישובי הקבע הוא רחוק מאוד מפתרון. אני מכיר את הנתונים, אז שמחתי לשמוע על ההתקדמות בפלמחים, ובשומריה הכול זז, לא הכול שחור. מטבע הדברים עוסקים בבעיות, לא עוסקים במה שסודר.

נכון מאוד.

בשמי ובשם כולם, תודה לכל העוסקים במלאכה. תסלחו לי שאני לא מזכיר שמות כי אני יודע שאפספס חלק.

הייתי רוצה לבקש, גברתי יושבת ראש הוועדה, שכשם שאתם עושים דוח סטטוס למה הגענו היום, תעשו תוכנית עבודה ותגידו למשל, שפלמחים ייפתר תוך 3 חודשים - זאת דוגמא שמתקדמת דווקא. אני מבין שזה תלוי באנשי פלמחים, באנשי אלי סיני ובעוד בעיות. בסדר, אלה החיים, אתם עוסקים במטֶריה הזאת, זה תפקידכם. אני בוודאי לא אתפוס אתכם, ואומר שאמרתם 3 חודשים והסברתם שהייתה תקלה וזה לקח 5 חודשים. אבל אם יש תוכנית עבודה זה מחייב את כולם, זה מכניס לשפה אחידה, וזה עוזר.

קצב התשובות לא מספק. לדוגמה, נושא היישובים הלא מוכרים עדיין בדיון. אני מבין שזה מסובך וזה תקדים. יש דברים שאני לא מבין כי לא שאלתי ולא אמרו לי ואני לא מבין. גם "לא" היא תשובה. אז אם מקבלים תשובה שלילית אפשר ללכת לבית-משפט ולעשות דברים אחרים; כשאין תשובה, ואנשים נמצאים באי ודאות, זה הכי חמור. תנו לאנשים ודאות. תזכרו מצדי רק את המשפט הזה. זה יהיה כך או אחרת, אבל תגידו להם מה זה. אדם שאינו יודע איפה בית הקבע שלו, ולא יודע מה יהיה לו ומה לא יהיה לו ואיך יהיה לו, לא יכול לחיות את חייו בשלום. לא עם עצמו, לא עם אשתו, לא עם ילדיו, לא עם סביבתו. זה לא עובד. אני לא מציע לאף אחד להיות במצב דומה לזה, לא כזה. כמו שעמירה ציינה, החוכמה היא לעשות אינטגרציה בין כל הדברים. אם תיפתר בעיה אחת ושמונה אחרות לא, תודה רבה, אבל זה לא יעבוד. כל מה שאמרתי הוא בגדר "אין מזרזים אלא למזורזים". ואני אומר גם תודה על כל מה שכן נעשה, אבל אחרי 16 חודש הגיע הזמן להעביר מהלך ולקבוע גם מועד סיום. אם אחרי מועד הסיום עוד יישארו בעיות, ומן הסתם יישארו בעיות, זה בסדר, אבל לא ייתכן שאין מועד סיום. תודה.

צביה תציג את תוכנית העבודה. אני רוצה לקחת את הדברים של אורי כדי לשמוע מהי תוכנית העבודה. כולנו יודעים מהן המצוקות והבעיות. מה תוכנית העבודה, מה קצב ההתקדמות, מהן המהמורות והבעיות, איפה אנחנו יכולים לעזור ואיפה מישהו אחר יכול לעזור?

על שולחנכם מונחות שתי חוברות: האחת היא דוח הסטטוס לסיכום פעילות שהועברה לחברי הכנסת. כשנכנסתי לתפקידי אמרתי שבשביל שקיפות וכדי לקבל הערות מכם נפרסם דוח סטטוס אחת לחודשיים-שלושה ונראה מה קורה כי אם אין לי חדש, אין חדש שאני אוציא עוד חוברת. לכן כאן יש פירוט בכל התחומים. לבד ממנה מונחת חוברת נוספת שהיא סיכום של דוח הסטטוס שהבאנו בוועדת השרים לענייני התנתקות. זה תמציתי. אני אעבור על זה במהירות, ואתם יכולים לעקוב אחרי.

נכון שעברו 15 חודש מאז ההתנתקות ונכון שהמצב קשה, אני לא אצבע בוורוד ולא אגזים ולא אספר סיפורים. המצב לא קל. אבל צריך לזכור כמה דברים: חלה התקדמות ניכרת, לצערי הרב, לא מספיק, ויש עוד המון לעשות. כדי לשמור על הקהילות כקהילות העברנו את כל האנשים לאתרים זמניים. אנשים יכלו לשכור דירות, ובזה תם הסיפור, ואז מטפלים מיד בקבע. המפונים עמדו על כך שיעברו בקבוצות, ואנחנו חשבנו שנכון לשמור על היישובים כיישובים עד כמה שניתן. לכן העברנו אותם קודם כל למלונות במשך תקופה ארוכה; בנינו אתרי קרווילות והעברנו אותם לאתרים הזמניים. זה לקח המון זמן. היו קהילות שדיברו איתנו רק כמה חודשים אחרי הפינוי, ואני לא אומרת את זה כביקורת, אלא כעובדה כדי להסביר מדוע חל העיכוב. עסקנו בסידור כל הקהילות באתרים הזמניים. במצבם הנפשי של המפונים חל שיפור אחרי שהם נמצאים באתרים הזמניים שלהם. זה לא מספיק, ויש עוד הרבה מה לעשות. התחלנו את הדיונים ואפשרנו לאנשים לבחור איפה הם יגורו באתרי הקבע. גם זה לקח זמן. שואלים אותי למה לא עשינו תוכניות ולמה הטבעות לא מוכנות – משום שיכול להיות שזאת גבעה שאין בה כלום, מתחילים מהתחלה. לכן התחלנו את התהליך שהוא מהיר לכל הדעות משום שמי שמכיר ויודע איך מקימים יישובים בארץ יודע שלוקח לפעמים למעלה מ-10 שנים להקים יישוב חדש. תוך 12 חודש יש לנו כבר תב"ע מוכנה. יש כמה מקומות שבהם אנשים כבר קיבלו את המגרשים שלהם.

מאז שנכנסת לתפקיד כל הגורמים יושבים יחד? יושבת הראש אמרה שאחת הבעיות היא שלא יושבים יחד, ואותי לימדו שאם לא יושבים יחד זה יכול להיות דו-שיח של חירשים.

לפני כמה ימים שאל אותי רענן דינור איך מתחלקת העבודה שלי, כמה זמן אני בפגישות וכמה זמן אני יושבת במשרד. התשובה שלי היא ש-90% מהזמן שלי זה פגישות. לפעמים אני מתחננת שייתנו לי טיפת זמן שאני גם אעשה משהו ולא רק אפגוש אנשים. אני נפגשת המון עם אנשים. חלק מהשיקולים של ראש הממשלה למינוי שלי היה הטיפול בפרט. יש מקרים מאוד קשים, ואני נפגשת פרטנית עם אנשים. אם יש משהו בלבי שעושה לי טיפת נחת זה לעזור לאנשים פרטנית.

אני מודה לך על השאלה כי באמת מותר לומר את שבחה של צביה בפניה. חלק מהחוזק שלה הוא להקשיב ולהיענות לעניין הפרטני. כשאני דיברתי על היחד זה היה יותר בפן הקהילתי, כשבתוכו יש פנים לכאן ולכאן. למשל, המעבר של עין צורים ולכיש, בחירת המיקום וכל מה שמשתמע ממנו, אלה הנושאים. לממשלה יש הדברים שהיא צריכה לטפל בהם, הקהילה רוצה דברים אחרים, לראש המועצה יש דברים אחרים, ויחד זה מארג של כל הדברים האלה יחד.

הזכרתי שראש הממשלה מינה אותי דווקא בגלל הטיפול בפרט, ומיום כניסתי לתפקיד גם אנשיי וגם אני ביקרנו בבתים ובקרווילות, והגענו ללמעלה מ-500 ביקורים. לבד מיועצים חברתיים שגם הם ערכו ביקורים. לפעמים זה כפול ולפעמים יותר. בביקורים אנשים שלנו דיברו עם המשפחה, אספו את הבעיות, ואנחנו מקיימים מעקב.

על סטטוס דיור הזמני אני לא צריכה לפרט. בקרווילות יש המון בעיות, לצערי הרב. אתמול קיימתי ישיבה אצלי. מכיוון שאת הקרווילות בנו גם החטיבה להתיישבות, גם משרד הביטחון, גם עמיגור, גם משרד השיכון ועוד הרבה אנשים, העברנו את רוב האחריות למשרד השיכון שאצלם זכתה חברת "עמיגור". אתמול היו אצלי נציגי עמיגור- -

למה לא את כולם?

כי החטיבה להתיישבות רוצה לטפל בשלבים, ואנחנו נעביר אליה. זה הסיכום. זה גם יותר טוב, כי הם לא יוכלו לטפל בכל האתרים בו-זמנית, וזה חורף, וחבל על הזמן.

אז החטיבה תטפל בחטיבה, ועמיגור- -

בשבוע הבא אני פוגשת את עופר, מנכ"ל החטיבה, ואנחנו נסכם גם את זה.

אנשי עמיגור היו אצלי אתמול, סיכמנו איך מתקדמים. מונה אצלי אדם בשם מוטי אלימלך שמטפל רק בזה. הוא מסתובב באתרים ודואג שהליקויים יתוקנו. מוסדות ציבור כמעט גמרנו, נשארו עוד שניים בעין צורים.

בעניין דוח פיצויים וועדות זכאות. כ-98% כבר קיבלו את הפיצוי עבור הבית שלהם. יש בעיה של השומות הפרטניות: כמעט כולן קיבלו פיצוי נורמטיבי, לפי סעיף א; למעלה מ-40 משפחות לא קיבלו את הפיצוי הנורמטיבי, אבל קיבלו מקדמה משום שהם לא השלימו את הטפסים. אנחנו לא יודעים מה בדיוק היה להם אז הם קיבלו לפי 92 מטר. אחרי שקיבלנו את השומות מהשמאי הממשלתי הגיע לשלוש משפחות קצת יותר, והם קיבלו. כל האחרים קיבלו מה שמגיע להם או יותר.

יש בעיה עם הפיצוי לחקלאים, מכיוון שבחוק נקבע שהם מקבלים קודם את הפיצויים ואחר-כך כל מיני מענקים, ובסוף עוד 10%. ישבנו עם משרד המשפטים ועם משרד החקלאות, זה גם נדון בוועדה להסרת חסמים. חלק מהבעיות נפתרו, ועל חלק יש לנו מחר דיון אצל רענן דינור בוועדת החסמים, ובו נשלים את הדיון בנושא הזה. זה כמובן לא ימצא חן בעיני כולם, ויהיו הערות, אבל לפחות מיצוי מה שיש בחוק, ואיך אפשר לשפר ולייעל אני מקווה שנגמור מחר.

גם בעסקים וגם בחקלאות אנשים הגישו את התביעות שלהם מאוחר. לכן יש עיכובים, אבל קשה ומסובך מאוד. אני משערת שזה יארך זמן, אבל גם שם חלה התקדמות. בעסקים לפחות 80% מאלה שהגישו קיבלו מקדמה או תשלום. יש לכם את כל המספרים – מה גובה הפיצויים, כמה קיבל כל אחד, ואנחנו נמשיך לתוכנית יישובי הקבע.

בתוכנית יישובי הקבע כתוב איזו קהילה עוברת ולאן, וכמה מגרשים יש בכל מקום. יש כמה בעיות עם זה כי מכיוון שהמפונים לא כל כך סומכים עלינו ולא מאמינים לנו ועברו את מה שעברו ורוצים להיות בטוחים, יש הרבה אנשים שנרשמו לשני אתרים ואפילו ליותר. אין לנו אומדנים מדויקים כמה יש לנו ולאן הם הולכים. ובכל זאת החלטנו לרכוש את ניצנים ואת הגולף. הגולף בהליך מאוד מתקדם, ולטעמי גם ניצנים. הכוונה שלנו היא לקיים הגרלה בין 1-15 בדצמבר ולגמור את חלוקת המגרשים, כשאני יודעת שאנשים שרואים את בית הקבע שלהם ויודעים לפחות באיזו נקודה הוא יהיה, מרגישים הרבה יותר טוב, ושיש אור בקצה המנהרה. אני ראיתי את זה בקהילות החלוציות כשעברה החלטת ממשלה להתחיל את עבודות העפר שם. צלצלו אלי אנשים רבים מנצרים ומעצמונה ואמרו לי, את לא יודעת איזו שמחה בלב. צלצל אלי הרב פרץ, ואמר לי שהם קיימו תפילה חגיגית. מאוד חשוב שאנשים יידעו שיש תקווה, וזאת המטרה הכי חשובה והעיקרית של מנהלת סל"ע.

יחד עם זאת, זה הליך מורכב משום שצריך הסכם עם התושבים, הסכם עם היישוב הקולט, הסכם עם מנהל מקרקעי ישראל, תקציב משרד האוצר, ועדת הכספים של הכנסת, שאני מוכרחה לומר שהיא הכי זריזה – זה מגיע לוועדה ועובר מייד. הרבה מאוד גופים שצריכים לשבת יחד ולסגור הסכמים. הסכמים זה גם יועצים משפטים שלנו ושל התושבים, של הרשות, איך סוגרים את זה, הרכישה, ואיך הכול מתמזג יחד- -

כל זה 10%, ואני עדיין מרשה לעצמי לבקש בשם כולנו שתעשו מאמץ לזרז את זה. אין ימי שישי ואין לילה. מה שאמרת זה רק חלק מהבעיות, יש יותר, אני יכול להוסיף.

אני אגיד לך. אולי לא תצטרך להוסיף אחרי שאני אגיד לך.

אנחנו יודעים שזה התהליך, אולי הדפוס צריך להשתנות. זה לא שישי-שבת, חלילה, אבל אולי במקום שכל אחד- -

קוראים לזה "מוצאי שבת בבוקר".

קודם דיברתי על הפיצויים, ואני רוצה לומר שהכפלנו את עבודת הוועדה המיוחדת, ועדיין יש מאות תיקים. אנחנו נעשה כל מה שאפשר. בקרוב אקח ימים שלמים ואשב בוועדה המיוחדת כדי לעזור ולהגביר את העבודה משום שצריך גם סדר עדיפויות. מבחינתי, עכשיו צריך לגמור יישובי קבע עד כמה שאפשר. אנחנו לקראת חתימה עם בוסתן הגליל, עם יד בנימין, עם חפץ חיים. בתלמי יפה ויד חנה מישהו שאל אם שילמנו את החובות, אז שילמנו 5 מיליון שקלים.

אני מיד חנה. לא שולם נכון להיום בעשר בבוקר.

אז אני אומרת לך ששילמנו.

דיברתי עם סיזל ב- 10:00 בבוקר, ולא שולם.

אם פעם תתפוס אותי כאן אומרת דבר שאינו אמת, מה שאתה רוצה. החשבת שלנו העבירה- -

שאלתי אותה לפני שהגעתי לפה.

זה שהם העבירו זה דבר אחד, עד שרואים בקופה- -

- - -

רשמנו לפנינו, נבדוק.

זה עבר, אני יודעת. לוקח 3 ימים עד שרואים את זה בבנק. אני אתן לך את הטלפון שלי, דבר אתי אם יש בעיה. איתי, יש עוד שמתקדמים מאוד?

איתי אהרונסון


- - -

בחלוציות התחלנו בעבודות העפר, אמרתי גם קודם.

- - - 800 משפחות עם חוזה חכירה ביד. המאמץ מאוד גדול. לא במוצאי שבת בבוקר- - -

יש שאלה על אמציה.

שליח מטעמם בא אליי ואמר לי שזה מסתדר. היום בבוקר הוא חזר אליי ואמר שהוא לא הצליח לפתור את הבעיה. דני מורביה, ראש המועצה האזורית, קבע אתי יחד אתם ביום רביעי בבוקר ב- 9:00 לראות מה עושים. בינתיים מכיוון שמתנהל משא ומתן שהוא בלתי אפשרי כמעט, ואם לא הייתה הקבוצה של קטיף הייתי מפסיקה את זה מזמן. אבל אני באמת חשה כך כי זאת קבוצה שקטה, וזה עוד יותר ממריץ לעזור להם. אני הולכת עם זה כמה שאפשר. ביום רביעי נשב, כבר מצאנו חלופות, יש לנו חלופות. אני מדברת עם נציגים מאמציה. הם מעדיפים את אמציה, ולכן אני ממשיכה את זה.

יש עדיין קבוצות שלא יודעות לאן הן הולכות. עניינה של הקבוצה שהולכת לפלמחים נפתר; כפר דרום – לא לגמרי סיימנו. הם אמורים ללכת לכרמית, ויש שם איזושהי בעיה; יש קבוצה של אלי-סיני שרוצה ללכת לאולגה. מחר יושבים עם עורכי הדין שלהם. אבי פרחן נמצא בחו"ל, וניפגש בשבוע הבא. שם יש בעיה. לא ניכנס לפרטים, אנחנו נקיים אתם דיון.

חוץ מזה, לפי דעתי, כולם יודעים לאן הם רוצים ללכת. חלק רשומים בלמעלה ממקום אחד, והבעיה תיפתר אחרי שנעשה הגרלה בניצן, ניצנים והגולף, וכך תהיה לנו תמונה מדויקת ב-95%. מי שלא הלך להגרלה אומר לנו במילים אחרות שהוא הולך למקומות אחרים שבהם הוא רשום. יש קבוצה נוספת שרוצה ללכת לאגוז. זה בלתי אפשרי, זה גם נדון בוועדת החסמים. הוועדה הזאת הוקמה בעקבות בעיות רציניות ולא קלות שמחייבות החלטה בדרג של ראש הממשלה. שם מתקבלות ההחלטות, ובדרך כלל לא צריך יותר מזה, ואם צריך אנחנו מביאים את זה גם לוועדת השרים. ועדת החסמים תדון בעוד 2-3 נושאים לא קלים- -

למה זה לא אפשרי באגוז?

אתה יודע, בגלל הביו ספירה, והם לא מתפשרים. אבל יש לנו חלופות שגם עליהן אתה יודע. ביקשת להצטרף לאחד הסיורים, ואני אשמח.

זה נשמע פתאום כמו שיעור פרטי, וזה לא נוח לי.

לאלה שהולכים לאגוז מצאנו כמה חלופות. יש לנו בעיה אחרת עם הקבוצה, שאתם מודעים לה. אבל אנחנו נגמור ונחליט לאן הם הולכים. זאת קבוצה שייקח זמן כי לא חשוב איזו מהחלופות נבחר, אנחנו נצטרך להתחיל את התהליך מתחילתו. אם יש בתמ"א הזאת, אז לא, אבל אם לא אז צריך לשנות בתוכנית המתאר האזורית והארצית ובתב"ע. לא למדתי הכול, אבל אני בדרך. זה תהליך, וכל פעם צריכים לעבור 3 חודשים, זה מתפרסם, מגישים התנגדויות, עוברים עוד 3 חודשים, ואז עוברים לשלב הבא. גם אם נעשה הכי מהר שאפשר זה ייקח בערך 8, 9 חודשים. הם יודעים, והם מוכנים לחכות.

יש מקום שהוסכם?

לא הוסכם. הם יודעים על החלופות, אנחנו עוד בוחנים אותן. בסיור השבוע נחליט פחות או יותר איפה זה יהיה. זה יתקדם.

ומאז עוד 8 חודשים?

לא. אנחנו לא עושים את זה בלי התושבים. כשנסכם אתם וסוגרים את זה, זה לא ייסגר השבוע אתם. כשמסכמים עם התושבים אנחנו מתחילים להעביר את התוכניות.

ואז עוד 8 חודשים?

נכון. במקרה שאנחנו מזרזים מאוד.

שמענו בשמחה רבה שצה"ל סוף סוף אישר לעשות את הכביש באזור לכיש. אתם יודעים גם להעריך מתי אפשר יהיה לנסוע בו?

הם רוצים לבצע את זה בעצמם. אתה יודע, הם מבצעים את זה הכי מהר.

אני לא יודע, אני שואל האם יש הערכת זמן. ראיתי שהצבא עושה דברים מאוד מהר, מאוד לאט, ראיתי הכול קורה.

מכיוון שסיפרנו להם עד כמה מסוכן לנסוע בכביש הזה הם גם אישרו וגם הבטיחו לעשות את זה מהר.

פגשתי אתמול את בני גנץ במקרה, והוא מאוד כעס על הלחץ שלנו לפתוח את הכביש. הוא אמר לי שההחלטה הזאת לא בסדר. אבל הם יבצעו את זה מהר.

נהדר שמפקד מז"י מתחייב בשם אלוף פיקוד מרכז לעשות את זה מהר.

סליחה, לא הובנתי נכון. הוא כועס על כך שההחלטה התקבלה נגד רצונם; מצד שני מי שמבצע זה לא מז"י. הבנתי שההחלטה שהתקבלה היא לביצוע מהיר.

את התשובה בעניין הכביש קיבלנו מלשכת שר הביטחון וגם מסגן הרמטכ"ל שהבטיחו שיעשו את זה כמה שאפשר מהר. בסדר?

לא. יש תאריכים בעולם. כשהבת שלי שואלת אותי מישהו, אני אומר לה: "בשבוע הבא, ביום זה, בשעה זאת, ניסע"; או אם מישהו בכנסת שואל אותי אני משתדל להגיד לו שייקח ליזמן, אבל זה יהיה בתאריך מסוים. התשובה הזאת, ועוד בצה"ל, שיודעים לתת פקודות, שזה יהיה הכי מהר, אני מבין מזה שאנחנו בבעיה. עכשיו נמשיך ללחוץ, אנחנו עושים את זה בהרבה דברים- -

אתה צודק. זאת נקודה מאוד חשובה.

הם גם ישיבו לנו מהר בסך-הכול- -

בטח, אחרי שנה.

זה לא אחרי שנה.

אנחנו שומעים שאנחנו לא יודעים כלום. אתם מטפלים בנו, ואנחנו לא רואים שום דבר. לוועדה אתם מראים, אנחנו לא רואים שום דבר. אנחנו לא רואים את דוח מנהלת סל"ע. למה? קודם כל אנחנו.

ליאור, אתה רוצה לענות על השאלה הזאת?

- - -

באתר המנהלת יש הרבה מאוד מידע. אתם יכולים לדעת טוב יותר את החוק וגם את התקדימים. יעקב זיגדון, אולי תאמר כמה דברים- -

אנחנו מברכים מאוד את כניסתך לתפקיד, כי מאז ראינו שאפשר לעשות אחרת. אנחנו מברכים אותך גם על הביצוע וגם על הרוח.

- - -

נכון. יישר כוח.

אני אתן גם את הסטטוס, גם מה אנחנו עושים כרגע ומה אנחנו מתכננים להמשך, ואני אסיים בהערכה ובהמלצה איך הוועדה בראשותך יכולה לסייע בתחום התעסוקה למפונים. 99% מכוח העבודה של המפונים עובד כרגע. ללמעלה מ-300 איש הצלחנו לסדר עבודה מאז שנכנסנו לעסק. רוב המשרות שאנשים עובדים בהן בעקבות התערבות שלנו הן משרות יחסית פשוטות למה שאנחנו יכולים להציע בשירות התעסוקה. גיבשנו סל וכלים ייחודיים למפונים מגוש קטיף ומצפון השומרון לצורך מציאת מקום עבודה, והסל הזה וההטבות הם עד 31 בדצמבר 2006. כלומר הארכת התוקף שלהם מחייבת את הארכת תוקף החלטת הממשלה שנתנה לנו את כל הגושפנקה להתעסק בעניין המפונים.

כלי ההשמה העיקרי שאנחנו משתמשים בו הוא השמות. רוב ההכשרות הן עם השמה. ההכשרות הן קורסים – מסופרי סת"ם דרך שיווק וקידום מכירות, מורי דרך וכדומה. רוב הקורסים האלה אמורים להסתיים בהשמה. קורס אחד שהסתיים כבר אכן הוכיח את עצמו.

אנחנו שולחים אנשים להכשרה מקצועית עם שוברים ומרוויחים מזה פעמיים: זה מטיל את האחריות לבחירת המסלול והמקצוע על המפונה עצמו וגם לבחירת מקום העבודה. כך הוא יותר מעורב. 60% מהאנשים שנשלחו לקורסים באמצעות שוברים מצאו עבודה, רובם בתחום שהם למדו, כך שזה כלי אפקטיבי שמוכיח את עצמו. אנחנו ממשיכים בכלי הזה. חלק קטן מהאנשים נהנו מייעוץ פסיכולוגי-תעסוקתי שלנו. הוקמו מוקדים ייחודיים למפונים שמטפלים בהם ישירות. כלי של תמרוץ מעסיקים הוא לא אפקטיבי. רוב המעסיקים אינם מעונינים. עשינו את העסק מאוד פשוט: כל מעסיק שמעסיק מפונה מגוש קטיף זכאי לקבל 1000 שקלים עבור המפונה במשך 18 חודשים. מעסיקים לא קופצים על זה. לא רוצים, לא מעונינים. מעט מאוד פנו בעניין, כמו תל-דור שקלט 80 איש בשיטה הזאת.

ועדיין יש התניה של 5 אנשים.

ביטלנו גם את ההתניה הזאת, אבל גם בעל חנות מכולת שרוצה לקחת עוזר יכול לקבל את ההטבה הזאת. בכל זאת זה לא משהו שמשך אותם. כך גם במעונות יום: ניסינו לעזור ל-80 נשים במימון מעונות היום לילדים בזמן חיפוש העבודה, וזה גם לא כלי אפקטיבי שמביא לעבודה. לכן נראה מה נעשה עם זה.

התקציב שלנו לפרויקט הזה הוא 13.5 מיליון שקלים, מתוכו לקחנו לתקורה הניהולית כמיליון שקל, אבל מתוך התקורה הניהולית שרובה זה שכר לעובדים שהם מפונים מגוש קטיף. כך שאני יכול להגיד שלמעלה מ-95% מהתקציב חזר להוצאה ישירה למפונים עצמם ולא לכל מיני תקורות מסביב.

יש לנו 968 מפונים שאנחנו צריכים למצוא להם עבודה, כשתאריך היעד הוא סוף השנה; למעלה מ-300 איש נמצאים בהכשרות מקצועיות שבסופן אמורות להיות השמות. לפי הטכניקה שפותחה הגופים שמכשירים אותם מחויבים להשמה או שזה באמצעות שוברים שגם הם בכיוון של השמה. לכן אנחנו יחסית אופטימיים בכיוון הזה.

הערכה היא שלאחר שנמצה את כל הדברים האלה עד סוף השנה, וחלקם יגלשו לשנה הבאה מפני שההכשרות הן ממושכות וארוכות, נישאר עם כ-400-500 איש שלא מצאנו להם עבודה. לאנשים האלה אני מציע פה הצעה שלא משרד המשפטים ולא משרד האוצר יאהבו אותה. אנחנו ניסינו להפעיל את הטכניקה של משרות ממשלתיות, והנושא הזה לא הלך. זה ייצר מפעל זבל שלם שבו כל החברות הממשלתיות פנו אליי ונתנו את כל הצעות העבודה שיש להן, אנחנו העברנו למפונים, הם הגישו קורות חיים, ובסוף זה רק בודדים נקלטו בחברות ממשלתיות, והתירוצים היו מגוונים ושונים: מ"אין תשובות" ועד "אין כישורים" ו"אין השכלה" – כל התירוצים הרגילים כשלא רוצים לקלוט.

אם אנחנו רוצים לסיים את העניין הזה ולמצוא עבודה לאותם 400-500 איש שהם הגרעין הקשה, כי אנחנו נשארים עם אלה שלא עזר להם לא הכשרה מקצועית, לא טיפול פסיכולוגי ולא שום דבר. ההצעה שלי היא שהמדינה תחליט לקחת 300 משרות ממשלתיות ולתת אותם למפונים בכפייה על החברות הממשלתיות, זאת אומרת לא כמו עכשיו שאם בחברת חשמל חסר מהנדס חשמל היא תחפש מבין המפונים מהנדס חשמל – לא. חברה ממשלתית תחויב במכסה מאוד קטנה ותקלוט מקרב המפונים אנשים בודדים ותמצא להם משרה מתאימה, לפי כישוריהם, בערך כמו שהיה להם בגוש קטיף עם הפחתה מסוימת והתאמה למה שקורה במשק החופשי. הנימוק הוא מאוד ברור: מאחר שכל פעולת הפינוי הייתה התערבות כירורגית כפויה של המדינה במהלך הלא טבעי של הגירה פנימית, אם המדינה יכלה לעשות את זה בצד אחד של המשוואה גם בתחום התעסוקתי, אני מציע שהיא תעשה את אותה התערבות כירורגית כפויה והתערבות גם בשוק העבודה. אמרתי, זה מה שהמשפטים והאוצר לא יאהבו - -

אתה אומר שמקבלי העבודה הם גרעין קשה, האם להערכתך הפתרון הזה ייתן מענה לאותם אנשים – האם הם ייענו לכך?

הם לא נענים כי המשרות שאנחנו מציעים להם הן לא משרות אטרקטיביות. למי שהרוויח 15-20 אלף שקל בגוש קטיף זה ממש לא רציני שאני מציע לו להיות עובד ייצור בחרושת קטיף באשקלון, זאת עבודת ייצור ב-4,000-5,000 שקל. זה לא רציני. לכן מסה של משרות ממשלתיות תביא לשיעורי השמה מאוד גבוהים, ואז נתקרב ל-80%-90%. בכלל המדינה 91% מכוח העבודה עובד, והלוואי שהיינו מגיעים לנורמה הזאת עם מפוני גוש קטיף. חשוב לי שזה יצליח. אני טוען שהמדינה יכולה להתערב בשוק העבודה, אף על פי שהיא נמנעה מזה עד עכשיו. עד היום נתנו כלים תומכי השמה שמדרבנים את האנשים, אבל לא יכולנו לכפות התערבות בשוק העבודה ולדרוש מחברת החשמל לקלוט 30 אנשים מקרב המפונים. באחוזים זה בטל בשישים לחברות האלה- -

אני מציעה שנקיים דיון פנימי בנושא שלנו כי חשוב לי שזה יצליח, שאנשים יקבלו את זה ושחברות תקבלנה את זה. אנחנו צריכים לדבר על זה מעבר לשיחה כאן וצריכים לראות את ההשלכות של זה.

- - -

החלטת ממשלה חייבה את החברות הממשלתיות לקבל את זכות הסירוב הראשונה מהמפונים בעניין משרות- -

את זה הבנו.

- -עשו את כל התרגילים כדי לא לקלוט את המפונים. בסופו של דבר הם צודקים, כי הם אמרו, מה פתאום אתם מכתיבים לנו את מי לקבל לעבודה ואת מי לא. ברור שאף אחד לא ירצה את זה ולא יאהב את זה- -

הרעיון יפה, נבדוק את זה קצת יותר לעומק ונראה אם אנחנו הולכים לכיוון הזה.

אתה אמרת שנושא התעסוקה הוא עד 31 בדצמבר 2006. האם אנחנו צריכים לעשות משהו, האם המנהלת עושה בעניין חידוש - - -

אנחנו אמורים להציג למנכ"ל ראש הממשלה את הנושא הזה. הוא קבע בזמנו את דיון על הערכת מצב לקביעת המשך הדיון או לא, לסוף נובמבר-תחילת דצמבר. אם אין החלטה אחרת, ב- 31 בדצמבר כל סל ההטבות הייחודי למפוני גוש קטיף מסתיים.

לכן אני שואלת האם תצטכו את עזרתנו, אני רוצה לדעת כבר לפני 29 בדצמבר כדי שאוכל לעזור. תודה.

אני רוצה להעיר עוד הערה לגבי יישובי הקבע. יש בעיות קשות ולא פתורות, ולכן אני אומרת שנעשה הגרלה ב-1 בדצמבר. המנהיגים של הקהילות חושבים איך נלך אם כל הבעיות לא נפתרו. לכן אני מקווה שנפתור את הבעיה של בנים ממשיכים ושל מבני ציבור מחר בדיון אצל רענן, ואני מקווה שזה יהיה לשביעות רצונכם. אני מאמינה שנוכל להגיע להסכמה.

בעניין העסקים באזור תעשיה ארז, ישבתי עם רענן דינור, עם התמ"ת ועם האוצר ונתבקשתם להציג נתונים. הצוות שלנו יישב יחד אתכם ועם אנשי התמ"ת. צריך להביא את זה בפני רענן דינור כדי שנוכל להחליט. לכן תעשו כמה שיותר מהר, אני אבקש גם מהאנשים שלי לעשות את זה ככל שיותר מהר.

זאת אומרת, הכדור כרגע אצל- - -

אנחנו רוצים לדעת מתי אפשר להיפגש ולהכין את זה- -

אנחנו עדיין בשלב הדיונים. אין מקום שנקבע, אין תנאים שנקבעו, אין תאריך יעד ושום תוכנית, אפילו ערטילאית ככל שתהיה. זה משהו שמאוד מפריע לנו.

יש לכם הטלפון שלי. אם יש עיכוב נקבע דיון ל- 14 בחודש. את יודעת איך להשיג אותי.

יש לי שאלה נוספת גם על הטיפול הכללי בהם. אנחנו יודעים שבעניין העסקים הטיפול רחוק מלהגיע לסיומו, העסקים מאבדים את הלקוחות, וכבר איבדו. חלקם נמצאים בשלבים שונים של פירעון. זה נושא שאנחנו לא מתבגרים עליו עד היום. מאחורי עסק עומדים אנשים. עובדים שאין להם תעסוקה זה פשוט בזבוז. יש 2 בעיות שאפשר לפתור במכה אחת, ולא עושים את זה.

אני מקווה שהמזכירות שלי צלצלו לקבוע אתכם פגישה. אנחנו נקדם כמה שאפשר. אמרו קודם שצריך לעבוד 24 שעות ביממה, כולל שישי-שבת, אז אני רוצה לומר לכם שמאז שהתמניתי לתפקיד נפסקו לי החיים. גם בלילה כשאני ישנה 3-4 שעות אני חולמת על מפונים.

המצב גרוע בצורה יוצאת דופן.

שבו אתנו, תביאו תמונה ונראה איך מתקדמים משם. אבל אתם חייבים לעשות את העבודה הזאת.

הדיון ב- 14 בחודש הוא דיון עם התמ"ת ואיתם?

כן, יש צוות שנקבע.

חוץ ממקור חלופי יש לנו בעיה מהותית שרוב העסקים- -

זה חד-משמעי גם עכשיו וגם בדיון שהיה אצלנו. גם צביה אומרת כל מילה בסלע. זה מאוד נכון מה שאת אומרת.

גם אם החקלאים ואנשי העסקים יחזרו לעבודה, הבעיה אצלך מצטמצמת מאוד מאוד. הרבה אנשים יחזרו לעבודה ותהיה פחות בעיה של תעסוקה. יש פה כמה נקודות: יש בעיה שהם טוענים שהפיצויים לא מספיקים. אצלנו אנשי המקצוע טוענים שזה מספיק, ויש ויכוח; יש ויכוח שהפיצוי הוא על העסק ולא להקים אותו מחדש. כלומר מקבלים על שווי העסק.

זה הויכוח הגדול.

יש גם בעיות מנהלתיות: סחבת של פרסום החלטות, אי פרסום החלטות- -

ישראלה, כמשפטנית, איפה לדעתך אם פותרים את הנקודה הזאת אפשר ללכת צעד אחד קדימה?

המקום הראשון זה הרצון. בפרשנות של החוק- -

- - -

הפרשנות העדכנית והמצמצמת של החוק לא מאפשרת לעסקים לקום מחדש. ברגע שמפרשים את החוק בצורה פחות עדכנית ויותר מרחיבה יש אפשרות להקים עסק אחר. זה מה שאנחנו רוצים. אף אחד לא מחפש להתעשר, אף אחד לא מחפש לעשוק את המדינה. כל מה שרוצים הוא להקים מחדש בארץ את העסק שהיה.

זה עושה שכל.

לשון החוק היא שאנשים מקבלים עבור העסק שלהם פיצוי. אני מקווה שאנשים יקימו את העסק שלהם מחדש, ואני מקווה שזה יתקדם בדיון. אני מקווה שנראה פערים ואיך אפשר לגשר עליהם. זה נושא שנדון בוועדה מיוחדת וחלק מהאנשים פנו כבר לבית משפט על כך. זה נושא מאוד חשוב וצריך להיות מטופל מידית. אבל אם את שואלת אותי אם אני יכולה לטפל בזה לפחות בחודש הקרוב, התשובה היא לא- -

צביה אומרת בכנות שלא תוכל לטפל בזה בחודש הקרוב.

לכן נקבע צוות שיושב ועושה.

והצוות הזה יכול לטפל בזה מטעמך?

בוודאי.

זאת אומרת שכן יהיה טיפול.

זאת הנקודה שהתחלתי בה. נקודת המוצא של הצוות הזה היא שהעסקים פוצו, ומבחינתם הם יכולים ללכת. שיקומו, שלא יקומו, זה לא מעניין אף אחד.

אז למה יש דיון?

הדיון הוא במשרד התמ"ת, זה משהו אחר בעניין העברה, למצוא מקום חלופי.

אנחנו נקבע לנו דיון נוסף או חלק מדיון כדי לראות איך עוקבים. אני רוצה לעשות את זה אחרי 14 בחודש כי אז אתם יושבים. להתקשר אחרי 14 בחודש, ומשם ניקח את זה צעד אחד קדימה. גם אנחנו נחיל על עצמנו את מה שביקשנו מהמנהלת, להגביר את הקצב. מישהו רוצה להוסיף לנושא הזה?

אני מניצן. הבעיה של עסקים, בפרט של עסקים קטנים היא לא חדשה- -

אנחנו לא הגענו לשם, אנחנו בנושא של ארז. צביה רוצה לגמור את הסקירה שלה, ואז כל אחד יוסיף.

אמרתי שבעניין החקלאות יש בעיות. אנשים לא חזרו לחקלאות. 39 חקלאים קיבלו קרקעות והקימו חממות. לאור ההצלחה של חלקם או של רובם, הייתה עלייה לרגל של חקלאים, ויש הרבה פניות ובקשות לקרקע חקלאית. מי שעשה עד עכשיו מצליח. הנושא נדון בוועדה להסרת חסמים ומטופל.

בנושא החברתי יש בחוברת יש דוח מפורט איזה קורסים וסדנאות נעשו בתחום הזה. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מאוד הדוק עם משרד הרווחה ועם משרד החינוך ומשלבים את הפעילות שלנו כדי שלא תהיה כפילות וגם כדי שנכסה את כל התחומים.

הצרה שזה נעצר בגבול מסוים, וצפונה זה לא גולש.

מה זה "צפונה"?

החבר'ה של יד חנה למשל צריכים טיפול. אנחנו עם 9 אנשים שנפגעו וסובלים מהתקפי לב ומסרטן, שלכל הדעות נגרמים ממתח. עד היום הם לא טופלו. אמרנו שצריכים לטפל בקהילה כקהילה, אמרנו שצריכים לצאת לפעילות הפוגה. אז דוחפים לנו כל פעם את בית-הויז שדורשים 750 שקל למשפחה ליום. המשפחות שלנו כבר אוכלות את הפיצויים. אין להם פתרון. הפתרון צריך להיות פיזית בקהילה, כלומר להרחיב את מה שמותר לעשות בקהילה עם הכספים שהמשרד שלכם מקציב לקהילה ולהקדיש אותם. זה מגיע צבוע. אם את צריכה להזיז את - - - את לא יכולה לעשות, ואנחנו בבעיה רצינית בזה.

נמצא פה דניאל סטרום שממונה אצלנו על התחום הזה, והוא תכף ישיב- -

הוא בטח ייתן לי את התשובה שחגי דפנה עובד, ואיריס מסתובבת ועובדת. הם עובדים, אבל בקהילה אין כלום.

נשמע אותו אחר-כך. חשוב לומר שהתקציב היה 9 מיליון שקלים, ואנחנו העלינו אותו ל-26 מיליון שקלים מכיוון שאנחנו רואים חשיבות רבה בתחום הזה. העלינו את התקציב והגברנו את הפעילויות. אנחנו גם הקמנו ועדה לסיוע חברתי בשביל המשפחות שלא הלכו לאתרי קרווילות או לאתרים מאורגנים שלנו ולא הוכרו כקהילה שזכאית, על-פי סעיף 85. הוועדה הזאת הוציאה, כמה, דניאל?

התכנסה פעמיים והוציאה למעלה מ-150 אלף שקל, ויש עוד תקציב לעסק הזה.

ויש עוד תקציב לעסק הזה.

מה איתנו, אנחנו גרים בנתניה.

אני מציעה שתפנו אליו אחר-כך.

הדוח שיש בידיכם מבוסס על חומר של משרד החינוך ושל משרד הרווחה. כמובן, מאמנים ממשיכים לעבוד, אישרנו אותם שוב. בסך-הכל המצב לא פשוט, אבל יש שיפור, ואנשים רואים אור בקצה המנהרה. הנוער מעסיק אותי, יש בעיות לא קלות. מכיוון שזה דור העתיד אני משתדלת שיהיה דגש על פעילות לנוער. אני שואפת שכל המשפחות יהיו מטופלות בכל התחומים ובכל הנושאים, החל מהילדים ועד המבוגרים.

כיוון שאנחנו צריכים בעוד כמה דקות לפנות את האולם אני מבקשת ממך צביה לסיים כאן. נבקש לשמוע מליאור ומזאב על דגשים ונבקש מחנה לעשות ישיבת המשך כי לא מיצינו אותה. זה יהיה אחרי 14 בחודש, אחרי לכיש ואחרי כל מיני בדיקות שזיגדון עושה. נוכל לראות גם איפה עומדים דברים שנאמרו כאן. ליאור, בבקשה.

צהריים טובים. תודה לחברי הכנסת על הפעילות.

לא צריך לומר תודה, זאת חובתנו ותפקידנו.

אני רוצה לומר לצביה את מה שאמרתי לרענן דינור ולהראל בלינדה. אנחנו, תושבי גוש קטיף וצפון השומרון שומעים את הדברים האלה מאות פעמים. במשך השנה ו-4 חודשים חלק מהחברים נמצאים בדיונים כאלה ואחרים ופגישות. עד הבחירות הייתה מתכונת מסוימת, אחרי הבחירות הייתה מתכונת אחרת. כבר מתוסכלים. אני לא צריך לומר לכם מה קורה בשטח. בחלק מהפעילות בשטח המשמעות היא שאנחנו עדים להתרסקות של ההנהגה ושל הקהילה כי עם כל הכבוד בשטח לא מכירים אף אחד. מכירים את המנהיגות המקומית של הקהילה, ואנחנו קרובים מאוד למצב שאולי אחריתו מי ישורנו. אם לא יקרה משהו בתקופה הקרובה אנחנו נגיע להתרסקות שאף אחד לא יוכל לשקם אותה, ואני לא אומר את זה מהשפה לחוץ כי זאת המציאות בשטח. יש קהילות קצת יותר חזקות שאוויר הנשימה שלהן יותר ארוך. אנחנו רואים את זה במפגשים שהיו בשבועות האחרונים – יש קהילות שכבר הייתה הדחה של מזכירות. לא יתנו 100 ימי חסד למזכירות החדשה. המנהיגות הקהילתית היא זאת שעומדת ביום-יום. אפשר לעקוב באתר קטיף-נט ולראות מתי נפגשים ומה היה. איך אמר לי מישהו מאחת הקהילות: טוב, נפגשתם, מה עם הבשר, מתי אוכלים? אין ספק יכול להיות שבמשרדים השונים נעשים דברים והעבודה רבה והמאמצים מרובים.

ראש הממשלה אמר לפני שבוע שצריך לקצר את הביורוקרטיה. באותה ישיבה עלה נושא פעוט על מרכז מסחרי בניצן שהתקבלה החלטה שלו כשהיה שר התמ"ת להקים מרכז מסחרי בניצן. באותה ישיבה הנושא לא קיבל את המענה, נדחה הצידה. כרגע הטיפול הוא אצל שרית דנה. כדי לטפל בו צריך החלטה של שר הפנים לגבי ייעוד הקרקע כי היא מיועדת רק למבני ציבור ולבתי מגורים. זאת המציאות היום. זה לא משרד אחד ולא שניים – פעם זה מנהל מקרקעי ישראל, לאחר מכן זה יכול להיות החברה הכלכלית באשקלון, לאחר-מכן זה יכול להיות היישוב אמציה, משרד המשפטים. לצערי הרב, אני לא רואה הגרלות בינואר.

בדצמבר. עד 15 בדצמבר.

אני לא רואה הגרלות בדצמבר כי יש נושאים שהקהילות לא יוכלו ללכת בלעדיהם. נכון, כשהתחלנו את התהליך היו לנו רשימות ארוכות. גם אנחנו הבנו באיזשהו מקום שאנחנו צריכים להצטמצם. זה בא בויכוחים פנימיים בתוך הקהילות. היום דעתי היא שאין דרך להצטמצם, לכן אני לא אופטימי לגבי ההגרלות, ולא מכיוון שאני רוצה להשחיר את התמונה.

למה אתה לא רואה את ההגרלות?

צביה יודעת, ובעקבות זה היא ירדה בשבוע שעבר לניצן כדי לקדם את הנושא. אולי יש ניסיון לקדם ולפתור את הבעיות, אבל יש נקודות מאוד מרכזיות. למשל, לגבי הדור הצעיר והלא זכאים; יש בעיה של מבני ציבור: לכאורה עמדת האוצר רחוקה מאוד כרחוק מזרח ממערב מכל עמדה של משרד השיכון, יש עמדת אמצע, ויש עמדת המנהלת שהיא יותר קרובה- -

כלומר לפני שפותרים את הבעיות האלה לא ילכו להגרלה, וזה מעכב.

נכון. אנשים רוצים לדעת שהתהליך ודאי, שיש לו "דד-ליין" ויעד. נציג הגולף יפרט אחר-כך איפה הדברים עומדים.

אנחנו שמחים שבחודש וחצי האחרון יש מעורבות וישיבות אינטנסיביות בנושא, אבל לנו נמאס. כשיושב על שולחן היועץ המשפטי לממשלה נושא היישובים הלא מוכרים למעלה מ-3 חודשים זה כבר שערורייה. המשפחות האלה רוצות תשובות. יש משפחות שמחכות. השמאי הממשלתי מעכב את הנושא השערורייתי הזה של השמאות. כבר בדיון הקודם ביקשנו ממבקר המדינה לחקור אותו לעומק – ואני אומר בשיא העדינות – מכיוון שיש רישום כוזב במסמכים. לא יכול להיות ששמאי א' הגיע לשטח ועשה שמאות והוציא דוח, ולאחר-מכן שמאי ב' שלא היה בשטח מוציא דוח אחר. זה חלק מהדברים שבגללם האוכלוסייה שלנו כבר מתוסכלת, היא מאבדת את האמון גם במנהיגות שלה. אני לא אומר שלא נעשים דברים טובים, יש גם התקדמות בנושאים מסוימים, אבל יש משפחות שגרות בכרמיה ובאור הנר, והבעיה מוכרת. משפחת נגר היא או-טו-טו בחוץ מכיוון שבמסגרת היישובים הלא מוכרים נגמר לה החוזה. יש משפחות שהלכו לגור בשכירות באשקלון ובכל מיני ערים בארץ, ושכר הדירה של השנה השנייה שלהם עדיין בספק. יישוב הקבע שלהם עדיין לא ברור, עוד לא התחילו לבנות.

לשמחתי, חברי הכנסת נתנו פטור מהנחה לתיקון חוק פינוי-פיצוי. אני שמח שגם יושב ראש הקואליציה תומך בזה וגם חברי הכנסת מהקואליציה. משרד ראש הממשלה, מנהלת סלע, משרד האוצר, קחו את חוק פינוי פיצוי עם הבעיות שיש בו – אין דרך אחרת לפתור את הבעיות. עסק שהיה בגוש קטיף לא נמכר, צריך להחזיר לו ערך כינון כי הוא היה ממשיך בעסק שלו. אל תסתכלו על המאזן שלו. הוא יכול היה להמשיך בעסק שלו, להרוויח מה שהרוויח ולחזור לבית כאב גאה שעובד. היום הוא יושב כמו סמרטוט בבית, ויש לזה השלכות נוספות בתוך התא המשפחתי.

צביה הזכירה במשפט אחד את נושא הנוער. כולנו רוצים להחזיר לנוער את האמון במדינה. לנו כמנהיגות יש רצון להחזיר את הנוער שלנו למסגרות, לערכים, כמו שהיה לפני-כן. אנחנו שמחים שהדברים האלה נמצאים במסלול, אבל הגיע הזמן שלא חברי הכנסת ידחפו את תיקון החוק. ראש הממשלה עצמו צריך לקחת את הנושא הזה קדימה ולפתור את הבעיות האלה. אנחנו מוכנים חודשיים לשבת בצד ולא לדבר, אבל נדע שבעוד חודשיים נעלה על מסלול חדש וברור עם תאריכים ברורים.

תודה לך ליאור על כל העבודה.

גם מהדיון הזה אני יוצא מאוד מתוסכל. עם כל ה"יישר כוח" לכל העוסקים במלאכה אני מרגיש שעד עכשיו אנחנו נכשלים במשימה. אם יש נושא שהמדינה הגדירה אותו בסדר עדיפויות גבוה, ובכנסת יש שדולה שאין כמעט שווה לה בגודל, חוצה קואליציה-אופוזיציה, ויש מנהלת מיוחדת שהמדינה הקימה כדי לתאם את הנושא, ויש ישיבות על הסרת חסמים, זה הנושא הזה. כמעט אין נושאים שמטופלים באותה תשומת לב ובידי אנשים באותה איכות כמו הטיפול במפונים. אם התוצאה היא כזאת זה מלמד על בעיה מאוד עמוקה בכל סדרי השלטון שלנו ובדרך ההתנהלות שלנו.

אני כבר לא יודע אם יש מכך מוצא, אבל אם יש אני אציע כמה נקודות שבלעדיהן שום דבר לא יזוז: ראשית, לוח זמנים מאוד מוגדר וברור גם מתוך ידיעה שאני לא זוכר לוח זמנים בנושא הזה שהצליחו לעמוד בו. אותו כביש מסכן שהזכירו כאן משומריה לאמציה, אני עצמי ראיתי ניירת שעל-פיה הכביש היה צריך להיות מוכן לפני חודש וחצי. עכשיו אנחנו שמחים שקיבלנו את האישורים ונכנסנו עם הכביש הזה לחורף, והילדים לא יכולים לנסוע, ועדיין אין לוח זמנים חדש מתי יסללו אותו. אני רק שואל את עצמי, אם תוכנית ההתנתקות הייתה מבוצעת כך בלי לקבוע לוח זמנים, אלא היו אומרים שהפינוי ייעשה בדרך המהירה האפשרית, איפה היינו היום- -

בבית. איפה שהיינו עד אז.

נכון. או שהיו קובעים לוח זמנים ועומדים בו באותה הצלחה כמו כאן. אם יכלו לעמוד שם בלוח זמנים ויכלו לקבוע בהחלטת ממשלה - -

זאת הנקודה.

- - צריכה להיות, לפחות בנושא מגורי הקבע, החלטת ממשלה ברורה, ואני מבקש מיושב ראש הוועדה לצאת בקריאה לממשלה ולמנהלת לקדם לוח זמנים ברור למעבר למגורי קבע. בלי זה שום דבר לא יזוז, להערכתי.

לכולם ברור שהתכנון הראשוני של חוק פינוי-פיצוי מבחינת לוח הזמנים לא עומד במבחן המציאות. זה מחייב את כל המערכת לתת תשובות כבר היום. המערכת חייבת להתכנס ולהחליט איך היא מגיבה על המציאות שלא עומדים בלוח הזמנים המקורי שהחוק בנה עליו. לדוגמה, השאלה הכבדה ביותר היא סוגיית הדיור הזמני מעבר לשנתיים. אי-אפשר לחכות עם זה עד שיחלפו שנתיים, חייבים לתת תשובות עכשיו. חייב להיות לוח זמנים למתן תשובות, ובעיניי זה ממש או-טו-טו – עד סוף השנה הקלנדרית מקסימום כי אי-אפשר להשאיר את האנשים באי-ודאות בנושא הזה. אם זה היה נפתר הרבה מאוד ויכוחים שנשארו בעניין חתימת החוזים היו נפתרים גם-כן. אם המנהלת הייתה יוצאת בדברים מאוד ברורים על הסוגייה הזאת- -

אבל זה לא קשור.

ממה שאני יודע זה כן קשור. בלי פתרון לנושא הזה האווירה לא תשתפר, אלא להפך – הלחץ רק ילך ויגבר. זאת רק דוגמה אחת. יש עוד כמה סוגיות שקשורות לכך שחוק פינוי פיצוי נבנה לפי לוח זמנים מסוים שהמדינה לא עומדת בו. על זה אין היום ויכוח.

נושא שלישי שעברנו עליו במהירות, אבל אותי הוא מאוד מטריד, זה ילדים ונוער. אף על פי שהמצב הולך ומחמיר בנושא הזה יש קיצוץ במשאבים. משרד החינוך מקציב השנה הרבה פחות ממה שהקציב בשנה שעברה. למזלנו, הוקצבו משאבים, אבל כל מי שמשווה את חבילת הסיוע של שנת הלימודים הקודמת לעומת שנת הלימודים הזאת רואה הבדלים מאוד ברורים, והמשרד גם לא מסתיר את זה.

חלק מהדברים פתרנו. לדעתי, נשאר מפעל ההזנה ועוד - -

אבל את יודעת יותר טוב ממני שיש דברים לא פתורים. ייעוץ פסיכולוגי פתור פחות או יותר, ייעוץ חינוכי – לא.

פתור.

ממתי?

אין דבר כזה מחסור בשעות ייעוץ. בכל בתי-הספר של המפונים אין בעיה בשעות ייעוץ, כולל בבית-הספר החדש בניצן. יש בעיות אחרות, אבל לא בשעות ייעוץ.

יש עוד בעיות. יש בעיות של תגבור שעות. אבל גם מה שאתה אומר כרגע מעורר בי סימן שאלה משתי סיבות: או שהמדינה זרקה כסף בשנה שעברה כי ההקצבה השנה היא הרבה יותר קטנה ממה שהייתה בשנה שעברה; או שיודעים לעשות נסים – עם הרבה פחות כסף נותנים בדיוק אותה תוצאה שהייתה קודמת. זה נשמע לי מוזר, ואני חייב להגיד לך שמהסיור של הוועדה לזכויות הילד לא התרשמנו שהנושא הזה פתור, שלא לדבר על התקציב ברווחה. שם שמענו שסימן שאלה גדול מרחף מעל תקציבי רווחה בנושא הנוער. כאן איכשהו עברנו על זה- -

לא עברנו. לא הגענו לזה.

זה נושא שהוא רחוק מלהיות פתור.

נושא אחרון שלא התייחסת אליו הוא שהרי זה לא סוד שיצאה לדרך הרכבת של תיקוני חקיקה. חיכינו שהממשלה תוציא את הרכבת הזאת ביוזמתה, והיא לא עשתה את זה. זה יצא ביוזמת חברי כנסת וחתומים עליה למעלה מ-60 חברי כנסת. אם היו מכריעים את הרוב על-פי חתימות, יש כבר רוב להצעת החוק הזאת. אגב, רובם מהקואליציה, לא מהאופוזיציה. לא מפתיע אותי שהיום זה קיבל פטור מחובת הנחה בוועדת הכנסת. להערכתי, אם מישהו ינסה לחסום את הרכבת הזאת זה לא יהיה פשוט. על כן עולה השאלה מה ההשלכות של כל התהליך הזה על כל הנושא כי יש הרבה מאוד חסמים שזה אולי יפתור. ויכול להיות, כמו שדיבר גם ליאור, שכדאי לממשלה לחשוב לנסות לזרז את היוזמה הזאת אולי בהכנסת תיקונים מטעמה, וגם לחשוב איזה חסמים ייפתרו בזירוז התהליך הזה שכפי שכולם רואים אי-אפשר לפתור בדרך אחרת. זה ישנה את כל כללי המשחק אם הרכבת הזאת תגיע לתחנה הסופית, ולהערכתי, היא יכולה להגיע ומהר לאור האווירה שנוצרה.

מהמעט שדיברנו אתה יודע שאני לא מתחמקת משום דבר. מסרתי דוח סטטוס ולא עניתי על שאלות. התשובה שלנו בעניין תיקוני החקיקה הייתה חדה וברורה: ראש הממשלה לא רוצה לפתוח את החוק. אמרנו והצהרנו שנתנגד לפתיחת החוק, אלא אם-כן יישאר נושא לא פתור ולא פתירים. לכן הוקמה ועדת החסמים שבאה לפתור את אותן בעיות שמי שיזם את החקיקה- -

- - -

אני יודעת שגם אתה. אם יהיו נושאים שאנחנו חושבים שצריך לשנות והם לא פתירים, נבוא אליכם ונאמר לכם שאנחנו מוכנים לפתוח נקודות מסוימות על דעת ראש הממשלה. אם לא אז ראש הממשלה לא בעסק.

אם זה יעבור כחוק תהיו מוכנים ללכת על-פיו.

אני מבקשת לראות בזה פרק ראשון של הישיבה. הפרק השני יהיה מהר מאוד. ביקשתי מחנה לזמן את כולנו להמשך הדיון הזה כי הוא נקטע באיבו. בהמשך הדיון יהיו כולם וניכנס לעומקם של דברים כי כפי שאנחנו מבינים מה שכתוב כאן זה לא מה שמרגישים בשטח.

אני רוצה לאמץ את האמירה שלך, חבר הכנסת זאב אלקין, ולבקש מראש הממשלה שכפי שעשו את הפינוי ייתנו כעת את הפתרון למפונים. אנחנו רואים שהסגנון שהדברים נעשים עכשיו

לא עובד. עם העבודה המדהימה של צביה, של זיגדון ושלנו, עדיין אנחנו רואים את ישראלה ואת החברים האחרים במצב שהיינו בו לפני כמה שבועות או כמה חודשים. אני לא רוצה למנהיגות אחרת או להרמת ידיים. אני לא רוצה להגיע למצב שהתסכול והיאוש יביאו לדברים אחרים. זה באמת בידינו, ואנחנו קוראים לראש הממשלה וכמובן למנהלת סל"ע לראות מה עושים כדי להחיש צעד. בהחשת הצעד אין יותר מ-24 שעות ביממה. אבל או במקום לעשות 10 דיונים לעשות דיון אחד עם כולם, או למצוא תחליף אחר כדי להבין את החוק החדש. כשחוקקו אותו אף אחד לא חשב שהוא יגיע לפירושים שישראלה מדברת עליהם היום. אולי באמת הגיע הזמן לשבת עם המקצוענים האלה ולומר שהפירוש יהיה מחבק ומאפשר במקום פירוש מגדיר ומסייג. דבי, בבקשה.

אני רוצה לגעת בנושא היישוב הזמני של בוסתן הגליל. זה היישוב היחיד שלא נבנו לקהילה שלו קרוונים. האנשים האלה משלמים שכר דירה גבוה הרבה יותר ממה שהמדינה הקצתה להם – מי משלם את ההפרש? הבטיחו ל-4 חקלאים באותה קהילה קרקע חקלאית בצפון, ועד היום לא ניתנה להם תשובה. אחד מהם כבר חזר אלינו לניצן.

לגבי תעסוקה, מר זיגדון. האם חשבתם לתת סיוע ביוזמה אישית לחקלאים? יש הרבה אנשים שרוצים ליזום אישית.

זה חוסר כבוד גם לאנשים וגם לבעיות הקשות מאוד שאת מעלה. רק לומר אותם ולא לטפל בהם – אני מרגישה עם זה מאוד לא נוח. כאן יושבת קבוצת האומנים שאני חייבת להם הרבה מאוד תשובות גם על הבטחות שהבטחנו בכנסת הזאת, גם על הצגת עבודות וגם על מקומות שבהם הם יוכלו להשיג את הדברים. יש המון פעולות שאנחנו רוצים לתת להם פתרונות וגם להאיר אותם ולהעיר עליהם מהמקום שבו הם נמצאים.

הבעיה של אומני גוש קטיף היא אותה בעיה כמו אותן בעיות בצפון השומרון.

ראוי שיירשם שתקציב 2007 יימשך כפי שהיה בשנת 2006, כך שהעננה הוסרה.

מצוין.

זאב לפחות מתחיל לחייך. תודה רבה לכולם, נתראה בעוד שבוע.

הישיבה ננעלה ב- 14:00