כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

6.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 92

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

שהתקיימה ביום שני ט"ו בחשוון התשס"ז (6 בנובמבר 2006) בשעה 12:15

תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"ו-2006.

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

דוד אזולאי

עו"ד שושנה שטראוס – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

שלום בן משה – מנהל יחידת סמך לעובדים זרים, משרד התמ"ת

עו"ד אוהד ולנר – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

ד"ר אמיר שנון – מנהל המחלקה למקצועות הרופאים, משרד הבריאות

אסתר אפרת – מנהלת המחלקה לאמנות במחלקה המשפטית, משרד החוץ

יעל מזרחי – ממונה בתי מלון, משרד התיירות

דניאל סימן – מנהל לשכת העיתונות הממשלתית, משרד ראש הממשלה

מרדכי רון – קשרי חוץ, הסתדרות העובדים הלאומית

עו"ד טל דגן – קו לעובד

טובה פינטו – מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל

ג'ודי וסרמן; איתי עצמון; אריקה וסר

וילמה מאור

שרון רפאלי

תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"ו-2006

צהריים טובים. אני פותח את הישיבה בנושא תקנות עובדים זרים (פטורים למעסיקי מומחים זרים), התשס"-2006. בבקשה.

חוק עובדים זרים קובע שורה של הגנות נוספות לעובדים זרים ומחויבויות שמוטלות על המעסיקים כדי להגן על עובדים זרים חלשים שבאים לכאן לעשות עבודות קשות.

העובדים הזרים האלה הם לא חלשים כבר.

זאת הנקודה. חוץ מזה החוק מטיל אגרות ותשלומים על מעסיקים כדי לייקר את העלות על העובדים הזרים ולנסות להכניס ישראלים במקום עובדים זרים. התקנות האלה הן תקנות משולבות שדורשות גם אישור של הוועדה הזאת וגם אישור של ועדת כספים – כל אחד בנושא אחר.

בנושא הכספים הם יטפלו, אנחנו מתעסקים בעובדים.

ועדת הכספים תדון בסעיף בקשר לפטור מאגרה, אבל אנחנו דנים בפטורים למעסיקים של קבוצת עובדים שהם עובדים בכירים, ואין צורך להחיל על המעסיקים שלהם את כל ההגנות שיש בחוק עובדים זרים. אנחנו מגבים במיוחד את החובה לתת לעובד הסכם בכתב בשפתו, זה לא חל על ישראלי; חובה לבטח אותם בביטוח רפואי מסוים על חשבון המעסיק – העובדים האלה באים בדרך כלל עם ביטוח רפואי שלהם ממדינות המוצא; חובה לספק מגורים הולמים על חשבון המעסיק – העובדים האלה הרבה פעמים שוכרים וילות וחדרים בבתי-מלון, ויש למעסיק בעיה כי, לפי החוק, הוא חייב לממן את זה ורק לנכות סכום קטן מהשכר; וכן חובה על המעסיק להחזיק במקום העבודה את כל המסמכים בקשר לעובד הזר.


לתקנות יש פירוט של סוגי עובדים שאנחנו חושבים שאפשר לפטור את המעסיקים שלהם מהחובות האלה- -

חסרים כאן כמה דברים.

יכול להיות שחסרים. מאחר שמדובר אולי בפגיעה בעובד ניסינו לצמצם למקרים שהיו חד-משמעיים, לדעתנו. אם נראה עוד מקרים נביא אותם לוועדה.

למה לבזבז את הזמן שלי ושל הוועדה?

כי אם יש מקרים שיכול להיות שיש עובד חלש בקבוצה, והוא עלול להיפגע, העדפנו לא לפטור את המעסיקים ולהשאיר את החובה הזאת. נעבור על הסוגים.

פה מוגדר: "פטורים למעסיקי מומחים זרים"; הגברת הסבירה את ההבדל שבין עובדים זרים לבין מומחים זרים. אולי כדאי להחליף את המושג "מעסיקים למומחים זרים" ב"מומחה זר" או "מארץ זרה".

זה נכנס להגדרת עובד זר, לפי החוק. לכן רוצים לפטור אותם.

אבל אלה אנשים שיש להם התמחות מיוחדת, שיש לה דרישה, ואין לנו כאלה, כמו במקרים של משרד החוץ. אנשים כאלה הם לא עובדים זרים, אני לא הייתי קורא להם כך.

אפשר להציע לשנות את החוק, אבל כל זמן שהחוק קיים אנחנו צריכים עובדים, לפי זה.

אז אני מציע לשנות את ההגדרה בתקנה.

אי-אפשר כי התקנה שואבת את המינוחים שלה מהחוק. בחוק הם "עובדים זרים", ולכן אנחנו חייבים להשתמש במינוח הזה.

התקנה לא יכולה להתעלם מנוסח החוק.

אני רוצה להסביר את הרציונל של הקביעה הזאת. אנחנו רוצים להבחין בין עובדים זרים שבאים לעבוד בבניין,בחקלאות, בסיעוד שהם עובדים זרים שהמחוקק שם להם שורה שלמה של הגנות, לבין אחרים המוגדרים מומחים ובאים לפרקי זמן קצרים, ולמדינה יש עניין שיבואו: למשרד החוץ, למשרד הבריאות. שכרם הוא גבוה מאוד, והתנאים שלהם טובים מאוד. לכן אין שום עניין לערבב בין הדברים. דווקא משרד הפנים ביקש מאתנו לעשות הבחנה כדי שגם הטיפול בהם יהיה שונה. דמה בנפשך שבא מומחה בעל שיעור קומה שהמדינה רוצה מאוד שיגיע, והוא מגיע לדלפק במשרד הפנים ומתייחסים אליו כאל עובד זר פיליפיני – שמים אותו בצד, מתחילים לשאול אותו שאלות ואומרים לו לשלם אגרה. הוא אומר , הבנתי אתכם, מסתובב והולך הביתה חזרה. ואנחנו מפסידים. לכן נדרשנו להגדיר לטובת כבודה של המדינה כדי שההתייחסות תהיה רצינית. לכן שמנו בעיקר את הדברים שיש לנו עניין בהם. זה הרציונל של העניין.

כדי שלא יחשבו אותנו למדינת עולם שלישית.

(1) מרצה או חוקר במוסד להשכלה גבוהה;

אין לנו כאן הגדרה מה זה מוסד להשכלה גבוהה. יש לך הגדרה לזה? כדי שיהיה ברור איזה עובד שהוא מרצה.

אנחנו התכוונו למוסד שמוכר לצורך הענקת תואר אקדמי. אני מוכנה לנסות להגיע להגדרה מוסכמת, אבל לא פשוט יכולתי לקלוע בדיוק למטרה הזאת.

אז תעבירי לנו הגדרה.

כן.

מקובל, אדוני?

כן.

(2) רופא או אחות המועסקים בבית חולים במסגרת השתלמות לימודית, בהמלצת משרד הבריאות;

פה ראינו שיש קבוצות של רופאים בעיקר, שמגיעים מארצות שונות לישראל כדי ללמוד ולהתמחות ברפואה, ובמסגרת ההתמחות הם לפעמים עושים תורנויות בבתי-חולים באישור מיוחד של משרד הבריאות, וכל אחד מהם בטיפול של בית-חולים אחר, ואין צורך להעמיד להם את כל התנאים הללו.

לא כולם באים להשתלמות, יש כאלה שבאים לעשות פעולה רפואית פרופר. לכן צריך למחוק את זה.

לא למחוק, להוסיף.

אם זה רופא או אחות שמועסקים בבית-חולים בהמלצת משרד הבריאות, אז כל מי שמקבל את ההיתר - -

גם רופאים שבאים לעשות ניתוחים מורכבים או פעולות רפואיות אחרות. אנחנו באמת שאלנו על העניין הזה.

אלה תקנות שסיכמנו עליהן עם המשרדים השונים, לפי החלטת ממשלה- -

זה לא עניין הסיכום. אם צריכים להוסיף דברים, צריכים להוסיף. יכול להיות שהממשלה החליטה, אבל גם אנחנו מחליטים. לא הולכים עיוורים. אם צריכים להוסיף, מוסיפים.

הבעיה התעוררה לגבי האורחים המשתלמים. רופאים שבאים לכמה ימים- -

זה בדיוק התיאור של שלום בן משה ממשרד התמ"ת: מגיע בכיר עם שם בינלאומי לעשות ניתוח שאולי אין רופאים בארץ שיודעים לעשות אותו, והוא צריך לעמוד בדלפק, להראות מסמכים ולשלם אגרה, גם אם היא מאוד נמוכה- -

העובד לא משלם שום אגרה, מי שמזמין אותו אחראי לקבל היתר, להגיש את כל המסמכים- -

אבל ההתייחסות שלו, לפי הדברים שלכם, היא התייחסות שנייה, אתם בעצמכם אמרתם. אתם רוצים לפטור אותו מהמסלול הזה – למה את המנתח הבכיר אתם לא רוצים לפטור? למה שהמעביד שלו, שאולי זאת משפחה שנדרשת לניתוח הזה צריכה להוכיח או לא לתת לו מגורים הולמים כי הוא לא צריך את זה, או לא לתת לו ביטוח רפואי כי לא עושים ביטוח רפואי ליומיים, והם יצאו עבריינים. למה?

קשה להגדיר על מי אנחנו מדברים פה. מדיניות האכיפה שלנו היא שמי שבא לתקופה קצרה, והוא עובד בכיר אנחנו לא נאכוף את זה על המעסיקים שלו. עובד שמגיע לכמה ימים, כבר נקבעה לו אגרה מאוד מופחתת, לפי הימים שהוא נמצא פה.

מה לגבי התנאים האחרים? את אומרת שהם חייבים לתת מגורים הולמים וביטוח, אבל אתם לא אוכפים. את בעצם מסכימה שזה לא נדרש.

אנחנו לא היינו רוצים להגדיר קבוצה כי יכול להיות שזה יהיה פתח להביא כל מיני אנשים מחו"ל- -

זה באישור מנכ"ל משרד הבריאות, כמו שכאן נדרש..

אני לא מבין. משרד הבריאות נותן אישור. אם תמ"ת לא סומך על משרד הבריאות נסגור את העניין.

אנחנו סומכים עליהם- - -

במה אתם סומכים? אתם לא מתחשבים במשרד הבריאות, וזה לא בסדר.

אנחנו ישבנו והגענו לסיכום הזה גם עם משרד הבריאות.

במקום למחוק אפשר להוסיף את הפסקה הזאת? ממילא אנחנו עושים את זה רק בתיאום ובהמלצה של משרד הבריאות. אנחנו בקשר עם ד"ר שנון, וכל מי שמגיע לארץ, אנחנו לא מאשרים בלי המלצה שלו כמי שממונה על העניין.

אז בואו נמחק "במסגרת השתלמות" ונשאיר את "המלצת משרד הבריאות".

אבל אפשר להוסיף "השתלמות ופעולה רפואית".

"פעולה רפואית שאישר אותה משרד הבריאות".

אל תהיי כל-כך נוקשה, כי אני לא אאשר את זה, בכל הכנות. אתם צריכים להיות גמישים. באים לכאן אנשים לטובת המדינה.

אנחנו לא יודעים את זה- - -

גברת, דבר אחד תלמדו: משרד הבריאות זה לא קונגו, זה משרד הבריאות של מדינת ישראל, והם יודעים מה הם מביאים לכאן ונותנים לזה אישור.

כבוד היושב ראש, אני רואה שאתה לא אוהב את זה, אבל הרעיון הוא בסך-הכול להשאיר את הריכוז ואת הטיפול ולא לפתוח את זה להגדרות יותר מדי רחבות. אם כל המשרדים מחליטים על נוסח מסוים, ואחרי זה נשנה את ההגדרות זה לא לטובת העניין. זה לא עניין של נוקשות לשם נוקשות.

משרד הבריאות הוא המומחים, ולא אתם, ולא אתם.

כבוד היושב ראש צודק, אבל מי שאחראי על עובדים זרים זה משרד התמ"ת. מי שאחראי לתקן את התקנות ולהגדיר נכון מיהו עובד זר ומיהו מומחה, ואיזה מעסיק פטור מעניין העובדים הזרים, זה משרד התמ"ת. חבל להרחיב את זה.

אני אעבוד על הצעת חוק להוציא את זה מהתמ"ת. אם משרד הבריאות צריכים להביא מומחים הם ייתנו את האישור ולא התמ"ת.

לא שמענו נימוק ענייני. למה מנתח ששר הבריאות או מנכ"ל משרד הבריאות מאשרים שצריך להביא אותו – למה אתם חוששים? הבנו שמשרד התמ"ת לא עוקף את זה, אבל מעבר לזה לא שמענו תשובה עניינית.

התמ"ת הם הציונים הגדולים, משרד הבריאות בכלל לא. ככה זה נשמע לי.

אם קובעים שמביאים רופאים- -

אבל אתם לא קובעים את זה, אתם לא מבינים במקצוע הזה. תפסיקו לדבר על דברים שאתם לא מומחים בהם.

אדוני היושב ראש, בסמכותי כראש יחידת הסמך לעובדים זרים, אני מקבל את התיקון הזה.

לא יכול להיות דבר כזה. משרד הבריאות לא מומחה לקבוע אם צריך להביא מנתח? תפסיקו לעלות על מוקשים כאן, יש גבול לכל דבר.

מוזכרת כאן גם אחות. אני רוצה לוודא שאנחנו לא טועים פה ומכניסים למסגרת הלא מוגנת גם אחות שיכולה להיות גם אחות סיעודית "רגילה", לצורך העניין. אנחנו צריכים למצוא פתרון להבטיח שאכן מדובר במישהי שאינה זקוקה להגנות.

לעניין הפעולה הרפואית כוונת הוועדה היא רק לרופאים, לא לאחיות.

אומר לי גם איש משרד הבריאות שזאת לא המסגרת שמתאימה- -

אז התיקון יהיה לעניין פעולה רפואית רק רופאים, לא אחיות.

מורידים את המילה "אחות"?

לא. רופא או אחות יישאר לעניין מסגרת השתלמות לימודית, ורופא מומחה לעניין פעולה רפואית.

שמשרד הבריאות מאשר אותו בתור רופא מומחה.

גם את הפעולה, לא רק את המומחה.

אולי תכתבו "באישור" ולא בהמלצת"- -

אני לא אתן את זה.

"בהמלצת משרד הבריאות לגבי רופאים מומחים- -

"רופא מומחה לעניין פעולה רפואית בהמלצת משרד הבריאות".

הקראה: (3) מנהל, נציג בכיר או עובד בכיר במשרה הדורשת מידה רבה של אמון אישי בתאגיד זר או בין לאומי, בהמלצת מנהל מינהל סחר חוץ במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (להלן: המשרד) ;

הרעיון כאן הוא שמדובר בתאגידים ובחברות זרות בינלאומיות ששולחים לכאן נציגים בכירים, ואנחנו דווקא רוצים לעודד אותם לבוא לפה.

בארץ אין מומחים כאלה.

רק במקרים שבהם המנהל לסחר חוץ מכיר חברה בינלאומית, ויש המלצה מפורטת מה אופיה של החברה, ומה תפקידו של האיש שמגיע לארץ, ובארץ אין מישהו כזה. בלי זה אנחנו לא מאשרים את זה. לכן מנהל לסחר חוץ הוא הסמכות לעניין הזה.

מקבל את זה.

אני מנכ"לית התאחדות המלונות בישראל. העברתי לוועדה מסמך- -

רק הבוקר, זה בעייתי מאוד.

אני יודעת. רק ביום ראשון בבוקר נודע לנו שיש דיון בנושא הזה.

בתחום שלנו יש גם מנהלים מומחים שמגיעים. למשל, פתאום רשת "היאט" רוצה לשלוח לכאן מנהל שינחה את העובדים- -

זה נכנס לתוך זה.

אני רוצה שיהיה ברור שזה גם מנהל מלונאי.

יש לנו גם הסתייגות. אנחנו הענף הראשון שיחד עם משרד האוצר ועם משרד התמ"ת סיכמנו שאין יותר עובדים זרים עד סוף השנה. עם זאת הייתה הסתייגות בהבנה בין משרד האוצר לבין משרד התמ"ת שזה לא יחול על עובדים זרים מומחים במסעדות אתניות ועל מומחי חוץ שהם מנכ"לי מלונות או מנהלים כאלה. עניין השפים שזה גם עניין בינלאומי – במסעדות של המלונות, אני לא מייצגת אף אחד אחר – לא בא לידי ביטוי כאן, ואני מאוד מבקשת להוסיף. אגב, השפים האלה מרוויחים לא מעט כסף, יותר מפעמיים מהשכר הממוצע.

הם מרוויחים בדיוק כמו עובדי בנק ישראל.

על כל פנים, יש כמה עשרות כאלה בשנה לפעמים- -

לאנשים האלה יש מסלול מיוחד שנקרא "מומחה בתחומו". זה נכון לגבי רתך מומחה ולשף מומחה. זה לא במכסה, יש פנייה מיוחדת אליי. אני אקבל את ההמלצות, ואנחנו מאשרים את הגעתם.

ועל זה לא תחול אגרה.

לא, עזבי.

מאחר שיש כל מיני עובדים ושפים מומחים שקיבלנו תלונות שהתעללו בהם – אולי זה לא במקרה של בתי-מלון – יש בקבוצה הזאת עובדים שכן זקוקים להגנות אנחנו לא הצענו לפטור אותם.

יש מסלול מיוחד בעניין הזה, הסירי דאגה מלבך.

קחי בחשבון שאף אחד לא יכול להתעלל בשף. כי אחר-כך השף יכול להתעלל בהם.

אני מבקשת לפטור אותנו מהאגרות האלה- -

זה לא פה. זה מחר בוועדת כספים.

אני לא מתעסק בנושא כספים.

אני קצת מוטרדת מההגדרה של מנהל, ומכך שזה לא "מנהל בכיר". מנהל יכול להיות גם מנהל עבודה או עובד מן המניין. אני חוששת ליטול את ההגנה של הסכם עבודה מ"סתם" מנהל. זה צריך להיות מנהל בכיר.

את רוצה שנוסיף "מנהל זוטר"?

לא. אני רוצה שיהיה כתוב "מנהל בכיר".

ההגדרה הזאת באה ממחויבות של מדינת ישראל להסדרים של איגוד הסחר הבינלאומי – WTO – ואנחנו התחייבנו בפסקות מסוימות לאפשר כניסתם של מנהלים, כפי שהם מוגדרים פה. לכן חשוב לנו שההגדרה תישאר כפי שהיא. יש פה לא סתם מנהל עבודה, אלא בעמדה בכירה.

מנהל עבודה הולך לכיוון של מומחה.

הקראה: (4) צלם או כתב, בהמלצת לשכת העיתונות הממשלתית;

אני מנהל לשכת העיתונות. אם אפשר להוסיף פה: צלם או כתב שליח כדי להבדיל ביניהם לבין אלה- -

תגדיר לי "שליח".

בין הכתבים הקבועים בישראל שנשלחים ממשרד החוץ בחו"ל, והוא אחראי להם, יש כאלה שמוצאים את פרנסתם בתקשורת הזרה בארץ. מצד אחד הם נפגעים כי מכיוון שהם לא השליחים המשרדים מנצלים אותם פה לרעה, אבל יותר מכך הם תופסים את מקומם של עובדים ישראלים שיכולים למצוא פרנסה במשרדים בארץ.

מה אתה מציע?

שיהיה ברור שהכוונה היא לצלם או כתב שליח.

אין סיבה כי זה בהמלצה שלך. רק כשאתה ממליץ אנחנו ניתן לו פטור.

הנוהל שלנו הוא שאנחנו מקבלים ממנו המלצה. הוא ממליץ לנו, ואנחנו מאשרים.

אם נציג העיתונות הממשלתית רוצה שיהיה כתוב "צלם או כתב שליח" בהמלצה- -

הוא רוצה לפטור את עצמו מהמלצה, ואני לא רוצה לפטור אותו.

לא, מהצורך להמליץ על אדם. מאחר שהם עלולים לחשוד שמכיוון שאנחנו לא אוהבים את העמדות של הבן אדם, לא ממליצים עליו. לכן יש הבדל בינינו לבין כאלה שנשלחים מחו"ל שיש למשרד אחריות מלאה עליהם לבין אחרים. יש מספיק דוגמות: היה די.ג'יי בחוף הים, והמשרד העסיק אותו מכיוון שהוא אנגלי- -

אני צריכה הגדרה של כתב שליח, לא ברור מה זה כתב שליח.

כמו דיפלומט שנשלח מטעם המשרד לחו"ל. כתב שנשלח מגורם התקשורת בחו"ל למילוי תפקידו בארץ. לא אדם שמצא פרנסתו כאן.

קיבלנו את התיקון, אבל אל תמליצו על כל שונאי ישראל שיבואו לכאן. קחו בחשבון, אתם יותר מדי חופשיים בזה.

נוסיף הגדרה לכתב שליח.

או שנוסיף את זה בגוף הפסקה: צלם או כתב שנשלח בידי גורם תקשורתי בחו"ל.

איזה גוף?

גורם עיתונות.

מה זה "גורם עיתונות"?

גורם שמתעסק עם עיתונות, כי תקשורת יכולה להיות גם זמר אופרה שבא לתוכנית לכבוד חג המולד.

לא זאת כוונת המחוקק. לא נכניס דברים שלא צריכים להיות.

הקראה: (5) יהלומן, בהמלצת המפקח על היהלומים במשרד;



(6) בן זוג או ילד נתמך של איש סגל דיפלומטי של מדינת חוץ, בהמלצת נציג משרד החוץ;

אני מנהלת מחלקת אמנות במשרד החוץ. אני מהססת, כי אני לא רוצה לעכב את התקנות - -

משרד החוץ מהססת רק בזה, בדברים אחרים אתם לא מהססים?

ההגדרה המדויקת צריכה להיות כזאת: "בן זוג, ילד או נתמך של איש סגל דיפלומטי או קונסולרי", כי אלה שני דברים נפרדים.

סגל דיפלומטי זה לא גם קונסולרי, לפי ההגדרה?

זה לא אותו דבר. יש אמנת וינה על יחסים דיפלומטיים, ויש אמנת וינה על יחסים קונסולריים, אז עדיף שזה יהיה כתוב. זה לא צריך להיות בעייתי.

בסדר.

הוספנו: "בן זוג, ילד או נתמך". נתמך יכול להיות גם מי שהוא לא ילד.

נכון.

מצדי כדי שלא יהיה ספק אפשר גם להוסיף: "בהתאם למחויבות בינלאומית של ישראל". זה דווקא מצמצם, אבל לא אכפת לי שזה יהיה כתוב. אני מוכנה להוסיף.

אני עדיין ב"נתמך". הכוונה היא לבן משפחה נתמך?

בן של קונסול שהוא אדם עם מוגבלות ומלאו לו 23. הוא כבר לא ילד, אבל הוא נתמך. או הורה קשיש.

אז הכוונה היא לבן משפחה או ילד אפילו.

אם זה מסבך אתכם אולי כדאי להוסיף: "בהתאם למחויבות בינלאומית של ישראל כי אז ההמלצה שלנו תהיה רק לפי מה שכתוב באמנת וינה.

אבל אני יודעת שאתם פונים אלינו גם כשאין הסכם כתוב, אבל יש מחויבות.

יש מחויבות. יש לנו הסדרים. יש לנו הסכמים, ויש לנו הסדרים בין משרדי חוץ. זה מצמצם.

אם זה מצמצם אנחנו בעד.

תמיד כשמשרד החוץ יבקש תבקש את ההסכם הבינלאומי, ואתה תדע לפי זה, ותאשר.

אז נוסיף "בהתאם למחויבות אחרי ב"המלצת משרד החוץ".

שניהם.

לגבי הנתמך זה אושר?

"נתמך" או "בן משפחה נתמך".

זה בן משפחה מקרבה ראשונה, שיהיה ברור.

זה לפי הגדרה. זה יכול להיות גם הורה חולה.

זאת קרבה ראשונה, שלא יביא את בן דוד שלו, את בן אחותו וכדומה.

מה שמותר לפי האמנה.

בן משפחה זה מקרבה ראשונה, לא גיסו, בן אחותו, אח של אשתו.

זה לא גיסו או בן אחותו, אבל זה יכול להיות הורה חולה- -

זה יכול להיות ילד של בן זוג שהוא לא ילד שלו.

קרבה ראשונה, זה הכול.

אם אנחנו כותבים "בהתאם למחויבות", זה בהתאם להגדרה באמנת וינה.

מה אומרת אמנת וינה?

האמנה איננה אתי כאן.

מה הכוונה "יהלומן", מי זה?

מדובר על בעלי חברות, לא על מלטש יהלומים.

אז אולי כדאי להבהיר.

זה ברור אצלנו. זה בהמלצת המפקח על היהלומים שיש למדינה עניין שהוא יבוא לכאן. הוא מעסיק עובדים ישראלים רבים ותורם לייצור. זה לא עוד יהלומן שמגיע לארץ.

הקראה: (7) אמן או ספורטאי הנכנס לישראל לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים לביצוע משימה זמנית;

זה בסדר.

הקראה: (8) סגל בכיר של חברת תעופה זרה או חברת ספנות זרה על פי מחויבות בין- לאומית של מדינת ישראל.

מאה אחוז.

הקראה: אי תחולת סעיפים 1ג', 1ה' ו-1ו' לחוק
2.
הוראות סעיפים 1ג', 1ה', ו-1ו' לחוק לא יחולו על מעביד של עובד זר מומחה.

יש חובה ליתן חוזה בכתב, חובה ליתן מגורים על חשבון המעסיק ולהחזיק מסמכים במשרד המעסיק.

הקראה: סייג לתחולת סעיף 1ד' לחוק
3.
הוראות סעיף 1ד' לחוק לא יחולו על מעביד של עובד זר מומחה, בתנאי שהעובד מבוטח בביטוח רפואי בהיקף דומה לביטוח לפי צו עובדים זרים (איסור העסקה שלא כדין והבטחת תנאים הוגים) (סל שירותי בריאות לעובד), התשס"א- 2001.

אנחנו לא רוצים שאנשים יהיו נטל על המדינה, אבל אנחנו לא צריכים לחייב אותם בביטוח מסוים על חשבון המעביד. אז אם לעובד שמגיע יש ביטוח משלו המעביד לא צריך לעשות ביטוח נוסף.

סעיף 4 אינו בסמכות הוועדה הזאת, אלא בסמכות ועדת כספים.

הקראה: תחילה


5.
תחילתה של תקנה 4 , שלושים ימים מיום פרסומן של תקנות אלה.

התיקונים שכל הצדדים הסכימו עליהם אושרו. תודה רבה.

הישיבה ננעלה ב- 12:40