כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

6.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 90

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות

שהתקיימה ביום שני ט"ו בחשוון התשס"ז (6 בנובמבר 2006) בשעה 11:00

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשס"ו-2006.

חברי הוועדה: משה שרוני – היו"ר

עו"ד שושנה שטראוס – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

שלום בן משה – מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התמ"ת

אהרון ברזני – יחידת הסמך לעובדים זרים, משרד התמ"ת

עו"ד אוהד ולנר – לשכה משפטית, משרד התמ"ת

אפרים כהן – ראש מנהלת עובדים זרים, משרד התמ"ת

יובל יעקובי – אגף תקציבים, משרד האוצר

עו"ד שי סומך – מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד ורד ויץ – ההסתדרות הכללית

עו"ד יאראק רנטו – יועץ משפטי, התאחדות תאגידי כ"א בענף הבניין

עו"ד דבי גילד חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

עו"ד טל דגן – "קו לעובד"

אבנר עורקבי – דובר עמותת ענב"ל

לילי נתיב – יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר

ג'ודי וסרמן; איתי עצמון; אריקה וסר

וילמה מאור

שרון רפאלי

תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשס"ו-2006

בוקר טוב. אני פותח את הישיבה בנושא תקנות עובדים זרים (פיקדון לעובדים זרים), התשס"ו-2006.

התקנות המוצעות באות לקבוע בחקיקת משנה הסדר שכבר קיים שנה וחצי מכוח נוהל כשהתחילו את השיטה החדשה של העסקת עובדים זרים באמצעות קבלני כוח אדם. שיטת הפיקדון עובדת מצוין ותורמת לעובדים הזרים. קבוע בה שכל חודש כל מעסיק מפקיד סכום של 700 שקל בחשבון בנק מסוים על שם העובד, והסכום הזה מצטבר עבור העובד עד שבסוף שהותו בישראל הוא יוצא מישראל ומקבל את הכספים. הוא מקבל את הכספים רק בתנאי שהוא יוצא במועד מישראל, ועל כל חודש שהוא מאחר לצאת מישראל בתום תקופת האשרה שלו מקזזים לו חלק מן הסכום הזה בהדרגתיות עד שאחרי 6 חודשים הוא כבר לא יהיה זכאי לכסף אם לא הוא יצא בזמן.

להסדר הזה יש 3 מטרות עיקריות: המטרה הראשונה היא לעודד את העובדים הזרים לצאת מישראל במועד, כי הם יודעים שכשהם יוצאים הם מקבלים סכום רציני שנחסך עבורם; שנית, זה מבטיח שעובדים יקבלו פיצויי פיטורים וזכויות כמו שצריכים לקבל; ושלישית, זה גם מעלה את עלות העסקת העובדים הזרים כדי אולי להכניס ישראלים לתחום, שזאת מטרה כללית של הממשלה.

ישראלים רוצים לעבוד?

ישראלים נכנסו לתחום הזה מאז שהתחילו את שיטת הפיקדון. פה יש פירוט השיטה.

למחלקה המשפטית יש משהו להוסיף?

סיכמנו עם הלשכה המשפטית שלכם שהאוצר אמור לקבוע תקנות לגבי אופן ניהול חשבון הבנק הזה לעובד, והתקנות האלה טרם הותקנו. לכן כל הדיון היום יהיה כפוף לתקנות שהאוצר יגיש תוך זמן קצר, אנחנו מקווים.

אם יהיה להם זמן להכין את זה.

התשלומים האלה הם במקום פיצויי פיטורים ובמקום הפנסיה. תחליף של הפנסיה לעובדים זרים זה לא רלוונטי כי הם לא נשארים עד גיל 65-67.

אני מייצג כאן את התאחדות תאגידי כוח האדם בענף הבניין, אלה הגופים שהוקמו לפי החוק כדי להיות המעבידים של העובדים הזרים בענף הבניין. עקרונית אין לנו התנגדות לתקנות הללו; אנחנו גם מקבלים שצריך לשלם פיצויים לאנשים האלה כשהם מסיימים את עבודתם כאן. השאלה היא שאלה של הסכום. בסעיף 1(יא) בחוק העובדים הזרים קובע שהשר באישור ועדה העבודה רשאי לקבוע הוראות ותנאים בדבר חובת מעבידו של עובד זר לשלם לקרן – וכאן חשוב להעיר שצריך קודם כל שמשרד האוצר יסדיר את ניהול הקרן. אבל אני רוצה להדגיש שייקבע סכום שלא יעלה על 700 ₪ לעובד לחודש. זאת התקרה שקבע המחוקק, והשאלה היא מדוע התקנה מדברת על הסכום הזה מיד. מדוע צריך ללכת לתקרה?

מה אתם מציעים?

אנחנו מציעים להיצמד לשיעור משלמים לכל העובדים המקומיים במדינת ישראל וגם לכל העובדים הזרים שמועסקים במדינת ישראל, למעט אלה בענף הבניין – כלומר 8.33%. זאת ההפרשה לפיצויים לכל עובד במדינת ישראל, לעובד זר בענף החקלאות, לעובד זר בענף הסיעוד וכולי.

מה הסכום החודשי שהוא מקבל?

החישוב שלנו הוא שזה יחסוך לכל מעביד - -

לא שאלתי את זה, שאלתי מה המשכורת שהוא יקבל? אני רוצה לעשות חישוב מה זה 8.33%.

כ- 4000 ₪.

אז זה 330 ₪ אתם רוצים, לא יותר.

הוא מקבל יותר.

אפשר לחשוב שכולם יוצאים מיליונרים מהארץ.

המיליונרים האמיתיים שיצאו מהחוקים האלה, אולי בצדק, זה הקופה של המדינה. לקוחות שאני מייצג משלמים עבור כל עובד זר סכומים יפים לאוצר המדינה, זה גם הרעיון, זה לא מוסתר. חברתי הזכירה כאן שהכוונה בסעיף הזה היא גם לייקר עוד קצת.

כמה כסף מפסידים חברות כוח האדם על העובדים האלה?

אני מניח שמי שמפסיד לא יעסוק בתחום הזה.

הבנתי.

אנחנו למדנו שבמדינת ישראל להרוויח זה לא עונש. יחד עם זאת מי שמרוויח צריך לשלם לציבור, אבל כמו שלא מעלים כל הזמן את מס ההכנסה, אלא מדברים על הורדתו, גם כאן לא צריך להגזים. השאלה שהוועדה צריכה לשאול את עצמה היא מדוע בענף הבניין צריך להיות הסדר שונה מזה של כל העובדים במשק, כולל העובדים הזרים, למעט אלה בענף הבניין?

אנחנו נקבל עכשיו הסבר ממשרד התמ"ת.

לא ראוי להעלות את הטענה הזאת פה, כי התקנות האלה נקבעו בהסכמה של המשרדים, של הקבלנים ושל איגוד קבלני הבניין. זה הוסכם לפני שנתיים, וכל ההסדר נקבע כפוף לסכום הזה ולהסדר הזה. אין מקום עכשיו להעלות טענות נגד זה, זה סוכם בין כל הצדדים.

זה לא נכון עובדתית.

בסדר, אנחנו נבדוק בסוף.

אני ראש היחידה לעובדים זרים במשרד התמ"ת. אני נותן את ההיתרים לעובדים הזרים. ראשית, שושנה אמרה מילים בסלע, זה סוכם במשא ומתן ארוך על דעת כל הגורמים שנגעו בעניין, ופועלים כך כבר שנה וחצי. אבל בכל זאת כדי להוכיח שעשינו שיקול דעת בין העובדים האלה לבין אחרים, לפי היכולות וכדומה – למשל בסיעוד, כשאנחנו עומדים לאשר שיטת העסקה חדשה אנחנו מבקשים מהקשישים לשלם פחות מאשר אנחנו מבקשים מהקבלנים, כי לקשישים אין כסף. לכן הפעלנו שיקול דעת לגבי גובה הסכום, והם משלמים פחות מ- 700 ₪. העובדים משתכרים הרבה יותר גבוה, הקבלנים מרוויחים יותר, והתאגידים מרוויחים הרבה יותר מכולם. אצל הסיעודיים הסכום יהיה נמוך יותר.

700 השקלים המוצעים כאן הם שווי ערך ל- 17.5%, לא ל- 8.33% - פנסיה ופיצויי פיטורים. זה מתבסס על ועדה בין-משרדית שפעלה לפני כמה שנים שהציעה את הסכום הזה. למיטב ידיעתי, יש גם הסכם קיבוצי לתחום הבניין שמבטיח גם זכויות פנסיה, והחוק הזה בעצם מחליף את ההסכם הקיבוצי.

הוא לא מחליף.

יש סעיף מפורש בחוק שמחליף. אני אמצא אותו ואקריא.

באותה הזדמנות אולי שיחפש גם את ההסכם עם העובדים שלי. אני הייתי שמח לראות אותו, וגם הם היו שמחים לראות אותו, כי הם כנראה חותמים על דברים בלי לדעת.

מתי נגיע ליום שלא יהיו חברות כוח אדם בארץ? יש לשכת תעסוקה שתעסוק בזה.

אני מעמותת "קול בשכונות". אנחנו עוזרים להרבה עובדים זרים. יש לי שלוש שאלות: מה קורה לאדם שעובד בשני מקומות עבודה? הוא גמר את העבודה פה והלך לעבוד שם – האם יהיה לו 700 כפול 2? מה קורה לאדם ששינה את מקום העבודה שלו? והאם זה צמוד למשהו?

צמוד לדולר או לאירו אתה רוצה.

הוא יעבוד 3-5 שנים. למה זה צמוד?

הוא לא יכול לעבוד 3 שנים כי יש פרק זמן שהוא יכול להיות כאן.

יש בחוק סעיף הצמדה, זה מסודר.

אני מעמותת ענב"ל. יש לנו נייר עמדה ביחס לעובדים הזרים. ראינו את החוק רק אתמול וממש נבהלנו. להרבה נכים יש עובדים זרים, ועכשיו כל נכה יצטרך לשלם עוד 700 ₪- -

זה לא הם.

זה לא לסיעודי.

אמרו לכם שזה לא לסיעודי.

מדברים כאן על פועלי בניין, לא עליכם.

בנושא הזה יש לי הצעה. הנושא של ענף הבניין מופיע בתקנה הראשונה בשורה השלישית, אבל אני מסכימה שזה לא כל-כך ברור ולא בולט לעין. לכן אני מציעה שבכותרת של תקנות הפיקדון לעובדים הזרים נוסיף "בענף הבניין", כדי שיהיה ברור על מה זה חל.

סעיף 1 (יא) (ו) לחוק עובדים זרים אומר: "נקבעו בהסכם קיבוצי או בצו הרחבה כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים תשי"ז-1957, הוראות בדבר תשלומים סוציאליים שעל המעביד או העובד הזר לשלם לקרן פנסיה, לתוכנית חיסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים, יעביר המעביד לקרן או לחשבון הבנק, לפי העניין, ואליהם בלבד את התשלום הסוציאלי שהוא חב בו, והכול בשיעורים שנקבעו בהסכם הקיבוצי או בצו ההרחבה כאמור, והוראות ההסכם הקיבוצי או צו ההרחבה לעניין זה לא יחולו;

אני מ"קו לעובד". אנחנו רוצים להעלות כמה דברים שדרושים הבהרה או תיקון בתקנות. התקנות לא התייחסו למצב, לפי החוק: "השר ממונה להתקין תקנות במקרים ובתנאים שדלקמן יהיה העובד הזר רשאי לקבל את כספי הפיקדון, כולם או חלקם, אף לפני המועד". במקרה שהעובד חלה למשל, ועדיין נמצא בארץ לא הגיוני שהוא יצטרך לחכות עד שהוא יצא מהארץ כדי לקבל את כספי הפיקדון.

הבנו.

זה לא נכנס ל-6(א), שהוא עזב?

אנחנו מדברים, למשל, על אדם שנעשה נכה, והוא לא יכול לעבוד, והוא נמצא עדיין בארץ. הקטגוריה שנמצאת בחוק לא נכנסה לתקנות.

עובד יכול לפנות לממונה כדי להצביע על נסיבות מיוחדות שלא היו תלויות בו ושבגינן הוא לא יכול היה לצאת, והממונה יכול להתיר לו לקבל את הכספים. אבל הוא יקבל את הכספים כשהוא יצא.

את מתכוונת ל- 6(ב).

מה את מציעה?

שייקבע סעיף שידון במקרים האלה. אתם רוצים את הנוסח?

לא את הנוסח. לנו זה לא נותן מענה. אם הוא לא יכול לעזוב עד התקופה כי הוא נהיה נכה.

הגיוני שהוא יקבל את כספי הפיקדון ויוכל להשתמש בהם לצורך השהות בישראל. זה לא הגיוני שצריך לחכות ליציאה; מקרה אחר הוא שהוא נמצא בתהליך של קבלת אשרה, לפי הליך של זוגיות, אז הוא לא יצא כי הוא הכיר פה בת זוג ישראלית, ולא הגיוני לשלול ממנו את פיצויי הפיטורים שמגיעים לו כחוק.

שלא יתחתן עם ישראלית.

המחוקק בפירוש התייחס לנקודה שיש מקרים שבהם צריך להעניק לו את כספי הפיקדון לפני מועד עזיבתו את הארץ. זאת אומרת, מראש הובאה בחשבון האפשרות שהעובד לא יצא מן הארץ ועדיין יהיה זכאי לכספים הפיקדון. זה קבוע בחוק- -

הפיקדון הזה הוא כדי שנהיה בטוחים שהוא עוזב את הארץ. נקודה.

על איזה סעיף דיברת?

סעיף 1 (יא) (ז)(3).

הוא רשאי לקבוע הוראות, הוא לא חייב לקבוע הוראות.

אמרנו שהתקנות כפי שהן לא כיסו את המצב.

אני יו"ר התאחדות תאגידי כוח אדם זר.

שלא יודעת כלום על ההסכם שהיא הסכימה על התקנות האלה. לא גילו לה שהיא הסכימה.

נכון להיום כאשר הדברים האלה לכאורה פועלים, לא הוקצב שום פרק זמן סביר שבו עובד זר יקבל את הכסף מרגע שהעובד מודיע שהוא עוזב את הארץ אם הוא רוצה לקבל את הכספים בחשבון הבנק שלו בחו"ל.

מה את מציעה?

שנקצוב זמן למשרד התמ"ת או לבנק מסד או לבנק שהמדינה תחליט לעבוד אתו. שיהיה פרק זמן סביר להעברת הכסף.

45 יום.

החוק קובע שיש 3 חודשים להעביר את הכספים. בפועל אנחנו מעבירים את זה בהקדם האפשרי. היום אמרו לי שמנסים להוריד את פרק הזמן ל- 4 ימים, אבל החוק מקציב 3 חודשים.

המחוקק נתן לזה תשובה.

לעניין סעיף 2, החשבונות שמנוהלים בידי האוצר. הוראות החוק מחייבות שהאוצר יתקין תקנות בקשר לניהול החשבונות האלה. הבנתי שעד עכשיו שר האוצר לא התקין תקנות בעניין, ואני מבינה שכרגע הבקשה של התמ"ת היא שלא לאשר את התקנות האלה, אלא לאחר ששר האוצר יתקין תקנות בעניין.

התקנות ייכנסו לתוקף כשייכנסו לתוקפן התקנות של הממונים.

לא. התקנות לא יאושרו, אלא לאחר שיותקנו תקנות בידי שר האוצר. כדי שיהיה ברור למעסיקים ממתי חלה עליהם החובה להעביר את הכספים לחשבונות, לפי התקנות.

גם כפוף לאותן תקנות.

אנחנו נראה מהן התקנות, ואז הוועדה תחליט.

מה הבעיה להכין את התקנות? אם אין כוח אדם אני אביא כוח אדם מחו"ל. בואו נעשה דבר מושלם.

לעניין תקנה 5. מדובר על העברת כספים בניכוי מס כדין, ויש כאן הפניה לסעיף 1(יא)(ד), ו-1(יא)(ה)(2). השאלה היא האם רוצים להוסיף על החובה שנקבעה בחוק לעניין 15% למס הכנסה. אם מדובר על הניכוי הזה, צריך לומר שמדובר על הניכוי הזה ולא על ניכויים אחרים שאנחנו לא יודעים למה הכוונה. אם זאת הכוונה אפשר למחוק את המילים "בניכוי מס כדין" וגם ב- 1(יא)(ד), כי אין שם שום ניכוי, אלא זה סעיף מסמיך.

הבעיה היא שאם יהיה שינוי בנושא הזה יחייבו אותנו לתקן תקנות. מאחר שזה נאמר במפורש בסעיף בחוק - -

אז נוריד את המילים "בניכוי מס כדין" ונרשום: "ניכוי לפי סעיף 11(יא)(ה)(2).

"הניכוי הוא בהתאם לאמור", שזה היום 5%. אם יהיו שינויים כאלה- -

אנחנו מפנים לסעיף. אם יהיה שינוי בסעיף ההפניה תהיה לאותו סעיף שבו יחול שינוי.

אז בלי להזכיר את המילה "בניכוי"- -

"בניכוי", בלי "מס כדין, בהתאם לאמור בסעיף 1(יא)(ה)(2), או "ניכוי מס הכנסה", אבל שיהיה ברור למה הכוונה.

זה ניסוח שכולל את כל הניכויים האפשריים בשני הסעיפים, ואני מעדיפה להשאיר את זה- -

אבל אין ניכוי לפי 1(יא)(ד). "במקום ובתנאים שקבע השר". השר לא קבע, אז אין לנו ניכוי. אנחנו לא נאשר ניכוי בזמן שאין לנו ניכוי. אם השר יקבע ניכוי ספציפי, והוועדה תאשר את זה, יהיה ניכוי.

לא יהיה ניכוי מס?

יהיה ניכוי רק של 15%, לפי (ה)(2), אבל לא ניכוי ערטילאי אחר שאנחנו לא יודעים מהו.

צריכים לקחת בחשבון את כל הדברים. או שרוצים לסגור הרמטית או סתם ככה.

לגבי "ניכוי מס כדין", יכול להיות שהסעיף הזה מדבר גם על הרווחים שנצברו עם ריבית והצמדה על הפיקדון. ואז יש פה עניין של מס הכנסה רגיל.

המס הוא בשיעור סופי של 15%.

למה, אם הוא יותר מ- 180 יום בשנה זה חל עליו.

תנאים שנצברו לעובד הזר בקרן או בחשבון הבנק, יוטל עליהם מס הכנסה בשיעור סופי של 15% ללא זכות לפטור, ניכוי או פעילות כלשהם. זה 15%, תברר עם רשות המסים.

בכל זאת ייתכנו שינויים.

אני לא מבין למה להוריד את זה. מה זה תורם אם אנחנו מורידים "ניכוי מס כדין".

אני שואל אותך מתי תגמרו את התקנות.

איזה מס? אתה מבקש מהוועדה אישור לניכוי מס כדין, והוועדה שואלת אותך "איזה מס נוסף ל- 15%" – האם יש מס כזה או לא. אתם אומרים שאין מס כזה.

אני רק אומר מה הבעיה בניסוח הזה.

הוא מאוד בעייתי.

אנחנו מנסחים את הדברים בצורה ברורה ביותר, בלי פרשנויות. אצלכם באוצר יש פרשנויות.

אם תרצו להוסיף מס, ואני חושב שאתם לא - - - ה (2).

בדיוק.

בסדר.

מהאגודה לזכויות האזרח. בהמשך לעניין הקצבת הזמן, גם בסעיף 7(א) יש הוראה שהכספים יועברו לעובד הזר, לפי אישור הממונה. אני יודעת שעכשיו לוקח שבועות רבים עד שמקבלים אותו. לפי דעתי, צריך להקציב פרק זמן קצר של 7-10 ימים.

למה שלא נכתוב 48 שעות?

עוד יותר טוב.

תוך כמה זמן הממונה נותן היום אישורים? ב- 7(א) יש אישור ממונה.

7(א) זה פרטים על חשבון הבנק.

"כספי הפיקדון ישולמו לעובד הזר, לפי אישור הממונה". אנחנו יודעים שהיום זה לוקח שבועות ארוכים.

אמרנו שמנסים להוריד את זה עכשיו ל- 4 ימים. לפעמים יש חגים וימי שבתון, אבל עקרונית החוק קובע שיש 3 חודשים.

30 יום.

איפה ההגבלה של 30 יום?

אין הגבלה.

החוק מדבר על 3 חודשים.

בנוהל הביצוע זה מתקיים עד 30 יום.

אפשר לקבוע בתקנות 30 יום.

הרשויות מנסות להעביר את הכספים כמה שיותר מהר - -

אז בשלב זה יוסף "תוך 30 ימים", לפי הצעת היושב ראש. אם זה יהיה זמן קצר יותר, מה טוב.

עוד הערה אחת. בחוק כבר נקבע, ואני לא מעריכה שזה ישונה כאן, ניכויים מכספי הפיצויים או מכספי הפנסיה במקרה שהעובד לא עוזב, אף על פי שלדעתנו זאת פגיעה מאוד קשה בזכויות אדם ובזכויות עובדים. קבלת הפנסיה לא צריכה להיות מותנית באינטרסים אחרים של המדינה. היא צריכה לפעול בדרך אחרת- -

במה לפעול? אם העובד צריך לעזוב הוא צריך לעזוב. על מה אנחנו מדברים כאן? להתחשב רק בעובד הזר ולא במדינה.

אני רוצה למצוא את האיזון- -

איזה איזון את יכולה למצוא? מה את מציעה?

יש פה סעיפים שמקשים לקבל את הכסף. למשל בסעיף 7 יש חובת העברה בנקאית רק לחשבון בחו"ל. זה תנאי קשה ובלתי סביר. מדובר בעובדים מאוד מוחלשים, אנשים שספק אם יש להם חשבונות בנק בחו"ל, ואין סיבה להערים קשיים מסוג זה שיכולים לסכל את העברת הכספים אם העובד עוזב בזמן.

הפתרון הוא שצריך לתת את זה כאן ולא בחשבונות בנק - -

זה היה קודם ועכשיו הקשו.

- - -

יכול להיות שהכוונה המקורית הייתה טובה, להגן על העובד שהכספים יגיעו רק אליו, אבל בפועל זה תנאי מאוד קשה להרבה עובדים זרים.

זה נושא שבא על דעתנו בחודשים האחרונים בעקבות פניות של תאגידים. עקרונית אנחנו מסכימים לתת אפשרות להעביר את הכספים האלה לידי העובד כשהוא נמצא בנמל התעופה ועבר את ביקורת הגבולות. אבל מאחר שאין לנו תקנות של החשב הכללי במשרד האוצר, והם צריכים להתאים את התקנות לאפשרות הזאת- -

אולי תעמדו להם על הראש במשרד האוצר שיעשו את התקנות האלה?

הם הבטיחו לנו שהם יעשו את זה ושישקלו את האפשרות הזאת. אני יכולה להסכים בהסתייגות שתהיה אפשרות כזאת כפוף לתקנות האלה.

צריכים לפתור את הבעיה בצורה הטובה ביותר.

אני רוצה לומר דבר שמתקשר לדבריה של עורכת הדין מהאגודה לזכויות האזרח. גם אני מודה שהשימוש בכספים שנועדו לתשלום פנסיה, לפי הסכם או לפיצויי פיטורים, לפי חוק עבודה מגן בתור סנקציה להוציא עובד מן הארץ במועד, הוא לא מידתי.

הבנתי אותך.

אני רוצה לומר עוד דבר בהקשר הזה. לפחות צריך לקבוע איך מיידעים את העובד. האם העובד יודע שנוסף לסנקציות אחרות אם הוא לא יצא במועד מן הארץ, הכספים האלה שלו ייפגעו?

צריכים לחייב את חברות כוח האדם שמביאות אותם לתת לעובד מכתב שאומר שאם הוא לא יעזוב את הארץ במועד הוא לא יקבל את הכספים האלה. אם תלך למקום עבודה אחר גם לא תקבל אותם. גם העובד הזר צריך לדעת שהוא צריך לעבוד לפי החוקים שלנו ולא לפי החוקים שלהם.

זה נעשה.

מה קורה אם עובד שזכאי לפיצויי פיטורים, ובמהלך שהותו כאן עוזב מקום עבודה אחד ועובר לאחר? איך זה מוסדר?

כל מעסיק שמעסיק את העובד הזר חייב לשלם 700 שקל. בענף הבניין העובדים כל הזמן עוברים מקבלן כוח אדם אחד לאחר, הם חופשיים לעבור כל שלושה חודשים. לכן כל פעם קבלן כוח האדם החדש מפקיד 700 שקל, והכול הולך לחשבון אחד על-שם העובד כי יש רציפות כללית, והסכום מצטבר על שמו של העובד.

הנוהל שעורכת הדין שטראוס מדברת עליו מיושם כבר, ועובדים ביציאתם מן הארץ זכאים לבחור האם לקבל את הכספים האלה לאחר מעבר הגבולות בדלפק של בנק הפועלים בנתב"ג. זה קורה ברוב המקרים.

שנית, אני מבקשת להעיר לכל הנציגים של האגודות לזכויות האזרח, שהעובד הזר בענף הבניין מופלה עשרות מונים לטובה מכל עובד ישראלי אחר במשק.

זה לא במקרה.

אני לא רוצה להתווכח על זה. יש כאן ויש כאן. צריכים לקחת את הדברים בפרופורציה ולא לעשות מזה "קייס".

אני מבינה מעורכת הדין שטראוס מהתמ"ת שבישיבה הבאה לפני אישור התקנות אתם תחזרו עם ההסדר למתן הכספים לעובד במועד היציאה מן הארץ או פתרון חלופי אחר לעובדים שאין להם חשבונות בחו"ל.

כן. בהסכמה עם האוצר.

בסעיף 8 עובד מותנה שעובד שנפטר יקבל את הכסף בחשבון בנק שהורה עליו טרם פטירתו. זאת גם בעיה שיכולה למנוע, במקרה שהוא לא נתן את החשבון, שהכסף יגיע אליו.

נתייחס גם לעניין הזה.

אז תחשבו על פתרון גם לעניין עובד שנפטר שלא דווח על חשבון בנק.

אנחנו חושבים על פתרון מדורג שעובד יכול לקבוע מוטב או חשבון בנק, ואם לא קרה שום דבר נדרוש ממנו צו ירושה. בשלב הראשון אנחנו רוצים למנוע את הטרחה מהעובד להוציא צו ירושה.

- - -

לגבי קביעת זמן של ג30 יום להעברת כספי הפיקדון, אני עדיין הייתי מעדיפה את 3 החודשים שקבועים בחוק- -

לא. זה יותר מדי.

- - הייתי מבקשת שייקבע חריג ל- 30 ימי עבודה של הבנקים וגם למקרים מיוחדים או בעיה מיוחדת.

באיזה מקרים?

30 יום זה מספיק.

באוקטובר למשל יכולה להיות בעיה גדולה בגלל החגים.

אבל זה 30 ימי עבודה.

30 ימי עבודה זה בסדר גמור.

הבנק בשדה התעופה לא פועל?


רבותיי, אנחנו עוד לא מאשרים את זה. בישיבה הבאה אני רוצה לסיים סופית, ואני רוצה לראות תקנות של האוצר. תודה רבה לכולכם.

הישיבה ננעלה ב- 11:55