הטיפול בהטרדות מיניות ברשות הטבע והגנים

5
הוועדה לקידום מעמד האישה
21.11.2006


הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס' 20
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ל' בחשוון התשס"ז (21 בנובמבר 2006), שעה 11:00


ס ד ר ה י ו ם

הטיפול בהטרדות מיניות ברשות הטבע והגנים

חברי הוועדה: גדעון סער – היו"ר
בנימין אלון
עבאס זכור
נדיה חילו
יעקב כהן
שרה מרום שלו
מרינה סולודקין

עו"ד בנימין חנוך - עוזר ליועצת המשפטית, המשרד לאיכות הסביבה
מודי ששון - סמנכ"ל רשות הטבע והגנים
מרים גבע - מנהלת השתלמויות, רשות הטבע והגנים
עו"ד שרה שלום - יועצת משפטית, רשות הטבע והגנים
עזרא ששון - מנהל משאבי אנוש, רשות הטבע והגנים
אסף רוזנברג - ממונה בכיר משמעת, סגן נציב שירות המדינה
משמעת, נציבות שירות המדינה
מרית דנון - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה
איריס אליס - הרשות לקידום מעמד האישה
מרים גרייבר - נשיאת הדסה ישראל
עו"ד אביטל שחר - מנכ"ל שדולת הנשים בישראל
עו"ד ציונה קנת-מאיר - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל
עו"ד יפעת מצנר - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל
עו"ד מלכה דישון - המחלקה המשפטית, שדולת הנשים בישראל
סימי מור - יו"ר ויצ"ו ירושלים
חוה מוסקוביץ - יועצת למעמד האישה, מועצה מקומית בית אל
עו"ד מאירה בסוק - יועצת משפטית לדיני עבודה, נעמ"ת ירושלים
עו"ד גלי עציון - נעמ"ת
טל קרמר-ודעי - מנכ"לית איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית
גילת בכר - איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

דלית אזולאי

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ


הטיפול בהטרדות מיניות ברשות הטבע והגנים

אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה. נושא הישיבה הוא הטיפול בהטרדות מיניות ברשות הטבע והגנים. אני רוצה לפתוח ולומר שהישיבה זומנה לאחר כתבה שפורסמה בעיתון "מעריב", בה נאמר שעובד בכיר במחוז הצפוני של רשות הטבע והגנים ממשיך לעבוד בתפקידו על אף שארבע עובדות התלוננו כי הטריד אותן מינית. נאמר – ואנחנו נשמע כאן את העובדות – שבבדיקה פנימית שערכה הממונה על הטרדות מיניות ברשות נקבע כי תלונותיהן של ארבעת העובדות מוצדקות. בנוסף לכך, וזה פורסם היום נדמה לי ב"ידיעות אחרונות" נטען שלא במקרה זה ולא במקרים אחרים מועברים הנושאים האלה לטיפול נציבות שירות המדינה.

רשות הטבע והדברים היא תאגיד סטטוטורי, גוף שמבוקר על-ידי מבקר המדינה, ועיקרו של חוק שירות המדינה משמעת חל על עובדי הרשות כאילו היו עובדי מדינה. הטרדה מינית, מעבר לזה שהיא עבירה פלילית ועוולה אזרחית, היא גם עבירה משמעתית. לגבי העניין הזה יש הוראות ברורות שביניהן הרחבת הנילון מהמתלונן, למשל, וביניהן גם החיוב בהגשת סיכום של בירור התלונה בתום הבירור לאגף חקירות משמעת בנציבות. כמובן זה יכול להיות גם לפני כן, זה לא חייב להיות בתום הבירור, אבל בתום הבירור יש חיוב לעשות כך.

אני כמובן לא מתכוון שהוועדה הזאת תהיה בית-משפט או בית-דין, הוועדה לא מתכוונת לשמוע ראיות ולא להחליף אינסטנציות אחרות שמטפלות בנושא הזה, אבל היא בהחלט גוף, ככל הוועדות בבית הזה, שמפקח על הרשות המבצעת ומוודא שהרשות המבצעת והרשויות הסטטוטוריות השונות פועלות על-פי חוק.

אני רוצה להזכיר שלנוכח המהות של הנושא יש איסור בחוק לפרסם שמות של מתלוננות ואני מתכוון להקפיד על זה ומבקש מכולם להקפיד על זה. מעבר לנושא הטיפול, אני רוצה לשמוע האם אכן מועברים במקרה זה ובמקרים אחרים ממצאים לנציבות כאשר מסתיים בירור.

אני רוצה לומר עוד משהו. הבוקר הודיעו לי שמנכ"ל רשות הטבע והגנים שהיה אמור להשתתף בישיבה, והוזמן להשתתף בישיבה, נפל למשכב. אני כמובן מאחל לו החלמה מהירה. אני מבין שמדובר בדבר שפרץ הבוקר שכן הדבר הודע לנו הבוקר, כי אתמול הוא עוד היה אמור להשתתף בישיבה. הוועדה כולה מאחלת לו רפואה שלמה, ויכול להיות שנצטרך לקיים דיון המשך כדי בכל-זאת לאפשר לו להופיע בפני הוועדה. אני מבין שסמנכ"ל הרשות נמצא כאן וכן היועצת המשפטית. אני מבקש מכם להציג את הנושא ברמה העובדתית.

בעקבות זימון הישיבה התקבל אצלנו שדר באי-מייל שנותן את התחושה – אם לומר זאת בלשון המעטה – שזה לא מקרה ייחודי ויחידי ברשות הטבע והגנים.

אנחנו נציג את כל מכלול היריעה.

בוקר טוב. נמצאים אתי כאן אנשי הרשות: עזרא ששון, מנהל משאבי אנוש ברשות וממונה על המשמעת. מרים גבע, שהיא אחראית לכל נושא חוק מניעת הטרדה מינית ברשות הטבע והגנים. עורכת-הדין שרה שלום שהיא היועצת המשפטית של הרשות. לי קוראים מודי אורון ואני סמנכ"ל הרשות. המנכ"ל שוכב חולה בבית וביקש ממני לייצג אותו.

אנחנו כאן בלב שלם ונפש חפצה. אנחנו מודים לוועדה על שהזמינה אותנו ואנחנו רוצים לפרוס בפני הוועדה את כל היריעה של הנושא שקשור בטיפול במניעת הטרדות מיניות בארגון שלנו.

כפי שאמר היושב-ראש בפתח הדברים, הרשות היא תאגיד סטטוטורי שהוקם על-פי חוק ופועל עלפי חוק, חוק שמורות טבע וגנים לאומיים. הארגון שלנו מונה כאלף עובדים, חצי מהם עובדים קבועים והשאר עובדים במעמד זמני כזה ואחר. אנחנו מגיעים לפעמים למספר יותר גדול של עובדים, עד כ-1,200 עובדים בארגון.

כמו שאמרתי, אנחנו פועלים מתוקף החוק ועל-פי חוק. הרשות קבעה לעצמה שהנושא הזה של הטרדות מיניות הוא נושא מרכזי, נושא חשוב, ואנחנו פועלים – וקבענו לעצמנו לפעול – באופן נחרץ ביותר ולאפשר לכלל העובדים עבודה באווירה חופשית, באווירה שאינה מאוימת, באווירה שוויונית ונוחה לכלל העובדים על מנת שיוכלו לבצע את תפקידם בארגון.

איך מתחלקים אלף העובדים?

הארגון פרוס על פני כל הארץ. המטה בירושלים. אני לא יכול לומר מה החלוקה, אבל אני חושב שלפחות שלושים או ארבעים אחוזים הן נשים שנמצאות בכלל התפקידים. יש לנו עובדת אחת שהיום נבחרה לסגנית מנהל מחוז, יש לנו מנהלת אגף ברשות, ובכל המעמדות ובכל התפקידים בארגון משולבות גם נשים.

כמו שאמרתי, הנושא הזה הוא חשוב לנו וקבענו שנטפל בו בצורה הנחרצת ביותר, נפעל על-פי רוח החוק וגם על-פי האמונה הפנימית שלנו.

חשוב לומר שמעבר לזה שאנחנו פועלים על-פי החוק, אנחנו פועלים גם על-פי הסכם עבודה שרק לאחרונה חודש והוסכם עליו, והסכם העבודה שלנו הוא הסכם עבודה קיבוצי שקובע כללים לטיפול בנושאי משמעת. בעדכון האחרון הכנסנו סעיפים שקשורים בהטרדה מינית והכנסנו את הנושא הזה כעילה לפיטורים של עובד וגם סעיף בנושא המשמעת. על כל הדברים שקשורים בחוק, תרחיב בהמשך היועצת המשפטית שלנו.

אני רוצה לאפשר לך לתת את הסקירה למרות שיש חזרה על דברים. השתמשת כמה פעמים בביטוי נחרץ ביותר, שזה אמנם חשוב, אבל יכול להיות שהחברות והחברים ירצו להתייחס גם לנושא עצמו.

אנחנו נתייחס לכל דבר ועניין.

לא רק למאפייני הגישה שלכם ברמה העקרונית.

תנו לי לסיים את הסקירה הראשונית ותיכף חבריי יתייחסו לכל הנושאים.
בהתאם לדרישות החוק יש לנו ממונה על מניעת ההטרדה, וגם היא תתייחס בהמשך, וכמו שנאמר, עזרא ממונה על נושא המשמעת בארגון. לאחרונה עברנו ביקורת של מבקר המדינה בכל נושא המשמעת, לרבות נושא ההטרדה המינית, ובסך הכול עברנו את זה בצורה טובה. אני חושב שאנשי מבקר המדינה שבדקו מספר תאגידים סטטוטוריים, בהחלט ההערות שקיבלנו מהם היו הערות טובות.

משנת 2000, במשך שש השנים האחרונות לצערי היו לנו בארגון – כנראה בכל מקום שעובדים אנשים יש מקרים כאלה – עשר תלונות על הטרדה מינית. חמש מתוכן, במסגרת הבדיקה שנערכה, נמצאו מוצדקות, ארבעה אנשים שהיו מעורבים בתלונות האלה, כאלה שנגדם הייתה התלונה, פוטרו. תלונות אחרות לא נמצאו מוצדקות.

אתה מדבר על שש תלונות, מתוכן חמש מוצדקות.

עשר תלונות בשש השנים האחרונות, משנת 2000, מתוכן חמש נמצאו מוצדקות וארבעה עובדים פוטרו.

בכל מקרה, כפי שאמרתי, אנחנו נוהגים לפעול בצורה יותר מחמירה מאשר דורשות הוראות החוק, וכמו שאמרתי, גם הסכם העבודה מאפשר לנו לטפל בנושא הזה.

אולי תוכל להתייחס למקרים.

מרים תתייחס אליהם.

אני לא מבקש שתתייחס לפרטי המקרים. תאמר לנו מה קרה, האם זה נמצא מוצדק, האם זה הועבר לנציבות. תענה על כל אותן שאלות שהצגתי קודם לכן. אם באת לומר את הדבר הזה אחרי שהמנכ"ל נפל לצערנו למשכב הבוקר, יכולת לשלוח פקס או רק לשלוח את האנשים, כי לא אמרת שום דבר.

ממש לא. אני מבקש ששרה תתייחס לנושא האחרון.

אנחנו נשמע גם את היועצת המשפטית וגם את הממונה, אבל אני אומר שאתה יכולת להישאר בבית או לנצל את יום העבודה באופן יותר קונסטרוקטיבי.

אנחנו מנסים לכוון את מסגרת הדיון.

לא, אני מכוון את מסגרת הדיון ולא אתם.

אני מתכוונת מבחינת התשובה שלנו. זה כדי שתתפרס פה כל היריעה השלמה. מודי נתן דברי מסגרת והקדמה. אני אבקש לתת כאן את הפן המשפטי, את המסגרת המשפטית שתאמר מה מוסמכת הרשות, מה צריכה הרשות לפעול, כיצד היא פועלת על-פי החוק שחל עליה.

אם הדיון יהיה תיאורטי, אני אאפשר לכם עוד זמן מה לעסוק בנושא ברמה התיאורטית. אם הוא לא יהפוך לדיון מעשי, אני פשוט אקח את הכתבות ואני אשאל אתכם שאלות ואתם תשיבו לשאלות על-פי מה שפורסם.

מרים, הממונה על הנושא הזה מטעם הרשות, תיכנס לפרטי המקרים שפורסמו.

אם כך, אולי מרים תדבר קודם ואת אחוריה.

מתוך אותן חמש תלונות שנמצאו מוצדקות במהלך השנים האלה, ארבעה אנשים פוטרו. מדובר היה – ואני לא אכנס לפרטים – בהטרדות שהיו די בוטות ולכן האנשים האלה פוטרו. האנשים האלה לא נשארו יום אחד ברשות. אני מניחה שאתם רוצים פרטים על המקרה האחרון וזה המקרה היחידי שבו נמצא שהייתה הטרדה מינית. אני אכנס מעט מאוד לפרטים כדי לא לפגוע בצנעת הפרט.

כל עוד את לא חושפת שמות, אני לא חושב שאת פוגעת בצנעת הפרט.

אני לא אחשוף שמות, אבל אני אומר לך למה אני אמנע מלמסור פרטים יותר מפורטים. אנחנו ארגון לא גדול שבו כולם מכירים את כולם וגם אם אני לא חושפת שמות, בארגון שלנו ידעו במה מדובר.

הכתבה התייחסה למקרה אחד ספציפי שבו אני קבעתי שהייתה הטרדה מינית ואני המלצתי למנכ"ל לא לפטר את האדם ואני אספר לכם את הפרטים. לא הייתה תלונה, הבנות לא התלוננו. אותן ארבע בנות, ואפילו היו יותר שחלקן כבר לא עובדות ברשות, לא התלוננו. בהקשר אחר לגמרי, מתוך מניעים שלא היו ממש ממין העניין, הגיעה למנכ"ל שמועה שהייתה איזושהי הטרדה מינית באחד האתרים. המנכ"ל פנה אליי וביקש ממני לבדוק. הייתה הנחיה חד-משמעית לבדוק את הדברים עד הסוף. בבדיקה התברר שבערך לפני חצי שנה או שלושת-רבעי שנה המנהל נהג לספר בדיחות גסות. אז הבנות פנו אליו – אותן בנות שלא התלוננו – ואמרו לו שלא ראוי שהוא ידבר אליהן כך. מרגע שהן אמרו לו את זה, הוא אסף את כל העובדים, הוא התנצל, הוא אמר שהוא נפל בלשונו והוא הבטיח שזה לא יחזור. בשלב שאני נשלחתי לבדוק את התלונה, זה היה בערך שלושת-רבעי שנה לאחר שהבנות העירו לו, לא היו יותר תלונות, הוא הפסיק לספר בדיחות, הוא גם אמר לי שהוא הבין שזה היה מעשה לא ראוי. לכן, בשלב הזה, לאחר שעברה חצי שנה, וגם במבחן התוצאה וגם לאורך זמן הוא הפסיק לספר בדיחות גסות, אני חשבתי שלא נכון לפטר אותו בשלב הזה אלא לבדוק ולראות מה יקרה בהמשך. מאז לא חזרו בדיחות גסות. לכן המלצתי למנכ"ל בשלב ההוא לא לפטר, וכך נהג המנכ"ל. הוא קיבל את המלצתי, הוא התייחס להמלצתי כאל המלצה מקצועית והוא לא פיטר. זה המקרה היחידי שבו קבענו שהייתה הטרדה מינית אבל לא פיטרנו. הוא קיבל נזיפה חמורה בתיק והוא נמצא במעקב, והמקרה לא חזר על עצמו.

ציינת שהיו ארבע בנות. האם כאשר הגעת למסקנות כפי שהגעת, האם מדובר בארבע תלונות שונות או מעמד אחד שבו נאמרו בדיחות בפני ארבע בנות?

זה לא מעמד אחד. זה היה מין סגנון כזה. אני אפילו לא בטוחה שהיו ארבע בנות.

את אמרת שהיו ארבע בנות.

לא. בעיתון כתבו שהיו ארבע. היו גם נשים נוספות שאני תחקרתי אותן, כאלה שהפסיקו לעבוד שם, ואני בדקתי אם הן הפסיקו לעבוד עקב תלונה. התברר שלא הייתה שום התנכלות סביב התלונה. הבחורות לא הועברו מתפקידן, לא הייתה שום התנכלות בהמשך, ולכן חשבתי שלא נכון יהיה בשלב הזה לפטר את אותו עובד.

האם במקרה הזה העברתם את המסקנות לנציבות?

לא. במקרה הזה לא העברנו את המסקנות לנציבות ואני חושבת שכדאי שלעניין הזה תתייחס היועצת המשפטית ועזרא שהם ממונים על העניין הזה.

האם במקרים אחרים בהם פוטרו עובדים, או במקרים בהם מצאתם שהתלונות לא מוצדקות, העברתם לנציבות?

לא, לא העברנו. אנחנו לא מעבירים. זה דבר שלא אני מטפלת בו ואני מציעה שמישהו אחר יסביר את זה.

הרשות היא רשות סטטוטורית, חל עליה חוק גנים לאומיים ושמורות טבע. במסגרת החוק הזה, בשנת 192, הוכנס תיקון שאומר שחוק שירות המדינה משמעת, למעט סעיפים 19 עד 30, יחולו עליה. הרעיון שלא יחולו אותם סעיפים שהם למעשה מייחדים את הדיון לוועדות המשמעת בחוק שירות המדינה משמעת היה כי הכנסת ידעה, סברה , הבינה והחליטה שבתוך התאגיד הסטטוטורי הזה מתקיים מנגנון משמעת משל עצמו וראתה לנכון שמנגנון המשמעת הזה ימשיך להתקיים.

סעיף 26 הוא אותו סעיף שמהווה את החובה לתאגיד או למי שחל עליו חוק שירות המדינה משמעת לדווח לנציבות שירות המדינה על תוצאות של ועדות בירור שנערכות אצלו. אותו סעיף לא חל על הרשות כפי שהסברתי, מכיוון שהוא נכלל באותם סעיפים המסויגים מן החוק, ולכן אנחנו לא נוהגים להעביר לנציבות שירות המדינה את תוצאות ועדות הבירור שנערכות במסגרת הרשות.

במסגרת הרשות חל הסכם עבודה קיבוצי שלאחרונה נחתם ואיחד שני הסכמים קיבוציים. כפי שידוע כאן לרובכם, רשות הטבע והגנים היא איחוד של שתי רשויות – רשות שמורות הטבע שבה חל הסכם קיבוצי אחד, ורשות הגנים הלאומיים שבה היה חל הסכם קיבוצי אחור – והרשות החדשה תיקננה הסכם קיבוצי חדש שחל היום על כלל העובדים. זה היה מהלך קשה וסבוך וארוך. במסגרת אותו הסכם, מאחר וברבות השנים חוקק חוק למניעת הטרדה מינית, שאצלנו בתוך המערכת זה נחשב לדבר מאוד חשוב, והמנכ"ל באופן אישי נותן לזה תשומת לב מאוד מיוחדת וייחודית, ולכן גם ההליכים שמתקיימים במסגרת הזאת נערכים מאוד בזריזות וביעילות. אנחנו לא משתהים לא עם מסקנות ולא משאירים שום דבר שלא נבדק במסגרת התלונות האלה, כפי שמרים הסבירה, והן לא רבות למרות שהעיתונות עשתה כאן עסק ממשהו שלדעתי הוא מאוד מינורי, והיא עשתה את העסק הזה מטעמים השמורים עמה ולא ממין העניין, אבל זה תמיד נושא שטוב לדון בו בעיתונות.

אם כן, מכוח החוק אנחנו איננו חייבים לדווח לנציבות שירות המדינה. לאחרונה הייתה ביקורת, כפי שהסביר מודי, של מבקר המדינה לתאגידים סטטוטוריים לנושא המשמעת. הרשות נבדקה לפני ולפנים. המסקנות שהיו למבקר המדינה היו לעניין נהלים של תיוק, של איסוף חומר, של תיעוד חומר, אבל לא הייתה לו ולו הערה אחת לנושא מנגנוני המשמעת ולעניין ההטרדות המיניות ברשות.

אני מודה לך. הבהרת את הנקודה. אני בסך הכול שאלתי לעניין ההעברה לנציבות.

אני רוצה להשלים את הדברים ולומר מה כותב מבקר המדינה.

ההתייחסות היא לעניין הסעיף הזה?

ההתייחסות היא בכלל. מבקר המדינה מחייב את הנושא הזה שתתקיימנה ועדות משמעת בתאגידים הסטטוטוריים לאור היעילות של העניין, של המנגנון, ובשל כך שעניינים מסתיימים מהר, ויש לו ביקורת איך דברים קורים בוועדות המשמעת ובבתי-הדין למשמעת של נציבות שירות המדינה.

מכל מקום, אנחנו נתבקשנו על-ידי נציבות המדינה להידרש לעניין. קבענו פגישה ובשבוע הבא אנחנו נפגשים עם חברנו שיושב כאן כדי לדון ולגבש את כל העניינים שנדרשים לדיון. אם הנציבות תרצה, לא נסתיר ממנה כל חומר שהוא.

לשם מה נדרשת פגישה?

כדי לסכם.

את הרי אומרת שהחוק לא חל עליכם.

אנחנו שני גופים של המדינה ושני גופים של המדינה שעוסקים באותו עניין. אם נתבקשנו לבוא ולהסביר, אנחנו נבוא ונסביר.

אני מודה לך. אני מבקש מנציג הנציבות. אני מבקש לשמוע את עמדתכם, האם בעניין העקרוני עמדתכם היא כעמדת הרשות.

אני אדבר באופן כללי ואחר כך אני אתייחס לנושא הטרדות מיניות בצורה ספציפית. באופן כללי אני לא מקבל את הטענה המשפטית שנטענה כאן שכביכול אין חובה על רשות הטבע והגנים לדווח לנציבות שירות המדינה, לאגף המשמעת, על עבירות משמעת שמתבצעות בתחומה. אם זה כך, הכנסת סתם חוקקה חוק והחילה עליו את חוק המשמעת. עד היום באמת הם לא דיווחו, לא הגיעו אלינו תלונות ולא היינו אתם במגע.

מאחר והם מעולם לא פנו אליכם, ההערכה שלכם הייתה שרשות שמורות הטבע היא שמורת טבע במובן הזה של היעדר הטרדות מיניות?

קשה לי להתייחס להיסטוריה כי אני לא נמצא תקופה ארוכה במקום. מאז הגעתי, אני שאלתי על מי חל חוק המשמעת, ולצורך העניין כינסתי בחודש ספטמבר גופים נוספים – לאו דווקא את רשות הטבע והגנים, שגם הם היו אצלי – שחוק המשמעת חל עליהם, שלראשונה בעצם נוצר דו-שיח בין הנציבות לבין התאגידים הסטטוטוריים האלה, שעד היום הם כמעט לא שמעו עלינו, לא דיווחו לנו ולא עשו אתנו כלום. לאחר המפגש הזה הוצאתי מכתב ב-3 באוקטובר לכל התאגידים הללו, כולל רשות הטבע והגנים, וכתבתי להם בצורה הכי מפורשת שחובה עליהם לדווח. הוצאתי בכתובים את נוהל הדיווח לנציבות ודרשתי מהם לדווח לי על כל אירוע משמעתי בכלל. הטרדה מינית ודאי שהיא נכללת בגדר עבירת משמעת לצורך העניין.

מעבר לכך. לאחרונה קיבלתי תלונה מאזרח על אחד המנהלים ברשות הטבע והגנים ושלחתי לשם חוקר כדי שיכירו אותנו. אז קיבלתי תשובה מעורך-דין פרטי של הרשות – משרד רווה שהם מעסיקים אותו באופן פרטי – שמבקשים לעצור את החקירה כי הם חולקים על עמדתנו, על סמכותנו לחקור אותם. היום אני שומע לראשונה שהם מפרשים את החוק באופן כזה שהם לא חייבים לדווח לנו וכי יש להם הסכמים קיבוציים כאלה ואחרים ולכן החוק בכלל לא חל עליהם. זה דבר שמבחינתי הוא מופרך.

האם אפשר להגדיר את זה כקבלת חוות דעת מהרשות?

אני קיבלתי מכתב מבא כוח רשות הטבע והגנים שמבקש ממני באופן מפורש להפסיק את החקירה. המכתב היה מעורך-דין במשרד רווה, שהוא בא כוח הרשות, ובו הוא ביקש ממני באופן מפורש להפסיק את החקירה והוא בא כדי להסביר לי מדוע אין לנו סמכות לטפל בנושא משמעת. זה היה בלי קשר לאירוע האחרון עליו דווח בעיתונות.

אני מברך על הישיבה הזאת. כמוכם גם אני שמעתי על האירוע של ההטרדה המינית מהעיתון, כי כאמור הם לא מדווחים לנו. ביקשתי לקבל את החומר. חוק המשמעת קובע באופן מפורש שבנושא משמעת הפיטורים הם רק על-ידי בית-הדין. הפיטורים בגין אי-התאמה, זה סיפור אחר, אבל אנחנו מדברים על עבירות משמעת, והטרדה מינית זו עבירה משמעת, והגוף המוסמך היחידי לפטר עובד בגין עבירת משמעת הוא בית-הדין למשמעת של שירות המדינה. על-פי החוק, החוק הזה חל גם על התאגיד הזה. לכן לא ברור לי מה שאני שומע כאן, שפוטרו ארבעה אנשים על-ידם. זאת לא הדרך הראויה וזה לא על-פי החוק.

לפי החוק, כפי שאני מבין אותו, יש להם חובה לדווח לנו על האירועים.

בנושא של ההטרדה המינית. בשנת 2005 יצא תקנון לכל משרדי הממשלה בו אנחנו מפרטים באופן ברור ביותר איך אמורות להתנהל בדיקות בנוגע להטרדות מיניות.

גם חובת הפרסום.

ברגע שיש תלונה על הטרדה מינית בכל משרדי הממשלה וביחידות הסמך, ברגע שנודע על דבר כזה, זה מועבר באופן ישיר לממונה על מעמד האישה באותו משרד. היא לא חוקרת, אין לה את הכלים לחקור, היא לא אמורה לחקור, אלא היא בסך הכול מעלה על הכתב את התלונה ומעבירה את זה באופן מיידי אליי ולאגף החקירות. כפי שאתם יודעים, כבר תיארנו לכם את זה, יש לנו חוקרת שזה המקצוע שלה, ויש תובעת שאמונה על התחום הזה, והם היחידים שעוסקים בתחום הזה של הטרדה מינית. שום משרד ממשלתי לא בודק בעצמו את הנושא הזה. לממונה על מעמד האישה, כמה שהיא תהיה מוכשרת, אין לה את הכלים לערוך את הבדיקות האלה באופן עצמאי.

הטיעון שלך – מעבר לכפיפות העקרונית בנושאי משמעת ומעבר לנושא של העברת ממצאים – הוא טיעון לעצם החקירה עצמה?

בנושא הזה אני רוצה להיות הוגן עם הרשות, וזאת לא רק הרשות. התקנון הזה שתוקן בשנת 2005 על-פי החוק שמחייב כל מפעל מעל 25 איש לעשות תקנון בנושא הטרדות מיניות, על-פי החוק להטרדות מיניות, תוקן לכל משרדי הממשלה ויחידות הסמך והוא חל עליהם, והתקשי"ר שונה במרץ 2006 והוא מחייב באופן מפורש איך לפעול בנושא של הטרדות מיניות. התקנון הזה לא חל על התאגיד באופן ישיר, משום שזה דבר שחל על משרדי הממשלה ויחידות הסמך. למרות זאת אנחנו אחראים כמו על חברת הדואר, על רשות השידור, על המוסד לביטוח לאומי, על שירות התעסוקה שהם תאגידים סטטוטוריים ויש להם הסכמי עבודה וחוקים אחרים, אבל חוק המשמעת חל עליהם כמו שהוא חל על רשות הטבע והגנים שהם לא שונים. רשות הטבע והגנים היא לא גוף קטן אלא היא גוף גדול שדומה לגופים שהזכרתי קודם לכן. הגופים האלה החילו על עצמם את התקנון הזה וכל תלונה על הטרדה מינית מעוברת אלינו לטיפול.

אני חוזר ומחדד את הנקודה. האם לשיטתך מסלול הטיפול בכל תלונה על הטרדה מינית ברמה החקירתית חייב להתבצע על-ידיכם ולא על-ידי הרשות הסטטוטורית באופן עצמאי?

אני מנסה להשיב. מבחינה עקרונית אני חושב שכך צריך להיות. אני לא בטוח שמבחינה משפטית – עוד לא בדקתי את זה, ביקשתי להיפגש אתם כדי לדון בעניין הזה – זה כך. אני לא יכול להיות אחראי על נושא המשמעת בגוף הזה, אם נושא הטרדות מיניות נחקר על-ידם לדוגמה. לא עולה על דעתי שהם לא יאמצו את התקנון. אם אני חוקר הטרדות מיניות באופן מקצועי ומעמיד לדין בבית-הדין למשמעת, לא מקובל עליי שהם יחקרו את זה באופן עצמאי ולא ידווחו לי. אנחנו צריכים לשמוע מהם איזה תקנון הם החילו על עצמם ומה המנגנונים שאימצו. כפי שאני מבין, התקנון שהם החילו על עצמם הוא תקנון עצמאי לפיו הם מבררים בעצמם. הממונה על מעמד האישה או אחראית על נושא הטרדה מינית היא זו שחוקרת את התלונות וסוגרת את זה מול המנכ"ל ומול העובד, יש מקרים בהם מפוטרים אנשים והדבר לא מדווח לנו. מבחינתי זה לא ימשיך כך כי אחרת לא נוכל לקחת על עצמנו את האחריות בנושא משמעת על הגוף הזה.

אני אנסה לא להתייחס לאי-סדרים של ההתנהלות היום יומית, דבר שמאוד מפתה לעשות אותו, אבל אני מתעלמת, אלא אני רוצה להתמקד לגופו של עניין, במקרה שהובא לדיון בוועדה, ואנסה להתייחס לעניין בצורה יותר רחבה.

בתפקידי הקודם הייתי מנהלת היחידה למעמד האישה במרכז השלטון המקומי והייתי גם אחראית על כל היועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות, כך שהנושא הזה הוא אחד הנושאים שעסקנו בהם יחד עם הרשות למעמד האישה. נושא ההטרדות המיניות היה חלק מהעבודה שלנו. התקנון שדיברת עליו קובע קווים ברורים ואומר איך אמור לפעול מקום העבודה ואיך אמורה להתנהל החקירה. יש גם חובה לתלות את אותו תקנון בכל מקום עבודה כדי שכל העובדים יראו אותו. אני רוצה לשאול האם אותו תקנון הגיע אליכם, והאם תליתם אותו כך שכל העובדים יוכלו לראות אותו. אני גם רוצה לשאול האם עשיתם פעולת הסברה, אפילו מינימאלית, ברגע שנכנס התקנון. התקנון שיצא בשנת 2005 בא להסדיר את המצב במקומות העבודה, כי נוצר מצב שכל אחד טיפל בנושא כראות עיניו. מתוך הדברים שאמרתם כאן אני יכולה להסיק שאותו תקנון אולי לא הובא לידיעת העובדים. את אמרת שאת חקרת, אבל בתקנון כתוב איך צריכה החקירה להתנהל, למי לדווח ואיך לדווח.

אני לא חושבת שעבירה של הטרדה מינית, על אף שמבחינה חוקית היא נחשבת בתוך המסגרת של עבירות משמעת, היא לא עבירת משמעת רגילה אלא היא עבירה הרבה יותר חמורה. היא לא עוד עבירת משמעת כפי שעובד מפר איזה כלל מסוים, על אף שמבחינה חוקית אתה מכניס אותה תחת המסגרת החוקית של עבירת משמעת.

היא גם עבירת משמעת, היא גם עבירה פלילית והיא גם עוולה אזרחית.

בדיוק.

יש עבירות משמעת אחרות שהן רק עבירות משמעת.

בעיניי היא הרבה יותר חמורה.

למרות שאנחנו רואים את העבירה הזו כעבירה חמורה, המחוקק לא הכניס אותה בגדר עבירת משמעת מיוחדת אבל היה צריך כן לעשות זאת כך.

את כמשפטנית גם יודעת שזו עבירת משמעת שהיא לא רק עבירת משמעת.

ודאי.

אדוני היושב-ראש, אני ערה להגדרה של החוק אבל אני חושבת שמבחינת ההיבט הציבורי והמהותי חשוב לנו להדגיש – ואני קצת יוצאת מעבר להגדרה שנמצאת בתוך המשבצת הזאת של המשמעת והיא מוכרת לי בהתייחסות הציבורית שלנו, גם כחברי כנסת וגם כארגונים שעוסקים בנושא – שהעבירה הזאת היא הרבה יותר חמורה. היא לא רק פלילית אלא יש לה היבטים נוספים. מבחינתי זו ההתייחסות שאמורה לעבירה הזאת להיות, גם אם היא נכנסת בהגדרה הפורמאלית תחת עבירת משמעת.

אני רוצה להאמין שבעקבות הדיון הזה יופקו לקחים הרבה מעבר לחלק הזה שרק ישבו ויסכמו. הייתי רוצה שהנושא הזה יוסדר. אנחנו בחודש מאוד חשוב, החודש הזה של מאבק באלימות נגד נשים, והעבירות האלה הן שיא האלימות נגד נשים. זאת לא עבירת משמעת רגילה וטוב עשה אדוני היושב-ראש שהביא את הנושא לדיון. אני חושבת שבחודש הזה אנחנו אמורים לדון מזוויות כאלה ואחרות בנושא אלימות נגד נשים ששיא האלימות הזה הוא הנושא של הטרדות מיניות. לכן מאוד חשוב לעקוב אחרי הדברים ואחרי הפקת הלקחים כדי שמקרים כאלה לא יישנו בעתיד. החשיפה עצמה במקרים האלה, יש בה מסר - הרבה יותר מהדבר הפרטני – ציבורי וזה תפקיד נציבות שירות המדינה לקחת את המסר הציבורי הזה ולהקפיד שזה יתבצע.

מי שעובד ברשות הטבע והגנים אלה נשים מהמעמד הנמוך ועולות שלא יודעים מה הזכויות שלהן. לא האמנתי למשמע אוזניי שהתרבות המשפטית של הארגון היא כל כך נמוכה. שמענו כאן כל הזמן סתירות ונאמר שהתאגיד הסטטוטורי הוא לא תחת חוק המדינה. אני חושבת שראינו כאן מקרה שיש חוקר, שופט ותליין, שגם זה לא ראוי, ונציבות שירות המדינה צריכה לבדוק מה קורה שם. יחד עם זאת צריכה להינתן הדרכה, מאחר שפעם ראשונה אני שומעת שיש תאגידים שלא נמצאים תחת החוק הכללי.

כפי שאמרה חברת הכנסת חילו, אנחנו לקראת מוצאי שבת ה-25 בנובמבר שבו יחול יום המאבק באלימות נגד נשים. בחודש הזה נציין את המאבק הזה בכל מיני אירועים.

אני רוצה לספר שמהנתונים שאנחנו אוספות במרכזי הסיוע – ואנחנו נפרסם אותם לקראת סוף השבוע – יש עלייה של עשרים אחוזים בפניות למרכזי הסיוע לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אני מדברת על תשעת החודשים הראשונים של שנת 2006, עד ספטמבר 2006, שעד אז יש לנו נתונים, כאשר לגבי הטרדה מינית רואים עלייה יותר גדולה, ואפילו עלייה של 25 אחוזים.

כל המקרים שנחשפו השנה בתקשורת, הייתה שנה מאוד מאוד תקשורתית בנושא של אלימות מינית, ובין היתר גם הכתבה הזאת שהייתה על מה שקרה ברשות הטבע והגנים, מאחורי כל הכתבות, הצילומים, הטשטושים בטלוויזיה, עומדות נשים שאלה הם הסיפורים האישיים שלהן ואנחנו באמת לא רוצים להיכנס לפרטים, אבל מאחורי השמות האלה שאנחנו מדברים בראשי תיבות נמצאות נשים שזה הסיפור האישי שלהן, שהן חוות את הכאב ואת המצוקה הזאת יום יום. השיח הציבורי שלנו בישראל של סוף 2006 הוא עדיין לא שיח שמאפשר לציבור הכול כך רחב של נפגעות ונפגעים לבוא ולדבר. אחד הדברים שרואים כאן זה ההיקף של ההטרדות המיניות שאתם ברשות יודעים עליהן. אתם לא יכולים לדעת הכול, אבל זה היקף של הרבה שנים וזה היקף מאוד מצומצם בארגון בו עובדים הרבה מאוד אנשים. כלומר, יש עוד הרבה סיפורים שלא נחשפים כי הנפגעים והנפגעות לא מספרים את הסוד הגדול שלהם.

אני מזמינה אתכם ואני מזמינה את כל האנשים האחרים להשתמש בשירותים של מרכזי הסיוע שנמצאים כאן בשבילכם. יש לנו מרכזי סיוע שפועלים בכל רחבי הארץ. לכל מרכז סיוע יש סדנאות חינוך והסברה שעוזרים לארגונים להתמודד עם דברים כאלה שקורים בתוכם. הם עוזרים לפתוח את הפצע בצורה מבוקרת ולהתמודד גם עם הנפגעות, ומסבירים את ההבדל בין חיזור לחיזור אלים, בין בדיחות גסות שהן לא מקובלות ונופלות בגדר החוק הזה של הטרדה מינית כשהן חוזרות ונשנות. לנו יש את הכלים לעזור ולסייע. לא צריך להיבהל מזה.

אני מקווה שהציבור הזה של הנפגעות והנפגעים יוכלו למצוא סעד לא רק במרכזי הסיוע אלא יותר ויותר ברשויות שהמדינה מייצגת כמו המשטרה, בתי-המשפט, מקומות העבודה. בשבוע הבא יש לנו כאן ישיבה מאוד חשובה בנושא הזה ואני רואה את יושב-ראש הוועדה שותף מלא למאבק הזה. אני קוראת לקראת היום הזה לציבור של הגברים במדינה, שהם האבות של, האחים של, בני הזוג של, להצטרף למאבק הזה כי המאבק שלנו באלימות מינית הוא לא מאבק של נשים נגד גברים אלא זה מאבק של כולנו כחברה בתופעה של אלימות.

ברור שכאן כולם מזדהים עם מה שאמרת.

יש לי רושם שהנושא שעולה היום בוועדה הוא קצה קצהו של קרחון שבולט החוצה ואת השאר אנחנו לא רואים.

אני חושבת שזה מקרה קלאסי של שני גופים – נציבות שירות המדינה מול רשות הטבע והגנים – שנותנים פרשנות שונה לחוק. כל אחד מפרש את החוק בצורה אחרת.

לי באופן אישי נראה שהדברים לא מספיק ברורים, שאולי יש מקום לשנות את החוק, או להוציא תקנות מאוד ברורות, כי לא יתכן שגוף שמטפל שנים בהטרדה מינית חושב שהוא לא צריך לדווח לנציבות והנציבות רואה באופן ברור שהוא כן צריך לדווח לה. יש פה משהו שהוא מאוד בשטח האפור. אני שואלת את עצמי מה קורה בתאגידים סטטוטוריים אחרים כי כנראה שהדבר קיים גם שם.

אני חושבת שזה גרוע מאוד שגוף חוקר את עצמו. זה פשוט לא נכון הדבר הזה. הדיון היום בעצם מציף אצלי נושא שאני כבר מזמן חושבת שהוא צריך לעלות בוועדה והוא די דומה, וזה הטיפול בנושא הטרדה מינית ברשויות המוניציפאליות. מבחינתי זה מקרה מאוד מאוד דומה. מדובר על המעסיק הגדול ביותר במדינה, עם שבעים אלף עובדים, כאשר כל רשות מקומית מטפלת בנושא הזה בצורה אוטונומית. ברצותה, היא מעבירה את זה לבית-הדין למשמעת של השלטון המקומי, וברצותה לא. זאת אומרת, אין את המנגנון שקיים כמו בשירות המדינה שמטפל מבחוץ בדברים האלה. אני חושבת שצריך להביא את זה לדיון כאן בוועדה כי זה מקרה מאוד מאוד דומה, שרשות מקומית מטפלת בנושא בעצמה, וזה לא בסדר.

לא אחזור על הדברים שנאמרו שאני מסכימה להם, אבל אני רוצה לשאול את מרים גבע אם זה תפקידה היחיד, האם את עוסקת בזה במשרה מלאה או שמא התפקיד הזה הוא בהתנדבות.

זה לא בהתנדבות. אני מנהלת ההכשרה ברשות ובנוסף לכך אני ממונה על מעמד האישה. חשוב לי לציין שברגע שקורה משהו כזה, שיש איזושהי תלונה, גם אם היא נשמעת קצת קנטרנית או אחרת, כל הדברים עומדים בצד. אני מתפנה מכל עיסוקיי, וגם המנכ"ל שעוסק בדברים אחרים, גם הוא מתפנה מכל עיסוקיו כדי שהטיפול הזה יהיה מאוד מאוד ממצה ומהיר.

אני רוצה לומר משהו שאני אומר אותו בסיכום הדיון. התגלעה כאן מחלוקת משפטית ביניכם לבין הנציבות. אני חייב לומר שאמנם אני משפטן, אבל פחות פעיל בכך, ודעתה של היועצת המשפטית של הוועדה היא כדעת הנציבות, אבל יש אדם אחד במדינה אשר הוא זה שמוסמך והוא היועץ המשפטי לממשלה. לכן היום יצא מכתב שלי ליועץ המשפטי לממשלה.

אני רוצה לומר לטל שאני מסכימה עם כל מילה שאמרת.

בישיבה שקיימנו, הם אימצו את הדברים גם בעניין הזה, וכך עשו גם יתר התאגידים הסטטוטוריים.

רשות הגנים היא החריג היחידי?

זה מה שאני יודע.

כל השנים לא שמענו מהם מילה וחצי מילה, לא קיבלנו אפילו את התקנון עליו מדברים, לא את ההנחיות ולא את מה שיתר הגופים אימצו. אנחנו מתעסקים בנושא הזה בדיוק בטווח של חודש וחצי.

ההטרדה הייתה מזמן.
אני רוצה לומר לטל שאני מסכימה עם כל מה שאמרת ואני נעזרת במרכז הסיוע בירושלים, גם בתוכן, גם בסיוע ענייני והם גם עוזרים לי בעיצוב הסדנאות שאני מקיימת לעובדים שלנו. על זה תודה.

לחברת הכנסת חילו אני רוצה לומר שקיבלנו את התקנון והקפדנו על כך. התקנון מחייב אותנו לתלות בכל מקום שיש בו 25 עובדים. אנחנו משתמשים בתקנון, אנחנו פועלים בדיוק לפיו ואנחנו קצת יותר מחמירים. בכל מקום שיש יותר מעובד אחד, התקנון הזה תלוי. בכל פעם שיש איזושהי מילה בנושא הטרדה, אפילו אם אין תלונה ממש, אני מיד מתייצבת בקבוצת העובדים ועורכת סדנאות. אני מופיעה בפני מנהלים ומסבירה להם את החוק, אני מסבירה להם איך להתמודד אתו ואני מסבירה להם את החשיבות שהנהלת הרשות מייחסת לטיפול האינטנסיבי בחוק. אני נפגשת עם עובדים ואני עורכת להם סדנאות גם כדי שהגברים ידעו איפה הם עומדים בעניין הזה וכדי שנשים ידעו שיש להן כתובת ואפשר להתלונן. הטלפון שלי פתוח כל הזמן ותמיד אפשר לדבר אתי, גם בלילה, ואנשים עושים זאת.

לשאלתה של חברת הכנסת סולודקין. בפעם האחרונה זה היה דווקא במקומות שיש עובדים מהמעמד הנמוך וגם עולים חדשים, גם אתם אנחנו נפגשים באמצעות מתורגמן ואני עורכת לכם סדנאות.

בתקנון כתוב למי אפשר לפנות?

בתחילת התקנון ובסוף התקנון. בנוסף לכך יוצאים כל הזמן מכתבים ואני באופן שיטתי מקיימת פגישות עם עובדים ומנהלים, ומסבירה להם גם את המשמעות וגם את דרך הטיפול.

אני רוצה לסכם את הישיבה ומודיע שלישיבה הזאת תהיה ישיבת המשך.
אני רוצה קודם כל לומר שאני – ואני מקווה שגם לא אף אחד אחר – מטיל דופי בעבודה של מרים, בשיקול הדעת שלך, למרות שתמיד יכול להיות שאם מישהו אחר היה נכנס למקרה מסוים הוא היה מגיע למסקנה אחרת, אבל אנחנו לא באים כאן להטיל דופי בטיפול שלך. קודם כל, כי אנחנו לא יכולים, העובדות לא בפנינו, הראיות לא בפנינו, וזה בהחלט לא העניין כאן.

במקרה הזה, שהוא מקרה אשר בו נמצא שאין מקום לפיטורים, התשתית העובדתית והראייתית היא לא בנינו ברגע זה, למרות שאם אני אפתח פה סוגריים, יש פה שאלות נוספות שלא נכנסנו אליהן, ואולי ניכנס אליהן בהמשך, של המשך כפיפות המתלוננות לנילון, שממשיכות לעבוד תחתיו אחרי שהתלוננו, לאחר שנמצא על-ידך בבדיקה שאת קיימת שאכן הייתה הטרדה מינית. אני חושב שזה מעורר איזשהו קושי, אבל לא נכנסנו ולא העמקנו בזה. מאחר שנרשם פרוטוקול, אני מוצא לנכון להעיר את ההערה הזאת.

עלה כאן נושא עקרוני שהוא נושא כבד משקל. הפיקוח של הנציבות על רשויות סטטוטוריות, כמו רשות הדואר, כמו רשות שדות התעופה, כמו שירות התעסוקה, כמו המוסד לביטוח לאומי וכמו רשות הטבע והגנים, הוא עין מפקחת אשר היא חשובה ביותר כדי לוודא. כאשר הנציבות מובילה את אותו מאבק בהטרדה מינית בשירות המדינה, היא הרשות התובעת, היא החוקרת, היא ראש החץ לעניין זה, היא מופיעה בבית-הדין למשמעת של עובדי המדינה וכדומה, ולכן אני חושב שחשוב ביותר הפיקוח שלה. הרבה פעמים זה מאפשר להימנע מסגירת עניינים במקום שבו אף אחד לא יודע, וכפי שנאמר גם לא כל אחת מודעת לזכויות. לכן אני רואה בעניין הזה חשיבות מבלי שכפרתי בזה שרשות סטטוטורית יכולה לקיים הליכי משמעת עצמאיים.

יש דבר אחד שהייתי אומר שמהווה מחלוקת ביריעה הצרה והוא חשוב מבחינת הוועדה שלנו. לפחות כאשר סיכמתם ממצאים של בדיקה שלכם, העברת הממצאים לנציבות. זאת גזרה צרה שמאפשרת את הפיקוח והיא מונעת לפי דעתי, או יכולה למנוע, עיוותי דין.

יש חזית יותר רחבה שעלתה כאן בדיון, של כל נושא כפיפות הדין המשמעתי. זאת אומרת, הפרשנות שלכם של החוק שכל נושא המשמעת מוחרג בחוק לרבות כל מה שמתחייב מוועדות משמעת, היא פרשנות אשר עומדת בניגוד חזיתי לפרשנות של הנציבות שעובדי הרשות הם כמו עובדי מדינה לכל דבר ועניין בהקשר המשמעתי, לרבות בנושא הטרדה מינית. המקרה הזה הוא יותר קשה כי יש כאן טענה שלא הוכחשה שאתם מתעלמים ופועלים באופן עצמאי לא רק בעניין הטרדה מינית אלא לפי מה שאמרתם, בהסתמך על הסכמים קיבוציים, בכלל שטחי המשמעת. בסופו של דבר יצא ב-3 באוקטובר אותו מכתב שהוצג לנו כאן בישיבה ואני רוצה לומר שבעיני אם הרשות הייתה צריכה לפנות, היא הייתה צריכה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה, אבל אל תמהרו, כי אני אפנה אליו היום. אני מתכוון להציג בפניו את הנושא הזה.

לא אמרנו שכל הסעיפים לא חלים עלינו אלא אמרנו שחלק מהסעיפים לא חלים מכוח החוק ואלה סעיפים 19 עד 30. יש דברים שכן ויש דברים שלא.

מה כן חל?

יש סעיפים שוועדות משמעת מוסמכות לדון בנושא של התנהגות כזו או אחרת ויש סעיפים שלא. יש עבירות שהן יותר חמורות שאנחנו לא חושבים שהם בגדר החוק.

זאת אומרת, לדעתך מדובר בהטרדה מינית.

הטרדה מינית לא מופיעה. לכן אמרתי שהטרדה מינית לא ממוינת בחוק שירות המדינה משמעת. המדינה, עם כל החשיבות שנתנה להטרדה מינית, לא מצאה לנכון לקבוע את זה.

אני אפנה בנושא של הטרדה מינית ועל כל השאר אתם תריבו בלעדי. זאת אומרת, יש פה מחלוקת יותר רחבה.

זה מקובל עלינו לחלוטין. דרך אגב, אנחנו קבענו פגישה עם הנציבות והתכוונו שאם תימשך המחלוקת, אנחנו מודעים לכך שפתרונות של מחלוקות כאלה נפתרות אצל היועץ המשפטי לממשלה. זה מקובל עלינו ואנחנו פונים אליו גם בדברים אחרים.

עובדה שיצא אליכם מכתב ב-3 באוקטובר. היו פרסומים בעיתונים ונקבעה פגישה, וזה בסדר, אבל לא הגעתם ליועץ המשפטי לממשלה.

עוד לא מיצינו.

עוד לא מיצינו. אנחנו מדברים על חודש ימים.

אין לי שום בעיה שתמצו. אני מתכוון לפנות ליועץ המשפטי לממשלה. אני חושב שכדאי שהוא יהיה מודע לנושא הזה. אני חושב שזה נושא כבד, זה נושא שיש לו השלכות כבדות על תפקוד של תאגידים סטטוטוריים לכל רוחב החזית. יכול להיות שחלק או הרוב מקבל את פרשנות הנציבות, אבל אי אפשר לתלות את זה באופן וולונטרי, כל רשות בהחלטה עצמאית שלה.

בכל הנושאים האחרים אנחנו נמשיך לדון.

אני מודה לכם שבאתם.






הישיבה ננעלה בשעה 12:00