כנסת פתוחה

PAGE
1
הוועדה למאבק בנגע הסמים

14/11/2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 5
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים

שהתקיימה ביום שלישי, כ"ג בחשון התשס"ז (14 בנובמבר 2006), שעה 12:00

תקציב הרשות הלאומית למלחמה בסמים לשנת 2007 ובכלל ואיגום משאבים של משרדי הממשלה השונים

חברי הוועדה: נסים זאב – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

רונית תירוש

חה"כ סטס מיסז'ניקוב

סימה פישר – חשבת משרד ראש הממשלה

יגאל גידרון – משרד ראש הממשלה

מיכל קפלן – משרד ראש הממשלה

מאיר בינג – אגף תקציבים, משרד האוצר

רפ"ק ג'ורג' במבילה – קצין חילוט ארצי, המשרד לביטחון פנים

גליה שחם – מפקחת על מניעת סמים, עישון ואלכוהול, משרד החינוך

שולה מור – מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

מרינה ששון – מרכת תחום אלכוהול, משרד הרווחה

רועי בן משה – סמנכ"ל תקצוב, משרד הבריאות

ד"ר פאולה רושקה – בריאות הנפש, משרד הבריאות

חיים מסינג – מנכ"ל הרשות למלחמה בסמים

איתן גורני – סמנכ"ל, הרשות למלחמה בסמים

אריה פרבר – חשב הרשות למלחמה בסמים

שלמה בקיש – מנכ"ל הרשות לשיקום האסיר

רועי גולדשמידט – מרכז המחקר והמידע, הכנסת

יעל קסלר

דקלה אברבנאל

תקציב הרשות הלאומית למלחמה בסמים לשנת 2007 ובכלל

ואיגום משאבים של משרדי הממשלה השונים

שלום רבותי, הישיבה נועדה לדיון על נושא התקציב לשנת 2007. כולם זועקים זעקה הגדולה ומרה, אבל בפועל זה לא בא לידי ביטוי בבסיס התקציב. יש הבטחות במהלך השנה, ולא תמיד אנחנו יודעים מה יתקיים. אם יש אירועים כאלה ואחרים, כל מה שקשור להבטחות יורד מסדר היום, ויש בקשה ודרישה שכל משרד יקצץ מתקציבו בשיעור שהממשלה דורשת. במקום לעלות, קורה ההיפך: מקבלים דרישה לקיצוץ בתקציב. היינו עדים לכך בעקבות המלחמה, המשרדים נדרשו לקצץ.

כשמדברים על תקציב המאבק בסמים מדברים על מאבק ועל כלים שיש לתת לגופים המטפלים בשיקום מסמים ובנגע הסמים. חייבים לתת להם כלים. אי-אפשר לבנות כלים ללא תקציב ראוי.

פלא בעיני שבשנת 2006 הבסיס התקציבי היה 19,930,000 ש"ח, וב-2007 הוא 15,110,000. קיצוץ בעליל, של 24%. קודם כול צריך להעלות את הבסיס – גם במשרדים אחרים, צריך לראות כל במה כל משרד ומשרד מטפל, , באיזה חלק של האוכלוסייה. ברור שמשרד העבודה והרווחה משרד החינוך והרשות מטפלים כל אחד באוכלוסייה שלו, אבל יש חפיפה ומדיניות כוללת של כל המשרדים.

לכן קודם כול הייתי רוצה לשמוע מישהו, אולי ממשרד ראש הממשלה, שמרכז את כל העניין של התקציבים, שיאמר לנו את מה שיש לו לומר בעניין. סימה פישר נמצאת?

סימה פישר בדרך. קודם כול, נשמח להגיש ליושב-ראש גרף של התקציב. רואים הבדל גדול מאוד בין הבסיס לבין מה שיש בפועל. ראשית, לגבי מנוכה עודפים – בשנת 2006 יש 31 מיליון ש"ח בפועל, אבל כדי שתהיה תמונה נקייה החלטנו לנכות עודפים, ורואים שיש 29 מיליון ש"ח. רואים את ההבדל הגדול בין הבסיס, בעמודה הצהובה, לבין השינויים, בעמודה הכתומה.

הבסיס היה 17 מיליון ש"ח.

כן, אבל בפועל זה היה כמעט 29 מיליון ש"ח, כאשר בפועל יש 31 מיליון ש"ח, אבל החלטתי לנקות את העודפים, שהם 1.2 מיליון ש"ח. החשבת תסביר שגם העודפים עוברים. נמתין לה, חבל להתנגח על הנושא.

אם נתנגח על מיליון אחד, המצב יהיה טוב.

הנתונים נבדקו אתמול במחשב של החשבת.

מה הבעיה להוסיף את כל הסכום של 31 מיליון ש"ח לבסיס התקציב?

אני לא נציג משרד האוצר, אז אני לא רוצה להתבטא בעניין, אבל נכון לרגע זה יש 15 מיליון ש"ח בבסיס. עם זאת, נקבע עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וגם מנכ"ל הרשות יודע את זה, שמנכ"ל משרד ראש הממשלה יפעל להגדיל את התקציב. אבל עוד נקיים דיון בנושא של תוכניות העבודה. למיטב ידיעתי, ביום חמישי האחרון הועבר למנכ"ל משרד ראש הממשלה פירוט של תוכניות העבודה, ואמור להיקבע דיון אצלו בקשר לבחינת התקציב, בחינת הפעילויות. אני מניח שבעקבות זה גם תהיה עלייה בתקציב.

קודם כול, אני מבקש להתייחס לבסיס התקציב. לא יכול להיות שב-2006 יהיה יותר מ-2007 בבסיס. ההתמודדות שלנו עם הנגע ועם ההתפשטות של בעיית הסמים רק הולכת וגוברת. לפחות הייתי מצפה שהבסיס יישאר אותו בסיס כמו ב-2006. דווקא משום שרואים כאן את הגרף הכתום, שמזנק כל כך כלפי מעלה, ואין בעיה להגיע ל-31 מיליון ש"ח – לכן אני חושב שיש פחות בעיה לאוצר היום לומר: אני מיישר קו עם מה שהיה ב-2006.

אם אלה הנתונים, והכוונה היא להעלות בסופו של דבר, בואו נשאיר לפחות את הבסיס. אפילו הייתי מבקש להעלות אותו. לא ייתכן שנרד. זה לא נשמע טוב, זה לא נראה טוב, זה גם מסר שלילי לכל הגופים שפועלים בעניין. גם אם נותנים בסופו של דבר את אותו דבר, עצם הפגיעה בבסיס, זה דבר שיש לו רושם תדמיתי שלילי.

לעניין הבסיס קצת קשה לי להשיב, כי משרד ראש הממשלה לא קובע את בסיס התקציב, נציג משרד האוצר כאן, ובטח ישמח לענות על זה. מצד שני אני יודע להתחייב בשם מנכ"ל משרד ראש הממשלה שמה שמופיע היום בבסיס התקציב לא יהיה התקציב הסופי. המשרד יפעל להעלאת הסכום.

אני נציג האוצר. קודם כול, הערה טכנית: 1.5 מיליון ש"ח או 1.4 מיליון ש"ח הועברו למשרד הרווחה. הם היו בתקציב הרשות, וכל שנה היתה השתתפות במשרד הרווחה. זה היה חלק מהסכום של 19 מיליון, ובהסכמת הרשות זה הועבר למשרד הרווחה. לצורך העניין, הסכום הזה הוא לא הפחתת תקציב. זו הסטה ממקום למקום.

לגבי השאר, מבחינתנו, בניגוד למה שיגאל אמר, תקציב הרשות הוא חלק מתקציב משרד ראש הממשלה.

אתה מדבר על 1.5 מיליון ש"ח מעבר ל-17 מיליון ש"ח?

מתוך הסכום של 19 מיליון ש"ח בשנה שעברה, בכל שנה היה סכום של 1.4 מיליון ש"ח שהופנה למשרד הרווחה. כלומר 17.6 מיליון ש"ח היו ברשות. משרד הרווחה, בתיאום עם הרשות, ביקש שהתקציב לא יהיה ברשות כהשתתפות במשרד הרווחה, אלא הוא יועבר למשרד הרווחה. התקציב עדיין קיים, הוא הועבר ישירות למשרד הרווחה.

בהסכמה? ועדיין יש פער.

כן. השלב הבא, לגבי הפער: היו החלטות על הפחתות בתקציב המדינה באופן כללי ועל הפחתות במשרד ראש הממשלה. בסופו של דבר משרד הראש הממשלה הקצה משאבים לפי סדרי העדיפויות שלו לפעילויות השונות, זה מה שהוקצה על-ידי המשרד.

אז כן יש קיצוץ בפועל. בבקשה, חיים.

ראשית, יש לנו יחסים טובים עם משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, אבל אני מבקש לדבר מהלב עשר דקות, ואחר כך יוחלט מה שיוחלט. אני לא בטוח שזה המקום להחליט, אולי כן, אבל שלא נעשה צחוק זה מזה. דיבר יגאל ידידנו, והוא אמר שמשרד האוצר הקצה כך וכך. נציג האוצר הפנה את זה למשרד ראש הממשלה. אנחנו לא כלי משחק. אין לי טענות לא לזה ולא לזה. צריך להחליט מי מקצה את הכסף. אני יודע מי כן, אבל אני לא רוצה לפתוח את זה כאן.

אני רוצה להציג את האבסורד של המאבק בסמים. אולי פעם אחת המדינה, מקבלי ההחלטות, יחליטו החלטה רצינית, ופעם אחת יהיו רציניים – פעם בשנה. הרשות עובדת על-פי חוק, יש לה הוצאות תפעול בסדר גודל של 10 מיליון ש"ח, מאושרים בחוק על-ידי כל מי שממונה על התקציבים במדינת ישראל. נוסף על כך, על-פי חוק, הרשות מתקשרת למיזמים חדשים – למשל בית בהודו, כפר איזון, אל-סם, מיזם שיקומי שנעשה באמצע השנה שעברה בדחיפות עם משרד הבריאות ומשרד הרווחה בלוינסקי. ההוצאות האלו יחד מביאות את תקציב הרשות, עוד לפני שהיא מתחילה לעבוד, ל-15 מיליון ש"ח.

כל גורם, שיהיה הגורם הצדיק ביותר בעולם, כשהוא אומר לרשות: 15 מיליון ש"ח, הוא אומר לרשות: אתה, מנכ"ל הרשות, תדאג שהעובדים יבואו, ידפקו שעון וילכו הביתה. אני מצהיר בזאת: אם זה התקציב, נבטל את הרשות.

אז אם כך, תסביר לנו למה הוצאות התפעול, השכר, צריכות להיות 10 מיליון ש"ח.

איזה אחוז זה מהתקציב זה.

כשהצגת את התוכנית למנכ"ל משרד ראש הממשלה ביום חמישי – שלחת חוברת, עוד לא היית שם; איזה מספר נקבת? שלחתם תוכנית עבודה ויעדים לשנת 2007. לאיזה מספר אתה מתייחס?

אתה מדבר על 2007? שלב ראשון, מהן הוצאות קשיחות, שלב שני, מה אנחנו דורשים. בדיוק מה שהתבקשתי.

זה תקציב רצוי, לא תקציב מצוי. זה ברור.

אז מה חשבת?

אני לא מכיר דיונים בתקציב רצוי, אלא בתקציב מצוי.

נכבד זה את האינטליגנציה של זה. אנחנו לא טיפשים, לא נולדנו אתמול. עשינו בדיוק מה שהתבקשנו. אגב, אני מאחל לכל משרד ממשלתי שיעבוד כמו הרשות, עם תוכנית עבודה מתומחרת, עם יעדים, מתואמת עם כל משרדי הממשלה להפליא. יש משרדי ממשלה שיכולים להעיד על כך.

צריך להבין את תוכנית העבודה. היא תוכנית עבודה קריטית למדינת ישראל. היא נקבעת מכמה פרמטרים: מחקרים – הרשות היא הגוף היחיד שעושה מחקרים בנושא סמים; הקו החם – בכל חודש מתקבלות למעלה מ-1,500 פניות אנונימיות, והן מנותחות, ואנחנו יודעים מהן המגמות; משרדי הממשלה שעובדים אתנו; המתאמים בשטח.

על-פי זה נקבעת תוכנית העבודה, במינהל תקין של מדינה מתוקנת. אין הרבה מדינות בעולם שעובדות בכזאת צורה מתוקנת. בכל שנה אנחנו מוזמנים לארבע או חמש ארצות בעולם כדי להראות להם איך עובדת רשות מתוקנת. רק במדינת ישראל לא.

אל תיקח את זה אישית. זה כמו כל דבר במדינת ישראל.

כי כשאומרים לי פה: זה האוצר, והאוצר אומר: זה משרד ראש הממשלה, זה קצת פוגע.

אתה חושב שיש תיאום, הערכות, ראייה אסטרטגית, השקעה לטווח ארוך? הרי המדינה תעדיף כרגע לא לתת שקל, ובמקביל לשקם כל מיני מכורים.

זה חמש שנים אני מבקש, וגם השנה אני מבקש: למה נותנים תקציב לרשות מבלי לשבת ולשאול אותנו קודם מה אנחנו רוצים? לא חייבים לאשר, אבל רק לשאול את פי הסוס מה הוא צריך. זה דבר אלמנטרי. זה כאילו משהו נידף. כאן זה: החלטתי בשבילך לתת כך וכך. אולי 15 מיליון ש"ח זה הרבה? רק לשאול.

אז אולי תחזיר להם אם הם היו שואלים, כך אתה אומר.

בין הבסיס לבין מה שקורה בסוף השנה, אין אפילו הלימה. אתה צודק. אני עובד מדינה, ואני קבצן. אני הולך לישראל ביתנו, אנשים יקרים, הולך לש"ס, אנשים יקרים – וסליחה שאני פוליטי – הולך למפלגות אחרות, ומבקש.

לא הבנתי, כעובד מדינה, אתה רוצה להפנות אלי את מה שאתה עושה קואליציונית? אני לא חושב שיש מקום לזה. אבל בסדר.

חיים, דבר אלי. דבר לוועדה, לא אליו.

ההפרש בין 17 או 18 מיליון ש"ח, זה כתוצאה מזה שהוצגו צרכים בוועדת הסמים ובגופים אחרים בכנסת ישראל, ובמהלך השנה הם הצליחו להעביר כספים לרשות.

יש בעיה קריטית שצריך להבין. הרשות היא לא גוף פועל, היא גוף שמתקשר עם גופים אחרים. כשאנחנו עושים מחקר, לא אנחנו עושים אותו, אלא אנחנו מוציאים מכרז, ומאפיינים את המחקר. כשעושים תוכנית עם משרד החינוך, אני יושב עם גליה ומתכנן לשנה הבאה תוכנית לגני ילדים, למשל. צריך לבנות תוכנית. אם אני מקבל כסף במאי, למשל, עד שאני מתקשר ועד שאני יוצר תוכנית ומטמיע אותה בשטח, נגמרה השנה. אם מישהו רוצה להעביר לי כסף עכשיו, אני אומר: תודה רבה, זה מאוד יפה, אין לי מה לעשות אתו השנה.

לכן לדעתי בסיס התקציב צריך לכלול כמה אלמנטים, ואם לא, חבל לחזור על הריטואל בכל שנה. ראשית, צריך לקחת הוצאות תפעול. אפשר לבדוק אותן שוב ושוב, זה מאושר, אבל אפשר לבדוק שוב. צריך לקחת התקשרויות קשיחות, שמאושרות בחוק. על זה צריך להוסיף את הדברים המינימליים שהרשות עושה. הרשות פועלת על-פי חוק בארבעה תחומים, אלא אם כן משנים את החוק: קהילה, מחקר, הכשרות כוח-אדם והדרכה והסברה. לתחומים האלה יש מינימום. המינימום שלנו היה 25 מיליון ש"ח.

ואגב, אני לא רוצה לדבר על האלכוהול. כבוד היושב-ראש, כאן זה ביזיון, מה שקורה. במאי 2005 ממשלת ישראל הטילה את האחריות על נושא האלכוהול על הרשות למלחמה בסמים. הכנתי תוכנית מערכתית להתמודד עם בעיית האלכוהול. בפעם הראשונה למדינה יש תוכנית מערכתית. ישבנו עם כל משרדי הממשלה. הבאנו תוכנית שהשיעור שלה היה 14 מיליון ש"ח בערך. הסטטוס שלה הוא שביקשו ממני להצביע במשרדי הממשלה על המקורות לתוכנית. אני מצטער, זה לא התפקיד שלי. הכול אני שם בצד.

אז אתה אומר: בינתיים שימשיכו לשתות.

חוץ מלבכות בפנים ולראות מה קורה בחוץ בתחום האלכוהול, אני לא יכול לעשות כלום. אגב, ביקשתי כסף לכל משרדי הממשלה, לא לרשות עצמה. הסכום היה לכל משרדי הממשלה.

הסכום הזה שווה לתקציב הרשות.

אני בכלל מציע לא לדון בתחום האלכוהול.

לעניין הסמים, אם הרשת לא מקבלת בבסיס את הסכום, שכולל כאמור את תוצאות הפעול ואת הכסף להתקשרויות – שאי-אפשר לקשור באמצע – ואם היא לא מקבלת את הדלתא לארבעת התחומים, אין לה מה לפעול. למשל, תחום הקהילה. היום אנחנו עובדים על-פי הנחיית ראש הממשלה: הוא היה רוצה, בצדק, שנעבור בכל המדינה.

איך בפועל ב-2006 התקציב היה כמעט 30 מיליון ש"ח, אף-על-פי שבסיס התקציב היה 19 מיליון ש"ח? יש לך הכלים להתמודד במהלך השנה, אם כך, תסביר זאת לוועדה.

אני מציג את תוכנית העבודה לפני כל מי שרוצה לשמוע עליה. פונים אלינו. חברי כנסת פונים – פתאום נושא הסמים מציק, פתאום נושא האלכוהול מציק. אני מציג את תוכנית העבודה, האנשים רואים את התוכנית, הם רואים מה קורה ואומרים: ניקח אחריות. והם מזרימים כסף לרשות. אבל אני לא חושב שכך זה צריך להתנהל.

ברשותך, אני רוצה לחזור לתחום הקהילה, כי הוא מאוד משמעותי. בקהילה, בכל עיר ואם בישראל, צריך להיות מישהו שעושה את העבודה שלנו: לקחת את כל מי שעובדים בעיר ועוסקים בנושא הסמים – משטרה, רווחה, בריאות, חינוך,קהילה, מוניציפלי – ותחת תוכנית עבודה להוביל את הנושא.

מה מקורה בפועל? היום יש 60 מתאמים, והם מתוקצבים בסך הכול של 30 מיליון ש"ח. איך בוחרים מתאם? עורכים מכרז, הכשרה של חודש ומשהו, עד שהוא נכנס ומתחיל לעבוד. נניח שבמקום 15 מיליון ש"ח יהיו 20 מיליון ש"ח. אצטרך לקחת 90% מהמתאמים ולפטר אותם. בעוד שמונה חודשים מישהו יזרים לי 4 מיליון ש"ח – ושוב אני אצא למכרז ביישובים. שוב אקלוט מישהו, שוב אכשיר אותו, שוב אכניס אותו לעבודה. וחוזר חלילה בשנת 2008.

צריך להסתכל פעם אחת במראה ולהגיד את האמת. אני זועק את זה כמה שנים. תסגרו את הרשות, מה הבעיה?

אי-אפשר לשחק עם הדברים האלה. אם מישהו יגיד: אתה מתהולל, שאין סיבה ל-25 מיליון ש"ח בבסיס, אתה לא משתמש נכון בכספים, אתה מפנה אותם לכיבודים ולאירוחים –שמישהו יראה את זה. אבל אם לא, 25 מיליון ש"ח זה תקציב מינימלי כדי שהרשות תוכל לחיות. מתחת לזה אין טעם להחזיק רשות.

לפני שהאוצר או משרד ראש הממשלה מעבירים לנו כסף, תשאלו אותנו. מה עוד צריך לבקש? אני לא רוצה לספר על עברי, ניהלתי ארגונים קצת יותר גדולים.

אילו היו רוצים לתת, היו יושבים אתך ומבקשים ממך דוח. אבל לא רוצים לתת, אז עדיף להתעלם.

לא נתקלתי בדבר כזה בשירותי הצבאי או בשירותי המוניציפלי. תודה רבה.

תודה לך. אני מבקש להצטמצם לשלוש דקות, נציגת משרד החינוך.

אני רוצה לחזק את הדברים שהשמיע מר חיים מסינג ולומר שלדעתי יש חשיבות גדולה מאוד לעבודה של הרשות למלחמה בסמים בבניית מדיניות כוללנית. באמת מה שקורה היום הוא שכל משרדי הממשלה וכל הגורמים המטפלים בנושא עובדים בתיאום. זה מאוד חשוב.

גם באישור או רק בתיאום? אתם צריכים אישור מהרשות? זה לא מוגדר בסמכויות הרשות?

הרשות צריכה לתאם את עבודת המשרדים תחת תוכנית עבודה.

אם הוא הגורם המומחה?

הוא גורם מייעץ. זה ברור. משרד החינוך הוא סמכות על. גם משרד הרווחה.

זו שאלה די היפותטית, כי לפחות במצב הדברים בשנים האחרונות, כל המשרדים הנוגעים בדבר והרשות עובדים יחד בהרמוניה. השאלה לא עולה.

ואם יתחלפו פרסונות וזה יעלה?

הסמכות המקצועית שלנו היא בנושא חינוך, בזה אנחנו עוסקים. מבחינה זו אנחנו הסמכות המקצועית. כמובן, לתיאום יש חשיבות רבה מאוד.

אני שמחה שרונית תירוש כאן, בכהונה שלה במשרד חל שינוי משמעותי מאוד בטיפול בנושא. תקציב משרד החינוך לטיפול בנושא הוכפל פי ארבעה. בדיוק אז נכנסתי לתפקיד. היום התקציב הוא 9.2 מיליון. התקציב הזה מאפשר בנייה של מערך טיפול. אנחנו מתמודדים עם סמים, אלכוהול, טבק וחומרים נדיפים.

אז התקציב נשאר אותו דבר, נכון?

היא מדברת על חמש שנים של קיצוצים דרמטיים. כששר או מנכ"ל מחליט שזה בסדרי העדיפויות שלו, זה נעשה למרות הקיצוצים. בשנת 2007 המשרד מקבל תוספות תקציביות, הוא לא מקוצץ, ולכן הייתי מצפה שיגלו מנהיגות חינוכית בעניין. אולי נקרא להם בסיכום לעבות את התקציב. זה מתחיל ונגמר בחינוך. כל תרופות הפלא בהמשך, זה אחרת.

שמתי לב שהתקציב ל-2007 לא קוצץ בקטע הזה.

בוא לא נסתפק בזה.

נכון, הוא לא קוצץ. הוא מאפשר ניהול של הנושא, אבל הוא לא מאפשר הקצאת שעות ספציפיות לדיונים בכיתות. הוא כן מאפשר העלאת המודעות בנושא והשתלבות במערכת הקיימת.

בכל בית ספר יש יועץ חינוכי או עובד הוראה אחר שאחראי לנהל את הנושא בתוך בית הספר, כדי שהוא יקבל את המקום הראוי לו. האמונה שלי ושל האשים שעובדים אתי היא זה המקום שבו צריך לעשות את מרב העבודה. כי כשכבר מגיעים לטיפול ולגיל המבוגר יותר, יכול להיות שההשקעות אדירות, ואפשר לראות את זה בתקציבים, אבל ההצלחות הרבה יותר קטנות.

אין אפילו הרצאה אחת כוללת לכלל הכיתות הגבוהות?

יש, בוודאי. בחלק הלימודי-חינוכי, במסגרת של בית ספר יסודי, וגם בגיל הרך בגן הילדים, יש שיעורים שנקראים "כישורי חיים". אגב, הם לא חלק מהתקציב שלי. אני משתלבת בתוך תקציב נוסף, שמוקצה לשיעורי "כישורי חיים". בחטיבת הביניים ובתיכון התוכניות משתלבות בשיעורי מחנך, וזו בעיה. לפחות הייתי מצפה שבחינוך העל יסודי נתחיל להקצות לזה לפחות שעת הוראה אחת. אני לא יכולה להגיד שנושא האלכוהול הוא בצד, אצלנו הוא מאוד באמצע. כשאנחנו עוסקים בסמים אנחנו עוסקים בכול – לא בסוג מסוים של סם, אלא בתופעה ההתנהגותית, שמתחילה בגיל ההתבגרות. היא מתחילה אז. כל הסקרים וכל המחקרים של הרשות למחמה בסמים מלמדים שגיל התחלת השימוש בכל החומרים – גם עישון סיגריות, גם חומרים נדיפים גם אלכוהול וגם סמים לא חוקיים – זה בגיל 13, כלומר בגיל חטיבת הביניים. שם מתחילים את העבודה היותר ממוקדת בנושא של שימוש בחומרים.

אנחנו נאבקים על זמן תלמיד וזמן מורה. אבל מבחינת התקציב הצבוע עיקר הפעילות היא להכשרות של אנשי צוות להנחיה, להדרכה ולשיחות עם התלמידים. כמובן, יש תוכניות מובנות לכל הגילאים. בשנה האחרונה, בשיתוף עם הרשות למלחמה בסמים, הכנסנו תוכנית שלדעתי היא מאוד מאוד חשובה – תוכנית לאיתור למידים שהם כבר נוגעים בסיגריות או באלכוהול או בסמים – איתור שלהם בבית הספר והזמנה שלהם להשתתף בקבוצות. אנחנו קוראים לזה "תוכנית אופי". הציפייה היא שבדרך הזאת, במגע הקרוב יותר, בעבודה קבוצתית שבועית, הילדים באמת ילמדו לחזק את האופי שלהם, לקבל החלטות, להיות מודעים יותר לאופן שבו הם פועלים, לשלוט בעצמם יותר.

בשנה שעברה ליווינו את התוכנית בהערכה, והממצאים היו מעולים. מה שמאוד הייתי רוצה להרחיב בו הוא שהילדים מאוד רוצים שידברו אתם. היה לנו חשש בעניין זה, לא היינו בטוחים אם התלמידים יסכימו לבוא לקבוצות. לא רק שהם מסכימים, הם רודפים אחרינו. מרגישים שהם רוצים שהמבוגרים ידברו אתם, יסבירו להם, ידריכו, יקשיבו להם, ויעזרו להם להתמודד עם כל מיני דברים שהם פוגשים בגיל הזה.

מה מידת ההצלחה?

על סמך השנה הראשונה ההצלחה גדולה מאוד.

כל תוכנית שאנחנו עושים יחד, יש מחקר הערכה שמלווה אותה, כדי לבדוק את האפקטיביות, אם להמשיך אתה.

מעבר לתקציב הזה, במשרד החינוך, במסגרת של קידום נוער – שזה שייך לחינוך הלא פורמלי, ובמסגרת של החינוך ההתיישבותי, הפנימיות וכפרי הנוער וכו' – הרבה מאוד תקציבים מופנים לזה. כאן מופיע התקציב שבפירוש צבוע אך ורק לנושא של טיפול בסמים.

תודה רבה. בבקשה, יצחק.

קודם כול, אני רוצה להצטרף לדברים שאמר חיים מסינג. אני שמתי לב שהוא דיבר מהלב. כאחד שעובד אתך באופן שוטף, אני רוצה לומר שלטעמי יש פה בעיה בשיטה. למה הכוונה? עוד מעט נגיע לתקציב, אבל כולנו צריכים לבוא ולשאול מה הגדרת המטרה. אם אנחנו מגדירים מה אנחנו רוצים ואחר כך עושים עבודה מתכללת של כולם, ואחר כך קובעים את הבסיס – בונים כך את התקציב לשנה או לשנים הבאות.

אני מבין מהדברים של חיים, שדיבר בצורה גלויה ביותר, וגם קראתי את הדוח של המחקר אצלנו, שהדברים נעשים – ושוב זה לדעתי, אני אומר זאת בזהירות רבה – בשליפה או מהיום למחר. אין ראייה ארוכת טווח.

אין גוף שמתכלל את כל הדברים, ואני רואה את הרשות כגוף מתכלל. אני הולך להחלטה של מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אילן כהן. יש פה הציטוט שלו: הרשות תתכלל את כל הגופים, תבנה את התוכנית ותפקח. כל משרד ידע לעשות את העבודה שלו, אבל יהיה מישהו שיעשה את העבודה עבור המנכ"ל, כי מטבע הדברים הוא עושה עוד כמה דברים.

אני שומע שקם פה מנכ"ל הרשות ואומר: העבודה לא רצינית, אף אחד לא שואל מה הצרכים, אף אחד שלא עושה סיכום של מהלך שנת העבודה שחלפה – אם זה היה בסדר או לא, אם צריך להוסיף או להוריד. אני אומר לכם שכאדם מהצד, שמכיר קצת את הנושא בתחום האכיפתי, זה נראה לא טוב. נתת מספר, מי קבע שהוא מספיק? כל אחד מעלה את הדרישות. מי קובע סדרי עדיפויות?

יש מנכ"ל חדש, רענן די-נור, לא צריך לתת לו הזדמנות?

הוא כבר עובד כמה חודשים. אני לא בא לפרסונה אישית. דווקא כדי לעזור למנכ"ל צריך להגיד: בואו נממש את החלטת המנכ"ל הקודם, לתת לרשות להיות האינטגרטור ולתכלל את כל הדברים. נאמר שמשרד החינוך צריך כך וכך. מי יותר מבין בדברים האלה: יגאל, איציק או מישהו אחר? יש פה רשות.

יש כאן מנכ"לית לשעבר. זה לא עובד כך. השיטה לא עובדת כך. אפשר להתווכח אם היא טובה או לא.

אני מתרעם על השיטה, אני מתחיל בשיטה.

הכתובת היא הממשלה.

אתה מייצג את מנכ"ל ראש הממשלה. אני מתרעם על השיטה. בא אדם, ולטעמי, בצניעות שלי, הוא מבין קצת יותר מכולנו פה. הוא אומר: משה פה לא עובד. זורקים את העניין זה על זה. קראתי את הדוח הזה. לטעמי, אם רוצים מישהו שיעשה את העבודה, שיסכם, שיהיה גוף – כמו המל"ל לראש הממשלה – מישהו שיעשה עבודת מטה, למה לא לבצע את זה? זה לגבי השיטה, שבעיני היא לא נכונה. אני מתרעם על כך.

מטבע הדברים כל אחד מהמשרדים רוצה יותר. יש פה משרדים שונים: חינוך, רווחה, בריאות, ביטחון פנים. כל אחד חושב שמגיע לו יותר, ובצדק. חברת הכנסת תירוש אומרת: אם לא נעצור את זה בגיל הרך, אחר כך הם יהיו ברווחה, או מאחורי סורג ובריח בבתי הסוהר. יש כאן שלבים. לא צריך לשכנע את המשוכנעים. כולנו רוצים יותר. אולי האוצר לא, אולי, הוא לא אויב, אבל אולי כך זה מבחינת סדרי העדיפויות. יש סדרי עדיפויות, אני יושב בדיוני תקציב. מבחינתנו, כשאני רואה מול השנה הקודמת יש לנו ירידה של 43%, זה זועק.

למה הכוונה? כרגע הצגנו גרף.

הכוונה בין השינויים לבין המקור.

קודם כול, שמרכז המחקר והמידע יבדוק את המספרים, כי האחוזים לא כל כך מדויקים. אבל בלי שום קשר, תבדקו בפועל. התקציב רק גדל. משהו לא מסתדר.

אם המספרים לא נכונים,

מי הגדיל אותו?

אתה אישית הגדלת אותו. זה כסף שמדינת ישראל שמה.

אבל הבסיס חשוב, אנחנו מדברים על הבסיס.

אבל אי-אפשר לומר שהתקציב קטן כשבפועל הוא גדל. לפחות בואו נדבר על אותו מכנה משותף.

עושים הבחנה בין בסיס לתוספות.

בסיס התקציב קטן.

יש פה חברת כנסת שהיתה מנכ"לית. חס ושלום אם היא היתה מתייחסת רק לבסיס של המשרד ולא לתוצאה.

מותר לו להתלונן.

אתה מדבר על התוצאה של 2006, וזה הבסיס של 2007.

אני מדבר על מבחן התוצאה.

זה ברור. יש השוואה בין בסיס לבסיס לבין מה שיצא בפועל לבסיס של עכשיו.

אם הוספתם, זה היה כי גיליתם שצריך להוסיף. זה שבונה את התוכנית, שמכין אותה לשנת העבודה, צריך להכניס את התקציב האמיתי שעומד לרשותו.

לכן שאלתי למה התייחסו.

הדבר האחרון: אני לא יודע למי לפנות, אולי ליושב-ראש, אבל צריך לדרוש להכין משהו שהוא לא מהיום למחר ולא מהיום ל-2007, אלא תוכנית רב-שנתית. נגע הסמים לא ייעלם, זה רק עולה, אנחנו רואים את הנתונים. צריך לבנות משהו מערכתי. אני יכול לתת דוגמאות מהעולם, חייבים ללכת על דגם לטווח ארוך. ובנושא החילוט, אפשר לקבל גם הכנסה ולא רק תוצאה. תודה.

אני מבינה את השיטה כך: יש שני מקורות תקציב, מה שניתן לרשות על-ידי משרד ראש הממשלה וכן תקציבים של המשרדים השונים, שבהחלטה של מנכ"ל או שר מחליטים להוסיף, להוריד או לא לתת בכלל. הרשות נותנת להם חלקים מסוימים מהתקציב, אבל במשרד החינוך למשל, התקציב הוא 9 מיליון והרשות נותנת סכום קטן. עיקר העבודה של הרשות הוא מחקרים, שזה מאוד חשוב: כשרוצים תוכנית אסטרטגית חשוב שהיא תתבסס על מארג נתונים. יש גם ההערכה, בדיקת תוכניות קיימות בשוק הרחב על-ידי המשרדים. הם יבדקו עד כמה זה יעיל. גם מציעים הצעות לחקיקה וכו'.

לגבי השיטה, טוען מר מסינג טענות על בניית התוכנית התקציבית של הרשות. כי אין לו שליטה, הוא בונה תוכנית מקצועית על הרצוי, ואתם לא מתייחסים לזה בכלל, כנראה, כי המספרים מדברים בעד עצמם.

גם אם אתם נותנים תוספות, וכולנו נשמח על כך, הטענה הבסיסית היא כשיש תקציב חלקי מאוד בבסיס, וכאן יש כמעט הכפלה שהיא לא בבסיס, קשה לתכנן תכנון אסטרטגי.

בפרט שמדובר במכפלה, זה לא עוד 10%.

זה נתח גדול מאוד. מר מסינג אומר שהתפקיד שלו, כל כולו, הוא לא לטפל במכורים או לחנך את הגיל הרך, אלא תפקידו לעשות תכנון רב-שנתי וכו'. באופן אינהרנטי הנגזרת של תפקיד כזה היא שיהיה תקציב בבסיס. הוא אומר: אם אתם לא רוצים, סגרו את הרשות, אבל זאת מהותה. אני מדברת בשמו, ואם אני מבינה נכון, הוא אומר: התוספות לא שוות, גם אם הן מכפילות את התקציב, כי בפועל זה בזבוז כספי ציבור: אני שולף דברים כאלה ואחרים, כי פתאום יש לי כסף. אבל אילו ידעתי מראש שיש לי, באופן קבוע, הייתי מתכוונן לתוכנית מצוי ולא רק לתוכנית מצוי. זה בדיוק הפער שנוצר בגלל המבנה של העברת התקציבים.

הרשות היא מין אנדרוגינוס. במשרד החינוך מתכננים תוכנית וגם מתקצבים אותה. כאן זה לא בשליטתו. אז הוא אומר: אם זאת השיטה, לפחות שבו אתי ותראו מה אני רוצה. אני מבינה שהוא מעדיף לדבר רק על בסיס, ככל שניתן.

את מכירה מישהו שלא מוכן לדבר על בסיס?

אני מסכימה. לכן אמרתי לו שלא ייקח את זה אישית, כולם סבלו.

הוא יכול לתכנן על 31 מיליון ש"ח עכשיו?

לא.

איך אנחנו מגישים תקציב לשנה הבאה, מה אנחנו כותבים? היום אנחנו בנובמבר. עד דצמ' צריך להגיש תקציב.

אתה עוצר אותו מלהכין תוכנית, יגאל.

לכן הוא העביר תוכנית ביום חמישי למנכ"ל משרד הראש הממשלה. תיקבע לו פגישה בתקופה הקרובה, כך ביררתי היום, ואני מניח שתעלה השאלה מה הוא יכול לתכנן.

זה תכנון רק לשנה.

לא הייתי עושה כלום לפני כן.

אני רוצה להוסיף עוד משהו, שאתה לא מודע לו, במקרה סימה מודעת לו. זו לא טענה ולא כלום, אלו עובדות: בחודש יוני פניתי לכל מי שרלוונטי לעניין, בבקשה להתחיל להסתכל על שנת 2007. נכון, היתה מלחמה, היא הסיטה הרבה דברים, אבל הייתי גם בפגישה שהציגה לפורום המטה במשרד ראש הממשלה את הבעיה הזאת בעיקרה. זה היה עיקר ההצגה. הפגישה הזאת נקבעה ביוזמתי. אבל זה לא משנה ביוזמת מי.

אני חוזר שוב לעניין השיטה: עכשיו זה מאוחר. אני פניתי בזמן, כי אנחנו כבר מכירים את זה.

חיים, יש עוד הרבה דוברים, אני מבקש לקצר.

לסיכום הדברים, כדאי להתכוונן להמלצות לשינוי השיטה.

זה מקובל, כולם דיברו על זה.

אני מתנצל שלא הייתי בתחילת הישיבה. אני חבר בוועדת הכספים, ובסופו של דבר זה יגיע אלי. יגאל, אני מבין למה אתה מתכוון, אני פונה אליך כי אותך הציגו בשם ואני לא מכיר את הנפשות הפועלות. אתה מתכוון למה שנקרא תקציב הכוללני, שנמצא בכל מיני משרדי ממשלה.

לא.

אז אני ממשיך. אם אתה מתכוון רק לרשות, לפחות דבר אחד לימדו אותי בבית ספר, וזה לראות מה גדול יותר. בשנת 2006 תקציב הרשות בבסיס היה 19 מיליון ש"ח והשנה הוא 15 מיליון ש"ח, בלי תוספות ובלי דברים אחרי שאגע בהם. אז אני רואה קיטון, של 16%.

אני נחשפתי לרשות, ואיציק הרבה יותר, כשסיעת ישראל ביתנו החליטה לתמוך ברשות למלחמה בסמים כי ראינו שהתקציב שלה קטן מדי. בהסכם התקציבי של שנת 2006, החלטנו להוסיף 6 מיליון ש"ח לרשות. ישבתי עם חיים הרבה, הוא הציג לי את תוכנית העבודה, מה נעשה, וגם מהן התוצאות, וראינו את הדלתא, מה התווסף: עוד שלוש ניידות, עוד חומר הסברה, מרכזי הגמילה היו על סף קריסה וקיבלו תוספת תקציבית. ומבחינתי לא פחות חשוב מכל השאר – סוף-סוף התחיל טיפול באוכלוסייה שמבחינת כל הנתונים מהווה חלק גדול מאוד מהנגועים גם בסמים וגם באלכוהול, העולים החדשים. לפי המספרים הבעיה במגזר הזה חריפה ב-40% מהיחס של העולים באוכלוסייה. כעת יש חומר הסברה, ניידות, מרכזי גמילה וכו' בשפות נוספות, וגם יש קו חם בשפות שונות וכו'.

האלכוהול הוא תחום מאוד חשוב. שוב, מהיכרות עם חיים ועם הרשות לא ראיתי שיש תוכנית בשנת 2006 לטפל בדבר החשוב הזה. כשאני לוקח את כל המכלול ואת הדלתא שהתווספה, רק בזכות הסכום של 6 מיליון ש"ח שאנחנו הוספנו לגוף, וכשאני רואה את הקיצוץ בבסיס התקציב – אני רואה את מה שמייד יורד לטמיון. אגב, לא הזכרתי את המפעילים בשטח שיחדרו לשטח, שיטפלו לא רק במאקרו. עכשיו אני מבין עד כמה יפגום הקיצוץ של 4 מיליון ש"ח.
חלילה, אני לא מעלה על הדעת שמישהו מעניש את הרשות משום שחושבים שיש סיעה שתמיד תוסיף להם בהסכמים קואליציוניים כאלה ואחרים.

תעלה על הדעת.

אני לא מעלה על הדעת שמשרד האוצר משחק משחקים כאלה. המנכ"ל בטח הציג את הנתונים, מה הרשות יכולה לעשות ומה היא צריכה לעשות, ושמעתי את התוכנית הרב-שנתית שלו. אם יש כאלה משחקים, זה פסול מעיקרו. לדעתי הפגישה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה יכולה להועיל הרבה. אנחנו, סיעת ישראל ביתנו, ודאי שנשתדל לשמור על איזון תקציבי מוגדל לרשות, אבל זה לא מונע מהממשלה לתקצב את הרשות כפי שראוי לה.

זה מחייב.

בסוף הם אשמים.

הם צריכים להתנות את זה בכך שהממשלה לא תוריד את התקציב. הם הולכים לעשות את החישובים מראש, לוקחים את זה בחשבון מראש.

כשאני מסתכל על משרדי הממשלה האחרים, על הבסיס התקציבי, אני רואה שבמשרדי הממשלה שקיבלו תוספת לתקציב בתוקף הסכמים עם סיעות שונות – בסיס התקציב שלהם קטן בערך באותם סכומים. אני אומר שזה חמור מאוד. מישהו משתמש בעזרה שמעניקות סיעות בהסכמים קואליציוניים כטריגר להעניש את הרשויות. תודה.

שלום, אני ממלאת את מקומה של מנהלת השירות לטיפול בהתמכרויות. משרד הרווחה, באמצעות השירות לטיפול בהתמכרויות, עובד בתיאום ובשיתוף פעולה מלא עם הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול. אפרופו הנושא של אלכוהול, שבמקרה זאת המומחיות שלי, צר לי מאוד שהנושא לא על המפה כמו שצריך. אני שמחה לשמוע את משרד החינוך כאן. אנחנו אומרים כבר שנים שנושא האלכוהול חמור אפילו יותר ובטח לא פחות מבעיית הסמים. אין לנו אלא לתמוך בעבודת הרשות ולצפות להמשך שיתוף הפעולה.

באיזו אוכלוסייה אתם עוסקים?

השירות לטיפול בהתמכרות של משרד הרווחה מפעיל ומפקח ומתקצב יותר מ-180 מסגרות לטיפול בנפגעי אלכוהול, סמים והימורים, שזה תחום נוסף, שאולי עוד ידובר עליו הרבה בעתיד, כי גם זו פצצה מתקתקת. אגב, משרד החינוך כן הרים את הכפפה בעניין, ואני מקווה שגם אחרים.

יש מעל 180 מסגרות לטיפול בנפגעי סמים, מסגרות אמבולטוריות, מרכזי יום, מרכזי יום למבוגרים, מסגרות למבוגרים, מסגרות לנוער, קהילות טיפוליות, הוסטלים וכו' – כל הרצפים הטיפוליים מרגע שאדם מבקש לקבל שירות טיפולי.

יש המון פרויקטים שקשורים לעבודות עם בני נוער. השנה היה פרויקט נהדר בשיתוף הסוכנות היהודית, עם בני נוער יוצאי אתיופיה ובני נוער יוצאי חבר העמים. יש שם בעיה קשה ביותר, יש שם בני נוער בני 13-15 עם בעיות שתייה וסמים קשים. יש פרויקטים בשיתוף פעולה עם הביטוח הלאומי, בכל התחומים, מבני נוער ועד מבוגרים. יש תיאום מלא עם משרד הבריאות ומשרד החינוך, בכל מה שקשור לתחומים שלהם.

אני מהמודיעין. אני מצטרף למה שנאמר פה לגבי שיתוף הפעולה המלאה. אנחנו תוקפים את הנושא של הסוחרים גם ברמות הבכירות וגם ברמת השוק. אנחנו תוקפים גם את הנושא הפיננסי: לתקוף את סוחרי הסמים גם בכיס.

איך זה מתבצע?

יחידות משטרה בימ"רים עובדות לפי יעד שעוסק בסמים – יבוא הסם, הפצת הסם וכו'. גם עובדים ברמת השטח, בקרב מי שמפיצים בשטח, וגם יש חוליות מיוחדות שהתפקיד שלהן לאתר את הרכוש של הסוחרים, כדי לפגוע בכיס שלהם.

זה משפיע? מה רמת ההצלחה?

זהו מאבק קשה, אבל בשנה האחרונה הצלחנו לתקוף בהצלחה גם את הרמה הבכירה וגם את רמת השוק. צריך להבין שבכל פעם שתופסים סוחר סמים מישהו אחר נכנס במקומו. אין חלל ריק. תמיד מישהו אחר מגיע, רואים את זה יפה באזורים בישראל שבהם יש כספומט מסוים שלא עובד, ואז כספומט אחר עובד קצת יותר טוב. תמיד יש מישהו שממשיך בפעילות.

כי הצרכנים קיימים.

זה עובד לפי חוקי הכלכלה, אין חוכמות.

יש עוד דוברים? בבקשה, נציגת משרד הבריאות.

שלום, אני מייצגת את מנהל המחלקה. לצערנו, משרד הבריאות לא מצליח כל כך לטפל באלכוהול, שזה נושא כאוב שעלה כאן. אנחנו עדיין משתמשים בטכנולוגיות תרופתיות מאוד ישנות. יש לנו קצת במה להתבייש, מול העולם כולו, כי כבר יש תרופות מאוד מתקדמות מאוד, במיוחד בנושא של גמילה וחזרה לשימוש באלכוהול. אנחנו מאוד תקועים בזה. אנחנו זקוקים להכנסת טכנולוגיות חדישות. יש תרופות שאין כאן ועלויותיהן גבוהות. בסך הכול אנחנו נותנים רופאים, שישה רופאים היום, במסגרות של עמותת "אפשר"

מה ההערכה לגבי העלויות?

מר בן משה יוסיף בעניין זה. גם בתחום הסמים אנחנו רוצים להכניס טכנולוגיות חדישות, למשל תרופה בשם "סיבקסון", שלא קיימת בארץ, אינה מסוכנת ולא ניתן להתמכר לה. אין שימוש לרעה בתרופה זו.

תחליף הירואין?

כן, אנחנו לא אוהבים את המילה "תחליף", אבל זה טיפול שמצד אחד טוב מאוד מבחינה אמבולטורית, כי אין בריחה של התרופה לשוק, להבדיל מ"סובוטקס", תרופה שכבר קיימת ויש סיכון לשימוש לרעה בתרופה ולמכירתה בשוק. זו תרופה שעלויותיה גבוהות. יש לנו בעיה להביא את התרופה לארץ, בגלל בעיה של פטנט. חברת התרופות פוחדת להביא אותה לכאן, כי אז יוציאו גנריקה וכל ההשקעות ירדו לטמיון.

יש ארצות שבהן אין דבר כזה, ויש אפשרות להביא תרופה ולהרוויח, לפחות כמה שנים טובות. אז יש בעיה כי על התרופה הזאת תהיה לנו עלות נוספת לעומת ארצות אחרות, מין עונש.

כי משרד הבריאות עדיין מתמודד עם תרופות מצילות חיים.

גם היא מצילת חיים.

זה בכלל לא בסדר עדיפות.

יש עוד בעיה, ההדרכה לצוותים. התחלנו בזה, ובזה מאוד נעזרנו בכסף של הרשות במיוחד בקרן החילוט. לגבי הדרכת צוותים של חדרי מיון ושל מרפאות פסיכיאטריות ובתי חולים פסיכיאטריים, ששם היתה דחייה לעסוק בסמים. מאז העזרה של הרת קיימנו הרבה מאוד הדרכות ואנחנו מתכוונים להמשיך בכך. ההדרכות הן למד"א ולעוד גורמים, שבאמת יכולים להציל חיים.

בקרב הנוער אנחנו רוצים להכניס רופאים שיעבדו באל-סם, במסגרות של משרד הרווחה, כדי שתהיה נגישות פחות סטיגמה לנוער שמגיע. גם אלו עלויות.

אוסיף על דברי פאולה. התקציבים של משרד הבריאות לנושא התמכרויות וגמילה נמצאים בסיס הקיצוץ של משרד הבריאות ומקוצצים מדי שנה בשנה. בכל שנה אנחנו מתמודדים עם גידול בדרישה, עם התייקרות העלויות ועם תקציבים פוחתים. זה נופל על הפרויקטים שאנחנו רוצים להרחיב, ואנחנו מתקשים לשמר את הקיים אף שמשרד הבריאות בשנה שעברה עשה מאמץ גדול,

מה היה התקציב ב-2006?

כ-30 מיליון ש"ח, אחרי שנוספו 9 מיליון ש"ח כדי לשמר יחידות אשפוזיות של מתמכרים. נכון שהשנה הן הוספו בבסיס התקציב, אחרי מאמץ גדול מאוד של משרד הבריאות, והכול כדי לשמר את הקיים. התוספת הזאת היא כדי לשמר את הקיים. לשם דוגמה, רק במכרז האחרון נדרשנו לבצע מכרז במקום התקשרות היתה בפטור ממכר, והמחירים הוכפלו – מחירים עבור מרכזי מתאדון. כל הזמן יש התייקרויות, יש גידול בדרישה. התוספות שאנחנו נותנים, שאי-אפשר לומר שהן לא משמעותיות, לא מספיקות לשמר את הקיים.

יש מצב של גמילה ללא תרופות?

יש גמילה מהירה, בהרדמה בבתי חולים כלליים, וגם על זה אנחנו רוצים לפתוח עוד שני מרכזים.

היא ללא תרופות אבל היא מאוד יקרה.

גם אשפוז עצמו, בלי התרופות, יקר מאוד: מדובר בכוח אדם מיומן, במספר רב של כוח אדם לכל מטופל, המערכות אינן זולות גם ללא התרופות.

יש שורה של פרויקטים, שחלקם הוזכרו כאן, שנבחנו עם הרשות למלחמה בסמים, וגם קיבלו אישור עקרוני, הם נבחנים על-ידי הרשות, ואנחנו מצפים להמשיך את שיתוף הפעולה עם הרשות. כדי למצוא מימון, בחלק מהדברים המשרד מוכן גם לשקול השתתפות ב-matching. אבל בגלל הקושי של הרשות הפרויקטים תקועים. השתתפות הרשות בפרויקטים שלנו, פרויקטים של טיפול או פרויקטים של מניעה – יש לנו כוח אדם שפרוש בבתי הספר, האחיות לבריאות התלמיד או אחרים עוברים, ועוד. אנחנו מסוגלים להוציא אותם לפועל, אך זקוקים לשיתוף הפעולה של הרשות, וכמו שתואר כאן, היא מתקשה לעשות זאת.

גם אם האחיות לא יהיו שלנו, כמשרד אנחנו יכולים להפעיל את המערך לטובת משימות אחרות.

המנכ"ל יצא, ואני רוצה לומר כמה דברים. הדוברים שדיברו בישיבה, ולא רק חיים, רואים את החשיבות של הרשות ואת התפקיד שהיא ממלאת. אם אנחנו חשובים וממלאים תפקיד חשוב, מן הראוי שנקבל את התקציב המינימלי הדרוש לנו כדי שנוכל לעבוד. עבדכם הנאמן היה כמה שנים עם איציק ביחידת התכנון של המשרד לביטחון פנים. בכל שנה, לפני הגשת התקציב, ישבנו עם גורמי האוצר וצעקנו עד השמים. בסוף יצאה תוכנית כלשהי ובקריאה הראשונה הוגש תקציב כלשהו, שלא היה בו כל מה שרצינו, אבל פחות או יותר היה אפשר לחיות אתו.

ברשות אתה מגיע לחודש אוקטובר או נובמבר, ושנה לפניך אתה לא יודע מה לעשות. אנסה להגיד מה אני לא עושה כשיש לי 15 מיליון ש"ח: לא נוכל לממן את כל מערך הטיפול בנוער. "אל-סם" תיסגר מחר בבוקר. לא נוכל לממן את הטיפול בקהילה, לממן את הסיוע למשרד החינוך. נחתכים המון דברים.

לגבי ההוצאות שלנו, כולנו משווים לשכר עובדי מדינה, כל גרוש שאנחנו נותנים, ויעיד על זה משרד ראש הממשלה, הוא בתיאום עם הממונה על השכר. להיפך, כל החובות של עובדי מדינה עלינו, אבל חלק מהזכויות אין לאנשים שלנו, למשל פנסיה של ותיקים.

תבינו, אנחנו מתחילים שנה וצריכים לחתום על חוזים ועל התחייבויות – לטיפול בנוער, לטיפול בקהילה וכו'. אם אין לי כסף, אני לא יכול לחתום על חוזה. על חלק מהחוזים חתמנו כעת, אז האוצר ירוויח, כי לא נצליח לנצל הכול. אולי זאת הכוונה.

חיים אמר את זה, ואני לא רוצה להאריך: כשאתה מקבל כסף באמצע השנה ואז מתחיל לחתום על חוזים, ואתה לא יכול לתכנן, כך זה נראה. דיברתם על תכנון לכמה שנים – אנחנו לא יכולים לתכנן מעבר לקצה האף.

האוצר ומשרד ראש הממשלה שניהם שותפים ברשות. במינהלת הרשות יש נציגות של האוצר ויש נציגות של משרד ראש הממשלה, במועצה שלנו. אנחנו לא זרים. אנחנו חיים יחד עם סימה ועם האנשים שלה, הם מכירים אותנו.

כולם יודעים שאנחנו לא באים סתם לקבצן. לא ייתכן שתפקידו של המנכ"ל, ב-80% מהעבודה שלו ואולי יותר, יהיה לנסות להשיג כסף לרשות – כמו השליחים שפעם היו יוצאים לחוץ-לארץ כדי להביא כסף לאוכלוסייה.

למזלנו הרב סיעת ש"ס וגם סיעת ישראל ביתנו, שתיהן נחלצו לעזרתו, והן שנתנו לנו אפשרות לתפקד השנה. אז קיבלנו עונש. היה פער בין העמודות, כמו שיגאל אומר, אז הורידו קצת. ממש כמו שחבר הכנסת מיסז'ניקוב אמר. כנראה אלו שמוסיפים להם, אומרים עליהם: הם הרי ישיגו לעצמם כסף. בסדר, אבל מתי נשיג, איך נשיג?

בניגוד להתרמות, אתם עוסקים ב"שנור".

אני רוצה לסכם את הדיון. הוועדה קוראת לממשלה להגדיל את התקציב בבסיס התקציב. הוועדה רואה בחומרה את הפגיעה בתקציבי הרשות למלחמה בסמים. הגדלת התקציב מתחייבת כדי לאפשר לרשות לגבש מדיניות לאומית ומקצועית יותר למלחמה בסמים.

גם אם בסופו של דבר אנחנו מגיעים לאותה רמה תקציבית, כפי שאמר יגאל, כדי לאפשר לרשות למלחמה בסמים לגבש מדיניות ולתכנן את עצמה מראש, יש צורך לקבוע מראש את גודל התקציב. אני מקווה שתבוא עזרה.

אדוני היושב-ראש, ברשותך, אף עלפי שזה לא מופיע אצלך בסיכום אני מבקש להכניס את זה לפרוטוקול: לפחות שני חברי כנסת, ובטח גם סטס מיסז'ניקוב יתמוך, ואני בטוח שגם אתה, קוראים לשינוי השיטה. שהרשות תוביל ותתכלל את כל עבודת המטה ותביא את זה למנכ"ל. וכן יש להכין תוכנית ארוכת טווח. אני מבקש שזה יופיע.

בסדר. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:15.