PAGE
3
ועדת הכספים

30.10.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים

יום שני, ח' חשוון התשס"ז (30 באוקטובר, 2006), שעה: 10:00

תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ו-2006

חברי הוועדה: יעקב ליצמן - היו"ר

חיים אורון

דוד טל

שלי יחימוביץ

אמנון כהן

סופה לנדבר

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

טלי דולן - יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר

מיכל הנר-דויטש - מנחלת מח' בכירה (חקיקה), רשות המסים, משרד האוצר

יעל מירון - מנהלת תחום בכירה (שומה), רשות המסים, משרד האוצר

דרור ביטרמן - מפקח מח' מחירי העברה, חטיבת שומה, רשות המסים, משרד האוצר

ערן שיף - מפקח מח' מחירי העברה, רשותם המסים, משרד האוצר

עירית ליאו - מנהלת תחום מחירי העברה, רשות המסים, משרד האוצר

יעקב חולי - רו"ח, לשכת רואי החשבון בישראל

מיטל דוידוב - יועצת, לשכת רואי החשבון בישראל

עדי גרינבאום - יועצת פרלמנטרית, לשכת רואי החשבון בישראל

גליה לוי - יועצת קשרי ממשל, לשכת רואי החשבון בישראל

עו"ד שגית אפיק

טמיר כהן

שושנה מקובר


תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ו-2006

בוקר טוב לחברי הוועדה. אני פותח את הישיבה. הסעיף הראשון הוא תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ו-2006.

התקנות האלה הן תולדה של עבודה רב-שנתית של רשות המסים עם לשכת רואי החשבון. סעיף 85א לפקודת מס הכנסה, שהוסף בתיקון 132 לפקודה במסגרת הרפורמה של רבינוביץ, קובע שיש לדווח על עסקה בינלאומית בין צדדים קשורים לפי תנאי שוק, כלומר לפי תנאים שהיו נעשים בעסקה בינלאומית שאיננה בין צדדים קשורים - בדרך-כלל חברה אם וחברת בת - אלא לפי התנאים שהיו נעשים אילו היתה אותה עסקה בינלאומית נעשית בין צדדים שאינם קשורים, בין חברות שאינן קשורות.

איך זה עכשיו?

כשיש עסקה בינלאומית, פקיד השומה בודק אותה כפי שהוא בודק כל עסקה בהליכי שומה. גם היום כשיש לפקיד השומה חשד שהעסקה נעשתה בתנאים שונים מהתנאים שהיו נעשים אילולי מדובר היה בחברות קשורות, הוא יכול לבוא לנישום במסגרת הליכי השומה, ולומר לו: את זה מכרת ב-10 כי אתה ברווח--

הוא יכול אבל הוא לא חייב.

הוא לא חייב שום דבר. כאן אנחנו באים לעגל את הכללים שלפיהם זה ייקבע. אנחנו הולכים אחרי הכללים שנקבעו ב-OECD וה-IRS - שלטונות המס בארצות-הברית.

זו החמרה, הקפדה?

אני לא חושבת שזו החמרה; להיפך - אני חושבת שהם יודעים מראש. כי גם היום, פקיד השומה בא לבדוק איך נעשתה העסקה. אנחנו באים לעשות סדר כדי שגם הנישום וגם פקיד השומה יידעו לפי אלו כללים ייקבע מחיר השוק של העסקה הזאת.

התקנות קובעות איך על הנישום להוכיח לפקיד השומה שהעסקה שהוא עשה נעשתה בתנאי שוק. יש מדרג, שאומר: אם אתה יכול, תראה לי תחילה עסקאות דומות שלך, שנעשו עם צד שאיננו קשור. אם אין לך עסקאות כאלה, לך לעסקאות דומות של צדדים אחרים--

הבעיה היא שיש עסקה מסוימת, ואת רוצה להשוות אחרי חצי שנה לעסקה דומה. אבל מחירי השוק צנחו, ואדם קונה את זה בזול. אומר לו פקיד השומה: חפש את החברים שלך. לפני ששה חודשים מכרו בכך-וכך, והבנאדם רק יכול לצעוק עד לב השמיים שזה המחיר היום. יש שמאי, והוא הביא לו הערכה שמאית, אבל פקיד השומה קובע באופן שרירותית שכיוון שנעשתה עסקה לפני ששה חודשים במחיר המסוים הזה, אני רואה את העסקה הזאת כעסקה שמחירה צריך להיות כמו הפסקה ההיא.

זה בדיוק מה שהתקנות באות לתקן.

ההשוואה נעשית לפי מאפיינים בעסקה דומה. אם המאפיינים לא דומים, מתבצע נטרול של מה שלא דומה.

אז לוקחים את מה שהוא הכי קרוב.

לא. אם אתה אומר לי שהסביבה הכלכלית השתנתה, ושאנחנו נמצאים בסביבה כלכלית שונה - המחירים ירדו - זה נטרול ההשפעות. הן פותרות את הבעיה שהצגת, שפקיד השומה יכול לבוא ולטעון ללא התקנות.

מדברים על קונצרנים בינלאומיים, שמנהלים עסקים בינלאומיים. זה בסיס בשבילם.

יש לך מנגנון כדי לנטרל את כל מה שצריך לנטרל - בדיוק את ההשפעות האלה.

אנחנו מציעים לקבוע בתקנות לאפשר לנישום שיש לו עסקה חד-פעמית עם חברה קשורה, שלא להוכיח שהעסקה נעשתה בתנאי שוק--

כמה פעמים זה יכול להיות חד-פעמי? נניח שפקיד השומה קבע היום שזו עסקה חד-פעמית. חלפה שנה, ואחרי שנה הוא בצע עסקה נוספת דומה. האם זה שוב יכול להיות חד-פעמי, או שצריך לחלוף פרק זמן מסוים.

מה ייעשה במקרה שבו מדובר בנישום, שאצלו הפעילות הרב-לאומית איננה שיטתית ומתמשכת? נישום כזה, שלא פועל בצורה רב-לאומית, אלא עשה עסקה אחת, והיא במקרה בינלאומית, לא ייכנס ועליו יש הקלה משמעותית. זאת הכוונה. אדם כזה, שעושה כאן עסקה ושם עסקה--

האם אחרי שנתיים-שלוש זה אותו הדבר? אחרי חמש שנים זה אותו הדבר?

ראשית, זאת שאלה נכונה. שנית, העירו לנו הבוקר שאולי הקביעה שיראו עסקה כבינלאומית חד-פעמית לא תיעשה על-ידי פקיד השומה. אמרה לי מיכל שהיתה הסכמה ביננו לבין המייצגים, שנבהיר בחוזר בדיוק באלו תנאים נראה עסקה כעסקה חד-פעמית. ראשית, כדי שהנישום יידע. שנית, כדי שלא תהיה דיפרנציאציה בין פקידי השומה השונים.

זה בהחלט נכון. אבל אני חושב שהדרך הקלה ביותר היא שבמשרד האוצר יחליטו שעסקה שמבוצעת אחת לשנתיים, לשלוש שנים או לחמש שנים - ייראו אותה כחד-פעמית. לאחר מכן, אם עבר פרק הזמן הזה ואתה מבצע פעם נוספת עסקה כזאת, זו יכולה להיות שוב עסקה חד-פעמית. אני לא רוצה שייווצר מצב שבו פקיד שומה בחיפה יחליט באופן אחד בשרירות לבו, ופקיד שומה אחר בתל אביב יחליט אחרת לגמרי.

הכוונה היא לקבוע את המקרים בחוזר, כאשר אם למשל יש לי נישום כזה שעושה עסקה--

למה לא לקבוע את זה בתקנות?

כי אם מדובר בעסקה בהיקף של 10 מיליוני דולר פעם בשלוש שנים, אני כן רוצה שהוא יעשה - - - אני כן רוצה לוודא שאותם 10 מיליוני דולר הם באמת מחיר השוק, ושמחיר השוק הוא לא 15 מיליוני דולר.

את יכולה לקבוע פעם בשלוש שנים, עד 5 - - -

סיכמנו עם לשכת רואי החשבון--

למה את לא יכולה לסכם את זה אתנו? למה עם לשכת רואי החשבון? הם לא נבחרו לכנסת ואנחנו נבחרנו לכנסת. אם תציגי משהו הגיוני, אני אקבל. אבל זה לא נראה לי. את משאירה הרבה מאוד פתחי מילוט, שברצונך תשתמשי בהם וברצונך תסגרי אותם.

הכוונה היא כן להשתמש, ומאידך הכוונה היא לא לגרום למצב של פיצול עסקאות. בדקנו מה קורה ב-OECD, וגם שם בדקו והמליצו--

זו בריחה הצידה. פיצול עסקאות לא יכול להיות אם את קובעת פרק זמן מוגדר. אז אני לא בא לעשות פיצול עסקאות. אני יכול לעשות פיצול עסקאות כשאין לי פרק זמן מוגדר - פיצלתי עסקה של 10 מיליוני דולר ל-5 מיליוני דולר, אבל אני יכול רק שלוש שנים. רק בתום שלוש שנים נוספות אני יכול אולי 5 מיליוני דולר נוספים.

מאידך, ייתכן שזה מצמצם מדיי. אולי נרצה לקבוע מקרים שבהם גם פעם בשנה זה חד-פעמי?

לא אכפת לי - תקבעי, ולו רק תקבעי ולא תשאירי את זה לשרירות לבו של פקיד שומה.

שיטת המשפט שלנו, בניגוד ל-RIS למשל, שם אתה כותב כל דבר בחקיקה הראשית ובתקנות ואפילו מביא דוגמאות ומקרים, היא שבדרך כלל אנחנו מביאים תקנות, וההוראות המקצועיות של רשות המסים מחייבות את כל פקידי השומה. להתחיל לתאר את זה היום בתקנות על פני הרבה מאוד דפים--

מה שגברתי אומרת נכון לגבי חקיקה ראשית. אבל כשמדובר בתקנות, אנחנו יורדים שם לרזולוציה גדולה יותר.

גם לגבי תקנות, אנחנו לא יורדים לרזולוציה שבה "לעומת זאת, יראו עסקה פעם בשלוש שנים כאילו היא עסקה חד-פעמית, אבל אם מדובר ב-10 מיליוני ש"ח לא נראה אותה כחד-פעמית. זו פשוט השיטה שלנו. כמי שעבדה שנה בארצות-הברית, אני יכולה לומר לך שהשיטה שלהם אחרת. הם מביאים לך את הדוגמאות ואת כל ההוראות המקצועיות בחקיקת המשנה.

זה טוב או לא?

יש לכך גם מגרעות. אני חושבת שהיתרונות של השיטה שלנו גוברים - מבחינת יעילות, גמישות ומהירות. על כל פנים, זו השיטה. עם זאת, אני מצהירה לפרוטוקול שתצא הוראת ביצוע מסודרת, שתחייב את כל פקידי השומה מתי רואים עסקה בינלאומית כעסקה חד-פעמית.

גם באמריקה זה הולךל-Finance Committee?

כן.

לגבי עסקה חד-פעמית: הרי בסופו של דבר, גם מי שעושה עסקה חד-פעמית נדרש לדווח, ופקיד שומה רשאי לדרוש ממנו להגיש רשימה ארוכה למדי של שמונה סעיפים של פרטי העסקאות שאותן הוא ביצע. הדבר היחיד שהתקנות מחריגות אותו הוא הצורך לבצע את אותם מחקרי שוק מורכבים לצורך הגשת הדוח לפקיד השומה.

זו אחת הסיבות שהעלינו את הנקודה הזאת: יש לבטל את דרישת הנחת דעתו של פקיד השומה, מאחר שבנושא עסקה חד-פעמית, לפקיד שומה--

הבנתי שישבו אתכם ושהסכמתם.

הסכמנו לנושא הזה.

מה קרה מאז הסכמתם ועד עכשיו?

לא קרה שום דבר; רציתי להבהיר את הנקודה הזאת.

היא מחדדת: הם העלו, והיתה הסכמה.

אני רוצה לציין בנוסף, שהתקנות קובעות חובת דיווח מצומצמת וחובת דיווח מקיפה יותר אם פיקד השומה רוצה לבדוק את העסקה.

וזה נתון לשרירות לבו של פקיד השומה. כלומר, פקיד השומה בחיפה בהחלט יכול להרחיב ולבקש פרטים נוספים.

לא, זה רשום. התקנות קובעות מה בדיוק הוא יכול לבקש. תקנה 4 או 5 מציינת במפורש מה הוא יכול לבקש.

אני רוצה להוסיף שחקר תנאי שוק, שנעשה לפני פרסום התקנות, יראו אותו כאילו הוא עומד בתנאי התקנות שנתיים מיום פרסום התקנות. כלומר, אם הבאת לי חקר תנאי שוק שעשית עכשיו, למשל, ב-30 באוקטובר 2006, אראה אותו כאילו אתה עומד בכל התנאים של התקנות, כאילו עשית חקר תנאי שוק לפני התקנות - שנתיים מיום פרסומן.

רק אם הוא הביא את זה לפני?

לא. זאת הוראת מעבר מקילה. הוא יכול להביא בינואר 2007 חקר תנאי שוק שהוא עשה לפני, ואני אראה אותו כאילו הוא עמד בכל התנאים של התקנות.

באשר לתקנה 3(2): כרגע הנוסח מדבר על כך שניתן להשוות לתקופה קצרה יותר. דובר על כך בטרם הישיבה, שבאישור פקיד השומה ניתן יהיה להשוות לתקופה שונה, קצרה משלוש שנים או ארוכה משלוש שנים, לפי נסיבות הענין.

אנחנו מסכימים.

אחרי כולן או חלקן, יבוא: או בשנים שלפני אותן שלוש שנים או לאחריהן, היה שינוי משמעותי, וגו'.

אדוני, זה על דעתך?

כן.

בנוסף, אבקש להתייחס להערה 5 להערותינו במסגרת הדיונים וההתכתבויות שלי עם רשות המסים בטרם הדיון: בדיונים ובהתכתבויות – סעיפים 3ט ו-3י לפקודת מס הכנסה כוללים הוראות שבמקרים מסוימים ייתכן שיעמדו בסתירה להוראות סעיף 85א לתקנות. קיימים סעיפים בפקודת מס הכנסה, שעלולים לעמוד בסתירה להוראות סעיף 85א שנכנס לתוקף עם התקנת התקנות. במסגרת הדיונים שנערכו עם רשות המסים, הוסכם שהסעיפים האלה יתוקנו גם הם. אני מבקש שזה יוצהר לפרוטוקול.

סעיף 85א יכול לעמוד בסתירה כלשהי לסעיפים 3ט ו-3י לפקודה. בדיונים שלנו אתם סיכמנו שכל עוד אין הפסד לנותן ההלוואה שמוגדר בסעיפים אלה, אנחנו נכתוב בחוזר שיוצא בעקבות התקנות הללו, שיש עדיפות ל-85א. במקביל, נמליץ בפני שר האוצר על תיקון חקיקה, שיבהיר שמדובר בעדיפות חוקית של 85א על 3ט ו-3י, להוציא מקרים בהם זה לא יהיה, כמו במקרים בהם יש הפסד לנותן ההלוואה. הדבר הזה כתוב במכתב ללשכת רואי החשבון, והם ביקשו שנצהיר את זה לפרוטוקול של ועדת הכספים כדי לתת לענין תוקף מוסרי נוסף.

אני מקריא את המכתב. לא נאמר שם שום דבר לענין ההפסד. אבקש להבהיר. מדובר במכתב מ-30 במאי, 2006.

24 במאי, 2006.

אני מחזיק מכתב מתאריך אחר. אבקש שיובהר לפרוטוקול שמדובר בתקופה זמנית שבה יהיה החוזר, ושהתיקון אכן יבוצע. כלומר, הסכמת לשכת רואי החשבון שלא - - -

אנחנו נמליץ בפני שר האוצר.

אקווה שזו תהיה המלצה חמה. אחרת מדובר בסתירה.

לא רק נמליץ - נביא תיקון. לא די בהמלצה.

אדוני היושב-ראש, אני מבקש להבין על מה היתה כאן הסכמה כרגע, ועל מה נציגי האוצר אמרו ששר האוצר יביא תיקון.

סעיפים 3ט ו-3י לפקודת מס הכנסה קובעים ריבית רעיונית במקרים מסוימים, כשיש יחסים קשורים. כלומר, אם חברת אם נותנת הלוואה לחברת בת בלי ריבית, רואים את חברת האם כאילו היא קיבלה ריבית בסכומים הקבועים בסעיפים האלה. עלולה להיות התנגשות בין ההוראות שאנחנו מביאים היום - של סעיף 85א, שקובעים תנאי שוק - לבין ההוראות הקבועות בסעיפים האמורים. אנחנו מוכנים לשקול לתקן את ההוראות שקבועות בסעיפים 3ט ו-3י, ולהראות שהקביעה ב-85א גוברת על מה שקיים בסעיפים 3ט ו-3י.

אגב, לצערי, ראיתי את המכתב הזה רק הבוקר. אמנם התאריך שלו הוא 29 באוקטובר, אבל ראיתי אותו רק הבוקר. מיכל אומרת שהיא ראתה אותו אתמול בעשר בלילה.

אני מוכרחה לומר שאני אפילו לא בטוחה שצריך לתקן את זה, כי יכול מאוד להיות שתישמע הטענה ש-85א הוא מאוחר וספציפי. סעיף מאוחר וספציפי גובר על סעיף כללי וקודם כשיש התנגשות בין סעיפים. עליי זה נחת כרגע, אבל אנחנו בהחלט מסכימים. אני מצהירה לפרוטוקול וכדי להרגיע גם את חברי הכנסת שצריכים לאשר את התקנות שלפנינו, שנבדוק את זה. בנוסף, ייתכן שנביא תיקון מבהיר של התקנות לפי סעיף 3ט ו-3י. אבל זו כמעט ביצה שלא נולדה.

מר חורי, האם באת על סיפוקך?

שמעתי את הלשון הרפה ואת ההסתייגויות בתוך המשפט. יחד עם זאת, שמעתי גם את הגישה הפרשנית המוצעת על ידי הרשות, כך ש - - -

רבותי, אנחנו מצביעים. מי בעד תקנות מס הכנסה (קביעת תנאי שוק), התשס"ו-2006?

הצבעה

בעד אישור התקנות – רוב

נגד - מיעוט

נמנעים – 2

הבקשה לאישור התקנות נתקבלה.

אושר ברוב קולות. תודה רבה, הישיבה נעולה.

10:35