PAGE
2
ועדת הכלכלה

07/11/2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 98

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, טז' בחשון התשס"ז, (7.11.2006) בשעה 10:00

הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 6), התשס"ו-2005

חברי הוועדה: היו"ר משה כחלון

יעקב כהן

מלי ישראל – רשמת הקבלנים, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד אריאל סיזל – לשכה משפטית, משרד הבינוי והשיכון

עו"ד אלון לוינץ – לשכה משפטים, משרד הבינוי והשיכון

נעה בו שבת – משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רביב מלאכי – מינהל כימיה ואיכות סביבה, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה

רינת כהן – מנהלת מחלקת הבחינות, משרד התעשיה המסחר והתעסוקה

עו"ד אלעזר במברגר – לשכה משפטית, משרד האוצר

סלה עטר כץ – מח' בינוי, משרד הבריאות

עו"ד עליזה קן – משרד המשפטים

שמואל לוי – יו"ר הוועדה לרישום קבלנים, התאחדות הקבלנים והבונים

אשר שוחט – סמנכ"ל התאחדות הקבלנים והבונים

שמרית שקד

לאה ורון

אתי אפלבוים

הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 6), התשס"ו-2005

בוקר טוב. אני פותח את ישיבת ועדת הכלכלה. על סדר היום: הצעת חוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות (תיקון מס' 6), התשס"ו-2005.


בתאריך 9.7.2006, לאחר שבמליאת הכנסת הוחלט להעביר דין רציפות על החוק, הועבר אלינו החוק להכנה לקריאה ושלישית. בתיקון נאמר: "בחוק רישום קבלנים לעבודות הנדסה בנאיות, התשכ"ט-1969, בסעיף 4, בסופו יבוא: "(ג) השר רשאי לקבוע אגרות שישולמו בעד מבחנים שקבע לפי סעיף זה, ואת דרכי גבייתן".


נציגת משרד השיכון, בבקשה.

במסגרת הבדיקות להכשרה של קבלנים ישנה אפשרות מסוימת להעביר את המועמדים מבחנים כדי לבדוק את רמת הידע שלהם. הדרך הרגילה והפשוטה היא להוכיח, באמצעות סיום קורס או לימודים פלוס ניסיון, את הכשירות להירשם בפנקס הקבלנים כקבלן רשום. האפשרות הזאת של מעבר בחינות היא באותם מקרים שבהם המועמד טוען שהניסיון שלו מספיק כדי להירשם וכדי לבחון את הידע אני מוכן לעבור בחינות מקצועיות באותם ענפים שהוא מבקש להירשם, בנושאים שמתחייבים על פי החוק, זה מפורט בתקנות. את הבחינות האלה אנחנו עורכים מחוץ למשרד השיכון וכל התפעול של הבחינות יש לו עלות. הסמכות בחוק לשר היא לגבות אגרות עבור הרישום, ובאמת יש אגרת רישום. חסרה הסמכות לשר לגבות את אגרת הבחינות. במועצה זה עבר.

אתם מקיימים את הבחינות?

לא. אנחנו רוצים לגבות את העלות של הבחינות.

מי בודק את הבחינות?

מי שהיום מבצע את הבחינות זה האגף להכשרה ופיתוח כוח אדם במשרד התמ"ת.

והוא גם גובה?

לא, אין לו סמכות כרגע.

זאת אומרת שכעת, מי שמגיע לבחינה לא משלם, משום שלכם אין סמכות לגבות כסף.

נכון. לכן אנחנו רוצים לעגן את זה בצורה כזאת שלשר תהיה הסמכות לגבות את האגרות. ברגע שתהיה הסמכות בחוק, אנחנו נתקין את התקנות, ואותו גוף שיבצע עבורנו את הבחינות, הוא זה שיגבה את האגרות מכל נבחן שיופנה אליו.

הגוף זה משרד התמ"ת?

כרגע כן.

אז מדוע אנחנו נותנים את הסמכות לשר הבינוי והשיכון? האם זה ייגבה באמצעותכם?

בוודאי. אני לא יודעת בדיוק פורמאלית.

שר הבינוי והשיכון הוא זה שמוסמך על ביצוע חוק רישום הקבלנים.

שאלה נוספת. אם מישהו יקבל פטור מבחינה בשל הניסיון שהוא צבר, למשל, אם יש לו ניסיון מוכח של 5 שנים בתפסנות – אתם תגבו רק ממי שעובר בחינה או גם ממי שפטור מבחינה?

אנחנו לא פוטרים אדם מבחינות. אמרתי שאם מגיע אדם עם הכשרה פורמאלית מסודרת, כמו תעודה שהוא סיים בית ספר מקצועי להנדסה או קורס מקצועי, בענף שהוא רוצה להירשם, אז הוא לא צריך להוכיח את הידע שלו בבחינה, הוא כבר למד. אחד כזה לא עובר בחינה ולא משלם. הוא רק משלם את אגרת הרישום.

אין לנו התנגדות לקביעת האגרה. אני מבקש שהתשלום יהיה ביחס ישר לעלות. מאחר ואין כאן פירוט – מלי, יש לי שאלה אלייך. באתי למבחן, נכשלתי 3 פעמים. האם אני צריך לשלם 3 פעמים?

אנחנו נצטרך לבדוק את זה עם הגוף שעושה את הבחינות.

זה גם יגיע אלינו לוועדה.

אנחנו לא מתנגדים לקביעת האגרות. אבל, אנשים יגיעו להרבה בחינות. אנשים שצריכים לעבור 27 בחינות, כמתחייב לפי ג1, אז יצטרכו לשאת בתשלום של 2,700 שקלים.

היום אין 27 בחינות, יש 25.

אשר, העניין ברור לחלוטין אתה היית כאן בכמה דיונים ואתה מכיר את הרגישות שלי, אני יותר רגיש ממך לנושא הזה. כרגע אנחנו צריכים לאשר לשר לגבות בכלל. לאחר מכן, סוגי הגביה והסכומים חוזרים לכאן, כי אני הולך להציע שהשר יהיה רשאי, אבל באישור ועדת הכלכלה. אז אנחנו נגיע לכאן, יהיו פה חבר כנסת – במקרה אני גם סומך על השר הזה. לא על כל הממשלה הזאת אני סומך, אבל על השר הזה אני סומך. לכן אני אאשר את גביית האגרות אבל אני אוסיף סעיף שזה יהיה באישור ועדת הכלכלה. על מנת להניח את דעתכם, 90% מהאגרות במשק הן באישור הוועדה הרלוונטית.

אולי תקבע דיון לעוד חודש או לעוד חודשיים?

זה מסודר. יש להם גם מנכ"ל שהוא בסדר. בוא נאמר שעל המשרד הזה אני דיי סומך. עם משרדים אחרים אולי הייתי פחות לארג'. נשמע את היועצת המשפטית ונצביע על החוק. כמובן שזה יהיה השר וועדת הכלכלה. ועדות הכנסת, כפי שאתם יודעים, זאת במה לאנשים, לאזרחים ולציבור לבוא ולהביע את דעתם כי הם לא יכולים להגיע ללשכת השר ולהשתתף בדיונים, אבל פה זה פתוח לכולם. אני חושב שזאת גם כוונת הדמוקרטיה לעשות את הרשויות האלה.

רציתי לומר שבהתאם לסעיף 1 לחוק יסוד משק המדינה, הרי ששיעור האגרה צריך להיקבע באישור וועדה מוועדות הכנסת. אם אנחנו לא נקבע בחוק איזה ועדה, בכל מקרה אתם תצטרכו להגיע לאישור וועדה וזה יגיע לוועדת הכספים. מכיוון שנכון מהותית שהנושא יגיע לכאן כי גם שאר האגרות מאושרות כאן בוועדה ורצוי לראות את התמונה בכללותה כשמאשרים את החוק, לכן ראוי לקבוע במפורש שזה יועבר לוועדת הכלכלה.


לעניין המיקום. לא הייתי מעלה את זה לולא דיברתי אתמול עם אריאל ושמעתי את תגובתו. ההערה שלנו היתה שהסעיף הזה צריך להיות בסעיף 17, שהוא הסעיף שנוגע לביצוע ותקנות.

כשהתחלנו את התהליך של תיקון החוק, באמת רצינו להוסיף עוד פסקה לסעיף 17, כי חשבנו שזה יותר מתאים. אבל, בהמלצת משרד המשפטים, העברנו את זה לסעיף 4 שעניינו הכשרות. סעיף 4 עוסק בכל מה שקשור להכשרות של המועמדים לרישום בפנקס ולכן סברו האנשים הבכירים במחלקת חקיקה ראשית, שראוי שזה יופיע בסעיף 4 ולא בסעיף 17.

יש יותר מתאים מסעיף 14(2)?

גם אנחנו חושבים שזה צריך להופיע עם נושא ההכשרה כולו. אנחנו מדברים על מבחנים שנקבעו בסעיף 4. כפי שאמרנו, יכול להיות שהגבייה תיעשה באמצעות אותו גורם שמבצע את הבחינות, כמו שנאמר בסעיף 4. לכן אנחנו חושבים שלהכניס את זה כאחד הגורמים בסעיף 4, זה בעצם שומר על אחידות בנושא ההכשרה כשלעצמו, להבדיל מנושא הרישום בפנקס ומההוראות הכלליות שנוגעות לחוק הזה.

אנחנו חושבים שהמיקום הנכון הוא בסעיף 17, והנחייתה של היועצת המשפטית של הוועדה, עורכת הדין אתי בנדלר, איתה נועצתי, היתה לומר שההחלטה על המיקום הסופי של הסעיף זה משהו שנמצא בתחום שיקול דעתנו. לכן, נשמע את הערותיכם, לאחר שהוועדה תאשר את החוק לגבי המיקום, אבל אנחנו סבורים, גם לאחר שבדקנו חקיקה אחרת וגם לאחר שנועצנו בממונה הנוסחים, שהמיקום הנכון הוא בסעיף 17.

אנחנו לא חייבים לקבוע זאת עכשיו.

אנחנו צריכים להחליט שאנחנו מאשרים את זה בסעיף 17. בכל מקרה, יש לנו שיקול דעת.

סעיף 17 בסעיפים הכלליים שלו מדבר על מבחנים. הכוונה היא, אולי, למבחנים אחרים, ולא מאותו סוג שהתקנות - - -

בסעיף 17 נאמר: "האגרות שישולמו בעד הרישום בפנקס". אנחנו מציעים להוסיף בפסקה 4: "האגרות שישולמו בעד מבחנים". בדקנו גם בחקיקה אחרת. תסתכלו על חוק הסדרת העיסוק וייצוג על ידי יועצי מס. הסתכלו בחקיקה שנוגעת ליעוץ השקעות, תמיד יש סעיף נפרד – סעיף האגרות.

יש קושי עם המילה מבחנים כי היא מופיעה בקונטקסט אחר בסעיף קטן 1 ובסעיף קטן 2. בתיקון של החוק כתוב: "השר רשאי לקבוע אגרות ששולמו בעד מבחנים שקבע לפי סעיף זה", ולא מדובר באותם מבחנים.

אז אנחנו נקבע: "אגרה בעד בחינה, כאמור בסעיף 4".

צריך להיצמד לניסוח של סעיף 4 כדי שלא תיווצר אי הבנה לגבי השאלה האם מדובר בבחינה או מבחן".

אנחנו נעביר בינינו נוסחים ונתאם את הניסוח הסופי.

כרגע זה יאושר לפי 17 אבל לא לפני שחבר הכנסת כהן ישמע במה מדובר. אנחנו מדברים על הצעת חוק רישום קבלנים. כאשר קבלן מבצע בחינה, אין לשר השיכון והבינוי סמכות לגבות כסף עבור הבחינה. מבקשים סמכות כללית. אחר כך, גובה האגרות וסוגי האגרות, יקבעו פה.

מה גובה האגרות?

עדיין הם לא יודעים.

אז איך אפשר לאשר?

מה גובה האגרות שבכוונתכם לגבות?

השר רשאי לקבוע תקנות שיגיעו לשולחן הזה לאישור. בתיקון הזה אנחנו מבקשים לקבוע סמכות לשר.

לאחר התקנת התקנות נוכל לפרט ולהביא את כל הנתונים.

אנחנו נאשר את זה ובשלב הזה זה ייכנס לסעיף 17.

רק להפנות בסעיף 17 לסעיף 4.

חזקה על היועצת המשפטית שהיא תדע איך להכין את זה.

את הנוסח תתאמו ביניכם. אז זה עולה למליאה לקריאה שניה ושלישית ושיהיה בהצלחה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:35