כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת החוקה חוק ומשפט

1.11.2006

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 62
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, י' בחשוון התשס"ז (1 בנובמבר 2006), שעה 9:00

א. תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ו-2006
ב. צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ו-‏2006

חברי הוועדה: אברהם מיכאלי - מ"מ היו"ר

יצחק גלנטי

נסים זאב

יצחק לוי

עו"ד מרים אילני, משרד המשפטים

עו"ד יפעת רווה, משרד המשפטים

עו"ד חוה ראובני, משרד התחבורה, לשכה משפטית

פקד רוני לוינגר, המשרד לביטחון פנים, קצין תביעות באגף התנועה

אברהם פריד, יו"ר ארגון המוניות הארצי

עו"ד תמי סלע

עו"ד אפרת רוזן

דורית ואג

אסתר מימון

1. תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ו-2006

אני מבקש לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון שנדון בו הוא תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ו-2006. זה בהמשך לישיבה קודמת ביום שני, ה-30 לחודש. הוכנסו אותם שינויים שסיכמנו עליהם בישיבה, והנוסח המונח לפנינו היום כולל את כל השינויים והתיקונים.

אחרי שכל הגורמים שהיו בישיבה עברו על הנוסח.

הנוסח עבר אל כולם, והם העבירו הערות, ושילבנו אותן.

כל הגורמים שהיו פה הביעו הסתייגויות כאלה ואחרות, וכרגע הם מסכימים לשינויים. יש פה עוד כמה תיקונים קלים, שאני מבין שתכניסו לנוסח הסופי.

רק המילים "בשינויים המחויבים".

בסעיף 2(5) שתי מילים יתווספו והן: "בשינויים המחויבים", ובכך התקנות מוכנות לאישור.


אנחנו צריכים להחליט על זה פורמלית, לכן נצביע על כך. אנחנו פה אחד בעד אישור התקנות. התקנות אושרו, שיהיה בהצלחה.


אושרו תקנות החברות (עניינים שאינם מהווים זיקה), התשס"ז-2006

2. צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ו-2006

הנושא השני שיש לנו על סדר היום הוא צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ו-2006, וזה יהפוך לתשס"ז.

צו התעבורה (עבירות קנס) הוא המסגרת החקיקתית, שבה נקבעות אותן עבירות תעבורה שאין בגינן הזמנה לדין, אלא ניתן לאדם דוח אשר מכונה במונחים של חוק סדר הדין הפלילי דוח מסוג "ברירת משפט". בפקודת התעבורה קוראים לזה "עבירת קנס". יש איזה אי התאמה במינוח בין שני החוקים. כך או כך, הדוח הוא מן הסוג שברירת המחדל היא לשלם קנס, ומשפט יתקיים אך ורק אם הנהג הנאשם שקיבל את הדוח יבקש זאת.


לחקיקת צו כזה יש שני שלבים. שלב ראשון, בהסכמת שר המשפטים ובאישור הוועדה הזאת, והוא הכרזה על עבירות תעבורה כעבירות קנס. השלב השני, בסמכותה של ועדת הכלכלה לפי פקודת התעבורה, היא קביעת דרגות הקנס על כל אחת ואחת מהעבירות שפה הוכרזו כעבירות קנס.


בצו הקיים יש כמה מאות פריטים, שפרוסים על פני חמש דרגות קנס, שנעות בין 100 ל-1,000 שקלים. לאור לקחים מאכיפה ולאור שינויי חקיקה, שהיו מאז שנחקק צו עבירות הקנס הנוכחי, התיקונים האחרונים שנערכו בו היו לפני כשנתיים וחצי, ובשינויי החקיקה יש עבירות שלדעתנו מתאימות להיאכף כעבירות קנס.


כאשר אנחנו מגדירים עבירה כעבירה קנס, זה לאו דווקא על פי חומרתה, כי העבירות החמורות, העיקריות, מקומן כמובן בבית המשפט לתעבורה, אלא בראש ובראשונה על פי שאלת האובייקטיביות של העבירה. דהיינו, זו לא עבירה של שיקול דעת, האם היה מספיק זהיר, לא היה מספיק זהיר, נהג באופן סביר, נהג באופן לא סביר, אלא יש מצב שהחקיקה מחייבת שיהיה מצב עובדתי מסוים, והיתה חריגה ממנו. התקנות מחייבות מהירות מסוימת, התקנות מחייבות נסיעה בנתיב ספציפי, ובעובדה הנהג עשה אחרת.


זה הקו שמוביל אותנו בקביעה של עבירות כעבירות קנס, כאשר כמובן כל עבירה שגרמה לתאונות דרכים, גם אם היא מוכרזת כעבירת קנס על פי חוק, היא איננה עבירת קנס והולכת לדיון בבית המשפט.


אנחנו מביאים פה הצעה. לנוחות הוועדה הבאנו את הצו בשלמותו, ובשלב הזה אני כבר חייבת להתנצל על תקלה פקידותית מסוימת שאירעה, כאשר הנוסח שהועבר במייל לצורך האתר הוא לא הנוסח האחרון המחייב והרצוי מבחינתנו, זה ששר התחבורה חתם עליו ושר התחבורה ביקש לדון בו. מה שנשלח מאוחר יותר לנוחיות הוועדה היתה תקלה משרדית.


היושב-ראש ינחה אותי אם הוא רוצה להיכנס לקרבי הצו או שנתמקד רק באותם דברים שצריכים לעלות פה.

נעביר סעיף-סעיף, שנקיף את הדברים, ונוכל לדעת שלא פספסנו משהו.

"(1)
בפרט 1 –

(1) במספר סידורי 1, במקום "עד 6 חודשים" יבוא "עד 4 חודשים";"

פרט אחד הוא הפרט שעוסק בעבירות לפי פקודת התעבורה שהוכרזו כעבירות קנס. כיום הדין אומר שכאשר רישיון הרכב פקע, עד שישה חודשים מפקיעתו של הרישיון הקודם – מי שנוסע עם רישיון רכב לא בתוקף – זה דרגת קנס ב', זה 250 שקלים. אנחנו מציעים לדרג את זה, שרק עד ארבעה חודשים תהיה דרגת קנס ב', 250 שקלים, ובין ארבעה חודשים לשישה חודשים הקנס כבר יהיה גבוה יותר, של 750 שקלים. מעבר לשישה חודשים זו כבר הזמנה לדין.

אתם מחמירים. אנחנו נותנים חודשיים פחות ממה שהיה קודם.

מי שחורג מארבעה חודשים בלי תוקף, הקנס שלו כבר יהיה גבוה יותר. זו עבירה בעלת אופי בטיחותי.

אין צורך.

לפעמים אנשים שוכחים.

אם אתם חושבים שארבעה חודשים זה זמן השכחה, אחרי ארבעה חודשים תעמידו למשפט. בשביל מה צריך דרגת ביניים? בשביל מה יש צורך בחודשיים האלה? או שתשאירי כמו היום, או שמארבעה חודשים זה יהיה בבית המשפט.

השיקול שלכם הוא להחמיר.

השיקול שלנו הוא החמרה, והמחשבה שלנו שככל שמתרחקים ממועד פקיעת הרישיון, הסיכון הבטיחותי יותר גבוה.

ההחמרה לא נראית כל כך נצרכת. את רוצה להציג בפנינו נתונים שבין ארבעה לשישה חודשים קורה כך וכך, אנחנו נשמע. אם לא, אני חושב שאין צורך בתקנה הזאת.

מה אתה מציע? שזה יישאר שישה חודשים?

מה שתציעו, אין צורך בדרגת ביניים, או שתגידו שזה שישה חודשים או ארבעה חודשים.

שישה חודשים, זה גם הולך עם רישיון הנהיגה.

גם החוק מדבר על שישה חודשים.

אנחנו ודאי נעביר לשר את ההמלצה הנוכחית של הוועדה.

ההחלטה היא פה.

ההחלטה היא בוועדת הכלכלה.

על גובה הקנס מחליטה ועדת הכלכלה.

בעניין גובה הקנסות זה נכון, אבל לגבי ההגדרות, זה אנחנו.

פה לא ביקשו מארבעה חודשים להפוך להזמנה לבית משפט.

זה לא משנה, יש פה שינוי של פרטי העבירה. את אומרת שארבעה חודשים זה משהו אחד, ואת משנה את פרטי העבירה בין ארבעה חודשים לשישה חודשים, לכן זה כן משהו שצריך לדון בו פה.

היה איזה חשש שיש הקלה לזלזול מתמשך בחידוש רשיון הרכב. מי ששכח שבוע או חודש, אנחנו לא רוצים לרוץ איתו לבית המשפט, אנחנו מבינים שזה יכול לקרות, וזה קורה לאנשים, גם בתום לב, אבל חצי שנה היה נראה הרבה, והקנס הוא נמוך. זה לא חודש או חודשיים, מישהו שכח חצי שנה פחות יום- - -

אני מוכן להפוך את הקנס מהיום הראשון לקנס גבוה יותר.

אם אני מבינה נכון, עצם ההפיכה של עבירה לעבירת קנס, או בחזרה או ביטול, זה בסמכות חוקה. לעניין שיעורי הקנסות, גם אם עושים הבחנות פנימיות ומדורגות, זה בסמכות ועדת הכלכלה.

גברתי, לפי מה שאת מסבירה זה בכלל לא צריך לבוא לכאן. אנחנו נדרשים רק לשינוי בקנס.

אנחנו דנים כרגע בשינוי תקופה.

אנחנו מדברים רק על השינוי בקנס מארבעה חודשים.

לכן זה לא בסמכות ועדת החוקה.

אז תורידי את זה.

בינתיים תשאירו שישה חודשים.

הם לא משאירים, הם אומרים לך שאתה לא צריך לדון בזה בכלל, הם טעו שהם הביאו את זה לכאן.

הבאנו את מבנה הצו הפורמלי כולו לידיעת חברי הכנסת.

אם אנחנו משנים לארבעה חודשים, זה כן בסמכותנו.

לא, כי זה נשאר במסגרת ברירת קנס. בסמכותך להפוך ברירת קנס למשפט.

נניח, היינו מחליטים פה היום לשנות את תחילת גובה הקנס מארבעה חודשים, או עד ארבעה חודשים שזה יהווה עבירת קנס, ומעבר לזה סכום אחר, האם זה לא בשולחן הזה?

זה לא בא לשולחן הזה.

העבירה כבר קיימת.

עבירת הקנס כבר מוכרזת.

אם כך, אנחנו צריכים להכריז מחדש.

אנחנו לא צריכים להכריז מחדש, היא מוכרזת. הם רוצים לשנות בחודשיים האחרונים את גובה הקנס. אני טוען שלא נכון לעשות את זה, כי אין צורך לעשות, בטווח כל כך קצר של זמן, דירוגים של קנסות. אם הייתי חבר ועדת הכלכלה הייתי אומר מההתחלה שיהיה קנס גבוה.

הם רוצים להתחשב בנהגים שלפעמים שוכחים.

אדם גם יכול להיות בחוץ-לארץ.

ההתחשבות היא הגיונית.


נחזור לסעיף עצמו. כרגע אנחנו עוד לא מתקנים כלום.

רשמתי לפני את עמדתכם, ואני, כמובן, אעדכן את שר התחבורה בעניין הזה.


באותו עניין תקנת משנה (1)(ב). זה שינויי קנסות. פסקת משנה (ג), זה כבר הכרזות.

(3) אחרי מספר סידורי 2 יבוא:

מספר

סידורי
מספר

הסעיף
פירוט נוסף לעבירה
דרגת

הקנס

"3
14ח(א)

ה

4
65ב(א) ו-(ב)

א

5
65ב(ג)

ג"



סעיף 14(ח) לפקודה, זה מוניות שירות. נעשה שינוי חקיקה לרפורמה במוניות שירות. תיקון פקודת התעבורה (מס' 64), התשס"ה-2005, שנכנסה לתוקף לפני כשנה וחצי. היא חוקקה באפריל 2005. יש בה האיסור על הפעלת מונית שירות בלי רישיון. היא הועברה מתקנות התעבורה לפקודת התעבורה. זה פגיעה בחופש העיסוק, ולכן העלינו את זה בנורמה החקיקתית. לפיכך אנחנו ממשיכים לבטל את ההכרזה של הסעיף.ממילא התקנה, שהיא עבירת קנס כיום, בטלה, ובמקום זה להכריז על סעיף 14ח(א) לפקודה – האיסור על הפעלת קו שירות למוניות בלי רישיון כעבירת קנס.

זו אותה דרגת קנס שהיתה קודם.

אנחנו מעבירים מהתקנות לפקודה.

הסעיף השני הוא בעניין האפוד הזוהר.

האם יש הסתייגות לנציג ארגון המוניות?

אני רוצה להבין את עניין ההעברה, האם זו הקלה או הקשחה?

אותו דבר. האיסור להפעיל קו שירות בלי רישיון עבר מהתקנות לפקודה. בעבר התקנה היתה מוכרזת כעבירת קנס, והיום היא תהיה בפקודה, מוכרזת כעבירת קנס.

אנחנו בעד הרפורמה, ואנחנו ממשיכים להיות בעדה.

הלאה. פריט 4.

4, זה אפוד זוהר. יש חקיקה חדשה, חוק תיקון פקודת התעבורה (מס' 69), התשס"ה-2005 מאוגוסט 2005.

האם זה גם בהקשר למוניות?

לא קשור למוניות. צריך שיימצא ברכב אפוד זוהר, וללבוש אפוד זוהר כשנמצאים בשולי הדרך, בכביש בין-עירוני.

מה זה קנס א'?

קנס א' זה 100 שקלים. זה על עצם ההחזקה של האפוד שיהיה ברכב. קנס ג' הוא 500 שקלים, זה על הפרת חובת הלבישה של האפוד הזוהר בשוליים.

בנושא האפוד הזוהר, נוסעים ארבעה אנשים, יש חובה להחזיק רק אפוד זוהר אחד. יוצאים ארבעת הנוסעים להחליף גלגל, האם שלושה ישלמו 500 שקלים?

רק אחד חייב ללבוש את האפוד הזוהר לפי החוק.

שלושה אחרים מבריגים את הברגים. אני לא מבין את זה.

זה החוק.

אני מבין שזה החוק, אבל אני לא רוצה לטפס לקנס של 500 שקלים מההתחלה, יכול להיות שצריך ליזום תיקון בחוק, כמו שאתה קובע, שאדם שרוכב באופנוע ורוצה להרכיב מישהו, צריך להביא קסדה נוספת. צריך להגיד שאדם שרוצה להסיע אנשים צריך שיהיה איתו אפוד נוסף. זה ההיגיון. צריך שכל אחד יחזיק ברכב שלו חמישה אפודים, אם אתה מחשיב את האפוד כדבר מציל חיים.

לא רצינו להכביד על הנהגים.

אתה קובע שעל ארבעה לא אכפת, ואחד ישלם 500 שקלים. זה פחות או יותר מה שאתה אומר.

65ב(א) מדבר על החזקת אפוד זוהר, שיש עליו קנס קבוע.

זו תקנה חדשה, אבל פה קובעים שהקנס יהיה נמוך על אי החזקה. תיאורטית, אם עוצר שוטר ומבקש שהנהג יראה את האפוד, הנהג חייב שיהיה ברשותו אפוד זוהר מונח בתא הכפפות. יש – טוב, אין – תיאורטית, הוא יכול לתת לו קנס. זה לא אומר שהשוטר עושה את זה מחר, יש לנו מדיניות אכיפה, אנחנו מתמקדים בעבירות איכות וכן הלאה, אבל מבחינת המסגרת החקיקתית הקנס על אי החזקת אפוד זוהר הוא 100 שקלים.

על שתי התקנות יש קנס אחד או שנים?

אפשר לתת 100 על זה ו-100 על זה.

או או. סעיפי החוק אומרים איפה יהיה אפוד זוהר ברכב רגיל ואיפה הוא יהיה באופנוע.

אחד לרגיל, אחד לאופנוע.

משתמע כאן שיש עבירה על החזקה, ועבירה על לשים בתא נהג הרכב. אם נהג שם את האפוד בתא המטען, האם זו עבירה?

זו עבירה.

אם כך, יש פה עבירה נוספת.

לא, זאת העבירה. החובה היא לשאת את האפוד בתוך תא הנהג. זה לא בתא הנהג, בחלל הרכב, להבדיל מהבגאז'.

האם את יכולה להסביר את ההבדל בין 65ב(א) ל-65ב(ב)?

סעיף קטן (א) - נוסע ברכב עם ארבעה גלגלים ומעלה, שיש בו תא נהג, יש את האזור שהנהג והנוסעים- - -

בסעיף קטן (א) לא כתוב תא הנהג, כתוב: "ברכב מנועי יימצא אפוד זוהר". נקודה. פה יש חוסר היגיון בהטלת שתי תקנות.

אנחנו נמצאים בנוסח החוק. צריך להיות אפוד, ולא מספיק שיימצא אפוד, הוא חייב להיות בתוך חלל הרכב.

האם זה כתוב בגוף החוק?

כן.

התקנה היא על שני סעיפים.

התקנה לא יכולה להיות פחות מהחוק. אם החוק אומר שהאפוד צריך להיות בתא הנהג, אז גם בתקנה.

אין לי בעיה. אני שואל למה צריכה להיות תקנה נפרדת על החזקה ותקנה נפרדת על תא נהג?

החוק חילק את זה לשני חלקים.

סעיף קטן (א) אומר: "ברכב מנועי יימצא אפוד זוהר". סעיף קטן (ב) אומר: "הנוהג ברכב שאינו אופנוע, יחזיק את האפוד הזוהר, בכל עת, בתא הנהג ברכב".

עדיין אני חושב שאין צורך בשתי תקנות. החוק לא אומר שצריך לשים על כל סעיף בחוק קנס נפרד. לא נסכים לזה שבן אדם יעצור אותו שוטר, בתקופה הרעה של השוטרים, לא בתקופה שהם עדיין מחנכים, ויגיד: אדוני, זה גם סעיף קטן (א) וגם סעיף קטן (ב), אז יש פעמיים קנס.

שוטר לא נותן שתי עבירות על אותה מסיכת עובדות של אי החזקת האפוד הזוהר. מבחינתנו זה אותו מקרה, זה אותו נהג. אף פעם הוא לא יקבל שני דוחות על זה.

הפרשנות שלך הגיונית מאוד, אבל לפי נוסח התקנה כרגע, כפי שניסחתם, עלולה להיות פרשנות שיש כאן שתי עבירות.

הניסוח שלנו הוא פועל יוצא של נוסח החוק, אין לנו מנוס מזה.

נוסח החוק לא אומר לתת לכל סעיף בחוק קנס נפרד. אנחנו צריכים להתקין תקנות, שהקנס יהיה על העבירה, שהיא אולי אפילו בארבעה סעיפים.

איך אדוני מציע לנסח?

אני רוצה שישתמע, שעל שניהם יחד זה 100 שקלים, זה קנס אחד.

אדוני רוצה להקל ויוצא מחמיר, כי זה לא שהעבירה מתבטלת, היא רק תהיה הזמנה לדין במקום קנס.

התקנה יכולה להבהיר ששתי העבירות המנויות בחוק, גם ההחזקה וגם המיקום של ההחזקה, הם אותה עבירה מבחינת המהות. כלומר, גם אם אדם מחזיק את זה בתא המטען, מבחינת החוק זו עבירה, כי רוצים שזה יהיה זמין, ולידך, ולא תחפש מאחור; אבל אם אדם מחזיק את זה מאחור, הוא כבר מחזיק, הוא עבר עבירה בזה שהוא החזיק את האפוד בתא המטען- - -

אין לנו שליטה על זה, זה כתוב בתקנות.

אז יהיה קנס אחד, ולא פעמיים.

השני יהיה הזמנה לדין. אם לא נכריז על זה לצורך דרגות הקנס, זה יהיה הזמנה לדין.

נכריז על זה ביחד, כעבירה מצטברת לצורך קנס.

זה כתוב פה יחד.

זה כתוב ביחד. אם לאדם אין בכלל, לא ייתנו גם על זה שאין לו וגם על זה שזה לא בתא הכפפות.

זה מה שאני רוצה להבהיר. מה זה 65ב(ג)? האם אפשר לקרוא את התקנה?

"הנוהג ברכב מנועי בדרך שאינה דרך עירונית, היוצא או היורד מהרכב, לפי הענין, ילבש אפוד זוהר, למעט במדרכה; ואולם הוא יהיה פטור מהחובה האמורה אם אחד מנוסעי הרכב יצא או ירד מהרכב כשהוא לבוש אפוד זוהר."

החקיקה הזאת לא היתה ביוזמת הממשלה, אבל ליוויתי אותה בזמנו. ההנחה היא שאם אחד לבוש, רואים את כל הקבוצה שהוא עומד בלבה. זאת הוראת החוק.

היום רואים שזה לא כך. למשל, כשיש תקלה באוטובוס ויורדים 50 אנשים, ממש יש פיזור גדול מאוד של האנשים, אנשים הולכים בשוליים, בצד.

אנחנו לא רוצים שכולם ירדו מהאוטובוס.

אתה לא רוצה, אבל יורדים, כי אם יש תקלה הם יורדים. הם לא מחכים באוטובוס חם ולוהט.

אנחנו צריכים לחשוב על מטרת החוק, וזה לא המקום לתקן את זה, זה במקום אחר. ההסתייגות שלנו, העיקרון הזה, שאם כבר דואגים לביטחון האנשים, מה ההיגיון באחד, שכבר יהיו ארבעה, חמישה או שמונה, כמה שיושבים ברכב.

או 50 באוטובוס.

מצד שני, אין ספק שהטלת הקנס נועדה לכך שיהיה אדם שיורד מהרכב, והוא יהיה לבוש באפוד. אם זה 500 שקלים, לא אנחנו קובעים את הגובה. אין לנו סמכות לקבוע את הגובה. 500 זה הרבה אולי. אפשר לקנות ב-500 שקלים 50 אפודים.

כאן אנחנו יכולים להגיד, שאם לא יגידו את הגובה, לא נאשר את התקנה.

עוד פעם, זה יהיה הזמנה לבית משפט.

אני רוצה להגיע איתכם להבנה על גובה הסכום. אתה רוצה להתווכח אתי, אתה יכול להתווכח איתי, ייקח עוד שבוע ועוד אחד, תביא את זה כמה פעמים.

מה ההצעה?

ההצעה שתוריד את הקנס מ-500 שקלים.

זה יכול להיות 250 שקלים או 100 שקלים.

אז 250 שקלים. למה קופצים ל-500 שקלים. זה קנס חמור מאוד 500 שקלים.

אני מבין את ההיגיון שבהטלת הקנס, כי הסעיף הזה הוא סעיף חשוב מאוד. מצד שני, נתייחס לפרופורציה של עלויות האפוד.

15 שקלים.

האפוד הוא לא הבעיה, האפוד קיים. כנראה אנשים אוהבים את הפוזה של האפודים, כי יש אפודים, בדרך כלל גם על הכסא. מדהימה חובת הציות לחוק הזה. הלבה של ההוראה, שילבשו את האפוד הזוהר, וזה לא כרוך במאמץ, זה לא קשה.

500 שקלים, כשמתחילים באיזה עניין, רוצים לחנך את האנשים וכן הלאה, זה גבוה, אני חושב שדי ב-250 שקלים.

השאלה, אם אנחנו יכולים בוועדת החוקה לטרפד את ההכרזה בלי שנגיע איתם להסכמה על הגובה של 500 שקלים.

בוודאי. זה כבר מטורפד. הדבר הזה פשוט, בעבירה שכבר קיימת אין לנו אפשרות לומר משהו, אבל בעבירה שעוד לא קיימת, אפשר להגיד שבתנאים כאלה וכאלה אני מאשר את העבירה.

העבירה כבר קיימת בחוק, הם רוצים להפוך את זה לברירת קנס.

יכול שוטר ללכת לבית המשפט ושופט ייתן לאותו אדם, לא 500 שקלים, אלא 1,500 שקלים.

נהג מונית שעולה למונית, הוא משרת את הציבור. יורד מהאוטו, עולה לאוטו, לא פעם, אם זה בשביל עגלה, אם זה בשביל בגאז', בשביל כל מיני דברים. נחשוב לרגע אחד, שכל דקה או כל ירידה שלו הוא צריך לשים את האפוד. אני הייתי מציע לחייב נהגי מוניות לנהוג קבוע עם אפוד מגן, ואז לא נכניס אותם לפלונטר. אם כבר קיימת התקנה, זה סכום ממש גבוה, מעל המותר.

החובה ללבוש אפוד זוהר היא רק בירידה מהרכב בדרך לא עירונית, ושלא במדרכה. אם הוא מביא את הנוסע ליעדו, בעיר, ועוזר לו לפרוק את המטען או להעמיס את המטען, זה בסדר. אנחנו מדברים על עצירה בשוליים, באמצע כביש ירושלים – תל-אביב.

נהגי מוניות לא נוסעים רק בעיר.

ברור שלא, אבל אנחנו גם לא מדברים על הנסיעה הסטנדרטית, הגיעו ליעד, הוא עוצר ועוזר לנוסע, אנחנו מדברים על אמצע הכביש.

מר פריד, אני מבין את הקושי של נהגי מוניות, כי הם יושבים קבוע על ההגה ויורדים מההגה בצורה הרבה יותר אינטנסיבית מאשר נהג רגיל. עם זאת, יכול להיות שיש מקום, לא היום בתקנה הזאת, "להחמיר" עם נהגי מוניות, שכן ילכו עם אפודים כדי להקל עליהם, כדי שלא יחטפו את הקנסות.

הם יכולים ללכת בלי חוק. אם זה נוח להם, הם יכולים ללכת בלי חוק, אבל לא צריך לחייב אותם.

מי מונע מהם ללבוש את האפוד?

הוא אומר שלפחות נהג מונית יידע שיש קנסות כאלה חמורים, שכבר ילכו עם אפודים.

אין סיבה להפוך את זה לעבירה פלילית כשהוא סתם יושב ונוהג.

אומרים אנשי משרד התחבורה ומשרד המשפטים, שבמצב דהיום, אם לא נכריז על זה כתקנה של ברירת קנס, לפי החוק הקיים- - -

הוא בעד להכריז.

הוא אומר: לא בגבוה כזה.

נכון, גם אני אומר.

לפי החוק אפשר כבר היום לקחת נהג מונית, או כל נהג אחר, לבית המשפט, ולשפוט אותו בקנס הרבה יותר גבוה, צריך שיהיה הגיון, שגם תהיה הרתעה וגם הסכום יהיה סביר.

אני מסכים איתך.

אנחנו נסכים בשלב הזה על 250 שקלים.

אולי אני בור ועם הארץ בנושא הזה. אינני יודע האם מדובר פה אך ורק בשעות חשיכה.

כל היום, 24 שעות, חוץ מיום כיפור.

המטרה השנייה היא להקטין את מספר הנפגעים.

זה מקטין.

לכן אין פה שאלה אם נהגי המוניות לא ילבשו מפני שהם עולים ויורדים יותר פעמים, האם זה ישנה את הסטטיסטיקה בצורה הטובה או הרעה. כלומר, מה שאתה מציין לא משנה את זה שאדם מסכן את עצמו.

הוא לא אמר שהם לא ילבשו.

הוא אומר שהם לא יכולים.

ההפך, הוא אמר: בואו נצמיד אותם לאפוד.

נכון ש-500 שקלים- - -

חבר הכנסת הרב לוי אומר: אם אנחנו כבר הופכים את זה לברירת קנס, ומסכימים מראש שזה גובה הקנס, בואו נחשוב. אם בסוף, הסטטיסטיקה תראה שהנהגים מזלזלים, אולי יבוא יום אחד ונעשה החמרה.

גם על הנושא של גובה הקנס אני חולק. אני בהחלט מסכים עם הגישה ש-500 שקלים זה מוגזם. אם האלטרנטיבה, כפי ששמעתי, שניתן את האופציה השנייה, הליכה למשפט- - -

זה קיים היום.

האם ריבוי משפטים תורם לנושא?

לכן הם באים להציע את הצו הזה, למנוע משפטים, ושתהיה ברירת קנס.

זה לא ימנע את המשפטים.

בואו נמשיך, יש הסכמה על 250 שקלים.

אנחנו מצדנו מסכימים על 250 שקלים. אנחנו נגיש את זה לוועדת הכלכלה כפי שסוכם פה, על סכום של 250. עם זאת, אני רק אזכיר לאדוני, שבוועדת הכלכלה יכול להיות שיגידו: למה רק 250 שקלים? הם עלולים להעלות את זה חזרה, מאחר וחבר הכנסת ארדן הוא זה שיזם את החוק.

ההתחייבות שלנו היא להביא את זה לוועדת הכלכלה עם 250 שקלים, אנחנו לא יודעים מה יקרה.

אנחנו מנסים לעשות את שלנו. מה שיהיה, יהיה.

אנחנו, כוועדה שמכריזה, ממליצים להתחשב בגובה הקנס כשהם יקבעו את הסכום.


עברנו את פריט 4 ופריט 5. אנחנו עוברים לפסקה (2).

פרט 2, הנמצא בעבירות קנס, זה הפרט שמכריז על עבירות לפי תקנות התעבורה.

אלה הכרזות חדשות.

(2)
בפרט 2 –
(א)
אחרי מספר סידורי 4 יבוא:

מספר

סידורי
מספר

התקנה
פירוט נוסף לעבירה
דרגת

הקנס

"4א
9(ג)

א"


תקנה 9(ג) לתקנות התעבורה: "אדם יחזיק את התעודות כאמור בתקנה זו בכל עת במצב נקי וניתן לקריאת אדם". מדובר על רישיון רכב, רישיון נהיגה ותעודת ביטוח חובה. אנחנו חושבים שהעבירה הזאת, העבירה שאם התעודה קרועה, מלוכלכת, בלויה, שאי אפשר לקרוא מה כתוב בה זו עבירה שמצדיקה הזמנה לדין. צריך להכריז עליה כעבירת קנס, אבל אנחנו חושבים שצריך קנס נמוך, כי זו עבירה טכנית לחלוטין.

מה ההגדרה של "בכל עת במצב נקי וניתן לקריאה"?

אנחנו, השוטרים, נתקלים בנהגים שמציגים לנו את רישיון הנהיגה, או רישיון הרכב, קרוע, בלוי, לא ניתן לקריאה, אי אפשר לזהות את הנהג. העבירה קיימת.

אנחנו מכירים הרבה מאוד תעודות ממשלתיות שיוצאות, ביומיים הראשונים הן ניתנות לקריאה. בתעודות האלה, במשך הזמן, האותיות נמחקות. האם האזרח אשם בזה?

גם תעודות הביטוח וגם רישיון הרכב וגם רישיון הנהיגה הן תעודות סבירות, שלא נמחקות בקלות. אדם צריך לשמור עליהן שהן יהיו קריאות. אם לא, אין לזה ערך.

יש הרבה פעמים תעודת ביטוח, היא יוצאת מחברת הביטוח, והכתב, או נדבק לניילון או משהו כזה, והוא נמחק. אם אתה שולף את התעודה החוצה, היא לא ניתנת לקריאה. זו בעצם הכרזה של תקנה חדשה.

לא, העבירה כבר קיימת.

העבירה קיימת, אבל מה היתה הפרשנות עד עכשיו לאותו סעיף?

הפרשנות אותו דבר. אתה לא משנה את פרטי העבירה.

עד עכשיו היו מזמינים אותו לבית המשפט.

אם התעודה התבלתה, מישהו כיבס אותה בטעות, הוא יכול לבקש עותק.

כשנוגעים בנקודה של הבנה או לא הבנה, תעודה שהתבלתה, הייתי מבקש מכם להעביר חוק, שיתבטל כל דוח שלא מבינים. כותב שוטר, ולא מבינים. אני לא מצליח לקרוא 50% מהדוחות שהשוטרים כותבים.

זה לא המקום, יש לנו הנחיות פנימיות לגבי זה.

נחוקק שכל דוח ייכתב במחשב.

זה לא בעיה להחזיק מחשב בניידת משטרה.

יש היום פקחים שכותבים את זה במחשב.

דוחות החניה אחידים.

אנחנו חוזרים להיגיון של התקנה. מצד אחד, בחוק כבר יש הוראה, שהיא בעצם מחייבת, ואנחנו שוב רוצים להוריד לברירת קנס.

לדרגה הכי נמוכה.

רבותי חברי הכנסת, האם יש הסתייגות? אין.

האם אתם עשיתם סטטיסטיקה מבחינת אלה שנתפסים עם תעודות לא תקינות, או בכלל בלי תעודות? האם בדקתם את הגילאים? אם זה אצל הדור הצעיר, זה לא בלתי סביר.

למיטב ידיעתי, אין לנו נתונים.

יש הבדל בין אם שכחתי את רישיון הנהיגה או שאני סתם דוהר על אופנוע של 1,000 CC ואומר: סליחה, שכחתי.

1(2)(ב).

"מספר סידורי 12 – יימחק". אנחנו מבקשים לבטל הכרזה כעבירת קנס, תקנה 21(ג). תקנה 21(ג) אומרת: "לא ינהג אדם רכב בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך". נהיגה בחוסר זהירות.

כשהולכים לקורס נהיגה מונעת, רק על התקנה הזאת יושבים ארבע שעות.

אני קצת המום מהדבר הזה. אמורים מחר להפוך כל נהג למהנדס רכב. אדם מקבל רישיון ב', ומותר לו לעלות על כל רכב שמוגדר כרישיון ב', האם לפני שהוא עולה לרכב, האם הוא צריך לבדוק את כלי הרכב, האם הברקסים שלו מתאימים?

לא מדברים על רכב לא תקין.

רכב תקין זה רכב שעבר טסט.

מדברים על הנהיגה.

התקנה קיימת, ורוצים להפוך שיהיה הליך פלילי רגיל.

עבירות שכרוכות בשיקול דעת, התנהגות סבירה ומתאימה או לא מתאימה, זו עבירה שלא מתאימה לעבירת קנס, לכן אנחנו מבקשים להעמיד אדם לדין. מצד אחד, זה מחמיר, מצד שני, זה מקל, כי בבית המשפט תהיה לו ההזדמנות לשכנע שההתנהגות שלו היתה סבירה. יש שופט שישפוט ויחליט.

האם יש כל כך הרבה זמן לבתי המשפט לעסוק בדברים האלה?

להפך, באנו היום להוריד את הרף.

רבותי, מדובר בשיקול דעת, זה דבר נכון. שוטר לא ייתן קנס על שיקול דעת. השוטר יראה משהו קיצוני, הוא יזמין את האדם לדין, אם זה לא יהיה קיצוני, הוא לא יזמין אותו לדין.

אדם מקבל רכב של חבר, נוהג בו.

כשאתה מקבל ברירת קנס, אתה גם יכול ללכת לשופט.

זה בזבוז של חצי יום ללכת לבית המשפט. אפשר לשכנע את השוטר ולהסתפק בקנס. במקרים שיש אפשרות לשוטר להחליט, הרבה פעמים הוא מתחשב, אחרי שהנהג מסביר לו ומשכנע אותו. השוטר אומר: אני לא אזמין אותך לבית המשפט, אני אתן לך קנס, תיזהר בפעם הבאה. יש שיקול דעת של שוטר.

לא בתקנה כזאת.

אותו דבר לגבי הזמנה לדין. מי שנותן לו את ההזמנה, זה השוטר. זה אותו דבר.

אני מציע להשאיר את זה איך שזה.

זו עבירה לא אובייקטיבית, זו עבירה של שיקול דעת.

אני חושב שאתם צודקים. מצד אחד, על כל דבר שנתת לשוטר שיקול דעת, הוא יכול להגיד: 500 שקלים. לך, תתווכח.

אתה יכול לא לשלם, ללכת לשופט.

ברירת המשפט קיימת לנהג, כעת אתם רוצים לחייב אותו ללכת לבית המשפט.

זו החמרה והקלה. השוטר ילך רק אם יראה משהו חריג בשיקול דעת, לא בכל דבר קטן. היום, על כל דבר הוא יכול לתת לך קנס של 500 שקלים, ולזרוק אותך לבית המשפט להתווכח.

יש עבירות דומות שהן כן עבירות קנס. אנחנו לא מבקשים לבטל למשל את ההכרזה על "כל עובר דרך חייב להתנהג באופן שלא יקפח זכותו של אדם להשתמש שימוש מלא בדרך" או "לא יפריע את התנועה ולא יעכבנה". זאת אומרת, השוטר עדיין יכול להגיד, זה לא נהיגה בשיקול דעת, זה אחד משני אלה, וכן לתת ברירת משפט. רק כשזה מגיע למצבים הקיצוניים, של נהיגה בחוסר זהירות, הוא נוסע בצד שמאל, הוא עושה סללום, שבית המשפט יחליט.

אנחנו נותנים פה חופש פעולה רחב מאוד.

לא חופש פעולה, הולכים לבית המשפט.

בדיוק הפוך, אתה מצמצם את שיקול הדעת.

לא השוטר יהיה שופט, השופט יהיה שופט. מתן דוח ברירת משפט זה השוטר או השופט – ראיתי מעשה עבירה, הנה העונש שלך.

גם אז עדיין האזרח יכול ללכת לבית המשפט.

נכון, אבל נקודת המוצא היא קודם כול קנס.

אני נגד הסעיף הזה. אני בעד להשאיר לשוטר את שיקול הדעת. שוטר יכול להבחין אם הנושא הוא חמור או משהו קל יותר. אי אפשר לכלול אפילו אותה עבירה, שמידת החומרה של העבריינות היא באותו משקל ובאותה מידה.

אני אביא לוועדה דוגמה שהשוטרים משתמשים בתקנה הזאת. למשל, אנחנו רואים לפעמים בן אדם תוך, כדי נהיגה באיזה פקק מזדחל, מציץ בעיתון. יש פקק באיילון, הוא נוסע לאט-לאט, זאת מבחינתנו נהיגה בקלות ראש. במצבים כאלה משתמשים בתקנה הזאת. 500 שקלים זה משדר מסר שהעבירה קלה, היא עבירה של קנס. מה עוד, שזה יכול להיות מצב מסוכן, והדבר הזה הוא לא דבר שהשוטר יכול לקבוע באובייקטיביות.

רבותי, שמענו את השיקולים, חברי הכנסת צריכים להכריע לפה או לפה. אנחנו לא גורמים פה לאיזה נזק מבחינת ההתנהגות של האזרח, אלא מאלצים את האזרח להיות זהיר, כי זה מעבר לקנס, והוא יחשוש שיצטרך להגיע לבית המשפט. האם נכריז על זה כתקנה מסוג אחר או שנשאיר אותה באותה צורה?

להשאיר כפי שהיתה.

אני תומך בעמדת המשטרה ומשרד התחבורה.

להשאיר כפי שהיתה.

אנחנו תיקו.

תיקו זה לא עובר, ואז זה נשאר בדעתם, להשאיר את המצב כמו שהוא.

נשאיר את המצב בסעיף הזה, ונשקול את זה בהמשך. נמשיך הלאה.

אנחנו עוברים לעבירה ששייכת רק לקנסות. השאלה, אם אתה רוצה שנקרא את זה בכל זאת או נדלג להכרזות?

על תקנת משנה (ג) ועדת הכלכלה אחראית.

אני מדלגת לתקנת משנה (ז).

(ז)
אחרי מספר סידור 50 יבוא:

מספר

סידורי
מספר

התקנה
פירוט נוסף לעבירה
דרגת

הקנס

"50א
39יא

ב"


זו תקנה חדשה - הקלנועיות.

מה זה קלנועית?

בפברואר התפרסמו תקנות חדשות שמסדירות את השימוש בקלנועית. אלה כלי הרכב החשמליים.

זה רכב שמיועד לגמלאים.

לא ינהג אדם בכביש, אלא לשם חצייתו.

הכלל הוא שקלנועית נוסעת על המדרכה, היא לא נוסעת בכביש.

אני לא מכיר את ההגדרה של קלנועית. האם זה דו-גלגלי? תלת-גלגלי? יש היום גם חד-גלגלי.

כאן אנחנו מדברים על רכב עם שלושה או ארבעה גלגלים, המונע באמצעות מנוע חשמלי ברוחב של לא יותר ממטר, לנוסע או לשניים. זה התחיל בקיבוצים, עבר לערים, פטור מרישיון רכב, פטור מרישיון נהיגה, פטור מביטוח חובה, והוא אמור לנסוע על המדרכה, אלא בנסיבות שהתקנה מגדירה שמותר לנסוע בכביש, למשל, אם אין מדרכה, אם לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים, אם אין הגבהות לעלות ולרדת ממנה – בנסיבות האלה מותר לנסוע בכביש.

המהירות שלה מוגבלת.

אנחנו מציעים להכריז על נסיעה בקלנועית בכביש, שלא בנסיבות האלה, כעל עבירת קנס בדרגת קנס ב', 250 שקלים.

מצד שני, כל מי שנוהג בזה אלה המסכנים והנדכאים.

לא משנה, אבל הוא מסתכן.

נעשה פה איזון שמצד אחד זה רכב שהוא הכרח, זה לא רכב כיף. מי שנוסע על זה אלה נכים, אנשים מבוגרים. אם הם טעו בשיקול הדעת וירדו לכביש, נכון שהם מסכנים גם את עצמם וגם את התנועה. מצד שני, השאלה איזה גובה קנס נטיל עליהם.

250 שקלים.

250 שקלים זה רבע פנסיה.

אלה שמשתמשים בכלים האלה הם מקרים קיצוניים.

המשטרה יכולה לספר לנו מה קורה כאשר הדברים האלה על הכביש. קלנועית על כביש גהה נוסעת לה בנחת, 12 קמ"ש.

היא לא מסכנת רק את עצמה, היא מסכנת את שאר משתמשי הדרך.

חבר הכנסת גלנטי, נתקלתי אישית הרבה פעמים בכך שהם לא רק מהווים סכנה לעצמם, הם מהווים סכנה לכל השיירה בכביש.

אני מסכים עם זה.

אולי נחלק בין עורקים מרכזיים לאחרים.

זה חוק או תקנה? יש סעיף קלנועית בחוק?

לא, בתקנות התעבורה.

"39י. נהיגת קלנועית – (א) לא ינהג אדם בקלנועית אלא לאחר שמלאו לו שש עשרה שנים או שהוא נכה. (ב) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן מצבו הגופני והנפשי מאפשר לו להפעילה בבטחה. (ג) לא ינהג אדם בקלנועית אלא אם כן הוא בקיא בהפעלתה". "39יא. תנועת הקלנועית – (א) לא ינהג אדם בקלנועית בכביש אלא לשם חצייתו. (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א), מותר לנהוג בקלנועית בכביש שהוא בתחומי מושב או קיבוץ, או אם התקיים אחד מאלה: (1) אין לצד הכביש מדרכה; (2) לא ניתן לנסוע על המדרכה מפאת מידותיה, מצבה או מכשולים המצויים עליה; (3) לא ניתן, בנסיעה בקלנועית, לעלות על המדרכה או לרדת ממנה. (ג) לא ינהג אדם בקלנועית במהירות העולה על 12 קילומטר לשעה. (ד) בתקנה זו - נהיגה לרבות דחיפת הקלנועית".

אני מבין לפי התקנה הזאת שאדם עם הקלנועית יכול לנסוע מירושלים לתל-אביב, כי אין מדרכה, והכול בסדר.

בדרך מהירה, בהגדרה, אסור פחות מ-50 קמ"ש, לכן בכביש ירושלים – תל-אביב אי אפשר, אבל בהחלט אפשר לנסוע בכביש בגין אפשר לנסוע, אין שם מדרכה.

רבותי, עד כמה שהבנתי לא צריך להוציא רישיון נהיגה על הרכב הזה. מכאן שכל אדם, גם מי שבריא וגם מי שאיננו בריא, יכול לעלות על הרכב הזה ולנסוע. אבל מי באמת משתמש בכלים האלה?

נכים וזקנים.

ברוב המקרים אלה אנשים שאין ידם משגת כלי רכב יותר רציני, כי מי שיכול להרשות לעצמו, נוסע ברכב, עם נהג אפילו. במקרים האלה מדובר על אנשים פגועים, גם פיזית, ולא פעם גם נפשית. לא פעם אנשים כאלה נמצאים על הדרך ולא על המדרכה, הבן אדם כולו מעוות, אני לא יכול להגיד אם הראש שלו עובד, אבל הוא צריך לנוע, זה הרגליים שלו. האם אנחנו באים להטיל על אדם כזה קנס, שברוב המקרים הוא שליש של ההכנסה שלו? אחת משתיים, או שאתה אומר שצריך להעביר אותו טסט, וזה לא מתקבל על הדעת, או שאתה אומר שצריך להביא לידיעתו מהם התנאים שעל פיהם הוא רשאי ויכול לנהוג, ואני לא יודע אם זה נעשה.

זה כתוב בתקנה.

מעבר לזה, גם אם הוא עבר איזה עבירה, וזה לא בסדר, גובה כזה של קנס?

נחזור למהות הדיון היום. כאן רוצים להקל על אחד כזה, מצד אחד שלא יריצו אותו לבית המשפט כל יום; יחד עם זה, ה"נהגים" שיושבים על הקלנועיות מסכנים את הציבור, שמענו גם מהמשטרה את הדוגמאות, וגם רואים את זה בחיי היום-יום. הם נוהגים בכביש בצורה לא זהירה, ואז צריך, או להריץ אותם כל יום לבית המשפט או לתת להם ברירת קנס.

אני מסכים איתך, אבל לא ברירת קנס כזאת.

השאלה בסוף, אפילו אם הוא לא בסדר, האם צריך להוריד לו מהפנסיה?

אפשר להעמיד את הקנס על 100 שקלים.

100 שקלים זה קנס שאנחנו נותנים לעבירות טכניות של מהות.

אתם מדברים על 100 שקלים קנס לעבירה טכנית לנהג ברכב. כאן אני מדבר על עבירה על קלנועית.

מי שעובר במעבר חציה ברמזור אדום, כמה הקנס? 100 שקלים.

הולכי רגל, אנחנו לא נותנים להם קנסות מעל 100 שקלים.

רוח הדברים שצריכה להיות היא כזאת: נכון שאנחנו לא דנים בגובה הקנס; עם זאת, כמו שעשינו בתקנה קודמת, אנחנו יכולים להיכנס, בהמלצה שלנו כלפי ועדת הכלכלה וכלפי השר, שאנחנו רוצים להתחשב באותה אוכלוסייה בעייתית, שבשבילם גם 100 שקלים זה המון. הם יירתעו גם אם ברירת הקנס תהיה 100 שקלים.

גם אני מציע 100 שקלים.

תחשבו על זה עוד פעם, אל תסתכלו עליהם כעבריינים רגילים.

המטרה בקנס היא חינוך. פעם אחת שהוא יקבל קנס של 100 שקלים, הוא לא יעשה עוד פעם עבירה. אני בטוח שלא.

זאת אוכלוסייה שתירתע גם ב-100 שקלים. לנו היום אין סמכות פה לקבוע את גובה הקנס, אנחנו נחליט שאנחנו נאשר את זה, בתנאי שהקנס יהיה המינימום. מכיוון שמדובר פה באוכלוסייה מיוחדת, וגם מינימום קנס ירתיע אותם, כי אלה לא עבריינים רגילים, וההמלצה שלנו תהיה שההכרזה תהיה בכפוף למינימום.

אתם מאשרים, בתנאי שאנחנו מתחייבים להגיש את זה על 100 שקלים.

נכון.

אני מתנגד. נעשה הזמנה לבית המשפט, נטרטר את הקשיש לבית המשפט, ורוב הסיכויים שהוא יקבל עונש יותר חמור.

אתה יכול להתנגד, השאלה אם לא נעכב את הטרטור הזה בכנסת.

אדוני, אתה לא יכול לעכב. העבירה קיימת.

אני בעד 100 שקלים פלוס הזמנה לבית המשפט.

זה תמיד קיים.

כיוון שהנכבד פה אומר שהם יעמדו על זה שילכו לבית משפט, שיעשו את זה, אין בעיה, אבל הקנס יהיה 100 שקלים.

נהפוך לחובת דיון פלוס קנס? זה לא הגיוני.

אין קטגוריה כזאת.

חבר הכנסת זאב, העבירה קיימת היום בחוק, היום חייבים להגיע לבית המשפט. מה שכרגע משרדי הממשלה אומרים, או ברירת קנס בגובה של 250 שקלים או שמטרטרים לבית המשפט.

תסלחו לי, זאת ממש כפייה. באים ואומרים: או שאתם מקבלים מה שאנחנו אומרים מבחינת גובה הקנס, או שתהיה הזמנה לבית המשפט.

אנחנו בוועדה יכולים להחליט מה שאנחנו רוצים. אנחנו מחליטים הכרזה בכפוף ל-100 שקלים. מותר למשטרה להביע את עמדתה, אבל אנחנו לא חיים מהמשטרה. נמשיך הלאה.

אני עוברת לתקנת משנה (ח): "מספר סידורי 86 – יימחק". זו תקנה 62(א) לתקנות. "לא ישמיע אדם ברכב מנועי אות אזהרה בסירנה או בכל כלי או אמצעי אחר ולא יפיץ אור מהבהב צבעוני, אלא אם תקנות אלו מורות אחרת או אם ניתן לו היתר לכך מאת רשות הרישוי".

אנחנו מדברים על סירנות וצ'קלקות פירטיות. אנחנו רוצים להזמין לדין. היום זו עבירת קנס בדרגה ד', 750 שקלים.

זה עדיין לא מספיק.

זו התחזות לרכב ביטחון, מה שגורם לציבור לפנות לו את הדרך בלי שום הצדקה ובלי שום עילה.

מסכים.

אני רוצה לדעת מה אומרת הסטטיסטיקה.

אני יכולה לספר לך איך כמעט נהרגתי לפני שבועיים עם צ'קלקה שמישהו הוציא בכביש ירושלים תל-אביב.

בעיקרון אני בעד. אני מבקש לדעת כמה מקרים יש בשנה.

יש תופעה של נהגים צעירים.

חבר'ה של יום שישי בלילה.

זה מבלבל, זה מפריע וזה מסוכן.

חבר הכנסת גלנטי, אנחנו עושים טוב לציבור.

אני לא חולק בנושא הזה.

תקנת משנה (ט), מדובר על שינוי קנס. תקנת משנה (י), שוב, שינוי קנס.

אני מדלגת לתקנת משנה (יז). זו תקנה חדשה. תקנה 119(א). ועדת הכלכלה בכנסת אישרה לפני כחצי שנה תקנה האוסרת הרכבת נוסע על אופנוע.

תקנה 119(א) "לא ינהג אדם אופנוע או תלת-אופנוע אלא כשהוא יושב על מושב הקבוע באופנוע והמיועד לנוהג בו".

לא, זה הנוסע במושב האחורי מדבר על תומכי רגליים. אני מצטערת, זה עוד לא נכנס לי לעדכון.

על איזה פריט אנחנו מדברים?

אנחנו מדברים על תקנה 119(ב)(1).

"(ב1) לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור."

סליחה, במספר סידורי 150 לא דנים?

זה בלבול הנוסחים שדיברתי עליו. אנחנו במספר סידורי 175.

על תקנת משנה (יז) לא מכריזים.

זה לא שייך להכרזות.

עוברים לתקנת משנה (יח).

"(ב1) לא ירכב אדם על אופנוע אלא אם כן רגליו מונחות על תומכי הרגליים המיועדים לנוסע באופנוע, ולא ירשה נוהג האופנוע לאחר לרכב עליו, אלא אם כן רגליו מונחות כאמור." אלה תקנות שאושרו לפני כחצי שנה בוועדת הכלכלה, שמשמעותן, שאי אפשר להרכיב ילד בן שלוש על אופנוע כשהרגליים שלו מתנדנדות באוויר. באופנועים שיש להם מושב לנוסע, יש גם תומכי רגליים. מי שהרגלים שלו לא מגיעות לתומכי הרגליים, שלא ירכב על אופנוע, ושאף אחד לא ירכיב אותו.

יש מגבלת גיל לנוסע?

אין.

התנאי הוא בעצם שיהיו לו תומכות רגליים, אבל לא בהכרח של היצרן, הוא יכול להתקין תומכות רגליים חיצוניות.

תיאורטית, אדוני צודק.

אנחנו מבקשים להכריז על הפרה של העבירה הזאת כעבירת קנס.

זאת עבירה חדשה. כל עוד היא לא הוכרזה בצו עבירות הקנס, הסטטוס שלה הוא מסוג הזמנה לדין. אנחנו לא חושבים שכדאי לטרטר את המערכת בבית המשפט.

מה הקנס המוצע?

500 שקלים. זה מסכן בעיקר ילדים קטנים, שאין להם היכולת להחליט על עצמם.

מקובל, זה בטיחות. צריך להחמיר.


מה זה תקנת משנה (יט)?

יש פה בלבול במספרים. אני מציעה שנלך לפי המהות. עכשיו אנחנו עוברים למחיקת מספר סידורי 218, זו תקנת משנה (כא).

זה שעות נהיגה ומנוחה. אנחנו מבקשים לבטל את ההכרזה כעבירת קנס, כך שזה יהיה הזמנה לדין.

תקנה 168 היא תקנה מורכבת, שבמקביל נדונה בוועדת הכלכלה. התקנה הזאת קובעת איסור על נהג משאית או אוטובוס לנהוג מעבר לשעות נהיגה המוגדרות בתקנה. נתקלנו בנהגי אוטובוסים ונהגי משאיות, שנוהגים 20, 30 ואפילו 40 שעות רצוף. כדי שנוכל להשבית כלי רכב על העבירה הזאת, היא חייבת להיות עבירה מסוג הזמנה לדין. ביקשנו להוציא את התקנה הזאת מצו עבירות הקנס, ולהכריז עליה, בגלל חומרתה והסיכון הגלום בה, כעבירה מסוג הזמנה לדין.

האם נהגי מוניות כלולים שם?

כן, זה רכב ציבורי.

זה רכב מסחרי.

מה שמשקלו הכולל עולה על 6,000.

איפה נהג המונית פה?

רכב ציבורי מיועד להובלת נוסעים בשכר, מונית היא ללא ספק רכב ציבורי, והתקנה הזאת חלה עליה. בפועל לא אוכפים נגד מוניות, כי למוניות אין טכוגרף ואין רישום של שעות הנהיגה, אז קשה לדעת.

מיד אחרי זה יהיה טכוגרף, אני מכיר את התהליך.

גם לנהגי מוניות אסור לנהוג 24 שעות רצוף.

רבותי, נסכים לבטל את ברירת הקנס, ושיעבור כחובה לדיון.

אנחנו עוברים ל"סעיף סידורי 304 – יימחק".

מספר סידורי 304 זו תקנה 304. זה מה שהחלפנו בפקודה. זו הפעלת מונית ללא רשיון.

מה זה הופך להיות?

התקנה עברה לחוק.

304 יימחק, וחוזרים לחוק.

אני מבקשת לציין לפרוטוקול, שיש תיקונים של טעויות סופר בפריטים (ג) ו-(ד) לפרט 3, שנתקן בשלב מאוחר יותר.

אנחנו לא אוהבים לאשר בלי תיקונים סופיים.

מדובר על תיקוני סופר, הם יעבירו לי, ואני אבדוק את זה.

חברי חברי הכנסת, נאשר את הצו, בכפוף לתיקונים שהיועצת המשפטית שלנו תעקוב אחריהם. מבחינתנו הצו מוכרז. מי בעד? כולנו בעד.

פה אחד.

הצבעה

אושר פה אחד צו התעבורה (עבירות קנס) (תיקון), התשס"ו-2006, בכפוף לתיקונים.

תודה רבה, הישיבה סגורה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:15