כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

2.11.2006


הכנסת השבע עשרה






נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס' 38

מישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החוקה, חוק ומשפט

יום חמישי, י"א בחשון התשס"ז (2 בנובמבר 2006), שעה 11:30

ס ד ר ה י ו ם

המאבק נגד אנטישמיות – היערכות הפרלמנטים באירופה

חברי הוועדה: קולט אביטל – היו"ר



מנחם בן-ששון – היו"ר

פרופ' גרת' וייסקירשן

- חבר הבונדסטאג הגרמני



וולפגינג אירהרט


באנז הרמן



קואב נדג'ה



אביבה רז שכטר


- מנהלת המחלקה למאבק באנטישמיות,







משרד החוץ



יהודית זמיר


- מרכזת מטה שנהר קרמניצר, משרד החינוך



אמה טרכטנברג


- מנהלת מדור מידע במשרד לחבר מדינות







העמים, הסוכנות היהודית



שלמה מולה


- מחלקת העלייה, הסוכנות היהודית



ומהרן בהב


- עוזר לראש המחלקה למפעלים ציוניים,







הסוכנות היהודית



ד"ר גרסיאלה בן דרור

- מנכ"ל מורשת, המרכז הבינלאומי לחקר







האנטישמיות



רוברט רוזט


- מנהל הספרייה, "יד ושם"



אריה אוסוליבן


- דובר הליגה נגד השמצה



דני גרוסמן


- מנהל הקונגרס היהודי האמריקני



סופי קוצר


- נתיב, משרד ראש-הממשלה



מרי קלר קהן


- חברת ההנהלה הארצית, התאחדות עולי







צרפת



עמירם ברקת


- עיתונאי, "הארץ"

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ

המאבק נגד אנטישמיות – היערכות הפרלמנטים בעולם

אני מתכבדת לפתוח ישיבה מיוחדת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. יש לנו היום אורחים מגרמניה ומשום כך אנחנו ננהל את הישיבה באנגלית, דבר שבדרך כלל לא קורה בכנסת אבל הפעם קיבלנו לכך אישור מיוחד.


אני אומר כמה מלים על האורחים שלנו. כשהייתי יושב-ראש הוועדה בכנסת הקודמת, נסעתי הרבה לכינוסים של הארגון לביטחון ושיתוף אירופה, OSCE ואני עדיין מייצגת את הכנסת בארגון הזה. שתי משלחות בארגון – המשלחת הגרמנית והמשלחת של ארצות-הברית – התחילו בשנת 2003 ליזום מהלך של מאבק נגד האנטישמיות בקרב כל הפרלמנטים באירופה. זה התחיל בברלין בכנס צדדי, זה נמשך בכל הכינוסים שהתקיימו מאז, וזה הגיע לשיאו בבריסל ביולי השנה, עת האסיפה קיבלה החלטה - והיא מונחת לפניכם - שיש בה שורה של צעדים בעלי משמעות שכל מדינה וכל פרלמנט צריכים להתחייב לעשות אותם, החל ממינוי אנשים שיעקבו אחרי אירועים אנטישמיים, דרך פעולות מיוחדות במערכת החינוך, וכלה בחקיקה.


אנחנו מארחים בארץ את פרופ' גרת' וייסקירשן, שהוא חבר הבונדסטאג והוא זה שיזם והוביל בנחישות מאוד רבה, מזה יותר משלוש שנים, את כל המהלך הזה ולו אנחנו חייבים את ההחלטות האלה של אסיפה פרלמנטרית שמייצגת 55 פרלמנטים של אירופה, ארצות הברית וקנדה.

(תרגום מהשפה האנגלית)


אני רוצה לברך אותך כאן, גרת', ולומר כי הסברתי לחברים שלנו מסביב לשולחן זה- המייצגים מוסדות שונים המטפלים בנושא של העם היהודי ושל האנטישמיות - על היוזמה שאתה נקטת, נדמה לי ב-2003 בברלין, יחד עם המשלחת האמריקנית, וסוג ההחלטה שאתה שאפת אליה, ואשר כתוצאה ממאמציך אנחנו הצבענו עליה בבריסל. אולי אני אבקש ממך לומר מספר מלים, אך תחילה אני הייתי רוצה לומר מספר מלים.

ישיבה זו היא ישיבה משותפת של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות וועדת החוקה, חוק ומשפט. פרופ' בן ששון, שהוא יושב ראש הוועדה, מנהל את הישיבה במשותף ואולי הוא ירצה להוסיף מספר מלים.

אני נפעם מהפעילויות שאתה היית מעורב בהן. אנחנו קיבלנו היום - אני קיבלתי את זה מוקדם מאד בבוקר - סקר שנערך על-ידי מרכז המחקר שלנו בכנסת. ראיתי שהוא נעשה בהתייחס לנושאים שהוזכרו עכשיו ועומדים להיות נדונים בקרוב. רק רציתי לומר משהו, אם יורשה לי באופן סמלי - בכל פעם שאתה מתחיל את ההסטוריה של האנטישמיות הנוכחית ואתה רוצה לשאול את עצמך מתי היא נכנסה לתוקף לא רק כאידיאולוגיה, אתה מתחיל עם חקיקה. לפעמים גברתי יושבת הראש, באופן פרדוכסלי, אנחנו משתמשים בחקיקה זו כמסמך חיובי לצרכים שלנו. חוק השבות בישראל הוא למעשה, אם אני יכול לומר, החלק החיובי של החלטות שליליות. במחקרים רפואיים רבים אנחנו כן חושבים על השתקפות. שוב, השתקפות חיובית ... מהמאה הקודמת. שוב, יש לזה קשר לחקיקה. רבים מאיתנו נוטים פעמים רבות לשכוח כי בתום הדיון משהו צריך להיעשות וזה צריך להיעשות בינינו המחוקקים. לכן במקרה כזה, כל דבר שייעשה צריך להיעשות בהתייחס לחלק שלנו בימינו - לא לדבר. לעשות. לחוקק את החוקים בהתאם, ואז האומות יידעו להתנהג. הצהרות הן חשובות אבל הן כנראה רק ההתחלה של התהליך.

תודה לך, קולט. אנחנו מכירים אחד את השני מאז- אני כן מרגיש שכאן בכנסת אתם משגיחים ושומרים בקפידה על מה שקורה, לא רק באירופה אלא בכל רחבי המדינות חברות הארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה אתם מוצאים אנטישמיות קשה וקיצונית. בממוצע תוכלו למצוא בין 10 ל-15 אחוזים של תופעות אלה בכל רחבי היקום. לפעמים יש שיא, לפעמים מינימום, אבל בממוצע 15 אחוז מהאוכלוסיה. סוציולוגים בודקים ומייצרים נושאים אלה. אתה יכול למצוא בארצות הברית, אתה יכול למצוא בבריטניה, בצרפת, בגרמניה, ברוסיה, בכל העולם. את צודקת - אנחנו צריכים למצוא את הדרך בה נוכל להיאבק טוב יותר ברוע.

את הסיבה האמיתית מדוע עלינו להיאבק בכך אנחנו יכולים לראות בגרמניה. אנחנו רואים אותה בהיסטוריה שלנו. השואה היתה, איך לומר, המשחק האחרון של סוג זה של אנטישמיות ואנחנו למדנו, ואני מקווה עד סוף כל הזמנים בגרמניה כי כשהאנטישמיות מתחילה באזורים שאתם צופים בהם ואתם חושבים שזו ההתחלה, היא קטנה היא לא מסוכנת, אבל אז לאט-לאט בהדרגתיות היא צומחת. הנקודה היא שאם אתה לא נאבק באנטישמיות מהתחלה היא בסוף משמידה אותך, את עצמך ואת הדמוקרטיה בסוף. כך שאם אתה רוצה להיאבק למען הדמוקרטיה אזי עליך להלחם נגד הסכנה שבאנטישמיות. זה מה שלמדנו מההיסטוריה שלנו. כריסטופר סמית, חבר הקונגרס האמריקני, שאל אותי כאשר התקיים כינוס האסיפה הפרלמנטרית של OSCE בברלין, הוא שאל אותי מדוע אנחנו מעלים את הנושא כסוגיה של האסיפה הפרלמנטרית למלחמה באנטישמיות. שוב, כיוון שאנחנו מוצאים אנטישמיות בכל מקום, על חברי הפרלמנט להלחם נגדה משום שאנחנו מחוקקים, אנו קובעי מדיניות, אנו אלה שיש לנו את הזכות האחת במרכז בין הממשלה לבין המדינה והחברה האזרחית. אנו מרגישים מאד במוקדם כשהרוע או הסכנה מגיעים כיוון שהדאגה בחברה מגיעה מהר מאד למישור הפוליטי. אנחנו, כחברי פרלמנט מנוסים, מוכנים לחפש ולמצוא מה קורה כאשר יש סכנה וכיצד להלחם בה, אנחנו היחידים המתווכים בין המדינה לבין החברה האזרחית ויש לנו אחריות אם אנחנו רואים מה מתממש ובא ולהלחם כנגד זה.


מדוע לא להעלות את הסוגיה של המאבק באנטישמיות במישור הפרלמנטרי הבין ועל- לאומי? מהתחלה אני הסכמתי ואמרתי לכריס, עלינו לעשות זאת. המקום הטוב ביותר להתחיל בזה הוא בברלין כי שם הירושה של אותה היסטוריה, אותו סוג של ניסיון בשתי הדרכים, שלילי וחיובי, ואז למצוא את הכלים כיצד להלחם כנגד זה. מכאן הצהרת ברלין. יושב הראש של ה- OSCE היה שלמה פאסי מבולגריה. שר החוץ העביר את ההצהרה הזאת, הצהרת ברלין. הצהרה זו היתה לראשונה ברמת מדינה. אנחנו חברים מאוחדים באסיפה הפרלמנטרית, יש לנו מאז אפשרות לבדוק את העניין פעמיים בשנה, מה נעשה על-ידי המדינות על מנת למלא או ליישם את ההתחייבות שהמדינה קיבלה.

מזה שלוש שנים אנחנו בודקים תהליך זה. יושב הראש בפועל של ה- OSCE מינה אותי לסייע לו במאבק נגד אנטישמיות - לא רק אותי, אלא נוצרו עוד שני מינויים. זו בשבילי מבחינה מוחשית בעיה משום שלא רק אני נבחרתי על-ידי יושב הראש להלחם נגד האנטישמיות אלא במקביל יש עוד שני מינויים במובן כולל ... גישה זו היא השפה של OSCE, להלחם בעוד שתי בעיות שאנחנו מתמודדים אתן בחברה המודרנית.


הראשונה המקבילה היא הפוביה האנטי אסלאמית, ובמונחים ריאליים - ואל תצחקו על כך - יש מינוי שלישי לאנטי נצרות, כך שיש שלושה מינויים המשלימים אחד את השני, אם ניתן. זה לא כל כך פשוט משום שמר אובון, השגריר העובד בתורכיה, אנקרה, נלחם בפוביה האנטי אסלאמית בעוד שגב' קריגלי מאירלנד נאבקת באנטי נצרות. אין זה כה פשוט לעשות זאת כך משום שזה המינוי. אני חבר פרלמנט מנוסה ועלי לבצע את תפקידי הפוליטיים הרגילים ובאותו זמן לסייע ליושב-ראש בפועל של OSCE במאבק נגד האנטישמיות. זה אינו קל משום שאני עושה את זה בעצמי, והיועץ הבכיר לקבוצה הפרלמנטרית הסוציאל-דמוקרטית יודע זאת היטב, אני עושה את זה בעצמי בתפקידי כחבר פרלמנט, ללא צוות, וכל שאני עושה אני עושה זאת כאדם פרטי.


במרחב הענק - 56 מדינות חברות ב-OSCE, מוונקובר לולדיווסטוק - אני רק יכול לנסות לתרום ממומחיותי, מניסיוני, ולייעץ למדינות OSCE.

אני מבינה ועוקבת אחר התמרונים הפוליטיים השונים להראות שהכל מטופל בצורה שווה, ואם אנחנו נאבקים באנטישמיות אנחנו צריכים להיות הוגנים ולהיאבק בפוביה האסלאמית, אנחנו יודעים זאת. השאלה היא: היות ויש החלטה, ואני חושבת שזאת החלטה טובה, בעניין מאד מסוים שכל מדינה צריכה לקחת על עצמה ובאופן תמידי צריכה לבוא כל שנה ולדווח לאסיפה הכללית, האם אין סוג של קבוצה או אמצעי שנתונים בידיך ברמה של מזכירות על מנת שתוכל לקבל מקום אחד שבו ניתן לפקח על הכל, היכן שאנשים יכולים לבצע מעקב מסוים על סוגי החקיקה הקיימים, איזה פעילויות מתבצעות, וכדומה. הרשה לי לתת לך דוגמה מוחשית - בשנה שעברה היה לנו בוועדה הזאת דיון ארוך על האנטישמיות ברוסיה. מכתבים שנחתמו על ידי חברי הדומא, לא סתם אנשים, על ידי הדומא. יש לנו קבוצה פרלמנטרית מרוסיה ב-OSCE, מה אנחנו יכולים לעשות באופן מעשי כשמקרה כזה קורה, מהם הכלים שיש בידינו; כיצד אנחנו יכולים ליצור מנגנון מסוים שיאכוף את ההחלטה.

זוהי שאלה נכונה. התשובה היא שיש מוסד היושב בקוזוב, העובד על השאלות השונות בשלושת השטחים האלה, ODIA. זהו סניף של OSCE, סוג מסוים של כלי שבוחן את החברות השונות, באיזו דרך הן מנסות ליישם את ההחלטה שחבריה קיבלו באסיפה השנתית של OSCE. ההיוועדות הבאה ברמה של שרים תהיה בדצמבר בבריסל. סניף זה, או אמצעי זה, מנסה לא רק להעריך את התהליך אלא גם להמליץ למדינות החברות על אפשרויות לפעול. יש צוות של מומחים העובדים שם. יש אפשרות שפעם בשנה בקבוצת עבודה בוורשה ידונו על הסוגיות הממשיות האלה, זה דבר אחד.

שנית, יש מנגנון איסוף נתונים. הבעיה בהקשר הזה היא שהסניף מוכן לאסוף את הנתונים, אך זה תלוי במה שהמדינות החברות מעבירות.

אני חושבת שהקשר יכול להיעשות בדרך כלשהי כי במדינות רבות באירופה יש קהילות יהודיות, לדוגמה בבריטניה או במקומות אחרים. אני יודעת שהקהילות יצרו כלים מיוחדים, מוסדות שאוספים חלק מזה. האם יש אפשרות לקשר בין מוסדות אלה וה-ODIA, כדי שיהיה להם גם ערוץ דרכו הם יוכלו להזרים כל מידע לכתובת מרכזית?

כן, יש אפשרות ואני הייתי רוצה לעודד אותם לעשות זאת. הם צריכים להשתמש בערוץ הזה, משום שהעובדה היא שרוסיה לא מעבירה חומר ל-ODIA כי המדינה לא מוכנה לעשות זאת. לדוגמה, בכנות, זה לא סוד - אני ניסיתי לקבל הזמנה, זה הכרחי, אני לא יכול לנסוע לכל אחת מ-56 החברות ולבוא ולהגיד להם אני פה. הן צריכות להזמין אותי בצורה רשמית. אני ניסיתי משך כל השנה לקבל הזמנה מרוסיה, זה היה בלתי אפשרי. אז נסעתי לשם בצורה לא רשמית - בשנת שבתון- ועשיתי זאת משום שאני הדובר לענייני חוץ של הסיעה הפרלמנטרית של הסוציאל- דמוקרטים כך שהם לא יכולים לבטל ולהתעלם מזה. דרך אגב, אני יושב-ראש הקבוצה רוסיה וגרמניה הפרלמנט הגרמני. הם ניסו להערים קשיים אבל הם לא יכולים למנוע ממני להגיע לשם. החומר הממשי היחיד שאני קיבלתי מגיע מ-NGO, במיוחד היהודית, NGO עובדים ברוסיה ואני נסמך על החומר הזה. אם אתם נוסעים לקזחסטן או למקומות אחרים במרכז אסיה אתם תמצאו את אותן בעיות. המדינה אינה מוכנה ליישם את ההחלטה שנתקבלה ב-OSCE. הם לא מוכנים לעשות את זה שם, להביא את זה במסגרת וסביבה לאומית. זוהי בעיה אמיתית של OSCE - יש תהליך של קבלת החלטות על פני השטח אך אין תהליך של יישום החלטות אלה במישור הפוליטי במדינות שלהם, זוהי בעיה אמיתית.

אני ארשה למספר חברים לשאול שאלות. אני חושבת שאחת הסיבות שרצינו להיפגש אתך היום היא כדי לראות כיצד אנחנו בערוצים השונים יכולים לעזור. אנחנו לא חברים מלאים ב- OSCE, אנחנו מה שנקרא שותפים. אבל עדיין אנחנו עוברים על סוגיות כמו הסוגיות הים- תיכוניות כי אנחנו שותפים ים-תיכוניים אבל יש ארגונים שונים, שגרירויות, מוסדות, שיכולים לעזור. לנו יש כאן גם קבוצות פרלמנטריות, אני ממונה על הקבוצה לקשרים עם גרמניה, זאת סוגיה שאני יכולה להעלות. האחרים אחראים על קבוצות עם איטליה או עם צרפת, וכולי. יש כלים רבים שאנחנו יכולים ליישם, או שדרות או דרכים רבות שדרכן אנחנו יכולים לגרום לדברים האלה לקרות. אנחנו יכולים אולי מנקודת מבטנו להכין רשימה במה אנחנו יכולים להיות מועילים.

ראשית, אנחנו יכולים ליצור - אם תהיה לנו רשימה של כל הארגונים העוקבים אחרי אנטישמיות - כתובת מרכזית על מנת להעביר מידע אליך ואל ODIA. זה משהו ברמת המעקב וזה ניתן להיעשות בקלות. אנחנו היינו רוצים לדעת כיצד אנחנו יכולים להמשיך לעבוד כדי לראות שההחלטה שהתקבלה על ידי ה-OSCE מיושמת בפרלמנטים השונים. אנחנו היינו רוצים לראות אם אנחנו יכולים לסייע אל מול הפרלמנטים האחרים בשיחות שלנו על הצורך בחקיקה. אולי האחרים ירצו להוסיף שאלות.

שמי אריה אוסוליבן ואני מהליגה נגד השמצה, איתה יש לך יחסים טובים. ההתרשמות שיש לי ממך - אני לא בטוח מה המינוי המיוחד שיש לך ולשני עמיתייך - אנחנו קראנו לחידוש המינוי, האם הוא הסתיים?

כן. ההחלטה תתקבל בדצמבר השנה - להמשיך במינוי. השמועות שהגיעו אלינו שקרוב לוודאי שזה יוארך אבל זה לא בטוח עד הרגע האחרון. אם להיות כן ופתוח, יש התנגדויות מסוימות לכך, במיוחד מכמה מדינות שהופתעתי לגלות אצלן הסתייגויות מסוימות ואף יותר מכך, במיוחד קנדה. זו היתה הפתעה אמיתית בשבילי משום שקנדה מחנכת לגישה ההוליסטית- אני לא צריך לבקר אותם - בגלל הרעיון הרב-תרבותי שלה. הם היו רוצים לא רק לא לתת לאנטישמיות תפקיד חשוב אלא לקשור את עמדת שונאי הזרים האחרים לשטח הזה. יש לי את ההרגשה שבסוף קנדה תגיד כן להארכה אבל אני מוכרח לומר בכנות שאני באמת הופתעתי שלא רק קנדה, גם הולנד, לא התלהבה מהתחלה. אבל אני רוצה להדגיש את הנקודה שלך - חברי פרלמנט יכולים לעשות עבודה טובה, לדוגמה להבליט את צרפת. צרפת עשתה במישור של החקיקה עבודה נפלאה. אני הייתי מוכן לסייע... והם עשו את זה באמת נפלא, אני מוכרח לומר. דוגמה טובה אחרת, את הזכרת את האמצעי שיצרה בריטניה על מנת לקשר או לנסות לקשר בין רמות החברה והפרלמנט והמדינה. יש דוגמאות טובות, אני חייב להדגיש שבגללן אני חושב שבעשייה בפועל, הטובה והמועילה הזאת, צריך להיעשות שימוש על-ידי חברות אחרות בהקשרים תרבותיים שונים. הם צריכים להסתכל על המקרים האלה ולנסות לקבל אותם, לאמץ אותם, לשנות אותם, אבל להשתמש בהם.

אני חייב להתנצל -אני חייב לרוץ להר הצופים על מנת לשאת דברים בטקס אזכרה שם ולחזור לפרלמנט, כך שזו התנצלות קצרה.


יש עיקרון אחד בתהליך ויש שני כלים שהייתי רוצה להצביע עליהם לפחות, אפילו אם לא יהיה לי הזמן לשמוע את תשובתך. הסוגיה העיקרית, ברור לחלוטין שמדינת ישראל מעלה סוגיות אלה כמו אנטישמיות. אין ספק בקשר לכך כי אתה יודע, אתה שומע חדשות מאירן ואתה יודע שזה התחיל משימוש פשוט מאד של האנטישמיות המסורתית ואז זה נע לעבר איום על העולם באמצעים אחרים מאד מוחשיים. הקשר ביניהם הוא ברור לנו. אני סבור כי זה ברור במקומות אחרים בעולם. אני סבור, כפי שהוזכר קודם, שאנחנו יכולים להיות אמצעי במקרה של ייזום פעולה בין חברי ACE, יותר טוב שזה ייעשה על ידי- ועכשיו אני עומד לעשות שני פרויקטים- אולי אלה שהשתתפו כבר בפעילות הזאת יוכלו להיות פעילים במוקד המניעים אחרים קדימה. זה שונה אם אתה באופן אישי עושה את זה או שיש מסביבך, כפי שאתה אמרת, חברים מארבעה- שישה פרלמנטים שהיו מאד פעילים וכבר עשו פעולות. יש את מסגרת העבודה והם יכולים להמריץ את השני ללכת, את הרביעי ללכת, את העשירי ללכת.


אני מכיר אתר אינטרנט בו תוכל למצוא מידע על אלה שפועלים ואלה שלא באותו רגע. אני יודע שחברת הכנסת קולט אביטל יודעת את זה מניסיונה האישי, שבלחץ המדינה והפרלמנט הישראלי נדרשנו לחוקק חוקים חדשים. במקרה הזה בואו ניקח לדוגמה את החוק להלבנת כספים, החוק נגד סחר בחיי בני אדם, העובדה שיש לנו כבר מסגרת לעבודה, אנו יכולים להשתמש באתר שיש לו ראשי פרקים כיצד לעשות זאת ומי הם השותפים החשובים. אז זה היה מועיל למחקר של הכנסת, כך התהליך יהיה קל יותר, בכל עת שאתה מקבל רצון טוב ומישהו אחר דוחף אותך. זה לא רק עניינה של היהדות או של ישראל, זה עניין לעולם כולו בדיוק כמו שאתה הבעת את דעתך על כך, זה יכול להיעשות מנקודת מבט חיובית. זה יכול להיעשות עם קבוצה שכבר עשתה זאת וזה יכול להיעשות, ככל שהבנת, אם אתה נותן את הכלים האחרים, אז התומך שאינו פעיל הולך בקלות יתר לקראת עשייה מרובה יותר בקרב הקבוצה ואז אולי זה יביא לסיום המשימה שנטלת על עצמך.

ראשית, אני רוצה להזמין אותך ואת חברי הכנסת האחרים להשתתף בוועידה שאנחנו מכנסים ב-20 וב-21 בנובמבר בברלין. אני יודע שיש בעיה. אנחנו פועלים בזמן אמיתי, מה שהזכרת, כדי לנסות ולקבל את אותם שותפים שמניעים לצורך החלפת דעות, כיצד לעשות זאת טוב יותר, זה דבר אחד.


תגובה להערה הראשונה שלך. אני לא נאבק באנטישמיות בגלל שאני רוצה להיאבק באנטישמיות בלבד. אני רואה שאני נאבק באנטישמיות כי אני יודע שאם אני לא אאבק בה היא תילחם בי והיא תילחם בדמוקרטיה ובסוף היא תהרוס את הדמוקרטיה. אני מקווה שאני אעשה שינוי. לדוגמה, למה לא באירן? יש אנשים באירן שנאבקים למען הדמוקרטיה, לזה התכוונתי. להעניק לאותו הניסיון של ההיסטוריה שאנחנו, אני מקווה, למדנו לעולם להעביר את אותו מסר לאחרים.

אם אוכל להצהיר בצורה ברורה מאד, גברתי יושבת הראש, מי נמצא כן בקומה - ועדת הכנסת לענייני חוקה, חוק ומשפט מחויבת להיפגש מתי שתבקשי מאיתנו על מנת לקדם את מה שאת עושה, לשפר את האתר ולתאם את פעולות הארגונים האחרים בישראל. לא שאנחנו יודעים הכל אבל לפחות מעט מכל זה ידוע לנו. במקרה הזה יש לכם את ההיסטוריונים שלידי, זו ההשכלה שלי, אני מעורב אישית, אבל מבחינה רשמית הייתי רוצה לחייב עצמנו כוועדת הכנסת לתהליך שאת מקדמת.

למעשה, אני חושבת שזה רעיון לא רע בכלל אם יהיה לנו בכנסת את כל אותו אוסף של חוקים שקיימים בנושא.

מתורגמים לשפה מדוברת, לא רק עברית שהיא שפה מאד ידועה.

אני לא מדברת על החוקים שלנו, אני מדברת על כל החוקים והמדיניות.

אני מ'יד ושם', שם אני חבר במועצה וראש הפרויקט הפדגוגי מרגלית. אני יודע כי דרך ODIA אנחנו אירחנו סימפוזיון שבו נכתבו קווים מנחים ללימוד נגד אנטישמיות. רוברט קפלן מאיר, שהתפקיד שלו היה לקחת את החומר ולנסות לתת לו את העיצוב הראשון, הוציא חומר על העניין. מה קורה לאחר שהקווים המנחים יבוססו, מה אנחנו יכולים לעשות?

שאלה נהדרת. לדוגמה במקרה שלי בגרמניה, אני נתתי את זה לוועידה של משרד התרבות, חינוך ומדע ולצוותים מאותו סוג. אתה יודע, מכיוון שאנחנו מדינה פדרלית ויש לנו מספר ריבונויות אוטונומיות, במיוחד בנושא החינוך, אני נתתי את זה להם וביקשתי מהם לקיים ועידה משותפת כדי לדון בשאלה כיצד ליישם זאת למערכות החינוך השונות במדינה הפדרלית. הם הסכימו ובפברואר יהיה סוג כזה של סמינר, אנחנו קוראים לזה סמינר, על מנת לתת להם הזדמנות לבדוק מה הפילוסופיה של זה ואז ליישם את זה למערכות שלהם. מישה ברומניק, אתה בוודאי מכיר אותו, הוא אחד מהחברים בקבוצה הקטנה הזאת. אני הוזמנתי להרצות בפני חברי המשרדים שייקחו חלק בסדנה זאת.

אני מהקונגרס היהודי האמריקני. ראשית, אני רוצה לתת מחמאות לחברת הכנסת קולט אביטל וכמובן לברך ולשבח אותך על מאמצייך, אני חושב שהעבודה שאת עושה חשובה ביותר. אני רוצה להעיר יותר מאשר שאלה שתדרוש תגובה ספציפית משום שזה משהו שבמידת מה מעבר לתחום העבודה הפנטסטית שאתה עושה. עדיין זה משהו שאני חושב שצריך להיאמר, אתה השתמשת במילה סוף המשחק כשדיברת על השואה, הצעד האחרון של האנטישמיות. אני אשתמש באנלוגיה של אחד הדברים שעשה את זה אפשרי בניגוד למקרים קודמים, אנטישמיות היתה מדע, ציקלון B היה פריצת דרך מדעית שהחיש מאד את התהליך בדומה להיום כשהטכנולוגיה רק מגבירה מהירות. היום בכל הטכנולוגיה במרחב אפילו אתה יכול להכניס שבב קטן לשעון שלך. בדומה, כאנלוגיה, הצהרת האנטישמיות שהיתה מאד ברורה בגרמניה הנאצית, בשואה הופכת היום מונח מאד ברור והטכנולוגיה והתכשירים נעשים בצורה מאד ברורה ופתוחה. כמובן שאני מתייחס לנשיא אירן שלא במקרה הכחשת השואה היא בבסיס פעולתו. אפילו אנשים שעובדים, אפילו אתה בעבודתך היומיומית החשובה שאתה חייב לעשות כדי להשיג את כל הדברים הנפלאים האלה אינך רואה את הציווי, אינך מנסה להילחם בדפוס של האנטישמיות המובילה לשואה בדגם הטכנולוגי של 1940. במקום לתפוס את השור בקרניו ולהגיד זוהי שנת 2000, המאה -21 יישום של זה זו שואה. שוב, זה כמעט צירוף מקרים אירוני ששישה מיליוני יהודים שמתו, שלקח יותר משש שנים להרוג אותם, ניתן לעשות זאת היום בפחות משש דקות לפי הצהרות אחמדיניג'אד ויכולותיו.

לא רק במונחים סמנטיים, במונחים של אם היית צריך להביע משאלה, האם יש משהו שצריך להיעשות במישור של כל הפרלמנטים השונים.

אני תוהה אם בדרך זו או אחרת בכל העבודה העצומה שאתם עושים יכול להיעשות בה שימוש להוביל, לא לחזור ולתת למישהו ללמוד על השואה אלא לבוא ולומר ראה, יש שואה חדשה וזה הקול צריך להישמע.

זו לא שואה חדשה, זו סכנה חדשה.

אם את רוצה - הסכנה של העידן החדש. אם את מנסחת וממסגרת את זה נכון זה בהחלט חיוני. אבל זה למעשה מה שהיינו צריכים, לעבוד קשה כדי לקדם את כל אותם חוקים נגד האנטישמיות.

תקן אותי אם אני טועה. היתה אמורה להיות ועידת הכחשת שואה באירן, האם היא התקיימה? האם תתקיים? אני לא זוכרת אם היא עדיין עומדת להתקיים, האם היא תתקיים?

היא אמורה להתקיים בדצמבר, והיה כמובן גם השלב הראשון של הקריקטורות.

אולי דצמבר צריך להיות מועד עליו אנחנו נתריע בפני פרלמנטים מסוימים, על מה שקורה בטהרן, ונבקש מהם לפחות במועד המסוים הזה להצהיר הצהרות ברורות.

אני לא יודע איך לגשר על הפער הזה, אבל אני יודע שזאת מטרה שאולי אתם תקבעו לעצמכם. אני מכיר שני אנשים שאני בקשר מאד הדוק איתם בכל פעם שהם באים לישראל, פרופ' דרזוביץ מהרווארד ופרופ' אירווין קוטלר, שר המשפטים לשעבר של קנדה. הם מדברים על העלאת תרומה המבוססת על אותם סוגים של חוקים שאתם רוצים לחוקק של הפיכת הכחשת האנטישמיות או השואה לפשע לשימוש בינלאומי בהרבה ארצות. לקרוא לפרלמנטים במדינות רבות לנצל סוג זה של חוקים כנשק, ככלי מניעה אם אתם רוצים, כנגד אחמדיניג'אד. זו עבודה שנעשית בתיאום עם א. דרזוביץ יחד עם אירוין קוטלר. דורי גולד עבד קשה מאד על העניין.

קחו את המקרה הגרמני. יש חוק גרמני שהכחשה של השואה היא פשע. יש מספר מדינות חברות ב-OSCE שבמקביל מאמצות ומיישמות חוקים כאלה בפועל. זה לא בכל המקרים אבל במקרים מסוימים, במדינות מסוימות זה אומץ, אבל זו יכולה להיות אחת מהמטרות. כאן אתה רואה את הבעיה, אנחנו יכולים רק להעלות רעיונות, אנחנו יכולים לתת רמזים מה לעשות ואז זה תלוי בפרלמנט משום שהם הריבון, הם המחוקקים והם צריכים לקבל זאת. הנקודה הזו היא אחת ההצעות שלנו לאסיפה הפרלמנטרית של OSCE המתכנסת פעמיים בשנה, שצריך לציין קודם כל את יום הזיכרון לשואה בינואר ושנית לערוך דיון על המאבק נגד אנטישמיות בכל הפרלמנטים הלאומיים של כל המדינות החברות ב-OSCE. זו ההחלטה של האסיפה הפרלמנטרית של OSCE, אחת מההחלטות. בבריסל הרעיון להחלטה הוזכר. עתה זה בפני הפרלמנטים ואומץ ועתה הם יעשו את עבודתם. אנחנו צריכים לבצע מעקב ואז לקבל דיווח באסיפה הפרלמנטרית הבאה בשנה הבאה על מנת לראות מה קורה במדינות: אתה אימצת בשנה שעברה x,y,z, אבל לא עשית כך וכך, כך שזו העבודה שאנחנו יכולים לעשות.

אם לחזור לאירן, אחמדינג'אד, אני רואה קודם כל את הצורך ביצירת מודעות בפרלמנטים, כך שחברי הפרלמנט יהיו מודעים לכך שאחמדינג'אד עושה משהו. ואז אם הוא באמת מזמין אנשים ממדינות אחרות לבוא לטהרן, לנו בגרמניה היה דיון ואנחנו העברנו לשר הפנים הצעה שלא לאפשר לאזרחים גרמנים לנסוע ולהשתתף בתוכנית בטהרן.

כיצד אתה יכול לאסור עליהם לנסוע אם יש להם דרכון?

אנחנו יכולים, יש לנו את הזכות. לשר הפנים יש את הזכות לאסור על אזרחים. הם יכולים לנסות, זה יהיה עניין לדיון משפטי ובסופו של דבר תתקבל החלטה. יש אמצעים לא להתיר, נאמר למר מהאלר שהוא אחד מהניאו-הנאצים הידועים בגרמניה, הוא הודיע ברבים כי הוא יסע לוועידה הזאת ואז שר הפנים של ברנדנבורג אמר לנו שהוא לא יתיר לו לנסוע לשם. אנחנו לא יכולים בסופו של דבר למנוע אבל אנחנו יכולים ליצור בתחילה גילוי דעת פוליטי וזמנית לא לאפשר לו לנסוע לשם.

גם על-ידי שלילת הדרכון שלו? אם אני אזרחית גרמניה ויש לי דרכון, אני יכולה לטוס לאן שאני רוצה.

כן, אבל אם אתה נוסע לשדה התעופה אתה יכול להיות מעוכב זמנית, זו הדרך היחידה.

המחקר שלי באוניברסיטת תל אביב הוא בעיקר על דרום אמריקה. אני גם מנהל "מורשת" בגבעת חביבה, זהו מוסד הפועל בנושא מחקר השואה. אני רוצה לציין שלפני שנתיים אנחנו היינו בברצלונה, שם היה מפגש מטעם הנציב העליון של האו"ם. הנושא העיקרי היה האנטישמיות, אנטי אסלאם, הבעיה האסלאמית והבעיה הנוצרית. אתה דיברת על כך בהתחלה. אני התרשמתי מאד - אני לא הייתי היהודי היחיד שם כמובן וגם לא הישראלי היחיד- הייתי הישראלי היחיד שנאבק בכל כוחי כנגד האקלים האנטישמי ששרר בכל המפגשים באו"ם. הם לא הרגישו בזה, היו שם שני אנשים נוספים מישראל שהוזמנו אבל הם הוזמנו מטעם האו"ם כמו אנשים שהם ישראלים אבל מאד אנטישמיים ישראלים. הנושא העיקרי היה... כמובן שאף אחד לא דיבר נגד היהודים כיהודים אבל תחת הכיסוי של אנטי ציונות אתה יכול לראות היום את הבעיה העיקרית. אני סבור שגם האירופאים צריכים להדגיש נקודה זו כי אני יכולתי לראות את זה גם באירופה. זה מאד קשה אבל אני יכול לראות את הסכנה, הסכנה הנוראה שאני רואה היא בבעיה בדרום אמריקה. אתם רואים את זה עכשיו, את ונצואלה עם אירן. ונצואלה כמו שאנחנו יודעים היא יצרנית נפט ואנחנו יודעים היום מי הוא הוגו צ'באס הוא בקשרים הדוקים עם ממשלת אירן והממשלה האירנית מבקרת בונצואלה היום. הוגו צ'באס אינו מאגף השמאל אבל הוא מאד פופולרי. בהיותו כה פופולרי הוא גורם חשוב היום בדרום אמריקה באגף השמאל, בממשלות הפופולריות ואתה יכול לראות את הבעיה האמיתית של המפגש בין אנטישמיות ואנטי ציונות במיוחד בדרום אמריקה. אני חושב שבעוד מקומות אבל בדרום אמריקה באופן מיוחד כיוון שהם מאד אנטי אמריקאים ותחת הכיסוי של אנטי אמריקאיות, האנטי ציונות מקושרת ביחד. זה אותו דבר כך שזה מאד מסוכן שם. חרף העובדה שאני חושב שהכחשת השואה אינה אחת הבעיות העיקריות היום בקשר לאנטישמיות כמובן שזה גורם וכמובן שזה ביטוי לאנטישמיות הכחשת השואה, היא לא כל כך מוכחת, היא לא הנושא העיקרי היום. אני סבור שהנושא העיקרי היום שאני יכול לראות במסמכים ובעיתונים הוא השילוב בין האנטי ציונות ואנטישמיות.


בדרום אמריקה אני יכול לראות בעיה אחרת. אני לא בטוח שבאירופה אתה רואה את זה. יש מספר מדינות שאין בהן חוקים נגד אפליה. כשהניאו-נאצים רוצים להתארגן, רוצים לערוך מפגשים הם לא יכולים לעשות את זה בארגנטינה ולא במקומות אחרים, הם כן יכולים לעשות את זה למשל בצ'ילי, מדוע? משום שאין שם חוק נגד אפליה, כך שזאת בעיה אחת. כאשר יש חוק נגד אפליה, כמו בברזיל לדוגמה, היה מקרה בסן-פאולו עם סופר מכחיש שואה ידוע קסטן, הוא הוקע ברבים בגלל תעמולת הכחשת השואה שלו ותעמולה נאצית. הוא הועמד למשפט ובפעם הראשונה נאמר כי הכחשת השואה היא פשע, אבל בשלבים הסופיים הוא שוחרר כיוון שהוא אמר שהיהודים אינם גזע ואם אינם גזע, והחוק הברזילאי היחידי הוא נגד גזענות, זה נגד האנשים השחורים ולא היהודים. עתה הם מנסים לחוקק חוק שיקבע במפורש שזה לא רק נגד גזענות אלא גם אנטישמיות. כך זה נעשה בספרד וגם במכסיקו, לא רק נגד הגזענות אלא גם נגד אנטישמיות כי אחרת אם זה נגד אנטי גזענות הוא יכול להביע את דעתו ככל שתהיה כנגד היהדות.

בראש וראשונה אני רוצה לברך אותך על ביקורך ולהודות לך שוב על נשיאת המסר שהמאבק נגד אנטישמיות אינו סוגיה יהודית בלבד, הוא סוגיה גלובלית כפי שציינת זה עתה. תודה לך ולחברת הכנסת קולט אביטל על כינוס זה.


אני הייתי רוצה להתרכז בשלוש סוגיות. הראשונה, מעניין לראות שיש מודעות הולכת וגוברת בנושא של זיכרון השואה אבל יש גם קשר הדדי בין זה לבין הכחשת השואה כי אנחנו רואים גם בצמיחה של מערכות של הכחשת השואה שמופצות גם בין המוסלמים והעולם הערבי ואז מיוצאות לקהילות מוסלמיות רבות באירופה. אחת הדוגמאות הטובות ביותר לכך היא אפילו בגרמניה שהיא מדינה מובילה בכך שיש לה חוקים ואכיפת חוקים בנוגע להכחשת השואה וכמובן נגד גזענות ואנטישמיות. אנחנו כן מוצאים בירידי ספרים, ביריד האחרון בפרנקפורט... אני שמעתי שאתה עדיין יכול למצוא בערבית גרסאות רבות של הפרוטוקולים של זקני ציון המופצות בביתנים האלה, גם השנה בביתן האיראני ובאלה של מדינות אחרות. היום לפי הסטטיסטיקה נאמר שהם השניים במעלה אחרי התנ"ך. במוזיאון השואה בוושינגטון הוצגה לאחרונה תערוכה על הגרסאות האחרונות של הפרוטוקולים של זקני ציון המגיעים מהעולם הערבי המודרני, אני אפילו לא יכולה לספור אותם. כמובן, מעבר לזה יש ספרים אחרים רבים המכחישים את השואה כמו, דויד דוקס וגארדי ואחרים המופצים בכל מקום. זה דבר אחד.

הסוגיה השנייה - ב- DDOCEsנמצאים ארגונים עם חמישים ושש חברות הדנים במאבק באנטישמיות. היתה ועידת ברלין ב-2004 בקורדובה כך שקבענו את העקרונות ועכשיו עלינו לגרום לכך שהמדינות החברות יצייתו לעקרונות אלה. אני יודעת שנעשית עבודה מאד טובה היום כדי ליישם את המלצות לובליאנר, לכינוס כל שנתיים של ועידות ברמה גבוהה. הבאה, בתקווה, תיערך בבוקרשט ב-2007. אתה הזכרת את הקנדים, אני יכולה רק לספר לך כי למעשה הגישה ההוליסטית שלהם הביאה אותם להתנגדות לוועידות כאלה. היום אנחנו יודעים שהם הסירו את ההתנגדות שלהם ואנחנו מקווים שהם חוזרים אל זה. אנחנו מצפים ששרי החוץ ייפגשו בדצמבר ויקבלו החלטה ברורה לקיום ועידה זו. מנקודת מבטנו - ואני עוסקת במאבק נגד אנטישמיות בשם משרד החוץ, מדינת ישראל - לא איכפת לנו אם סדר היום יהיה הוליסטי משום שאנחנו כן יודעים שיש שם בעיות של שנאת זרים ופוביה של האסלאם. מכל מקום... כפי שפרופ' יהודה בויאר מכנה את השואה, חשוב מאד לכנס ועידה כזאת ולדבר על המאבק נגד אנטישמיות כי אחרי הכל אז אנחנו יכולים לדבר על הגדרות ברורות, עובדות ברורות המתייחסות לכך וללמוד מכך על סוגים אחרים של גזענות, כך שהייתי מאד מבקשת ממך, באמצעות הפרלמנטרים ובאמצעות העבודה שלך ב-,OSCE וקטרין מאיר היא חברה יקרה שלנו העושה עבודה נפלאה, לגרום לכך שהוועידה הזאת תתקיים, קודם כל בבוקרשט, ולהשתמש בה קודם כל כדי להעלות את הנושאים של הכחשת השואה ושלילת התוקף של זכות הקיום של ישראל מצד מדינות חברות באו"ם, אירן. וכמובן לדון בציות לעקרונות, לראות מה המדינות החברות באמת עושות לא רק בחקיקה אלא גם באכיפה.

לפני שהגעת הנה אנחנו דנו האם יש דרך מעשית למעקב וגילוי ושכנוע מדינות. אני הייתי שמחה להיפגש אתך לשיחה כי יש לנו כמה רעיונות כיצד ניתן לקדם את זה.

אני רק אסיים ואומר כי יש לנו מטלה חשובה באמת ואני חושבת שהמנגנון שקיים יכול לעזור לנו להביא לתוצאות מסוימות טובות. בתקווה שנתראה ב-OSCE ונראה את המעבר מתיאוריה למעשה.

שמי שלמה, אני חבר בהסתדרות הציונית העולמית. מה שאני הייתי רוצה להגיד הוא שבשנים האחרונות אנחנו ראינו יותר מ-350 פעילויות אנטישמיות בכל העולם. מה שאני אומר הוא שאלה הפעילויות שאנחנו יודעים עליהן.

אבל אנחנו יודעים על הרבה יותר.

מתוך ה-250, 200 פעילויות באירופה, מרביתן כמו ונדליזם, אלימות נגד בני אדם וכתובות על הקירות, הפגנות וכך הלאה. השאלה שלי: אני יודע שיש פעילות מסוימת במדינה שלך, האם כאשר מישהו מועמד לדין בבית משפט וזה יוצא לאור ומפרסמים - זה בגלל הפעילויות שלו, בגלל הפשע שלו? זה אחד.

השאלה השנייה שלי היא האם יש לכם בחוקה שלכם או בחוקים או בספרי הלימוד משהו נגד אנטישמיות ופעילות מהסוג הזה, כי אני ביקרתי לפני שלושה שבועות ברומניה וראיתי את שר החינוך, ואין להם בספרי הלימוד שלהם חומר ללימוד על האנטישמיות, על השואה וכן הלאה. הם ביקשו אותנו לעזור להם לפרסם מספר ספרים מישראל ואת זה אנחנו עושים. זה סוג הפעילות שיש לנו.

אני בדיוק הזכרתי שלפני שנתיים אנחנו הצגנו ערכה מאד מרשימה לדעתי בעברית ללימוד ילדים על האנטישמיות. אנחנו אספנו קריקטורות ומפות וזה מאד מרשים וניתן לתרגום.

הביקורת היחידה שלי על המפגש הזה היא שאני לא בטוחה שאנחנו זקוקים לכך שהילדים הישראלים ידעו מהי אנטישמיות, כמו שאנחנו זקוקים לערכה כזאת לבתי-ספר בחו"ל.

אני מסכים, אבל דבר אחד צריך להיאמר. אם את רוצה להיות מלוכדת עם היהודים בחו"ל אנחנו צריכים להבין מה הם חושבים ובמה עליהם להיאבק. קל מאד להבין את החשיבות של הדמוקרטיה כאשר אתה חלק ממנה. אני חושב שזה יכול להועיל מאד גם פה אבל אני מציע - מי שבאמת מנסה לראות באיזה מדינות אתה רואה קריקטורות נוראות, ואנחנו לא הראינו את הנוראות ביותר כיוון שרצינו לחסוך מהילדים את כל הקשיים, אתה יכול לתאר לעצמך את זה- זה באשר למורים.

אני באמת חושבת שאם אנחנו רוצים - אני רצינית בקשר לזה - עלינו לדבר עם אנשי הסוכנות היהודית. היתה תקופה שהיה שר בקשר לכך, היום אין, כך שאנחנו נחפש איזה משאבים אנחנו יכולים למצוא כדי לייצר משהו כזה בשפות אחרות.

אם יורשה לי, אני אספתי מוצרים של אנטישמיות מודרנית שאנחנו מציגים עכשיו בישראל, לצבא ולבתי-ספר. זה באנגלית ובעברית ואנחנו נתרגם את זה לערבית, זה מלמד ישראלים שאינם יודעים על כך.

קודם כל, אלה חדשות רעות עבורי שביריד הספרים בפרנקפורט אירע מה שאירע. בשנה קודמת אני כתבתי מכתב למנהל יריד הספרים בפרנקפורט על מנת שימנעו את מה שקרה בשנה האחרונה ובשנה לפני, והוא נתן לי את הרושם שהוא נלחם קשות נגד זאת.

הספרים האלה מופצים גם על-ידי המצרים, על-ידי מדינות הגולף. אתה לא יכול באמת לסלק אותם, אבל אם יש חוק הוא צריך להיות מיושם.

את צודקת לחלוטין. אני כתבתי במכתב שעליו לנסות לגרום לכך שלאותם מוציאים לאור לא תהיה עוד ההזדמנות לחזור ליריד, כך שהוא יראה את זה.

המבוא לגרסאות החדשות כולל את המציאות של ישראל היום, את שלילת תוקף הקיום של מדינת ישראל, הכינוי של צה"ל כצבא נאצי. אנחנו שלחנו כמה אבל אני אוכל לקבל עוד. אנחנו שלחנו כמה מהן למוזיאון השואה בוושינגטון.

אני הייתי רוצה להוסיף נקודה אחרת - לא התקשורת היא הבעיה האמיתית היום אלא האינטרנט הוא הסכנה האמיתית. עד עתה אין כל אפשרות אמיתית בדרך חוקית לעצור אותו. היתה לנו ועידה שדנה רק בשאלות אלה בפריס. עלו יותר שאלות מתשובות אבל עלינו להלחם בתופעה הזאת יותר קשה מבעבר כי הדור הצעיר מכור לאינטרנט. עלינו להבהיר באיזו דרך, מנקודת המבט של המחוקקים, ניתן לתת לפרלמנטים תמריץ לעצור את זה.

אני מסכימה אתך לחלוטין, יותר קל לעשות את זה באירופה מאשר בארצות הברית למשל בגלל התיקון הראשון אבל היתה הצלחה אחת בשנה שעברה שהיתה לא עם האינטרנט אלא עם הטלוויזיה, עם השידורים של "אלמנאר" באמצעות לוויינים, וצרפת הפסיקה אותם דרך האיחוד האירופי כיוון שיש שם הנחיה. ב-7 בדצמבר אנחנו עומדים להיפגש בבריסל לדיון ראשון עם האיחוד האירופי במאבק באנטישמיות והם עומדים להעלות נושאים של טלוויזיה ללא גבולות מונחים, הנחיה כזו צריכה להתחיל.

כדי לגרום לכך שחברי האיחוד האירופי גם יעשו זאת, עלינו ללחוץ ולהשתדל על מנת לקבל תוצאות טובות יותר.


אתה ציינת את בוקרשט, רומניה. נכון, יש נכונות של רומניה לארח את הוועידה הזאת. אל תשכחו, הם עשו עבודה טובה במישור המדעי אבל זהו מודל שאני רוצה שוב להסביר לכם. יש רמה של מחויבות, החלטה ויישום. יש פער אדיר ביניהם והעבודה שלי היא לנסות למצוא איך לעזור לאנשים בפרלמנטים ובממשלות, לומר להם: זאת ההתחייבות שלכם, מה אתם עושים איתה. אבל OSCE מוכוון להסכמה הדדית, אני לא יכול להצביע על כך, לשים את האצבע ולומר אתם החברים הרעים. אני חייב לבצע זאת תוך הכוונה בהסכמה הדדית, וזאת הבעיה. אני משאיר זאת כך, לא כל כך טוב אבל אתם רואים שאנחנו עובדים ומקווים לטוב, צעד אחר צעד, בהדרגתיות.

אם יורשה לי, אני אנסה לסכם. ראשית, אני רוצה להודות לך פעמיים - פעם אחת על היותך אתנו היום וששיתפת אותנו במידע על שאירע לאחרונה והמחשבות על מה שצריך להיעשות, אבל יותר חשוב מכך על מה שעשית כל אותן שנים. העובדה שאנחנו היום אחרי החלטה כזאת ודיונים איך ליישם אותה, זה לא כל כך פשוט כפי שזה נראה כי אני יודעת כמה משוכות היה צריך לעבור, כמה התנגדויות וכמה שלבים היית צריך לעבור כדי להגיע להחלטה שהתקבלה ב-OSCE. האנטישמיות קיימת כל עוד היהדות קיימת, בין אם זה חמשת אלפים שנים או יותר, וייקח כנראה יותר זמן לעקור אותה. אני לא בטוחה שזה ייעשה, אבל לפחות אנחנו בדרך הנכונה לנסות לעשות זאת, זה לוקח זמן.

אנחנו נמשיך להיפגש כנראה ב-OSCE במהלך החודשים הקרובים. אנחנו נוסעים למלטה עוד כעשרה ימים, האם אתה מגיע למלטה? יש ועדה ים-תיכונית. אחר כך נהיה במפגש בבריסל וכן הלאה. אנחנו ממשיכים עד הסוף, אנחנו לא חברים ואנחנו לא מנסים ללחוץ, אנחנו פשוט רוצים להיות לעזר ולראות כיצד אנחנו יכולים להציב את זה בצד הפריסה שלכם, מצד אחד, ומצד שני חשבתי שקרוב לוודאי לעניין הבעת הדעה של הוועידה בטהרן אני אבקש מיושבת- ראש הכנסת לכתוב מכתב לנשיאי הפרלמנטים להניח זאת על סדר היום של הפרלמנטים. אלה הדברים שאנחנו כפרלמנט יכולים לנסות לעשות אל מול הפרלמנטים האחרים ואנחנו יכולים לגרום גם לכך שהקבוצות הידידותיות תעבודנה פנים אל פנים עם קבוצות ידידותיות אחרות, כך שנוכל להקיש ממשאבים אלה של אנשים מי הם השליחים... היודעים כבר על כך. הקבוצות הידידות העובדות ביחד עם פרלמנטים שונים בחיפוש אחר חקיקה, אחר יישום. אנחנו משתמשים ב-NGO וכדומה. כך שאנחנו רוצים להיות מסוגלים להיות אמצעי שיעזור לך ככל שנוכל באמצעים שלנו מבלי לפגוע במאמצים שלך ומבלי להראות כאילו אנחנו מגזימים בלחץ, אבל אנחנו רוצים לעזור ככל שאתה סבור שאנחנו יכולים לעשות זאת.


אחד הרעיונות שהוצג - אני חושבת בשנה שעברה בוושינגטון - היה להביא קבוצה של אנשים מבוגרים שכבר מחויבים לעבודה כמו WASA ואחרים ליום או שניים לישראל כדי לבדוק כיצד אנחנו יכולים לעבוד ביחד, כי אתה רק צריך להסתכל סביבך. אם נוכל לעשות זאת, הכנסת מתחייבת לארח אותם ולראות אם נוכל לערוך כאן מספר מפגשים או סמינר לפני פברואר. בפברואר אנחנו בדרך כלל נפגשים בוינה- אולי ניתן לעשות זאת לפני בריסל ולפני וינה. אולי אנחנו יכולים לעשות זאת, אנחנו מוכנים לכך, אתה צריך לתת לנו רעיון אחרי שתדבר עם העמיתים שלך אם הם מעונינים, ואם כן - כיצד ואיך אנחנו שולחים להם את ההזמנות.

תודה רבה לך.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00