כנסת פתוחה

PAGE
1
ועדת הכלכלה

31.10.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 90

מישיבת ועדת הכלכלה

יום שלישי, ט' בחשוון התשס"ו, (31 באוקטובר 2006), שעה 13:30

הרפורמה ברשות השידור

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר

גלעד ארדן

אלי גבאי

אבשלום וילן

יצחק זיו

ג'אמל זחאלקה

דוד טל

שלי יחימוביץ

יעקב כהן

חנא סוויד

רונית תירוש

איתן כבל – השר הממונה על רשות השידור

מוטי שקלאר – מנכ"ל רשות השידור

עו"ד ראובן שלום – יו"ר ועדת הכספים של מליאת רשות השידור

עו"ד חנה מצקביץ – יועצת משפטית, רשות השידור

מודי בן צבי – סמנכ"ל, רשות השידור

אייל ורמוס – ועד הטכנאים, טלביזיה ישראלית

משה אסולין – ועד הנדסאים, טלביזיה

משה שגב – ועד הנדסה, טלביזיה

אחיה גינוסר – ועד עיתונות, טלביזיה

יהודה כהן – יו"ר ועדת עוזרי הפקה, טלביזיה

יעקב לוי – ועד הנדסה, טלביזיה

יואל מך – ועד הנדסה, קול ישראל

מנשה כהן שבתאי – ועד משולב טלביזיה

ענת עוזרי – סגן יו"ר ועד עובדים משולב, טלביזיה

איציק שבו – יו"ר ועד מטה, רשות השידור

פאני ביטון – סגן יו"ר ועד עובדים, רשות השידור

שמעון וילנאי – יו"ר ועד עיתונות רדיו, קול ישראל

נועם גילאור – קול ישראל, ועד עיתונאים, רשות השידור

מנחם הדר – סגן יו"ר ועד עובדים עיתונאים בטלביזיה

רן אפרתי – ועד הנדסה רדיו, קול ישראל

ערן ניצן – רכז תקשורת, אגף תקציבים, משרד האוצר

אורן גלעד – יועץ כלכלי, משרד ראש הממשלה

מטי גרינברג – מנהלת חטיבה ארצית, הסתדרות עובדי המדינה

אלישע שפיגלמן – מ"מ יו"ר אגודת העיתונאים

אריה שקד – יו"ר איגוד העיתונאים

ירון אנוש – יו"ר משותף של אגודת העיתונאים בירושלים ומייצג את העיתונאים ברשות השידור

ורד ברמן – יו"ר משותף של אגודת העיתונאים בירושלים

עידן אור – יו"ר אק"ט – איגוד עובדים בקולנוע ובטלביזיה בישראל

דב מעוז – מנכ"ל אק"ט – איגוד עובדים בקולנוע ובטלביזיה בישראל

יעקב נווה – יו"ר ועדת הזמר העברי, אמ"י

אביהו מדינה – דירקטור באקו"ם

שרון שביט – מפיקה, איגוד המפיקים

יהודה ביטון – פורום היוצרים הדקומנטריים

ניר טויב – פורום היוצרים הדקומנטריים

גסאן בסול – עיתונאי, חדשות הוט בערבית

חנין זועבי – מנכ"לית עמותת אעלאב

פרופ' אלי פולק – יו"ר האגודה לזכות הציבור לדעת

נילי בן גיגי-וולף – מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

תמנה עורב – ין"ר ועד האקדמאים בדירוג המח"ר, רשות השידור

קארין וינשטיין – עוזרת השר הממונה על רשות השידור

אתי בנדלר

יניב רוזנאי

לאה ורון

רותי וייס


הרפורמה ברשות השידור

שלום לכולם, נושא הישיבה היום הוא הרפורמה ברשות השידור. במסגרת חוק ההסדרים הקודם של שנה שעברה עברה הרפורמה של חוק רשות השידור והיא אמורה להיכנס לתוקף ב-1.2.2007 שזה בעוד חודשיים בערך. עיקרי הרפורמה יהיו הוצאת עבודה החוצה, 50% מהפקות המקור, 36% מההכנסות אם אני זוכר נכון, איגוד פרישה מרצון - שהעירו לי שזה לא מופיע בחוק אבל זה נאמר בפרוטוקולים, צריך לראות איך מסדרים את זה.

אם אני זוכרת נכון העובדים והאוצר כאחד ביקשו שלא לכלול את זה בחוק.

נכון.

העובדים לא ביקשו את זה.

נגיע לזה, יש פרוטוקולים, הכל מתועד, הכל כתוב. היות ומדובר ברפורמה גדולה, רפורמה רצינית אנחנו לא רוצים להגיע ל-1.1.2007 ושם להיתקל בפעם הראשונה בדברים שאינם ברורים. חשוב מאוד לכולנו, גם לאוצר, גם לרשות השידור ולעובדים שהרשות תיכנס לשנה החדשה ברגל ימין עד כמה שאפשר ולכן זימנו את הדיון לשמוע מה נעשה עד עכשיו, אם נכנסתם למשא ומתן עם העובדים. כי האוצר התחייב להשתתף יחד אתכם בעלויות הפרישה, לשים שקל מול שקל. אני חושב שהנושא הזה כבר צריך להיות בעיצומו של תהליך. מייד נשמע מהמנכ"ל, מהשר איפה זה עומד.

בנוסף לבעיות הקבועות שלכם שאתם עובדים ללא ועד מנהל שהוא דבר בעייתי לכשעצמו, לפי דעתי אתם עוברים על החוק יום יום אבל שלא באשמתכם, הפכתם לעבריינים בעל כורחם. בלי פיקוח, בלי ועד מנהל שצריך לפקח על כל הפעולות, אבל אני מניח שהדברים האלה נמצאים לקראת הסדרה, לכן אני מבקש מהשר להציג את הדברים, בבקשה.

אדוני היושב ראש, תודה. המנכ"ל, חברי הכנסת, חברים. לפני מספר חודשים הצגתי בפניכם את היעדים שאני רואה אותם כנכונים לרשות השידור ואני מתכוון לחזור עליהם כאן ואני מתכוון גם לעמוד בהם. אמרתי לכם אז שבכוונתי שבאפריל 2007, אם אנסה להיות לרגע ציורי, הרכבת הזאת שנקראת רשות השידור שלטעמי, וככל שנכנסתי והתעמקתי בעניין הזה התברר לי עומק השבר, שנמצאת אי שם בתהום –צריך להניח אותה על המסילה. אני לא יודע אם יהיה אפשר כבר להניע אותה במהירות אבל קודם כל להניח אותה. ומאפריל 2007 אני גוזר את הדברים אחורה. בימים אלה אנחנו עובדים במקביל על שני מרכיבים מרכזיים. מרכיב ראשון שיובא כאן, אני מאוד מקווה לכל המאוחר בעוד כחודש ימים, זאת הצעת חוק שבאה לתקן את חוק רשות השידור. הצעת חוק שאחד המרכיבים המרכזיים שלה הוא הסדרת המבנה של רשות השידור והתאמתו למציאות שבה אנו נמצאים, ניתוק הפוליטיקה עד כמה שניתן, לפחות במה שקשור אלי כשר הממונה. אני סברתי שראוי לו לשר ממונה שכשהוא בא לעסוק בעניינים ובא לתבוע תביעות מהמערכת יתחיל אותה אצלו במובן של: קשוט עצמך בטרם תקשוט אחרים.


כפי שאמרתי אני מניח שזה יהיה בפני ועדת הכלכלה או ועדה משותפת לכלכלה וחינוך או כל אפשרות כזו או אחרת שיוחלט עליה. במקביל, אני מקווה, זה נמצא כבר בתהליך, שלכל המאוחר תוך חודש ימים יהיה ועד מנהל חדש לרשות השידור. אנחנו עוברים עכשיו את התהליך הזה, השמות של השלמת המליאה נמצא בתהליך של 150 גופים. לא משנה מה גודלם, לא משנה מה השפעתם, לא רציתי להתווכח עם אף אחד – כדי שהדברים ייעשו באופן הכי מסודר, הכי מקובל. לכל הגופים האלה הוקצב לוח זמנים ברור. אני מניח שבתחילת החודש הבא בעזרת השם בלי נדר, אוכל להציג בפני הממשלה את הוועד המנהל החדש. אני רוצה שתדעו שיותר מאשר אני שר ממונה אני היום רואה את עצמי לצערי כרופא בחדר ניתוח שהתפקיד שלו הוא הנשמה. ואני מחלק את המערכת הזאת לשני חלקים. ואני חוזר ואומר את זה כאן לך אדוני היושב ראש, ולכל הנוכחים: לא תהיה שום פעולה של טלאים בטיפול ברשות השידור.

אני יודע שהלחץ מתחת לפני השטח קיים, מתקיים להראות כאילו נעשים דברים. אני רוצה להזכיר שלפחות 10 שנים אם לא יותר, רשות השידור בדרך כזו או אחרת נמצאת במצוקה קשה מאוד, היא הייתה גם קודם רק מה שהבליט את זה היה פריצתם של הערוצים המסחריים שהעמידו את הרשות מול התנהלות של מערכות אחרות. בינתיים גם הערוצים המסחריים מוצאים את עצמם בבעיות אבל זה לא הנושא שעליו אני מופקד וזה גם לא הנושא שאני אמור להתמודד איתו, לפחות לא כאן בוועדה. המשמעות היא, עם כל הלחץ, גם שלי כשר, להראות שכאילו נעשות פעולות כאלה ואחרות ועם כל הרצון להראות תזוזות כאלה ואחרות, אני נחוש והבהרתי את זה למנכ"ל ואני אבהיר את זה גם לוועד המנהל שחייבת להיות פעולה מתוך מערכת מסודרת ומאורגנת שעם הקמת הוועד המנהל תצא אל הדרך.

זה נוגע מציבור העובדים שהייתה לי גם כאן התחייבות כלפיהם על האופן בו נפעל, על פי כללים מסודרים, גם מול האוצר, והאוצר נתן כאן התחייבות והאוצר יעמוד בהתחייבות הזאת. אף עובד לא ייזרק לכלבים. אני אומר את זה ואומר את זה לפרוטוקול, אבל אני גם לא אאפשר שיהיה מי שיחשוב שנתחיל להיכנס להידיינויות כאלה ואחרות – הניתוח יצליח והחולה ימות. יש היום, על פי נתונים, אף אחד לא יודע בדיוק מה הם הנתונים האמיתיים – כ-1800 עובדים. גם אם היה מדובר בגוף יחסית בריא – 1800 עובדים למקום שנקרא רשות השידור, לא יכול לשאת את עצמו. עם 50% בחוץ, עם 50% בפנים, העסק לא עובד. ואני לא בא לדבר סרה באף עובד ואין זו כוונתי ואמרתי את זה גם אז. אבל או שעושים את המהפכה או לא. אמרתי לכם – קו פרשת המים שמתחתי הוא אפריל 2007. ואני אשמח מאוד, אדוני היושב ראש, להיות כאן באפריל 2007 - - -

זאת אומרת שאתם מבקשים ארכה.

אין לזה קשר, אני רוצה להזכיר לך, לא קראת את הפרוטוקול. האומר דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם? אבל התוכנית פרוסה על כ-3 שנים. הגונג מתחיל ב-1.1.2007. אין המשמעות היא שבחודש הראשון אנחנו כבר צריכים להיות אחרי כל העניין הזה. זה צריך להיות ברור. אני לא אבצע שום פעולה, עם כל הלחצים, להתחיל להראות שכאילו הדברים נעשים. ואנחנו נעשה את זה יחד עם העובדים, יחד עם ההנהלה ויחד עם כל מי שבאמת רוצה בטובת השידור הציבורי. אני מאמין שחייב להיות שידור ציבורי. אני מאמין שיש לנו את היכולת להעמיד את השידור הציבורי על הרגליים, אני מאמין בזה בכל ליבי. ואני מתכוון גם לעשות זאת, תודה.

תודה רבה. השר נתן לנו את המדיניות הכללית, אולי אתה אדוני מנכ"ל רשות השידור תוכל לחדש לנו מה נעשה עד עכשיו לקראת הרפורמה שצריכה להתחיל ב-1.1.2007?

מעבר לדברים שאמר השר, השר גם יכול לומר כמעט את הכל. צריך לזכור, כדי לבצע את הרפורמה ועל מנת שזה לא יהיה מס שפתיים, שהרפורמה תהיה רצינית, אתה יכול לעשות את זה רק על ידי זה שאתה באמת בוחן מהתחלה את כל הצרכים של רשות השידור והמשמעות של החקיקה ש-36% מההפקות יהיו מבחוץ. לשם כך צריכים רק ייעוץ. אנחנו נמצאים במעין מיני מכרז, מקבלים כמה הצעות מחברת ייעוץ שתיכנס לעובי הקורה. צריך לזכור דבר נוסף, אני אומר את זה בצורה הכי מפורשת וכדאי שאנשי האוצר ישמעו את הדברים: התקציב הנוכחי של רשות השידור אחרי שהוא קוצץ ב-30% ואמור להיות מקוצץ בהמשך ב-5%, כשאני משווה את זה למה שקורה במדינות דומות למדינת ישראל בהיקף האוכלוסייה שלהן - אנחנו עומדים על שליש פחות או יותר מתקציב במדינות דומות לנו. אם אני לוקח את פינלנד, דנמרק וכן הלאה. מדינות שהן בנות 4, 5, 6, מיליון תושבים – התקציב המינימלי שלהן לשידור הציבורי הוא מעל 2 מיליארד שקל. אנחנו עומדים היום על 730 מיליון וזה אמור להיות פחות בעקבות הקיצוץ הנוסף. יתכן מאוד שחברת הייעוץ שניקח ביחד עם העובדים של רשות השידור ימצאו לנכון שמהתקציב הנוכחי רשות השידור לא יכולה להתקיים גם אם נתחיל את תוכנית ההתייעלות ו-X אנשים ייצאו החוצה.

מה השכר הממוצע בפינלנד? שנדע להשוות באופן יחסי מה כוח הקנייה של פינלנד.

אני יכול להגיד לך שלעשות טלביזיה ורדיו בפינלנד ובישראל זה פחות או יותר אותו דבר.

גם הרגלי הצפייה אותו דבר?

הם יחסית דומים ולהיפך, שם לעיתים בערוצים הציבוריים צופים פחות ולמרות זאת הסכומים הללו. אני לא רוצה להיכנס לרזולוציה הזאת. מה שחשוב זה לבוא ולומר, לשאלתך, אחרי העבודה של חברת הייעוץ שייקח לה להערכתי 3, 4 חודשים לתת את המסקנות הנכונות, יכול להיות שנגיע לפה שהרפורמה צריכה לכלול דברים נוספים ולדון או לשאול את מדינת ישראל: מה היא רוצה מרשות השידור? היא רוצה 7 תחנות רדיו כפי שיש היום? היא רוצה שיהיו משדרים לתחנות הללו כדי שיצליחו לשמוע אותה בכל המקומות? הרי היום יש תחנות רדיו שלא שומעים אותן. האם הארכיון נכון שהוא יהיה בתוך רשות השידור? כי הוא האוצר ההיסטורי של מדינת ישראל בהרבה מובנים.

השאלה המתבקשת היא למה לא עשיתם שום דבר עד היום? המלחמה נגמרה ברוך השם - - -

כשאתה צריך להוציא אנשים החוצה ולדעת מה צריך לעשות ואם צריך להוציא וכמה צריך להוציא, הדבר לא נעשה לא ביום ולא ביומיים.

לא, אני מדבר על המכרז, על חברות הייעוץ.

משום שלוקח זמן. אין לך ועד מנהל, אין לך מליאה - - -

אז אתה מחכה לוועד המנהל ואחר כך אתה רוצה לעשות את זה? זה נראה לי סביר, אם אתה מחכה לוועד המנהל אז זה באמת נראה לי סביר.

אני יכול לתת לך 20 אלף סיבות למה לא ניתן אחרי חודשיים של עבודה עם המלחמה בפנים, כבר להעמיד כרגע חברת ייעוץ על כל המשתמע מכך ולהתחיל לעבוד.

לפחות מכרז, משהו.

המכרז יצא בימים הקרובים מסיבות כאלה ואחרות. במקביל, ישנה ועדת התייעלות בתוך ערוץ אחד שאמורה לתת המלצות ויושבת איך מתייעלים תוך כדי התנועה. לא מחכים לנושא הזה. זו נקודה אחת. נקודה שנייה, אני חוזר על הדברים של השר, צריך לזכור, אני אומר לכל היושבים כאן, אין הכוונה גם במהלך 2007 להגיע ליישום המלא של החוק. לכן ניתנה גם לך וגם לשר את האפשרות להחליט. כמה הפקות יוצאות החוצה כבר ב-2007 וכיוצא בזה. אני לא מתייחס להתייעלות ולרפורמה שאתה מדבר שהיא מהיום למחר. כשאני עוסק בדיני נפשות אני קצת נזהר, זה הכל.

איווט ליברמן צריך לקבל סמכויות, זה דיני נפשות.

כל מה שאסטרטגי ואיומי זה של ליברמן, אז גם רשות השידור.

אני גם לא בטוח, אדוני היושב ראש, שהאוצר כבר מוכן לסיפור הזה.

אדוני המנכ"ל תודה רבה. אני מבין שלא נעשה הרבה וזה חבל.

מה זה לא נעשה הרבה מבחינתך? אני רוצה להבין, אתה חושב שאחרי חודשיים במקום הזה עם כל התחלואים שהוא סוחב במשך 10 שנים, אני יכול לבוא ולומר לך היום שכך וכך עובדים יוצאים היום?

אדוני המנכ"ל, ברשותך, כיוון שהדברים נעשו, הם עבדו בחיש גד קודם, הכל היה כמעט מהיום להיום, עם קטנועים העבירו את הרפורמות. לכן מתפלא היושב ראש, למה זה לא קורה כמו שזה קרה עד היום?

היושב ראש יכול לדרוש סטנדרטים גבוהים יותר. דווקא ממך כשר צעיר, נמרץ הוא מצפה ליותר.

אני רוצה להודיע פה לשר ולמנכ"ל, ככנסת שמפקחת על עבודת הממשלה, דבר צנוע אני רוצה מכם: תהיו דבקים לחוק.

חד משמעית.

אתה כרגע עובר על החוק.

סליחה, אני לא עובר על שום חוק.

אתה כרגע ב-120 מיליון שקל גירעון. מי אישר לך את הגירעון הזה?

המנכ"ל הקודם.

המנכ"ל הקודם?

מי שנלחמת פה עליו ונשכבת פה על הגדר. סליחה, אני נשכבתי על הגדר?

על מה אתה מדבר? בלי רמזים.

אני נלחמתי עליו או אתה? מי הביא את זה ל-120 מיליון שקל? לא יעזור לך שום דבר. על מה אתה מדבר? בחייך. אתה רוצה להביא את זה לעניין פוליטי? בבקשה.

אנשים משלמים אגרת טלביזיה, אני רוצה לדעת מי מפקח על הכסף הזה שאנשים מסכנים משלמים? מי מפקח על ההוצאה שלהם, השר כבל?

אני מציע לך להירגע.

אני רוצה תשובה.

קודם כל, אין לך מה לחשוש. יש אנשים שמפקחים טוב יותר מאשר כשאתה הגנת על אנשים שפיקחו אז.

אדוני, זו דמגוגיה.

אל תאמר לי דמגוגיה. אתה רוצה להתעמת? אתה רוצה להסיט את הנושא. לא אתן לך, בכל הכבוד. יש תוכנית ואנחנו נבצע אותה ונשמור על העובדים הטובים, ונפעל על פי תוכנית מסודרת.

במסגרת סיסמאות זה מעולה.

אני זה שאצטרך לתת את הדין על ההתנהלות שלי.

בבקשה, אתה בינתיים לא נותן.

בסדר גמור. אני אשפט על זה. אני אתמודד עם הדברים האלה. אתה תביא אותי לכאן מתי שאתה רוצה ואין לי בעיה להגיע כבר בדצמבר שוב ולהגיע בינואר שוב ולהגיע חודש בחודשו. אני לא אתחמק. אבל אני ארצה להתמודד עם השאלות ולא עם כל מיני משחקים שאתה רוצה להוביל אותי. לא יעזור לך שום דבר. אתה מדבר איתי כאילו מדובר עכשיו על ה-בי בי סי. שכחת איפה אנחנו נמצאים. אתה מתחיל לתחקר, מה קורה? איך קורה? איך קורה, איפה קורה? מה אנחנו פה רשות השידור של זימבבאווי? אני זוכר אותך פה עוד לפני חצי שנה איך נשכבת כאן על הגדר, איך אמרת שפרחים פורחים ברשות השידור ואיזה מנוולים רוצים להוריד את ראשו של המנכ"ל. שכחת את זה, יש פה פרוטוקולים. אתה רוצה לבקש ממני לטפל ולהתמודד, בבקשה. אני בינואר כשר ממונה אמור להתחיל את הרפורמה. והרפורמה תתחיל. 10 שנים האנשים ברשות, חלקם הלא קטן סבל מאוד בנסיבות כאלה ואחרות. אנחנו נחזיר את רשות השידור להיות שידור ציבורי.

קודם כל תודה רבה לשר כבל. אני רוצה לומר לך שאתה כבוגר ישיבה יודע על מי נאמר מרחיק עדותו. מה אתה מספר פה היסטוריה? ומה אתה מספר לי על מי הגנתי ועל מי לא הגנתי. אני הגנתי על רשות השידור. תמיד חשבתי שרשות השידור היא חשובה, אני עדיין חושב שהיא חשובה. גם אם משהו חשוב לך ויקר לך ואתה מותח עליו ביקורת ובודק אותו - זה לא אומר שאתה רוצה להרוג אותו. אני לא צריך ממך תעודת הכשר ולא ציונים על כל החלטה שלי בכנסת במשך כל הכהונה שלי. ולכן כל מה שעשיתי לפחות לפי עניות דעתי עשיתי את הדבר הנכון ביותר ותמיד עמדתי לצידה של רשות השידור והגנתי עליה ולא חשוב מי כיהן באותה תקופה באיזה תפקיד. זה דבר אחד. דבר שני אני מבקש מנציג האוצר לדווח לנו פה על ההתקדמות אם יש ואם לא, אז מה אתם מתכוונים לעשות, גם בנושא מימון פרישה מרצון שלא הופיע בחוק.

אני יכול לספר בקצרה שאנחנו עובדים ביחד עם החברים ברשות השידור, יש בעיה אמיתית ברשות השידור וצריך לפתור אותה. ברור לנו שהפיתרון יבוא ביחד בעזרת הממשלה שהביעה את הנכונות שלה לא רק בפרוטוקולים פה אלא גם בפני הנהלת הרשות והשר הממונה שאנחנו מוכנים לבוא ולהקציב את הסכומים, לטפל טיפול אמיתי ברשות השידור. יחד עם זאת האמירה זו שלנו לוותה כל הזמן באמירה מקבילה שאומרת שכל עוד אין שינוי במצב רשות השידור או אין תוכנית הבראה ברורה ברשות השידור, הממשלה בוודאי מנועה מלהזרים כספים לתוכה. הכספים שיוזרמו יהיו חלק מתוכנית ההבראה. מצבה של רשות השידור הוא בעייתי גם מבחינה של אישורים. אני מניח שאנשי הרשות יוכלו להגיד את זה. לרשות השידור לא אושר תקציב לשנת 2006, זה בגלל בעיה של מוסדות הרשות שבעצמה לא העבירה טיוטות לאישור שר האוצר מהטעמים שלהם. קיבלנו טיוטות ראשוניות של תקציב לא מאוזן, שיהיה ברור לכל הנוכחים שאנחנו לא יכולים להעביר לשר האוצר לאישור תקציב לא מאוזן. מהסיבה הזאת לא שר האוצר וגם לא ועדת כספים, אם אני טועה תקנו אותי, לא אישרו את תקציב רשות השידור ל-2006, זה גם דבר שדורש פיתרון.

אנחנו כן צריכים להתחיל כבר עכשיו כדי לעמוד בו בתקציב 2007. אני מזכיר שחוק יסודות התקציב קובע שצריך להעביר הצעה עד 30 יום לפני תחילת השנה. אנחנו נעביר דרישה כזאת לרשות. יש פה קושי אמיתי ליישם את הוראות החוק. לגבי המצב של הרשות כמו שהועבר אלינו, אשמח אם יתקנו אותי, אנחנו בסך הכל עובדים על הדברים ביחד, הרשות צפוייה לגירעון בשנת 2006 של קרוב ל-100 מיליון שקל. זה בוודאי דבר שמאכזב אותנו לאור העובדה שעל אף הקיטון מהכנסות מסיבות שונות, גם הקיטון בעד אגרה וגם המלחמה וגם כי פחות מפרסמים, מסיבות שונות למרות שההכנסה יורדת ההוצאות לא רק שאינן יורדות אלא בסעיפים רבים אפילו גדלות. במצב הזה אנחנו בוודאי לא מסוגלים להמשיך.

בנוגע למה שנאמר על תוכנית פרישה. אנחנו זקוקים לרשות כדי ליישם את תוכניות הפרישה. לא נצליח לעשות את זה לבד, אנחנו גם לא רוצים לעשות את זה לבד. אנחנו זקוקים שהרשות תעביר לנו תוכנית ברורה כיצד היא רוצה להפריש אנשים. אנחנו נעשה מצידנו כל מאמץ עם אינטרסים שונים בתוך האוצר.

לא צריך מאמץ, יש התחייבות שלכם, שקל מול שקל.

אני לא רוצה להיכנס למספרים, בכוונה אני לא אומר שקל מול שקל, זה לא אינטרס של אף אחד שנגיד את המספרים. אני אומר שהנכונות לשבת על תוכנית הבראה ברשות היא מלאה באגף התקציבים, היא מלאה אצל הממונה על השכר, היא מלאה אצל משרד האוצר כולו וכל הממשלה. נשב ביחד, נצליח לעשות את התוכנית הזאת כדי ליישם בסוף את מה שאני חושב שהכי חשוב, את הדרישות האלה שחלות על רשות שידור כמו שהן חלות על הרשות השנייה, את הדרישות האלה של להעביר 160 מיליון שקל מהאגרה למימון ההפקות הישראליות. את הדרישות האלה להפוך בסוף את רשות השידור מבית הפקה לבית שידור.

להפריט אותה.

אני לא אמרתי את המילה להפריט.

תודה. חבר הכנסת גבאי, בבקשה.

יש לברך על כך שיש שר שכל כולו נתון לרפורמה הזאת ולכן אם הוא מתמסר רק לנושא הזה אין ספק שהוא יוכל להראות בהקדם תוצאות. העניין של פיטורין חייב להיות בזהירות מרובה. פה מדובר באנשים שעבדו שנים רבות והשקיעו את החיים שלהם בעבודה, אי אפשר לעשות את השינויים האירגוניים כאשר מדובר בנפשות פועלות בחפ לאפ ובמהירות האפשרות. זה חייב להיות בזהירות ושאנשים לא יזרקו סתם לרחוב. חייבים להתחשב בנתונים האלה.

רשות השידור צריכה כאן לעשות קצת חושבים כאשר חותמים חוזים עם אנשים שלוקחים חוזים מנופחים. זה לא בהכרח אנשים יצירתיים או אנשים שמביאים איכות אלא יש להם פופולריות וצריך לא להתחרות בערוץ 2 בחוזים שמנים, צריך לקחת את זה בחשבון בתקציבים בחוזים הבאים לשנים הבאות. אבל אין ספק שאם רוצים רפורמה חייבים להזרים כסף, אי אפשר לבקש חידושים ותוכניות בלי הזרמת כסף וצריך לחשוב על דרך להתחיל לנוע אחרת אתה מביא למצב שהסוס יתרגל לא לאכול ובסוף הוא ימות.

לגבי הוועד המנהל, מאוד חשוב לבחור, גם אם עושים חוזים עם אנשים, כדי שרשות השידור תהיה מאוזנת שלצערי בשנים עברו הם לא היו מאוזנים בכל התחומים. אני מקווה שברפורמה הזאת יוכלו לנצל את מיטב הכוחות שצמחו שם בחלקם כדי להביא אותם לידי תועלת בתוך הרשות ושיועילו כמיטב יכולתם לתרום לרשות השידור. בכל העולם רשות השידור הציבורי מקבלת הקצבות מהממשלה, מן הראוי שגם הרשות הזאת תקבל את הכסף המגיע לה אבל עם פיקוח כדי שתהיה גם איכות וגם איזון בדעות כדי שלא יהיה חד צדדי.

תודה רבה, חבר הכנסת סוויד, בבקשה.

אומנם אנחנו יושבים בוועדת הכלכלה ומן הסתם כל נושא שנידון כאן אז מתחילים בוודאי עם ההיבט הכלכלי והכספי שלו. כמובן שזה עניין חשוב, עניין ההקצבה, עניין הגירעונות, לא פחות חשוב עניין העתיד של העובדים ברשות השידור ומה העתיד שלהם ומה יקרה איתם כשהשר אמר שהוא לא ייתן לזרוק אותם לכלבים. זו אמירה קצת קיצונית, אפשר גם לפטר אותם ולא לזרוק אותם לכלבים אבל אלו נושאים בהחלט חשובים. אם אנחנו מדברים על רפורמה ברשות השידור בוודאי צריך להסתכל על הצדדים התוכניים שנמצאים ברפורמה. והם לא פחות חשובים מההיבטים הכספיים. בבוקר היה כאן דיון על נושא אחר שמאוד קשור לנושא שאנחנו דנים בו כעת. אין ספק שרשות שידור זה משאב ציבורי. בחלוקה של משאב ציבורי בוודאי שצריכה להיות החובה של השוויון והיא חובה על פי חוק והיא חובה חוקתית אפילו ואני מדבר על הקטע שמכוון או הקטע של פעילות רשות השידור כלפי האוכלוסייה הערבית. אני מדבר על מצב עובדתי שגם העובדים ברשות השידור, גם במחלקות שמטפלות בשידור לאוכלוסייה הערבית הם בכלל לא מרוצים, הם יודעים שאף אחד לא צופה בהם. גם הקטעים שישנם ברשות השידור כמו ערוץ 33 כפי שאמרתי בבוקר, הם בכלל לא מכוונים לאוכלוסיה הערבית בישראל ונאמר כבר שהם אמורים להתחרות עם אל ג'זירה וליצוא לחו"ל. לכן זה הרגע המתאים במסגרת רפורמה לדבר עליו ולהתעסק איתו ושההקצאה מתוך המשאב הציבורי הזה תהיה גם שוויונית כלפי האוכלוסייה הערבית וזה צריך להיות מעוגן בחוק ולא רק בכוונות הטובות של השר. השר היום הוא שר ואני מאמין שיש לו כוונות טובות, מחר הוא יכול להיות לא שר.

הוא יכול גם להתקדם, הוא יכול גם להיות שר מסחר ותעשייה למשל.

הדבר הראשון שאני רוצה לברר הוא האם הרפורמה בנויה על הדוח של ועדת דינור? אנחנו יודעים שבוועדת דינור יש המלצה מפורשת להקים ערוץ ערבי. האם זה מיושם? האם יש כוונה ליישם אותו במסגרת הרפורמה - - -

המרכיב המרכזי - - -

חנסו


אתה אחר כך תתייחס כפי שאתה רואה לנכון אבל זה מרכיב חשוב בוועדת דינור ואני יודע שהממשלה סמכה את ידה על הדוח של ועדת דינור. דבר שני זה ייצוג הולם. ייצוג הולם גם בוועד המנהל, מועצת המנהלים כפי שהיא נקראת כרגע וגם בנתח השידורים המכוונים כלפי האוכלוסייה הערבית לא רק בחדשות אלא גם בתכנים תרבותיים, חברתיים, כלכליים, כשהכוונה שלהם גם לראות וגם להיראות. גם לשקף מה שקורה באוכלוסייה הערבית וגם להעביר לאוכלוסייה הערבית מה שיש בכלל המדינה. זו הפעולה האינטגרטיבית.

השידור בערבית היה משדר הרבה לארצות ערב ובשנים עברו או מאז הסכם אוסלו הפסיקו וזה היה אחד הכלים החשובים ביותר לתת לארצות ערב על מה שנעשה באזורנו. כעת ניזונים רק מתעמולה ארסית איסלאמית אנטישמית.

תתחיל בבית.

ראשית צריך לשמור על השידור הציבורי ולחזק אותו, אי אפשר להפוך הכל למסחרי. אני חושב שדווקא כשיש ערוצים מסחריים צריך לחזק את השידור הציבורי. זה אל"ף בי"ת, כי הוא צריך להתחרות איתם. אתה לא יכול לתת לו למות בהדרגה, פשוט לא לתקצב אותו ולא לעשות את הרפורמות הדרושות ואז הוא נחלש. יש דברים שהערוצים המסחריים לא יעשו וכך השידור הציבורי בכל העולם. כך זה באמריקה, בכל ארץ בעולם יש שידור צבורי שמפיץ תרבות. כמו שמתקצבים תיאטראות ומפעלי תרבות גם שידור שהוא הרבה יותר פופולרי ומגיע לאוכלוסיות הרבה יותר רחבות. הציבור הערבי בארץ, אדוני היושב ראש וכבוד השר, משלם אגרה - - -

מעט מאוד.

אתה שולף ישר ואומר: מעט מאוד. מה זה? עשית תחקיר על זה?

מי שלא משלם מעקלים לו טלביזיה, מעקלים לו רכב - - -

המעקלים לא מעיזים להיכנס לשם.

זה מצב בלתי אפשרי. אומרים האזרחים הערבים, על מה אני צריך לשלם אגרה? אנחנו לא מקבלים שום תמורה בעד האגרה - - -

לכן הם לא משלמים.

הם משלמים. מאלצים אותם לשלם, הם משלמים בלי רצון. ברפורמה, ציפורים קטנות סיפרו לי שהשר מתכוון לשים את העניין של ערוץ ערבי בתחתית סולם העדיפויות של הרפורמה.

תחליף את המקורות שלך.

תמיד חייבים להגיד על קיפוח.

אני חושב שצריך ללמוד מלקחי העבר, אי אפשר להפוך את הערוץ הערבי לערוץ של תעמולה אלא לערוץ שישרת את האוכלוסייה הערבית, יחזק את התרבות הערבית ואני חושב שצריך להוסיף למטרות רשות השידור שהציבור היהודי בארץ יכיר את התרבות הערבית.

תודה. תראה לי אחד שלא מכיר חומוס.

התרבות הערבית זה לא רק חומוס, אמנם אנחנו גאים בחומוס אבל התרבות הערבית זה גם אום כולתום ועבד ווהב ועוד.

וגם פירוז. אביהו מדינה, בבקשה. אני לא יודע מה התואר שלך, אני יודע שאתה זמר מעולה ומלחין מהסרטים, בבקשה.

אני פה כדירקטור אקו"ם. מניסיוני כחבר מליאה של רשות השידור משנת 2000 עד 2005 שמעתי את שניכם מתכתשים ומתנגחים, אתה היושב ראש והשר, על תקציב רשות השידור היה.

כנראה לא ראית מה זה התנגחות, זה רק ליטוף במצח.

תקציב רשות השידור לפני 3 שנים היה 930 מיליון פלוס. בא השר הממונה דאז, הוריד הוראה. צריך לצמצם את התקציב ב-240 מיליון שקל. יופי שהוא נתן הוראה. השאלה היא מאיפה. כאילו רשות השידור החזיקה איזו רצועת שומן שמספרה 240 מיליון שקל וחגגו עימה מי יודע מה וצריך להוריד אותה. וזה בצו. אתה לא יכול ללכת על גוף כזה שבקושי מתנהל, 15% מהתקציב של כל הארגון הזה זה להפקה. זאת אומרת כל השאר זה תקציב מובטח שיש לו כתובת מראש מראשית השנה ועד סופה. 15% - זה תקציב ההפקה. הוא נתן הוראה להוריד 240 מיליון. הלך ג'ו בראל והתחיל להוריד. התחיל לחתוך בבשר החי. אבל כיוון שזה לא הגיוני, כיוון שאי אפשר להוריד 240 מיליון מגוף שהוא בן 930 מיליון, אם אתה לא משתק אותו. כי משכורות שם זה רק 400 מיליון שקל. והשאר אתה מחויב. אתה לא יכול לשפוט את רשות השידור כאילו זה עוד ערוץ 2 או עוד ערוץ 10. רשות השידור היא ערוץ מאוד ייחודי, זה ערוץ ציבורי שיש עליו מטלות שונות ומשונות שהן אינן מסחריות, שהן אינן רווחיות, שהן באות לענות על הצרכים של האזרחים. לכן אי אפשר להשוות אותו לא לערוץ השני ולא לערוץ 10. יש עליו מטלות כי הוא ערוץ לאומי. ועם כל הכבוד לכל הערוצים האחרים הוא עדיין עמוד האש לפני המחנה. רשות השידור היא עדיין עמוד האש לפני המחנה וחשוב שהיא תמשיך להישאר כזאת.

לא הגיוני היה לבוא ולקצץ 240 מיליון שקל, לא ניתן. גם בגוף כלכלי פרטי אי אפשר לעשות דבר כזה. גם אם תהיה דיקטטור. עם כל ההסכמים והסכמי ההסכמים וטלאי על טלאי שנשמרו מזה שנים במשך 30 שנה ממנכ"ל למנכ"ל, מוועד הזה לוועד אחר, אתה לא יכול לקצץ. ברור שאתה תמצא את עצמך השנה עם מינוס של מאה מיליון – כל הכבוד לכם שזה רק מאה מיליון. כל הכבוד שהם הצליחו להוריד 120 מיליון אבל זה פגע ביצירה. שתדע לך, ברשות השידור היום אין שום יצירה. אין בטברנה, אין ריח מנטה, אין הפקות ישראליות, אין שום דבר, אין כלום, פשוט שממה, משתמשים בכל מה שהיה פעם. כי כל התקציב שקיים היום הוא קיים כדי לקיים את הגוף, לא את ההפקה. אין כמעט הפקה ברשות השידור. לא צריך לחשוב על זה במושגים כאלה. רשות השידור זה דבר נחוץ שאנחנו חייבים לקיים אותו ולא משנה המחיר. צריך להיות יעיל, צריך להיות חסכוני, צריך וצריך וצריך, אבל אסור לתת לו למות. ומה שאתם עושים עכשיו שאתם מקצצים לו בצורה דיקטטורית 240 מיליון ועוד 20 רוצים ועוד 5% - מאיפה? מאיפה אתם הולכים לקצץ? ממה? מה אתם הולכים לחסל שם? מי מוכן לחסל את עצמו? אתה רוצה לחסל את 33? את הערוץ הראשון? את רשת ב'? את רשת ג'? מה אתה רוצה לחסל שם? הרי הכל שם בפקודה. אם אתה מקיים ערוץ מוסיקה שהוא לא רווחי בכלל והוא עולה לך הון תועפות, זה בפקודה. אתה חייב, אתה צריך לתת שירות לאזרח. יש כאלה שאוהבים מוסיקה קלאסית, אתה חייב להם, לא רווחי, זה עולה המון כסף, נכון. אבל אתה רשות ציבורית ואתה חייב. אז אם אתה חייב אז תממן אותו גם כן. אתה הממשלה שבאה ומבקשת ממנו לקצץ – תממן אותו. רשות השידור זה לא עוד רשות, זו לא עוד תחנה. זו רשות שכל השירות שלה הוא שירות ציבורי לציבור ומכיוון שזה כך הציבור צריך לשלם עבור השירות.

מסכימים איתך, מר מדינה. אני ממש מצטער, אתה לא הבנת את הדברים נכון. לא מדובר פה לא על קיצוצים ולא על להרוג, מדובר על רפורמה שנתנו לה דרייב חזק מאוד, גם השר וגם אני לפני מספר חודשים וזו פעולה להבראת הרשות ולא להיפך.

בלי כסף.

עם הרבה כסף.

אדוני יושב ראש הוועדה ואדוני השר, תנו לנו איזשהו מושג בדבר התקצוב של הרפורמה כי זה באמת לוט בערפל הדבר הזה.

אני רוצה לאפשר לך ולחברי הכנסת תירוש וזיו לדבר, בבקשה.

קודם כל השר כבל, באופן כללי הרפורמה יצאה לדרך לטעמי ברגל שמאל בגלל שהיא הייתה בחוק ההסדרים 2006. כל דבר שיוצא מחוק ההסדרים תמיד ייעשה בצורה חפוזה, פרטצ'ית ובוודאי לא מתוקצבת. וזאת השאלה שלי אליך באמת איתן, האם יש תקצוב לרפורמה ברשות השידור? כי ברור לחלוטי שבלי כסף אי אפשר לעשות את זה.

דבר נוסף וזאת סתם הערה לסדר. אנחנו רגילים להטיח דברים מאוד קשים ברשות השידור, זה מטבע לשון. לפני שאומרים משהו אומרים כמה המצב שם מזעזע ואנחנו שוכחים שיש שם משאב נדיר של כוח אדם, מיומן, מעולה, משובח, אנשים באמת טובים שהצליחו לשמור על אתוס עיתונאי אחרי כל הדברים הנוראים שעברו עליהם בכל מיני הנהלות שונות ומשונות שהם נאלצו לספוג ובכל זאת שמרו על חוט שדרה עיתונאי ובכל זאת מצליחים לספק תוכניות טובות ברמה גבוהה ולשרוד את כל הדברים הקשים שהם עוברים, ותאמינו לי שאני יודעת על מה אני מדברת, עברתי את זה על בשרי. מי שמצליח לשרוד את כור ההיתוך הזה ולהישאר עיתונאי טוב ומתפקד אז מגיע לו צל"ש כי זה לעבוד בתת תנאים ויחד עם זה התוצאות מצוינות.

אנחנו לא חולקים על הדברים האלה.

שליח

יש שם מאגר, משאב שאסור לזלזל בו ואסור לפרק אותו וצריך למעט בפגיעה בו כי זה חומר הגלם של רשות השידור, גם הרדיו וגם הטלביזיה. איך מוציאים לפועל רפורמה בלי שיש ועד מנהל? אני לא מבינה בכלל מלכתחילה איך אנחנו מתחילים את הדיון? איך אנחנו מתחילים את הרפורמה בלי שהמנהלים לא נבחרו כחוק? מי יוציא לפועל את הרפורמה הזאת אם אין מנהלים ואין ועד מנהל? איך אנחנו מוציאים לדרך תוכנית של ייעול, הבראה? אני אגב לא אוהבת את המילים האלה ייעול והבראה. מיקור חוץ בכלל אני לא אוהבת. זה שם נרדף לפיטורין ולהעברה לקבלנים ולמרות שחברות ההפקה החיצוניות הן חברות שוות ומשובחות בפני עצמן, המיקור חוץ הזה עם חברות הפקה חיצוניות הוא בוודאי יהיה מסיבי מדי שזה אחת מאבני היסוד של הרפורמה להפוך את רשות השידור לבית שידור. זה במידה רבה מעקר מתוכן ומסכל את המהות של השידור הציבורי. שידור ציבורי זה לא ביזנס. מה לעשות? כמו שמוסדות לחוסים זה לא ביזנס.

תגידי להבדיל.

שליח

אני מדברת כי זה דברים שנמצאים בחוק ההסדרים 2007 והיו החוק ההסדרים 2006. התפיסה האובססיבית הזאת של להפריט ומיקור חוץ והבאה וייעול – אלה לא מושגים שצריך להחיל אותם על שידור ציבורי. שידור ציבורי לא אמור להיות רווחי בהכרח. הוא לא פועל בקודים של ביזנס. הוא פועל בקודים אחרים לגמרי. הוא שירות לציבור. ככה אנחנו צריכים למדוד אותו. טכנית, דובר על תוכנית פרישה מרצון. קודם כל אין לה אזכור כרגע. אלא אם איתן יתקן אותי ויש לה אזכור.

אין לה אזכור.

שנית, תוכנית פרישה מרצון חייבת להיות מתוקצבת בצורה מסיבית כדי שמי שהולך ילך הביתה בכבוד ולא כעני מרוד, וזה מה שיקרה לעובדים האלה אם הם ילכו בלי תוכנית פרישה מרצון. זה נדבך לטעמי החשוב ביותר בתוכנית פרישה וברפורמה, ובינתיים אין תוכנית פרישה אז אין מקורות להפקות והכל גווע וחוזר חלילה ואנחנו חונקים והורגים את הגוף הזה שהוא מאוד חשוב ואנחנו חייבים לגייס כוחות כדי לעזור להם. אני בטוחה, בלי שהוא אמר לי, שהוא בעצמו מנהל קרבות מול האוצר בעניין הזה, אנחנו מוכרחים לתת את הגיבוי ופשוט להביא כסף לדבר הזה כדי שהוא יחיה כי הוא חשוב לנו מאוד.

מחיאות כפיים.

תודה. ישבנו כאן בישיבות רבות והדברים שאת אומרת קיבלו ביטוי בישיבות הקודמות. גם הערכה שלנו לעיתונאים - - -

אבל לא קרה כלום, אז מותר להגיד שוב.

לגבי הרפורמה שהונהגה אז, הגיע לכאן השר כבל ורענן דינור וביקשו אותה. הם ביקשו את הרפורמה שנעזור לסייע להם ובמסגרת הסיוע זה להעביר את הרפורמה. אני טועה השר כבל?

צודק.

לכן גם קידמנו אותה. קידמנו אותה על מנת לסייע, לא על מנת להזיק. אני התעקשתי פה, עמד מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואמרתי לו: המילה מפוטרים בוודאי לא תצא מתחת ליד שלי. וזה הופיע בפרוטוקול. את אומרת פרישה מרצון, אני אמרתי: עידוד פרישה מרצון. ישבתי עם האוצר בחדר הזה וסיכמתי איתם שאנשים לא יצאו בתנאים שהקודמים יצאו, שאתה פה אדוני, ירון אנוש עמד פה ותיאר לנו את המצב של האנשים שיצאו בפעם הקודמת ואמרתי: זה לא יחזור. התנאים היו מחפירים. לכן, את פרצת לדלת פתוחה. אני מוכן, יש לי סמכות בחוק להאריך יחד עם השר, לצמצם, אני מוכן עכשיו לבטל את הרפורמה, שיזרימו להם עוד מיליארד שקל. אני חותם אישית. לי אין עמדה לצמצם, לפטר או לא. הם באו וביקשו את זה ועזרתי להם. אני אומר פה לפרוטוקול, כל מה שהם יחליטו ויגידו שזה לטובת העניין וזה טוב לעובדים, טוב להנהלה, טוב לעיתונאים - אני חותם בעשר ידיים. אבל גם מותר לי לשאול שאלות. אני לא נמצא פה כחותמת גומי. אלה הדברים שלא יובן משהו אחר. כעת זכות הדיבור לחברת הכנסת רונית תירוש, בבקשה.

תודה. באמת תהיתי במה שונה המעמד הזה ממעמדים אחרים שהיינו בהקשר של רשות השידור שהרי היו כבר כמה וכמה דיונים. התרשמתי והייתי שותפה להסכמה לפחות או לרצון לסייע להפעיל את הרפורמה משום שרשות השידור נמצאת במצוקות שונות מעבר לגירעון והניהול הכושל ובעיות פוליטיות שייחסו לרשות שלא באשמת העובדים, יותר לכיוון ההנהלה. צריכה להיות רפורמה שם והסכמנו, אבל אני למודת ניסיון שרפורמה לא נעשית בשיתוף עם משרד האוצר שהוא בעיני לא רק הכל יכול הקובע אלא אם כן גם מוכיחים לו שאכן הולכים להתייעל. והתייעלות במשרד האוצר היא שווה לשינויים מבניים. ושינויים מבניים שווים ל – אני אגיד מילה גסה פיטורין אבל פרישה וצמצום כוח האדם. זו נקודה שגם עליה היה קונצנזוס בדיונים הקודמים שאף אחד מחברי הכנסת מכל סיעות הבית לא מוכנים לתת ידם לרפורמה שבסופו של דבר תביא לפיטורי אנשים שלא מרצונם או שלא בדרך של כבוד. ואז עברנו לטרמינולוגיה של פרישה מרצון עם תנאים. שאלתי, נכון לישיבה זאת, אני לא יודעת אם הם מייצגים אבל נדמה לי נציגים של ועדי העובדים, אמרו לי שלא דיברו איתם עד היום, שלא הגיעו איתם להסכמות ולכן אני אומרת:אנחנו התקדמנו מאוד והלכנו יד ביד עם הרשות, עם משרדו של השר ועם רענן דינור אבל הנקודה הכי בסיסית שהיא מעמידה אותנו כמי שמגן על העובדים מפני רצונות כאלה ואחרים של האוצר, לא שצריך ללכת נגדם אבל במקרה הזה צריך לשמור על העובדים, זה לא ניתן. אז עוד ישיבה ועוד ישיבה ולא דיברו איתם? אז אני באמת מופתעת.

כן דיברו איתנו.

לא דיברו.

זה ברור, אחד יגיד דיברו ואחד יגיד שלא דיברו. אני אאפשר לנציגי העובדים לדבר. חבר הכנסת זיו, בבקשה.

כאחד שעבר על עצמו את התהליך שקוראים לזה הפרטה, יעילות, פרישה מרצון, אני קורא לזה מילה אחת: עידוד אונס מרצון. שמענו את הויכוח בין אנשי הוועד לאנשי הוועד. זה בדיוק תהליך שעברתי. אנשי הוועד סוגרים עם ההנהלה והם כאילו המייצגים של העובדים. העובדים יודעים לאחר מעשה שהעניין נגמר ופתאום הם רואים שהם בחוץ בלי שום תנאים משום שאותו ועד ויהיה איזה ועד שלא יהיה, גם הוועד שאני פעם הייתי חלק ממנו ועזבתי לפני הפרישה, נסגרו דברים. איך הם נסגרו? בהסכמה. וכל העובדים לא יודעים בכלל מה סוכם. באים אליהם ואומרים להם: תחתמו. פרישה מרצון. אם לא תחתמו אתם מפוטרים בראשון לחודש הבא. אני מציג את הדברים כמו שהיו בבזק. המכתב מוכן, אם לא תחתום יש לך מכתב פיטורין. וזה נקרא פרישה מרצון. כדי שתבינו ולא נגיע לאותו מצב, היינו כאן בדיונים קודמים, דובר על הנושא הזה ואני חוזר ואומר: לסכם שהעובדים גם יידעו. נכון שהוועד הוא נציג העובדים אבל בזמן התייעלות, הוא הופך פתאום להיות נציג ההנהלה, יסלחו לי חברי הוועד המכובדים.

מטי גרינברג, בבקשה, אני אאפשר לך משפט אחד כי את נציגת ההסתדרות ופה עשו עוול גדול להסתדרות.

אני מבקשת שיהיה רשום בפרוטוקול שלא התנהל משא ומתן, אנחנו דורשים מיידית להגיע למשא ומתן.

בבקשה אדוני השר.

קודם כל אני מתנצל אם פגעתי באדוני היושב ראש קודם.

לא פגעת, אתה יודע מה זה לפגוע בפוליטיקאי?

אכן ועדת הכלכלה, חוק ההסדרים כאיש אחד נתנה את כל הגיבוי ליציאה לדרך ועל כך אמרתי לכם אז תודה ואני אומר את זה גם עכשיו. אבל יחד עם זאת, שאף אחד לא יהיה גיבור עלי. כשאין אחריות כולם לארג'ים לכל העולם.

תן לנו להנות מהתקופה.

אני מקווה שהיא תהיה ארוכה. גם אני פוליטיקאי וגם אני רוצה להראות הישגים. אני יודע שבסופו של יום אני אשפט על מה שעשיתי והאם הצלחתי או לא. ואם יש היום תפקיד בממשלה, למרות שאני מחזיק בתיק שהוא שר בלי תיק. אם יש משהו שאפשר יהיה לקמט אותו ולבחון אותו יותר מכל משרד אחר - זה רשות השידור. זה או עשית או התחלת או בלבלת את המוח. בנוסף אני רוצה לומר, שאף אחד לא יעשה את הסיפור על גב העובדים. אני "יוניוניסט" לא פחות מאחרים פה. אמרתי לפרוטוקול אז ואני אומר עכשיו, אף אחד לא יספר כאן שיישארו ה-1800 עובדים ועולם כמנהגו נוהג והכל איזו תיאוריה. ואני מפרגן ואני מכבד, במלחמה שלחתי מכתב לכל העובדים כי מי שנשא בנטל עשה עבודה מצוינת והיה מגיע לו הפרגון, גם בטלביזיה וגם ברדיו. אבל צריך לשים את הדברים בפרופורציות. כמו שאמרתי אז, או שנצטרך להתמודד בצורה רצינית כשהאוצר יצטרך, שלי, לתת את כל הגיבוי התקציבי כי אני לא מתכוון להיות אותו אחד עם הסכין שחותך. אני אמרתי זאת באופן שאיננו משתמע לשתי פנים, גם אם אני אדרש להניח את המפתחות, אין כאן דרך ביניים, זה או שאנחנו מקבלים את כל הגיבוי התקציבי מול רפורמה רצינית ואמיתית או לא. אין פה שום משחק אמצע. ואני יכול לומר לך שלפחות עד השלב הזה האוצר מגלה מולנו פתיחות, לא שאין לי בעיות, שאף אחד לא יתבלבל. אבל אני אומר לכם את זה עם כל הפתיחות של עוד מיליארד ופחות מיליארד. כל שינוי ייעשה רק מתוך תוכנית מסודרת שנוגעת לעובדים, שנוגעת לציוד, שנוגעת לניהול, שנוגעת לאופן שבו מנהלים יתקבלו ברשות השידור על פי המפתחות של שקיפות, מכרזים מסודרים באופן הכי שקוף שאפשר.

איתן, בתקציב 2007 יש תקצוב לרפורמה?

לא .

שפיגלמן, לא שמעתי שנעשית רפרנט באוצר. אני אומר באופן הכי ברור, לא באתי כדי להרוג אתכם בשקט. אני לא עלה תאנה לא של משרד האוצר ולא של אף אחד. אפריל זה אוטוטו, זה לא עוד 2000 שנה, זה מחר ועד סוף דצמבר,ינואר, נדע בדיוק מה מערכת היחסים האמיתית ואני אומר את זה למנכ"ל שבא ויושב לי על הראש: נו, נו. והעובדים אומרים: נו, נו. הרי הכי פשוט היה לפטור את כל התהליך עם 70 עד 80 מהתקציב זה שכר ותקורות. אבל אני לא רוצה. התחייבתי בפניכם שהדברים ייעשו בשיתוף ובהסכמה. ישבתי איתכם, לא ניהלתי מולכם משא ומתן ואני לא אנהל משא ומתן כשאני לא יודע על מה אני מדבר או המנכ"ל או מי מאיתנו, ואין הרבה שיודעים היום ברשות השידור על מה באמת מדברים, וצריך להגיד את זה. כל אחד יש לו את המספרים שלו. ולכן, אם באמת פינו וליבנו שווים, ואני אומר לכם: פי וליבי שווה. לא באתי לכאן כדי להיכשל. קודם כל ברמה האישית, אני לא מתבייש להגיד את זה. אין אדם קרוב אלא אצל עצמו ואם אתה מתכוון בלב נקי לעשות את העניין הזה אז אתה גם רוצה באמת שהמקום הזה יצליח.

אין בצקלוני שום עובד שאני מביא או מנהל. אני רוצה שהטובים ביותר יהיו. ואני אומר את זה לכל חברי הכנסת. אני מוכן להיות כאן בפעם הבאה בסוף דצמבר ואני מאמין באמונה שלמה שעוד לפני ה-1,1 להציג בפניכם כבר משהו הרבה יותר אמיתי. אין נושא שנוגע לרשות השידור שאינני יחד עם המנכ"ל עוסק בו. ואנחנו מחכים לכינונו של הוועד המנהל וזה יהיה ממש בהקדם, וזה לא כל כך פשוט כשאתה הולך לבקש מאנשים להיות חלק מהוועד המנהל או מהמליאה ואתה רוצה אנשים טובים והם יודעים שיש חוק בפתח, יש כאן בעייתיות, אני לא מנסה להתחמק. הלוואי והייתי יכול לעשות את זה בחיש גד ולהביא את זה לשפניץ והיא אומרת לי: בסדר, לא בסדר. ולכן הגבלנו ואנחנו עושים כל דבר, גם מול העובדים, שלא חס וחלילה כל פעולה שנבצע יכולה להיות כאן דומינו ולתקוע את הרשות ואת פעולתה הרבה יותר ממה שנדמה.

לכן אני אומר לכם, אין לי בעיה לבוא גם בסוף דצמבר אם אני מציב את האתגר ואין לי ספק שעד סוף דצמבר כבר התמונה שאני גם כובש את עצמי, הרי גם לי יש מה להגיד אבל אתם יודעים איך זה: כותבים בעיתונים על מה שאין. קל וחומר למה לי לייצר כאן כל מיני מערכות מיותרות? לכן אני אומר את זה כאן על השולחן. אני אומר את זה גם לוועדים שאני מדבר אתכם לא פעם ולא פעמיים, הבית הוא של כולנו, זה השידור הציבורי. ניתנת לנו כאן הזדמנות פז להציל את השידור הציבורי. יש מי שיאמר שמה שאני אומר אלה רק מילים אבל אני אצטרך לעמוד במבחן יחד אתכם, יחד עם המנכ"ל, יחד עם הוועד המנהל ואני מתכוון להצליח.

תודה רבה. נציג עובדים אחד, בבקשה.

אני רק רוצה להסב את תשומת לב השר, יושב ראש הוועדה וכל החברים הנכבדים פה ובמיוחד לתשומת ליבו של נציג האוצר, שבעצם התנהלות הדברים נגרם בזבוז יומיומי ענק במונחים של מאות אלפי שקלים. בגלל חוסר תקצוב של רשות השידור אתם מאלצים אותנו להיכנס ולשכור ציודים מאוד יקרים בשוטף. אני אתן לך דוגמא, המשחק בעוד שבועיים, אנחנו צריכים לשכור ניידת ב-20 אלף שקל, למה? כי הניידת שלנו לא מסוגלת לעשות את זה. למה? כי אתה אדוני האוצר לא מתקצב אותנו מספיק על מנת שנוכל לשדרג את הציודים שלנו על מנת שנוכל לעשות שידור. זו דוגמא אחת קטנה, כאלה יש עוד מאות אם לא אלפים ביומיום, מסוללות ועד לניידות. אמר, ואני מחזק את ידיו של אביהו מדינה, אני ממליץ לכל עובדי רשות השידור לרוץ ולקנות את התקליטים שלו אחרי הדברים שלו, הוא פשוט הוציא לנו את הדברים מהלב.

זה דיסקים, כבר מזמן אין תקליטים. אתם עובדים עם תקליטים? זה המצב של הרשות?

אם מישהו ממש מבין בטכנולוגיה אז האודיופונים חוזרים לתקליטים.

זה כבר גדול עלינו.

שלא ישתמע שכאילו נציגי העובדים משלימים ומקובל עליהם כל העניין של הרפורמה. הרפורמה מבחינתנו נולדה בחטא. זה שהיא נכנסה בחוק ההסדרים ונתנו לנו שבוע להתמודד עם הסיפור הזה, זה לא מכשיר את הקורבן הזה. נעשה פה אונס ואי אפשר להגיד אחרת. אנחנו לא מסכימים עם הרפורמה, אנחנו חושבים שאפשר להתייעל בצורה אחרת. מסכימים עם ההתייעלות, יודעים שצריך להתייעל. והנקודה הכי חשובה מבחינתנו, וחברת הכנסת שלי יחימוביץ פה שיבחה את המאגר האנושי הנכבד וכל הסופרלטיבים אבל מה לעשות, הרפורמה הזאת, 50% מאותם סופרלטיבים הולכים לזרוק הביתה.

כבר דיברנו על זה, זה ברפורמה שיקבלו עדיפות. תודה רבה מר אסולין, אתה מהטלביזיה, ירון אנוש מהרדיו – נעשה איזונים, בבקשה.

לא האמנתי שיבוא יום שאעמוד כאן ולא אגיד בו משפט שאין בו משהו רע על הנהלת רשות השידור. ואני חייב להגיד לכם כמה דברים לנוכח מה ששמעתי. קיבלנו את מר שקלאר מאוד בחשדנות, יש לנו ניסיון מאוד מסוים ועקבי עם מנכ"לים קודמים של רשות השידור. לא שאין לנו ויכוחים עם מר שקלאר ולא שאין לנו עימותים איתו אבל אני חייב לציין שבתחילת הדרך לפחות וכעיתונאי, העדות שלי נכונה עד קצה האף, כלומר ליום זה - יש שינוי ראשוני שאנחנו כן רואים וזה לפחות במשאים ומתנים ובמפגשים הללו - הם ענייניים. רבותי, ואת זה אני אומר לכל העובדים, בואו לא נשכח, אני לא ראיתי דבר כזה כל עוד אני פעיל מטעם חלק מן העובדים ברשות השידור. אני רק רוצה להוסיף ולהגיד שאם הייתי צריך לשבת ולבחור מישהו לריב איתו כנראה ולהתמודד איתו את ההתמודדות הקשה ביותר שלנו, לפי הניסיון שהיה לנו וזה פיטורי פרישת העובדים, הייתי בוחר את ההנהלה הקיימת וגם את השר הקיים כי יש שם אוזן, היא לא תמיד חיובית מבחינתנו אבל קיימת ועניינית. ואל תתבשם כי אנחנו הולכים לריב הרבה מאוד. אבל שיהיה ברור לכולם, לכל מי שבא ומאיץ את אותה רפורמה, והשאלות למה לא נעשה, ואני אזכיר שוב, פרשתי מרשות השידור לפני שנתיים עם העדפות - - -

אז את מי אתה מייצג?

אני מייצג את העיתונאים, שזה קצת יותר ממך, אני מניח.

פרשתי לפני שנתיים מרשות השידור כעיתונאי בכיר 24 שנות עבודה מלאות. אתמול בדיוק הייתי במבטחים לברר מה תהיה הפנסיה הצוברת שאקבל כשאגיע ל-65 עד 67. הסכום המעודכן להיום זה 2784 שקלים.

זה נורא.

ואומרים לי שאם אני מוכן היום לשלם ולהמשיך את זה לבד ולהגיע ל-70 האחוזים, אז יש סיכוי שאגיע ל-4000 שקל כשאני אהיה בן 65. אגב, קיבלתי גם פיצויים ביד. הם הספיקו בדיוק לקנות רכב מדגם בי או סי של חברות השכרה. ואני אומר גם למר שקלאר וגם לשר כבל ולכולכם, עם כל הסימפטיה שיש לנו ובאמת עם התחושה שמשהו מתחיל לזוז, לא ניתן לאף אחד להוציא אדם נוסף מרשות השידור בתנאים שאנחנו יצאנו. ומי שחושב שאפשר לפתור את זה בחאפ לאפ אז התשובה היא – לא.

כל הכבוד.

ירון, אני חושב שהדברים שלך מהדיון הקודם תרמו הרבה והובילו את הקו הזה של עידוד פרישה מרצון והמילה מרצון, בניגוד למה שאומר חבר הכנסת זיו, זה מרצון, ולא יהיה מרצון – לא יפרשו.

לא יפרשו מרצון בכלל.

לא יפרשו, בבקשה, אזה הממשלה תתמודד עם זה.

אנחנו מאמצים את תנאי הפרישה של בזק, עם האונס.

פרופסור אלי פולק, האגודה לזכות הציבור לדעת, בבקשה.

כבוד היושב ראש, כבוד השר, שמעתי בקשב רב את מה שאמרת על כך שבעצם אין אף אחד שיודע מה נעשה ברשות השידור ובתור אדם שהיה שנתיים במליאת רשות השידור, ועדת הכספים שלו, אני מאמץ את דבריך לצערי הרב בכל יד, וזה היה לא מהיום ולא מאתמול וגם לא משלשום. אחת הסיבות לכך היא משום שהרשות מתנהלת, אני לא חושב שיש גוף אחד בגודל הזה במדינת ישראל שמתנהל באותה צורה כמו הרשות – פשוט אין תמחור ברשות. אין אף אחד שיודע כמה עולה תוכנית רדיו, כמה עולה תוכנית טלביזיה. אם אתה לא יודע כמה הדבר עולה, אתה לא יודע כמה אתה מוציא. אתה לא יודע כמה אתה מוציא, אתה מוציא בלי לעשות חשבון לאף אחד ובצורה כזאת אתה עובר את התקציבים ועושה את הדברים בצורה שהיא פשוט לא אחראית ואת המספרים יודעים והמספרים של 100 מיליון שקל גם היו לפני 10 שנים במספרים אחרים.

לכן אם רפורמה או לא רפורמה, שינוי מבנה של ועד מנהל של מועצה וכו', כל זה מאוד חשוב. אבל דבר ראשון, הגוף הזה היה חייב להתנהל מבחינה ניהולית כגוף מקצועי. אני מאוד מתפלא שבדיון כזה, לא מביאים לכאן, וזה מה שהיה קורה בכל חברה, בדיון כל כך רציני - מצגת שבה מציעים, אומרים בדיוק, אלה הנקודות שעשינו, אלא הנקודות שאנחנו עובדים עליהן, זה מה שאנחנו הולכים לעשות. במקום זה כל ההצגה כאן הייתה בעצם אמירה של: תשמעו, אנחנו בעוד כמה חודשים נעשה כך וכך אבל בעצם מה נעשה? אני לא יצאתי מכאן כשאני באמת יודע מה נעשה ואני חושב שהסיבה לכך מתחילה בכך שניהול - - -

סליחה רגע, אני מקבל את המכתבים שלכם, אם הייתי מציג אז הייתי מקבל מכתב איך אני מציג ועוד אין לי ועד מנהל.

אני מקבל את מה שאתה אומר אבל בוא נזכור, את הדרישה למינוי ועד מנהל אומנם קיבלת גם אתה אבל גם הקודמים לך קיבלו - - -

כמה זמן אין ועד מנהל?

שנתיים. הבעיה מתחילה לא ברפורמה אלא בניהול.

אתה רוצה שאצא למכרזים עוד לפני שיש ועד מנהל?

בוודאי שלא.

תודה רבה לך.

אני רוצה להתייחס לדברים של אביהו ושל המנכ"ל, העניין של האגרה. הקיצוץ הדרמטי באגרה הוא אחד הגורמים המרכזיים למשבר הגדול. זה לא הכרחי, כולם מתייחסים לזה כאל גזירה שאי אפשר לחזור ממנה, אני מבקש מכם לשקול לחזור בכם. דבר נוסף אליך כבוד השר, אנחנו מבינים שאתם כעת עובדים על הצעת החוק, על הרפורמה. אולי גם תתייעצו בנו כשאתם כותבים את החוק.

אני רוצה לענות לך על הנושא הראשון, אומר לכך את זה גם כצופה וגם כאזרח, לא נולדתי שר הממונה על רשות השידור, וכנראה, אני מקווה שאני לא אמות כשר הממונה. אתה לא יכול, עם כל הכבוד, שזאת מדינה מנהלת את רשות השידור, גם אתה מסתובב בין החברים שלך ביום שישי, ודבר אחד אתה מקווה שאף פעם לא יעלו, את הנושא של רשות השידור. זאת אומרת, כולנו באותם מעגלים וכולנו יודעים וכל עוד לא נוכל לבוא בגאווה מעבר לגאוותה היחידה שלנו כעובדים, לבוא ולומר, יש תמורה לאגרה ואנחנו יכולים לבוא לכנסת ולתבוע כי היום אתה צודק, אני בדקתי את זה, אגרת רשות השידור היא הנמוכה ביותר בכל העולם אבל אומרים ששם כנראה יש תמורה.

אני מאיגוד המפיקים, אני רק רוצה להזכיר שעם כל הכבוד ל-1800 עובדים שבאמת צריכים לפרוש בכבוד ולקבל פיצויים וללכת הביתה עם הראש מורם - - -

כל ה-1800?

אני רק רוצה להזכיר בקצרה שיש עשרות אלפי אנשים בחוץ, צלמים, חברות הפקה, שיושבים כבר שנים ומחכים לעבוד עם רשות השידור כאשר אנחנו שמייצגים באמת אלפי אנשים, הרבה יותר מ-1800 עד הרפורמה, ומבקשים שתוציאו את ה 50% החוצה לא רק שיהיה ל-1800 עובדים עבודה אלא גם לעוד אלפי אנשים שהם בכירי התעשייה ויודעים לעשות טלביזיה ורוצים לעבוד לערוץ אחד.

עברתם קורס של 200 שעות, בכירי התעשייה?

אנחנו המילואמיניקים של רשות השידור. כמו במלחמת לבנון השנייה, אנחנו באים בהתנדבות, אנחנו בקדר, אנחנו יוצרים מה שנקרא, סוגה עלית. יצירות דקומנטריות ודרמות. זה בעצם מה שלא נעשה בשידור המסחרי. אין איפה לשכלל את המיומנויות האלו. הולך להיות פה עכשיו 60 שנה למדינה, הבית הטבעי שלנו זה רשות השידור. רשות השידור לא מוציאה כסף להפקות בכלל, לא בבית אין לה ולא החוצה. עם תקציב של 730 מיליארד שקל, זה לא 15% מה שנאמר פה, זה 30 מיליון שקל סך הכל כולל הכל הכל הכל, זה פחות מ- 5%, 6%, זה כל הבעיה.

זה כבר מעשה עשוי, הרפורמה כבר עברה בחוק והמיקור חוץ - אם אוהבים את המילה או לא אוהבים, זה כבר יצא לדרך - - -

לא, אנחנו שומעים פה את המנגינה ואת הסמנטיקה.

בסדר, אבל אין לזה שום משמעות משום שאי אפשר להחזיר את הגלגל אחורנית אלא אם באמת נעשה איזה מהפיכה לאחור.

צריך לזכור שלא יתהפכו, שהגולם לא יקום על יוצרו, לעשות הפקות, לעשות יצירות.

אמרתי לך כבר בפעם הקודמת. לפני 4 חודשים לא היה לך דוב. עכשיו אתה כבר מתחיל להתווכח איתי על הכליות, על החלקים הפנימיים, אנחנו שלב שלב - - -

אילולא ראובן שלום פה יושב ראש ועדת הכספים של רשות השידור גם לא היו יוצאים 4 וחצי מיליון שקל בכלל על הפקות שנסחבות מ-2003. אז כדי להפיק את אותן יצירות, יש מועדים חשובים, צריך להתחיל לעשות את זה.

שאלה אחת שמטרידה אותי מאוד, האוצר הבטיח בישיבה הקודמת שהייתה שתוך חודשיים שלושה, תקן אותי אדוני השר, הוא יכין תוכנית של עידוד פרישה מרצון.

לא כתוב כך. כתוב ההנהלה תגיש תוכנית, האוצר לא מגיש תוכניות.

כתוב בפרוטוקול שהאוצר יגיש תוכנית לעידוד פרישה מרצון. תשבו איתנו עם הוועדים למשא ומתן.

איתי אתה יכול להתווכח על התוכן, איפה שמדובר בעובדים תעיר אותי בשתיים בלילה אני אגיד לך בדיוק מה סוכם. על העובדים אני זוכר כל מילה. ההנהלה תגיש לאוצר, זה הסיכום.

אני חושב שזה לא הוגן לבוא היום למנכ"ל רשות השידור ולהגיד לו מה נעשה עד עכשיו כשהוא חודשיים בתפקיד ומתוכם היה חודש מלחמה. אילו השר היה מגיש תוכנית מסודרת והיה פוגש את הוועדים, מציע לנו אותה, והיינו הולכים למשא ומתן, יכול להיות שכבר היינו מגיעים למשהו מסוים וחשוב מאוד להגיע עם תוכנית כזאת כדי שנוכל לצאת למשא ומתן.

תודה, פאני בבקשה.

אני טוענת שכל מהלך שיהיה שיהיה דו צדדי ולא חד צדדי. שהמנכ"ל יקבע פגישה עם הוועדים ולא יבטל, שתהיה התקדמות, גם העובדים דורשים לדעת מה קורה, הכל שמועות, הכל דיבורים, הכל סיפורים. אנחנו רוצים גם להתעדכן וגם לעדכן, מן הראוי שתהיה פגישה ושתהיה הידברות.

לפני הסיכום, מנכ"ל רשות השידור, בבקשה.

אני אחזור על דבר אחד שיהיה ברור ולא תהיינה פה אשליות, רק אחרי שוועדת הייעוץ תשב עם אנשים מוועדת ההתייעלות של הרשות שכבר יש אנשים שעובדים על העניין, נוכל לבוא לוועדת הכנסת, לוועדת הכלכלה ולומר: אחת שתיים שלוש ארבע. לפני כן – חבל על הזמן. במקביל אנחנו מתכוונים בשבועיים הקרובים להכניס גורם שיתחיל להיכנס למשא ומתן. אדם עם ניסיון רב בעבודה מול ההסתדרות, מול הממשלה, מול האוצר, ולהגיע לתנאי פרישה ראויים במקביל לעבודת חברת הייעוץ. זה ייקח זמן.

תוך כמה זמן יתחיל היועץ לעבוד?

הגורם יתחיל לעבוד להערכתי תוך שבועיים שלושה. שוב, אנחנו גוף מסודר ציבורי, אתה צריך להוציא מכרזים ואתה צריך אישור של ועד מנהל וחלק מהדברים אולי ועדת הכספים ואלו דברים שלוקחים זמן. זה דבר אחד. נקודה שנייה אני חייב לומר ולח"כים שלא נמצאים כאן, אפרופו על עמידה על החוק כן או לא. תזכורת, חלק מהאנשים אולי שכחו. ישנם ערוצים מסחריים שקוראים להם ערוץ 2 וערוץ 10 שאף אחד מהם לא עומד כרגע ברוח החוק,

לצערנו.

חלק מהם לא עובדים בכלל לפי מה שהחוק דורש מהם.

רק במכרז.

ועבור לך לעמידה על המחויבויות של החוק בסכומי הכסף שהם אמורים להוציא עבור הז'נר העילי או הפקות בכלל, ואנשים פה מגורמי הפקה יודעים מזה, ולמרות זאת, בשיתוף האוצר, בשיתוף הכנסת, הם לא מקבלים נזיפה, להיפך. האוצר עם הכנסת נותן להם מדי שנה עשרות מליוני שקלים על מנת שהם יחזיקו מעמד. אז בוא נשים את הדברים בפרופורציה וגם את זה כדאי לזכור.

חבל שלא היית פה לפני חודש, היית רואה מה שעשינו להם על ניידות המספרים ועל כל זה, כשהם לא עומדים בחוק אין הנחות לאף אחד.

אבל נתנו להם הקלות של עשרות מיליוני דולרים.

אני מציע, בואו נחקה את הדברים הטובים, בואו לא נחקה את הדברים הרעים. אז מה אתה אומר, כולם עוברים על החוק?

לא, אני אומר שישנה הבנה שלעיתים צריך לשכלל בין החוק לבין המציאות.

תודה רבה. אני מבקש קודם כל להודות לשר ולכל מי שהגיע לדיון החשוב הזה.

ממריץ גם.

הוא התחיל קצת בטונים גבוהים והוא הלך והסתדר והתיישר. זהו דיון חשוב, אני עדיין עומד מאחורי הדברים שלי שהשלבים הם איטיים, קיבלנו קצת הסברים גם מהשר, גם מהמנכ"ל. הרושם שלי, אדוני השר שהקצב הוא קצת איטי, ואני לא מדבר כרגע על דברים שהם בנפשנו או מה שנקרא שמדובר באנשים. יש עוד דברים, יש עוד אמצעים שאתם צריכים לטפל בהם אבל איך אומרים: הדברים שלך נאמנים עלי. אם אתה בא ואומר: אנחנו נפגשים בדצמבר עם תוכנית אחרי שוועד מנהל ממונה. אני רוצה רק להציע לך כחבר, בקדנציה הקודמת אתה ישבת פה ואני ישבתי שם.

נכון.

אני גם לא רוצה לצטט את הדברים שלך מהקדנציה קודמת, נזכרתי בהם אחר כך אבל נעזוב את זה. התליין הראשי של רשות השידור היה איתן כבל. כמו עורך דין שפעם מייצג את זה – הורג אותו, ומייצג את ההוא – הורג אותו. זה טבעי.

אני התנגדתי להקלות.

התנגדת להקלות אבל אם הייתי נותן בידך את רשות השידור לפני שנתיים – היית עושה מהם קציצות. אבל אלה החיים, זה בסדר. אולי בעזרת השם אני אהיה שר והדברים יהיו הפוכים. אבל אלה החיים וזה בסדר גמור ואנחנו לא אויבים. על כל פנים אדוני השר, אני קודם כל מודה לך גם על האינפורמציה וגם על ההגעה שלך ואדוני המנכ"ל, אני מאחל לך הצלחה. הוועדה לרשותכם. לא השתנה שום דבר מבחינתנו. היו ביקורות והייתי חייב להשמיע אותן ואני מרגיש מאוד נוח, אני חושב שמילאתי את תפקידי, גם כחבר כנסת וגם כיו"ר הוועדה. הוועדה עומדת לרשותכם, אם אתם צריכים משהו עוד לפני דצמבר, אני גם עומד לרשותך אדוני השר בכל זמן שתחפצו. אני רואה חשיבות גדולה מאוד בהבראת הרשות. אני רואה חשיבות מאוד גדולה ביציבות של הרשות ובשידור הציבורי, אני לא צריך לחזור על זה כל ישיבה. אני חושב שיש חשיבות גדולה מאוד לשידור הציבורי, ואני לרשותכם ומאחל לכם הצלחה, תודה רבה, הישיבה נעולה.

תודה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 14:00