PAGE
1
ועדת הכלכלה

30.10.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 87

מישיבת ועדת הכלכלה

שהתקיימה ביום שני, ח' בחשוון התשס"ז – 30 באוקטובר 2006 – בשעה 10:30

1. מצבו של ענף החקלאות בהיעדר העסקת עובדים זרים – הצעה לסדר היום של חבר הכנסת יורם מרציאנו


2. עובדים זרים לחקלאות – דיון ביוזמת חבר הכנסת רוברט אילטוב

חברי הוועדה: משה כחלון – היו"ר

רוברט אילטוב

גלעד ארדן

אבשלום וילן

יצחק וקנין

ישראל חסון

דוד טל

יורם מרציאנו

אורית נוקד

יוסי ישי, משנה למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שלום בן-משה, יחידת סמך עובדים זרים, משרד התמ"ת

אפרים כהן, משרד התמ"ת

עו"ד חנה מזור, משרד התמ"ת

נצ"מ אליהו אהרוני, קצין אג"מ מנהלת ההגירה, המשרד לביטחון הפנים

יגאל דוכן, המשרד לביטחון הפנים

הרן לבאות, משרד האוצר

חיים חדד, התאחדות חקלאי ישראל

יוסף בלייר, מזכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אברהם דניאל, איגוד מגדלי הפרחים

חנניה אזולאי, איגוד מגדלי הפרחים

דוד ברבי, איגוד מגדלי הפרחים

מאיר יפרח, מזכיר הארגון לחקלאות אורגנית, ארגון מגדלי הפירות

אברהם הראובני, אחראי על עובדים זרים בהתאחדות האיכרים בישראל

מטי גרינברג, ההסתדרות החדשה

יונתן רותם

עו"ד חגי השלגי, מייצג חקלאים מהערבה

לאה ורון

הדס דויטש


1. מצבו של ענף החקלאות בהיעדר העסקת עובדים זרים – הצעה לסדר היום של חבר הכנסת יורם מרציאנו

2. עובדים זרים לחקלאות – דיון ביוזמת חבר הכנסת רוברט אילטוב

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


ב-1 ביולי 2006 היו בישראל 23 אלף עובדים זרים בענף החקלאות, 22 אלף מהם חוקיים ואלף לא חוקיים. אנו רואים גם מהנתונים שאחת הבעיות הקשות של ענף החקלאות, וחבל שהמנכ"לית לא פה, היא שאין תכנון לטווח ארוך של מכסות לעובדים זרים. תמיד יש תכנון לשנה, וזה מקשה מאוד, לטעמי.


אנו גם לא רואים עידוד של הממשלה להחליף את העובדים הזרים בישראלים, לא רואים תוכניות ותמריצים של הממשלה. כפי שזה נראה, בלי התערבות משמעותית מהממשלה, המצוקה הזאת תמשיך לשהות במחוזותיכם.


אתן את הבמה לשני המציעים. ניתן לחבר הכנסת אילטוב להתחיל, כי הוא הצטרף להצעה שלך.

הוא לא המציע, אך ניתן לו את הכבוד.

נפגשתי עם נציגי החקלאים שזעקו, וטענותיהם היו שהמאבק, שהממשלה רוצה שהמובטלים יעבדו בחקלאות, זה פוגע להם בפרנסתם, האנשים לא רוצים ללכת לעבוד בחקלאות, ולכן יש בעיה של קווטות לעובדים זרים. לכן הם טוענים שיורד להם נפח הייצור והייצוא, ולכן אלה שנותנים שירות שהוא נותן שירותים לענף, לאו דווקא שירות ישיר, אבל מלגזנים, נהגים וכו', שיכולים להתווסף כתקנים וכוח אדם נוסף ולפתח את הנושא, גם זה פוגע.


לכן ביקשתי להעלות פה את הנושאים, כי לא היה הצד הממשלתי, וחשוב שנשמע אותם פה, בוועדת הכלכלה.

חבר הכנסת מרציאנו, תיקנו אותי וכתבו לי שאילטוב פנה ב-5 ביולי ומרציאנו ב-12 ביולי.

אני שמח מאוד על עצם קיום הדיון הזה היום. אחת מאבני היסוד של מדינת ישראל היא החקלאות, ולצערי, בשנים האחרונות יש משבר עמוק בענף החקלאות כתוצאה ממדיניות שגויה, בעיקר של האוצר, שמישהו פה החליט שצריך לחסל את רמת האבטלה במדינת ישראל, ואני תומך בזה. אסור שתהיה אבטלה וצריך שיהיו ידיים עובדות בקרב הציבור הישראלי, אבל אנו לא רואים את המתנדבים שהולכים לערבה ולצפון והולכים לקטוף את פרי ההדר, ולכן מי שנפגע הוא החקלאי. יש לזכור שאחד הדברים שמהם מדינת ישראל מתקיימת הוא ענף החקלאות. אנו מייצאים 1.1 מיליארד דולר בשנה. אם היינו מגדילים את כמות העובדים הזרים, היינו מכפילים אולי את כמות הייצוא.


הממשלה אישרה 26 אלף עובדים. בפועל רק לפני חודשיים-שלושה אנו מתקרבים אולי למספר הזה, ועדיין אנו לא סביב המספרים האלה וחסרים אלף או 1,500 עובדים לטובת החקלאות. אנו יודעים על מספר של כ-25 אלף עובדים. אנו לא עומדים במכסה שהקצתה הממשלה, ובכלל על-פי הנתונים שיש בידי החקלאים אנו מדברים על מצב שבו אנו צריכים 42 אלף עובדים ולא 26 אלף עובדים, אבל יש לנו שר חקלאות שמכיר את העניין, פעיל בנושא, והגיע להסדר.

עלינו כחברי הכנסת לסייע לאותו שר חקלאות שמאוד רוצה בהצלחת החקלאים, ולא מצליח להגיע עם האוצר למספרים שכולם היו רוצים, ואני חושב שגם בדיון שקיימנו במליאת הכנסת כל חברי הכנסת שהשתתפו בדיון היו תמימי דעים לגבי הנושא ולגבי המצוקה הקשה ולגבי המספרים שלא מגיעים למה שהיינו רוצים, לכן ביקשתי להעביר את זה לדיון בוועדת הכלכלה.

אני יודע שלפני כשלושה חודשים התקיים דיון בוועדת הכספים, ולכן החליט האוצר

להעביר עוד 4,000 או 3,000 עובדים, אם איני טועה- -

להשלים את המכסה שאישרה הממשלה.

אני גם יודע שקמה ועדה בין-משרדית של גבי מימון, של מפקד משטרת ההגירה, של עו"ד מוסקוביץ, שהיתה אמורה לתת תשובות בעניין הזה.

היום זה מונח לפתחה של ועדת הכלכלה, והיא חייבת לתת פתרון, כי אנו נמצאים כמעט בקטסטרופה מהבחינה הזאת. יש פה חבר הכנסת וקנין, שבא מהצפון. אנו אחרי מלחמה בצפון, אנו יודעים מה קורה במושבי הצפון, אנו יודעים איזו עזיבה היתה שם של עובדים שברחו כתוצאה ממה שהיה שם. אם לא נשקם את הצפון, ולא רק בדיבורים, ולא נעבה את הדרום ולא נעבה את המרכז, נמצא את עצמנו בשנה הבאה במצב קטסטרופלי מבחינת החקלאות. לכן אני קורא היום מפה שוועדת הכלכלה תאמץ הצעה לקרוא להוסיף תוספת מיידית של עוד 5,000 עובדים זרים לענף החקלאות מעבר למכסה שהחליטה הממשלה, ואני יודע ששר החקלאות תומך בזה.


הבעיה היא פקידי האוצר שהחליטו להוריד את רף האבטלה. אם אדע שעובדים במדינת ישראל רוצים לעבוד בחקלאות, אהיה יותר משמח. היות שלא זה המצב, מוטלת עלינו האחריות בעניין זה ואני קורא לממש מהר את 5,000 העובדים שחסרים לחקלאות כיום.

בבסיס ההצעה של האוצר בזמנו, שהם גרמו לכך שכל מי שמעסיק עובדים זרים צריך לשלם אגרה, היה הנושא שרצו להשוות את שכר העובדים הזרים לשכר שמשולם לעובדים הישראלים. ייתכן מאוד שבענפים מסוימים כמו בנייה – לא בדקתי עד תום - זה העלה את השכר בענף הבנייה, למשל, אבל בענף החקלאות כנראה שאנו אשמים, לא חינכנו דור של אנשים שיעבדו בחקלאות, וקשה מאוד לראות ישראלים שיעבדו בחקלאות. לכן נוצר מצב אבסורדי, שחקלאים משקיעים המון כסף במטעים ובכל מיני חממות, ואתה רואה שפעמים רבות הפרי נופל, אתה יכול לראות את זה בכל מיני מקומות כמו מעלה החמישה, למשל.

היום התפוקה של תאילנדים, למשל, הגם שמשלמים להם חצי ממה שמשלמים לישראלים, היא עדיין פי שניים מאשר של הישראלים, כך שבסך הכל הם עולים עדיין רבע, והחקלאים צריכים את זה גם לייצוא, שזה מטבע קשה, וגם האנשים האלה הקימו משק בישראל, והם צריכים לקטוף את הפירות, תרתי משמע, ואנו מונעים את זה מהם. בגזרה הצרה הזאת של החקלאים צריך לאפשר להם את כוח האדם הדרוש כדי שלא ייווצר מצב שפירות יקמלו על העץ.

אני מדבר כחקלאי כרגע. יש פה טעות, שאם נלך על-פי הקו הזה, נחטיא את המטרה. אני לא חושב שזה דור שלא רוצה לעבוד בחקלאות. אני זוכר את עצמי בשנים שהיה לנו עשרה דונם מטע, יכולנו להתגבר עליו כך שלקחנו עובד אחד לכמה שעות ומסיימים את הקטיף. היום אם אני לוקח את סדר גודל החקלאים שהיו לפני 20 ו-30 שנה, אנו יורדים אפילו לא לרבע מכמות החקלאים, כלומר מה שיש היום, שיש חקלאי שיש לו 200 דונם חממות ו-30 דונם חממות, זה לא מה שהיה פעם, ואין בררה במסגרת כזאת לטפל בכל המערכת החקלאית אלא רק על-ידי עובדים זרים. כשהיו לי עשרה דונם, יכולתי להתגבר עליהם עם המשפחה שלי בלי בעיות בתקופת העונה שהיא קריטית. היום הפתרון היחיד לעבודה בחקלאות הם העובדים התאילנדים, וזה גם הוכחה שהתאילנדים הם יותר מכל העובדים הזרים שיש.


בשנים האחרונות ענף החקלאות קיבל תשומת לב מרבית. אם כל הענפים קוצצו, הענף הזה לא קוצץ, אך לצערנו הרב, האוצר הולך על-פי כיוון מסוים, ואני שותף לדיונים, והדיונים מראים כיוון אחד – מה שפחות עובדים זרים במדינת ישראל. בנושא החקלאות זה יכול להפיל את כל הענף הזה ולהביא אותנו למצב שלא מה שאנו רואים היום בשווקים, שאנו נכנסים לשוק הכרמל, לכל סופר, ורואים את כל התוצרת החקלאית, שזה מעשה ידיהם של החקלאים. המדינה שלנו נתברכה בדבר הזה. אם אנו, חלילה וחס, לא ניקח את הדברים הללו לתשומת לבנו, זה עלול להביא אותנו למצב בלתי-הפיך, שחקלאים מסוימים ירימו ידיים ויפסיקו לגדל, ופחות משליש מהחקלאים מעבדים את האדמות, והתוצאה היא של אין ידיים עובדות, ואין במה להחליף. הפלסטינים – ניסינו את זה. הניסיון מוכיח שהעובדים הזרים זה הדבר הטוב ביותר בחקלאות.


המגמה צריכה להיות שיגדילו את המכסה. הלוואי שנגיע ל-26 אלף, קודם כל. גם היום אנו לא מגיעים ל-26 אלף. המכסה הזאת היא לא בשנה האחרונה, כבר לפני ארבע שנים מאושרת, המכסה של 26 אלף, ואיני זוכר מתי הגענו ל-26 אלף. גם עכשיו, בחודשים האחרונים, לאחר לחץ שלנו, ואחרי שניהלנו מאבקים, אני אישית, ויכוחים קשים מאוד עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ואמרתי לו שכל המערכת הזאת מתמוטטת, לא יעלה על הדעת שאנו עומדים על 22 אלף עובדים, כאשר יש עוד 4,000 במכסה שאינכם נותנים לנו להביא אותם. יש בעיה בדבר הזה.


המגמה היא שאנו מגיעים היום לקרוב ל-25 אלף עובדים, איני יודע את המספר המדויק, אך הענף הזה, אם יש לנו משהו להתפאר בו במדינת ישראל, זה ענף החקלאות. אין עוד מדינה שמייצרת כך, וזה בזכות אנשים חרוצים שעובדים. כוח העבודה התאילנדי מוכיח את עצמו. אני מצטרף לבקשה של חבר הכנסת מרציאנו, אבל לא ל-40 אלף. בואו נדבר על מספרים ריאליים.

לא על זה דיברתי.

חבר הכנסת מרציאנו הציע שהוועדה תקבל החלטה לצאת בקריאה למשרד האוצר, למשרד ראש הממשלה לתגבר בעוד 5,000 מכסות.

לא צריך לנקוב פה במספר, לטעמי. יש פה מנכ"ל משרד החקלאות. הבקשות מונחות בפניהם.

המספר של 5,000 - לא חלמתי עליו בלילה.

אולי אתה צודק. כדאי לנו לתת את הכיוון, ולתת לאנשי המשרדים לעשות את עבודתם. בכל אופן, אני תומך.

הנושא הזה מידיין כמה שנים. היו שלושה דיונים בוועדת הכספים בקיץ האחרון והיו סיכומים. הפער בין ה-22 אלף ל-26, שעוד לא אישרה הממשלה, מקורו בוויכוחים עם משרדי הממשלה לגבי איך סופרים. השורה התחתונה היא שבמקום שבמשקים החקלאיים יהיו 26 אלף עובדים, יש 23 אלף. חבר הכנסת ליצמן קיים מעקבים ודיונים, נשמע מהם את המספרים.


מבחינת מדיניות מקרו-כלכלית, צודקת הממשלה, שהיא רוצה להוריד למינימום את כמות העובדים הזרים, כי הלחץ של כמות העובדים הזרים בארץ מוריד את השכר, כולל תשלומים מתחת לשכר המינימום, ומעלה את אחוז האבטלה, בעיקר בקרב אנשים חסרי-השכלה. הבעיה היא שבחקלאות הישראלית, שאם מדברים על כ-200 אלף עובדים זרים, אנו מדברים על חקלאות בסדר גודל של 12%. יחסית לשאר הענפים אין פה תחלופה. את רוב העבודות האלה עבדו בעבר הפלסטינים, מאז ששת הימים. מי שמציע להתחלף עם עובדים ישראליים הוא מציע לעשות שינוי מבני של החקלאות הישראלית. יכול להיות שנגיע לשינוי הזה, אך עד שנגיע צריך לתת תשובות, ופה זה כל פעם נופל, כי ברגע שאתה נמצא בענפים עתירי עבודה כמו פרחים, ירקות, אין לך פתרון. אלה אנשים שלא נשארים פה, ובמחזוריות גבוהה הם חוזרים. ברוב המקרים התנאים סבירים, והכל מתנהל כראוי.


לכן, לדעתי, בטווח הארוך יכול להיות – אני רואה פה חקלאים ישראליים שמקימים חוות באפריקה ובכל מיני מקומות, ששם יש הרבה עבודה, יכול להיות שזה יהיה התהליך, אך עד שנגיע למיצוי התהליך יש לתת תשובות. הבעיות הן של מושבניק והוא מתמוטט. יש לו בדרך-כלל שלושה-ארבעה ילדים בבית, וקורות טרגדיות אנושיות קשות. את הוויכוח המקרו-כלכלי אני מוכן לנהל, ואני אפילו בעמדת האוצר ברמה העקרונית לטווח הארוך, אך בינתיים צריך לתת תשובות. אני לא יודע אם כדי להגיע ל-26 צריך להגיד 30, שיירד ל-26. היו דיונים, איפה זה עומד עכשיו?

יושבים פה הפקידים המקצועיים. נתונים; ב-2003 היו כ-82 אלף היתרים ללא ענף הסיעוד, כי הוא מחוץ למכסה. היום, על-פי החלטת ממשלה ב-2007, נעמוד על 38 אלף היתרים, מתוכם 26 אלף לחקלאות ו-12 אלף לבניין, כלומר ענף החקלאות משנת 2003-2002 נשאר. הסיבה היא שישראלים לא הלכו לעבוד בחקלאות, ולכן לפי כל הגורמים המקצועיים חייב את ההיתרים האלה. נכון מה שאמר חבר הכנסת וילן, היתה בעיה לקיום החלטת הממשלה ב-2006, והיו ויכוחים, 23, 24 אלף, ולכן בפגישה עם כל הגורמים המקצועיים, עם יוסי ישי, התקבלה החלטה למרות שמדובר על ברחנים, כי ראינו בענף החקלאות ענף ייחודי. זה לא בניין שיכול להמתין, אלא צריך מייד את העובדים בשטח, ולכן קיבלנו החלטה של כל הגורמים המקצועיים, כולל משרד האוצר, למרות שהשמים סגורים, לאפשר כניסתם של עוד 3,000 עובדים בחקלאות כדי להשלים את המכסה ל-26 אלף. ההחלטה היתה לפני חודשיים.


נכון שבענף החקלאות תמיד יחסרו עובדים, וזה בתיאום עם יוסי ישי, יש ענפים עונתיים, ואי-אפשר לקבוע מכסה לענף מסוים, ויחזיק עובדים זרים 4,000, כשיש לו עבודה שלושה-ארבעה חודשים. אנו פועלים על העברת עובדים כדי לתת מענה לכל ענף בתקופה העונתית שלו. יש מה לעשות, אך לדעתי, המצב הרבה יותר טוב ממה שהיה.

ההקצאה המאושרת כרגע היא 25,884. בפועל נמצאים פה בארץ 23,957, זה נכון לאתמול. עתידים להגיע עוד 1,506. סך הכל זה 25,463.

יש כרגע 421 עובדים שאין להם דרישה, כדי להשלים את המכסה, מה שמאושרת.

אמרת שיש 25,884 הקצאה. את ההקצאה, אגב, לא משרד הפנים קובע. כל בקשה של משרד החקלאות על-פי הקצאות היא 25,884.

מ-1 באוגוסט היתה יציאה מאסיבית של עובדים החוצה. היציאה עד לנקודת הזמן של יום חמישי האחרון – 1,704 עובדים. חילקתי אותם לפי שנתונים – כמה זמן הם שוהים בארץ. עד ארבע שנים, שזה לא המכסה המקסימלית, יש 925 איש, אז נשאלת השאלה, מדוע הם אמורים לצאת, כי יש להם עוד שנת עבודה.


הגיעו נכון לעכשיו 350 משתלמים לערבה, והם לא נספרים במניין העובדים. עד סוף חודש נובמבר עתידים להגיע עוד כ-97 איש, קרי סדר גודל של 450 איש משתלמים בערבה שנמצאים. אלה הנתונים היבשים. אני בכוונה לא אומר "עובדים זרים". הם באים לשנה שלמה, אף אחד לא סופר אותם. אלה עובדים בפועל, אף אחד לא משלם עליהם.


אנו סיימנו את משימתנו בעניין הזה, כולל זה שהתבקשנו על-ידי חבר הכנסת ליצמן בוועדת הכספים לעמוד ב-3,000 איש השלמה – גם את זה גמרנו. מבחינת הנתונים, אנו מיושרים.

ראינו את נציגי המושבים, נציגי החקלאים שמלינים על העניין. משהו פה לא מסתדר.

ההקצאה היא 26 אלף ועוד 300 לגוש קטיף, שמתוכם ניצלנו כמעט שני שלישים, וברגע שחקלאי מגוש קטיף אומר שהוא מוכן, הוא מקבל הקצאה - אני מתכוון לאלה שיצאו מגוש קטיף.


שנת 2007 היא שנת מפנה במובן זה שאנו הולכים לשיטת העסקה חדשה, ועשינו עבודה בחצי השנה האחרונה עם משרד החקלאות. הגענו אתם להבנות רבות, תוך כדי צוותים משותפים שיבחנו גם את ההקצאות ואת הענפים השונים. אני חושב ש-2007 היא שנה שתיתן נתונים בהירים הרבה יותר גם למשרד החקלאות וגם לנו. אם נגיע במשותף למסקנה שהמספר 26 אלף עובדים זרים, שכרגע מוסכם על משרד החקלאות ועל שר החקלאות, יהיה מספר שצריך יהיה להגדיל אותו, גם אנו נמליץ למשרד האוצר להגדילו.


הממשלה אישרה, יש היום כ-7,500 פלסטינים שעובדים בחקלאות, מתוכם אישור שהיה לפני כחודש ש-3,000 עובדים זרים למסיק הזיתים, שאמור להסתיים בנובמבר, זו העונה הבוערת. יש בכוונתנו לפנות למתאם ולהשאיר את 3,000 העובדים הפלסטינים, שיישארו בחקלאות. כל מה שאני אומר כרגע לא בא לסתור את הניתוח המקצועי של משרד החקלאות, שצריך 40 אלף עובדים זרים. אני רק נותן תמונת מצב של 2007, וכדי שנוכל לעבוד בצורה מסודרת עם משרד החקלאות, גם לא נראה לי מעשי, שהממשלה החליטה לא מזמן על ה-26 אלף בהסכמה עם משרד החקלאות, שמישהו יאשר. אני מסמן כיוון, שאם במהלך 2007 בעבודה המשותפת שנעשה עם משרד החקלאות, שגם הוא בוחן הקצאות שהוא עושה לכל מיני ענפים- -

העבודה שלך עם משרד החקלאות, על-פי אילו הנחות עבודה אתה עושה אותה – על-פי הנחות מצב קיים, מצב רצוי?

גם לי יש שאלה; האם אתה לא סבור שנכון יותר לקבל את ההצעה הזאת, להגדיל את זה ב-5,000 איש, כלומר תוך כדי תנועה, ונמשיך לבחון את זה לאורך זמן. אם אתם בינתיים תגלו שצריך 7,000, ודאי צמצמנו את הנזק. אם תחליטו שצריך רק 4,000, אפשר לתקן את זה.

לא בסמכותי לתת תשובה לעניין הזה. במסמך שהפיצו התאגדות חקלאי ישראל, מסמך מכובד ומפורט, בעמוד האחרון- -

לא ראינו אותו.

בעמוד האחרון יש המלצה מצוינת, שאני מוכן לאמץ אותה, והיא אומרת לעשות לינקייג' בין מספר העובדים הזרים לבין העסקה של עובדים ישראליים. אני מוכן לאמץ אותה ולבחון אותה בצוותים שוטפים עם משרד החקלאות.

איני מצליח להבין מהן הנחות העבודה. איני יודע איך אפשר לנהל עסק, כשאתה עובד – מבחינתי, זה אמצעי ייצור, העובדים הזרים. כשאמצעי הייצור שלך הם תמיד בנקודת פיק, אין לך מרחב גמישות, אתה לא יכול להתקדם. הייתי שנים ארוכות לולן, פלאח, פרדסן, וגמרתי את זה לפני 15 שנה. אם תגידי לי שאת יודעת להביא לקיבוץ כלשהו את בני הקיבוץ שיעבדו באותם דברים שעבדתי בהם, אני אתך.


אנו נמצאים בתהליך מתמשך, אנו מסרסים את פיתוח החקלאות באמצעות ישיבה על גורמי הייצור האלה. אני מזמין את כולכם לעמק יזרעאל, לראש פינה, לאזור הצפון, ותראו את אלפי הדונמים שנמכרים. ליד קיבוץ שריד, החווה היפה נמכרה – אנו אומרים: אני לוקח את אמצעי הייצור האלה והופך אותם לקשים לתפעול, אתה לא נכנס לעסק. סע למקומות שבהם הם יכולים להגדיל בהמון, והם יושבים על התקרה הזאת.

אני שואל את עצמי, מה זה האמצעי שנקרא חקלאות, מבחינתי. כשאני רואה שמכרו בשנה ומשהו האחרונות קרוב ל-5,000 דונם בעמק יזרעאל, זה מטורף. לא הייתי שם את האצבע, ובמקרו-כלכלה, כמו שאני לא מגביל ייבוא מסין - כך אני רואה את הדברים, אני לא שואל את עצמי למה 20 מפעלים נסגרים. הייבוא מסין גורם לאבטלה קצת יותר מאשר עוד 3,000 גורמי ייצור כאלה, שיכולים להבטיח לי את מה שיכולים להבטיח לי. כל מי שמנפנף בזה מול אבטלה, אין לי ספק שאפשר לענות לו ברמה העובדתית, שזה לא הולך לכיוון הזה, כנראה. לכן צריך לפתוח לכיוון החקלאות כמה שאפשר ולהציל את מה שאפשר.

חבר הכנסת מרציאנו הציע שהוועדה תצא בקריאה לגורמים הרלוונטיים להגדיל בעוד 5,000 מכסות. אתה בעד?

ודאי.

אגב, שמעתי את נציגת ההסתדרות בדיאלוג שלך עם חבר הכנסת חסון. צריך לזכור שכל עובד זר - סובב אותו ארבעה עובדים מקומיים.

אנו לא מתנגדים לזה.

יש לי 240 דונם פרחים. המכסה של הממשלה של 26 אלף עובדים זה דבר שאינו מספיק. ההקצאה עגומה. משרד החקלאות בהקצאה שלו אומר: מגדל גדול, נקצץ ממנו כ-50% מהעובדים, ומהקטן נקצץ רק כ-30%. מאידך, משרד החקלאות אומר – איך נגדיל את הייצוא. הדברים האלה לא משתלבים יחד.


החקלאי קם בבוקר עם כאב ראש, כי זה לא רק זה. אני שמעתי שהמדינה הגיעה להבנה ש-26 אלף עובדים ישראליים אין. אם הגעתם למסקנה הזאת, למה להטיל עלינו מס מעסיקים? אם אתם יודעים שאין ישראליים שמוכנים לעבוד בחקלאות, החלק השני מיותר לחלוטין. זה לא יכול ללכת יחד.


בנושא ההקצאה, אנו מתמודדים במצב בלתי-אפשרי. אתם גורמים לכך בהחלטות האלה שנעשה כל בוקר עברות על-פי החוק – נעסיק עובדים לא חוקיים.

כמה היום הענף שלכם זקוק למכסות, מעבר למה שיש לכם?

מכיוון שענף החקלאות הוא ברובו אינטנסיבי, יש פה ענפים אינטנסיביים שעובדים 12 חודשים מלאים. אולי בהדרים ובפירות יש תחלופה. אני היום לא יכול לתכנן את המשק שלי, אני לא יכול לגדול. להערכתי, 5,000 עובדים שמדברים עליהם כתוספת, זה עדין מאוד. אני תומך בעמדת משרד החקלאות, שמדבר על 40 אלף עובדים, כלומר עוד 14 אלף.

השתפר המצב מהמצוקות שהיו קודם, שבכלל לא דיברו אתנו – תמיד החזיקו 4,000 ו-5,000 עובדים, מצבנו היה קשה הרבה יותר.

אני מרגיש שחברי הכנסת מייצגים אותנו בבעיות, והם צריכים לעשות את ההחלטות. החקלאות צריכה היום את ה-4,000, 5,000 כדי להשלים, לפי נתוני משרד החקלאות, את כמות העובדים. בענף הירקות אנו עובדים כל השנה. חלק מהבעיה, אנו מספקים תוצרת טובה, איכותית. אתם רוצים שנעשה ייבוא? אני מקבל את המספר 5,000, שדרוש לנו, אני חושב שאחרי שיאשרו את ה-4,000, 5,000 גם לפי ההצעה של משרד החקלאות וגם לפי ההצעה של הוועדה פה שתמליץ, נבחן. אני חושב שהחוסר הזה גורם לדברים שליליים במערכת. המערכת השתפרה, יש הבנה רבה יותר, ועם האווירה הזאת אנו יכולים להתקדם.

אנו לא מרגישים את זה. אצלי קיצצו, בשרי.

המחסור הודגם פה בכל מיני הערות ביניים. נוצר מצב מלאכותי שאנו צריכים עובדים, והממשלה לא מאפשרת את מספר העובדים שהיא בעצמה יודעת שאנו צריכים. אחרי שמקצים, אנו בנובמבר 2006, זאת הפעם הראשונה שאנו מתקרבים למספר שהוקצה לפני שלוש שנים. כל היתר, אנו עושים מאמצים עצומים כדי להתגבר על המחסור. אם תתקבל פה ההצעה של להתקדם לכיוון המספר הנכון של 5,000 עובדים, נברך על זה. אני כבר אומר לך שנבקש עוד.

נכון שאנו מתקרבים למכסת העובדים, עדיין חסרים לנו עובדים היום בחקלאות, ולא מתכוונים לתת לנו אותם. ה-600 או ה-700 עובדים שחסרים, הם לפעמים ה-50% במשק מסוים, ואני חייב לומר שהחברים, בחודשים האחרונים עשו עבודה מצוינת בתקשורת שלנו אתם, אך יש גורמים מעליהם שלא מאפשרים להם גמישות בנושא. מבחינת כמות העובדים, אני מבקש להשלים את זה ל-26 אלף.


יש נושא המאגר, כשאין עובדים במאגר. גם כשאתה לוקח עובד מהמאגר, סביר להניח שהוא לא יישאר אצלך אחרי שבוע-שבועיים. מאגר זה מישהו שנמצא בכלא, שנתפס, ואתה צריך לקחת אותו. בעניין הזה אני מבקש שתצא פה הצהרה, שישלימו את מכסת העובדים, ואני מדגיש שיש מקרים שזה 100% מהעובדים.


הצורך שלנו בחקלאות הוא ב-43 אלף עובדים. אנו מתייעלים עם העובדים שלנו וגולשים לשעות נוספות רק כדי לנצל מקסימום את העובדים. אם ועדת הכלכלה תצא בהצהרה שהחוסר המיידי לחקלאות הוא 500 עובדים, אני חושב שהצעה כזאת יכולה לשפר את המעמד שלנו ולתת לנו אופק לשקם את המשקים.

לצערי הרב, חברי הכנסת שטענו את הטענה ששכר המינימום של החקלאות מוריד את השכר במשק, זה נשמע לי מגוחך. חקלאי לא משלם שכר מינימום אלא הרבה יותר מכך. מעבר לשכר המינימום שהוא מחויב לשלם, הוא משלם את האחוזים למס הכנסה ואת כל ההוצאות האחרות. בסך הכל אנו מדברים על 26 אלף עובדים. מדינת ישראל – יותר מ-50% מהעובדים שלה, משלמת להם שכר מינימום. איפה כל האנשים שמקבלים שכר מינימום?

הסיפור של להפחית את האבטלה, משמעותה לשפוך את התינוק עם המים. לא יהיו עובדים זרים, לא יהיו חקלאים ישראליים. המכסות קוצצו מהשנה שעברה לפחות לחלק מהענפים, יש אזורים שלמים במדינה הזאת שהרטוריקה כבר נמאסה – נתמוך בנגב, לא נתמוך בנגב, אזורים שלמים שתלויים בחקלאות. לא כל המדינה היא הי-טק באזור המרכז, ואנשים בערבה יסגרו משקים שמייצאים למדינת ישראל 3, 4, 5, 10 מיליון יורו בשנה. המשקים ייסגרו בנובמבר ובדצמבר. אין להם עובדים. הסטטיסטיקה, אמר פעם סטטיסטיקאי מוכשר מאוד, זה השקר הכי גדול. אני יכול לעשות מה שאני רוצה אתה. בסופו של יום יש סטטיסטיקה, אין עובדים. אחר-כך נסביר הסברים לכולם, כשתהיה שם הפיכה, או כשיסגרו כבישים או כשיעשו שביתות רעב. אין עובדים.

אני שנתיים פה רץ לכנסת, צריך לתת לליצמן נשיקה. שנתיים אני רץ, אני עם 7 עובדים ומגיעים לי 16. לצערי, המפלגה שלי לא עזרה לי. מאז שהמערך נפל, החקלאות מידרדרת מיום ליום...

אחד ברח לי, ולא מזכים אותי עליו כבר שנתיים. יש לי בניצני עוז, שני מטרים ממני, שעזרו לי כשלא היו לי עובדים, אני צריך לנייד. אני רוצה לגזום, אני מבקש לייחד לנו את האזורים, שנהיה יחד, נוכל לנייד. אנשים מקבלים קנסות, תקלו עלינו.

לבנו עם החקלאים ועם החקלאות. בימים קשים של עיצומים אנו בוועדת חריגים, הדלתות שלנו פתוחות, אנו לא מעכבים את העובדים הזרים שיגיעו, ודוכן יודע את זה.

אני מבקשת מהוועדה הנכבדת הזאת לאפשר את מה שצריך לאפשר כדי שהחקלאות תתקיים, אבל לא לשכוח את העובדים הישראליים. לא לוותר על העובדים הקיימים, ואולי כך נוריד את האבטלה.

לגבי מה שהציג פה דוכן, יש 1,506 הרשאות שלא מנוצלות. אפשרתם להביא את העובדים, וזה לא מנוצל. איך אפשר לשפר את המצב?

בעשור האחרון השחיקה ברווחיות בחקלאות נעה בין 2% ל-2.5%. כדי לשרוד בחקלאות כזאת צריך לגדול. אם לפני עשור 6-5 דונם חממות היו פרנסה למשפחה, היום 30 דונם חממות זה בקושי פרנסה למשפחה. כל הקטנים, תזכרו, היו לפני עשור 40 אלף חקלאים עצמאיים, נותרו היום פחות מ-20 אלף.


למרות כל זאת הייצור גדל ב-25% והייצוא גדל ב-65%. בחקלאות יש מערכת נורמטיבית מדויקת, הצורך הנורמטיבי כדי להשביע את הצרכים ותשומת העבודה בחקלאות – 43 אלף עובדים. הממשלה החליטה – 26 אלף עובדים, לכן אנו כפקידים צריכים לעשות כל מיני תרגילים חשבוניים, כמו שנאמר, שאנו מקצצים את הגדולים – קודם כל, מורידים לכולם 30%.


החקלאי ברוב המקרים נדרש לקבל החלטה כל בוקר, מהו סדר העדיפות בקטיף, על איזו חלקה הוא מוותר. הוא חייב לתכנן על יותר, אבל הוא חייב לתכנן איזו חלקה הוא לא קוטף.


26 אלף עובדים תאילנדים בחקלאות מניעים 240 אלף עובדים. בחקלאות מועסקים כ-72 עד 74 אלף עובדים ישירים בחקלאות, מתוכם רק 26 אלף עובדים זרים.


בנוסף, יש פה מעגל שני של תשומות ושיווקים של 170 אלף עובדים נוספים, כך שבניגוד לטענה כאילו עובד זר בא במקומו של עובד ישראלי, אם לא יהיה עובד זר בקטיף, לא יהיו 240 אלף עובדים ישראליים. לכן העובדים הזרים תורמים ליצירת מקומות העבודה ולא להפך.


בשנה האחרונה נעשה מאמץ אדיר, ואנו רואים את התוצאות, גם של אפרים והצוות שלו וגם של שלום – אין ספק שיש פה שינוי דרסטי, והם עושים ככל יכולתם. הפעולה הראשונה שצריך לעשות ולהמשיך, וגם שם נעשה צעד אדיר בעניין – להשלים את איוש 25 אלף עובדים. חקלאים מחזיקים היום קרוב ל-26 אלף היתרים, ובפועל קיימים פחות עובדים. יגאל אמר כאן: 1,500 בדרך, נותרו עוד 500-400, גם אותם צריך להאיץ.


הנושא השני, צריך להיכנס לדיון רציני, אחרי שמסירים את כל ההתנגדויות שאמרתי קודם, איך מגדילים את המכסה. אנו רואים תופעה מבורכת – אחרי הצמצום במספר העוסקים, יש חבר'ה חדשים שנכנסים. יש בנים שנכנסים, והם מרימים משק, 40-30 דונם. אדם כזה שמתחיל פעולה כזאת, וכל מה שאני יכול לתת לו זה שניים-שלושה עובדים, אחרי שנתיים אני בפשיטת רגל. התרומה של העובדים הזרים ביצירת מקומות עבודה לישראלים היא רבה.

מר ישי, אתם כמשרד החקלאות עושים משהו כדי לגייס עובדים ישראליים לחקלאות?

72 אלף עובדים מועסקים ישירים בחקלאות, רק 26 אלף מתוכם הם עובדים זרים, בכל בתי האריזה העובדים הזרים מרוכזים בפעילות ידועה וברורה – הקטיף והאסיף. זאת עבודה מתישה. כולנו יכולים לקטוף שלוש שעות, החוכמה היא לעשות את זה באופן אינטנסיבי.

אם יש הטבות לישראליים באילת, שייתנו את ההטבות לישראלים בחקלאות בערבה ובמקומות אחרים. אני חושב שלפחות אחד או קצת יותר יגיעו לחקלאות, יקבלו את ההטבות שיש לעובדים באילת במלונאות. למה לא נותנים את ההטבות האלה לישראלים? אולי יבואו. תנו צ'אנס.

גם אנו חושבים כך.

בשיטת ההעסקה החדשה סוגיית הניוד תיפתר.

אני מבקש להודות לחברי הכנסת מרציאנו ואילטוב על ההצעה, אני מודה לאורחים שהגיעו. יש כמעט תמימות דעים, שהחקלאות זקוקה ל-43 אלף עובדים, גבולות ה-40 אלף. נבצר מבינתי, מדוע השר והמשרד לא נאבקים כדי לקבל את ה-43, וכולנו מכירים את המערכות ויודעים שיש פער בין הרצוי למצוי.


אני מופתע, כחוט השני עברה ההסכמה על מספר העובדים שצריכים, את חשיבות החקלאות מיותר לציין. אני מציע לוועדה לקבל את ההמלצה של חבר הכנסת מרציאנו ולצאת בקריאה לשר האוצר, לממשלה ולמנכ"ל משרד ראש הממשלה לאשר עוד 5,000 מכסות לחקלאות, שזה יפתור חלק מהבעיה. אבשלום וילן מוכן להוביל את זה, ננסה לקיים פגישה עם משרד האוצר, עם הגורמים המחליטים, ונביע בפניהם את בקשתנו.

הפער בין הדרישה לבין מה שרוצים זה 17 אלף. אני מציע לחתוך באמצע.

אולי הוועדה תכניס בהחלטה שנושא החקלאות הוא אחד הנושאים האסטרטגיים של מדינת ישראל, ההתיישבות והחיבור לקרקע, וכך נכניס את זה לתחומי העיסוק של ליברמן, והוא יפתור את זה...

חבר הכנסת מרציאנו אמר בתחילת הדיון שיש לו בסיס למספר הזה. אני מבקש לקבל את ההחלטה הזאת על דעת החברים, ונוציא את הקריאה הזאת.


תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.