פניות ציבור של דיירי מקבצי דיור לגבי השימוש בגז ובדודי שמש בתוך המקבצים


10
הוועדה לפניות הציבור
24.10.2006
הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס' 18
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
יום שלישי, ב' חשוון התשס"ז (24 באוקטובר 2006), שעה 14:00

פניות ציבור של דיירי מקבצי דיור לגבי השימוש בגז ובדודי שמש בתוך המקבצים

חברי הוועדה: סופה לנדבר – היו"ר

אורה חריש – סגנית מנהלת אגף נכסים, משרד הבינוי והשיכון
חביב קצב – מנהל אגף בכיר לדיור, משרד הקליטה
ליאת בן אבו – אדריכלית נוף, עיריית אשדוד
גרי טננבאום – מנהל מחלקת פיקוח בנייה, עיריית אשדוד
ברוך צימר – מנכ"ל "אורן הסלע" בנייה והשקעות בע"מ, הנהלת המקבץ
אורי טל – סמנכ"ל "אורן הסלע", בנייה והשקעות בע"מ, הנהלת המקבץ
עו"ד טל קנת – יועץ משפטי בחברת "אורן הסלע", בנייה והשקעות בע"מ
עו"ד בטי רוזנבלום – יועצת משפטית בחברת "אורן הסלע", בנייה והשקעות בע"מ
סולי מרקוביץ – מהנדס, אחראי במקבצי דיור, חברת "עמידר"
ישראל מובשוביץ – מנהל אגף השיווק, חברת החשמל
אלכסנדר ליפשיץ – דייר
נינל ברסמוב - דיירת

שלומית אבינח

סמדר לביא - חבר מתרגמים בע"מ


פניות ציבור של דיירי מקבצי דיור לגבי שימוש בגז ובדודי שמש בתוך המקבצים

הנושא הוא פניית דיירי מספר מקבצי דיור בנושא של שימוש בגז בישול ודודי שמש. אתם יודעים שבכל ההוסטלים ובכל הדיור המוגן, אני לא יודעת מאיזה שהיא סיבה, החליטו במשרד הקליטה, או כנראה גם במשרד השיכון (בגלל שאני מבינה שיש פה כמה אבות), שבמקום דודי שמש יהיה דוד בתוך הדירה, בגלל שלא נותנים לאנשים להשתמש בגז, בגלל שחושבים שזה מסוכן. אני לא יודעת למה, כי אם הם סנילים, כמו שהם לא יכולים להשתמש בגז, הם לא יוכלו גם להשתמש בחשמל.

דבר שני, ברוב מקבצי הדיור אסור בעצם לשים דודי שמש ואז התוצאה הסופית היא שכל חודש האנשים האלה משלמים 300, 400 שקלים עבור חשמל. למה? אתם מבינים שכאשר בבניין ובבית אין דוד שמש ויש מכונת כביסה ויש מכשירי חשמל נוספים, אז התוצאה היא שהם משלמים המון המון כסף עבור חשמל. אני שואלת אותך, מר חביב קצב, איך זה קרה שאתם בעצם החלטתם, או אישרתם, או מי אישר את זה?

זה משרד השיכון.

בסדר, אנחנו עכשיו נבדוק. הדיור הציבורי שייך גם למשרד הקליטה וגם למשרד השיכון, נכון? אתם אחראים יחד. אז תסבירו לי איך זה קרה שלא חשבתם על זה שרוב האנשים האלה חיים מקצבת הביטוח הלאומי ואנחנו כולנו יודעים שאחרי כל התשלומים, נשאר להם לחיים זה בין 20 ל-30 שקלים.

הנושא של חשמל או גז זה תקן וברגע שבונים לדיור מוגן, בונים לקשישים, אז אסור לשים שם גז. יש תקנות שהן בשיתוף עם משרד הבריאות, משרד הרווחה וכל מיני מחקרים, אז חייבים להשתמש בחשמל ולא בגז. זה דבר אחד.

דבר שני, דודי שמש, בעיקרון, זו בעיה טכנית. אי אפשר על גג אחד קטן לשים 200 דודי שמש, או 150 או 100 דודי שמש. אין מקום. אז התוצאה היא שחייבים, בגלל כמות הדירות בבניין אחד, לשים דודי חשמל.

אנחנו בדקנו לפני שנה וחצי את עלויות החשמל של הדיירים במקבצים ולשמחתי, לא קיבלנו את הנתונים שאת מדברת עליהם עכשיו. אני מוכן ללכת לבדוק את זה בשנית, אני מניח שאם את אומרת את זה, אז כנראה ראית איזה משהו. אני מוכן ללכת לבדוק את זה. אם אכן מדובר בסכומים של 300 ו-400 שקלים, אז בוודאי אנחנו נטפל בזה, כי על פי המידע שנמצא אצלי, הסכום רחוק מאוד מזה, הוא מגיע לשליש מזה. זה אחד הדברים שאני יכול להגיד.

אני שואלת אותו למה ואיך הם פנו אלינו ולמה הם מדברים על זה שהסכומים שהם משלמים עבור חשמל הם גבוהים. זה לא בגלל שהסכומים גבוהים, זה בגלל שהם משתמשים רק במכשירי חשמל ואין שם שום דבר שיכול לחסוך להם שימוש בחשמל.

(רוסית).

הוא חוזר על מה שאני סיפרתי שבעצם הם כולם אנשים מכובדים ובגיל מסוים והוא אומר שהוא לא רוצה להתייחס למה שהיה כאן בנושא הראשון, אבל הוא מסיים בזה שחיים בהוסטל שלו בבאר שבע וזה לא רק בבאר שבע, אנשים מאוד מאוד מכובדים והוא אומר שמה שמאחד אותם שכנראה אין להם בעיה שחסר לנו גג ויש תנאים כמו שבהוסטל באשדוד, אבל אצלם יש אותה בעיה כמו שיש באשדוד ובהוסטלים ובדיור מוגן אחר.

(רוסית).

(מתרגמת): אנחנו מבינים שהמצב במדינה קשה.

אני לא רוצה לפגוע בחברת חשמל, בגלל זה אני לא אחזור ולא אתרגם את הדברים שלו.

(רוסית).

(מתרגמת): אין דודי שמש. דוד חשמל. בקיץ מדליקים את דודי חשמל.

תגיד, בן אדם בגיל הזה יכול בלי מזגן, בלי מאוורר? הרי אנחנו כולנו בני אדם.

אבל כשהוא גר בדירה שלו, הוא מפעיל מזגן. כשהוא גר בדירה שכורה הוא גם מפעיל מזגן. אי אפשר לדבר על מזגן.

אתה יודע שאנחנו יחד איתך ספרנו משהו. אנחנו ספרנו איתך לפני כמה ימים, כאשר היינו בוועדה, כאשר שנינו היינו באותה ועדה ביום הקשה שאנחנו כולנו התלוננו וגם אתה היית שותף לדברים שאמרתי, ואתה בעצמך אמרת שיש אנשים שהם קשישים שחיים רק מביטוח לאומי ולא מספיק להם.

דווקא לא אלה שגרים במקבצים, בהוסטלים. ברשותך, אני רוצה להגיד לך. אני חושב שאלה שלא גרים בהוסטלים ואלה שלא גרים במקבצים, אלה שגרים בדירה שכורה והם משלמים כל חודש שכר דירה גבוה, אלה הם האנשים במצב קשה. אלה אנשים שמתקשים מאוד, כי הם חיים על קצבת הקיום, הם משלמים שכר דירה גבוה, זה עולה ויורד, הם צריכים אחת לשנה, אחת לשנה וחצי להחליף דירה, מלבד ההוצאות הנלוות לכך. לדעתי, באנשים האלה צריכים לטפל. שיסלחו לי דיירי הדיור.

תן לי פתרון עכשיו, לפני שאני משחררת את עיריית אשדוד. כמהנדס, תן לי פתרון. אסור לשים על הגג דודי שמש?

בעצם מבחינת הנדסה, אין בעיה, כי זה יותר הוצאות לתכנון הנדסי. צריך לתת נניח יותר שטח לאנרגיה, צריך לעשות מתקנים אחרים למערכת הסולרית. מערכת סולרית ניתן אולי לתכנן לא במפלס אחד, אלא לעשות כמה מפלסים.

אבל זה אפשרי מבחינה הנדסית?

התקן לא עושה את ההגבלות.

אז במי זה תלוי?

בתכנון.

אז מה, מר חביב קצב, זה עניין של כסף רק?

גם יכולת מעשית לעשות את זה. עם כל הכבוד למה שאומר המהנדס, לא נראה לי שבגג אחד אפשר לשים שם 150 דודי שמש, עם כל הקרינה שלהם. לא נראה לי מהשטח שצריך כל דוד. לא נראה לי מעשי. בבקשה, יושב פה קבלן, שיגיד לי איך הוא עושה את זה.

על מנת להגדיל את השטח הקליטה, לתת מענה לצריכה. זה לא אומר שאין בעיה, צריך גם לתכנן, אבל שוב, אני אומר לך, התקן לא מגביל, אין הגבלה. הכול תלוי באדריכלות הבניין וכמובן מאדריכלות דרך כל המערכות.

תגיד לי בבקשה, בבניין שקיים, נניח, אפשר לשנות את המצב נכון להיום?

הוא כבר בנוי, הוא כבר מתוכנן. המערכות כבר קיימות, אז זה אי אפשר.

אני יודע ממקומות וישובים אחרים שביקשו היתר והעירייה לא אישרה להם את זה. במקבצים אחרים העירייה לא אישרה להם את זה.

וכאן ביקשתם והעירייה לא אישרה?

כאן אני לא יכול להגיד שביקשנו או לא ביקשנו, אני לא רוצה להגיד דברים שאני לא יודע. אני יודע על ישובים אחרים, בגלל שאין יכולת. תראי, גם אפשר לבנות 7 קומות ורק לדודי שמש, מה שנקרא 7 גגות, אבל צריך גם למצוא דוד שמש שגם השמש תגיע אליו.

בסופו של דבר, אם רוצים יותר שירותי חשמל, משלמים יותר שכירות.

אני פונה עכשיו לחברת החשמל. אני יודעת שלפי החוק הקיים במדינת ישראל, אי אפשר לתת הנחות ולפי החוק אתם לא נותנים הנחות, אבל אני גם יודעת שבאנגליה, בהולנד, במדינות סקנדינביה, קיים תעריף לעניים. זאת אומרת, יש תעריף אחד עבור חשמל לאנשים עניים ויש תעריף אחד לאנשים עשירים. תסביר לי, אנחנו צריכים, כמחוקקים, לעשות משהו דרך חוק, או אתם מוכנים לעשות משהו, תעריפים מיוחדים לאנשים מבוגרים? מה ניתן לעשות כדי להקל על האנשים האלה?

אם אני אלך ישר לשורה התחתונה, אז בפירוש המחוקק ויותר מזה, משרד התשתיות הלאומיות, שהוא מופקד על הנושא, הוא זה שצריך להוביל את המהלך. מדוע? זה לא סתם שהחוק לא מאפשר. החוק קבע, מבחינה פילוסופית, שתעריפי החשמל הם לא אלה שאמורים לתת מענה לבעיות חברתיות, כהגדרה והגדיר את זה כאם אתה נותן מענה דרך תעריף החשמל, אתה גורם לסבסוד צולב, וסבסוד צולב אסור על פי אותה תפיסת עולם תעריפים. נכון הוא שבעולם קיימות שיטות שונות של תעריפים חברתיים. לא קוראים לזה תעריף לעניים, קוראים לזה בכל מיני שמות ואנחנו בשעתו העברנו את המידע הזה למשרד התשתיות. העניין הוא שזה, לדעתי, לא מיושם כי כולם מבינים שהרבה יותר פשוט לתת פה את המענה לבעיות הכלכליות של הלקוח בצורה ישירה, כפי שהמדינה יודעת לעשות, ולא דרך החשמל. כי מכל הדברים שאתה רואה דרך תעריף החשמל אתה לא מצמצם, כי אנחנו הולכים עם תווית, אז זה לא כל כך נעים להגיע עם תווית כזאת לחברת החשמל. זה יוצר איזה מנגנון חברתי, ואם מותר לי להביע דעה אישית, אני מנהל אגף השיווק בחברת חשמל, מתעסק בנושא הזה 30 שנה, באנשים שמתקשים לשלם את חשבונות החשמל. לנו, זה אחד הדברים היותר לא נעימים בעבודה בחברת חשמל. להביא בן אדם שהולך לביטוח לאומי והולך ללשכת הרווחה בעירייה, לשלוח אותו לפתק, כי צריך לעשות בזה איזה שהוא סוג של סימון, מישהו צריך לעשות את הפילוח הזה---

כן, אבל יש קבלה ויש חשבונית.

לא, אבל אני מתכוון שכדי שמישהו ייכנס לקטגוריה הזאת של תעריף חברתי, איזה שהיא רשות במדינה צריכה לקבוע שאכן הוא הבן האדם המתאים. אף אחד לא מצפה שחברת החשמל תעשה את זה. יש לנו מספיק בעיות משלנו. אנחנו לא נקים לשכות שבהן יגידו 'תביא לי את תלוש המשכורת, אני אבדוק את זה'. אז אני קורא לזה, כמו שבצבא שאומרים שאתה הולך לעשות 'טופס טיולים' שבו אתה מתחיל להחתים אנשים כדי לזכות בתעריף הזה, לדעתי זה לא מכובד, אבל זו החלטה של המדינה.

העברנו את הסקירה הזאת שעשינו בשעתו למשרד התשתיות. דיברנו איתם כמה פעמים. זה נשאר במצב שכולם מבינים שיש בעיה, ואין ספק שיש בעיה, יש אנשים שמתקשים לשלם את חשבון החשמל, ולאו דווקא מהאוכלוסייה שנמצאת פה בחדר, ואנחנו יודעים את זה בוודאות. זה מצבים אפילו יותר קשים.

אני מאוד אשמח, בתור חברת חשמל, שיימצא פתרון. אנחנו כרגע מה שהצענו כפתרון לא עושה את החשבון יותר זול, אבל הוא עוזר לאנשים מסוימים שמתקשים לנהל את משק הבית, יצאנו עם פטנט חדש שזה מונה חכם. זה, דרך אגב, פטנט מלפני שלושים שנה. רק עכשיו האלקטרוניקה הגיעה גם לזה. הוא נקרא 'מונה תשלום מראש' ואנחנו בימים אלה מתחילים להתקין אותו לכל מיני לקוחות. במקום לנתק אותם, כאלה שמתקשים לשלם, אז פונים אליו, אומרים לו 'תשמע, אתה מתקשה לשלם? אתה לא מסתדר? בוא נתקין לך את המונה הזה, ומעכשיו אתה תקבע את קצב התשלומים שלך.' אז הוא כבר לא יקבל חשבון פעם בחודשיים, הוא יכול לקנות חשבון כזה פעם ביום, פעם בשבוע. המונה הזה חכם.

הם אומרים שגם ברוסיה יש תעריפים שונים.

עיריית אשדוד, אני אסירת תודה שבאתם, ואתם צריכים לפקח יותר טוב על הבניין הזה ואנחנו בעוד חודש ימים ניפגש כאן. אני תמיד עומדת כיושבת ראש הוועדה על יד אותם אנשים שבעצם זקוקים לטיפול ויכול להיות שחסרה להם שפה, אבל הם צריכים לדעת שבכנסת יש להם בית, ויש לאן לפנות ואנחנו תמיד, אפילו אם הבקשה היא קטנה מאוד, מטפלים בבקשה ופותרים המון בעיות ובגלל זה הזמנתי אתכם היום, ובגלל שאתם אנשים טובים.אני לא רציתי להרים קול,לכעוס, ותאמינו שאני יכולה לעשות את זה. לא רציתי שאני ארגיש לא נוח בגלל שאני כועסת על האנשים מהעיר שלי, אבל גם שאתם לא תרגישו לא נוח. ובגלל זה אני היום הייתי מאוד מאוד עדינה וחביב יודע שאני היום הייתי מאוד עדינה. אני לא הייתי מינורית, אני הייתי עדינה. ובגלל זה אני מבקשת שבעוד חודש אני דורשת שהאנשים האלה יגורו בתנאים כמו שצריך ובגלל זה אני מוכנה לשחרר אתכם, אני רק רוצה שחברת החשמל תסיים ותתן לי עצה.

גב' סופה לנדבר, סליחה, לא סתם לקבוע את התעריפים. הצד של העירייה, לפחות הצד של הפיקוח, אני לא יודע מה יכול להשתנות תוך חודש.

להוריד מנוף ולסיים בנייה.

יש שם בקשה והבקשה אושרה לתוספת בנייה ועכשיו קבלת היתר בנייה נמצאת בשלב הסיום. אז אוטוטו הם צריכים לקבל היתר בנייה. הם צריכים לבנות. העירייה לא יכולה להתערב בהתארגנות של אתר הבנייה ולהגיד באיזה שיטה הם צריכים לבנות, או להרכיב את המנוף על הגג, או שיהיה מנוף מגדל כפי שהוא עכשיו – זה הכול תלוי בקבלן, ביזם. הם אוטוטו צריכים להתחיל לבנות. אז אם הם נמצאים פה, אז שהם יגידו. כי חבל, כי מבחינת הפיקוח ומבחינת העירייה, לצורך אכלוס הבנייה, נעשה הכול. נעשה הכול. הפרויקט הוא פרויקט בשלבים. עכשיו הגיע שלב חדש, הם צריכים לבנות. אז שהם יגידו, כי חבל שאנחנו נגיע לפה בעוד חודש---

יש פה קונפליקט קטן: אם המנוף יפורק, לא תהיה מעלית נוספת. אם הוא יישאר עוד 4 חודשים, תהיה מעלית נוספת.

מה זה קשור?

החוק מחייב מעלית נוספת, אם זה מעל 9 קומות.

כל הבניין כבר מוכן, מפורק, נמצא במפרט. זה רק להרכיב אותם. לא לבנות, זה להרכיב.

תשמעו, אני לא רוצה שבעוד 3 חודשים יהיה לאנשים האלה סבל. אני לא חושבת עכשיו על פתרון, יש פתרונות במדינת ישראל. עכשיו עושים אכלוס של עוד בניין ועוד בניין. אתם מכעיסים אותי. אני לא רוצה לכעוס, הרי כולנו מבינים שיש כאן עניין של כסף ורק כסף. רבותיי, בואו לא נהיה נאיבים. אז אם האנשים האלה לא מסוגלים להגיד, אז אני אומרת: תסיימו את הסיפור הזה. אני רוצה שבתוך חודש לא יהיה שם שום דבר, שיהיה דשא מאחורה, שיהיה פיתוח כמו שצריך. אני לא יודעת מי אחראי על זה. כל אחד יודע על מה הוא אחראי. תלכו לעירייה ותגידו לראש העיר ולמהנדס העיר, 'אנחנו דורשים מיד לסיים את הביטוח'.

אני מתחייב להיות בקשר ישיר (אבא שלי דובר רוסית) מול הדייר שמתלונן. אני מתחייב לטפל מולו אישית ולדאוג שלא יהיו שום טענות.

זה 9 קומות. כל הקומה התשיעית מאוד לא---

כל הדיירים מאושרים, יש רק הקומה התשיעית.

אל תספר לי, אני הייתי בישיבה איתם, אני דיברתי איתם.

זה הפידבק שאני מקבל. אני מתחייב שכל הדיירים של הקומה התשיעית, מצדי שלא ישלמו שכירות בתקופת ההפרעה הזאת, לפתור אותם אישית, שהם יהיו שבעי רצון.

מר חביב קצב, אתה נגד?

אני רוצה לשבת אתו על נושא התוספת. אני אמרתי את זה.

נגד תוספת.

אני אמרתי, אני לא מתלהב מנושא התוספת. אני רוצה לשבת אתו על התוספת. בנושא של הבנייה כשיש דיירים בפנים, זה מאוד לא מרגיע אותי.

זה מסוכן.

זה לא רק מסוכן. בתחום מסוכן, זה לא מסוכן.

מה אנחנו מסכמים?

אני אמרתי שאני מגיע למקום, אני אשב איתם על הנושא הזה. אני לא הסתרתי את דעתי שאני לא מתלהב מנושא התוספת.

מתי אני מקבלת ממך?

את תשמעי ממני. אני אגיע למקום, ובקרוב מאוד את תשמעי ממני.

שבוע וחצי מקסימום?

פלוס מינוס זה טווח הזמן, אבל אני אהיה איתכם בקשר, אני אתאם איתכם.

טוב, בסדר. עוד שבוע וחצי אני רוצה לשמוע ממך על מה אתם עושים שם ואני מאוד מאוד לא רוצה שתהיה בנייה מעל הראש של האנשים האלה, אחרת אני לא יודעת.

תגיד לי, בבקשה, חברת החשמל, מה אתה מציע לעשות עם האנשים האלה? בכל זאת אנחנו כולנו בני אדם וגם אנחנו נגיע לגיל הזה. הם לא מקבלים פנסיה, הם מקבלים ביטוח לאומי, קצבת ביטוח לאומי מאוד נמוכה. אתה מציע לשנות משהו בחוק?

אני חושב שראוי לבחון את הנושא של תעריפים חברתיים, אבל במקביל אני מציע, מאחר שעל פי הניסיון שלנו זה תהליך מאוד ארוך, ומאחר שחשבונות החשמל מגיעים אחת לחודשיים ולעתים קשה לראות בדיוק איך אתה מתכנן את הצריכה שלך במשך החודשיים, נגיד גם בתקופה של קיץ או חורף, אני מציע שכל מי שחושב שהפטנט הזה של המונה... החשמל לא הופך להיות יותר זול, בוודאות מוחלטת אנחנו יודעים שזה מבחינתנו מונה לא עסקי. כי כל הלקוחות שמקבלים מונה כזה, חשבון החשמל שלהם יורד. זה ניסיון בינלאומי. זה יוצר טרחה מסוימת. אני לא הופך את זה לפטנט שהוא מושלם, הוא משלם מראש. אנחנו לא זקוקים לכסף מראש, אבל זה הפטנט. הבן אדם צריך ללכת לקנות את זה. אני בדיוק מסתכל ברשימה לראות איפה יש באשדוד נקודת מכירה. אם אני לא טועה, יש תמיד בחנויות. זה משהו חדש שעשינו.

כמה עולה המכשיר בעצמו? לא, אתם נותנים המכשיר הזה.

למרות שלנו זה עולה פי כמה וכמה, העלויות כולן על חברת חשמל.

(מתרגמת מרוסית): הוא אומר שלנו זה לא משנה, אנחנו לא צריכים מחשב כזה, זה לא פתרון לבעיה שלנו, בגלל שהכרטיס הזה לא נותן לנו פתרון. הרי אנחנו צריכים לאכול, אנחנו צריכים לבשל, אנחנו צריכים להתרחץ, אנחנו צריכים דוד לחמם. זאת אומרת, עבורנו זה לא משנה.
תגיד לי, בבקשה, דבר אחר. אני מבינה שאנחנו עכשיו מדברים בשפה אנושית, לא בשפה של יושבת ראש וחברת חשמל. האם אתם תתמכו ביוזמה שאנחנו נעשה שינוי בחקיקה, או נחוקק חוק כמו שיש במדינות מסוימות, שיהיו שני תעריפים. זה לא משנה איך אנחנו נגיד.

זה לא תלוי בו.

תשמע, יוזמה חברתית יכולה להיות גם מחברת חשמל. זה לא תלוי, אנחנו מדברים---

השחקנים שקובעים במערכת זה משרד התשתיות והרשות לחשמל. חברת החשמל מביעה דעה תפעולית, אסור לה להביע דעה פילוסופית. אם מדברים על קידום הנושא, משרד התשתיות הלאומיות ורשות החשמל שלמעשה היא קובעת את התעריפים, לא אנחנו.

אנחנו נשב ואנחנו נחליט מה לעשות.

אנחנו נשתף פעולה בכל ההיבטים התפעוליים.

אני רוצה לציין שעל פי התקן, כמו שאמר חביב קצב, התקנות בהוסטלים הם רק על חשמל ולא על גז. זה נושא בטיחותי, אסור להתקין גז.

זה לא בסדר.

זה לא בסדר, אבל בואי לא נשכח---

החוקים שאנחנו מחוקקים והתקנות וכל הדברים זה לבני אדם ולא שבן אדם משרת את האינטרסים שלנו. פה האינטרס הוא כלכלי נטו, ואני חושבת שאתם הייתם צריכים לחשוב על זה שנכנסים לבניינים האלה אנשים מבוגרים, אין להם כסף, הם חיים מתחת לקו העוני וצריכים לחשוב יחד איך להקל, ובגלל שאתם, לפי מה ששמעתי מהמהנדס, חסכתם כמה אלפי דולרים---

מה ההבדל? ההתקנה, כל המערכת וכל הצנרת היא אותו דבר.

אנחנו שמענו משהו אחר.

תראי, אנשים נכנסים כשהם מתפקדים והם עצמאים, אבל בואי לא נשכח שהתפקוד הולך ויורד. העובדה היא שברוב הבתים יש מטפלי בית ויש אנשים שזקוקים לעזרה, לכן אם היה גז, זה ממש לא בטיחותי במקום הזה.

אז הייתם צריכים לחשוב מה לעשות כדי שלאנשים---

עושים, עשו מערכת גז לבישול.

את יודעת שזה דומה למה שקרה במלחמת לבנון השנייה. כאשר כולנו חשבנו על בני אדם, אבל הבלגן שקרה במדינת ישראל זה ביזיון לכל המדינה ולכל אזרח מדינת ישראל. כאשר העורף היה צריך לתפקד ואנחנו שמענו כאן. נציגת משרד הקליטה אמרה לי 'יש לנו פקודות לאנשים'. אמרתי 'איזה פקודות?', אמרה, 'דרך אינטרנט', אמרתי 'אבל את מתארת לעצמך בן אדם שיורד למקלט, איזה אינטרנט? על מה את מדברת? אין שם אוכל, אין שם אוויר, אין שם שום דבר'. זה דברים לא אנושיים, דברים בלי מחשבה, וכאשר עושים דברים בלי מחשבה, זה מה שקורה, אנשים נופלים בין הכיסאות בלי טיפול ואני חושבת שזה לא בסדר.

מר חביב קצב, תשמע, אנחנו ניפגש איתך עוד שבוע וחצי. אני חושבת שזה סביר ותפתור לי את הבעיה, כמו שאתה יודע לפתור, בגלל שאם אנחנו לא נפתור את הבעיה, אני אצטרך לפנות למבקר המדינה ואני לא מאיימת, אבל אז אנחנו נצטרך להיפגש באינסטנציה אחרת.

תודה רבה.



הישיבה ננעלה בשעה 15:00