PAGE
1
ועדת הכנסת

24/10/2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 44

מישיבת ועדת הכנסת

יום שלישי, ב' בחשון התשס"ז, (24.10.2006) בשעה 14:00

הכלים הפרלמנטריים הקיימים כיום והצעות לשיפורם –

1. הצעות חה"כ גדעון סער –

1.
לביטול סעיף 43ב בתקנון הכנסת בעניין מועד מתן תשובות
לשאילתות.
2.
לתיקון סעיף 113ג לתקנון הכנסת בעניין שינוי מועדי הדין בהצעות
חוק ממשלתיות.

חברי הוועדה: היו"ר רוחמה אברהם

אליהו גבאי

זהבה גלאון

דב חנין

אחמד טיבי

אביגדור יצחקי

גדעון סער

מאיר פרוש

ראובן ריבלין

יו"ר הכנסת - דליה איציק

מנכ"ל הכנסת – אבי בלשניקוב

מזכיר הכנסת – אריה האן

סגן מזכיר הכנסת – נאזם בדר

דלית דרור – משרד המשפטים

שאול דנאי – סגן מזכיר הממשלה

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

אתי אפלבוים

3. תיקון סעיף 113ג לתקנון הכנסת בעניין שינוי מועדי הדין בהצעות חוק ממשלתיות.

שלום לכולם. אני פותחת את ישיבת ועדת הכנסת. על סדר היום: הצעות חבר הכנסת גדעון סער. 1. לביטול סעיף 43 ב' בתקנון הכנסת בעניין מועד מתן תשובות לשאילתות. 2. לתיקון סעיף 31 לתקנון הכנסת בעניין מועד מסירת סדר היום לחברי הכנסת. 3. לתיקון סעיף 113ג לתקנון הכנסת בעניין שינוי מועדי הדיון בהצעות חוק ממשלתיות.

בשבוע שעבר שוחחנו על כל הנושא של שאילתות. יו"ר הכנסת שלחה לנו מכתב והיא תצטרף לדיון בשעה 14:30. אני מציעה שתתחיל מהנושא השני, תיקון סעיף 31 לתקנון הכנסת.

אני מבקש להתחיל בסעיף 113ג'.

סעיף 113 ג', גברתי היושבת ראש, הוא סעיף שמגדיר את משך ההנחה של הצעת חוק ממשלתית על שולחן הכנסת. הוא קובע שהתקופה המינימאלית להנחה היא תקופה של יומיים, כאשר גם תקופה זאת ניתנת לקיצור, על ידי החלטה של הוועדה הנכבדה שלנו, שיכולה לתת פטור מחובת הנחה להצעה הממשלתית.

ההוראה הזאת בעייתית כי קשה מאוד לטעון שהצעת חוק פרטית צריכה 45 ימים, כאשר הימים הללו מיועדים לכך שהממשלה תוכל ללמוד את ההצעה. לממשלה יש יכולות מקצועיות ללמוד נושאים, הן באמצעות משרדי הממשלה והן באמצעות משרד המשפטים, הרבה יותר מחברי הכנסת. יש גם דבר שנקרא זיכרון ארגוני, שאי אפשר לבטל אותו. היא מקבלת את אותם 45 ימים כדי ללמוד.

לעומת זאת, אנחנו כחברי כנסת פרטיים – אני רוצה להזכיר שרוב הצעות החוק הפרטיות הן עמוד אחד. זאת אומרת, הם לא הסברים מפורטים אלא הן מאוד נקודתיים. לעומת זאת, הצעות החוק הממשלתיות הרבה יותר מורכבות והרבה פעמים הן מופיעות בחוברות דקות. כאשר אין זמן ללמוד אותן, המסקנה הבלתי נמנעת היא שחברי הכנסת מצביעים מבלי לדעת על מה הם מצביעים.

אני יודע שלפעמים יש כורח, לפעמים יש הוראת חוק שעומדת לפוג וצריך לעשות את זה מהר. מישהו בממשלה שכח ואז לא צריך לפגוע באינטרס אחר ואפשר לעשות חריג. אני מדבר עכשיו על הכלל. הרי אותה יכולת שיש לכנסת לתת פטור מחובת הנחה, תהיה קיימת גם אז. אני הלכתי אל המינימום שבמינימום. לא השוויתי בין חברי הכנסת לממשלה, אלא אמרתי שנעשה שבוע של הנחה.

ללא קשר לקואליציה אופוזיציה, אנחנו מנסים לשפר ולייעל את עבודתה של הכנסת, האם ניסית לראות את זה מהכובע הקודם שלך כמזכיר ממשלה וכיושב ראש הקואליציה?

חד משמעית כן ואני אסביר למה. אם לא הייתי מסתכל על הכובע השני שלי והייתי מציג את זה בצורה פופוליסטית, הייתי אומר שהממשלה, לפחות כמו חברי הכנסת, תמתין 45 יום. אני לא אומר את זה כי אני יודע שגם הממשלה, מבחינת ההיגיון, אמונה על הדברים שדחופים לעשות אותם, הרבה יותר מחבר כנסת פרטי. אבל, יחד עם זאת, שבוע ימים זה אומר שמניחים את הצעת החוק ביום רביעי בשעה 16:00 אחר הצהריים, כשכמעט אין חברי כנסת בבניין, וביום שני כבר אפשר להצביע עליה. אין שום סיכוי בעולם, כמעט, שמישהו ילמד אותה לפני שהוא מצביע עליה, אלא אם כן הנושא מאוד תקשורתי. לכן אני אומר שבזה אני עושה את המינימום להגן על הליכי החקיקה.

לממשלה עדיין יש את הכלי שהיא נשענת על רוב והיא יכולה לבוא לוועדת הכנסת ולבקש פטור מחובת הנחה. מקסימום הממשלה תגיש קצת יותר בקשות לפטור מחובת הנחה וקצת יותר תגיע לוועדה הזאת. לדעתי זה הסדר מאוזן, הסדר טוב, שמגן על הליכי החקיקה בכנסת.

בהצעה יש הגיון רב וצריך לשמוע את מי שמתנגד.

הממשלה מתנגדת לתיקון הזה בתקנון. כידוע, הצעות החוק הממשלתיות שונות מאוד מהצעות של חברי הכנסת. הרבה מאוד עבודה נעשית לפני.

בלי לזלזל בעבודתם של חברי הכנסת, שעושים גם כן עבודה נרחבת ומקיפה יחד עם היועצים המשפטיים.

אבל בדרך כלל אחרי ולא לפני, דיברנו על זה בשבוע שעבר.

גם לפני. המחלקה המשפטית עובדת מרגע שחבר הכנסת מעלה את הרעיון או את הצעת החוק. אם ההצעה רצינית וחבר הכנסת רציני, אז היו פה מקרים שהמחלקה המשפטית ישבה שעות וימים על מנת לנסח הצעת חוק.

זאת לא תחרות של תחרות ושל קרדיטים. פשוט, יש תהליך לפי תקנון הממשלה שהצעת חוק ממשלתית עוברת.

גברתי ממשרד המשפטים, אם חבר כנסת עובד בסדר או לא בסדר יש תמיד מי שיתקן אותו, בוודאי שיש מי שיבחר אותו. אוי ואבוי אם יש הצעות יותר טובות ופחות טובות למשרד המשפטים. שם השלמות היא מחויבת בכל הצעה ובכל מקרה.

אני ממש לא מתכוונת לחלק ציונים. אני רק אומרת שיש תהליך מוקדם שהצעת חוק עוברת בממשלה והצעת חוק פרטית איננה עוברת, ולכן יש לה קריאה נוספת כי יש הכרה בכך. היא לא עברה את התהליך שעוברות הצעות ממשלתיות. כאשר מגיעה הצעה ממשלתית וחברי הכנסת רוצים לגבש עליה עמדה, בדרך כלל לא נכנסים לפרטי הנוסח אלא רק הבנה עקרונית של העניין ועמדה עקרונית בנושא.

זאת כאשר אפשר לקרוא את הצעת החוק שמביאים בפנינו. לא תמיד אפשר לקרוא כי יש צילומים שאי אפשר לקרוא.

גם בהיבט שהעלה חבר הכנסת סער, שלעיתים מונחת הצעת חוק ממשלתית ביום רביעי בלילה וביום שני אתה יכול להצביע עליה.

לפעמים זה משני עד רביעי אבל אם היושב ראש מתיר להביא הצעת ממשלה ביום רביעי, והרבה פעמים הוא מתיר - - -

הכנסת צריכה להיות פעילה כל זמן שהיא פתוחה.

התוצאה המעשית של ההצעה היא שהוועדה תוצף בבקשות לפטור מהנחה.

בכמה היא תוצף?

אם זה יוגש ביום רביעי, בעצם הדיון יתקיים רק 10 ימים לאחר מכן.

אם היושב ראש רוצה, הוא בהחלט יכול לשלבם, אחרי סדר היום של ההצעות הפרטיות. אני יכול לתת לך כמה דוגמאות.

גדעון, אולי נחשוב על שלושה ימי עבודתה של הכנסת כשבוע עבודה.

הצעת חוק ממשלתית מופצת 21 יום מראש בתפוצה מאוד מאוד גדולה.

לא לחברי הכנסת.

מה הבעיה? נפיץ אותה גם לחברי הכנסת. אפשר להפיץ לחברי הכנסת כמו שמפיצים לאוניברסיטאות, ליועצים המשפטיים במשרדי הממשלה וכדומה. זה מופץ גם באתר האינטרנט.

ראשית, אף פעם אנחנו לא יודעים ולא יכולים לשלוט על מה שאתם מתכוונים להביא באותו שבוע. שנית, זה נראה מאוד מאוד לא סביר, שכל העולם וחבריו מקבל את הצעת החוק, ומי שמחוקק כחותמת גומי, בסופו של דבר, אלה חברי הכנסת. אם הם חרוצים מאוד ולא ישנים בלילה, אז הם מספיקים לקרוא את הצעת החוק. לא פעם אנחנו נתקלנו בסוגיות שלא כל מה שהממשלה מחוקקת זה הכי נכון. צריך לראות מה ההשלכות של זה לגבי כל סוגיה וסוגיה.

בהחלט, אני מקבלת את העמדה של חבר הכנסת גדעון סער, שלפי איך שזה מוצג היום, הכנסת מהווה כחותמת גומי להצעת הממשלתיות. ראה וקדש – קיבלתם את זה, את זה אתם מעבירים.

אני תמיד יודע על מה אני מצביע, לא כי אני יותר חכם, אלה מהסיבה הפשוטה שאני צריך להגיד לחבריי איך הם צריכים להצביע. כך זה היה בקדנציה הקודמת, רק שהפעם יש לי פחות חברים להגיד להם איך להצביע.

הרעיון שהעלה המשנה למזכיר הממשלה, שתהיה הפצה של הצעות חוק ממשלתיות לחברי הכנסת, זה רעיון מבורך ומצוין וייתן לנו תמונה מה קורה לפני שהדברים מגיעים אלינו.

אני רוצה לקשור בין שלב ההצבעה לבין שלב הלימוד. כל העבודה, שהגברת דלית דרור ציינה, ואני מסכים עם כל דבר שהיא אמרה - מתבצעת עבודה אדירה, אבל השלב שזה מגיע אלינו הוא לא שלב טכני. זאת לא עבודה שמתבצעת בבית הזה. הקריאה הראשונה היא דבר שאי אפשר להתייחס אליו כאל משוכה טכנית, שכן יש עיקרון של הפרדת רשויות והעבודה שנעשית ברשות המבצעת היא מצוינת. אבל כאשר היא באה לרשות המחוקקת ואומרת: "תאשרי חוק שאני הכנתי", אני מציע לעשות את המינימום שבמינימום. מה אני מציע? שאם הצעה מוגשת השבוע, בשבוע הבא אפשר להצביע עליה. לפי דעתי באתי בדבר שהוא לא קנטרני, לא מכביד על הממשלה כמעט בכלל. יכול להיות שיבואו יותר לגברתי בבקשות.

אנחנו לא חוששים מזה. ממילא אנחנו עושים את סדר היום שלנו מוקדם מאוד.

גם אז לממשלה יש רוב בוועדה. כך יתייחסו יותר ברצינות לחברי הכנסת ולהליכי החקיקה, שהם יכולים לשקול ולפחות לדעת על מה הם מצביעים. אני אומר לך, אפילו שאתה בא ולומד על דין הרציפות, ומה מגיע לקריאה ראשונה השבוע, זה עומס מאוד גדול - זה אם רוצים להתמצא. אם לא רוצים להתמצא, אין בעיה, אפשר לומר גם יום. אני חושב ששבוע זה המינימום שבמינימום.

אני רוצה לציין שההערה והרצון של חבר הכנסת סער לתקן דבר, הוא דבר שיורד לשורש עבודת הכנסת. בכנסת יש דבר שנקרא הנחת ידיעה. זאת אומרת, כולנו יודעים שחברי הכנסת, ברובם, אינם יודעים על מה הם מצביעים, לפחות בקריאה. בקריאה שניה ושלישית חברי הכנסת כבר נכנסים לעובי הקורה ואם יש דבר שהוא בבחינת סדין אדום מבחינת השקפת עולמם, אז כל אחת מהסיעות הפעילות בכנסת, מפנות את תשומת לב כל הסיעה בעניין זה.

אבל יש הנחה, לכאורה, שכאשר מניחים על שולחן הכנסת כל אחד יודע. יש חברי כנסת שגם אם ביום רביעי אחר הצהריים יונח על שולחן הכנסת דבר מה, הם ידאגו לכך שזה יבוא לידיעתם. אבל הואיל והממוצע, והנוהג שהוא נחלתם של רבים מחברי הכנסת, שעד שלא מפנים את תשומת לבם, הם לא מבחינים בדיוק מה הונח ומה לא הונח. חבר כנסת מניח שאפילו הוא לא צריך לקרוא את הצעות החוק בקריאה ראשונה. העובדה שיש הנחה שהוא קורא את החוק, למרות שהוא לא קורא את החוק, כבר מעבירה אותו לנהלים כאלה שהוא ממילא לא קורא את החוק. לכן אני רואה חשיבות רבה להערתו של סגן מזכיר הממשלה.

אם באמת חברי הכנסת יוכלו לקבל את הצעות החוק הממשלתיות, כפי שמופץ לשרים וכפי שמופץ במשרדים, והצעת החוק תובא לחברי הכנסת, אין בעיה למזכירות לשלוח לכל אחד מחברי הכנסת.

אפשר להניח על שולחן הכנסת כפי שמניחים את הכחול.

צריכים להבחין בין הידיעה למעשה ובין הנחת הידיעה, שהיא מחויבת על פי החוק. אם אכן הוא יניח את החוק 21 יום לפני שהוא רוצה להניח אותו על שולחן הכנסת – החוק הונח על שולחן הכנסת.

שלום לגברתי, יושבת ראש הכנסת.

זאת אומרת שאי אפשר להבחין בין הנחה שהיא לידיעה קונסטרוקטיבית לבין הנחה של ידיעה חוקית.

זה אפילו יותר ממה שמבקש חבר הכנסת סער.

בוודאי. התיקון הוא בעייתי מבחינת הנחות היסוד שקיימות בחוק, דהיינו, משהונח על שולחן הכנסת חזקה על חבר הכנסת שהוא יודע. אם כך זאת חזקה שאין לסתור אותה. גם אם יבוא חבר הכנסת ויאמר שלא ראה יאמרו לו שהוא יכול היה לראות, בדיוק כמו פרסום בפרסומי הממשלה.

שאול אומר שבכוונתו לחלק לחברי הכנסת את הצעות החוק הממשלתיות ברגע שהוא מפיץ את זה, קרי 21 יום - - -

אגב, זה מחייב תיקון תקנון הממשלה.

שאלה למזכיר הכנסת. ברגע שהצעות חוק מונחות על שולחן הכנסת אתה מקריא אותן בסדר היום. ברגע שיש העברה, מזכיר הכנסת אומר: "כמו כן הונחו הצעות חוק מטעם הממשלה".

הכל זה מטעם הממשלה.

לא, יש את הצעות החוק הפרטיות של חברי הכנסת, שאותן הוא מקריא. אני מדברת בשלב של ה-21 יום.

את מדברת על התזכיר?

כן.

למרות שיכול להיות שאחר כך זה ישתנה לגמרי?

דיברתי על התזכיר.

הואיל ומצב כזה עדיין לא קיים. מזכיר הממשלה יוכל להאיר את עינינו איך הממשלה יכולה לנהוג ומהם הדרכים ומהם ההליכים שצריך לנקוט על מנת שתתגבש הצעה שחברי כנסת יוכלו לקבל תזכירי חוק.

פעמים לא מעט יושבי ראש כנסת, מהכנסת הראשונה ועד הכנסת הזאת, שהם אחראים על קביעת סדר היום, היו מקבלים בקשות מחברי הכנסת שאמרו שהונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק ביום רביעי אחר הצהריים, וביקשו ממנו שלא להניח את זה, משום שעדיין הם לא מוכנים ומשום שהם רוצים לקרוא. כמובן שדבר זה נתון לשיקול דעת יושב הראש.

מה הצעתך, אדוני?

אין ויכוח שיש בעיה. ההצעה של חבר הכנסת סער נשמעת באוזניי הגיונית מאוד.

למרות ההצעה שהתזכיר יחולק לחברי הכנסת?

אפשר לומר שבשבוע שבו יש רק 3 ימי דיון תניח ממשלת ישראל על שולחן הכנסת הצעות חוק עד יום שלישי אחר הצהריים, או אחרי שחלפו 24 שעות מזמן שישיבה מתנהלת.

אני חושב שטוב עושה חבר הכנסת גדעון סער כשהוא מעלה את ההצעה הזאת. כמי שנמצא בוועדת הכנסת לא מעט שנים, הבקשה הזאת נשמעה לא אחת מחברי הכנסת. בדרך כלל בקשה כזאת נשמעת מחברי כנסת שנמצאים באופוזיציה. לפעמים זה כאקט קינטור - - -

לכן שאלתי את חבר הכנסת סער. בוועדה הזאת אין קואליציה ואופוזיציה, בנוגע למה שקשור לתקנון כי היום אתה פה ומחר אתה שם. חבר הכנסת סער התייחס לבקשה בכל כובעיו הקודמים.

אני משבח את חבר הכנסת סער, ברגע שהוא הניח על שולחן הכנסת בכתב ידו ובחתימתו, ואם נקבל את זה זה יירשם על שמו ובוודאי שהוא מתכוון לכך.

מי יזכור את זה חוץ ממני וממך?

הפרוטוקול.

בחדר הזה הבקשה הזאת נשמעה לא אחת. דבר פשוט ובסיסי, שחברי הכנסת צריכים לקבל את ההצעות הממשלתיות, בסדר גודל של זמן ולא כפי שזה מתנהל פה. לפעמים יושב הראש מקבל את זה בבוקר, ותוך כדי ישיבה הוא מוסר את זה. כן צילמו טוב, לא צילמו, הממשלה יש לה רוב והיא מעבירה את זה.

לא מדובר בי. אני לא רואה מתי אני אהיה במפלגה שלטת. לא נראה לי שזה יהיה בקרוב. אבל אולי גדעון יהיה בקרוב מפלגה שלטת. אני, בכל אופן, הייתי נותן לממשלה אפשרות שבמקרים יוצאים מן הכלל - - -

יש פטור מחובת הנחה.

אין בעיה.

האם אנחנו יכולים לקבל סייג שהממשלה תוכל לבוא מתי שהיא רוצה?

אין עם כך בעיה.

עד היום היו מגישים את זה במסגרת בקשה לפטור מחובת הנחה, גם כאשר היה מוצדק וגם כאשר לא היה מוצדק. הם פשוט ידעו שבוועדת הכנסת יאשרו הכל, אז בשביל מה להביא את זה שבועיים קודם? אפשר להביא את זה ברגע האחרון. הפטור מחובת הנחה צריך להיות מלווה עם דברים אמיתיים שמצדיקים את הנושא הזה.

אני אומר לגדעון שלא ייקח על עצמו יותר מידי "שלייקס", כי יכול להיות שמחר תרצה לשנות את זה. היום תחשוב מתי הממשלה כן תוכל, במידה כזאת או אחרת, להביא את זה בהליך יותר מזורז, בוודאי שלא כפי שזה היה עד היום.

אם יש את הקטליזטור, שזאת ועדת הכנסת, והיא מאשרת פטורים מחובת הנחה וזה יכול להיות מונח על סדר יומה של הוועדה. כאשר הוועדה מקבלת את זה מראש, אין בכך בעיה.

אם כך, אני חושב שהפטור מחובת הנחה גם צריך להיות ממניעים אמיתיים.

ברור שזה יהיה עם טעמים אמיתיים.

אפשר להעלות את זה על הכתב?

כל יום שלישי יש דיונים בנושא התקנון, שיפור וייעול, בין השעות 14:00 עד 16:00 ואני אשמח אם תשתתפו.

אני רוצה לעשות הפסקה בנושא הזה.

1. ביטול סעיף 43ב בתקנון הכנסת בעניין מועד מתן תשובות לשאילתות.

יו"ר הכנסת מכבדת אותנו בנוכחותה בישיבה. בישיבה בשבוע שעבר דיברנו בכל הסוגיה הקשורה לשאילתה. שלחנו אלייך מכתב, אני שמחה שנענית לו והעלית רעיון, שאני אשמח אם תציגי אותו.

כאשר בידי חבר כנסת יש את הכלי של שאילתה רגילה, אז על פי רוב הוא זוכה למענה מהשר כעבור 21 יום, במקרה הטוב. לאחר מכן יש לו אפשרות להאריך בעוד 21 יום. על ה-42 ימים יש עוד 7 ימים, כאשר לפעמים הנושא הופך להיות שולי. אני אשמח אם גברתי היושבת ראש תתייחס גם לבעיה הזאת ותציע פיתרון. הגשתי את מכתבך לכל חברי הוועדה.

אבקש התייחסותך לסוגיה נוספת. מצד אחד, חברי הכנסת מגישים, מצד אחד, את השאילתות ומצד שני, גם מגישים הצעות לסדר. נניח ועברנו את כל התקופה של ה-48 יום, מגיע השר להשיב על השאילתה וחבר הכנסת לא נמצא כדי לשמוע. אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת גם בסוגיה הזאת, הרי אנחנו הולכים לקראת שינוי מסוים. הדבר החשוב בעיני הוא שהשינוי צריך להיות הדדי. מצד אחד אנחנו נשפר את הכלי של שאילתה רגילה ומצד שני ואנחנו צריכים לחשוב על פתרון לבעיה כאשר אחד מחברי הכנסת מגיש שאילתה ישירה ולא נמצא באולם כדי לשמוע את התשובה. אולי צריך להטיל סנקציה כדי שבפעם הבאה לא יגיש שאילתה.

אותו דבר לגבי הצעות לסדר. כולנו מתאמצים שההצעות הדחופות לסדר יכנסו לסדר היום של אותו שבוע. לפעמים זה מגיע לדיון כאן כאשר חברי הכנסת מערערים. ישנם מצבים שיושב הראש קורא לחבר הכנסת להציג את הבעיה, והוא לא נמצא. אני לא חושבת שזה פייר וראוי משום שחברי הכנסת שהצליחו להיכנס לאותה רשימה לא מנצלים את פרק הזמן שניתן להם על ידי הכנסת, שלא לדבר על הזמן שמקדישה להם הנשיאות.

את מדברת על מקרים בהם הצעה דחופה מתקבלת וחבר הכנסת לא נמצא במליאה, אלה מקרים לא שכיחים.

נכון, אלה מקרים לא שכיחים.

בבקשה, גברתי היושבת ראש.

גברתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת, שלום לכם. עוד לא דיברתי עם יושבת ראש הוועדה כדי להגיד לה שהיא עושה עבודה מצוינת ותורמת תרומה של ממש להשבחתו של הבית הזה.

ברשותכם, אני רוצה לומר שני דברים. אחד, היה ראיון מאוד קשה עם חבר הכנסת יורי שטרן. קראתי את הראיון וכמובן אני מאחלת לו, בשמכם, רפואה מהירה ושלמה. האיש בא בטענות, אני לא רוצה להיכנס לתוכן הדברים. המסקנה שאני הסקתי היא, שבכל גוף ממשלתי יש בדיקה רפואית לעובד פעם בשנה. ישראל מובילה בתחום הרפואה ויש לה הרבה מה לעשות בתחום המניעה. אין לנו מודעות מניעתית בהרבה מאוד תחומים וגם לא בתחום הזה.

אשר על כן, פניתי לוועדה ציבורית. החלטתי שזה לא נכון שאקח על עצמי אחריות והוקמה וועדה שפרופסור גורנאו עומד בראשה והיא נתנה את המלצתה. כבר דיברתי עם ח"כ רוחמה אברהם על העניין הזה.

בהתאם להוראות סעיף 55א לחוק הכנסת, ממליצה הוועדה הציבורית כי: "חברי הכנסת יהיו זכאים, פעם בשנה, להשתתפות בסך של עד 750 שקל לבדיקות רפואיות תקופתיות במכון רפואי שיאושר בידי רופא הכנסת, על סמך חשבונית שתוצג לחשב הכנסת". יש פה דברי הסבר. ההמלצה היא שהכנסת תשתתף בסך של 750 שקל. יש מכונים שסל הבדיקות שלהם הוא יותר רחב ומי שרוצה לעשות סל רחב יותר יוסיף מכספו הוא. חשבתי שאנחנו לא צריכים להיות יותר צדיקים, הבריאות שלנו לא יותר חשובה מבריאותו של כל אזרח אחר. הלכנו גם להדסה עין כרם, שלא עשתה את הבדיקות האלה עד עכשיו, אבל הסכימה לעשותם כדי שיהיה נוח לאלה שרוצים לעשות את זה בירושלים.

אנחנו מדברים על בית חולים הדסה עין כרם, בית חולים תל השומר, בית חולים רמב"ם.

חברי הכנסת יוכלו לבחור. אני חושבת שזה הוגן ונכון ואני חושבת שזאת דוגמא לשאר המוסדות ללכת אחרינו, להקפיד על הבריאות של עצמם. יש כוח במניעה של הדברים הללו. הייתי מבקשת לאשר את הדבר הזה.

יש מסמך בנושא הראשון?

כן, תכף תראה אותו.

הדבר השני שאני רוצה לבקש. דברים שרואים מכאן לא רואים משם. בהיותי יו"ר הכנסת אני מנהלת את הוועדות ולא מעט פעמים אני ממש מרגישה מבוכה. כל הרעיון של השאילתה הוא שתהיה מיידיות של התשובה. הרי אם חבר הכנסת קורא משהו והוא מזועזע עד מאוד והוא רוצה שיתנו לו תשובה, הרעיון הוא לא שתינתן לו תשובה 21 יום ועוד 21 יום ועוד 7 ימים, שזה המצב הקיים. גם אני הייתי שרה. לשר יש 7 עוזרים שיכולים להשיב. מה עושה שר שמקבל שאילתה? הוא לוקח את השאילתה מפנה אותה לאנשי המקצוע ומבקש מהם להשיב. אני הסכמתי רק ל- 21 יום. חבר הכנסת סער, כשהתייעצנו בנשיאות, אמר שאולי נוסיף בכל זאת עוד 7 ימים. זה נראה לי סביר די והותר. אין סיבה, ואני חושבת שצריך לקצר במחצית את זמן השהות שיש לשר להשיב.

זה מסוג הדברים שמחזק את הפיקוח הפרלמנטרי של חברי הכנסת על הרשות המבצעת. יש לזה שני צדדים. אחד, קיצור משמעותי בזמן ושניים, בדמות המשיב. שאילתה דחופה, כל אחד יודע, היא מיני דיון. אם היא תידחה לשבוע הבא היא לא תהיה רלוונטית. לכן כשהנשיאות מאשרת שאילתה דחופה היא צריכה לחשוב גם על הדחיפות של העניין.

אבל אתם יודעים שיש אפשרות לחבר הכנסת השואל לשאול שאלה נוספת. הרבה פעמים חבר הכנסת לא מכיר את התקנון והוא שואל שאלות מתחום אחר. כל הרעיון הוא גם לא להביך את השר ושהוא יבוא מוכן. השאילתה הנוספת קשורה לאותו תחום שהוא שואל. השר המתאם פנה אלי ואמר: "את לא יודעת כמה פעמים אני במבוכה. שואלים אותי שאלות ואני לא יודע מה להגיד". אין סיבה המשיב לא יהיה השר הרלוונטי. לכן, אין ברירה, אנחנו נצטרך להדק את ידנו על נוכחותם של השרים. הם צריכים לבוא.

השבוע היתה שאילתה של זהבה גלאון ובאמת זה היה מביך לראות את זה. אפשרתי לה, לפנים משורת הדין, לשאול פעם נוספת. במקרה נוכחתי שם. אני רוצה לומר שזה יוצר שני דברים - קיצור משמעותי של הזמן ושהשר הרלוונטי הוא זה שצריך להשיב וא באמצעות שליח.

אני מודה שאין לי היום מנוף להפעיל על השרים, אבל יש לי מנוף,שאני רוצה להציע לכם אותו. אם שר לא מגיע וזה באופן חריג והוא מתאם עם מזכיר הכנסת, זה קורה, כולנו בני אדם. במקרה כזה הוא זקוק לעוד 7 ימים. זה קורה ל- 3-4 שרים, שבאורח פרמננטי לא באים להופיע כאן. יכול להיות שהממשלה תחליט שחבר כנסת ושר זה מיותר. יש מספיק חברי כנסת ברשימה שיכולים להופיע.

אני לא אסכים ואני צריכה שזה יבוא מכם. אסור שאנחנו נסכים שיהיה מצב מן הסוג הזה. צריך לחפש את אותו מנוף. יכול להיות ששר כזה, כשהוא יביא הצעת חוק, הכנסת לא תיתן לו לקדם אותה, גם זאת אפשרות. יכול להיות שהוא לא יוכל להופיע בוועדות, יכול להיות שהוא יראה בזה פרס. בוודאי יכול מאוד להיות שהוא לא יוכל לנאום בכנסת, גם זאת אפשרות. מוכרחים, מוכרחים.

תראו, יש משהו ברשות הזאת. אמרתי שדברים שרואים מכאן לא רואים משם. אני היום רואה את זה בעוצמה יותר גדולה. הרשות הזאת היא חלשה לעומת האחרות. בעובדה היא חלשה לעומת האחרות. אין סיבה שזה יקרה וזה הרבה בידיים שלנו. אנחנו מייצרים את החוקים, זה אנחנו. אסור שזה ייראה, חלילה, כנגד הרשות המבצעת. היא לא יריבה ולא אויבת שלנו ואין לנו עניין להחליש אותה. יש לנו עניין לפקח עליה באופן שיעניקו לנו את הכלים הראויים.

צדקה יושבת ראש הוועדה שאמרה שלעיתים נדירות קורה ששר מטריח עצמו לבוא ואז חבר הכנסת איננו, שזה גם מביך ביותר. גם כאן תצטרכו להידרש לסוגיה הזאת.

אשר על כן, אני מציעה להעביר את ההצעה האומרת שקיצור משמעותי של הזמן צריך להתקבל. אני גם מציעה שהמקריא לא יהיה מקריא מקצועי. כלומר קיצור משמעותי של הזמן ודמותו של המשיב. לאחר מכן נצטרך לחשוב על היתר.

תודה רבה גברתי, אני פותחת את זה לדיון. ראשון הדוברים חבר הכנסת סער, בבקשה.

גברתי היושבת ראש. אני שמח על - - -

סליחה שאני קוטעת אותך. משפט אחד לגבי העניין הראשון שהעלית בנושא בדיקות רפואיות לחברי הכנסת. הנושא הוא מבורך וזאת יוזמה ברוכה. לצערי היוזמה הזאת באה לאחר שאחד מחברינו נקלע למצב והעלה את הנושא על סדר היום. מבחינה תקנונית, ההחלטה תונח על שולחן הכנסת ורק עוד שבוע נוכל להביא את זה לדיון בוועדה ואז נצביע על זה. כל אחד מחברי הכנסת רשאי להתייחס לזה, כאשר ההצבעה על הנושא של הבדיקות הרפואיות יובא לישיבתה השניה של הוועדה.

מיותר לומר שזה חסוי לחלוטין. אני מבינה שאתם מבינים שהכל חסוי לחלוטין.


אגב, כשיהיה סגן שר, אני מציעה שבתקנון יאפשר לשר להאציל סמכויות על סגן השר.

גברתי היושבת ראש, גברתי יושבת ראש הכנסת. אני רוצה לשבח את יושבת ראש הכנסת. אני חושב שעמדתה בהחלט מוסיפה, בהנחה שהיא תתקבל כאן, למוסד של השאילתה כאחד מהכלים הפרלמנטריים שעומדים באופן אפקטיבי לרשות חברי הכנסת. אפקטיבי - זה בין היתר מועד סביר. אם לוקחים 48 יום, חודשיים אחרי הגשת השאילתה, בהנחה שזה באותו מושב, זה בוודאי הרבה פעמים דבר שהוא לא אקטואלי.

בחודש יוני הגשתי בקשה לביטול סעיף 43ב, שהוא התקופה של ה-21 יום השניים.

לגבי הסיפה, דהיינו, אותה הודעה של חבר הכנסת שהמזכירות תודיע לו והוא יבקש להיות במועד אחר, אני בהחלט חושב שזה הסדר טוב. אני בספק אם אנחנו צריכים להכניס את זה כתיקון לתקנון, כחלק מהשמטת סעיף 43ב, אלא יותר פרקטיקה של עבודה בין המזכירות לחברי הכנסת.

אולי עם כוכבית?

אפילו לא עם כוכבית, ואני אומר למה. גם כאשר נרשמים להצעת חוק לקריאה ראשונה אז הרבה פעמים מקריאים את שמם והם לא נמצאים. אגב, אני תמיד ניגש למזכיר ואומר שאני לא אהיה ושיוריד אותי. אני צופה קבוע בתכנית של אייכלר וכבר בתכנית הראשונה שלו, בפתיחת המושב, הוא הראה את זה שקוראים בשמות חברי כנסת והם לא נמצאים. מאחר שאני חרד לכך שיום אחד הוא יעולל לי את זה, אני תמיד ניגש. אבל ברמה המהותית זאת אותה בעיה. פה הבעיה קצת יותר קשה כי השאילתה, בניגוד לקריאה ראשונה ובניגוד להצעת חוק, הרבה פעמים חבר הכנסת לא יודע שהיא מועלית. הנושא הראשון הוא שינוי תקנון, הנושא השני, בעיניי, הוא יותר שינוי פרקטיקה של עבודה.

הצעתי להשמיט את סעיף 43ב', שזה ביטול ה- 21 יום השניים ועוד 7 ימים.

למה לא להשאיר רק 21 יום? למה הם צריכים 21 פלוס 7?

החיים מלאים הפתעות ואת לא רוצה ליצור מצב שאין תשובה, אז תמיד תוסיפי. אפשר להשאיר את זה 14 פלוס 7. אני חושב שצריך לאפשר משחק כלשהו. פה אני מוכיח שאני גם חושב על כובעי הקודם. תמיד רוב יכול להפוך למיעוט ומיעוט יכול להפוך לרוב. אני חושב שצריך להיות "שפיל". 21 פלוס 7 נראה לי מתאים. יכול להיות שבעתיד נקצר גם את ה-21 הראשונים. בואו לא נלך למהפכה מאוד מאוד קיצונית. אם הורדנו 21 יום, עשינו צעד מאוד משמעותי.

במאמר מוסגר, דיברתי עם מזכיר הכנסת. הוא אמר שיושבת ראש הכנסת צודקת כי כשכתבו את התקנון והעלו את כל הסוגיה, הרי שבשעתו הטכנולוגיה היתה כזאת שהיו צריכים להדפיס במכונת כתיבה, וזה היה לוקח זמן. אחרי זה היו צריכים שליח מיוחד כדי להעביר למשרד.

בואו לא נפתח לדיון מוסדות שהוקמו לפני הרבה שנים וחוקים מלפני הרבה שנים. יש גם מוסדות אישיים שהוקמו לפני הרבה שנים. למה לגעת בדברים האלה?

בגלל הקידמה ובגלל שבכנסת יש מחשבים וטכנולוגיה ובתוך שניות מעבירים באי-מייל וזה מתקבל במשרד. יש פה קיצור זמנים, כך שגם ה-21 יום הופכים להיות ארוכים מאוד.

אני חושב שהדברים האלה כבר נדונו. רוב השאילתות הן אקוטיות. עד שהכותב מחבר אותן ועד שמישהו בא לענות לו, אז גם ככה עבר זמנו ובטל קורבנו. אני רואה בשאילתות דברים שכבר פסו מהעולם והתשובה כבר לא מעניינת את השואל ולא את העונה. לכן אנחנו צריכים לצמצם את פרק הזמן.

וגם העיתון שצריך לפרסם את הידיעה.

גדעון כבר העביר התשובה לשאילתה לפני שהיא נכתבה.

אם לא עונים אני צריך לשער מה תהיה התשובה.

בן כספית נמצא בחו"ל.

אני מזכיר לחבר הכנסת טיבי שבוועדה הזאת גם נרשם פרוטוקול והיא גם מצולמת.

זאת הסיבה שאמרתי את זה בקול רם.

לכן לעצם העניין, אני מקבל את עמדתו של חבר הכנסת סער לגבי הנושא של 7 ימים. לפעמים החיים יותר חזקים מאיתנו וחזקה על שרי ישראל שלא יעשו שימוש לרעה בתוספת הזאת של ה-7 ימים ולא ינצלו אותה שלא לעניין. 21 ועוד 7 ימים, אני חושב שזה פרק זמן סביר. גם כשעושים שינוי, לא כדאי לעשות את זה במאסות.

בנוגע לבדיקות הרפואיות, אני בהחלט חושב שזה נכון, גם בשם השוויוניות וגם בשם כל הדברים האחרים, שהבדיקות ייעשו על פי סל מסוים. אם מישהו רוצה משהו מיוחד, ואם זה משהו שהוא חריג, אפשר לעשות ועדת חריגים, מבין חברי הכנסת, שתאשר את החריג הזה.

תהיה ועדה ציבורית.

שיהיה מישהו שיוכל לבקש חריג. דרך אגב, כשמישהו צריך לבקש חריג, בדרך כלל זה כבר מבטל את העניין.

אני רוצה להתייחס לנושא אחד שאמורים להעלות לסדר היום. שני הנושאים האלה עוד סוכמו עוד קודם. לכן הנושאים של הארכת הזמן של הצעות ממשלתיות - - -

לא, הפסקתי את הדיון הזה באמצע. זה לא הוגן, חבר הכנסת דב חנין היה באמצע דבריו.

אני מציע שננסה לתאם את העמדות שלנו לפני שאנחנו באים לפה.

אבל המכתב שלי הוא מיוני, יושב ראש הקואליציה.

מי ראה אותו? בתקנון כתוב 17 חודש ועוד 17 חודש. לא שיגרת אותו אלינו.

אבל אני מביאה לכם את זה לדיונים.

אם יושב ראש הקואליציה מבקש, אני בהחלט מוכן, אם כי אני חושב שאני יכול להסביר את זה בדקה.

לא עכשיו. כרגע אנחנו באמצע הנושא של השאילתות. הישיבה עוד תימשך. אני רוצה לסיים את הנושא של השאילתות. יש לנו עוד שלושה דוברים: חברת הכנסת גלאון, חבר הכנסת אחמד טיבי וחבר הכנסת חנין ונעבור להצבעה בעניין.


חברת הכנסת גלאון בבקשה.

אני רוצה לפתוח בברכות, אין לי הרבה הזדמנויות לזה. אני רוצה לברך על היוזמות של יושבת ראש הכנסת ויושבת ראש הוועדה. אני רוצה לתמוך בנוסחה שהציע חבר הכנסת סער. בגלל כל הקדמה והטכנולוגיה והאפקטיביות של המוסד הזה, אפשר לקצר מאוד את השהות. אני מציעה 14 פלוס 7.

14 פלוס 7. בואו נלך נעשה מהפכה.

אני מוכן גם לזה. כל דבר שתרצו להקשות על הממשלה אני לא אעמוד בדרככם. אני הצעתי 21 פלוס 7 אבל אם יש הצעה ל-14 פלוס 7, אני מסכים.

דיברנו על 21 פלוס 7, אנחנו צריכים ללכת לפי הסיכום שהיה לנו.

ההערה של יושבת ראש הכנסת לגבי שרים שאין להם סגנים היא נכונה. הדברים האלה, לדעתי, צריכים להיפתר בנוהל ולא בשינוי תקנון. נניח שהמזכירות תודיע לחברי הכנסת. אם נניח שאותו שר נבצר, אז בסדר, החיים חזקים מהכל.

מה קורה כששר וחבר כנסת נעדרים? מה קורה אז?

אני בעד לעשות איזו סנקציה. אני חושבת שלא יהיה מצב שחבר כנסת נעדר ללא תאום. אם יודיעו לו מהמזכירות שזה באותו יום, אז הוא יודע שהוא צריך להתכונן לזה.

כדאי שננסה במושב הזה, לתקופה של 3 חודשים, את הסוגיה של הודעות מראש. היה ולא, אז נלך על סנקציה גם מצידם של חברי הכנסת.

אני נאלץ להסכים עם החלק הראשון של דברי היושבת ראש. לגבי בדיקות רפואיות, זאת הצעה חשובה. שלושת המרכזים שהוזכרו על ידי המנכ"ל הם מרכזים מתקדמים וחשובים וגם המחיר של 750 שקל לבדיקה הוא מחיר נמוך יחסית. בטח יישמעו פופוליסטים שיגידו שחברי הכנסת צריכים לשלם את זה מכיסם הפרטי, אני מתפלא שעד עכשיו אף אחד לא אמר את זה, אבל זאת תהיה אמירה פופוליסטית כי בכל מוסד מממנים את הבדיקות האלה לעובדים הבכירים ולהנהלה.

גם את העובדים הזוטרים בשירות המדינה.

נכון. לכן כך צריכה לנהוג הכנסת לגבי חברי הכנסת.

אין ספק שההצעה הזאת, וגם ההצעה לגבי השאילתות, המובאות כאן על ידי יושבת ראש הכנסת, מחזקות את מעמדו ובריאותו של חבר הכנסת. לגבי השאילתות ולגבי כל הדיון שמתנהל בוועדה לאורך שבועות, יש כאן ניסיון חשוב, שאני מברך עליו, לחזק את הפיקוח הפרלמנטרי על הרשות המבצעת. כך גם קיצור תקופת השאילתות. אני תומך בתקופה של 14 פלוס 7, 21 יום ולא יותר מזה. יש שרים, שמצפצפים צפצוף ארוך על הכנסת ולא מגיעים.

מי למשל?

יש רשימה אצל יושב ראש הכנסת. לדעתי צריך לפרסם אותה, כמו שמפרסמים נוכחות של חברי הכנסת. מי לא בא לקיים את חובותיו בכנסת מול הפרלמנט. אני חושב שצריך לפרסם את זה.

חוץ מזה, עוד מעט יהיו הרבה שרים, יהיו שרים אסטרטגיים, שרים טקטיים - - -

אני רק רוצה להעיר לגבי דיון שהיה אתמול במליאה, בהצעת החוק של משרד הביטחון בנוגע לחצי השנה הנוספת. בלתי סביר, ואמרתי זאת במליאה, ששר הביטחון, שבתופים ובמצילתיים סיפר על המהפכה שהולכים לקצר את שרות החובה בחצי שנה, כאשר זה מבוטל, הוא שולח את השר המתאם עם הכנסת. בעיקר, כאשר כבר יש שר שמופקד על האיומים האסטרטגיים וזה מקל על שר הביטחון באופן שהוא יכול להופיע פה.

אגב, מאז אתמול אחמדי ניג'אד הפסיק להופיע בכנסים פומביים.

אני רוצה להעיר הערה אחת ואני מתנצלת שאני צריכה לעזוב. אני רוצה להגיד שהצעתי לוועדת גרונאו שחבר כנסת ישלם 200 שקל מכיסו. הם דחו פה אחד את ה הצעה שלי. הם אמרו לי שאין דבר כזה ושזאת חובתו של המוסד, וזה בכל המוסדות. אני רוצה שתדעו שהתנדבתי, בשמכם, לעשות את זה והם לא הסכימו. תודה רבה לכולכם.

אני מודה לגברתי. חבר הכנסת חנין בבקשה.

גברתי יושבת ראש הוועדה, אני מצטרף לברכות על יוזמתה של יושבת ראש הכנסת. כחבר כנסת חדש מצאתי שהכלי של שאילתה הוא כלי לחלוטין לא אפקטיבי, לעומת הצעות לסדר שהן לפחות כלי מהיר. לכן, באופן אישי, החלטתי שמבחינת עלויות מול תועלות, אני משתמש בשאילתה ישירה. העלות של שאילתה ישירה היא אפס. אין לה שום עלויות משום בחינה שהיא. אני מקבל את אותה תוצאה של תשובה כזאת או אחרת, באותה מסגרת זמן פחות או יותר, לכן זה כלי הרבה יותר יעיל.

זה כמובן חבל כי השאילתה הרגילה היא כלי שיש מאחוריו מטרה ושכל. לכן, ההצעה שלכן לשנות את מסגרת הזמן היא ראויה בזמן ובמקום. אני בהחלט תומך בוורסיה של 14 פלוס 7 . אחת המשמעויות המרכזיות של השאילתה זאת העובדה מעלים נושא שנמצא על סדר היום. 21 יום אחרי, זה בקושי על סדר היום. אם ממשיכים את זה לחודש אחרי, הסיכוי שזה יהיה באמת על סדר היום הוא בהחלט נמוך. לכן 21 יום כמסגרת כוללת זה בהחלט אפשרי, אביגדור, ואתה יכול, לדעתי, להרגיש מאוד נוח עם האפשרות הזאת.

אני רוצה להתייחס להצעתו השניה של חבר הכנסת סער לגבי הצעות החוק הממשלתיות.

בואו נסיים את נושא השאילתות.

אני רק רוצה לומר עוד דבר אחד. לפי הבנתי, המצב הקיים היום הוא הפרה של תקנון הכנסת. תקנון הכנסת, בסעיף 45ב אומר בצורה מפורשת: "בהסכמת השואל, השר יכול לבקש ששר אחר יענה, או בנסיבות מיוחדות, באישור יושב ראש הכנסת". הדבר הזה מופר - - -

אם ראש הממשלה יבקש, תינתן.

אם ראש הממשלה יבקש, אני מניח שיושב ראש הכנסת אולי ייעתר לזה, אבל זה לא קורה עם ראש הממשלה. זה קורה חדשות לבקרים עם כל השרים כמעט, שרים יותר מרכזיים, וגם שרים פחות עסוקים ופחות מרכזיים. לכן גם המצב הקיים היום הוא הפרה של תקנון הכנסת. אנחנו צריכים את אותה הוראה שאנחנו מאמצים בתקנון הכנסת, לוודא שאנחנו מתכוונים לאכוף אותה במציאות ולגרום לה להיות מיושמת במציאות. תודה רבה.

אני רוצה להזהיר את כולנו שלא נתפוס מרובה ולא נתפוס כלום. אסור שיהיה מצב שבו תהיה תקנה שהשר לא יוכל לעמוד בה. לכן אני לא מציע לכפות עליו 21 יום אלא לעשות זאת ב-28 יום, זאת אומרת 21 יום ועוד 7 ימים, על מנת שלא יהיה שום תירוץ למה לא נתן את התשובה שלו. אם תבואו ותאמרו 14 פלוס 7, התוצאה תהיה - - -

בסעיף 43ב, שגדעון סער ביקש למחוק אותו, בדין הוא מבקש למחוק אותו כי 43ב' הפך להיות הנורמה. 43א' בכלל לא שמנו לב אליו. לכן אני מציע 28 יום. אנחנו לא צריכים להיות פזיזים. אנחנו מבינים את מצוקות השרים ואת הצורך שלהם להתנהל. אני גם לא רוצה, חלילה,שחברי גדעון סער יאלץ בקדנציה הבאה, או אפילו בקדנציה הזאת, לבוא ולבקש לשנות את התקנה שהוא מבקש לשנות אותה, בגלל נסיבות כאלה ואחרות.

האם אדוני רומז על משהו קואליציוני שעתיד להתרחש בימים הקרובים?

אני רומז על התעתועים של הפוליטיקה.

היה לי מזכיר ממשלה שהיה ליושב ראש קואליציה ואני הייתי במצב שהייתי צריך לומר לו שיש תהפוכות בפוליטיקה. הוא לא רצה לשמוע. יש לי חבר שהוא היה מנכ"ל משרד ראש הממשלה ואני אומר לו שיש תהפוכות בפוליטיקה. הכל יכול להיות. בשבוע הבא אתה יכול לשבת פה, וגדעון יכול לשבת שם. לכן אני מציע שנקבע דבר שאולי הוא נראה בעינינו מופרז – אני רואה שחבר הכנסת חנין יצא. צריכים, אולי, לעשות תקנה שחבר כנסת שנכנס לישיבת ועדה, לא יוצא ממנה, אם הוא דיבר.


הואיל ולא נשארו מצביעים אז אני אצביע יחד איתכם.

בעניין נוכחות חברי הכנסת אין לי מה לומר, זה לא עניין של הממשלה.

;לגבי המועדים לממשלה, אני מניחה שלמרבית השאילתות 21 פלוס 7 זה מספיק. יחד עם זאת ישנן שאילתות שבשל המורכבות וההיקף שלהן, יידרש זמן נוסף. רק כדי לסבר את האוזן, בחוק חופש המידע, המועדים הם 30 פלוס 30 פלוס 60.

איזו מן דוגמא זאת?

בחוק חופש המידע זה כל אדם שלא צריך להוכיח את האינטרס שלו במידע, ופה מדובר על סמכות הכנסת לפקח על הממשלה מתוקף המשטר הקונסטיטוציוני שלנו. יחד עם זאת, שם ה-60 יום הנוספים הם לצורך שאילתות שיש בהן היקף או מורכבות מיוחדים. תשאירו לנו "שפיל" במקרה של היקפים מיוחדים.

את רואה כאן את הלך הרוח של החברים שרובם רוצים 14 פלוס 7. אנחנו הולכים ל-21 פלוס 7, למרות שהטכנולוגיה הולכת ומתקדמת וכך גם רמת המידע וגם רמת ההתקשרות.

אני מציעה לחבריי חברי הכנסת ללכת לשינוי תקנון של 21 יום פלוס 7 נוספים, כאשר אני מודיעה, ואני מבקשת שתעבירו את זה לשרים ולממשלה: הסוגיה הזאת תיבחן במושב החורף הנוכחי. היה ושרי הממשלה לא יעמדו בזה, אני אומרת שאני אכנס את הוועדה שוב ואשכנע את חבריי ששרי הממשלה ייענו בפרק זמן של 14 פלוס 7. אז כדאי לכולנו להתארגן לפי הנוסחה שהובאה כאן כרגע, וזאת כדי להביא למצב שהכנסת באמת תוכל לפקח על פעולות הממשלה.

אני עוברת להצבעה על השינוי של 21 פלוס 7. למען הפרוטוקול, תיקון סעיף 43 - סעיף קטן ב' בטל.

אפשר להגיד שהצעתי מ-26.6 התקבלה במלואה.

הצעתו של חבר הכנסת גדעון סער עומדת להתקבל פה אחד. מי בעד ההצעה? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב

נגד – אין

נמנעים אין

ההצעה של חבר הכנסת גדעון סער לבטל את סעיף 43ב לתקנון הכנסת נתקבלה.

פה אחד, אין נמנעים אין מתנגדים, הצעתך נתקבלה פה אחד. אני מודה לחברי הכנסת.

אתה רוצה שנחזור לדיון הראשון?

אם יושב ראש הקואליציה מבקש שהות לשוחח על כך, אני מכבד את בקשתו.

אני רוצה להביא לתשומת לב חבריי שבשבוע הבא, ביום שלישי, ועדת הכנסת תערוך יום עיון בנושא חוק ההסדרים. ביום הזה אמורים להגיע מיטב בכירי המשק, שרי אוצר לשעבר ומי שייצג את העמדה של בית המשפט העליון הוא השופט בדימוס מישאל חשין. אני מבקשת מכל חברי הכנסת להיות נוכחים ביום הזה. זה יום חשוב לכנסת ולוועדת הכנסת תהיה אמירה חשובה מאוד לגבי ההתנהלות של ועדת הכנסת אל מול הממשלה.

ההצעה בעניין 21 יום של תזכיר היא מחייבת תיקון של תקנון עבודת הממשלה והמשמעות של זה שזה כפוף להחלטת ממשלה.

הנושא הזה עוד לא נסגר. הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 15:10