PAGE
3
ועדת הפנים ואיכות הסביבה

1.11.06

הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 48

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה

מיום רביעי, י' בחשוון, התשס"ז (1 בנובמבר, 2006) בשעה 09:30

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) פרובוקציות של תלמידי ישיבה בעכו וירי באוויר

בתושבים ערבים בעיר

חברי הוועדה: גאלב מג'אדלה – היו"ר

יצחק אהרונוביץ

דוד אזולאי

טלב אלסאנע

אורי אריאל

יוסי בילין

מוחמד ברכה

עבאס זכור

נדיה חילו

דב חנין

ואסל טאהא

מרינה סולודקין

ניסן סלומינסקי

חנא סוויד

חה"כ צבי הנדל

חה"כ אפי איתם

סנ"צ משה כהן – מפקד תחנת עכו

אליעזר במברגר – הלשכה המשפטית, משרד האוצר

זאב נוימן – מ"מ ראש עירית עכו

יהודה סטולוב – מנכ"ל אגודת המפגש הבין דתי , ירושלים

הרב יוסף שטרן – ראש ישיבת ההסדר בעכו

יוסף ישר – הרב הראשי של עכו

חליל עמאר

אחמד עודה

ראובן לוזון

נחמן מועטי

אורי מזרחי

אלעד כהן

ישי רובין

יצחק הרמן

אוריאל עמרן

דניאל מלול

אורי טל

שמעון אפריאט

שמעון בן דוד

יחזקאל לביא

יפה שפירא

לאה קיקיון

הצעה לסדר היום (דיון מהיר) פרובוקציות של תלמידי ישיבה בעכו

וירי באוויר בתושבים ערבים בעיר

בוקר טוב לכל הנוכחים. סליחה, אני לא פותח את הישיבה ואני רוצה לקיים התייעצות, כיוון שראש העיר לא נוכח. זו הפעם הרביעית - - אל תעשה לי שום תנועה. לא כך ולא כך.

אני ממלא מקומו.

שום דבר - -סליחה.

אני ממלא מקומו, על פי החוק אני ממלא מקומו.

אתה ממלא מקומו בעיר עכו, לא כאן.

אני מוסמך על פי החוק.

לא, סליחה. אתה לא מוסמך. אנחנו צריכים להזמין. זו הפעם הרביעית - -

גאלב , - - -

סליחה, תקשיב. אתה עכשיו לא בזכות דיבור. אני עכשיו מודיע לפרוטוקול: זו פעם רביעית שראש עירית עכו לא מגיע לוועדת הפנים. אני אחליט על טיב הישיבה. אני מפסיק את הישיבה ל- 10 דקות.

(הישיבה הופסקה ל- 10 דקות)

בוקר טוב לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לדיון לפי בקשת חבר הכנסת ברכה. היא הועברה לדיון מהיר מנשיאות הכנסת בנושא האירועים שקרו בעכו.


אני עשיתי הפסקה של 10 דקות כמחאה של הכנסת ושל הוועדה על כך שראש העיר עכו לא נמצא כאן. אנחנו נחפש את הדרך לנקוט בצעדים נגדו על פי תקנון הכנסת והחוק. זו פעם רביעית שראש העיר לא מגיע לוועדת הפנים ואיכות הסביבה לדיונים שנוגעים לעיר שלו, והכנסת לא תעבור על כך לסדר היום,
מה עוד שהוא היה מעורב באירוע. מהאינפורמציה שיש לי מהמ.מ. ועוד גורמים, כי למדתי את העניין בטרם קיום הדיון - ראש העיר היה מעורב, ועל כן היה צריך להיות כאן, ואני לא מקבל שום התנצלות. רק הבוקר הוא הודיע שכבודך ממלא את מקומו. לא מקובליי עלי. אתה גם בשבילי, מבחינת נוכחות, לא ממלא מקום ראש העיר.

למה?

ככה, כי אני מחליט.

- - -

עוד משפט אחד אני מוציא אותך החוצה.

אני יכול לצאת לבד.

בבקשה. אם לראש העיר חשובה הישיבה, שיבוא לכאן בכבודו ובעצמו.

- - אני נבחרתי על פי חוק, ואתה לא יכול לזלזל בי.

תקשיב טוב. החברות בינינו 17 שנה לא שייכת לעניין.

- - -

הוא לא יכול לשלוח לי כל פעם ממלא מקום או סגן אחר. בשביל הדיון כאן, מבחינתי, אתה לא ממלא מקום ראש העיר. אתה יכול להיות חבר מועצת העיר ואתה יכול לקבל זכות דיבור. אתה לא ממלא מקום ראש העיר.

- - -

(זאב נוימן עוזב את הישיבה)

זה שאתה כועס על ראש העיר -

לא, זה - - -

הוא בא.

כי הוא שלח אותו. מבחינתי זה לא הסידור.


רק כדי שתדעו – ממלא מקום ראש העיר ואני חברים יותר מ- 15 שנה. זה לא שייך לעניין.

אבל הוא לא אשם, אז ראש העיר לא בסדר.

ראש העיר לא בסדר, אתה צודק, אבל הוא שלח אותו כממלא מקומו. אני, מבחינתי, כוועדה, לא רואה אותו כממלא מקומו. הוא יכול לשבת בכבוד הראוי - -

אבל אתה צריך להעניש אותו?

סליחה, אני לא הענשתי אותו. הוא יצא בגלל שהוא הפריע, לא בגלל שהוא ממלא מקום. מבחינתי אני לא רואה בו ממלא מקום של ראש העיר.

- - -

אני לא עובד אצל ראש העיר, עם כל הכבוד, גם אם הוא מהסיעה שלך זאב נוימן.

מה זה קשור לסיעה?

יש פה הסכמה מקיר לקיר, גאלב.

אני בסרט הזה הייתי כבר כמה פעמים. אני שומר על כבוד הוועדה. אף אחד לא יטיף לי כאן מוסר. מבחינתי, הוא לא ממלא מקום ראש העיר כרגע, בישיבה הזו. נקודה. אל תהיו לי יותר מדי סלחניים. הוא יכול לקבל זכות דיבור, ולומר מה שהוא רוצה, אבל הוא לא ממלא מקום ראש העיר. הסרט הזה לא יחזור על עצמו עוד פעם.

אני הבנתי שלא הוצאת אותו.

אני לא הוצאתי אותו. אני אמרתי לו: אם תפריע - אוציא אותך. הוא יצא.

- - -תקראו לו.

אני נעניתי לבקשת המציע, חבר הכנסת ברכה, ולנשיאות הכנסת – אנחנו זימנו את הדיון הזה, שלא תהיינה אי הבנות. אני גם אבקש בהמשך הדיון שאנחנו נשדר מסר אחד, להרגיע את הרוחות, לא לאפשר לשום קומץ משום צד להפר את הסדר בעכו וגם לפגוע במערכת היחסים בין יהודים וערבים שהתנהלה במשך שנים רבות על הצד הטוב ביותר. קיבלתי המון טלפונים מעכו, מיהודים וערבים, שאמרו שמה שקרה אינו מייצג את הלך הרוח בעכו. זו לא עכו שאתם שמעתם עליה בעיתונים. אני אומר לכם כאן חד משמעית: לא נאפשר כאן - לא בדיון ולא אחרי הדיון, שיפגעו במערכת היחסים בין יהודים וערבים. אין להם, לא ליהודים ולא לערבים עיר אחרת. הם לא מתכוונים לעזוב אותה, הם רוצים לחיות יחד. וזה כל נושא הדיון שלנו. אנחנו לא ועדת חקירה, ולא נחליף את המשטרה. אנחנו גם לא מתכוונים להיות ועדת סולחה. כל התפקידים האלה הם לא של ועדת הפנים. לוועדת הפנים יש תפקיד מרכזי והיא תעשה אותו, על הצד הטוב ביותר.

למה? ועדת סולחה זה טוב.

אבל זה לא אנחנו. יש אנשים שנברך אותם ונסייע להם. כי היו אנשים שחשבו שאנחנו ועדת סולחה. אנחנו לא ועדת סולחה. אנחנו ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, לא מחליפים אף גורם, אף גוף או עמותה, ואף רצון טוב מהשטח.


סליחה, יש לי שיחה מיושבת ראש הכנסת. יושבת הראש בדעה שלי, לגבי ראש העיר, שזו הפעם הרביעית שהוא לא מגיע לוועדת הפנים של הכסת בנושאים שנוגעים לעכו.

היה דיון בנושא הזה?

לא, בנושאים שקשורים לעכו. חבר הוועדה, חבר הכנסת דוד אזולאי, שהוא תושב עכו - יודע את זה, והיה כשזה קרה.


אני רוצה לברך את הרב של העיר עכו שהגיע, אנחנו סמוכים ובטוחים שתתרום את חלקך למען המטרה של כולנו - הרגעת הרוחות בעיר עכו והחזרת החיים התקינים המשותפים כפי שהיו וכפי שאנחנו רוצים שימשיכו להיות. אני לא ארחיב בפתיחה, אני רוצה לאפשר למציע, לחברי הכנסת וגם לגורמים נוספים שיאמרו את דעתם. אנחנו מחויבים לגמור את הדיון עד 11:00 שאז מתחיל הדיון במליאת הכנסת. אבל מה שקרה הדאיג את כולנו ומדאיג את כולנו. אנחנו רוצים לעשות הכל כדי שזה לא יחזור על עצמו. מי שרוצה זכות דיבור שיעביר פתק.


רשות הדיבור לחבר הכנסת ברכה.

ראשית, אני מקווה שההתעניינות בישיבה והנוכחות הרחבה בה תבטא בעיקר רצון להרגעת הרוחות ולמהלך תקין של החיים בעכו. אני חושב שהעמדה של יושב ראש הוועדה בתחילת הישיבה בכל מה שנוגע לראש העיר היא לא מצב של רוגז אלא ביטוי של התעלמות של ראש העיר מהתפקיד שלו להופיע כאן, על אחת כמה וכמה כשמדובר בדיון הזה, כשחלק מהטענות מופנות כלפי, אישית, והיה ראוי שהוא יהיה נוכח. אם מפקד תחנת עכו, סגן ניצב משה כהן, טרח והגיע, אני חושב שראש העיר יכול היה להגיע וגם לענות על הטענות שמופנות כלפיו. זה, כמובן, לא גורע כהוא זה ממעמדו של סגן ראש העיר- כבודו במקומו מונח, אבל ראש העיר, שנבחר ישירות על ידי התושבים, כשיש דברים שמופנים אליו, ולעיר שלו, אני חושב שהוא היה צריך להגיע לכאן. ועל אף זאת אני רוצה להודות ליושב ראש הוועדה שבכל זאת מקיים את הדיון על אף ההתנהגות הזו של ראש העיר.


לפני תחילת הישיבה החלפתי משפטים ספורים עם הרב הראשי של עכו ואני מסכים אתו בהחלט, ואני אומר את זה כבר בתחילת הישיבה, שהכוונה היא באמת לתרום להרגעת הרוחות. אנחנו, רבותיי, חווינו חוויה קשה. כל האזרחים בצפון, בתקופת המלחמה. ובתקופה זו, כשנפגעו גם יהודים וגם ערבים בעיר, העיר הזו ידעה להתעלות ולבסס את החיים המשותפים שקיימים שם מתוך כבוד הדדי. חיים משותפים לא חייבים להיות על בסיס של הסכמה. זאת אומרת - לא שכולם יסכימו עם כולם, אבל לפחות שיידעו שהעיר הזו היא בית לכולם, ואם, חס וחלילה יקרה משהו, מה שיתערער זה החיים של כולם, ולכן אני רואה בחומרה רבה את העובדה – ולפני זה אגיד משהו: אדם סביר, אם הוא חבר כנסת או לא חבר כנסת, לא יעלה על דעתו שהוא יבוא לערער על זכות הפולחן של אזרח כלשהו. לא הצורך במואזין בחודש הראמדאן ולא תפילה בישיבת הסדר. אני אומר את זה בצורה הכי ברורה והכי חד משמעית. חופש הפולחן הוא דבר שצריך לאפשר אותו, צריך לתמוך בו, וזה לא הנושא, בשום פנים ואופן. אבל, להשתמש בפולחן הדתי על מנת ליצור התגרויות של אנשים שהם לא מתושבי עכו, בעיקר, אני חושב שזה חמור. אם אנשים רוצים לקיים שליחויות אידיאולוגיות שלא קשורות לחיים בעיר עצמה, שיעשו את זה בדרך הפוליטית הראויה והדמוקרטית. אבל בשום פנים ואופן לא דרך יצירת פרובוקציות והתגרויות. הסמיכות של ישיבת ההסדר לשכונה שרוב רובה אזרחים ערבים, יותר -מ-92% מהתושבים בשכונת וולפסון, ובמהלך התקופה האחרונה שכרו דירות כמה בחורי ישיבה שאו מחוץ לעיר עכו. חלקם מנתניה, מרמת גן, וגם מההתנחלויות בשטחים הכבושים. הם באו ושכרו דירות כאן. הם גרים 5 או 6 אנשים בדירה, בסמיכות לדירות שחיות בהן משפחות. השכנות הטובה מחייבת סט של התנהגויות, התנהגויות סבירות, ולא להפריע ולהתגרות. והדברים הגיעו לשיאם בחודש רמאדאן האחרון. ולמרבה הצער, ראש העיר היה שותף בליבוי היצרים שם.

כל זה אתה אומר במסגרת ההרגעה הכללית?

כן. בהחלט. צריך להגדיר את הדברים.


בשכונה הזו, שרוב רובה תושבים ערבים, שרוב רובה תושבים מוסלמים – חודש רמאדאן הוא החודש הקדוש ביותר אצל המוסלמים, ושם אין מסגד. אין מואזין שקורה לתפילה 5 פעמים ביום אבל לפחות הקריאה לארוחה המפסקת זה דבר שהיה מתחייב.

קריאה של דקה וחצי.

ניסו לייצר משבר סביב העניין הזה, של דקה - דקה וחצי בשעה חמש וחצי אחרי הצהריים. ראש העיר הוא זה שהוביל את זה והביא משטרה כאילו שאין אישור לשים רמקולים ודברים כאלה. יש דברים שנעשים לפנים משורת הדין מתוך הכבוד לחופש הדת, חופש הפולחן. זה יצר מתיחות. ביום שמחת תורה, בחורי הישיבה התחילו לרקוד בחצר הפנימית של השכונה, התחילו להתגרות ולנופף בנשק ואחר כך התחילו להתגרות בתושבים שישבו מתחת לבתיהם. ואז, גם השתמשו בנשק חם והיו יריות. אני חושב שהאנשים האלה, אם הם רוצים לקיים את מצוות הדת, הם רשאים וזכאים, וכל צד בחברה חייב לאפשר להם את זה. אבל, להשתמש בחופש הדת לפולחן הדתי כדי ליצור התגרויות, וכדי לבוא ואפילו לטעון נגד אנשים מסוימים בתוך העיר, כשאומרים שהעיר עכו היא עיר מעורבת, הם אומרים: לא, זו עיר יהודית שחיים בה ערבים. נו, באמת. יש גבול להשתלחות ולחוצפה בעניין הזה. העיר עכו היא העיר עכו, ויש בה 52,000 תושבים, ויש כ- 17-18 אלף תושבים ערבים בתוכם, והעיר הזו היא עיר מעורבת. היא פעם היתה עיר לא מעורבת, אבל בכיוון ההפוך. פעם היא היתה עיר לא מעורבת.


לכן, הניסיון להשתמש בסדר יום פוליטי, סדר יום אידיאולוגי שבא כדי לערער על זכותו של האחר להתקיים או זכותו של האחר לקיים את המינימום של הפולחן הדתי שלו, זה דבר שאנחנו לא יכולים לעבור עליו לסדר היום. אני חושב שראש העיר מילא תפקיד מאד שלילי בעניין הזה, כולל העובדה שכאשר בחורי הישיבה באו להתגורר באותן שכונות הם הביאו את הציוד שלהם ברכבים של העיריה.

כל זה לפני 5 שנים.

סליחה, אין לה זכות דיבור.

מפלגת העבודה הביאה אותם.

מה זה מעניין אותי?

אני לא רוצה לשמוע הערות כאלה כאן. אתה לא בזכות דיבור. שום הערה.

לעומת זאת הייתי רוצה לברך אבל בלי להזיק - את ראש משטרת עכו. אני הבנתי מהתושבים שהמשטרה ניסתה למלא תפקיד מאזן, מרגיע, ואני באמת רוצה לברך על זה. אני מקווה שאני לא מזיק לך, אבל אני חייב לומר את העובדה הזו, לפחות זה מה ששמעתי מהתושבים כשהייתי שם למחרת האירוע, בבוקר.

נתתי זמן ארוך יותר למציע. בבקשה, מפקד משטרת עכו.

קודם כל – אנחנו באמת חיים בעיר עכו שהיא עיר נפלאה, לדעתי.אני, כמפקד עכו, רואה באירוע הזה כאירוע חריג שבחריגים. נכון שיש אירועים, באמת יש אירועים, והאירועים האלה הם לא משמחים במיוחד בשל העובדה שחיים תושבים ערבים ויהודים ביחד. לפעמים הדברים מתפרשים בכיוון הלא נכון. מה שקרה במוצאי שמחת תורה בהחלט היה אירוע שהלהיט את הרוחות משני הצדדים, ועד עכשיו אנחנו עמלים בעקבות אותו אירוע. היינו שם עד השעה 11- 11 וחצי יחד עם נציגי ציבור, כבוד הרב ישר, חבר הכנסת זכור- שניסינו מעל ומעבר להחזיר את השגרה כמה שיותר מהר, ובאמת הצלחנו לעשות את זה. יחד עם זה, מייד לאחר מכן פעלנו בנושא של הידברות – גם עם רב הישיבה, גם עם הרב ישר, גם עם חבר הכנסת שייח' עבאס זכור, ועד עכשיו אנחנו עושים את זה. הפגישה האחרונה היתה ביום שישי האחרון, עם רבנים. גם מפקד המרחב היה. החלטנו בסיוע העיריה להקים, שלא על לפי תקנון מרכז שיטור קהילתי בתוך שכונת וולפסון, על מנת - -

- - -

עוד הערה כזו - עכשיו אני אוציא אותך. מפקד המשטרה אומר מה שהוא עשה, לא מה שאתה עשית.

הקימו - -

מה שאמרתי – שבעקבות אותו אירוע באותו יום החלטנו על הקמת שיטור קהילתי. ואכן, בימים אלה הוא מוקם ומתחיל לעבוד. לקחנו שוטר שלא מתוקנן מיחידת הסיור שלי, בגלל המצב הרגיש באותה שכונה, מבחינת סדר העדיפות זה היה חשוב יותר, וכרגע אנחנו מנסים לגייס מספר גדול של מתנדבים מקרב שתי העדות על מנת לבצע סיורים רגליים ורכובים כדי לשמור על שקט.


דבר נוסף – עוד באותו יום ועד אתמול, בעקבות קיצוצים עכשוויים, הגברנו שם נוכחות משטרית מסיבית, עד השעות הקטנות של הלילה, עם הרבה מאד כוח ואורות כחולים כי הגענו למסקנה שזה מה שצריך לעשות - בולטות, בולטות, ועוד פעם – בולטות, על מנת להשרות ביטחון בקרב התושבים משני הצדדים. אני מקווה שאנחנו באמת בסוף הדרך על מנת שהחיים יוכלו לחזור למסלולם ואיכות החיים תחזור למקום.

תודה רבה למפקד משטרת עכו. יישר כוח. אנחנו מצפים שתעבירו לנו דו"ח על השתלשלות הדברים, על הצעדים שנקטתם. לי נודע שהחייל הומלץ על ידי הגורמים החוקרים – להעמדה לדין ולי נודע גם שאזרח ערבי נמצא במעצר בית במשך 5 ימים. האם העובדות נכונות?

חוץ מהעובדה לגבי החייל - -. נכון לאתמול בלילה - -

אני מתכוון לחיל שביצע את הירי.

כן, ודאי. מצ"ח סיים את החקירה בעניינו של החיל והעביר את תיק החקירה להחלטת הפרקליטות הצבאית.

יש המלצה?

אני לא יודע.

אם לך לא ידוע, אז למי יכול להיות ידוע?

אני יודע שמצ"ח סיים את החקירה, וכרגע – התיק נמצא במשטרה.

זה יוצא משליטתם ועובר לצבא.

תודה רבה, אדוני, יישר כוח. כבוד הרב, בבקשה.

אדוני היושב ראש, חברי הוועדה הנכבדים ובתוכם - ידידנו הנכבדים, חברי הכנסת אזולאי וחבר הכנסת זכור, שאתם תושבי העיר שלנו. אנחנו באנו לכאן על מנת באמת לחפש את הנוסחה הגואלת. באנו לכאן בכדי לנסות ולחפש את הדרך האמיתית איך להביא לרגיעה. ברור הדבר שאם באמת ובכנות, עם יד על הלב אנחנו רוצים להביא לרגיעה, אנחנו חייבים להעמיד דברים על דיוקם, ואז נוכל לצאת לדרך של סולחה, רגיעה, הבנה. לכן, ברשותכם, מספר מלים. רצינו, דבר ראשון, לספר על שני דברים. עכו היתה מאז ומעולם עיר של סמל. סמל אמיתי לחיים בצוותא. דו קיום לא היה מושג ערטילאי. דו קיום אמיתי שרר בעכו. אני תמיד הייתי גאה להיות חבר במועדון "רוטרי" בעכו, מועדון ייחודי בעולם כולו. אין בכל העולם מועדון כמו שהיה בעכו. נמצא שם רב, קאדי, כומר, דרוזים, באהאים, יהודים. כולם ביחד, בצוותא. אין הרכב כזה כמו בעכו. היינו גאים בזה. מדוע? – זה היה סמל לביטוי אמיתי לחיים בצוותא, דוגמה ומופת, וזה, בעצם, היה כרטיס הביקור של עכו מאז ומעולם. לאחרונה, לצערי הרב, חל כרסום באידיליה הזו. אינני יודע על ידי מי. ישנם כנראה איזה אלמנטים קיצוניים, אינטרסנטים, שמעונינים להרוס את היפה שבעיר, וזה בה לידי ביטוי בשנים האחרונות, בהתקפות למיניהן. נשרף בית כנסת בעכו.

מתי זה קרה?

לפני כשנה וחצי.

גם מסגד נשרף.

מסגד לא נשרף, חלילה, בעכו. וגם לא יישרף, חלילה, היה סיפור עם איזה בית עזוב שסיפר לאחרונה כבית כנסת יותר מאשר כמסגד, ועשו שם מדורת ל"ג בעומר וזה לא היה בסדר. אף אחד לא הולך לשרוף מסגד, חס וחלילה. בית כנסת נשרף. עשינו הכל לרגיעה, אבל הכרסום חל.

חשוב להגיד שלא ערבים שרפו את בית הכנסת. זה עבריין - - -

ילדים ערבים עשו את זה. מצטער. אנחנו נעמיד דברים על דיוקם.

סליחה, כשיגיע תורך תגיד את דעתך. עכשיו הרב אומר את דעתו.

אנחנו רוצים, כפי שאמרתי בתחילת דבריי- המטרה שלנו היא להגיע לרגיעה. לא נוכל להביא לרגיעה אם לא נעמיד דברים על דיוקם. אז נוכל לטפל בבעיה באופן אמיתי, בצורה נכונה. זה הרצון של כולנו. אנחנו רוצים לחזור אחורה. קרו דברים בעיר הזו. קרו דברים, וזה הגיע לשיא בשמחת תורה האחרון. יש ישיבת הסדר בעכו, כפי שיש בהרבה מקומות בארץ. באים בחורים שמשרתים בצבא ומשלבים את השירות הצבאי שלהם בלימוד תורה. חיפשו מקום. מצאנו להם מקום בבית כנסת שהיה בשעתו, בית הכנסת הזה התרוקן. הם קיבלו מבנה, זה מבנה זמני, עומדים לבנות בנין יפה. יושבים שם למעלה מ- 100 בחורים נפלאים, בחורי חמד, בחורים טובים. יושבים שם 4 שנים. מעולם לא שמענו על התגרויות מצדם, לא שמענו שהם גרמו לאיזה פרובוקציות כלשהן. 4 שנים של שקט ושלווה. אני לא יודע מי. ישנה, לאחרונה, איזו מין הסתה של גורמים קיצוניים וצריך לבדוק מי הגורמים האלה. למי יש אינטרס להרוס את מערכת היחסים הטובה? זה שבחורי הישיבה שכרו שם דירות? איפה הם יגורו? הרי הם חייבים לגור בקרבת הישיבה. יש דבר יותר יפה מזה שבחורי ישיבה גרים יחד, בשכנות? יש תלונה מאיזה שכן אחד שפעם מישהו התגרה בו? מעולם לא. שום דבר. אפשר לבדוק את הנושא. שום התגרות.

כן. יש שכנים שנאלצו לסגור חלונות - - הכל בגלל הפרעות, בגלל ההשתוללויות שם.

מעולם לא היה דבר כזה.

הגישו תלונה למשטרה?

כן.

צריך לבדוק את זה. לא ידוע לנו על דבר כזה. נמצא כאן ראש הישיבה הדגול, והוא יאמר את דברו בוודאי. אנחנו יודעים מה ההנחיות שיש לבחורים – לא להתגרות, חלילה, לא ליצור שום פרובוקציות, חלילה, ואנחנו יודעים שהם עומדים בזה בגאון. כל מעיינם בלימוד ובמסגרת לימודית. קרה, בשמחת תורה, כפי שנהוג ומקובל בכל עיר ואם בישראל - תלמידי ישיבה, אחרי טקס ההקפות של הישיבה – יצאו עם ספרי תורה בדרכם לשמח בתי כנסת באזור תוך כדי שירה וריקודים, ונילווים אליהם נשותיהם, עגלות עם ילדים - - -

באיזו שעה זה היה?

בבוקר וגם אחר הצהריים. באחד מבתי הכנסת עורכים את ההקפות אחר הצהריים. הישיבה יצאה לקראתם, לגשת לבית הכנסת ולשמח אותם. תלמידי הישיבה הותקפו על ידי מי שרצה ליצור פרובוקציה. נא לבדוק את הנושא הזה. בחורי הישיבה הותקפו, במטר אבנים ומקלות, שלושה בחורים נפצעו. ראש הישיבה הופל ארצה, משקפיו נשברו, סדק ביד. לא שמענו שערבי אחד נפגע משום שלא היתה שום התקפה. למה להציג את זה - -

ראש הישיבה רשום והוא ודאי ידבר על מה שעבר עליו יותר מכל אחד אחר.

אז אם אנחנו באמת רוצים להביא לרגיעה, בואו נעמיד את הדברים על דיוקם. עד כמה שידוע לנו -
היריה נעשתה, לא, חלילה כדי לירות. היריה נורתה כי ניסו לחטוף ממנו את הנשק. ואז הוא ירה יריה באוויר, וכפי שמפקד התחנה הנכבד אמר - מצ"ח בודקת את זה. יבדקו. אנחנו סומכים גם על המשטרה וגם על מצ"ח שיעשו את העבודה.
במקום להרגיע את הרוחות הסוערות ולהוקיע את המסיתים, הפיצו גרסה הפוכה. וחבר הכנסת ברכה, היקר, בוא נראה מה הגרסה הנכונה, ואז נוכל להגיע לרגיעה האמיתית.


ידידיי היקרים. נגזר עלינו לחיות בצוותא. עלינו לכבד זה את דתו של זה, זה את תרבותו ואת מנהגו של זה. לא בהסתה מיותרת, לא בפגיעות, לא בקריאות גנאי, רק בהושטת יד, ברצון להבין, ברצון להרגיע, ברצון להחזיר לעכו היפה את השלווה הפסטורלית כדי שנמשיך לשמש דוגמה לכל העולם כי יהודים וערבים יכולים לחיות ביחד מתוך דו קיום אמיתי.

אדוני, היושב ראש. אני אומר שאני כבר 10 שנים כאן חבר כנסת. מי שיודע – מעולם לא יזמתי דיון, לא בוועדה ולא במליאה, בעניין סכסוכים בין יהודים וערבים בעכו. לא שלא היו, היו. אבל השתדלנו תמיד להוריד את הלהבות, כי – איך אמר הרב? – נגזר עלינו לחיות יחד בעיר הזאת, אין לנו ברירה. מי שבחר לגור בעכו, עשה זאת מתוך ידיעה ברורה שחיים שם ערבים ולכן, מי שבחר בעיר הזו יודע למה הוא הולך. ובמשך כל השנים – יושבים פה תושבי עכו וחברי כנסת שיעידו על כך, כל הדיונים שהיו על עכו היו איך ליצור ולבנות את העיר עכו, ואיך להביא עוד תושבים. זה מה שעשינו במשך כל השנים.


ידידי, חבר הכנסת ברכה, אני מצטער להגיד לך שהדיון הזה מיותר. אם זה היה תלוי בי, הוא לא היה מתקיים - -

שלא תהיינה אי הבנות – נענינו לנשיאות הכנסת.

הכנסת צריכה להתנצל שהיא מקיימת דיון על מתיחות מסוימת? הבעיה היא הדיון או ליבוי היצרים?

חבר הכנסת ברכה, לא אתן לך ללבות כאן יצרים ולא אתן לך לגרום לסכסוך בין יהודים וערבים בעכו. יכולתי להגיש הצעה לסדר היום וחבר הכנסת עבאס זכור יכול - -

הוא שכנע אותי להוריד את ההצעה שלי.

חבר הכנסת עבאס זכור כתושב העיר יכול היה גם הוא להגיש הצעה לסדר היום, אבל שנינו היינו מספיק חכמים לא לעשות את זה. חבר הכנסת אורי אריאל הגיש הצעה ואמרתי לו: אנא ממך, רד מהעניין הזה. למה? - הכל מתוך ראיה - -

כנראה שיש כאלה שלא רוצים שהאמת תיוודע. יש כאלה שרוצים לחפות על השתוללות של אנשים.

יש כאלה - - של חבר הכנסת אזולאי או חבר הכנסת זכור.

אתה חבר כנסת? אתה בא לטעון נגד דיון בכנסת? עד כדי כך הגעת?

אני לא מתכוון להתנצח אתך על העיר עכו. אני מכיר את עכו קצת קצת יותר ממך, עם כל הכבוד. ועבאס זכור מכיר את עכו - - לא מתנצח אתך בעניין הזה.

אני מכיר את עכו הרבה יותר ממך. לא קצת.

- - -

זו השאלה, או השאלה היא שהיתה תוקפנות נגד תושבים? תתייחס לגופו של עניין.

לכן אני בדעה, ואף אחד לא ישנה את דעתי – אני טוען, עם כל הכבוד לנשיאות, שהדיון הזה הוא מיותר. והתוצאה הסופית תדבר בעד עצמה.


לדעתי, מפקד משטרת עכו והמשטרה בעכו עשו עבודה יוצאת מן הכלל - הן בסיפור של הרמאדאן והן בסיפור של שמחת תורה. הרמתי טלפון למפקד משטרת עכו, קיבלתי פרטים, ובכוונה לא נכנסתי לקלחת הזו כי אני חושב שהתערבותם של פוליטיקאים רק מלבה יצרים. יש מספיק נכבדים בעיר הזו, יש מספיק אנשים מכובדים משני הצדדים שיכולים לשבת ולדון יחד על מכלול הדברים, בלי התערבות של פוליטיקאים. אני חייב לציין שהמשטרה עשתה מעל ומעבר כדי להרגיע את הרוחות.


יום שמחת תורה – פשוטו כמשמעו, וזה בא לידי ביטוי בי היתר ביציאה לרחוב, בריקודים ובשמחה עם ספרי תורה. ומה לעשות שבית הכנסת בשכונת וולפסון נמצא בלב ליבה של השכונה, בתוך העיר עכו. יש רחבה גדולה, והבחורים, שאני מקדם אותם בברכה, בחורי ישיבה שבאו לעכו להתגורר בה, ואני חושב שהם לא צריכים להיענש על כך, באו בהתלהבות ובשמחה, יצאו עם ספרי תורה, להביע את השמחה ולרקוד שם. מה קרה? עובדה היא שכאשר היה הרמאדאן וביקשו להעביר את מערכת ההגברה, מפקד העיר, ראש העיר, יחד עם חבר הכנסת עבאס זכור עשו הכל להרגעת הרוחות ומצאו את הנוסחה הטובה מבלי שזה הגיע לוועדת הפנים.

אני מברך את כל הנוכחים – במיוחד את תושבי עכו, יהודים וערבים. אנחנו תושבי העיר, ואני גם יליד העיר. אני גאה מאד בעיר שלי ומיד רציתי שעכו תהיה דוגמה לחיים משותפים ודו קיום ושנעביר מסר לכל העולם שיש אפשרות שנחייה ביחד וכל אדם יקבל את הזכויות שלו. אני במיוחד מברך את מפקד תחנת עכו שתמיד עוזר ומאפשר שתמיד בכל האירועים שיש בעכו, ואני הייתי מקווה שלא נפרסם, כי בתוך הבית, בתוך המשפחה, יש לפעמים בעיות. אם נוכל לטפל כמו שצריך ולסגור את הדברים בבית זה טוב ומצוין. אבל אני לא מתנגד שחבר הכנסת מוחמד ברכה יעלה את זה, כי לא מובן מה קרה בדיוק, יש האשמות וכל אחד מאשים את השני. אני בטוח שיש טעויות מכל הצדדים, אבל הטיפול שהיה במה שקרה ברמאדן הוא שהביא אותנו למצב הזה.


אני רוצה להדגיש עוד כמה דברים. חופש הפולחן. אני לא רציתי שהרב יעלה את העניין שערבים שרפו בית כנסת. זה היה בצפון עכו, שהרוב בה יהודי, ויש גם תושבים ערבים שגרים שם.

אם הערבים היו רוצים לשרוף בית כנסת – יש בית כנסת בתוך העיר העתיקה. כולנו, כל הערבים, שומרים על בית הכנסת. אף אחד לא שמע בעכו שמישהו איים על בית הכנסת או שרף את בית הכנסת בעיר העתיקה או מנע מיהודי להגיע ולהתפלל בה. אנחנו לא מתנגדים. שכל אחד יתפלל היכן שהוא צריך. איפה שיש מקום קדוש – כולנו צריכים לכבד אותו. מה שהיה – הטיפול בבעיית המואזין פעם אחת ביום בחודש הרמאדן, באמצע היום למשך דקה וחצי – מה הבעיה? מי שהתלונן ומי שהביא את הלחץ הזה זה כמה חברה', והמשטרה ידעה איך לטפל בזה, אבל היתה בעיה שלחצו כמה קיצונים, כמה אנשים שלא טוב להם לשמוע את קול המואזין. אני אומר - -

אלה היו אנשים דתיים?

אני לא יודע מי התלונן בדיוק. אבל אני אומר שפעם התלוננו בעכו, כאשר ראש העיר היה אלי דה-קסטרו והוא היה אומר שהמואזין הוא חלק מהנוף של עכו. כך הוא היה מתבטא בעניין הזה.


אני רוצה להדגיש כמה דברים על חופש הפולחן בשכונת וולפסון - -

לא במקרה שאלתי אותך כי יהודי דתי לא יכול להתנגד למואזין כי הוא מאמין בכל הדתות כמו שאני מאמין - -

זו פרשנות מקלה, אבל נשאיר את זה כרגע ככה.

אני בטוח שהיחסים בין יהודים וערבים בעכו מעולים. אין לנו שום בעיה עם יהודים בעכו, וגם ליהודים מעכו אין בעיה עם ערבים. הבעיה היתה עם אנשים שהגיעו מחוץ לעכו, שלא מכירים את המנטליות של הערבים, איך להתנהג אתנו, איך להתייחס אלינו.

עזוב, "מנטליות" זו לא מילה מתאימה. נאמר- לא מכירים את אורח החיים שלנו.

כולנו מתנגדים להגירה שלילית – של יהודים ושל ערבים מעכו. אנחנו מברכים כל מי שירצה לגור בעכו, אבל מי שרוצה לגור שם, אם יהודי או ערבי, שיידע שגרים בעכו יהודים וערבים יחד. העיר מעורבת, העיר משותפת. אני גם מקווה שהיחסים הקיימים בין הפוליטיקאים בעכו – זה כמו בכנסת. אני וזאב נוימן וראש העיר, וכל הרשימות בעכו, ביחסים טובים מאד. הרב שכח להעלות – בחג של המוסלמים, כל אנשי הדת של כל העדות מגיעים למסגד ומברכים את המוסלמים. בחג של הנוצרים – מגיעים לכנסיה ומברכים את הנוצרים. גם בחג של היהודים כולנו בעיריה מברכים את היהודים. זה דבר קיים בעכו. אני מבקש דבר אחד, שנטפל בכל מי שמגיע מחוץ לעכו. הרב הראשי של צפת שמגיע לעכו - קורא בכנס גדול בעכו להחרים את הערבים, זה פורסם ביום שישי בעיתון.

זה לא בסדר.

הוא קורא לא למכור דירות לערבים, לא להשכיר להם דירות. מי שמגיע מחוץ לעכו ואומר דברים כאלה, אני ביקשתי לחקור את האנשים האלה שמאיימים על תושבי עכו. אנחנו ביחסים טובים, אין בעיה היום בעכו. אני מבקש לטפל בכל מי שמחמם את האווירה ואני קורא להרגעת הרוחות בעכו.

אגב, צריך לברך את ראש העיר על כך שהוא עבר לגור בעכו.

אני תושב העיר מזה 50 שנה. הגעתי בגיל 4 חודשים לארץ, ישר לעכו, למעברה. הפלא ופלא. אני חושב שאנחנו מפספסים כאן נקודה רצינית. אני מדבר על התכלס', על זה שילד ברחוב בן עמי הולך וחוטף מכות מילדים או נערים ערבים. אי אפשר שילד מסכן שהולך עם מזוודה של תרופות נגד סוכרת, ותופסים אותו נערים ברחוב, נערים ערבים ודופקים לו את כל הסוכרת במכה אחת כך שהוא נאלץ להגיע לבית חולים. אי אפשר להגיע כאן למצב שבחורות יושבות ברחוב ובחורים מציקים להם. זה לא דו קיום. הדו קיום היה פעם, כשהיינו ילדים. הדו קיום היה פעם כשאני הייתי יכול להסתובב בעיר העתיקה, והייתי יושב לשתות קפה אצל חאמודי - - -

- - -

אי אפשר להאשים את - -

אתה לא מסכים עם הרב שיש דו קיום?

דו הקיום הוא חד כיווני.

לא יכול להיות דו קיום חד כיווני.

חד כיווני כיוון שיש קבוצות מיליטנטיות בעיר הזו שמנסות להלהיט את האוכלוסייה הערבית כנגד האוכלוסייה היהודית. זה היגיע למצב כזה - ביום העצמאות, למשל, אתה יודע איזה ברכות יפות היו מברכים הקאדי או חבר המועצה - - לא ראיתי שום גורם ערבי שברך. גם לא בראש השנה. זה הגיע למצב כזה, לצערי הרב, שביום כיפור , הקדוש ביותר לעם היהודי, היו נפצים ברחוב בן עמי וחברים מהאוכלוסייה הערבית זרקו פיצוצים וניפצו נפצים. ביום הכי קדוש.

על זה אנחנו מדברים.


כן, חבר הכנסת זכור – אתם לא תשרפו שום דבר בעיר העתיקה, מאחר ואתם רוצים שקט בתוך העיר העתיקה, ואת הבלאגן אתם רוצים בעיר החדשה.

זה לא נכון. אתה חושב את זה, זה שקרים.

אני חבר מועצת העיר עכו, שהיא עיר יהודית – ערבית והיא תישאר כך. האוכלוסייה הערבית מעוניינת לשמור על דו הקיום השברירי. אני מצדיק אותך. אין דו קיום אמיתי בעכו. וכל זה מההתנהגויות ומהמדיניות של העיריה ושל ממשלות ישראל לדורותיהן, במה שנוגע לאוכלוסייה הערבית בעכו. רק אתמול השתתף רב העיר וראש העיר וסגנו בהנחת אבן פינה לשכונה לחיילי קבע בעכו. כלומר, ערבי, כמוני, לא יכול לבוא לשכונה כזו.

למה? אם אתה חייל, אז אתה יכול.

אל תתחכם, כי אתה עשית מהמשוגע הזה, סלמה, שהוציא כרוז – עשית ממנו לאומן גדול כאילו הוא מוביל את כל הציבור הערבי.

סלח לי. בתורי אני אסביר לך.

חברי אומר כאן שילדים יהודים לא יכולים להסתובב בעכו, כי ערבים תוקפים אותם וזה על רקע לאומני. וגם על זה מדבר הרב , וראש העיר. למרבה הצער מדברים. הבעיה שלנו היא שהאנשים האלה מדברים בשתי שפות. אצל הערבים הם אומרים משהו, בחג, באסיפות, ואצל היהודים הם אומרים דברים אחרים לגמרי, דברים הפוכים. אני שמעתי את זה באוזניי שלי, למרבה הצער, באותו היום, כשאנחנו ניסינו להרגיע את הרוחות בוולפסון. הרב אמר דברים ואחרי שעה, בבית ספר "התומר", ליד הבית שלי, אמרו דברים אחרים לגמרי.

מה אמרו?

כשערבי תוקף יהודי או ערבי זה על רקע לאומני. כשערבי הוא עבריין זה רק על רקע לאומני, אבל כשיהודי תוקף או שורף מסגד - -

איפה?

במנשיה.

- - -

אדוני, חבר מועצת העיר – אתם רוצים להתווכח? צאו החוצה.

למה הוא אמר שזה לא מסגד? זה מסגד בשבילי. מדינת ישראל קמה ב- 48, והמסגד היה שם לפני 48.

אז כשערבי משתולל , תוקף, או גונב – זה על רקע לאומני. יש מי שמנחה אותו איך לגנוב, איך להרביץ לילדים ואיך להפריע לסוחרים. ככה, לאומנות. אבל כש-10 יהודים על יד בית העם, בשיכון, תוקפים את הבן והבת שלי – זה ונדליזם, נערים, ילדים, מה לעשות.

כשתוקפים את אחותו של חבר הכנסת זכור - -

כשיהודי תוקף זה ונדליזם, אבל כשערבי גונב או גורם לפנצ'ר באוטו - זה לאומנות, ויש יד מנחה לדבר הזה בעכו.

תודה רבה. אתה אומר דברים חמורים, זה ההפך מדו קיום.

אני רוצה בבקשה של התושבים - בקשה שהבחורים הזרים האלה, לעכו, לא יסתובבו עם נשק בשכונה הזו. הנשק הזה מפריע לכולם, ואין צורך בו.

אין בחורים זרים בעיר עכו, אני לא יודע על מה אתה מדבר.

אתה מכיר אותו? אפילו המשטרה אמרה לו: אל תיכנס לשכונה.
המקרה היה ביום שישי – אף אחד לא היה. הוא יודע. בכיכר שם, מפקד הסיור אמר לו מפורשות – יש הוראה שלא תיכנס לשכונה. הוא לא הסכים.

הוא תושב העיר.

הוא לא תושב העיר, אני לא מכיר אותו.

- - אתה יודע את זה.

תשאל את מפקד התחנה אם החייל העצור הוא תושב עכו או לא.

יש בחורי ישיבה. נכון שהם לא תושבי העיר אבל הם לומדים בעיר. יש הרבה בחורי ישיבה בירושלים שאינם תושבי המקום.

אז אם הוא תלמיד הוא צריך להיות מנומס.

אני הסכמתי עם ידידי, חבר הכנסת דוד אזולאי, שלא להביא את זה לסדר היום כי הוא הסביר לי את דעתו, שזה לא יעזור לעיר אלא רק יכול לפגוע בה. נדמה לי שמה שמאחד את כולם זה שאין רצון לפגוע בעיר עכו ובתושביה. כמה דו קיום יש שם? אני לא בטוח. שמעתי את עודה אחמד ואחרים. יש ניסיון של דו קיום, אני מסכים. צריך לחזק אותו. היינו שם בסיור. הסיור היה שקט מאד, מעניין מאד. היינו בעיריה ובמשטרה, היינו בעיר העתיקה וראינו את בית כנסת הרמח"ל ודברים אחרים. הסיור היה שקט מאד וכששאלו אותי עיתונאים אם יכולה להיות פה איזושהי בעיה – אמרתי שאין פה שום פרובוקציה משום צד. נהינתי לראות את הפיתוח.


אני רוצה להציע שתי הצעות החלטה לוועדה, למרות שאינני חבר בוועדה: 1. שאנחנו קוראים לשר לביטחון פנים לחזק את המשטרה בעיר עכו. שמענו את סגן ניצב משה כהן, מפקד התחנה, שהם חושבים שהתשובה היא בולטות. כמה שיותר יראו את נוכחות המשטרה - -

זה הדבר שמוסכם כמעט על כולם.

אני כבר פניתי לשר דיכטר, אבל אם הוועדה פונה זה ודאי אחר, אם תהיה פה הסכמה – לחזק, לפחות באפן זמני. יכול להיות שבעוד שלושה חודשים הכל כבר יהיה נהדר, ויחליט מפקד התחנה שהוא לא צריך אותם, ואז הוא יוכל לשלוח אותם למקום אחר. זו קריאה אחת.


קריאה שניה – אני מציע שהוועדה תחליט שהיא מקיימת סיור בעיר עכו, בזמן הקרוב, כפי שאדוני יקבע. סיור שלא על הנושא הזה, אלא על פיתוחה של העיר עכו. ידוע לכולם שנעצרו תקציבי תיירות, ותקציבים אחרים, וכן הלאה והלאה. אני לא ארחיב בנושא עכשיו. לפי דעתי התקנה הכי גדולה לאירועים ולבעיות זה פיתוחה של העיר עכו.

לכל תושביה.

כשאומרים "כל תושביה" אני מתחיל להיות דרוך, כי אני מבין שיש בעיה. לעכו. בשבילי יש עכו אחת. הייתי בעיר העתיקה, וגרים שם בעיקר ערבים. הפיתוח נהדר. אני רק חושב שאנחנו יכולים, בראשותך, לדחוף את הממשלה שבתקציב 2007 יהיו השקעות של עוד 100 מיליון שקל. זה ייתן תנופה גדולה. תהיה עבודה, תהיה פרנסה. לפי דעתי זו תרומה גדולה, ועל זה כולם מאוחדים.

מסתבר שהדיון הזה מועיל במשהו.

אדוני היושב ראש, אני גם מגיעה מעיר מעורבת, דומה מאד לעכו, אני מגיעה מיפו. חלק מהבעייתיות שהוצגה פה מוכרת לי מזוויות אחרות. אני כן רוצה להתייחס – בשנה שעברה גם היתה תלונה על המואזין ברמאדאן, ואני רוצה להגיד שמי שפתר את הבעיה זה דווקא היהודים שם , שהלכו והגנו ואמרו שזה חלק מהפולחן הדתי. הם יצאו נגד גורמים קיצוניים שבאו והם היו מבחוץ, גם – זה מאד דומה. אנשים שגרים במקום, ולא משנה אם הם ערבים או יהודים - יש להם את הנושא של השייכות. זה שמגיע מבחוץ תמיד נעדרת אצלו הנושא של השייכות המקומית, ולנושא של השייכות המקומית יש משקל. ואני גם שמעתי את הנימה בדבריך, חבר הכנסת אזולאי ובדברי חבר הכנסת עבאס זכור, וגם מהרב, נימה משותפת לטובת המקום.



מה שאני רוצה להגיד – אני הייתי מצפה, על אף שזה נראה חריג – הקריאה הזו בעיתון, שתצא קריאה של יהודים מהמקום שאיכפת להם לשמור על הרקמה המאד דקה. צריך ללמוד לחיות ביחד ולהסתדר, לוותר ולבנות את דפוסי ההתנהגות. זה מאד דומה ליפו, ושם מצאו את שביל הביניים בין זה לזה. שביל הביניים הזה נמצא מזה כמה שנים. ארוחת הרמאדן ביפו היא ארוחה מאד כללית – של כל תושבי יפו, גם הדתיים. מגיעים גם רבנים, נוצרים מוסלמים. יש אווירה יפה. מצד שני – כשיש אירועים אצל היהודים, הופכים את זה למשהו יותר של העיר והעניין הזה מאד עוזר לקרב את הלבבות.


אני הייתי בהחלט מצפה בהמשך לנאמר פה – ואני לא חושבת שהדיון הזה מיותר, זה כן סגירת מעגל מסוים, עם המלצות מעבר. מה ששמעתי מפה ומשם – זה מביא אותנו לשמירה על המשכיות בעניין. בנושא של העסקי הזה – שמעתי שזה יכול לגרום לתסיסה מסוימת. אם רב הוציא את הדבר הזה, אני בהחלט מצפה מכבוד הרב שייצא בקריאה מנוגדת ולהגיד שיעזבו את העניין ושאתה והאחראים בעיר – תוציאו הודעה יחידה שלאף גורם חיצוני אין זכות להתערב וללבות את היצרים. דבר כזה מלבה את היצרים והוא לא מכיל את הבעיה. ואז לפעול להמשכיות, וזה לא קל, לא קל.

אני חייתי במקום שכולם יודעים – הוא היה רווי מלחמות ושנאה. דבר אחד מרכזי למדתי שם: שקומץ קטן שמגיע לפעמים למיקרו פרומיל, יכול לעשות ולעורר תסיסה עד כדי מלחמה והרג גם אם רוב מוחלט של האוכלוסייה, 99,9% לא מסכימים עם זה. יש כוח, בגלל שזה לאומני, ומשוגעים יש לכולנו, ברוך השם. ואז, כאילו כל אחד מרגיש שאם הוא לא יזדהה אתו אז הוא לא מספיק לאומי, לא מספיק יהודי או לא מספיק ערבי, וזה מתדרדר. הסולחות שהמשטרה עושה , וכולם מברכים אותה - -

המשטרה לא עושה סולחות.

אמרו שהמשטרה הרגיעה רוחות וכו' המשטרה, להרגיע רוחות זה ודאי טוב. מי שעושה דברים לא טובים מכל צד שהוא צריך שישלם מחיר יקר וכבד מאד מאד כדי שזה לא יחזור על עצמו כי בסוף זה מתדרדר וכשזה מתחיל קשה מאד - - יש על זה אמירה יהודית מאד עתיקה, שמי שמרחם על אכזריים סופו שמתאכזר לציבור הרחב. אם אנחנו מרחמים על אותו קומץ - אני דווקא מקבל את דבריו של שכני שאם יש נוער, אז ילד רע או מוסת, שיכול להיות פרומיל. אם יטופלו אלה ביד הכי קשה שאפשר, אז יש סיכוי שהדו קיום במהרה ישרור.

אני אומר את הדברים לכולנו- אנחנו צריכים מאד להיזהר, כי קל מאד להדליקה תבערה, וקשה מאד לכבד אותה. הרגישויות, הדו קיום, הסטטוס קוו\- כל מה שלא נגיד, צריך לשמור עליהם מכל משמר. אני אומר את זה באחריות, כי אנחנו מכירים את הדברים. לפעמים זה נער, לפעמים גורמים פליליים, לפעמים אנשים חולים, מציתים תבערה וקשה לכבות אותה. בואו נוריד כרגע את הלהבות. העלנו את זה לסדר היום, בואו נוריד את הלהבות וניתן לגורמים המתאימים לטפל. אני שומע כאן דברים טובים של כולנו – על מפקד התחנה, על התחנה שעושה את המאמצים, על המעצר שבוצע, והנושא שנמצא בפרקליטות הצבאית. לגבי המעצר – התקיפה של האד ם השני, גם הוא נעצר. אם יש תיקים ותלונות - תבואו, תתלוננו. אני מכיר את המשטרה, ואני מעריך שמשה כהן עושה את העבודה. הדברים יטופלו במלוא חומרת הדין. הדבר שאני בהחלט מצטרף אליו - במקומות שיש חיכוך או חשש לחיכוך, צריך להגביר את נוכחות המשטרה. אני מקבל את הרעיון, צריך לקרוא לשר. את ההתחלה הטובה הם עשו, אבל צריך לתגבר. נוכחות משטרה ומתנדבים משני הצדדים – יכולה לתרום לדו קיום.


דבר שלישי – המנהיגות המקומית, ואני אומר את זה לרב וגם לקאדי, ולשני חברי הכנסת שאני מאד מעריך ומוקיר. אלה הגורמים, יחד עם חברי המועצה וממלא מקום ראש העיר, צריכים לשבת ולתת את הפתרון, כי ברמה המקומית בסופו של דבר יינתן הפתרון. עצם זה שזה עלה זה טוב, אבל מעבר לזה – הפתרון הוא בידיים שלהם. ואני אומר לנו, אומר את זה כפוליטיקאי – כפוליטיקאים אל לנו להעלות, אל לנו להתסיס ואל לנו לדחוף את הדבר הזה, ולשמור על הרמה המקומית מעבר למודעות שעלתה פה.

אני ראש ישיבת ההסדר. יצא לי קצת החשק לדבר - -

אתה לא חייב, אתה יכול לוותר. אם קלעו לדעתך, אתה יכול לוותר.

נכון לפני כמה שעות – 10 שעות נזרקה אבן על הישיבה, ונשבר חלון. במזל פספסו את המיטה. המקרה הזה נכון גם ליום חמישי. פעם פרסמו באחד העיתונים כותרת: "האם ראש הממשלה מעשן סמים? – תשובה בעמוד 12". ואחר כך, בסוף כותבים: "לא". אז לפעמים אומרים – שני הצדדים. אני שומע פה הרבה ניחוחות על דו קיום ופיוס, אבל בעצם יש פה הרבה שטומנים את ראשם בחול. המצב חמור הרבה יותר ממה שמתואר פה. יש אנשים קיצוניים, ואם יש ספקות, הישיבה הבאה בשליחות ציונית של הבית הזה היא לחזק את הציביון היהודי של העיר.

לא הבנתי.

לדעתי, ישיבת ההסדר של עכו באה בשליחות הבית הזה, כנסת ישראל, בית המחוקקים, כדי לחזק. היא באה עם שליחות. היא באה בסדר, ביושר, בחוק. איבדנו חבר טוב בקרב בלבנון, והאנשים סופגים כבר 4 שנים גידופים ומכות. רק בחודשיים האחרונים – תלמידים שלנו הלכו בעיר, לאחד חטפו את הטלפון, השכיבו אותו ונתנו לו מכות. אנשים חוטפים בלי סוף ואני מנחה אותם: תהיו סובלנים. זה לא שהאנשים שלנו לא חזקים ולא בוגרי יחידות קרביות, אבל אנחנו אומרים שאנחנו באנו לפה עם שליחות. והשליחות היא איטית, והיא תיקח את הזמן.

אז אתה בעד סובלנות.

אני בעד סובלנות, כאשר בסופו של דבר יש פה דרך. עם כל הדו קיום, אני מכבד ואני יכול להיות מופת של כיבוד זכויות.

אתה יושב שם, בישיבה?

יושב בישיבה . אני קניתי בית, אני תושב העיר. אני יושב בישיבה קרוב ל-16 שעות ביממה. בכל מקרה הכי קטן אני בא להרגיע. גם במוצאי שבת האחרון אני עמדתי בתווך, על הגדר, אחרי שזרקו אבן ואחרי שיצאו עם מקלות. אני באתי בגופי כדי להגיד לישיבה להמשיך הלאה. עד שבאו שני אנשים, הורידו אותי לרצפה ואז הלהיטו את הרוחות.


אנחנו כן עם ציביון, כן עם אידיאולוגיה. את זה לא יוכלו לקחת מאתנו.הייתי רוצה שיעשו פה הצבעה בקרב חברי הכנסת אם הם היו מעונינים - - או לא היו מעונינים.

אף אחד לא בא לקחת ממך את הציביון ואת הדרך שלך, אבל אתה גם לא יכול לקחת את זה מאחרים.

לא לקחנו. בסנטימטר לא לקחנו. התלמידים שלנו - יש למעלה מ-100 בחורים. מעולם הם לא קללו, לא דיברו. מה שכן – שכרו עוד דירה, עוד דירה. הדברים הקונבנציונליים. הכל לפי הספר. אנחנו אנשי חוק. אנחנו שומרים על החוק כמו סרגל.

אני בא להגיד שני דברים: אנחנו, בשכונה, רוב הדברים שנאמרו כאן

קיר מול קיר, 20 ס"מ, הדפיקות על

בגלל שהשכן שלי

ואני צריך להרגיע אותו כי כל הלילה

עושים מה שבא להם כל הלילה, עם כל הצעקות הוווכו

למה אתה לא פונה למשטרה?

יש לי בקשה – אם תקיים סיור בעכו, תזמין אותי.

תגיד לעוזר שלך שיעקוב באתר. אתה תראה שהחל מהשבוע הבא יש סיור.

רוב הדברים שנאמרו כאן לא עונים לנו, כתושבים. אנחנו חיים את הרעש קיר מול קיר, 20 ס"מ. כל הרעשים, הוויכוחים, בשעות לא שעות. כל הלילה דפקו בדלת של השירותים כשאשר בית מקביל לבית. מדובר בצעירים, 6-7 ילדים, עם הנשק, והם עושים מה שבא להם כל הלילה, עם כל הצעקות והוויכוחים בינים.

אבל למה אתה לא פונה למשטרה. יש שעות לילה שאסור לאזרחים להפריע אחד לשני.

פניתי למשטרה. אנחנו בוויכוח מתמיד. אני כל הזמן אומר שהמשטרה, אחרי המקרה, באה וגילתה סובלנות. הקטע שהם נכנסו ונמצאים בתוך השכונה, בית מול בית, במנטליות, הבנות ודעות קדומות אחרות, זה דבר שמלהיב. אנחנו נמצאים בשכונה שגם ככה יש בה - - -. הבעיה היא בעיית חינוך. יש לנו בעיה מאד קשה עם הילדים שלנו, בעצמנו. למה להוסיף שמן למדורה? הרשות הביאה לנו את האנשים הללו שנושאים נשק מול ילדים קשים, מול מצב קשה, כי ההשקעה בחינוך מלכתחילה היא קשה, ואז יש הרבה בעיות ברחובות גם ככה, גם בלי האנשים האלה. להביא אותם לשכונה ולטעון כאילו הביאו אותם לגור בשביל סיבה דמוגרפית או אחרת, אז המגורים האלה לא תואמים את אותם אנשים. למה לא מציעים להם מקום אחר? שמעתי שלא רצו אותם בכמה מקומות. פינו להם כמה דירות של "עמידר", בתוך שכונת וולפסון, בתוך רובע ערבי, בתוך רוב לוהט בעצמו, ואז התחיל העניין הזה.


אני בא ומבקש עוד פעם: ביקשנו שמירה לגני ילדים. אותם צעירים שצהלו אחרי אותו מקרה שקרה בשפרעם, אותם צעירים שירדו ועשו עיגול בשמחת תורה, באותו יום של הרצח בשפרעם - -

זה שקר. אני חייב לומר שזה שקר.

אני נמצא שם. אני העליתי את הנושא לפני שנה וחצי ואמרתי: חברה', הכתובת על הקיר.

זה לא נכון מה שאתה אומר. זה שקר. לא היה עיגול. לא היינו בישיבה בכלל, היה אז חופש.

אני בא ואומר – כדי להרגיע את המקום הזה, הצעתי היא להמשיך באותו מסלול וכיוון של שמירה בגני הילדים ותחנת המשטרה שעומדת לקום שם. הנשק שיש להם בידיים מטריד הרבה אנשים. הרבה אנשים לא יורדים לכיכרות. הילדים לא יורדים. הרבה אנשים בפחד, ואני גם בפחד מזה שיתלהט משהו בגלל הקטע של הנשק. הרבה שנים חיינו ביחד ונמשיך לחיות יחד. הנושא הזה בא אלינו ואנחנו לא באנו אליו.

אדוני היושב ראש, אני חייב לומר לך ולחברי הוועדה שאני מודאג מאד אחרי שאני שומע את דבריו של ראש ישיבת ההסדר, כי אני הייתי בטוח שהמשפט הראשון שהוא יאמר זה יהיה להתנער מהדברים שצוטטו בשמו. הוא מצוטט כאילו הוא יזם חרם על הציבור הערבי בעכו, שזה עבירה על החוק.

סליחה, אני לא אמרתי את זה.

כבוד הרב –זו פעם האחרונה שאתה מפריע למישהו לדבר.

אם מדברים עלי, זכותי - -

סליחה. יוכלו לדבר עליך, אתה לא חייב להשיב. זכות הדיבור היא מהיושב ראש, אתה לא רשאי להשיב. דיברת בזכות הדיבור שלך.

אני לא תושב העיר עכו. אני נהנה להגיע לשם ואוהב את העיר, אבל מבלי לחקור בנסתרות, רק מהדברים הגלויים שמתפרסמים, אני קורא טקסטים שמאד מדאיגים אותי. אני קורא, למשל, באתר ישיבת ההסדר, שהם מדברים בגלוי על כך – והוא גם אמר את זה כאן: שהוא נמצא בשליחות, בשליחות של הבית הזה, כך הוא מאמין, משום מה, כאשר השליחות הזו היא בעצם מכוונת להבטיח - איך הם אומרים באתר שלהם? – עצמה, נחישות וביטחון בכל הנוגע לעתידה היהודי של העיר. אני מבין ש"עצמה, נחישות וביטחון" מתבטאים, בין היתר, בהסתובבות עם הנשק, כי אני לא רואה שום סיבה אחרת להסתובב עם נשק בעיר, בלב ליבה של מדינת ישראל.

להסביר לך שחייל, אחת ההוראות הברורות, החד משמעיות שלו היא שהוא לא משאיר את נשקו בשום מקום - -

אני מכיר היטב את ההוראות לחיילים.

אנחנו לא רואים אותם ביפו מסתובבים עם הנשק.

אני חושב, אדוני היושב ראש, שבסיכום הישיבה חייבת להיאמר אמירה ברורה, שוועדת הפנים של הכנסת תפעל ככל שביכולתה להגן על אופיה של עכו כעיר שחיים בה יחד ערבים ויהודים, כולם שווי זכויות, כולם בני העיר הזו. הוועדה לא תאפשר לשום גורם – במיוחד שאומרים שהדברים נעשים בשליחותנו, ואז אני בכלל מזדעזע – לא תאפשר לשום גורם לפגוע ביחסים בין יהודים וערבים בעיר הזו שהם יקרים וחשובים לא רק לתושבי עכו אלא לכולם.

אני מנכ"ל אגודת המפגש הבין דתי, אגודה שהמרכז שלה בירושלים, שעוסקת בשימוש בשיח הבין דתי בצורה קונסטרוקטיבית לבניית יחסים טובים בין אנשי קהילות שונות. בין השאר אנחנו מקימים קבוצות מתמשכות, ויש לנו קבוצות שפועלות כבר 4 ו-5 שנים, שמביאות יחד אנשים מקהילות שכנות ובונות יחסים טובים ביניהם, דרך הניהול המשותף של המקומות הדתיים. זה לא מיועד דווקא לאנשים דתיים, אלא לאנשים בכלל. עד עכשיו הקמנו 17 קבוצות כאלה, מהגליל העליון ועד אילת. לפני כחודש וחצי יצא לי לפגוש את השייח' זכור במפגש מסויים, ושם התחיל הקשר בינינו. הרבה לפני האירועים, נקבע פגישה למחר, כדי להוריד פעילות מהסוג הזה בעיר עכו וכדי לעודד את הדו קיום המצוין שכולם ציינו אותו, שקיים ברמה של המהיגים הדתיים וראשי העדות – להוריד גם אל הציבור הרחב.


אני חושב שהמטרה הזו של חזרה לרגיעה לא מספיקה כדי למנוע אירועים כאלה בעתיד. חייבים לבנות מצב שבו היחסים אל האחר הם לא יחסים של חשד, של פחד, אלא יחסים של שכנות – שכנים מסוג אחר, אך שכנים שניתן להיות ידידים שלהם, וכן הלאה. אני הייתי מאד שמח אם ועדת הפנים היתה מעודדת פעילויות כאלה, מעודדת את המדינה לתמוך בפעולות כאלה, ושולחת את ברכתה ותמיכתה לדברים כאלה. תודה רבה.

אחרי שנאמרו כל כך הרבה דברים, אני חושב שחבר הכנסת ברכה קצת מביך את אלה שמנהלים את ענייני העיר בצד הערבי.

מה הביך, לא הבנתי.

אמרתי שהעלאת הנושא הזה לדיון על השולחן לדעתי מביא למבוכה בצד הערבי, והידידים בצד הערבי, השייח ' זכור – אנחנו מכירים כבר המון זמן - -

הוא אמר לך שהוא מרגיש מבוכה בעניין?

אני אומר מה שאני אגיד - -

אתה מדבר בשמו? הוא יושב כאן, עדיין.

השייח' זכור, חבר הכנסת, מכיר ויודע איזה יחסים טובים יש בעיר הזאת, שהיו בעיר הזו עד המקרה ההוא, ואולי קצת לפני זה. אלא שמישהו פה נרדם בשמירה. שמענו פה מחליל איך יש בעיות עם הנוער. שמענו שיש בעיות עם חינוך. שמענו שיש הרבה מאד בעיות. החברים, השייח' זכור וחבריו – אלה שאמונים על ניהול כל הצד הערבי של העיר, של חברינו בעיר עכו – פשוט נרדמו בשמירה. אני חושב שהפניה של השייח' זכור היא מאד חכמה ונבונה. עוד בפתיח , כשנכנסתי לכאן הוא אמר שהוא חושב שאת הכביסה צריך לכבס בתוך הבית ולא בחוץ.

פרובוקציות על רקע לאומני וגזענות הם לא נושא פנימי וזה לא כביסה שצריך לכבס אותה בבית. צריך לטפל בה בראש חוצות. כל התנהגות של גזענות היא לא עניין לוקאלי.

תודה, אמרת את זה.

אני לא אגרר. מה שאני מציע – שהחברים שלנו, השייח' זכור, וכמו שהגדיר את זה יפה מאד חבר הכנסת דוד אזולאי – זה היה חכם מאד שהם לא נגררו להביא את זה לסדר היום של הכנסת ושל הוועדה הזו. אני חושב שזה היה חכם מאד לכבס את הכביסה בתוך הבית, ושידידינו הערבים, שאנחנו חיים אתם זה לצד זה הרבה מאד שנים – אני גר בעיר הזו ואני שירתתי בכמה תפקידים - -

ממלא מקום ראש העיר.

לשעבר. נכון. ואני חושב שהם יכולים להעיד כמה שהיה דו קיום והבנה בין כל הצדדים בכל המגזרים. אלא מה? הפעם, כמו שאמרתי – נרדמו בשמירה , ואני חושב שזו לא בושה להודות: אנחנו צריכים לקום ולטפל בעשבים השוטים.

ובכן, רבותיי. אנחנו, כוועדת הפנים ואיכות הסביבה ממליצים בפני השר לביטחון פנים, אבי דיכטר, לחזק בתקופה זו ולתגבר את המשטרה בעכו, כדי להבטיח את הסדר הציבורי. ועדת הפנים תקיים סיור באחד הימים. למי שלא חבר בוועדה – הוועדה מקיימת סיורים אחת לשבועיים בימי א', משעה 10:00 עד 16:30, כל פעם באזור אחר, ובסיור הזה היא מגיעה לכל המוסדות שנוגעים לתחום פיקוחה בממשלה, מנהל האוכלוסין, בית סוהר, מפגע סביבתי או שמורת טבע. שלושת משרדי הממשלה: פנים, ביטחון פנים ואיכות הסביבה - אנחנו משתדלים להגיע למוסדות האלה בימי א', אחת לשבועיים, בין 10:00 ל- 16:30. אנחנו, בסיור הקרוב בחיפה ובצפון, נגיע גם לעיר עכו.


כולנו מחזקים את החיים המשותפים של אזרחי ישראל – ערבים ויהודים בעיר עכו, וקוראים לשמור על צביונה ועל דמותה כעיר מעורבת שרוצים לחיות בה יהודים וערבים ביחד, בצוותא. ועדת הפנים תעודד כל פעילות בין דתית בעיר עכו ובכלל, ואיפה שיש אוכלוסייה מעורבת – אני מאמין, כאיש מאמין, וכאיש מסורת, שכל אדם דתי אמיתי מכבד את כל הדתות, כי כל הדתות הן הדתות של אלוהים. זו חצי תשובה לך, אורי אריאל, להמשך הוויכוח בינינו. אנחנו חושבים שהפיתוח של העיר עכו ושגשוגה הכלכלי ייתן מענה ותשובה להרבה מתחים בין שני העמים, ועל כך אנחנו רוצים לשקוד כוועדת הפנים, לפי הצעתך, חבר הכנסת אריאל, שננסה להתמודד עם המצוקות והבעיות של העיר.


אנחנו מודאגים מהלך הרוח כפי שבא לידי ביטוי על ידי מספר משתתפים כאן, מאזרחי עכו, ואנחנו קוראים למשטרה ונסייע למשטרה כדי שתפקח עיין ותיתן מעקב וטיפול צמוד כדי שנוכל להגיע לכל הסיכונים האלה שיכולים, חס וחלילה, להבעיר את העיר עכו בין תושביה.

אולי משפט אחד – למשטרת עכו ולעומד בראשה.

העלינו על נס ושיבחנו את משטרת עכו בראשות סגן ניצב משה כהן.

הדיון הזה הוכיח כמה חשוב היה לקיימו, ועל ראש הגנב בוער הכובע. מי שלא רצה לקיים את הדיון הזה כנראה רצה להעלים את האמת.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:25