כנסת פתוחה

PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות

24.10.2006

הכנסת השבע עשרה נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול

מישיבה משותפת של ועדת החינוך התרבות והספורט - 68

וועדת העלייה, הקליטה והתפוצות - 31

יום שלישי, ב' בחשוון התשס"ז ( 24 באוקטובר 2006), שעה 9:00

הכרזת חודש מרחשוון כחודש חסד וצדק

חברי הוועדה: מיכאל מלכיאור- היו"ר

מיכאל נודלמן- היו"ר

קולט אביטל

זבולון אורלב

זאב אלקין

חיים אמסלם

שמואל הלפרט

יצחק זיו

סופה לנדבר

מרינה סולודקין

ראובן ריבלין

רונית תירוש

ח"כ יצחק גלנטי

שרון אביס, דור ההמשך, קרן היסוד

אדר אברמוביץ', קולדור

הלל אברמוביץ'

זמיר אברמוביץ'

יוסף אברמוביץ'

עליזה אברמוביץ'

עשירה אברמוביץ'

יהודית אייזנר, הסתדרות המורים סניף ירושלים

מתן ארד, נציג מועצת התלמידים והנוער, מחוז ירושלים

בנימין ביילי, קולדור

ברק בן- אליעזר, עוזר המפכ"ל לאסטרטגיה, משטרת ישראל

דוד גולן, יועץ ארגוני, קולדור

רחל גורדין, חברת יעד- קול- דור

מילנה גורנסטיין, מנכ"לית מרכז מידע הוליסטי לסרטן

דוד גניפר, החברה להגנת הטבע

שרון גפן, נציגת הפדרציה של ניו יורק

גליה גרז'וטיס, עמותת מתמטיקה לכל

אריה גרין, קולדור

חיה דוד, רכזת פרויקט חינוך סביבתי יהודי, חברה להגנת הטבע

מרים ורשביאק, מנהלת פרויקטים, קרן אביחי

אילת זליג- טישלר,ע. משנה למנהל, הוועד היהודי האמריקאי

רוז ז'קלין, החברה להגנת הטבע

קרין כהן, קרן אביחי

גל לוסקי, IFA- Israel flying Aid
מיה לפיד- עדות, עוזרת מנכ"ל, בית התפוצות

שולמית מיטלברג

נעמי מי- עמי, מרכז המחקר והמידע של הכנסת

מייקל מנסקי, מנהל מרכז שדמות למנהיגות בקהילה, מכללת אורנים

יעקב נר- דוד, שותף מנהל קרן הון בסיכון

גדעון סילבסטר, יועץ לענייני התפוצות, משרד ראש הממשלה

אלון סמיה, קולדור

יהודה עשהאל, נציג מחוז דרום, מועצת התלמידים והנוער הארצית

נעמי צור, החברה להגנת הטבע

שירה קוגוט, רכזת פרויקט, האגף לעם היהודי, מרכז שדמות, מכללת אורנים

אריק קפלן, יועץ בכיר חברה ותפוצות, משרד ראש הממשלה

יואב קריים, מטה המאבק של הנכים

מוטי קריסטל

דורון רובין, מנהל הלל, אוניברסיטת תל- אביב

אורנה רוזנבלט, נציגת הפיקוח, מנהל חברה ונוער, משרד החינוך

דבורה רויטמן, קולדור

עמית רומנו, מועצת התלמידים והנוער הארצית, בית הספר ויצו הדסים

שלומי רביד, מנהל בית הספר ללימודי העם היהודי, בית התפוצות

פלג רשף, מנהל מחלקת הדורות הבאים, הקונגרס היהודי העולמי

פזית שוויד, החברה להגנת הטבע

גלית שושן, נציגת ארגון "לתת"

מריו שכטמן, מרכז ישראלי לקידום צדק חברתי

דבורה שרר, מרכז לאומי להשתלת איברים, משרד הבריאות

עקיבא תור, משרד החוץ

יהודית גידלי

דנה גורדון

אורית חלוצי - חבר המתרגמים בע"מ
הכרזת חודש מרחשוון כחודש חסד וצדק

בוקר טוב לכולכם, בוקר טוב גם לאורחים וגם לצופים בבית. שנה שעברה אנחנו התחלנו יוזמה בשותפות עם ארגון יהודי צעיר, חדש בשם קולדור ואז משרד ראש הממשלה שהיה לי את הכבוד אז להיות סגן שר ממונה על חברה ותפוצות, התחלנו יוזמה של להפוך את חודש חשוון שזה חודש של, בעצם החודש הראשון של עשייה של השנה אחרי כל החגים, כל החגיגות וכל התפילות, אבל עכשיו מתחיל העבודה האמיתית והשאלה באיזה רגל אנחנו מתחילים את העבודה האמיתית.

היוזמה הזאת אמרה, בוא נהפוך את המרירות של מרחשוון, של חודש בלי חגים, נהפוך את זה לחודש של סולידאריות יהודית בישראל ובכל התפוצות העם היהודי ושל תיקון עולם ועשייה חברתית. והדבר הזה בשנה שעברה בצורה מדהימה תפס עוצמה, עשרות אלפי אם לא מאות אלפי אנשים ברחבי העולם היהודי ומדינת ישראל, תנועות נוער, משרד החינוך, בתי אבות, ארגונים, פדרציות, קהילות, בתי כנסת, כולם לקחו על עצמם פרויקטים חברתיים שאחר כך יישמו במשך החודש וחלק גדול במשך כל השנה.

עכשיו זה בא לשנה שנייה, תמיד השנה הראשונה יש התלהבות של הראשונים ואז השאלה מה קורה בפעם הבאה, האם הדבר הזה באמת תופס תאוצה. ואני שמח להגיד שיש סימנים טובים שבאמת נהפוך את חודש חשוון להיות החודש החברתי היהודי, חשוון לרעך כמוך, כמו שקראו בקולדור את הסיסמה ושנה שעברה היה לנו את הכבוד להתחיל את כל היוזמה בלשכת היושב ראש דאז,---

מה שייך ועדת העלייה?

קודם כל גם עלייה, גם קליטה וגם תפוצות, הכול שייך לנושא.

אף פעם לא ידעתי שאת כל גאולת עם ישראל תקעו על ידי שינוי שמו של חודש מרחשוון שהמר לא בגלל המרירות אלא בגלל החשיבות שאנחנו נותנים. אני רק מצטער שאני לא חשבתי על זה קודם.

אני רוצה להזכיר לחבר הכנסת ריבלין שהוא כן חשב על זה קודם, בלשכה שלך, בשנה שעברה השקנו את כל הפרויקט בלשכה שלך כיושב ראש הכנסת---

של שינוי השם?

לא של שינוי השם, של כל הפרויקט. אמרת דברים מאוד חשובים בפגישה בלשכה שנה שעברה, ככה התחלנו את כל הפרויקט, הסיום של החודש, עשינו שנה שעברה בבית הנשיא בשיחת ועידה עם קהילות העולם שסיפרו לנו מיוהנסבורג ומאוסטרליה ומארצות הברית ומאירופה וממזרח אירופה וחבר המדינות, בו זמנית כולם היו בשידור וסיפרו לנו מה באמת השיגו ומה התכוונו לעשות במשך השנה. אנחנו לא מדברים על שינוי השם של החודש, זה גימיק, אנחנו מדברים על הכנסת מהות לסולידאריות יהודית על דבר שמשותף לכולנו, דתיים וחילוניים, חיבור של "ואהבת לרעך כמוך" של תיקון עולם, של מחויבות אישית שכל אחד לוקח על עצמו לעשות עולם יהודי ועולם כללי יותר טוב וזה העניין. העניין של החודש זה בגלל שאין דברים בולטים אחרים החודש, והתפללנו כל כך הרבה ולקחנו על עצמנו כל כך הרבה התחייבויות---

אם אדוני אמר גימיק הוא מחדש דבר בחברה הישראלית וזה מותר פעם גימיק.

מותר, אני מאוד שמח. אני יכול להגיד גם, היה צריך להיות איתנו הבוקר גם השר יעקב אדרי, שחוץ מלהיות השר המקשר בין כנסת ישראל והממשלה, הוא גם יושב ראש ועדת השרים לסמלים וטקסים. ומאחר והוא היה צריך להיות בדבר אישי מאוד הבוקר והתנצל וביקש שחרור אז במקום זה הוא כתב מכתב שאני רק רוצה להקריא בפתח הישיבה והוא כותב את המכתב לשני יושבי הראש של הישיבה הזאת:

"ידידיי התכוונתי ליטול חלק בדיון החשוב שמקיימות הוועדות בראשותכם היום, אך לצערי הדבר נבצר ממני. אודה לכם אם תואילו להקריא בפני משתפי הישיבה את התרשמותי ואת כוונותיי כפי שהתכוונתי להציג בישיבה. אני רואה בהכרזה על חודש מרחשוון כחודש מעורבות חברתית עולמית, צעד של תיקון עולם שבצד תחומה של ערכי חסד וצדק לעולם יסייע גם בחיזוק הקשר שבין ישראל והתפוצות.

חודש מר חשוון המגיע לאחר חשבון הנפש של עם ישראל בחגי תשרי, הוא זמן טוב במיוחד לניתוב הכוחות לעשייה חברתית ולהתחברות סביב ערכי היסוד ההומאניים היהודים, אשר כל כן הרעיון קוסם במיוחד. לפיכך אני מברך על היוזמה ומתוקף תפקידי כיושב ראש ועדת השרים לענייני סמלים וטקסים, יש בכוונתי להביא בפני ועדת השרים את הרעיון לאמץ יוזמה זאת ולפעול להחלטת ממשלה בנושא לפיה יוצג חודש חשוון בלוחות השנה הרשמיים כחודש של מעורבות חברתית עולמית, תחת השם חשוון לרעך כמוך. אני קורא לארגונים חברתיים בישראל ולארגונים יהודיים הפועלים בארץ ובעולם להצטרף ליוזמה בברכת חודש של עשייה חברתית, השר יעקב אדרי."

זה בעצם מה שרצינו גם להגיע כסיכום של הישיבה, אז קיבלנו את זה כבר מההתחלה, זה התחלה טובה.

אני בטוח שאדוני יצרף לבקשתו, תחינתו ותקוותו שגם הממשלה תמשיך גם בחודש כסלו, טבת, שבט, אדר...

אני בטוח שכבודו זוכר שהיה דיון הראשון בכנסת על שבוע עבודה של חמישה ימים, קודם חודש ראשון, אחר כך נדבר על השני והשלישי. אני רוצה קודם כל להציג, שבאמת עשינו את זה כדבר משותף בין שתי הוועדות ויושב ראש ועדת העלייה והקליטה והתפוצות של הכנסת, אני מבקש ממך להוסיף את דבריך, באמת ישיבה שתהיה בעיקר חגיגית אבל נשמע הרבה מאוד יוזמות מעניינות ואני מקווה מאוד שחברי הכנסת הרבים הנמצאים פה גם יתנו לנו עוד עידוד ויוזמה ורעיונות כדי שנוכל לפתח את העניין. בבקשה.

אני מכיר ארגונים כאלה צעירים, אולי שנה וחצי יושבים פה, הייתי בפתיחת הקונגרס שלהם ואני שמח היום שמח לשמוע על היוזמה שלהם, על חודש מעורבות חברתית עולמית מתוך הזדהות עם העם היהודי. אני צריך להגיד בזמן הזה, זה צריך לעשות, את זה צריך לעבוד על זה. אני זוכר בזמן מלחמה בלבנון הגיעו הרבה משלחות לישראל, בוועדת עלייה קליטה ותפוצות הייתה ישיבה מיוחדת עם אנשים מקונגרס יהודי, השתתפו שם 25 ראשי קהילות, מהודו, מכל מיני מדינות וזה היה כל כך מרגש, כל כך אתה הרגשת שאנחנו לא חלק, אנחנו עם אחד. ואני חושב שבמצב נוכחי זה מאוד חשוב לעבוד בנושא זה. אני עוד פעם צריך להגיד תודה רבה ליזמים צעירים, דור חדש על היוזמה, תודה. אנחנו נהיה שותפים מלאים בעבודה שאתם רוצים לעשות.

תודה רבה לחבר הכנסת נודלמן, פרופסור נודלמן, יושב ראש הוועדה. אין ספק שגם האירועים של הקיץ גילינו נופך של החברה הישראלית מאוד מאוד חשובה, גם של כל תפוצות ישראל שקמו בהזדהות ועשו מעשים לחיזוק המדינה והחברה והעם פה וגם של החברה הישראלית שבאמת מהרבה מאוד בחינות פתחו את הלב. לפעמים מה שקורה במקום אחד זה לא מעניין אנשים שגרים במקום אחר, אי אפשר להגיד את זה על מה שקרה בקיץ ואני, היה מישהו מלשכת ראש הממשלה שאמרה שלא צריכים לתקוף את הממשלה, כי הממשלה עשתה כמעט אותו דבר מה שגם עשו הארגונים הוולונטאריים, אז אפשר להתווכח על המשמעות של ההתבטאות הזאת, אבל זה לפחות אומר משהו על מה שעשו הארגונים הוולונטאריים. ועל שאר השאלות אנחנו נטפל במסגרות אחרות.

ואין ספק שהרבה מאוד משפחות, אני יודע מהקהילה שלי בירושלים ואני יודע שזה קורה בקהילות ברחבי העולם, פתחו את הבתים ונעשו חיבורים, לא מספיק ובוודאי שאפשר הרבה יותר, אבל חיבורים ממש עמוקים ומפתיעים ומעודדים לגבי הסולידאריות פה של החברה הישראלית ואנחנו זקוקים לדבר הזה לא רק בימי משבר אלא בוודאי ובוודאי בימים של חול ושל עשייה כי על זה בעצם מהות קיומנו פה. כתוב בתורה "ונתתי שלום בארץ ושכבתם באין מחריד" ובהקשר שזה כתוב בפרשת "בחוקותי" אין ספק שדובר על השלום עם אויבים, אבל המפרשים החשובים כמו האבן עזרא ואחרים אומרים, "ונתתי שלום בארץ..." אומר מילה אחת בתוככם, אם יש לכם שלום בארץ בתוככם, אז אפשר לשכב ולא להחריד למה שיביא יום. אני רוצה לתת את זכות הדיבור קודם למוטי קריסטל שהוא יושב ראש ההנהלה של קולדור.

בוקר טוב מכובדי, ראשי הוועדה, חברי הכנסת, אורחים וחברים ושותפים של קולדור, בית התפוצות, הילל, ארגון הסטודנטים היהודים העולמיים ועוד רבים אחרים שהרשימה נמצאת אצלכם.

ראשית אני רוצה לפתוח בהבהרה, אני לא משמש כיושב ראש ההנהלה של קולדור מאחר וקולדור הוא אינו ארגון במתכונתו הרגילה. קולדור היא למעשה רשת עולמית של מנהיגים יהודים צעירים מיותר מ- 32 מדינות וקהילות ברחבי העולם, המספרים הם משתנים כל שנה אנשים מתווספים, אנשים מצמצמים פעילות, אבל בעיקר אנשים מביאים פנימה את כל הרשתות החברתיות שלהם, את כל הפעילויות שהם עושים.

אנחנו עושים את זה כי הגענו למסקנה לפני כשלוש ארבע שנים שהאחריות היא למעשה על הדור שלנו לנסות להציע סדר יום חדש וחזון חדש לעם היהודי. חזון חדש שיכול לשמש כבסיס לשיח יהודי עולמי במאה ה- 21. חזון שהעקרונות שלו הם למשל, מדינת ישראל כמגנט לעם היהודי. אנחנו שנים רבות חיינו בתפיסה שמדינת ישראל היא מקלט של העם היהודי, אנחנו רוצים לעבור מתפיסה של מקלט לתפיסה של מגנט. זאת אומרת שיהודים שבוחרים לבוא לחיות פה, יעשו את זה מתוך בחירה חופשית, כי האפשרויות שלהם לחיות במדינת ישראל כמדינתו של העם היהודי היא בחירה חופשית, בחירה של הזדמנות. אנחנו חיים היום בעולם של הזדמנויות.

עיקרון נוסף הוא עיקרון שקורא ליהודי העולם להיות מעורבים עם מדינת ישראל, להיות מעורבים במדינת ישראל ולמצוא את הדרכים לאו דווקא באמצעות עליה פיזית לתמוך במדינת ישראל ולאו דווקא אגב באמצעות תרומה כספית. יש דרכים רבות להיות היום מעורבים עם מדינת ישראל, במדינת ישראל ואנחנו נציג כמה מהן היום.

הדבר האחרון, עיקרון נוסף שאני רוצה להדגיש אותו פה זה לשים את העם היהודי, להעמיד את העם היהודי בעמדת הובלה גלובלית. זאת אומרת העם היהודי כעם הנבחר, כעם שמחויב לתיקון עולם, למעשה צריך לפעול בתחומים וחשוון לרעך כמוך הוא אחד מהם בתחומים שמטרתם להביא בשורה לעולם כולו ולצאת רק מהגבולות המצומצמים של יהודים שעוזרים ליהודים.

מה אנחנו עושים? אנחנו חושבים ביחד, אנחנו יוזמים ביחד, ובעיקר אנחנו מחברים אחד את השני בכל קהילות העם היהודי לפעילויות של עשייה. בחרנו להתניע את חשוון לרעך כמוך דווקא בכנסת בשיתוף פעולה עם ועדת החינוך וועדת הקליטה, העלייה והתפוצות מכיוון שאנחנו רואים בבית המחוקקים היהודי סמל. אנחנו רוצים לכבד ואנחנו רוצים להתכבד בו.

אם בסמלים עסקינן, אז שני הדוברים בעצם שקולדור בחרה לשים בחזית או לפתוח, הם יוסי אברמוביץ' חבר ותיק בקולדור, הוא אחד מהוגי ויוזמי הרעיון של חשוון לרעך כמוך, שעבר לישראל, או חזר לישראל רק לפני חודשיים לקיבוץ בערבה, הוא ידבר בעברית קלה. ואחריו את גל לוסקי שהיא למעשה מזה שנים רבות עוסקת בתיקון עולם לשמו אתם תראו איזה שהיא מצגת קצרה. גל בחרה להקדיש את החיים שלה לסייע סיוע הומניטארי במקומות אסון, במקומות משבר בעולם, תחת מגן דוד ותחת דגל ישראל ואתם תשמעו ממנה על המקומות המעניינים שבדרך כלל כף רגלם של ישראלים אינה דורכת בהם, תודה רבה.

תודה מוטי. יוסי אברמוביץ' בבקשה יש לך את זכות הדיבור, אני רק רוצה לציין שאני מכיר אותך כבר לפני למעלה מעשרים שנה בעבודתך כמתסיס ארגונים יהודים בנושא של עליית יהודי ברית המועצות והמאבק של שלח את עמי וכולי. היה אז ויכוח בין הממסד לבין הצעירים ואיך צריכים לנהל את המאבק, האם ביתר מיליטנטיות או ביתר השלמה, ויוסי היה בין המתסיסים אז ואני שמח שאתה עדיין נשארת בין המתסיסים, בבקשה.

תודה רבה. יושב הראש מיכאל מלכיאור, יושב הראש מיכאל נודלמן, יושב הראש לשעבר קולט אביטל שעמדה בראש הדיון הראשון בנושא זה בוועדה ביוני 2005. חברי כנסת נכבדים, חברי קולדור, אורחים, בני משפחתי וחברים טובים.

מזל טוב, זהו יום נפלא, בשנה שעברה תנועת קולדור החלה במהלך של הוצאת המרירות, המר מחודש חשוון, בהשקה גלובלית של חשוון לרעך כמוך שהתקיימה בקונגרס האמריקאי עם ליברמן ואחרים שמה, ליברמן אחר. בבית הנבחרים בבריטניה, בבית הנשיא בישראל ובביצוע פעילויות רבות של תיקון עולם ברחבי העולם.

התכנסותנו כאן היום פותחת פרק חדש וחיובי לעם היהודי ברחבי העולם ולכל בעלי הרצון הטוב המאמינים כי פעולה קולקטיבית יכולה לשנות את העולם. מצטרפים אלינו בתמיכתם הקונגרס היהודי העולמי, הדסה, הילל, הוועד היהודי האמריקאי, הפדרציה של ניו יורק ושל שיקגו וקרוב ל- 200 ארגונים ברחבי העולם וזה רק שנה שנייה. בארצות הברית, 40 אלף ילדים ב- 3500 כיתות דרך התוכנית בבא גנוש שתומך בו אביחי, חוגגים את חג חשוון וגם עשר אלף ילדים ונוער בארצות הברית דרך המגזין.

היום אנחנו פונים אליכם בכנסת בבקשה להוסיף את חודש מעורבות חברתית עולמית חשוון לרעך כמוך ללוח השנה הרשמי של מדינת ישראל. זהו צעד פוזיטיבי, פעולה מאחדת של מנהיגות הכנסת והממשלה. בימים ההם אם אפשר לומר את האמת שהתייחסותה של החברה הישראלית למושא המנהיגה היא קצת יורדת. ההכרזה הרשמית של חשוון כחודש מעורבות חברתית עולמית, תסייע לאחד יהודים ברחבי העולם, תאיר ערכים יהודים פוזיטיביים, חיוביים, תחזק את עמדתה המוסרית של הכנסת ושל הממשלה בקרב היהודים וכמובן תעודד ביצועם של אין ספור מעשי חסד וצדק, תיקון עולם וצדק חברתי.

הקריאה הנבואית לתיקון המהדהד מתוך הכרזת העצמאות של מדינת ישראל מדברת בברור אל יהודים צעירים ברחבי העולם מכל קשת הדתית והפוליטית. אנו מבקשים לרתום אידיאליזם זה, שלצערי פועל בדרך כלל במסגרת אוניברסאלית ולא במסגרת יהודית, לחזקת עממיות יהודית גלובלית. הוצאה רשמית של המרירות מחשוון היא אקט פוזיטיבי של עממיות יהודית.

יש כמה רבנים בחדר, במסורת הרבנים כינו את חשוון מר חשוון מכיוון שאין בו חגים יהודיים, אך אלו היושבים פה המעורבים בעלייה וקליטה של העדה האתיופית, אנו יודעים כי במשך 2000 שנה החג המרכזי של העדה האתיופית היה פסטיבל הסיד אותו חוגגים עד היום וחג זה מציין את געגועיהם לירושלים, חל מידי שנה ביום האחרון של חשוון, לכן להוריד את המר ממר חשוון ללוח השנה שצריך היה להתבצע מזמן, אז זה תיקון טוב שאנחנו יכולים לעשות.

כיהודים אנו מכירים בכוחם של סמלים, אני שגדלתי לתוך תנועות אנטי אפרטהייד וגם השחרור יהודי ברית המועצות, ראיתי ממקור ראשון כיצד מטרות נעלות מביאות לאיחוד העם שהייתי עד להשפעה של פעילות קולקטיבית על עיצוב פני ההיסטוריה. בעידן שבו אנו חיים עם כל כך הרבה מחלוקות פנימיות, קהילות יהודיות שואפות להתגבש סביב לרעיונות ופעילות חיובית המאחדות יהודים ברחבי העולם. חשוון לרעך כמוך או כפי שקוראים לזה בחוץ לארץ הוא רעיון מאחד העוסק בעממיות יהודית, בעתיד, באידיאליזם, בפעילות מוסרית, בהומניזם, תכונות שיהודים מחפשים בעצמם.

וגם אם יורשה לי להוסיף כי יש פה אנשים חשובים מאוד, במנהיגות היהודית בכלל ובנשיאות בפרט בימים ההם, חשוון לרעך כמוך לא עוסק רק בהצהרות, אני רוצה לשבח את חבר הכנסת הרב מלכיאור שבשנה שעברה חגג את חשוון בשיפוץ דירות ישנה בשכונת מצוקה בירושלים יחד עם יחידת האבטחה של משרד ראש הממשלה. אנו בקולדור גם מאמינים בדוגמה אישית. אני משער כי נתבקשתי לדבר היום מכיוון שבחשוון שעבר כאשר גרתי בבוסטון אשתי ואני החלטנו לאמץ יתום אידס מאתיופיה, זה עוד לפני שמדונה הלכה לאמץ. כיום אני שמח להגיד שזמיר גדעון בן ארבע, הוא חלק ממשפחתנו בת שבע הנפשות ואנחנו חיים בקיבוץ קטורה בערבה. צעדים קטנים מובילים לצעדים גדולים או מצווה גוררת מצווה.

אני מקווים כי בנוסף לשינוי הרשמי של חודש חשוון בלוח השנה של מדינת ישראל, הכנסת, אתם תקשור דרכים על מנת לקדם את היוזמה במסגרת מערכת החינוך ובמסגרות אחרות בישראל ובעולם כולו. למשל ניתן לשלוח הודעה לכל הרבנים ולקהילות, לבקש רק להסיר את המילה מר מחודש חשוון. אנו חברי קולדור מרחבי העולם ויש כל כך הרבה פה בחדר, אני גם רוצה להגיד שהרב גדעון ואיה גרין חברי קולדור שהמציאו את הרעיון הם נמצאים. אנו מתכבדים להציע לוועדות ולכנסת ולממשלה ולנשיאות הזדמנות להנהיג לא רק את מדינת ישראל אלא את עם ישראל כולו. תודה על תמיכתכם בהכרזת חשוון לרעך כמוך, חודש מעורבות חברתית עולמית בלוח השנה הרשמי של מדינת ישראל, תודה.

תודה רבה לך, נשמע את גל, אני רק אומר אחר כך זה יהיה חופשי לשיח, יש מספר חברי כנסת שכבר נרשמו, גם אנשים מכל הארגונים היהודים שמיוצגים פה מוזמנים להירשם ואנחנו נשמח לשמוע, אבל קודם נשמע את גל על אחת מהיוזמות של תיקון עולם.

בוקר טוב לכולם, שמי גל לוסקי, אני ילידת קיבוץ חוקוק במקור, למעשה הגעתי לסיוע הומניטארי כבר בשנת 92' שלאורך השנים תמיד עשיתי עשייה ישראלית פנימה ועשייה ישראלית החוצה. בשנת 2005 החלטתי לייסד את הארגון הזה שקוראים לו Israel Flying Aid מתוך מחשבה והבנה שאם אנחנו נוסעים לסייע בעולם ולא נשאר אחרינו שם שום דבר מהמדינה או מהאזרחות שלנו, לא עשינו מספיק.

אנחנו טוענים שלמעשה בתודעה שלנו כאזרחים או כאנשים אם זה במדינה או אם זה בחוץ, כל אסון או משהו קריטי נחרט ונזכר אך ורק בתמונה אחת שהיא זאת שתעלה ותצוף כל פעם שידובר על אותו אסון. מתוך ההבנה הזאת ולזכר אותם אנשים שחלקם פונו מתים מתחת להריסות על ידינו וחלקם לא, ואתם יכולים לראות כאן את הפעילות הראשונה שנעשתה מתוך הארגון, לצערי הרב אין סאונד.

בדצמבר 2004 צונמי, כל המדינה , לשמחתי, אם אפשר להגיד לשמחתי על דבר כל כך נוראי, נרתמה לסייע מבחינתי בצורה מאסיבית מאוד לראשונה לאזרחים אחרים, זרים, שבחלקם הינדו ובחלקם מוסלמים, עם כל הקושי IFA בחרה להתמקם במקום מוסלמי עם בעיה מאוד מאוד גדולה, מדינת ישראל לצערנו הרב, כמשלחת ישראלית רשמית לא נתקבלה שם בברכה ולקחנו החלטה להוציא משלחת ישראלית אזרחית עם הרבה מאוד קושי של להגיע ולנחות ולהתמקם, עם קונפליקט מאוד בין בית הנשיא הסרילנקי למשרד ראש הממשלה הסרילנקי.

אתם יכולים לראות כאן את נתוני האסון, הגישה שלנו אגב היא דיי ייחודית בעולם, אנחנו טוענים שניזוק הוא ישות כוללת והוא לא צריך רק רפואה או רק אוכל או רק פוסט טראומה, הוא צריך את כולם ובטח במצב של שכול ואובדן רכוש, אנחנו נותנים את כל כולם, אנחנו מתמקמים, מקימים כמו בסיס צבאי, שגם מבשל אוכל, גם מרפא אנשים וגם מטפל ביתומים ובדברים קטנים נוספים. אתם יכולים לראות היטב דגל ישראל על חוף הים בסרילנקה עם 320 יתומים שלראשונה חזרו לים אחרי הטראומה עם כל הקשיים.

חלוקות מים, IFA זה ארגון ששם לעצמו למטרה לתת את מה שהניזוק צריך ולא מה שהארגון צריך, מה שמצריך אותנו להתעסק באספקטים מאוד מאוד רחבים, ממזון, מים, רפואה וכל היתר. אתם יכולים לראות כאן תמונה מדהימה, בסרילנקה הייתה בעיה למשל של המלחת הבארות, בארות השתייה הומלחו מתוקף זה שהגל עלה על החוץ והבאנו מכונות מים שמייצרות מים מהלחות שבאוויר, המכונות האלה ניתנו בתרומה.

כאן אתם יכולים לראות קטע שיותר קשור להסברה, זה אדון סרילנקי לצערי הרב אין כאן סאונד, אבל הוא פשוט בהלם, הוא רואה את החולצות עם הדגל בכפר מוסלמי, ועל הפילד קליניק שלנו והוא אומר, איך הגעתם לפה, זה כאילו שאלוהים שלח אתכם. אני רק רוצה להראות לכם זה ראש ממשלת סרילנקה בזמנו, כרגע נשיא סרילנקה, בעקבות איזה שהוא קונפליקט עם בית הנשיא נאלצתי לשים פעמיי דחוף אליו, הגעתי ישר מהמחנה, הוא לא הסכים לקבל אותי עם חולצה עם דגל ישראל, אני סירבתי להחליף אותה, פה אתם פשוט רואים את הפגישה השלישית איתו, אבל הוא לא הסכים לקבל והיה תלך תבוא רציני מאוד, שלוש שעות המתנה בחדר ההמתנה ובסוף הוא אמר, אוקיי אז תיכנסי אבל לבד, הוא הוציא את כולם שלא יהיה אפשרות לצלם אותי עם החולצה ביחד איתו, הוא סרב ללחוץ לי את היד ושאלתי מזה, אז הוא אמר לי, אני מכיר אתכם הישראלים משלוש נקודות מבט, אחד העניים של ה-CNN, שניים העיניים של ערפת, שלוש העיניים של סוחרי נשק מושחתים, למי את שייכת.

עם כל הקושי ותאמינו לי אתם לא מבינים כמה, של לעזוב את הבן שלי לשבועיים, של לישון על הגג של איזה ג'יפ לשבועיים, להיעקץ, לאכול רע וכמעט לא לישון, ההחלטה הייתה מאוד קשה, מצד אחד מדינת ישראל שסירבו לקבל אותה שם, מצד שני אני כאזרח לקחתי החלטה ויוזמה פרטית ללכת לשם וכל דבר הכי קטן היה יכול להביא לתקרית מאוד מאוד מביכה ברמות האלו. אני בחרתי להסתכל לו בעיניים ולהגיד לו, אדוני ראש הממשלה, אם לא תמשיך לבזבז את הזמן שלי עכשיו על דעות קדומות, אולי בעוד 14 יום תכיר ישראלים מסוג נוסף, הרבה יותר מחמיא למדינה שלי, לארגון שלי ולי.

זה עשה כמה שניות שלי נראו כנצח, התיישבנו לשיחה ואחרי שעה הוא בקושי הסכים שאנחנו נלך, אני הייתי חייבת לחזור ואמרתי לו שאני מפריעה בתור לאנשים מדובאי שישאירו לו צ'ק ולא יעשו לו כאב ראש כמוני שייתן לי לצאת, הוא נתן לי לצאת והזמין אותי אחרי 14 יום לארוחת ערב עם שישה שרים ותראו מה הוא קיבל מתנה, ממני עם הדגל ועם החולצה, אז מי שלא קיבל אותנו באהבה בהתחלה, אני מקווה שגם פה שינוי קטן של אזרח יכול להביא עבודה באמת באמת טובה שלנו החוץ.

גרוזיה, שיטפונות בגרוזיה לא הרבה אחרי זה, אסון שאף אחד לא נתן לו תשומת לב, גבול צ'צ'ניה גרוזיה, אזור מוסלמי כמו שאתם יודעים מאוד בעייתי. בחרנו ללכת לשם, אגב ככל שהמקומות יותר מסוכנים אנחנו הולכים משלחת יותר קטנה, יותר קל לי לנהל אותה, לשלוט בה, לאבטח אותה. אנחנו מסרבים כמו שאתם רואים פה ללכת עם אבטחה גלויה.

למעשה אתם רואים פה אלמנה, אתם יכולים לראות שם את השת"פ עם הצבא שלנו, עם צבא הגנה לישראל, זה ממש גבול צ'צ'ניה, אזור מאוד מסוכן, הפכנו אותו לסטרילי, חילקנו ערכות סיוע, נסוגנו אחורה ורק אז האזרחים יכלו להתקרב, אנחנו תמיד דואגים גם קצת לנשמה של הילדים אז תמיד צעצועים ועוד כל מיני דברים.

הוריקן קטרינה, לואיזיאנה, לא ממש רחוק מכאן עכשיו חוגגים שנה, כמובן האמריקאים סרבו למרות שהם נחשבים ידידים גדולים, האמריקאים סרבו לקבל משלחות מחוץ לתחומי ארצות הברית כמעט לחלוטין, הם קיבלו משלחת אחת ממקסיקו, לא הסכימו לקבל משלחת ישראלית, ניסינו בכל הדרכים, יושבים פה חברים שלנו, חברים מאיפ"ק, ניסינו ללחוץ בכל הדרכים שיכלנו בלואיזיאנה, קיבלנו סירוב, החלטנו ללכת למעשה בלי הסכמה מראש, חיכינו בכניסה, אתם יכולים לראות משלחת של 18 איש, לא משלחת קטנה.

נתנו שם סיוע מאוד מסיבי בשלושה אספקטים, איתור, חילוץ ומיקום גופות, אחר כך עשינו שם פוסט טראומה ורופאים. כאן אתם רואים גברת שהיא ניצולת שואה שנורא חבל שאין כאן סאונד לצערי, שראתה אותנו מתארגנים ומחליפים ג'יפים וכל מיני דברים כאלה ופשוט יצאה בבכי והיא הייתה בטוחה שאנחנו ממשלת ישראל כמובן, היא לא העלתה על דעתה מזה ארגון אזרחי שעושה שם, אבל היא אמרה משפט אחד מאוד חזק, אני ניצולת שואה ותראו אתכם הישראלים איך אתם מגיעים לכל מקום בעזרה כזאת גדולה ואם היה שם אתכם בשבילנו אולי השואה לא הייתה קורת.

זה מרכז הצבאי האמריקאי, אני אדלג על זה, זה לא רלוונטי, למרות שיש פה חשיפה מאוד יפה שלנו, אחרי שלכאורה פלשנו לאזור האסון, אתם יכולים לראות קצת תמונות נזק, אני יכולה להגיד לכם שהקצונה הבכירה האמריקאית בלואיזיאנה שהיא הבינה שהגענו ואת הנחישות שלנו, כמובן נתנה לנו הכשר רטרואקטיבי והנפיקה לנו תעודות חירום וזה תעודה שאנחנו נושאים בגאווה עד היום.

ככה מסמנים בית, זה תאריך החיפוש, אתם יכולים לראות, זה הצוות, Israel Flying Aid מספר הגופות וכאן נשקים לפינוי וחיות מחמד, זה חלק מהעבודה שעשינו, זה מאחר ולא היו ילדים באזור האסון, אז שמנו מדבקות איפה שהיה אפס גופות כדי לשמח את עצמנו קצת בקושי הנוראי הזה. אתם יכולים לראות את אופי הנזק, זה פשוט לא יאומן כמה כוח יש בטבע.

כאן קצת קושי ולספר לכם על איך IFA בוחרת את היעדים הספציפיים שהיא מתמקמת בהם באזורי אסון. אתם לא רואים מה כתוב כאן על האוטו, אבל מצויר פה מגן דוד וכתובה פה מילה לא נעימה, אני בחרתי להתמקם בפלקמיינס ובסנט ברנרד פריש שאחד מנשיאי המחוזות האלה נבחר על בסיס מצע ניאו נאצי מובהק. וכשאני למדתי את אזור האסון החלטתי שלשם אני מכוונת.

הגענו לשם ואתם יודעים עם כל הקושי של לפלוש לאזור שלא ממש מחכה לכם ועם 18 איש שחלקם פרופסורים שמסכנים את התיעוד האקדמי שלהם בעבירה פדראלית, על כל המשתמע מזה, גיבו את ההחלטה והבחירה שלי להיכנס ולא לחכות לאישורים מוקדמים ובאו. ובוקר אחד בחמש בבוקר, מתעוררים וזה מה שמוצאים על האוטו, רגע קשה, רגע קשה. אני חושבת שבשביל שזה לא יחזור אנחנו צריכים להמשיך לנסוע. כאן אתם רואים, זה נגמר קצת יותר שמח, זה נגמר בצל"ש שקיבלנו מיחידת החילוץ האמריקאית שעבדנו תחתיה.

ומשם אנחנו מתחילים או נותנים לכם קצת אור, שופכים קצת אור על העשייה שלנו בעולם שנחשב בימים כתיקונם אולי בחלקו אויב. רעידת האדמה בקשמיר על שני צדדיו, פקיסטן והודו גבתה הרבה מאוד קורבנות משני הצדדים, נלקחה החלטה מיידית להוציא לשם משלחת, היה מאוד קשה לגייס לשם תקציב, אנשים שבדרך כלל רגילים לעזור לי לממן פרויקטים במדינות שהן קונצנזוס התאדו משום מה והיה מאוד קשה לגייס כסף.

הצד ההודי הוא מאוד מאוד קשה, הוא שטח צבאי סגור, משש בערב יש בו עוצר, אתם יכולים לראות עבודה, מה שנקרא תחת מסווה מקומי. בכלל שתבינו ש- IFA איפה שהיא יכולה ללכת עם דגל ישראל היא תלך עם דגל היא תלך כמדינה, או כמייצגת אזרחים של מדינה. איפה שהיא לא יכולה היא תלך כבנאדם, היא תעשה כל מה שצריך עד שהיא תמצא את המטרה, אבל כן תדאג כשהיא יוצאת החוצה להשאיר את הידיעה שבאנו ממדינת ישראל.

כאן אתם רואים איש מחתרת פקיסטני שבצד הפקיסטני עזר לי, אתם רואים אפילו החולצה הגיעה לפקיסטן עם כל הסיכונים ועם היכולת לעבוד במסווה, ולרדת בלי תוויות בעברית על הבגדים ולגזור הכול ולעבוד בצורה מאוד יסודית, הלב תמיד דוחף להחביא איזה שהיא חולצה עם המגן דוד בפנים ואותו אדון אחרי שהוא הבין מה אנחנו עושים ועבד איתנו יד ביד כמה שבועות, התחנן לקבל את החולצה למרות שהוא ידע מה הסיכון הזה אומר בשבילו והוא אכן קיבל אותה.

זה קצת תמונות מפקיסטן, אתם יכולים לראות את הטמפרטורה הנוראית, את המאסות שבהן עבדנו, זה מדבר בעד עצמו, מעילים, נעליים, חולצות, כל מיני חומרי בידוד לקור הנוראי הזה וכמובן דיור זמני, שארגוני סיוע אחרים בחרו לתת אוהלים שפשוט קרסו מהשלג, אנחנו קצת התקדמנו.

אתם רואים עכשיו את המשלחת שיצאה לאינדונזיה, רעידת האדמה האחרונה והנוראית באינדונזיה , אתם רואים את כאן את AJC שלשמחתי הגדולה מגבים אותי ואת הפעילויות של IFA כבר כמעט שנתיים בצורה מאוד אינטנסיבית. שוב, יש כאן פרופסורים לפוסט טראומה, אתם יכולים לראות פה חבר יקר שלי, ג'ואמיס עבדאללה שהוא היה סגן מפקד ימ"ס איו"ש, נכה צה"ל מאה אחוז, הוא אחראי אצלי בארגון על כל מה שקשור לניווט ותאמינו לי אתם לא רוצים לטעות בניווט כשהשכנים שלכם לא כל כך מחכים לכם. ועל כל מיני דברים אחרים.

המשלחת הזאת שוב פעם, ממשלת ישראל הציעה עזרה, האינדונזים לא קיבלנו, לצערי הרב ברור למה. זה חדר האוכל של היתומים, תכף תראו אותו מתמלא, אני רק רוצה לשפוך אור, סליחה שנייה, שימו לב שכאשר IFA הוקמה מראש ידענו, אתם רואים שמפה בין הכנפיים הוצא הדגל, הוצא המגן דוד ונכנס גלובוס, ולא קוראים לנו שם Israel Flying Aid למטה בבנר קוראים לנו International Flying Aid, על אותם ראשי תיבות. על הכול חשבנו מראש בעשייה הזאת.

באינדונזיה, אני רק רוצה להגיד לכם דבר נוסף, הילדים המדהימים האלה, מיותר לציין מה קורה במסגדים, אנחנו בישלנו שם 4500 ארוחות מבושלות ליום, IFA מבשלת את האוכל ומפיצה אותו עצמאית, לא הופכת לקבלן קולות של אף אחד, אנחנו מכירים את העבודה היטב, אתם יכולים קצת לראות את התפריט, אנחנו נותנים הרבה מאוד תשומת לב לטעמים ולמסורות ולמנטאליות המקומית, אתם רואים את המנה הזאת למשל.

ומה שאנחנו עשינו שם זה למעשה פוסט טראומה ואוכל ובוקר אחד כשניגשתי לילדים שנתבקשו לצייר את הטראומה, אני רואה ילדון בן שש מצייר מלחמה ואז עם מתורגמן ניגשתי לילד ואמרתי לו, למה אתה מצייר מלחמה, ממי אתה מפחד? אז הוא אמר, אני מצייר מלחמה כי אני דואג ממנה. אמרתי לו, אבל עכשיו יש פה הר געש למעלה שעומד להתפרץ ורק עכשיו חווית רעידת אדמה, למה אתה דואג ממלחמה? אז הוא אמר, כי המולה אמר שהיהודים מסוכנים, המולה במסגד. אמרתי לו, אתה יודע איפה המדינה שלהם וכמה הם קרובים או רחוקים מפה? אז הוא אמר, כן הם ממש פה קרוב אחרי הים. אז אני הסתכלתי עליו ככה וכל כך רציתי כבר להגיד מאיפה אני באה וידעתי שזה מסכן את הצוות. ואז אמרתי לו, פגשת פעם מישהו שהוא יהודי? אז הוא אמר, לא, השתגעת, הם מסוכנים, המולה אמר שיש להם אוזניים גדולות ושיניים. זה כבר היה קצת קשה והתאפקתי כל השבוע וביום האחרון אספתי את כל המאתיים ומשהו ילדים ואת עובדי המטבח ואמרתי, תודה על האפשרות שנתתם לנו לסייע, זה היה כבוד גדול ואני רק רציתי להתוודות על דבר אחד, לא הייתי ישרה אתכם, אנחנו לא באים מהמקום הזה והזה, אנחנו מגיעים ממדינת ישראל ויש לי רק שאלה אחת, אם מחר יש רעידת אדמה אצלי בתל אביב, בישראל, כמה מתוככם אם הם רק יוכלו יבואו לשם בשבילנו? אני יכולה לאפיין לכם קו אחד שכל הילדים הרימו ידיים בצעקה גדולה שהם יבואו וכל המבוגרים פשוט לא ידעו מה לעשות עם עצמם. מצער אבל בשביל זה אנחנו שם.

טקס זיכרון, הילדים כותבים משאלות וברכות, כל אחד על אבן מהבית ההרוס שלו, התמונה הזאת מאוד משמעותית בעיניי. ממשלת ישראל לא הצליחה להגיע לשיתוף פעולה עם האינדונזים, מי שאתם רואים פה זה סגן מפקד חיל האוויר האינדונזי שבא על אזרחי, העמיד לראשותנו מסוק לחילוץ חלילה אם קורה משהו. אתם יכולים לראות פה את המולה, המולה הזה הוא המולה של המסגד של אבו בקיר בשרוואן, המפגע שעשה את הפיגוע בבאלי, שתבינו שבחרתי בפעם השנייה להתיישב שם, בעיר שנקראת סולו, עיר הולדתו כשהוא שוחרר שבוע קודם מהכלא, ישבתי שם ועשיתי כריזה לפרויקט הפוסט טראומה של הילדים מהמואזין, מהרמקולים שקוראים לתפילה. אז אם זאת לא משמעות בשבילנו, אז אני לא יודעת מה כן.

תודה רבה ואני מקווה שיהיו לנו עוד הרבה כוחות ומתנדבים מדהימים.

תודה רבה גל, באמת תיאורים מרגשים ומרשימים ונתתי לך לדבר הרבה מעבר למה שאף אחד מדבר פה במקום הזה בגלל הייחודיות של הדברים. אני מבקש את חבר הכנסת רובי ריבלין, בבקשה.

כן, תודה רבה אדוני היושב ראש, קודם כל צריך לברך את אנשי קולדור וכל האיגודים שהצטופפו תחת הדגל. אני חושב שידוע, מוטב שיאמר מפעם לפעם, רבי הילל כשנשאל מהי כל התורה על רגל אחת? אמר, "ואהבת לרעך כמוך" ולכן אני חושב שהאידיאולוגיה, המחשבה, הפילוסופיה מאחורי "ואהבת לרעך כמוך" לא צריך שהיא תהיה כזו שאנחנו נשתמש בה בצורה שהיא תהיה לצורך שלא לשמו היא נועדה, שהרי כמובן טוב מאוד, כפי שאמר היושב ראש, שנתחיל באיזה יום של חסד, לא בחודש של חסד. אבל מישהו, באמת אדם שמתייחס לחברה ולזולת, הוא לוחץ ידי חבריו כל ימות השנה. ולכן אני הייתי בהחלט מברך אתכם מבלי הצורך להיזקק לאיזה שהוא גימיק.

בזמנו כאשר פתחנו ביוזמתו של יושב ראש ועדת החינוך את שיתוף הפעולה בין הגוף המחוקק לבין הגוף הרחב הזה ונתנו את ברכת הדרך מתוך תקווה אז אנחנו עשינו זאת מתוך כוונה לראות בגוף הזה דבר שהוא גוף של ממש, שלא צריך אפילו להיזקק לאיזה שהוא גימיק. גם חודש מרחשוון הוא חודש חשוב ביותר בלוח העברי כפי שכל חודש חשוב ולכן הייתי מציע לכם, אם כי התחלתם, אני לא רואה בזה דבר שהוא כל כך חשוב, אבל באמת רצוי שאתם תראו בכל הפעילויות שלכם דבר של ממש ולא דבר של גימיק.

שמענו פה ואני מכיר את חלק מהגופים הפועלים, יש לנו גם בארץ אנשים רבים שכפי שאת הלכת וסייעת בעיתות מצוקה ואסון יש לנו אנשים היום במדינת ישראל שלנו, מדינה שהיא הייתה צריכה להיות משאת נפשו של כל יהודי בכל ההיסטוריה היהודית מאז נתרחקנו מאז אדמתנו בגלל סיבות כאלו ואחרות, בעיקר בגלל חטאנו, אבל הכמיהה לחזור לארץ שהיא הייתה כמיהה מיסטית שנים רבות, מתוך הרצון "תקע בשופר גדול לחירותנו", "שא הנס לקבץ גלויותינו", היא הייתה באמת בראשית המדינה ובשנים רבות מקום מקלט, משום שהעולם היה מוכן לקבל את המוסריות הישראלית רק מהטעם שהוא ראה בצורך היהודי להתכנס למקלט בטוח שבו יוכל כל יהודי להתגונן. נכון 90% מהעולים לארץ בכל הדורות באו הנה בכורח ולא מתוך רצון, אם כי רבים מהם מימשו את אותה כמיהה בת אלפי שנים וכמיהת דורות שעברה מאב לבנו וכך הלאה.

אני באמת רוצה לראות כשאיפה של מדינת היהודים תהיה אור ליהודים ולגויים שאנשים ירצו להגיע הנה משום שהם ירצו לחיות במקום הכי טוב בעולם. ואני מוכרח לומר לכם, לי לא התמזל מזלי לעלות, כי אני דור תשיעי בירושלים ולא זכיתי כמו אחרים לבצע את הפעולה הציונית הנפלאה של לקיים ולהגשים חלום ורעיון. אני מברך אתכם בברכה רבה על הרצון הזה, תזכרו אבל, אפילו כאשר חשוב לדאוג לעניי עם אחר, עניי עמך קודמים ועניי עירך קודמים ועניי משפחתך קודמים, אבל אסור לשכוח שכל מי שצריך, צריך ללחוץ את ידיו ולנסות לעזור לו, תודה רבה.

אני רק אעיר כאן, IFA עבדה קשה מאוד במלחמה האחרונה בארץ, והאג'נדה שלנו היא 50% פה ו-50% שם.

אז כדאי שבמצג תראי גם מה עשית בארץ.

חבר הכנסת ריבלין, אני יכול גם לספר לך, היה לנו ויכוח על הביטוי הזה עניי עירך קודמים שבא ממסורת, קודם כל זה קודמים, זה לא אומר, אתה לא רמזת לזה בכלל אני רק מוסיף את זה כי אנשים שוכחים. דבר שני, התברר, גם בעשייה שהיה בצונמי ועשייה אחרת, התברר שאנשים שעושים הם עושים איפה שהם רואים מצוקה ופותחים את הלב, אנשים שלא עושים הם משתמשים לפעמים בביטויים חז"לים מצוינים שאומר שאם יש מצוקה כנגד עינך אל תלך ותהיה הומאניסט לעזור לאיזה מישהו במקום רחוק שאתה רואה אנשים קרובים, זה פשוט אטימות לב. אבל אנשים שמשתמשים בביטוי הזה הרבה פעמים משתמשים לרעה בביטוי הזה, כדי לא לעזור לא שם ולא פה. והארגונים שבאמת עושים הם עושים בכל מקום.

אדוני היושב ראש אם יותר לי להוסיף בעניין הזה, מבחינה יהודית, עניי עירך ועניי עיר אחרת, עניי עירך קודמים זה על הפרט, זה לא על הכלל. שר הרווחה לא יכול להעדיף את תושבי ירושלים כי הוא גר בירושלים ולהגיד למוסד לביטוח לאומי תקצו פה יותר. המוסר היהודי וההלכה היהודית אומרת שבקופה הציבורית אין עניי עירך ועניי עיר אחרת קודם. המבחן הוא מבחן סוציאלי, הוא מבחן של צרכים ולא מבחן של קרבה, לכן צריך לדעת שאם אנחנו דנים מבחינה לאומית, מבחינת עם, הצרכים כולם שווים והעניים כולם שווים.

התדע ירושלים להגיע עד דמשק?

לפני שניכנס לדברים פוליטיים, דמשק זה עוד לא, אנחנו לא ניכנס להיבט הזה, אני מבקש חברת הכנסת מרינה סולודקין, מרינה את רצית גם להעיר וגם לשאול כמה שאלות.

מונחים של כסף וצדק ומוסר החברתי מאוד קרובים לליבי ואני חושבת שיש לנו ישיבה חשובה לשמוע דברים שאנחנו לא שמענו על התנועה של קולדור. רציתי רק לשאול, כי אנחנו כאן ראינו את הפן כלפי החוץ, אם יש לכם פן כלפי פנים ומה אתם עשיתם בזמן מלחמת לבנון השנייה? תודה.

אתם תענו אחר כך.

קודם כל גם אני רוצה לפתוח במה שהוביל חבר הכנסת ידידנו, רובי ריבלין, לומר באמת דבר הערכה וחיזוק לכל פעולה שהיא קשורה בערך שהעם היהודי הנחיל לעולם כולו, של ואהבת לרעך כמוך. וכל מילה כאן היא מילה מאוד מאוד משמעותית. ובעניין הזה מבחינה ציבורית יש בהחלט מעגלים, כלומר, שלום בית פנימי קודם לשלום בית חיצוני, בהחלט יש מעגלים. אבל אדם לא יכול לפתור את עצמו בשלום בית פנימי עד שאין שלום בכל העולם כולו.

השפה העברית היא שפה כידוע מאוד מאוד עשירה, והמילה, המונח מר הוא לא תמיד במובן של מרירות, בעיקר לא בשפה התלמודית שהרי אנחנו קוראים לבורא עולם, מר דעלמא ועד היום אנחנו נוהגים לכנות את רב העיר, מרא דאתרא, והכינוי שאנחנו מכבדים ואומרים במקום כך וכך, אומרים מר כך וכך, הוא תואר של כבוד. אז לכן, חכמים שקראו לחשוון מרחשוון בהחלט גם מפני שאין בו חגים, אגב יש עוד חמישה חודשים שאין בהם חגים, ולא קראו להם מר, בטבת אין חג, באייר התלמודית אין חג, זכינו בדורנו, יש לנו שני חגים, גם יום העצמאות וגם יום ירושלים. באלול אין לנו חגים ובאב ובאלול גם כן אין לנו חגים, להפך יש לנו ימי צער.

אבל בהחלט אם אפשר לנצל את לוח השנה העברי ויש כאן תרומה עצומה קודם כל שאנשים יבינו שיש מעגל של לוח השנה העברי ויעברו כל חודש ויתעמקו מה יש בו, זה דבר בהחלט ערך מאוד מאוד חשוב. אגב זה גם החוק הישראלי, בישראל לפחות מוסדות המדינה צריכים לפעול על פי הלוח העברי ולציין בכל פנייה את הלוח העברי. אז לכן אני אומר, זה בהחלט, אם רציתם להוסיף מתיקות, זה דבר חשוב, אבל אסוף להסתפק בחודש אחד. אני זוכר שבמשרד החינוך כל פעם שהיו בוחרים נושא שנתי אז היו אומרים, רק רגע, מה התלמידים יבינו שרק השנה חשוב לעשות את זה, ושנה הבאה אנחנו פתורים מן העניין הזה. אז צריך להבין---

זבולון, התקשורת היום עוסקת רק בעיסוקה של הכנסת בשינוי הכותרת של חודש חשוון ולא במרות של הדברים, בזה התקשורת עוסקת, רק כדי שתבינו כמה הוא צודק.

לכן אני אומר תמצאו בי ידיד גדול מאוד בקידום הערכים שאתם מנסים לקדם ואני בהחלט מברך, בעיניי הפעולות שצוינו כאן יש בהם קידוש השם גדול מאוד, כל פעולה שיהודי עושה בעולם הוא רק מצליח להפיץ את הערכים שלנו ודברים חשובים מאוד. אני לא שייך לאלה שמתיימר להיות הסנהדרין בדורנו או לשנות מונחים ושמות שרצים בעם היהודי, אז אם קראו לחודש מרחשוון, נמשיך לברך את חודש מרחשוון, נשתדל להוסיף לו את רעך כמוך.

אני חושב שאם היה אפשר להוסיף בעניין של אהבת לרעך כמוך, אני שמעתי בדברים וגם קראתי, העניין של הסולידאריות היהודית העולמית היא מאוד מאוד חשובה, לצערנו היום חוץ מישראל, ההתבוללות אוכלת בנו בכל פה, יהודים הולכים ונעלמים במובן התרבותי, לא במובן הפיזי, באחוזים גדולים מאוד, בקהילות מסוימות אפילו עד 80%. ובוודאי ואהבת לרעך כמוך, חלק מאהבה הוא לשמור יהודים בתוך עמם ולעשות כל דבר אפשרי בדגש של הזהות היהודית מבלי שאנחנו נכנסים לתוכן הזהות, זה בסדר גמור שאחד חושב שצריך לעשות ככה ואחד חושב שצריך לעשות אחרת, ובלבד שזה בתוך המשפחה כולה.

אז אני מצטרף לברכה הזאת וכמובן מצטרף לדבר היחידי החיובי שאנחנו עושים בחודש חשוון, כידוע ב-ז' בחשוון מתחילים לשאול על הגשמים, למרות שהיו מברכים את ברכת הגשם בשמיני עצרת ב- כ"ב בחשוון, ביום האחרון של העלייה לרגל לירושלים, אבל עד שישובו כל העולים לרגל למקומם, השאירו עוד כמה ימים כדי שהגשמים לא יכבידו עליהם בדרכים, ורק מ- ז' בחשוון מתחילים לשאול על הגשמים. השנה אגב ז' בחשוון זה יום ראשון, אז ממוצאי שבת, כדי שאנשים אל ישכחו, אז מוסיפים בתפילתם "ותן טל ומטר".

אני מודה לך זבולון, אגב, זה לא כל עולי הרגל שהגיעו הביתה עד ז' בחשוון, זה רק אלה בארץ, בחוץ לארץ זה רק ברביעי בדצמבר מתחילים להגיד, אני רק אומר את זה כי יש פה נציגים מחוץ לארץ שלא יטעו לחשוב שמתחילים במוצאי שבת, אלא זה הולך לפי התקופה שזה לפי, דווקא לא הלוח העברי במקרה הזה---

מה דינו של אדם מחוץ לארץ שנמצא בארץ?

הוא מתחיל פה. אוקיי, אנחנו מבקשים מחברת הכנסת קולט אביטל שבישיבה אצלה הייתה יריית פתיחה לפני חודש חשוון שנה שעברה.

בוקר טוב, אני בעצם באמת רוצה להצטרף לכל הברכות ולכל דברי השבח שנאמרו כאן, בגלל שקיבלתם על עצמכם תפקיד מאוד ספציפי ומאוד חשוב של מה שנקרא תיקון עולם. בכך התחלתם, בכך אתם בעצם מראים לנו היום שאתם דבקים במטרה ולא רק בישראל גם בעולם ואני חושבת שיש לזה חשיבות מאוד גדולה.

יחד עם זאת אני זוכרת שלפחות בשיחות של תרום התחלת פעילות הארגון, אחד הנושאים שעמדו על הפרק ושדיברו מאוד אל ליבי כשאני הקשבתי לכם, זה סוג דיאלוג אחר עם הצעירים בעולם היהודי. התקרבות, דיאלוג, יצירת משוואה אחרת, לא רק של ישראל מול הגולה, אלא של שיתוף מאוד אמיץ בניכם. וזה נושא שהוא מבחינתי ולאורך ימים לא פחות חשוב אם אנחנו רוצים לשמור גם על שלמות העם היהודי וגם לתת לו את הרצון להתייחס אלינו בדרך אחרת ובמימדים אחרים. ואני יכול להיות שהגעתי באיחור, אבל אני לא שמעתי בדברכם שום דבר על המימד הזה של איך ומה ובאיזה דרך מתבצע הקשר הזה עם אנשים מסביב לעולם, צעירים כמוכם, מה רמת שיתוף הפעולה, מה רמת ההדברות, באיזה מסגרות, איך זה קורה, מה זה מביא, איזה ערך מוסף זה מביא לכל הנושא הזה?

תודה רבה. חבר הכנסת זיו.

קודם כל אני מברך על היוזמה, ממש פעולה ברוכה. ודבר אחד אנחנו ראינו, על אותה פעולה באינדונזיה שעצם זה שהיא העבירה את המסר שקיימת מדינת ישראל, אני חושב שזה תרומה אדירה למדינה, אני רק מילה אחת אוסיף, תבורכו.

תודה. נציג מועצת התלמידים והנוער שהוא גם יושב ראש מועצת התלמידים במחוז דרום, יהודה עשהאל.

בוקר טוב לכולם, אני רציתי לתת קצת את ההיבט של מועצת התלמידים והנוער, כלומר שזה עלינו מדברים כאן בעצם, חלק מהנושא של הדיון זה עלינו, איפה אנחנו נכנסים לנושא הזה. אז בוא נתחיל בנושא הצדק, בכלל לנו אל"ף כערך אוניברסאלי ובי"ת כערך של מדינה יהודית שמתנהלת כצביון של מדינה יהודית, עומד לנגדה באמת הנושא של הצדק והחסד וזה דבר מבורך שזה הדיונים כאן.

אבל אני רציתי להפנות, אמנם זה קצת עומד בניגוד למה שחבר הכנסת זבולון אורלב אמר, וחבר הכנסת רובי ריבלין, על הכרזה על זה כנושא של חודש. שעדיין זה מצמצם לנו את הנושא לחודש ואם נסתכל על זה ברמה יותר מרחוק, נוכל לראות שהרבה יותר ראוי שהנושא הזה יהיה נושא שיעמוד מול העיניים שלנו כל הזמן, כל חיינו, בוודאי במערכת החינוך, לא כנושא חודשי, אלא כנושא שמוכנס בתוך מערכת הלימוד, כנושא מובנה כמו כל נושא אחר שנלמד---

אז אתה דווקא מסייע לדברים שהם אמרו.

כן, אני מסייע, אני רק אומר, הצמצום של זה לחודש. מועצת התלמידים והנוער הארצית בוועידה השנתית שלה שמתווה את האסטרטגיה שלה למשך כל השנה, החליטה על נושא המעורבות החברתית כאחד מהנושאים המרכזיים שכבר מוכנות תוכניות פעולה להכנסה של עשייה, יציאה להתנדבות, מעורבות וכדומה בכל מערכת החינוך, אם זה בכיתה אל"ף כחינוך ואם זה בכיתה י"ב כהתנדבות במשך כל הגילאים.

אני רק רוצה לציין שאם נביט רגע מסביבנו נראה כאן המון ארגונים שבאו מכל העולם, ארגונים וולונטאריים שהם כל אחד עם מה שהוא אוהב לעשות, אם מישהו יש לו אסונות טבע ברחבי העולם או מישהו עליית יהודים, כל ארגון עם הנושא המועדף עליו, עדיין אנחנו נסתכל וזה בלט מאוד במלחמה שהעורף בסופו של דבר נתמך על ידי ארגונים של אנשים פרטיים, אזרחים. במועצת התלמידים למשל, ישבנו והחלטנו, הקמנו קו חם, נתנו מספר של משרד , של החדר שלנו במשרד החינוך ופרסמנו אותו בערוץ אחד, שתיים ועשר והגיעו אלינו, טיפלנו למעלה מ-600 נפשות. אז זה יפה מאוד, אבל זה גם מראה כאן משהו מאוד מאוד בעייתי שאנחנו אלה שצריכים לטפל בזה. שזה נושא שעמדנו עליו.

עוד נושא שאני לא פונה כאן לאף אחד בצורה אישית, אבל אנחנו כתלמידים, אמנם לא הכי מתעניינים במהדורות החדשות, אבל אנחנו מידי פעם מביטים בדבר הזה ואנחנו רואים המון המון תיקים, כתבי אישום, ועוד כל מיני דברים נחמדים שכאלה שמודבקים על חברי כנסת או שחברי כנסת הדביקו לעצמם, בין ביודעין ובין בלא יודעין ולנו קצת קשה עם הנושא הזה שבאים חברי כנסת ואומרים, בואו נעשה את זה כנושא חודשי של חסד וצדק ואנחנו עומדים מהצד ולא שאנחנו אומרים זה אבל זה עובר לנו במוח, איפה הדוגמה האישית? אנחנו מסתכלים עליכם חברי הכנסת, ואני לא פונה כאן לאף אחד אישית, כי אני לא פישפשתי בעברו של כל אחד מכם, אבל אנחנו מסתכלים, אתם אומרים לנו בואו נעשה חודש חסד וצדק אבל אתם בעצמכם, אתה ככה ואתה יש לך תיק כזה, אתה היועץ המשפטי צריך להחזיר לך תשובה אם יש לך תיק פלילי, איפה זה נכנס בדיוק?

אני אמרתי שאני לא רוצה לפנות כאן לאנשים בצורה אישית, אבל---

אתה חי במדינה דמוקרטית, כך שאי אפשר לעבור לסדר היום על מה שאמרת. כשהזירה המרכזית של קבלת ההכרעות היא הכנסת, הכנסת, מה זה סינרגיה אתה יודע? סינרגיה זה השלם שיותר גדול מכל מרכיביו, יש חברי כנסת נעולים ומצוינים, אני לא מדבר על עצמי, מעולים ומצוינים בכנסת שהם לתפארת כל עם והם יצרו יש מאין מדינה חזקה שהיא יכולה להגן על כל יהודי שחזר למולדתו, יש. יש גם כמו אצלך בכיתה, אני בטוח שיש תלמידים יותר טובים ממך וגם תלמידים פחות טובים ממך, ויש כאלה שהם טובי לב יותר ופחות טובי לב. זכור תמיד, אל תפגע בזירה כי זאת הזירה של הדמוקרטיה שכאן מתקבלות ההכרעות, בכל מקום בארץ מתווכחים, כאן מתקבלות הכרעות שהן יכולות להטיל את ההשפעה האם המדינה שלנו תהיה קיימת, אם בכלל. אז אני מציע, אתה יכול לזלזל בכל אחד באשר הוא, תזכור תמיד שהכנסת יותר גדולה מכל מרכיביה ואל תפגע בזירה כי היא הזירה שלך בדיוק כמו הזירה שלנו. תדאג תמיד שכשיהיה לך זכות בחירה לבחור את האנשים שבעינך הם טובים, ייתכן מאוד שכשאתה תהיה בעל זכות הבחירה אז יבחרו אנשים יותר טובים, הלוואי.

אני מצטער אם פגעתי כאן במישהו---

לא פגעת, פגעת בעצמך.

אני מצטער אם מישהו כאן ראה איזה הכללה, אבל אני אומר, יש כאלה דברים, קרו מקרים, הם משפיעים על דעת הקהל.

תודה. חבר הכנסת ריבלין בצדק הגיב כי כשאתה אומר לחברי הכנסת איך יש לכם זכות לדבר על חסד וצדק, אז אתה הכללת, אתה יכול לבוא ולהגיד אני לא הכללתי, אבל בסדר. אנחנו מקבלים את דבריך, אולי יום אחד אתה תיבחר לכנסת ואתה תעשה למען עוד יותר שיפור של המצב. אנחנו צריכים להיזהר, אחת מהבעיות גם בעשייה וגם בתיקון עולם, אחת מהבעיות הגדולות שלנו שבאה גם דרך השיח הציבורי וחלק אולי יש לזה עידוד גם בחלק מהמהדורות שאתה דיברת עליהם, זה הציניות, ואם יש סכנה לתיקון עולם ובכלל לתיקון חברה ולאמונה ולסולידאריות, זה הציניות, הציניות זה הצעד הראשון והמכריע לכפירה, לכפירה בערכים, בכל הערכים. ובוודאי אנשים שהם ציניים הם לא יכולים לתקן. זאת סכנה בחברה הישראלית ובשיח הפנימי שלנו שאנחנו לפעמים בגלל הציניות אנחנו מרימים ידיים כלפי תיקון עולם וכלפי תיקון חברה וכלפי עשייה וזה אחד מהדברים ואחד מהסיבות שאני בלב שלם תומך ביוזמה הזאת.

אגב, אני רוצה להגיד לך גם רובי, שדווקא במסורת היהודית, אמרתי גימיק, אנחנו כן מחברים ערכים לתקופות ולזמנים כדי שיהיה במה להיתלות. זה שיש לנו חודש הרחמים והסליחות, זה לא אומר שאנחנו לא עושים רחמים וסליחות במשך השנה. וזה שיש לנו עשרת ימי תשובה זה לא אומר ששתי דקות אחרי שאנחנו גומרים את נעילה אנחנו לא אומרים "סלח לנו אבינו כי חטאנו". אבל יחד עם זה יש עניין מיוחד כדי דווקא לגבש גם את תשומת הלב וגם את החשיבה וגם את העשייה, להיתלות בדבר מסוים, יש לזה ערך פדגוגי ודווקא במסורת היהודית יש לזה ערך רב מאוד כדי שכל השנה כמו שאמרתם בצדק, כדי שכל השנה יהיה אפשר לעשות.

אני רוצה להגיע לקראת סיכום, אני רק רוצה לציין שיחד עם היוזמה שעשינו שנה שעברה, יש המון ארגונים שהצטרפו לזה, זאת אומרת זה התחיל במקום מסוים, אבל המון ארגונים אחרים הצטרפו וזה חשוב לציין את זה כדי שכל הארגונים יראו בעלות בדבר הזה, זה דבר חיוני כדי שנצליח. מאוד בקיצור חבר הכנסת זאב אלקין ואחר כך אורנה, בבקשה.

דווקא היות ואתה מתכוון להגיע לסיכום אני הייתי רוצה לזרוק כאן לחלל האוויר שאלה, אני עברתי על הרשימה של פעילויות, מבחר, זה לא הכול גם לפי מה שאני יודע, אני יודע על דברים שלא מופיעים אפילו ברשימה הזאת. אבל דבר אחד בולט שם לעין שהנוכחות הישראלית היא הרבה פחות מהמשקל הדמוגראפי שמדינת ישראל תמיד מתגאה בו בתוך כלל העולם היהודי ובוודאי ובוודאי בדור הצעיר.

יכול להיות שזה לא מקרי, כשאתה מסתכל על הכותרות אז יש פה כמה מילים שהן מאוד מאוד חיוביות ומאוד לא מאפיינות את מדינת ישראל, אחדות, פוזיטיבי, חברתי, שמענו כאן, הישראלי לרוב נוסע לאינדונזיה לצרכים אחרים ולא לצורך שאת דיברת עליו. עכשיו השאלה כאן ועכשיו לנושא הרציני, השאלה מה אנחנו לדעתכם כנציגים של המדינה כאן יכולים לעשות כדי שהנוכחות הישראלית גם תהיה הרבה יותר מוגברת. אני אשאל בלשון חיובית את מה שידידנו הצעיר ניסה לשאול בדרך של עקיצה, השאלה איפה אנחנו יכולים לעזור?

יש פה מספר שאלות שראוי שתתייחסו. בבקשה.

בוקר טוב לכולם, שמי אורנה רוזנבלט, אני מנחת מועצות תלמידים ונוער במחוז ירושלים ונציגת הפיקוח של משרד החינוך, מטעם משרד החינוך. קודם כל אני חייבת להודות באופן אישי מאוד התרשמתי מהפעילות שלכם וכל הכבוד. אני רוצה לחזק ולהצטרף לדברים שאמר נציג המועצה הארצי וגם כן לחזק אותם ולא רק להתייחס למילים הציניות שנאמרו כי נעשתה עבודה יוצאת מן הכלל, גם של המועצות.

אתם יודעים שבשעות קשות מתגלים החוזקים וכוחות. ואמנם המועצות פועלות ופעלו במשך כל השנה אבל כל העצמה התגלתה באמת בשעה הקשה הזאת, גם של המועצות, גם של המדריכים הצעירים, מש"צים, מד"צים וכל מנהיגויות הנוער שנרתמו לעזרה. אפשר היה לראות את זה באמת בקו החם שהם הפעילו, בחיבור וקישור של משפחות שהתפנו מהצפון ואירוח, והם בעצמם, המשפחות של הנציגים עצמם ארחו ומצאו משפחות נוספות. הם יצאו והדריכו במתנ"סים, עם משלחות למקלטים, הם אספו צעצועים, מצאו מקומות לבילוי ומקומות לנפוש בהם. וקצרה יריעה, הם עבדו מסביב לשעון---

אורנה, חבל, אנחנו מעריצים גדולים של הנוער בכלל, בוודאי של מועצת הנוער והתלמידים במדינת ישראל שיום יום אנחנו עובדים איתם ושותפים, בוודאי מעריכים גם את המאמצים האלו, בוודאי שהתגובות היו תגובות על שאומרים דברים, גם דברים נועזים וזה מותר גם לנוער להגיד, אבל גם זה מותר גם להעיר הערה, זה לא פוגע כהוא זה בדברים החשובים שגם הוצגו פה וגם שאנחנו יום יום עובדים איתם. תודה.

רק, שוב יש לנו פה בפינה, אם אתם רואים, חלק מהעשייה שנעשית גם יום יום אבל גם שמקבלת יתר תוקף בחודש הזה והזדמנות לחברי הכנסת ולכל האורחים להירשם בדוכן של עדי, חלק מאיתנו עשינו את זה בעבר, חלק מותר להירשם עוד פעם, אני לא יודע. אבל זה דבר חשוב שאין כמוהו שלצערי מדינת ישראל הייתה בתחתית התרומה העולמית לגבי נושא של תרומת איברים בגלל תפיסות, בעיקר, לפי בדיקות שעשינו בכמה מהדברים שאני הייתי מעורב בהם, תפיסות מוטעות לגבי ההשקפה היהודית, גם לגבי נושא של עולם הבא ותחיית המתים ואני שמח שגם הציבור, דווקא מעניין שמגיע לדברים כאלו, אז גם הציבור שבדרך כלל מגדיר את עצמו כציבור חילוני הופך להיות יותר קשור למסורת שזה דבר כשלעצמו אולי חיובי, אבל חבל שלצדדים לא מובנים של המסורת הם מתחברים. ואני שמח שדם הרבנים החשובים---

זה גם מסורת שמקבלים לא שנותנים.

שמקבלים אולי בטעות והתפיסה הזאת שהם נותנים כליות או עיניים או כל דבר שנותנים, שאחר כך מתעוררים בתחיית מתים בלי עין, זאת תפיסה שכמובן לא נוגעת בהשקפה יהודית כהוא זה, ואני שמח שהרבנים החשובים במדינת ישראל בנושא הזה, כולל מועצת הרבנות הראשית שמאחד מהפסיקות הנועזות ביותר יצאו בפסיקה חד משמעית בנושא של תמיכה בהשתלת איברים ואני מקווה שנוכל גם לנצל את האירוע הזה כדי באמת להרבות חיים ותקווה למען הרבה אנשים בישראל. אני רק אתן לדבורה שרר גם להגיד מילה כי את אחראית על הפעילות מטעם משרד הבריאות.

תודה רבה, שמי באמת שרר דבורה, אני מהמרכז הלאומי להשתלת איברים ואני באמת אחראית על השיווק של נושא תרומת איברים בארץ, החדרת המודעות ובאמת בשנה האחרונה זו הייתה השנה שבעשור האחרון במדינת ישראל היה אחוז ההסכמות הכי גבוה. אנחנו פועלים בכל מקום שרק אפשר, אנחנו פועלים עם ארגון החיילים המשוחררים בצה"ל, מול חברת חשמל, כל הטיסות היוצאות של אל על אנחנו הצלחנו להכניס את הכרטיס הסכמה של תרומת איברים, כמובן הכול באישורים ואחרי הרבה מאוד ועדות.

ובאמת אני רוצה לנצל את ההזדמנות להודות לכולם ולכל אלה שנתרמים לעזור לנושא הזה. הנושא הזה הוא באמת ואהבת לרעך כמוך, כי כמו שאומרים, המציל נפש אחת כאילו קיים עולם ומלואו ואין חשיבות ואין דבר יותר גדול בעולם מאשר לתת חיים ובהמשך לכל דבר. המשפחות שתורמות, אנחנו ממשיכים לתת להם תמיכה, אנחנו עוזרים להם, אנחנו עושים להם סדנאות, אנחנו עוזרים להם גם מבחינת יעוץ של רואה חשבון ועורכי דין, כל מה שהם צריכים, זה לא רק שהם נתנו חיים למדינת ישראל לעוד אזרחים, אנחנו ממשיכים איתם את הקשר כמעט של פעם בחודש ואם צריך יומיום, אנחנו מתחזקים אלפי משפחות במדינה.

יש היום כאלף איש שממתינים לתרומת איברים בארץ ולא היינו צריכים לנסוע ולשלוח, אנשים לא היו צריכים לנסוע ולחפש פתרונות במדינות אחרות, הפתרונות נמצאים אצלנו במדינה, אם אחוז ההסכמות יהיה גבוה אנחנו ניתן חיים לאנשים ואני באמת מודה לכם ותודה רבה.

תודה ואני רואה שדבריך כבר עושים רושם, כבר חבר הכנסת זיו שרץ ונותן דוגמה לכולנו. אחד מהנציגים בקיצור לענות על השאלות הספציפיות שעלו פה, תודה.

ממש בקיצור לחברת הכנסת אביטל, היום קולדור מתרכז כאן בכנסת בנושא של חשוון לרעך כמוך, מעבר לזה קולדור התניעה פרויקטים ויוזמות סביב הנושא הזה של דיאלוג יהודי כלל עולמי, עובדים עם בית התפוצות, המרכז העולמי לעמיות יהודית, עם הקונגרס היהודי העולמי, עם הסוכנות היהודית לפרויקט מסע. אלה תוכניות שמכוונות לצעירים.

תשובה לחבר הכנסת אלקין, קודם כל heshvan. Ork זה האתר, שורה של פעילויות. הילל באוניברסיטת תל אביב במהלך חודש חשוון מקיים יריד התנדבות ענק במטרה למשוך כמה שיותר אנשים צעירים לתוך המעגלים האלה של התנדבות, גל אמרה לי בעקבות אחת ההערות שאולי נעשה פרויקט שכל חבר כנסת לוקח פרויקט, פרויקט התנדבות לכל ח"כ, אולי במהלך השנה הקרובה ננסה לעבוד על זה. ויש פה קבוצה, חבר קולדור, מורה ומחנך, עמית רומנו, הביא את התלמידים שלו מויצ"ו הדסים, שהם במהלך חשוון מרכזים את הפעילות שלהם ואנחנו מאמינים שזה ילך באמצעות אנשי משרד החינוך שיש פה, וילך וייתפס בשנים הקרובות.

וגם חברת הכנסת סולודקין שהבטחתי לה להעביר לה את התשובה לשאלה שלה לגבי הצפון.

אני מוכנה לענות, אני מטעם החברה להגנת הטבע ואנחנו בעצם גם במשך כל השנה עוסקים כל הזמן בפעילות קהילתית בדגש סביבתי אבל מתוך כוונה למעורבות, לתרומות---

כן, אבל הייתה שאלה ספציפית לגבי זה.

ולשאלה הספציפית אני אענה כמובן, פשוט היא לא נמצאת כאן אבל תעביר לה. למשל החברה להגנת הטבע הפעילה קייטנות בירושלים, במודיעין, במצפה רמון, בתל אביב, הקייטנות האלו היו שילוב שקלטו משפחות יחד עם התושבים, הכינו תוכניות לילדים, הסיעו אותם, טיילו איתם. בסוף המלחמה הקימו עיר ילדים למשך יומיים בראשון לציון שהביאו אלף ילדים מהצפון, בכל אופן שעוד היה ככה שהיינו בחופש. בחיפה ובעכו אחר כך קיימו גם כן, גם במהלך וגם בסיום היו עם התושבים. ואני בטוחה שיש פה הרבה מאוד ארגונים שהם פועלים בארץ ולא כל כך נתנו להם פה ביטוי לדבר מה הם עושים, הם עושים כל הזמן, כל יום, דברים שקשורים, לאו דווקא כחודש.

אני רק רוצה לענות לנציג מועצת התלמידים, אני חושבת שבאמת הכוונה של החודש היא באמת לשים את הפוקוס ולעורר את המודעות בקרב הקהילה הרחבה שלא עוסקת ביום יום, אבל ברור שאתם וכל הגופים האחרים, אנחנו כל יום זאת העשייה שלנו, זאת הפעילות שלנו.

תודה, מילה לגל.

אנחנו פעלנו מהיום הראשון למלחמה בצפון ולמעשה השתמשנו ביכולת שלנו לעשות הערכת צרכים מיידית מחו"ל ויישמנו אותה כאן. אז באמת חולקו עשרות מזגנים, מתקני מים, טלוויזיות, משאבות לשירותים, מה שלא כל כך ניתן דגש, ילדים פשוט שחו שם בדברים שאתם לא מתארים לעצמכם, תאורות חירום, מזרונים, מזגנים, שולחנות מיוחדים, טונות של צעצועים, חלוקות ערכות מזון מסודרות. באספקט הצבאי על חלקו אני לא יכולה להרחיב כאן, אבל כמובן מזון, מה שכולכם יודעים, חבישות מיוחדות לעצירת דימומים בשל כל מיני בעיות בחילוץ של חיילים שאיבדו דם רב וחלקם לצערנו הרבה נפטרו מהם. תחבושות שעולות 125 דולר לחבישה אחת בכלל שעוצרת את הדמם עורקי או ורידי תוך שלושים שניות חולקו במאות ועוד, אני אעביר לכם בצורה מסודרת.

את לא צריכה, זה בסדר גמור. אני רק רוצה לסיים, אני רק רוצה להודות לאורחים ולחברי הכנסת, ראינו רק את הקצה של הפעילות שהיא בהחלט מעידה על הכלל, אנחנו ככנסת בשתי הוועדות אני בטוח שהדברים בהסכמה, אני כל הזמן מקבל איתותים וחיזוק מחבר הכנסת נודלמן. אני מציע שאנחנו כשתי הוועדות רק נסכם שוב בברכה ליוזמה הכללית, גם בעידוד של הממשלה שתקבע את הפעילות הזאת כחלק מהפעילות של ממשלת ישראל והדברים של השר אדרי מדברים בעד עצמם. אני גם רוצה לקרוא למשרד החינוך לתת את מלוא הגיבוי ליוזמה הזאת בתוכניות ובחוזר מנכ"ל כדי שיגיעו הדברים לכלל בתי הספר מכל הגוונים ומה שיש לנו היום במדינת ישראל, כולל תנועות הנוער שגם בשנה שעברה גם תנועות הנוער הלאומיות פה במדינת ישראל וגם התנועות נוער שיש בכל העולם נטלו חלק ובאמת גם לחזק את הפן הזה של הדברים. יש דברים שאתה רוצה להוסיף?

אני רוצה רק להגיד שמה שאתם יזמתם זה דבר הכי טוב שאני שמעתי בכנסת הזאת בקדנציה הזאת.

אנחנו מודים לכולכם ושיהיה לנו חודש טוב, שנה טובה וכל האיחולים הטובים לעשייה פורה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:40