PAGE
1
ועדת המדע והטכנולוגיה

19.10.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני

פרוטוקול מס' 26

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום חמישי, כ"ז בתשרי התשס"ז (19 באוקטובר 2006) שעה 10:00

ביקור בעיר אריאל, השקת רשת WIRELESS MESH של חברת נורטל באריאל,

סיור בחממה הטכנולוגית "אינסנטיב"

סיור במכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל.

חברי הוועדה: זבולון אורלב – היו"ר

אלכס מילר

רון נחמן – ראש עיריית אריאל

סורין לופו – מנכ"ל נורטל ישראל

שלומי אנג'י – מנהל הטכנולוגיות המתקדמות, נורטל ישראל

רינה פרידור – מנהלת תוכנית החממות הטכנולוגיות, משרד התמ"ת

ד"ר חנה ויניק – מנהלת המינהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך, התרבות והספורט

ד"ר משה גולדברג – ראש היחידה למחקר ותשתית טכנולוגית, מפא"ת, משרד הביטחון

יגאל אבנצל – מחלקת אלקטרוניקה, מפא"ת, משרד הביטחון

בני שיינין – מנהל תפעול תשתיות ומחשוב בכנסת

עמנואל גז – מנהל מערכות מידע ומחשוב, הכנסת

שוקי זוהר – עוזר פרלמנטרי ליו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה

ליאור שחורי – מנהל החממה הטכנולוגית "אינסנטיב" באריאל

עמיר גרוס – מנהל פרוייקט בחברת וולטק

פרופ' שרגא שובל – ראש המחלקה לתעשייה וניהול, המרכז האקדמי אריאל

פרופ' צבי שילר – ראש מחלקת הנדסת מכונות – מכטרוניקה, המרכז האקדמי אריאל

פרופ' דן מאירשטיין – נשיא המרכז האקדמי באריאל

יגאל כהן אורגד – יו"ר הוועד הפועל של המרכז האקדמי באריאל, שר האוצר לשעבר

אלכסנדר זיניגרד – מנהל הרשות למו"פ, מנכ"ל חברת היישום של המרכז האקדמי באריאל

פרופ' דוד וולף – סגן הנשיא למחקר ופיתוח, המרכז האקדמי באריאל

רו"ח ירון חריט – משנה למנכ"ל, המרכז האקדמי באריאל

עינת דיין – מנהלת שיווק ופרסום, המרכז האקדמי באריאל

גורי מלצר – יו"ר הרשת הלאומית לחינוך ותרבות

ד"ר משה עינת

בועז ליפשיץ – בעלים של החממה הטכנולוגית באריאל "אינסנטיב"

רפי גליק – עיתונאי, YNET
מוזמנים שהוזמנו על ידי עיריית אריאל

ענת לוי

רותי וייס


השקת ניסוי חברת נורטל באריאל של רשת WIRELESS MESH 2006

ברוכים הבאים לטקס השקת ניסוי הרשת האלחוטית העירונית הראשונה מסוגה בישראל. שמי שלומי אנג'י ואני מנהל הטכנולוגיות המתקדמות בנורטל ישראל ואני מוביל בשם נורטל את המיזם האלחוטי המרתק הזה כפי שתראו בהמשך. במיזם לקחו חלק מספר מכובד של חברות ישראליות כפי שתראו להלן. מייד נפתח בדברי ברכה של המכובדים שלידי ולאחר מכן נעבור לחלק העיקרי שהוא מצגת פלוס הדגמות. נדגים מה אפשר לעשות ברשת אלחוטית עירונית, נסביר את העיקרון העומד מאחורי, ניגע גם בסוגיות עכשוויות כמו למשל נושא ה-YMUX שעולה לאחרונה לכותרות, נראה איך הוא מתקשר למיזם האלחוטי המעניין שלנו כאן. התחום של הרשתות האלחוטיות העירוניות זוכה לפריחה עצומה בעולם. רק בארצות הברית לבדה מדובר בשוק שגדל ביותר מ-100% כל שנה ב-3 השנים הקרובות – זה הצפי. כלומר יותר ממכפיל את עצמו כל שנה. גם ברחבי העולם כולו הנושא זוכה לפריחה עצומה. כאן בישראל התחום עדיין בחיתוליו, אנחנו כנורטל החלטנו להרים את הכפפה ולהביא את בשורת הרשת האלחוטית העירונית לישראל. רצינו להביא מניסיוננו בעולם לישראל. חשוב להבין שאנחנו לא ממציאים כאן את הגלגל אלא אנחנו מעוניינים להביא את אותו גלגל כאן לישראל. השקענו משאבים לא מבוטלים. קיבלנו את עזרתו של רון נחמן ואני רוצה בהזדמנות זו להודות לו על כך. גייסנו סביבנו נכון לרגע זה 13 חברות טכנולוגיה ישראליות והקמנו את המיזם הייחודי הזה.

אחת מהמטרות החשובות ביותר של המיזם היא לתת אפשרות לחברות ישראליות להתחכך בטכנולוגיה החדשה, לפתח את מוצריהן ולחשוף אותן בפני לקוחות פוטנציאלים בארץ ובחו"ל ובכך לתרום את חלקנו כנורטל ישראל לעידוד התעשייה ולעידוד היצוא הטכנולוגי במדינת ישראל. אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לכל החברות שמשתתפות איתנו במיזם. אני רוצה להודות גם לקבוצת יניר מערכות שעזרה לנו באמצעי הקרנה כאשר ברגע האחרון אחד המקרינים שלנו התקלקל – קבוצת יניר מערכות שנרתמה מיד הם היבואנים גם של נט, גם של קוג'יצו בארץ. יש כאן 13 חברות, 13 לוגואים על הלוח מאחורי. אני רוצה להגיד לכם שבפעם הקודמת שרצינו לעשות את האירוע וזה היה ביולי, היו כאן על הלוח 10 חברות בלבד. נאלצנו אז לבטל בגלל המאורעות בלבנון. מה שאומר לכם שבתקופה שעברה מיולי ועד היום עוד 3 חברות התגייסו ועוד היד נטויה ואני מאוד שמח על כך שיותר ויותר חברות ישראליות השתתפו במיזם הזה.

יש סיבה למה האירוע הזה מתקיים באוהל, כאן על הדשא. יכולתי לקחת אתכם לתוך אולם סגור, יכולתי לקחת אתכם לבית מלון בתל אביב. המטרה שלי הייתה להראות לכם שלא מדובר כאן בסתם מצגת אלא ברשת אמיתית, חיה, בועטת ונושמת שנמצאת באזור הזה. ואין מקום טוב יותר להראות את זה מאשר כאן בשטח העירוני של אריאל. הערה אחרונה לסיום. המערכת האלחוטית שמודגמת כאן מותרת לשימוש במרבית מדינות העולם. מאמריקה על שני חלקיה, עבור דרך מערב אירופה, לפני מספר שבועות התבשרתי על כניסה לספרד, עבור דרך מזרח אירופה, גוש ברית המועצות לשעבר בואכה אסיה פסיפיק, יפן ואוסטרליה. כל החלק הזה בכל המדינות הרשת האלחוטית מאושרת. כאן בישראל עדיין לא אבל אני רוצה להודות למשרד התקשורת ולמנהל האזרחי יהודה ושומרון שנתנו לנו אישור לפרוס את הרשת האלחוטית ניסיונית למשך שנה. המיזם בתקופה הזאת צבר עור וגידים כפי שתראו להלן. במרץ הקרוב נגמרת תקופת הרישיון ואני מאוד מקווה שנקבל אישור כדי שלא ניאלץ לפרק את המיזם היפה הזה. הייתי מאוד רוצה לאפשר לערים נוספות לההנות מהקידמה שיוצאת מכאן מאריאל. אנחנו מתחילים את הרשתות האלחוטיות המתקדמות כאן, אנחנו רוצים להוציא אותן לשאר הערים בארץ. הערה קטנה לסדר, לפני שאנחנו עוברים לנאומים. בשעתיים הקרובות אנחנו מאפשרים אינטרנט לקבוצת ההדגמה בלבד. לאחר מכן כל מי שירצה להתחכך באינטרנט יהיה מוזמן, ייגש אלינו ונאפשר לו להתחבר. תודה ואני רוצה להזמין את מר רון נחמן לשאת את דברו.

בוקר טוב לכל הנוכחים שהגיעו. אמר הרבי מלובביץ, את מכבדי אכבד. אני מאוד מודה לכל אחת ולכל אחד שהגיעו לכאן. אדוני זבולון אורלב, חבר הכנסת יושב ראש ועדת המדע של הכנסת. זבולון, אתה בתפקידיך השונים הובלת הרבה מערכות. אני חושב שהאתגר הכי גדול להצבת מדינת ישראל קדימה זה תחום המדע ואתה היום יושב ראש ועדת המדע של הכנסת. יש לך סל של הזדמנויות שאם נהיה כולנו חכמים ונוכל לקחת את הסל הזה ולהרים אותו, נצעיד את מדינת ישראל 10, 15, 20 שנה קדימה. חבר הכנסת אלכס מילר שיושב כאן איתנו הוא תגבורת רצינית, הוא עבר לגור באריאל, הוא גם חבר בוועדת המדע, אז יש לנו כבר 2 חברי כנסת שמקבלים החלטות בכנסת. בתור מי שהיה שם אני יכול להגיד לכם ששניים בכנסת זה כבר הרבה היום. היה אמור להיות כאן מרדכי מרדכי מנכ"ל משרד התקשורת, דיברתי עם השר עצמו, הוא הודיע שבסוף הוא לא יגיע. סורין לופו ידידי, מנכ"ל נורטל ישראל שאותו הכרתי עוד מהפרויקט של אופק. אם אתם זוכרים, ויש פה כתבים לענייני תקשורת – פרויקט אופק הקדים את העולם ב-6, 7 שנים. כל מה שאנחנו מדברים היום כבר עשינו פה עם נורטל מול סיסקו ואלקטל אז – ועם מה שנקרא טלביזיה אינטראקטיבית ועשינו את החיבור לבתים וחבל שמרדכי מרדכי איננו כי הכל נתקע על הרגולטור. הכל אז וגם היום. ראשי ערים שהיו אמורים להיות, אני רוצה לבשר לכם, סיכמתי עם רון חולדאי בתור ראש הפורום של ה-15 שאנחנו הולכים לעשות פרזנטציה לכל הפורום של 15 הערים הגדולות בארץ, הם יהיו פה, בנושא של היישומים של כל הטכנולוגיות החדשות שאותן אני לפחות דוחף – טכנולגיית ה- WIRELESS. חברי מועצת העיר, ממלא מקומי, סגנים, מנכ"לים שנמצאים כאן ומנמ"רים שנמצאים כאן. מנכ"לים של חברות, האורחים שהגיעו גם מהתחום המקצועי ואני חייב לציין את ידידי גורי מלצר שהוא יושב ראש הרשת הלאומית לחינוך ולתרבות ואנחנו יושבים ביחד בוועדה הלאומית לחברת המידע, זו הוועדה שראש הממשלה מינה כדי לקדם את מדינת ישראל. לא סינגפור צריכה להיות לבד בעולם, גם ישראל יכולה לעשות את זה.

במשך שנים אני מנסה לקדם את הפרויקט של עיר חכמה. מה זה עיר חכמה? זה SMART CITY. תקחו את סינגפור 1 – זה בדיוק מה שאני מדבר עליו. זו התוכנית שלי, לרשת את כל מדינת ישראל מלמטה. לא מהמפ"א – מפעיל פנים ארצי, מלמטה, מהעיר, שהעיר תהיה בעלת התשתיות. שכל הכבלים, הסיבים האופטיים יהיו שייכים לרשות כמו הכביש והמדרכה. וכל רשתות ה- WIRELESS שמתקינים אותם .היוזר, הוא צריך לקבל את הקישור. דיברנו על צינור של 10, 20 מגה שיקבל את הכל. למה אני צריך לקבל את הדברים הללו בתפזורת? למה לא צינור אחד שייכנס? אנחנו רוצים ללכת עם סלולרי אבל רוצים להיות קשורים. אתה רוצה להיות קשור ומחובר ויחד עם זה חפשי. זו הייתה נקודת המוצא שלי, 10 שנים אני עובד על הדבר הזה. עשינו את הפרויקט עם נורטל אז על ה-LNDS – זה לא הלך בגלל העניין של הרגולטור והקריסה של ההייטק. היום יש לנו את הטכנולוגיה של ה-YMUX והיום אנחנו כמו בעולם וכאן אנחנו נראה את ה- MESH ואת ההתממשקות בין ה – MESH וה- YMUX יסבירו פה אנשי המקצוע.

אני כראש עיריית אריאל עושה דבר אחד. ביחד עם צוות העובדים שלי, מהמנכ"לית ומנהלי האגפים שיושבים פה - עשינו קבוצת סיעור מוחות ביחד עם איציק כהן מממשל זמין כדי לראות מה הם האפיונים של רשות מקומית. מה הרשות המקומית כלומר אתם, לא המנכ"לים, לא חברי הכנסת, לא האנשים המכובדים מאוד, אתם כתושבים - מהם הצרכים שלכם, של המשפחות שלכם, של הילדים שלכם, של ההורים שלכם. זה בא באינטר פייס עם הרשות המקומית וזה לא בא בקשר עם החשב הכללי באוצר, אפילו לא עם משרד התקשורת. אתם נמצאים בקשר מיידי איתנו. לכן, בקטע הזה נוכל לקדם, אני אומר את זה לך זבולון, נוכל לקדם את הדברים בצורה מדהימה מבחינת היישומים. ישראל היא אתר של פיתוח וניסוי לכל העולם. אז מה? לוקחים את הטכנולוגיות שלנו ומקדימים אותנו בשנות דור. למה? בגלל שמדינת ישראל יש לה אובר בירוקרטיה, יש לה אובר רגולציה, יש לה בעיות שלא מאפשרות בכלל לפעול ואני אומר כמי שמתעסק בזה 10 שנים. אם לפני 6, 7 שנים הורדנו מהבק בון בשיקאגו סרטים און ליין בריל טיים באמצעות הציוד שהיה כאן אז, ויכולנו לעשות את זה לפני 6, 7 שנים, מה הבעיה היום שמדברים על הטלביזיה האינטרנטית? למה אני ואתם צריכים לשלם הון עתק על שיחות הטלפון של הסלולר? למה אנחנו לא יכולים כמו סקייפ לעשות את זה? למה אני לא יכול פה שיש לי מרכזיה לחבר את כל התושבים למרכזיה העירונית וניתן הכנסה פנויה לכל התושבים להגדיל את הכסף שיש להם בכיס כשהם נמצאים במצוקה, ותראו כמה משלמים על תקשורת. אז יהרגו אותי חברות הכבלים, יהרגו אותי בזק, יהרגו אותי הסלולרי אבל זה מה שיהיה כי המחירים האלה ירדו בגלל האינטרנט. הטכנולוגיה הסלולרית האינטרנטית – זה יאפשר לנו לעשות את הדבר הזה.

אני רוצה לבקש ממך זבולון ואלכס – ישנה כאן בעיה אחת של חקיקה. מוכרחים לבחון באופן יסודי בוועדה הזאת את כל המכשלות ואת כל החסמים שיש לנו לפיתוח הטכנולוגיה. ענת כהן מנהלת הוועדה יושבת פה ואנחנו מכירים הרבה שנים, צריך לעשות מיפוי ואני מציע שדרך פה נעשה סקרינינג של כל המכשלות שעומדות בפני שוק התקשורת. לא פוליטיקאים, אני מדבר על היוזרס. לא חברות שרוצות אינטרס כלכלי, אני מדבר עלינו כתושבים. זו חובה של המדינה – בוא נתחיל את זה דרך הוועדה הזאת.

רציתי להגיד שהניסוי הזה, קיבלתי את האישור ממשרד התקשורת עד מרץ 2007. אם זה לא ימשיך הלאה אז היה ניסוי כמו אופק ונפל. אז קפצנו ונפלנו. מוכרחים לרשת את מדינת ישראל וצריך לעשות את זה. אני רוצה לצטט מפרוטוקול מ-2002 של ועדת המדע והטכנולוגיה. אמר מיקי איתן אז שהיה ראש הוועדה: "לא קיימת זליגה של ציוד אסור, קיימים איסורים שאינם מאפשרים לאזרחים הישראלים להתנהג כמו אזרחים במקומות אחרים. זה כל כך פוגע בתדמית שלנו ואני לא נכנס לעניין הפרקטי ולעניין היעילות והכלכלה אלא לעניין התדמית. איך אנחנו נראים כשאנחנו עוד עוסקים בניסויים כשכל העולם כבר מיישם ועובד עם זה, למה זה קרה לנו? זה נראה איום ונורא בעיני ששולחים מכשיר מתקדם שאפשר להשתמש בו באירופה ובארצות הברית וכשזה מגיע לישראל עושים מחיקון. המסר הזה הוא דבר איום ונורא כי הוא מחלחל בתחומי חיים אחרים, אנשים מקבלים תחושה שהם יכולים היום לעשות הרבה דברים אבל יש מישהו שחונק אותם, זו החובה שלנו. "

מילה אחרונה לגבי הערים הגדולות. אני מוביל את הוועדה של עיר חכמה בשלטון המקומי. הכוונה שלי היא לקחת את כל ראשי הערים ומלמטה להרים את נושא התקשורת, התקשוב והחיבור לאנד יוזר עם האפליקציות שתהיינה. יש לנו פה את החבר'ה של המנ"מרים ויש את האוטומציה. אנחנו עובדים עם חברת האוטומציה שפרוסה על פני כל הארץ. אני גם מוביל את זה כראש ועדת הפיתוח באוטומציה. אנחנו רוצים להוביל את החיבור הזה לכל הרשויות. ממשרד החינוך למחוזות, חנה ויניק. לא צריכים לעשות קו של בזק שנותן לי אינטרנט רחב. אני רוצה לחבר את כל בתי הספר ברשת אחת שכל תלמידי שכבה יוכלו לעבוד ביחד על אותו נושא. היום את לא יכולה לעשות את זה. אצלנו כן עם הרשת הפנימית שלנו.

אני קניתי את הרשת של חברת אופטיקה לקסס שהייתה ביוקנעם. שילמתי כסף, מישהו נתן לי תרומה, ואנחנו היחידים בארץ שמפעילים אינטרנט עם 1200 מחשבים, כאן היום באריאל. את כל מה שאנחנו עושים פה אני רוצה לתת מתנה לכל מדינת ישראל. לבד אני לא יכול לעשות את זה. אני רוצה לעשות את זה באמצעות הכנסת, אני רוצה לעשות את זה באמצעות נורטל או חברות אחרות, אני בעד תחרות - הכי טוב יזכה. אני בעד שיתוף פעולה עם כל ראשי הערים ועם הטכנולוגיות השונות ואני קורא כאן לכל החברות: כל מי שבא עם הרעיונות הכי משוגעים – שיבוא אלי. אני משוגע. אני מוכן לראות מה שטוב. אריאל - עיר הייטק, אריאל - עיר חכמה. לא בשחצנות זה פשוט תרגום שנקרא – SMART CITY PROJACT שעשו אותו בסינגפור, ואנחנו נהייה יותר טובים מסינגפור וזה רק תלוי בנו. תודה לכולכם, יום טוב ומוצלח ואני מודה לכולם על כך שהגיעו, תודה.

אבקש מחבר הכנסת זבולון אורלב לשאת את דברו.

בוקר טוב. ידידי רון נחמן ראש העיר הנמרץ שאמרתי כבר כמה פעמים שאם הייתי צריך לבחור ראש עיר שאני רוצה לגור בה הייתי בוחר ברון נחמן, ידידי ועמיתי חבר הכנסת אלכס מילר חבר ועדת המדע והטכנולגיה, מר סורין לופו מנכ"ל נורטל ישראל, פרופ' דן מאירשטיין נשיא המרכז האקדמי באריאל, לשעבר מכללת יהודה ושומרון, אורחים יקרים, מורי ורבותי.

אצלנו אומרים ש"כל עכבה לטובה". הטקס הזה היה צריך להתקיים ביולי ונדחה בגלל המלחמה. מעניין שאנחנו משיקים את הפרויקט בשבוע שבלוח השנה העברי זה פרשת בראשית. אז מתחילים מבראשית זה בוודאי מבחינה יהודית בלוח השנה מועד מאוד נכון להתחיל דבר חדש. רשום בתוכנית שאני צריך לשאת דברי ברכה והאמת היא שאני בקונפליקט כיוון שאני צריך לברך על דבר שרק אחרי הדברים שלי אני אראה את המצגת. לכן אשמור לעצמי זכות לומר דברים מנומסים בהתחלה אבל אם תהיה הזדמנות לומר את הדברים לאחר שנכיר את הפרויקט יותר מקרוב מעבר לחומר שהוכן עבורנו.

אין ספק שיש חסמים במערכת הציבורית שלנו שבולמים התקדמות מדעית וטכנולוגית ואין ספק מצד שני שהיכולות האנושיות במדינת ישראל מקדימות שנים רבות את המחסומים, את החסמים ואת העכבות הבירוקרטיות והמנהליות במדינת ישראל. חלק מתפקידנו כוועדה הוא לאתר את אותם נפגעים מנהליים, לאתר את אותן בעיות ולנסות להתיר את הפלונטר. אני מודה שזה קשה. יש בהחלט עודף רגולציה ועודף בירוקרטיה, לא רק בתחום התקשורת, גם בתחום תכנון ובנייה. אנחנו נמצאים ברשות מקומית. תשאלו אזרח פה כמה זמן לוקח לאשר תוכניות וכדומה, תשאלו יזמים ויאמרו לכם וכן גם בתחומים רבים. אבל אנחנו כוועדת מדע וטכנולוגיה מופקדים בין היתר על תחום האינטרנט ולכן חובתנו לנסות ולסייע לתת את אותה תשתית חקיקתית, לתת את אותו סיוע ובעיקר למנוע הפרעות. להיאבק באותם גורמים שפשוט מפריעים ליצירתיות, ליזמות לצעוד קדימה. מהחומר שלמדתי אני בהחלט מכיר בכך שאנחנו משיקים היום תחום חשוב שיש בו פריצת דרך, שיש בו שינוי. נכון שאנחנו כחברי כנסת מאוד מוגבלים לעשות פרסומת מסחרית לכן אני לא יכול ללכת עם החולצה והלוגו של נורטל, ותסלח לי על זה סורין. אבל אין ספק שעצם נכונותנו לבוא לכאן ולהשתתף ולתת חסות לטקס ההשקה הוא גם בהחלט דבר שבח לחברת נורטל שנרתמה לעניין הזה מבלי שאנחנו נוקטים עמדה מסחרית כזאת או אחרת.

יש קונפליקט נוסף שאנחנו נמצאים בו. רון נחמן זוכר שהתחלתי את עבודתי בשירות המדינה, הייתי מנהל לשכתו של מי שהיה סגן ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות ומנהיגה של הציונות הדתית זבולון המר ז"ל, חבר טוב גם של רון. באותה תקופה אם מישהו היה מתקשר ללשכה היה לו קשה להשיג אותי. לפני 29 שנים, אחרי המהפך של 77, היה קשה מאוד להשיג קו טלפון לירושלים ואחרי זה להתגבר על המרכזייה של משרד החינוך. זה היה לוקח בערך שבוע ימים. מרגע שאדם רצה להשיג אותי בטלפון ועד שהוא השיג אותי לקח כשבוע. בסוף השיחה שלעיתים גם הייתה נקטעת, הייתי אומר לו: תכתוב מכתב, בהדפסה, לא בכתב יד. השר צריך לקרוא מכתב מסודר. אז האדם היה הולך ומחפש מכונת כתיבה. כזכור לכם על כל שגיאה היו צריכים להתחיל להדפיס הכל מהתחלה. בקיצור, להדפיס את המכתב כנראה לקח לו בין שבוע ל-10 ימים. אחרי שהוא התגבר על שתי המכשלות האלה היה צריך לשלוח את המכתב בדואר. אתם זוכרים כמה היה לוקח לשלוח מכתב מתל אביב לירושלים לפני 30 שנה? בערך גם שבוע ימים. לאחר שהתגבר על המכשול השלישי ואז היה צריך לעבור את המכשול הקשה ביותר וזה הדואר הפנימי במשרד החינוך. זה בדרך כלל לקח גם כן שבוע נוסף. בקיצור, מרגע שאותו אדם רצה ליצור קשר עם השר ועד שהשר קיבל את המסר – לקח יותר מחודש ימים. מכאן שידענו שאם מישהו מתקשר יש לנו עכשיו חודש ימים לנוח. חודש ימים לחשוב ולהתארגן. היום כשהוא מתקשר אליך, אז אתה אומר לו: שלח את החומר. ואז האדם עונה לי: זבולון, זה כבר באימייל שלך. ואחרי שעתיים הוא שולח שוב: למה לא ענית. איבדנו את אותו מרחב.

עכשיו אנחנו משיקים פה עוד פרויקט אחד שבאופן אישי גורם לנו לצרות רבות. בכלל, לפני 30 שנה, ערוץ תקשורת אחד בלי מקומונים, החיים שלנו הפוליטיקאים בוודאי הרבה יותר קשים ככל שמערכת התקשוב, המערכות המקוונות מתפתחות. אבל ברצינות, אני חושב שזהו אחד השירותים החשובים למדינת ישראל. זה לא רק עניין של הוזלת מחירים לאזרחים. זה לא רק עניין של הגברת הנגישות. צריך לזכור שגם הנגישות היא מרכיב חשוב מאוד. אנשים זקנים, אנשים נכים. אלא גם בהיבט הלאומי של החוסן הלאומי, של העצמה מדעית וטכנולוגית שהיא סם החיים של מדינת ישראל ואני אומר את זה ממש בלי מרכאות. אנחנו חונכים פה היום פרויקט קטן אבל הוא מרכיב בפאזל והפאזל הזה, הרמה המדעית והטכנולוגית של מדינת ישראל הוא מרכיב חשוב בסם החיים שלנו וביכולת הקיום שלנו כמדינת ישראל. האיומים סביבנו הם גם איומים מדעיים, ראה את האיום הגרעיני האיראני ובוודאי כל פיתוח וכל סיוע וכל עזרה שאנחנו יכולים להביא לקידום הרמה המדעית יש בה פתיחות טובה ויש בה מרכיב חשוב בביטחון הלאומי.

אני רוצה לברך את רון נחמן שלקח על עצמו להיות פורץ דרך ולהיות חלוץ ואל יהיה הדבר קל בעיניכם. איש ציבור בדרך כלל מחפש את ההסכמות והבנות ולא מחפש להיכנס למאבקים ולקונפליקטים. אז אני אומר לך רון: יישר כוח גדול וברכה רבה, אל תירא ואל תיחת. תדע לפחות שאנחנו בעניינים האלה נסייע, נעזור ככל שאפשר. אני בסקרנות רבה אלמד ואשמע ואבין את המערכת שאנחנו חונכים היום. יישר כוח לכולם ותודה רבה.

אני רוצה להזמין את מר סורין לופו, נשיא נורטל ישראל, רוסיה ודרום מזרח אירופה לשאת את דברו.

שלום לכולם, אני אחראי על הפעילות של נורטל בישראל ומתוך ישראל אנחנו מנהלים את הפעילות במזרח אירופה לשעבר כולל רוסיה – שטח הפעילות הגדול ביותר שלנו. רק הבוקר חזרתי ממוסקבה ואחת מהסיבות שהייתי שם היא בגלל שעשו רשת WIRELESS אלחוטית שנדבר על כך בהמשך. ראשית אני רוצה להודות לכם שהגעתם לכאן. לחבר הכנסת זבולון אורלב, לחבר הכנסת אלכס מילר, למר רון נחמן, ראשי הערים, חברי המועצה, המנכ"לים, מנמ"רים, נציגי משרד התקשורת, קברניטי התקשורת לרשת, גורי, ששמים את היסודות שאני מאמין, גם של ההייטק הישראלי. אנחנו כמה שנים ביחד ומה שאנחנו עושים ביחד זה לא על בסיס עסקי. אני חברה עסקית וכל דבר שאנחנו עושים אנחנו אמורים לראות מהיכן בא הרווח המיידי. אבל אני חושב שאנחנו עושים מעבר לזה ביחד. אנחנו בעצם עושים יזמות, רואים חלק מהשליחות שלנו להביא את הטכנולוגיה החדשה, את פריצות הדרך, לקדם את התשתיות במדינת ישראל. כפי שאמרתי, חזרתי הבוקר ממוסקבה. הסיבה שהייתי במוסקבה היא מכיוון שבמרכז מוסקבה יש כבר כ-9000 אנטנות של הטכנולוגיות שתראו היום. האנטנות האלה, הגישה לאינטרנט במוסקבה ניתנת לתושבים כשירות מוניציפלי כמו שניתן השירות של מים, חשמל לצד גישה למערכות העירייה. הייתי השבוע בעיר נוספת, בשטוקהולם. בשטוקהולם עשו את הפריסה של הסיב האופטי. הסיב האופטי נמצא בבעלות העירייה. מי שמשכיר את רוחב הסרט מהעירייה אלו חברות התקשורת שמביאות את רוחב הסרט, עשרות מגה ביט, מאות מגה ביט, כולל מה שאתם שומעים בטריפל פלי, עם ה-voice עם הכבלים ובעצם עושים קפיצת דרך במקום ADSL ומוסיפים עוד כמה מגה ביט ועוד כמה דולרים כל פעם שמאריך את הסרט. זו קפיצת דרך. זה תשתית, זה שירות חיוני. תשתית תקשורת כפי שאמרתי קודם זה כמו תשתית חשמל, תשתית כל השירותים של העירייה – אני אחד מהשירותים שהעירייה צריכה לתת לתושב.


לגבי הטכנולוגיה עצמה אנחנו כנורטל מכריזים בהזדמנות זו על הקמת מיזם של דור רביעי בארץ לאור ההצלחה שעשינו פה באריאל. כל מה שאנחנו עושים מתפרסם בכל העולם. תיכנסו לוואו, תיכנסו לכל העיתונים בעולם, הפיננשל טיימס ותראו שמה שאנחנו מתעסקים פה זה שיא הטכנולוגיה. כמו שאמרנו, אנחנו מקנים את המיזם כי אנחנו מאמינים שטכנולוגיות הדור הרביעי - לא יהיה שום חסם מבחינת רוחב הסרט והעלות למשתמש תהיה בסדר גודל אחר.

אתה יכול לומר כמה משפטים על הדור הרביעי?

בהחלט. הדור הרביעי, בארץ כרגע פורסים טכנולוגיה של דור שלישי ודור שלוש וחצי כמו חברת פלאפון שעושה את ה-CDNA עם הרביעי. כשהם עכשיו מתחילים עם יכולת לתת גם voice ותשתיות של הסלולר. פרטנר שפורסת את ה-
ENTS. אנחנו מדברים על טכנולוגיות דור רביעי. מבחינה טכנולוגית מדובר על תשתית שנקראת: OFDM מיימוק. זו טכנולוגיה שמאפשרת לתת רוחב ענק למשתמש הסופי ואנחנו מדברים על עשרות מגה ביט. אנחנו רואים טכנולוגיות כמו YMUX. מדברים פה על רוחב סרט של עשרות מגה ביט ללקוח הסופי שתוכל לתת כמה ערוצי טלביזיה. היכן שאתה נמצא, תוכל לגשת בכל מקום למידע ולמה שאתה צריך. זה בעצם הדור הרביעי. ברגע שתרצה לראות דברים, לא תחכה 30 שניות, 40 שניות, תדפדף באון ליין,real time וזו חוויה אחרת, חווית משתמש אחרת. אנחנו מובילים את זה מתוך ישראל. לפני שבוע היה בבוסטון הכנס העולמי של YMUX - נורטל ביחד עם חברה ישראלית רן- קום בראשון לציון שעובדים בשיתוף פעולה הדוק וביחד איתם ועם חברות בטייאוון אנחנו עובדים לפתח את הדור החדש של התשתיות ושל המוביילים בארץ. שיתוף הפעולה שלנו כנורטל העולמי – כיוון שאני נמצא במועצת המנהלים של נורטל העולמי - מאוד הדוק בארץ. הדו שיח עם הקהילה העסקית נמצא בשיא.

הדור הרביעי מדובר על הטכנולוגיות שנראה אותן כאן. כמובן אינטל שדוחפת את הנושא של ה- YMUביחד עם כל הלפטופים וכל הדור הבא שייכנסו בקרוב מאוד. אין לנו ספק שבארץ, ואני מדבר כמקים המיזם של הדור הרביעי, עושים ביחד עם נורטל עם החברות הישראליות וגם חברות אחרות שמשקיעות. נפגשתי בשבוע שעבר עם חברות בפארק המדע. אנחנו משקיעים מיליוני דולרים ביחד איתם בטכנולוגיות שמפתחות את הדור הרביעי בארץ. נבוא עם המידע, נשתף אתכם, רוצים, יכולים לקפוץ שלב. לא ארחיב כי אלו דברים מאוד מורכבים של כל המגמות בעולם והיכולת להיות בחזית הטכנולוגיה והשינויים שקורים היום וקצב השינוי, כדי להמשיך להוביל את זה - חלק נכבד מכלכלת ישראל ומההצלחות הכלכליות שלנו הן מייצוא ההייטק וכמו שנאמר פה: חבל שרק קונים אותנו כטכנולוגיה ולא קונים מאיתנו מספיק את הפתרונות עצמם. יכולים לעשות הרבה חברות כמו טבע בארץ, יכולים לעשות הרבה מאוד מכיוון שקונים אותנו, קונים את המוח שלנו ב-50 מיליון דולר וכולם שמחים. אבל החברות האלה יכולות להיות של מיליארדי דולרים, להעסיק עשרות אלפי עובדים ולהיות חברות בין לאומיות אבל צריכים לבנות את הסביבה הזאת. אסיים את דברי ואומר שאולי במיזם כזה הייתם מצפים לראות איזשהו פריק כזה, מישהו כמו הילדים שלנו בן 15 כזה אבל לא. מדובר לא במישהו שבא מהתחום העסקי. רון נחמן בא מהתחום הממשלתי. יזמות אפשר לעשות בתחום הממשלתי ומה שאנחנו מדברים פה - לבנות יזמות, לבנות הכנסות נוספות. לתת שירות טוב יותר ללקוח בעלויות אחרות. אנחנו רואים את שירותי התקשורת בשילוב בין חברות שנותנות את השירות וערים וזה יכול להביא לרמה אחרת של שירות לקוח. אני מודה לכם מאוד ומאחל הצלחה לכולכם, תודה.

תודה למכובדים שדיברו לפני. עד שתתמקמו להצגת המצגת אני רוצה לספר לך מר אורלב, דיברת על הדוגמא של הדואר וכמה זמן לקח והיום באימייל זה תוך שעתיים. אני רוצה לספר לך, ואני מקווה שלא תכעס שבזמן שאתה נאמת אני כבר קיבלתי ושלחתי 4 הודעות SMS לאנשים כאן כדי להפעיל את המאוורר וכו'. אז הנה לכם זמינות בעידן שנות האלפיים. הודעות SMS אנחנו מתכתבים באון ליין. ציינת קודם את נושא הדור הרביעי, אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ואת ההזדמנות הזאת כדי להזמין את חברי ועדת המדע ליום עיון או חצי יום עיון טכנולוגי אצלנו בנורטל שבו נדבר נטו על טכנולוגיה. לא על שיווק ופרסום של נורטל אלא פשוט נשמח להעביר מידיעותינו וניסיוננו לחברי ועדת המדע. ועכשיו למצגת עצמה.

(הקרנת מצגת)

מה שאתם רואים כרגע זה תמונה של פורטל עירוני או דף רישום, כניסה לרשת האינטרנט העירונית כאן באריאל. נדבר עליו יותר מאוחר. אפשר לראות כאן את שמות כל החברות המשתתפות. אבל בואו נתחיל בבסיס. אנחנו נמצאים כדי להשיק ניסוי של רשת אלחוטית עירונית אריאל און ליין. אני לא בטוח שבשעה הקרובה אספיק להעביר לכם את כל המידע ולכן אני רוצה להזמין אתכם לפנות אלינו. מסתובבים כאן אנשי נורטל ואתם מוזמנים לפנות אלינו לאחר המצגת לקבלת מידע נוסף. אתם יכולים גם להיכנס לאתר שלנו ולקבל מידע נוסף באמצעותו. הנושאים עליהם נדבר בדקות הקרובות. דקה וחצי של כרטיס ביקור מי זאת נורטל כיוון שלא כולם כאן מכירים את נורטל. לאחר מכן נעבור לעיר חכמה או עיר אלחוטית חכמה כפי שאנחנו קוראים לה, מודל ומטרות. מודלים עסקיים לרשתות אלחוטיות עירוניות. נראה מה נעשה בעולם עד 2005 ומה נעשה בעולם אחרי 2005. נדבר על מיזם מדהים שמתקיים בטייפה בירת טייוואן. אנחנו גאים להיות בתוך המיזם הזה. לבסוף נראה לכם סדרה של יישומים ואפליקציות ממיטב התוצרת של החברות הישראליות שנמצאות כאן.

מילה וחצי על נורטל. אנחנו חברת פתרונות תקשורת עולמית. אנחנו קיימים בתחום התקשורת למעלה מ-100 שנים, ליתר דיוק 110 שנים, כל כולם בחזית הטכנולוגיה. אנחנו משרתים לקוחות במעל 150 מדינות. בסיס האם שלנו בקנדה ואנחנו פעילים בישראל 25 שנה בקירוב מתוכם כמעט 20 שנה דרך טלרד. ב-6 השנים האחרונות כנורטל ישראל בפני עצמה. אנחנו מונים בסביבות 30,000 עובדים פרוסים ברחבי העולם, מתוכם כ-200 בישראל. מהו החזון שלנו כחברה טכנולוגית? אנחנו רוצים להוביל בתחום בניית יכולות תקשורת אשר יניעו את גלגלי הכלכלה העולמית ויאפשרו לאנושות להתמודד עם גדולי אתגריה. אני יודע שזה נשמע מילים נפוחות אבל מאחורי המילים האלה יש עובדות. אתן לכם מייד מספר דוגמאות מדוע ביום יום אנחנו מיישמים את החזון הזה.

מספר מילים על הפעילות שלנו בארץ ובעולם. נורטל ישראל זכתה בפרס טלקום 2004 על תרומה לשוק התקשורת הישראלי ב-25 השנים האחרונות. אתם יכולים לראות כאן את ראש הממשלה הקודם אריאל שרון מעניק לנו את הפרס. כאן אתם רואים את ראש הממשלה הנוכחי אהוד אולמרט, אז בתפקידו כשר התקשורת, מעניק את הפרס למר סטיב פיוטי שהיה בזמנו נורטל אירופה, המזרח התיכון ואפריקה. שתיים מכל שלוש שיחות טלפון בישראל, בכל הרשתות, קווי, סלולרי, צבאי, אזרחי, ארגוני פרטי – עוברות את התשתית של נורטל. גם אם אתם כמשתמשים לא תמיד מזהים את השם נורטל זה מכיוון שאנחנו נמצאים שם בקרביים. אנחנו דואגים להעביר את אותן שיחות בצורה הטובה ביותר ממקום למקום.

דוגמא אחרת. אלפי תמונות רנטגן עוברות בין בתי חולים בישראל על תשתית שאנחנו הקמנו ומאפשרות לרופאים להתייעץ באון ליין לגבי טיפול בחולים. אנחנו גם אחראים על הקמת שתי רשתות הדור השלישי הראשונות בישראל – זה של פלאפון וגם זו של פרטנר. מדובר בשתי טכנולוגיות שלנו והגדולה שלנו היא להיות מסוגלים להפעיל 2 רשתות שונות ועם זאת מוצלחות כל כך.

משרד ההגנה האמריקאי בחר בפתרונות שלנו בכל 50 המדינות האמריקאיות ובעוד 24 מדינות מעבר לים והפתרונות שלנו נמצאים מאחורי הבורסות הגדולות בעולם, החל מניו יורק, אוסטרליה, סאן פאולו, בואנוס איירס, שנחאי בומבי וסיאול. שקף אחרון על נורטל. אתם בוודאי מזהים את מרבית הלוגואים שמופיעים כאן. אלה הם רק דוגמאות ללקוחות העיקריים שלנו. אנחנו פעילים בכל הגזרות. הן בתקשורת סלולרית, הן בטלפוניה קווית. האם ידעתם ששני שליש בקירוב מהמרכזיות של בזק הן שלנו? שיחות בין לאומיות, תקשורת סיב אופטית ורשתות תקשורת וארגונים. ושוב, שתיים מכל שלוש שיחות טלפון בישראל עוברות על התשתית שלנו. עד כאן לגבי מי זאת נורטל. עד כאן לכרטיס הביקור של נורטל. עכשיו נעבור לנושא לשמו התכנסנו.

פיתחנו מודל שנקרא עיר אלחוטית חכמה. בנינו ופיתחנו ויישמנו את המודל הזה על סמך הרבה מאוד אינפורמציה שאספנו, גם מגורמים מוניצפיליים וגם מגורמים אחרים בארץ ובעולם. אלה המטרות העיקריות של עיר אלחוטית חכמה כפי שאנחנו רואים אותן: קודם כל לקדם את העיר למעמד של עיר מובילה בישראל בתחום התקשורת והמחשוב המוניציפלי והקהילתי. נקודה מאוד חשובה: הגברת תחושת הביטחון. אנחנו עדים לתופעות של אלימות וונדליזם ברחוב. מלחמה בתופעות האלה באמצעים טכנולוגיים, זה חלק מחזון של עיר אלחוטית חכמה. שיפור קשר בין התושב למוניציפאל. דובר קודם על נושא של ממשל זמין. גישור על פערים דיגיטאליים – מטרה חברתית חשובה מאין כמוה. אינטרנט לשכונות חלשות. אינטרנט שמגיע מהעירייה שמהווה כאן צינור שנושא את המידע. ייעול עבודת הגופים העירוניים. כשאני מגיע לסעיף הזה שואלים אותי לפעמים למה אתה מתכוון ייעול. זה אומר שיפטרו עובדים מהעירייה? לא. ראשית העובדים הקיימים יוכלו להשיג תפוקות גבוהות יותר ומה שיותר חשוב, תודות לטכנולוגיה יפתחו תחומים חדשים. לדוגמא: אם אתה באמצעות הטכנולוגיה יכול לדעת שכרגע יש נזילה בצינור מים במקום מסוים בעיר ואתה לא מגלה אותה חודשיים לאחר מכן כשמגיע חשבון מים מנופח, אז אתה שולח עובד באותו רגע לתקן את הנזילה. זו רק דוגמא. בניית תדמית חדשנית ומתקדמת לעיר כזו אשר תמשוך לעיר משקיעים, תעשיות מתקדמות, מסחר ובילוי. ואני רוצה להוסיף: וגם אקדמיה – המרכז האקדמי אריאל. אני עדיין רגיל לומר מכללת יהודה ושומרון, ברשותך.

תגיד אוניברסיטה.

הכי טוב לומר אוניברסיטה, לי מותר להגיד. אלו המטרות. נשאלת עכשיו השאלה איך מממשים את המטרות האלה? בראש ובראשונה מממשים את זה באמצעות זה שמקימים אוטוסטראדת מידע אלחוטית בשליטת המוניציפאל. למה לקרוא לזה אוטוסטראדה? כי צריכים להתייחס אל זה כמו אל כבישים. תשתית עירונית שהעירייה מקימה לתועלת התושב. כשאתה סולל כביש אתה מקווה שאנשים ישתמשו בו וגם באוטוסטראדה הזאת אנשים ישתמשו. הנה מספר דוגמאות. קודם כל שירותים לציבור. אנחנו מדברים כמובן על גלישה באינטרנט במקומות ציבוריים. אם זה בפארק אם זה במתנ"ס או במקומות אחרים. אנחנו מדברים על שירותי אינטרנט בשכונות חלשות. כמו שאמרנו קודם, איך להביא אינטרנט מסובסד לשכונה חלשה. אנחנו מדברים על תשתית אלחוטית לעסקים, תחליף לקווית. אני לא נכנס כרגע לשאלה אם הרגולטור ירשה או לא. אני אומר: מבחינה טכנולוגית אין מניע שהעירייה לא תיתן טכנולוגיית תשתית אלחוטית לעסק במקום מודם הכבלים או מודם הבזק שלו.

אתן לכם דוגמא מעניינת שנתקלתי בה בעולם. דוכנים של שוק או רוכלים, יש לחלקם מתקן של סריקה של כרטיסי אשראי. איך מחברים את אותו מתקן של כרטיסי אשראי לרשת? אתה תתחיל לחבר כבל לכל דוכן בשוק? הרי לא יעלה על הדעת. למה שהתשתית האלחוטית העירונית הזאת לא תיתן את השירות לאותם בעלי דוכנים, וזו רק דוגמא אחת. באותה מידה אפשר לשים על הדוכן גם טלפון שולחני אם רוצים, שיחובר לאותה תשתית. אלה הם שירותים לציבור. אגב, כשאני אומר גלישה באינטרנט במקומות ציבוריים אני גם כולל בזה את מוסדות החינוך כמובן.

יש עוד סידרה של שירותים שניתן להפיק מהתשתית הקיימת וזה הדלק שמניע כל הזמן את הרשת. אנחנו מדברים על שירותים למוניציפאל: 1. מערכות וידאו למלחמה באלימות. 2. קריאת מוני מים באופן אלחוטי על מנת שאפשר יהיה לזהות תקלות, חבלות וגניבת מים. קריאת מונה מים פירושו שאני מסוגל לדעת מרחוק את מצב המונה ולקבל באון ליין למשל התראה בצורה אלחוטית לחלוטין אם יש כרגע חבלה, נזילה וכדומה. 3. פקוח עירוני אלחוטי. פקח שמסתובב בעיר ונותן דוחות מכל מיני סוגים והוא מחובר באון ליין למערכת העירונית. 4. תקשורת אלחוטית בין עובדי העירייה. היום הם משתמשים או במכשיר קשר או בטלפון סלולרי ואני שואל למה. יש להם רשת אלחוטית משלהם – ישתמשו בה בחינם, פנימי בין עובדי העירייה, הלא מדובר ברשת פנימית סגורה.

האוטוסטראדה הזו משמשת גם כבסיס לפיתוחם של שירותים עתידיים נוספים. אתן לכם דוגמא לשניים מהם: שירות אחד הוא שיחות טלפון. אגב, במוסקבה גם מדברים על זה. שיחות טלפון מפעיל פנים ארצי. כרגע אנחנו נמצאים באריאל במצב של תקשורת אלחוטית בין עובדי העירייה אבל מבחינת חזון – אין שום מניעה לא להעביר על דבר כזה גם שיחות טלפון. בואו ניקח דוגמא נוספת שבוודאי מעניינת רבים מהאנשים פה. הנושא של נדידה בסלולר. מי מאיתנו לא חווה כשהוא טס לחו"ל את המחירים היקרים של שירותי הנדידה בסלולר. בואו נחשוב על מקרה הפוך. תייר מצרפת מגיע לכאן ומסתובב באריאל. היום כשהוא מדליק את המכשיר שלו הוא רואה אפשרות להתחבר או לרשת של אורנג' או לרשת של סלקום. בעידן הזה הוא יהיה רשת שלישית שנקראת: הרשת האלחוטית באריאל. ואז בהינתן ההסכמים המתאימים בין המוניציפאל לבין חברות הסלולר, ושוב אני מדגיש, אני לא מדבר על רגולציה. בהינתן ההסכמים המתאימים בין המוניציפאל לבין חברות הסלולר, השיחה של אותו תייר תילקח על ידי התשתית העירונית עם אותו מכשיר שלו, עם אותו מספר טלפון, הוא לא צריך לעשות שום דבר, תילקח על הרשת העירונית דרך האינטרנט לרשת הבית שלו. העירייה נושאת חלק מהשיחה ולכן תקבל חלק מההכנסה. העירייה גם יכולה להחליט שהיא מסבסדת את השיחה הזאת מכיוון שהיא רוצה לעודד תיירות, מסחר ובילוי במקומות שונים בעיר. ואלה הן דוגמאות וכמובן שלוש נקודות כיד הדמיון הטובה. כל מה שאתם רואים כאן הוא מה שאנחנו קוראים לו: העיר האלחוטית החכמה.

אני רוצה להפנות את תשומת לבכם למאמר שפורסם ב-YNET, מאמר של רפי גליק שנמצא פה בקהל איתנו. קראתי את המאמר, התרשמתי מאוד ושלחתי הזמנה אישית לרפי גליק לארוע הנוכחי. אני חושב שהוא אמר דברים חשובים מאוד. הכותרת היא:" 85% מהעשירון התחתון לא מחוברים, מה הן ההשלכות." אני רוצה ברשותכם לעבור לעמוד 2 של המאמר ולהראות לכם מספר קטעים מעניינים. קטע אחד כאן אומר שבעשרות ערים ברחבי העולם מקימות הערים בעידוד הממשלות רשתות משולבות נייד נייח מבוססות על שדרה של סיבים אופטיים וחיבור בתים לסיב אופטי. ובמקביל הן מתקינות נקודות חמות אלחוטיות לאספקת חיבורי אינטרנט מינימלי לכל בעל מחשב ולכל תלמיד. נעבור לפסקה 1 במאמר: "נוסף על ההשפעות החיוביות של פעולות אלה על הקטנת הפערים באוכלוסייה והכשרת הדור הצעיר בעולם הדיגיטלי, הן גם מסייעות לעיריות בניהול המערכות השונות ומשמשים להגברת הביטחון האישי והציבורי כמו גם תקני לגביית דוחות חנייה ועוד." רפי גליק הזכיר גם אותנו במאמר. "אריאל היא העיר היחידה בארץ, כנראה בגלל מיקומה המיוחד ביהודה ושומרון ונמרצותו של ראש העיר רון נחמן, אשר התקינה לאחרונה באישור ניסויי של משרד התקשורת" ופה אני רוצה להוסיף: באישור של המינהל האזרחי יהודה ושומרון בברכת משרד התקשורת "אינטרנט אלחוטי בטכנולוגיית WIRELESS MESH." בעיריות בארה"ב, באסיה ובאירופה נוצר בעירייה תפקיד חדש: סמנכ"ל לענייני תקשורת המבין ברזי הטכנולוגיה ומנהל את צורכי התקשורת של העירייה והתושבים. אנחנו רואים היום בארה"ב הרבה מאוד מכרזים יוצאים מעיריות להקמת רשתות אלחוטיות עירוניות. ואני רוצה להגיד לכם: המכרזים נכתבו על ידי מקצוענים. לסיכום המאמר, פה נאמר כי שר התקשורת אריאל אטיאס מש"ס המייצגת שכבות חלשות, חייב להבין את הקשר בין חיבור לאינטרנט לבין פערי הכנסה בעתיד והישגי ילדים ונוער מהשכבות החלשות. הממשלה צריכה להבין איך הקשר הזה משפיע וישפיע על עוצמתה הצבאית, הכלכלית והחברתית של ישראל. מילים כדורבנות רפי.


דיברנו על השוק האמריקאי. בואו תראו גרף שפורסם, תחזית של השוק בארה"ב בנושא רשתות אלחוטיות עירוניות. הוא פורסם כחלק מדוח מחקר שנעשה בשוק האמריקאי, אסכם את עיקרי המחקר. הממצאים העיקריים של הדוח: 1. השוק צפוי להכפיל את עצמו ויותר בכל אחת מ-3 השנים הבאות. 2. השירות העיקרי המדרבן את הרשויות לפרוס רשת אלחוטית הוא דווקא בטחון הציבור. למעלה מ-50% מראשי העיריות בארה"ב ענו לשאלון ואמרו שזה הנושא שמטריד אותם ביותר. 3. ערים רבות פורסות רשתות אלחוטיות משל עצמן על מנת להוזיל את הוצאות התקשורת שלהן ברם ערים קטנות מונעות לעיתים קרובות מתוך הרצון לגשר על פערים דיגיטליים ולספק גישה מהירה וזולה לאינטרנט בשכונות חלשות.

אנחנו כאן באריאל לא ממציאים את הגלגל, אנחנו פשוט רוצים להביא את הקדמה לתושבי מדינת ישראל. היו פה ושם רשתות אלחוטיות עד 2005. עד 2005 המאפיינים העיקריים היו אינטרנט אלחוטי בנקודות חמות בלבד:בקניון, בבית קפה בלובי של מלון וגם בבית או בעסק. יכולת לשבת ולגלוש בצורה אלחוטית באינטרנט. מקורות ההכנסה או מפרסומות או דמי שימוש או חינם. אפרופו דמי שימוש, בתי מלון בת"א גובים כ- 15 דולר ל-24 שעות לגלישה אלחוטית באינטרנט שזה עולה להם בערך 100 שקל לחודש לכל המלון. שתבינו את הפרופורציות. פה באריאל אתם גולשים בחינם. דוגמאות לערים בישראל: ירושלים - היה את הפרויקט המפורסם עם אינטל, כיסוי מקומי במדרחוב. לא שמעתי שהפרויקט גדל מאז, אני לא בטוח שהוא עדיין קיים. שוהם - ביוזמה מקומית הקימו במרכז העיר רשת אלחוטית. נמל תל אביב בשיתוף עם הוט הקימו רשת אלחוטית בנמל, נתניה – מכרז יולי 2005 ל-50 נקודות חמות. אני גר ברמת פולג, אני תושב נתניה – חיפשתי ברחוב, לא מצאתי. התקשרתי לבזק בין לאומי, אמרו לי שהם אחראים על הפריסה, הם לא שמעו על זה, אז זה נשאר כמכרז. אני לא בטוח שזה באמת מומש. בסוגריים אני אומר, בקצת עצב, זה מחדד את העובדה שאנחנו קצת מאחור בהשוואה לשאר העולם בתחומים האלה.

מהי נקודה חמה? הרעיון הוא הרעיון הבא. אתה יכול לשבת בבית הקפה, לפתוח את האינטרנט ולגלוש. איך עושים את זה? מביאים את האינטרנט באמצעות כבל לתוך בית הקפה ושם מפזרים אותו בצורה אלחוטית, נניח כמה עשרות מטרים לכל באי בית הקפה. אתם רואים את הנקודה הזאת? זוהי גם נקודת התורפה של המערכת. כבל. אתה בעצם צריך להביא עם כבל את האינטרנט לנקודה מסוימת וממנה ב-20 30 מטר יש לך אינטרנט. אז בבית קפה זה עובד בסדר, אבל מה אם אתה צריך לעשות את זה בכל העיר? כיסוי העיר בנקודות חמות הופך להיות פשוט סיוט של אלפי כבלי תקשורת. זה גרם לעיריות להתרחק מזה. הם השאירו את השטח פרוץ לחברות האינטרנט. מה עשו חברות האינטרנט? נצמדו רק לנקודות עניין שמעניינות אותן. פרסו כמות קטנה של נקודות חמות בעיר, ספק האינטרנט התקשר עם בעל תשתית, למשל בזק, והביא את האינטרנט למספר נקודות בעיר. אתה רוצה כיסוי בכל העיר? אין בעיה. קוראים לזה סלולר. הכיסוי הוא רציף אבל הוא יקר במשאבים שלו. אני לא מדבר על יקר בכיס אפילו אלא יקר במשאבים. אין בידול, כולם שווים ואין יכולת שליטה למוניציפאל. כתוצאה מכך, עד 2005 היו רשתות מאוד דלילות, השימוש היה מאוד דליל, ההשקעות היו מאוד נמוכות וגם ההכנסות. חשבתם בקטן – קיבלתם קטן.

באה טייפה שינתה את המשחק. היא חושבת בגדול. וזאת תודות לראש עיר בעל חזון שנבחר בשנת 1999, ראש העיר טייפה מר יינג ג'ו. קודם כל הגדיר ומימש תוכנית של אלקטרוניזציה מלאה של כל השירותים העירוניים. ב-2004 הוא שדרג את התוכנית לרשת אלחוטית עירונית בכל המטרופולין. ב-2006 – שטח המטרופולין 272,000 דונם. 2.65 מיליון תושבים שרובם נהנים משירות אינטרנט אלחוטי רציף באמצעות 10,000 יחידות גישה אלחוטיות, WIRELESS MESH של נורטל, כמו כאן שמותקנות באריאל. מדובר על אינטרנט בתשלום. השוק הטייווני מאוד מתקדם כמו ישראל מבחינת חדירה האינטרנט המהיר לבתים. הם מוכנים לשלם בעבור האינטרנט ברחוב. 12 חודשים הם קיבלו את זה בחינם ואחר כך הם התחילו לשלם וכן מגוון רחב של שירותים מוניציפלים על הרשת האלחוטית. אין כל ספק שזה המיזם האלחוטי העירוני הגדול והמתקדם בעולם ומהם צריכים ללמוד כי הם סמן ימני.

אחד הלקחים החשובים ממיזם טייפה – מעורבות המוניציפאל חיונית להצלחה. הרגולציה בטייוואן מאפשרת את זה כי אחרת לא היינו יכולים להגיע למיזם הזה. שירותים מוניציפאליים, שירותים לכוחות שיטור והצלה. לפני שנה וחצי נהג אמבולנס בטייפה הציל חיים של פצוע כשהוא היה 40 ק"מ מבית החולים. הוא עצר את האמבולנס בצד, על גבי התשתית האלחוטית שלנו הוא הקים שיחת וידאו עם חדר מיון וקיבל הוראות איך לטפל בפצוע. זה לא היה חלק ממשא יחסי ציבור אבל אחר כך זה עלה לעיתונים. הנה אתם רואים בתמונה, חדר בקרה של כיבוי אש בטייפה. הבחור כאן רואה על המסך שלו שריפה בשידור חי והוא רואה את הכבאים מטפלים בה והוא יכול לנהל את האירוע מרחוק על גבי התשתית האלחוטית כמו זו שקיימת כאן באריאל. ועוד מעט תראו הדגמות של וידאו, הדגמה של הפעלה באמצעות אנרגיה סולרית וגם הדגמה של קבלת שירות תוך כדי תנועה. הרעיון הוא יחידה קטנה, שוקלת 2 וחצי קילו בסך הכל, תלויה על עמוד תאורה, נותנת שירות מתחתיה ומדברת בצורה אלחוטית עם יחידות אחרות מסביב. אני רוצה לקוות, כפי שרון נחמן התבטא קודם, שבסוף תקופת הניסוי שתהיה במרץ 2007 נוכל להביא את בשורת הרשתות האלחוטיות לשאר הערים בישראל. לא בדקתי באפריקה ובאנטרטיקה אבל חוץ משתי היבשות האלה אנחנו פרוסים בכל היבשות בעולם.

הטכנולוגיה החדשה נבדקה ואושרה על ידי מספר מכוני מחקר בעולם כולל מכון התקנים הישראלי. הזמנו את מכון התקנים הישראלי לאריאל כדי שיבצע בדיקה. הוא ביצע את הבדיקה כאן ומייד תראו לפניכם את הממצאים, ושוב אני אומר: הפיתרון עדיין מאושר רק לניסוי באריאל. הנה הממצאים של מכון התקנים הישראלי. אני רוצה להקריא לכם רק את הסיכום. ולמה אני אגב, אומר את זה? אתם באים אם זה כתושבים, אם זה כגורמים מוניציפאליים, אתם מכירים בוודאי את החשש של הציבור מקרינה. אני לא צריך לספר לכם. אנשים ישאלו אתכם: מה זה הדבר הזה שתלית לי מול החלון? חשוב שתדעו להיות מסוגלים לענות להם. מכון התקנים הישראלי בדק כאן ומצא כך: התוצאה הגבוהה ביותר שנמדדה היא 0.6 וולט למטר והסף המותר הוא 60 וולט למטר. המסקנה: בפשטות, העוצמה שנמדדה נמוכה פי 100 מהרף המקסימלי המותר, ואני רוצה להגיד לכם שמכון התקנים הישראלי מחמיר ביחס לעולם.

דוגמאות לרשתות עירוניות אלחוטיות של נורטל בעולם. טייוואן, טייפה – חזון אינטרנט מהיר בכל פינה בעיר; מוסקבה –רוסיה; מרשלטאון- איווה; קרסלבד ניו מקסיקו; ריצ'רדסון טקסס; צ'אפלו קנדה; אנאפוליס מרילנד –כאן במרילנד מדובר בחברה עסקית שהחליטה לתת אינטרנט בחינם כשכל המימון מגיע אך ורק מפרסומות. ואגב, יש להם פטנט רשום, כדי שלא תהיינה למשתמש פרסומות מעצבנות, חלונות קופצים וכו' – הם יודעים לתת לך את הפרסומת שלא תעצבן אותך. הם מכירים את ההרגלים שלך, הם יודעים מה אתה אוהב, הם יודעים גם מה המיקום שלך כך שכשאתה נמצא ליד קניון עזריאלי אתה מקבל פרסומת שרלוונטית לקניון עזריאלי ולא רלוונטית לחיפה למשל.

בסוף השבוע האחרון התפרסם מכתב שהוציא פורום 15 ראשי הערים הגדולות בישראל בראשותו של רון חולדאי ראש עיריית ת"א שבו הוא מבקש מהמדינה לאפשר לו להקים רשתות אלחוטיות עירוניות בטכנולוגיה אחרת שנקראת – YMUX. להזכיר לכם, אנחנו כאן באריאל ובטייוואן ובמוסקבה ובכל המקומות האלה אנחנו עם WIRELESS MESH. פורום ה-15 דיבר על טכנולוגיה אחרת שנקראת YMUX שמרבים לדבר עליה בתקשורת. למען הגילוי הנאות נאמר שאנחנו מובילים בתחום של ה-WIRELESS MESH. למען אותו גילוי נאות גם נאמר שאנחנו גם מובילים בעולם עם מהפכת ה-YMUX הנייד. למה אני אומר את הדברים? כי אני כנורטל אדיש, אני אשמח למכור גם את זה וגם את זה. אני לא משוחד לשום דבר. למעשה שתי הטכנולוגיות האלה משלימות זו את זו וזו טעות לדבר רק על אחת מהן.שתי הרשתות חיות ביחד וכל אחת משרתת מטרות אחרות.

עקרונות מנחים – המנהל האזרחי בברכת משרד התקשורת אישר את הניסוי הטכנולוגי בשני אתרים באריאל, במדרחוב העירוני ובמרכז האקדמי באריאל. המטרה היא לא רק להדגים את הפריסה של הרשת אלא גם לעודד חברות ישראליות שתבואנה ותתחככנה עם הטכנולוגיה כפי שאמרנו קודם. זה מאוד חשוב וזה גם מתקשר לחממה הטכנולוגית שיש כאן באריאל. על סמך מה שפיתחנו כאן באריאל הקמנו מה שאנחנו קוראים לו: פיתרון העיר האלחוטית החכמה. בפיתרון הזה חברות חוץ מנורטל נכון לאוקטובר 2006 עוד 13 חברות ישראליות.

מרכיבי הפיתרון- מודל אריאל – הדגמה.

לוח השמש – לוח קטן יחסית שאוגר את האנרגיה בשעות היום, פועל את מערכת המצברים שנמצאת כאן וזאת מפעילה את המערכת בשעות הלילה וגם בימים מעוננים שאין בהם שמש.

הדגמות תשתיות ויישומים - פורטל אינטרנט עירוני.

כשאתה מתחבר לרשת אתה רואה את הפורטל העירוני, אריאל און ליין. אתה יכול לראות את המפה או את צילום האוויר של העיר אריאל. אפשר לסמן כאן נקודות עניין חשובות, מרכז מסחרי וכדומה. שירותים לתושב. קהילת העיר, פנאי ומידע ועוד. כדי שתבינו מה ניתן לעשות, נניח שאתם לא יודעים מה קורה עם הילדים שלכם - צפו בהם כשהם משחקי בגן. ההורה יכול באישור כמובן, להיכנס למצלמה שצופה בגן הילדים ולראות את הילד שלו משחק, ואלה רק דוגמאות.

אני רוצה להגיד לכולם. אחת הבעיות שהיו עם חברת אופק אז כשעשו את הניסוי זה האינטרנט היישובי שיש לנו היום - מערכת עם 1200 מחשבים ואיך אנחנו מאפשרים לכל התושבים להיות בפנים בלי שיעשו לנו שם מהפכות בתוך הרשת, ובו בזמן איך אנחנו כתושבים יוצאים גלובל, דרך האינטרנט לכל העולם. זו הייתה הבעיה הקשה. רשת מאובטחת ושלא יהיו האקרים וכל הדברים האלה. רשות מקומית אין לה כסף לעשות את כל ההתקנות של צ'ק פויינט וכל הדברים האלה. הפיתרון הזה הוא פשוט מדהים. גם מאפשר את האינטרנט היישובי לכל אחד מהתושבים וגם יכול לצאת החוצה וזו בהחלט פריצת דרך בעניין.

רכישת מידע תיירותי שימושי, רכישת חנייה. לא עוד מדחנים. המשתמש לוקח ובעזרת נניח, הטלפון החכם שבמחשב כף היד - קונה חנייה. הפקח יודע שהוא קנה חנייה כי גם הוא מחובר לאותה רשת.

טלפוניה - כשאנחנו מדברים על טלפוניה אנחנו מדברים קודם כל על שיחות טלפון לעובדי המוניציפאל. אם יש להם רשת אלחוטית עירונית למה שלא ידברו בינם לבין עצמם בחינם ולא על גבי הרשת הסלולרית.
הדגמה לשיחת טלפון אלחוטית מהרשת של ראש עיריית אריאל וגם אל טלפון סלולרי.

המנוי יכול לגרור איתו את קו הטלפון הביתי כשהוא הולך לפארק. מפעיל פנים ארצי בהסכמה עם ראש העיר להשתמש בתשתית העירונית שלו. מפעיל פנים ארצי יכול להגיד לך: יש לך טלפון בבית, קח את המספר איתך כשאתה הולך לקניון או לפארק.

הדגמות של עבודת פיקוח עירוני און ליין.

מוני מים אלחוטיים משולבים ברשת האלחוטית העירונית.

הדגמה – תיק של פקח עירוני. ערכת פקח שבאמצעותה הוא מסתובב ומסוגל לתת דוחות. פיקוח חנייה, רישוי עסק, תברואה ורישוי מבנים. הפקח יכול לעשות את כל הפיקוח בשטח ולא רק במשרד. מערכת הפיקוח העירוני מספקת על ידי חברת QIS מרמת הגולן ומתמחה בבנייה של מסדי נתונים.

ההדגמה האחרונה היא של מערכות וידאו למלחמה באלימות. יש גל אלימות שמתפשט לצערנו בארץ. אם אתה רוצה להתמודד איתו אתה מקים מצלמות נייחות. זה כאב ראש, זה כבלים, אתה לא יכול להעביר אותם ממקום למקום. אם אני פורס עכשיו רשת אלחוטית אני יכול לשים מצלמות בצורה פשוטה יחסית, לא צריך כבלים. אני זורק אותם היכן שאני רוצה, אני מנייד אותם. אני יכול לשלב גם מצלמות בקרת תנועה, גם מצלמות תיירותיות וגולת הכותרת – אני יכול לשים מצלמה על כלי רכב נוסע, ג'יפ סיור עירוני שנוסע עכשיו ברחובות אריאל ויוכל להראות לי את התמונה. מי שסיפק לנו כאן את הפיתרון הן שתי חברות. האחת היא חברת "קורנרון" שנותנים את לב המערכת, המומחיות שלהם היא לקחת את הוידאו ולדחוס אותו ולשדר אותו בצורה הטובה ביותר. קורנרון הם אגב חברת "קומנדו" אני קורא להם, הם מקובלים על ידי כל כוחות הביטחון. החברה השנייה היא "טימקון". אם קורנרון נותנת את הלב, טימקון נותנת את העיניים, את המצלמות. הם מתמחים ביישום של פרויקטים מורכבים כאלה בעולם. כפי שאתם רואים על גבי המסך, לקחנו מצלמה, שמנו אותה על ג'יפ הסיור. ג'יפ הסיור נמצא ברגע זה במדרחוב באריאל. שימו לב, הג'יפ נוסע ומצלם. הנה הוא נכנס לחנייה במתנ"ס. התמונה היא באיכות טובה מאוד. השידור משודר בקצב של פי 8 משיחת וידאו סלולרית. התמונה רציפה. חשוב לדעת שהוידאו גם נאגר. למשל, אם אתה רוצה בעתיד להגיע לבית משפט עם מישהו ולהוכיח לו שהוא עשה עבירה כזו או אחרת, אתה פשוט שולף את סרט הוידאו מהמאגר ומראה אותו. אם לא הייתי לחוץ בזמן הייתם רואים שהסרט ממשיך. הנה ביקשו מהג'יפ לעצור. הנה סרט שצולם שלשום בצהריים כשעשינו את התרגולת, את החזרה הגנרלית לאירוע הנוכחי. תודה לכולכם, אני מקווה שנהניתם ואני מזמין את ראש ועדת המדע והטכנולוגיה לומר את מילות הסיכום.

המצגת מאוד מרשימה. היא פותחת אופקים חדשים ומאפשרת לדמיון לעבוד ולחשוב על יישומים ועל שימושים וברור שהניסוי הוא חשוב כי במצגת או בהכנת הדברים יש אנשי טכנולוגיה ותוכן שחושבים על הדברים האלה. לאחר מכן בחיים מתבררים דברים נוספים.

בוודאי יש עוד שאלות שצריכות לעלות ואין לנו את הזמן היום להעלות ולדון. מכל מקום צריך לברך על הניסוי הזה. אני מאוד מקווה רון, שכמו שהושקע מאמץ גדול מאוד בהכנת הניסוי צריך להתאמץ ולהרכיב צוות שילווה את הניסוי, כמובן לא מאנשי החברות האלה, כדי שתוכל להיות הערכה רחבה שהיא מאוד חשובה אם רוצים לראות בטכנולוגיה הזאת טכנולוגית עתיד לרשויות המקומיות. מקוצר הזמן אני עוצר כאן את דברי הברכה. שוב תודה לרון נחמן, החלוץ והיזם, לחברת נורטל ולכל החברות השותפות הנוספות, עלו והצליחו. נשמח מאוד לחזור בסיום הניסוי ולראות הערכה מסודרת ובקרה מסודרת של גורמים מקצועיים שאינם תלויים בחברות האלה, כדי ללמוד על הנושא הזה לכלל מדינת ישראל, תודה רבה.

אני מבקש להודות לצוות של הלשכה שלי, לכל עובדי העירייה שעזרו, לכל האגפים. לאחר שנסיים פה נעבור לידידנו פרופ' דן מאירשטיין נשיא האוניברסיטת של אריאל. אני רוצה להודות לכולם, על כל הפרזנטציה, לחברים פה, לוועדת המדע, לחברי הכנסת, לסורין, ואל תבואו רק בהדגמות, תבואו בכלל, תודה.

ביקור בחממה הטכנולוגית "אינסנטיב" במרכז האקדמי באריאל

שלום לכולכם. אקרין בפניכם מצגת קצרה על החממה ואחרי זה נעבור להצגת הפרויקטים כדי שתוכלו להתרשם. אני מנהל את חממת "אינסנטיב" ואני שמח מאוד לארח את ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת כאן.

(הקרנת מצגת)

אגיד מה שכולם יודעים היטב שהמשאב האנושי הוא המשאב העיקרי של מדינת ישראל. עליו מבוססות כל חברות ההייטק. תוכנית החממות היא היום הכלי העיקרי להקמת חברות הייטק. המטרה של חממת "אינסנטיב" זה להתניע, להקים חברות סטארט אפ המבוססות על טכנולוגיה חדשנית ולהוביל אותן לקראת גיוס השקעה שתאפשר את המשך הפעילות אחרי תקופת החממה. תקופת חממה זה תקופה של עד שנתיים עם תקציב של חצי מיליון דולר. בתקופה הזאת החברה מציבה לעצמה מספר יעדים. דבר ראשון, בנייה של תוכנית עבודה, גיוס צוות שבין 3 ל-6 אנשים, בנייה של ערך לחברה שזה כולל הוכחה של מחיר טכנולוגי; רישום של פטנטים; הוכחה של הישימות השיווקית; בנייה של תוכנית עסקית; יצירה של קשרים משותפים אסטרטגיים וגיוס השקעה שתאפשר את המשך הפעילות אחרי תקופת החממה.


מה החממה מציעה לחברות? קודם כל מימון. כאשר עיקר המימון בתקופת החממה הוא במסגרת הלוואה שהחממה מקבלת מהמדינה להשקיע בכל חברה.

מי צריך להחזיר את ההלוואה?

החממה צריכה להחזיר. אנחנו לוקחים הלוואה, יש לנו אופציה לשש שנים להחזיר אותה.

אדם בא עם רעיון, אתם תגידו לו שזה רעיון מבריק, יש לו עתיד וכו'. הוא לא צריך לבוא עם כסף?

לא. הוא לא צריך לבוא עם כסף. חלק מהכסף אנחנו שמים, חלק לוקחים הלוואה מהמדינה, ביחד משקיעים את זה בחברה. אם החברה מצליחה בתוך שש שנים, ולפעמים אפילו לפני, אנחנו מחזירים את ההלוואה למדינה.


דבר שני זה תמיכה בניהול של החברות והפיתוח העסקי, משרדים וכל התשתיות הנדרשות מסביב שזה כולל ראיית חשבון, הנהלת חשבונות, עורכי דין, ביטוח, אחזקה, תקשורת. כל מה שהחברה צריכה, אנחנו אומרים לה: אתם תתמקדו בפיתוח.

על איזה אחוזים בדרך כלל החברה שנתמכת צריכה לוותר?

בממוצע זה 50%. בחממה שלנו אנחנו נותנים אפילו יותר, זה נתון למשא ומתן. זה בין 30 ל-70%.

זה גם תלוי בטיב הרעיון?

תלוי בטיב הרעיון, תלוי באנשים, תלוי גם בהשקעה. ככל שאתה שם יותר השקעה אתה יותר בעל מניות.

כל חממה מחליטה לעצמה אם היא מקבלת את הרעיון, כלומר יכול לבוא מישהו אליך עם רעיון מסוים ואתה תגיע למסקנה שלילית ואז הוא הולך לחממה אחרת ומקבל החלטה חיובית?

נכון. זו דווקא נקודה מאוד חשובה ומאוד חיובית. בעצם יש גם תחרות בין החממות. אתה יוצר שוק חופשי.

זבולון, אני רוצה להעיר הערה. עבדך הנאמן יושב ראש של החממה. אני הקמתי אותה בזמן שמשה ניסים היה שר התעשייה. אז הגיעו העולים מבריה"מ והקימו 30 חממות. נמצאת פה רינה פרידור ממשרד התמ"ת שהיא הלפיד, המוביל של כל החממות. אנחנו היינו הראשונים שהכנסנו הון פרטי, את האחים יולי וסמי עופר לחממה, ישבנו עם המדען הראשי והיינו הראשונים בארץ בעניין הזה. אנחנו עשינו את ההפרטה הראשונה של כל החממות בארץ. היום הם מנהלים את החממה בתור חברת פרג עם משקיעים רציניים מאוד, ביניהם אחד שטבע קנתה אותו ב-7 מיליארד דולר, הוא משקיע אצלנו בחממה. שתבין, נמצאים כאן לא סתם אנשים. ליאור שחורי עבד אצל רינה והוא היום הגיע מלשכת המדען הראשי ומנהל את החממה והבעלים פה הם משפחת ליפשיץ משוויצריה שאתה זבולון מכיר אותם, והשותפות שלנו זה מכללת יהודה ושומרון הצד האקדמי ביחד עם עיריית אריאל באמצעות החברה הכלכלית - אלו המייסדים של כל העסק הזה.

החממה הזאת היא החממה הראשונה שהופרטה בשנת 2002. את ההפרטה הוביל יושב ראש החממה רון נחמן. כמו שנאמר פה זו קרן קטנה יחסית שמתמקדת בהשקעות בחברות סטארט אפ. תחומי העניין של החממה הם מכשור רפואי, תקשורת ותוכנה. ההישגים של החממה: מאז שהחממה הופרטה ב-4 השנים האחרונות רואים שיפור משמעותי בהיקף החברות ובאיכותן. כיום אינסנטיב היא אחת החממות המובילות שמבחינת הפרמטרים של גיוס השקעות של חברות בוגרות ומכירות של החברות הבוגרות – אנחנו החממה המובילה בהא הידיעה. פה אתם יכולים לראות את כל החברות שהשקענו בהם במסגרת ההפרטה. מתוך כל החברות האלה 10 סיימו את תקופת החממה, 9 גייסו השקעת המשך, ו-3 כבר הגיעו למכירות.


אספר לכם קצת על מה שעומד מאחורי השמות של החברות. סלוויין לדוגמא זו חברה שפועלת בתחום של כיסוי סלולרי בתוך בניינים. אתם מסתובבים היום בבניינים ואין לכם קליטה בטלפון – סלוויין פיתחה רפיטרים שמאפשרים להגביר את הפעילות של הכיסוי הסלולרי. החברה כבר גייסה 6 מיליון דולר והגיעה למכירות של 2 מיליון דולר. המיוחד בהם הוא שיש להם מערכת הבנה חכמה שכל יחידה יודעת מה הטווח של השנייה ולפי זה מכוונת את החוזק בלי לפגוע באזורים אחרים.

בנושא המכשור הרפואי, חברת ניאו בס פיתחה התקן קרדיולוגי שמשתילים אותו בקורונר סיגנוס. מה שהוא עושה זה טיפול בטרשת עורקים. החברה סיימה את החממה בשנת 2005, לפני שנה וכבר גייסה 5 מיליון דולר. בין המשקיעים שלהם נמצאת חברת גייווין שהיא אחת המובילות בתחום. החברה כבר ביצעה ניסויים בבני אדם ב-15 אנשים - ההתקן כבר הושתל, וגם זכתה בפרס של החברה המצטיינת של החממות בשנת 2003.


חברת נורוסוניקס פיתחה מערכת למניעת מעבר כרישים למוח בזמן ניתוח לב פתוח. החברה גייסה 15 מיליון דולר. היא החברה המצטיינת של תוכנית החממות לשנת 2005. חברת דיבלון סיימה ממש עכשיו במרץ את תקופת החממה. היא פיתחה סטינט שיקימו אותו באזור של הסתעפות. מערכת של הובלה לאזורי הסתעפויות.

מה הבסיס לטכנולוגיה הזאת של מניעת מעבר הכרישים למוח כפי שהצגת?

הבסיס הטכנולוגי הם גלי אולטרה סאונד שממקמים אותם כאן על הצוואר וברגע שעושים ניתוח לב פתוח, תמיד יש כרישים בזמן ניתוח לב פתוח, חשוב שזה לא ילך למוח. מה שעושים זה שהם מטים באמצעות גלי אולטרה סאונד את הכרישים ואת הקלק לכיוון הלחי ולא לכיוון המוח.

מה בעצם החממה נותנת לחברות האלה?

החברה הזאת באה עם רעיון. לא היה לה שום דבר. כשהם הגיעו לכאן הם הגיעו שני אנשים. רופא ומהנדס עם רעיון ובזכות החממה הזאת הם בנו את המכשיר הזה. הם התחילו לעבוד ואז באו ההשקעות. בלי החממה כל זה לא היה קורה.

האם זה מקרה שאנחנו יושבים כאן במתחם של מוסד אקדמי?

זה לא מקרה. כל החממות בהקמה שלהם זה או יוזמה של מועצה מקומית או יוזמה של מוסד מחקר. החממה הזאת היא יוזמה משותפת של העיר ושל המכללה. לאחר מכן, ב-2002, כמו שאמרנו זה הופרט. ברגע שזה הופרט המדינה דאגה שכל אחת מהחממות תישאר באותו מיקום. למרות שיש לנו עדיין שותפות עם העיר והמכללה, הם עדיין חלק מהחממה.

המצב במדינת ישראל הוא שאין חוק. הכל פועל מפקודת בריאות העם המנדטורית מ-1940 עם כל מיני תיקונים. אגב, אם תקימו פה בית חולים אז אתה פטור מכל העניין.

אני עושה את זה.

אנחנו עכשיו נגבש הצעת חוק שלי וננסה להתיר את זה בחקיקה.

זבולון, הוועדה שלך נוגעת בכל תחומי החיים. יש פה עוצמות אדירות.

חבל שמה שקורה זה שאת הניסויים עושים באירופה.

זה מזכיר לי חבר שלי שכבר שנים לא משקיע בארץ בעניינים של יזמות. הוא אומר: פה זה 5 שנים מרגע שיש לי רעיון עד הרגע שאני חותך את הסרט. בהונגריה, בצ'כיה, בפולין זה לוקח הרבה פחות.

אני מסיים את הסקירה הכללית של החממה ונעבור קצת להישגים של התוכנית. פה אתם יכולים לראות את ההשקעות המצטברות של המדינה לאורך השנים מאז שהתוכנית הוקמה ואת ההשקעות הפרטיות של הקו האדום. אתם יכולים לראות שב-98, הסכום של ההשקעות הפרטיות בחברות בוגרות השתווה לסכום המצטבר שהמדינה השקיעה ומאז הפער הולך וגדל לכיוון ההשקעות הפרטיות. כשרק ב-2005, אם אתם מסתכלים על הדלתא הזאת, הושקעו 200 מיליון דולר בחברות בוגרות חממה מול 30 מיליון דולר שזה התקציב של התוכנית. זאת אומרת פי 7. על כל דולר שהמדינה שמה משקיעים פרטיים שמו פי 7. כמובן שזה בחברות בוגרות אבל החברות האלה לא היו קמות בלי התוכנית הזאת עם סכום מצטבר של השקעות פרטיות מעל מיליארד דולר, שזה נכס לא נורמלי.


פה אתם יכולים לראות פן אחר של תוכנית החממות. הפן הזה יציג את התוכנית כיצרנית מהותית של חברות סטארט אפ. הנתונים האלה נלקחו מ-IBC שהם אלה שאוספים את כל הנתונים על קרנות הון סיכון. קרנות הון הסיכון השקיעו בשנת 2005 השקעות חדשות ב-81 חברות חדשות, מתוכן שליש הן חברות חממה. מעבר לזה תוכנית החממות מציעה כל שנה לבד 80 חברות שחלק ניכר מהן פשוט לא מגייסות מקרנות הון סיכון בארץ, הן מגייסות או ממשקיעים אסטרטגיים או מאנג'לים.


כיון שאני נמצא פה בפורום שיכול להשפיע, אני רוצה להציג בפניכם שני שותפים שממחישים, מסבירים את בעיית התקציב של תוכנית החממות. כאן אתם יכולים לראות את התקציב שנדרש בהנחה שמופעלות כל שנה, רק בחברות חדשות בכל חממה, התקציב הנדרש הוא 43 מיליון דולר לשנה. בפועל התקציב הוא 32 מיליון דולר לשנה. זאת אומרת, חסרים כל שנה 10 מיליון דולר. מה ההשלכות של זה? אתם רואים את כמות היישובים לאורך השנים, בשנת 2005 שזה פעם ראשונה בהיסטוריה שתוכנית החממות הפסיקו, הרי התוכנית נאלצה להשיג את האישורים במחצית הראשונה של השנה, המשמעות של זה היא שפשוט השעו 50 חברות.


התקציב לא גדל, אם אתם מסתכלים על התקציב האפקטיבי והסכומים של פר חברה, הוא קטן. מפה, מבחינת ה-50 חברות האלה תעשו ממוצע, זה אומר שתי חברות חדשות לכל חממה.

זה מוות לחממות.

נעזוב רגע את הנזק שזה גורם למדינה, אם אנחנו מסתכלים בנתונים של המקרו, מה שזה גורם מבחינת כל חממה – אי אפשר לפעול כך. המשקיעים בחממות עם 2 חברות לחממה – לא משתלם להפעיל אותה.

מה קרה בין 2004 ל- 2005?

היה תהליך של הפרטה. אושרה חממה ביו טכנולוגית.

למה מספר היישובים ירד ב-50?

כי נגמר התקציב.

למה התקציב לא נגמר ב- 2004?

הצטברו גירעונות מ-3 השנים האחרונות. ליאור, האם יש לך נתונים על מספר אישורים לחברות בלי חממה?

אני רוצה לעשות פה מעט סדר. המטרה של תוכנית החממות היא לא להתחרות בכסף פרטי אחר. כשמתחילים להגיד מה התנאים שלכם, מה האחוזים שלכם, כמה אתם מקבלים, כמה האזרח מקבל - אלינו באים אנשים עם רעיונות, לא חברות שהכסף הפרטי לא מוכן לגעת בהם. זאת אומרת שאם תחזור לגרף הזה - אומרים לי מאגף התקציבים: נהדר, מה את צריכה אותנו, תראי איזה יופי. מי שלא מבין שאם אנחנו לא מתמידים להשקיע פה בשנתיים הראשונות, ברעיונות כשאף אחד לא מוכן לשים עליו מאומה, שום דבר מזה לא היה מתחולל. את זה צריך להבין.

איך את יודעת שהכסף הפרטי לא היה מוכן להשקיע?

אני יודעת כי הפרויקטים שבאים אלינו לחממות עשו את כל הדרך וניסו לעשות את זה לבד ושידכו להם וישדכו להם - - -

למה? כי משקיע פרטי היה רוצה מהם יותר אחוזים?

הם באים עם רעיון שעוד לא הוכיח שום דבר.

בדרך כלל אומרים שהיזם הפרטי הוא יותר חכם מהמדינה, תסבירי לי איך מה שאתם מבינים היזמים הפרטיים לא מבינים. הרי לכאורה אם היזמים הפרטיים היו לוקחים את הפרויקטים הם היו אומרים: אם היינו לוקחים את כל זה תראה כמה היינו מרוויחים.

היזמים הפרטיים לא יכולים לעשות את זה בכוחות עצמם.
כפרויקט אנחנו עוסקים באוכלוסיה שיש לה הברקה, ידע עצום, יצירתיות לא רגילה אבל יש להם כמה מגרעות שצריך לטפל בהן. מה שחממות עושות זה לתת לאוכלוסיה הזאת את הסביבה המיוחדת מכל הבחינות ומובילות אותם לא רק בדברים הטובים שליאור אמר קודם, שנותנים להם את הכסף ואת המקום ואת האדמיניסטרציה ואת כל מה שצריך. נותנים להם גם את הפיקוח, את הבקרה. פרויקט בחממה לא יכול לעשות עם הכסף מה שהוא רוצה, הוא לא אוהב את זה אבל מהניסיון ומהמחקרים שלנו – רוב הכסף בכלל לא היה מגיע ליעדו בלי המשמעת הזאת שיצרנו בחממות ושהולכת ביחד עם הכסף שאנחנו נותנים בצורה רכה, ידידותית ובאמון הדדי אבל יש פה פיקוח מאוד נחוש ומסודר וזה אחד הפקטורים החשובים ביותר להובלה של אותו אזרח עם הרעיון. באופן טבעי הוא לא רוצה שיביאו לו מנהל לקבוצה של הפרויקט אבל החממה תביא לו מנהל עם אישורים אדמיניסטרטיביים ומסחריים והוא יצטרך לשתף פעולה עם המנהל הזה וזה יהיה תהליך פסיכולוגי שבסופן של דבר הוא יעבור.

כשמגיע רעיון אליכם, כמה זמן לוקח עד שאתם מתחילים לפעול?

זה תלוי ברעיון. קודם כל הרעיון בא לחממה, החממות בודקות ומחליטות אם לקבל. אנחנו עושים את ההחלטה האחרונה. מהרגע שהוא בא לחממה זה יכול לקחת בין 3 ל-6 חודשים – תלוי כמה צריך לבדוק. החממה גם עוזרת לו להחליט על זה, לבדוק, לברר, לשנות כיוון. מאז שהם פונים אלינו עוברים כחודשיים עד שנה.

אני רוצה להציג בפניכם את בועז ליפשיץ, הם הבעלים של החממה. חשובה מאוד נקודת המבט שלהם כדי שתבינו את כל הסינגרגיה הזאת.

בועז תסביר לי, אתה משקיע פרטי, למה אתה לא לוקח את בעל הרעיון וזהו, בשביל מה אתה צריך את החממה? תשקיע באדם בעל הרעיון עצמו.

הכל בעצם עניין של סיכון וסיכוי. להשקיע באדם בשלב של הרעיון קיים סיכון יותר גדול ורוב המשקיעים הפרטיים לא נוטים לכך. הם מעדיפים להשקיע בחברה שהחממה כבר דאגה לה, שכבר יש צוות, יש לה טכנולוגיה בסיסית, יש הערכת נתונים, יש כיוון עסקי ברור. אז כל המשקיעים באים ואומרים: עכשיו יש כבר פרויקט מובנה אני מוכן להשקיע. הסיכון ירד באופן משמעותי וגם אני מוכן להשקיע באותו אדם. אבל גם לנו יש גבול לנטל הסיכון שאתה יכול לקחת ואתה היית מרחיק את עצמך מהסיכון לגמרי לולא תוכנית פרויקט החממות.

אם אפשר להוסיף בעניין. דוגמא קונקרטית, חברת ניאוווס שבא אליך אדם, קיבוצניק שאמר: אני הולך לעשות התקן קרדיולוגי שהולך לעשות שינוי משמעותי, זה שינוי תפיסה. לשים עליו 600 אלף דולר זה סיכון מאוד גבוה. ברגע שהמדינה אומרת: בואו, אני אשים 450, אתם תשימו 150, ניקח את הסיכון ביחד - אז קרן הון סיכון אומרת: זה מעניין אותי. פה אני מוכן לקחת את הסיכון.

לפי הניסיון מתברר שהרוב מצליח, ההשקעה הכספית מצליחה. אתם באים ואומרים שהשקעה בחממות היא גם השקעה כדאית.

לא לכל המשקיעים.

אני מדבר בסך הכל. מבחינה כספית. לפני ההפרטה, המדינה השקיעה 100% של כסף, מה היה קורה אם לא המדינה, אם המשקיע הפרטי היה משקיע 100% של הכסף בחממה הזו, עוד לפני שהופרטה?

הוא לא היה רואה את הגרף הזה מולו. הגרף הזה מי שרואה אותו מולו היא המדינה, למה? כי הם לפחות הושקעו בחברות, זה לא ההחזרים שהמשקיעים מקבלים. המשקיעים מקבלים את ההחזרים. אם היה להם 30% הם יקבלו חלק קטן יותר. מה שאתה רואה את הגרף זה השקעה שכל החברה קיבלה, זה לא מה שהמשקיע קיבל חזרה. הוא קיבל חזרה אולי אפילו פי 2 ממה שהוא נתן, וחברה אחרת נכשלה.

תדמיין לעצמך שיש משקיע אחד שמשקיע את כל ההשקעה בחממה הזאת, הוא היה רואה את הגרף הזה?

לא, הגרף הזה מתחלק בין היזמים, בין בעלי הרעיון. זה לא רק מי שמבצע את ההשקעות.

הוא לא היה משקיע. המדינה לוקחת את הקטע הכואב הזה, אסור להסתכל על פרויקט שנמצא בפיתוח רק לאורך שנתיים. צריך להסתכל לפחות 5 שנים. ב-5 שנים הכסף הפרטי הוא פי כמה מהכסף הממשלתי אבל בשנתיים הראשונות השכילה מדינת ישראל לשים חלק מהכספים. בגלל זה תוכניות חממות ממדינות שונות באות אלינו ואומרות: עשינו בדיוק כמוכם אבל התוצאות לא היו דומות. ההבדל היה שבשנתיים הראשונות הם הביאו כסף פרטי. כסף פרטי - הפרויקטים המסוכנים נופלים

החממה היא פטנט ישראלי או פטנט בין לאומי?

החממה היא פטנט אמריקאי אבל הדגם של החממה הזאת נחשב לחממה ישראלית בכל העולם.

חברים, אנחנו עוברים לשתי דקות לסיור כאן בפרויקט בחממה ולאחר מכן נמשיך לשלב הבא לאוניברסיטה.

עמיר גרוס, מנהל הפרויקט בחברת וולטק – פרויקט של טיפול במסתם הלב המיטרלי – המסתם בין עליה לחדר השמאלי.

ד"ר משה עינת – גלים מילימטריים – מקורות ושימושים, פרויקט גלאי מתכות והדמיה דרך קירות, לייזר אלקטרונים חופשיים (FEL).

סיור במרכז האקדמי באריאל– מעבדות.

פרופ' שרגא שובל – ראש המחלקה לתעשייה וניהול – סקירה כללית בנושאי רובוטיקה. מצגת.

פרופ' צבי שילר – ראש המחלקה להנדסת מכונות – מכטרוניקה, סקירה.

היו"ר זבולון אורלב: אנו פותחים את ישיבת הסיכום, פרופ' דן מאירשטיין, נשיא המכללה האקדמית יהודה ושומרון, בבקשה.

בתאבון לכולם. אני רוצה להציג את המכללה בקצרה. מה שעשינו לכם בסיור בשתיים או שלוש מעבדות, הייתי יכול לעשות אם היה לי זמן לפחות ב-40 או 50 מעבדות במוסד הזה רק שקצרה היריעה. לרוב האנשים המוסד הזה אינו מוכר.

(הקרנת מצגת)

זה צילום אוויר של המכללה. המקום הזה נבנה כמבני תעשיה על ידי חברת מבני תעשייה. לאט לאט אנחנו רוכשים אותו, כיום שלושה רבעים שלנו, רבע עדיין לא שלנו. שני אלה הם מעונות סטודנטים קשיחים ופארק הקרוונים הגדול במדינת ישראל אלו קרוונים שהגיעו לישראל ב-1960, אנחנו מתחזקים את פארק הקרוונים הגדול בישראל כמעונות סטודנטים ויש לו ביקוש.

עשיתי עם אריאל שרון עסקה ב-1990 לגבי הקרוונים כדי לקלוט 9000 רוסים כאן. ראשי ערים אחרים לא רצו לקחת קרוונים.

היום יש במכללה 4 פקולטות עם 20 מחלקות לתואר. פקולטה להנדסה עם 5 מחלקות.

כל המחלקות הם תארים מוכרים?

מתוך 20 התארים כרגע 15 מחלקות מוכרות. 5 עם היתרים, המחזור הראשון לא סיים. את ההכרה מקבלים כאשר המחזור הראשון מסיים.

אבל כולם עם היתר אקדמי.

לתואר ראשון.

יש גם תואר שני ונגיע לכך. יש מחלקה לארכיטקטורה, זו המחלקה השלישית שאני מזכיר שלא שייכת לשום פקולטה. מדעי החברה והרוח הם 6 מחלקות ויש פה מחלקה אחת שהיא חריגה, אין בה תואר, זו המחלקה למורשת ישראל אבל כל סטודנט חייב לקחת 12 שעות סמסטריאליות במשך לימודיו, לא חשוב אם הוא לומד הנדסת חשמל או פיזיוטרפיה או כלכלה – הוא צריך 12 שעות של משהו שקשור למורשת ישראל.

למה אין לה תואר?

כי אם אני אלך לירושלים ואגיד שאני רוצה מדעי הרוח, אתה יודע בדיוק מה יגידו עלי. הדרך החלופית, כעת כל סטודנט שלומד BA רב תחומי במדעי החברה והרוח – צריך לפחות לקחת חטיבה אחת בתוך המחלקה הזאת. אחרי שיהיו לנו מספיק סטודנטים בחטיבות האלה נבקש גם תואר ראשון בה. מדעי הטבע – כל מה שמקובל ביולוגיה, כימיה, מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה יישומית. בשבוע הבא נפתח פיזיקה רפואית. כשרוצים להיות אוניברסיטה יש פקולטה מלאה למדעי הטבע. פיזיקה רפואית זה מחלקה ראשונה בארץ.

אוניברסיטת חיפה בלי מדעי הטבע ואסור לה להקים מדעי הטבע.

3 מהמחלקות, ביולוגיה, כימייה ומדעי המחשב ומתמטיקה יש לה הכרה. פיזיקה יישומית תקבל השנה הכרה - - -

ויש לה כבר היתר.

בוודאי שיש לה היתר. אנחנו לא עושים דבר בלי היתר. בית ספר למדעי הבריאות, מנהל בריאות, פיזיותרפיה ותזונה. עבודה סוציאלית – תואר ראשון ותואר שני. הכרה בתואר שני תהיה תוך שבועות. הוועדה המקצועית כבר אמרה שזה בסדר.

זאת אומרת שכבר לומדים שנתיים לתואר שני בעבודה סוציאלית.

יש ועדות שבוחנות את התוכניות שהגשנו להן, הן בפסיכולוגיה והן בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה כך שתוך פחות משנה תהיינה 4 מחלקות לתואר שני. מלבד זה יהיה BA בהפרעות בתקשורת שזה נושא שגם חשוב למדינת ישראל.

מאוד.

היום יש כ- 180 חברי סגל בכיר עם למעלה מ-50 פרופסורים והגאווה העירית שלנו היא שחצי מהם לפחות נקלטו בדרגת מרצה או מרצה בכיר והפכו לפרופסורים על סמך מחקר שביצעו במכללה. מאחר שאנחנו לא נותנים את התואר אלא זה ועדות של המל"ג - הם עמדו בכל הדרישות שקיימות בתקנות.

בעניין הזה זה מל"ג ישראל?

מל"ג ישראל. בשנה שעברה, חוץ מ-60 הסטודנטים לתואר שני בעבודה סוציאלית, היו כאן 20 דוקטורנטים ו-25 מאסטרנטים שהיו רשומים באוניברסיטאות שמקבלות את כל הכסף בגין הסטודנט אבל עשו את המחקר פה וקיבלו את המלגה פה. זו חלוקה מאוד מעניינת. יש מי שמקבל את הכסף ויש מי שמוציא, ואין קשר בין השניים.

יש קשר, יש מתאם שלילי של מינוס אחד.

כדאי שנעזוב את הנושא. אם הוועדה תיתן לנו נגיש תואר שני ב-4 המחלקות האלה בהקדם. אנחנו מוכנים לזה. כששואלים מה קורה לסטודנטים אפשר לראות את הקו הכחול – זה היה בחסות בר אילן. בצבע חום אלו סטודנטים שלומדים לתואר שהמכללה מעניקה. זבולון, אתה הענקת פה תואר לפני כמה שנים. בשנה שעברה היו מעל ל-6600 סטודנטים וחילקנו למעלה מ-1000 תעודות בוגר.

זו המכללה הציבורית הגדולה בארץ מבחינת סטודנטים שלומדים לתואר אקדמי.

לא רק - היא הגדולה בארץ לסטודנטים, למגוון המחלקות, למספר המחלקות ולסגל הבכיר, בוודאי לפרופסורים ולפעילות מחקרית. בכל חתך שתנסה תמצא שזו המכללה הציבורית הגדולה בארץ. לפעמים יש שאלה מה עושות המכללות, לפחות המכללה הזאת עושה עוד דבר אחד: רוב הסטודנטים, 56% באים מהעשירון החמישי והשישי כלכלית. הדבר הזה בהחלט מהווה תרומה ואפשר להוכיח שהבוגרים - - -

איך זה בהשוואה לממוצע הסטודנטים הארצי?

אוניברסיטת ת"א – עשירון תשיעי עשירי, המרכז הבין תחומי - 5 אלפיונים של העשירון העשירי.

כאן זה הרבה יותר נמוך מכל אוניברסיטה בארץ. פה באמת נותנים הזדמנות שנייה. הסטודנטים כאן באים מכל מדינת ישראל. נכון ש-70% מהסטודנטים באים מהאזור שבין גדרה לחדרה אבל לצערנו 70% מהאוכלוסייה גרים בין גדרה לחדרה. 15% גדלו ביהודה ושומרון. השאר באים מהנגב והגליל. אני אומר שלפני שנתיים כשבדקנו את זה בפעם האחרונה היו שניים ממג'ד אל שמאס ו-8 מאילת וזו הגזרה: ממג'ד אל שמאס עד אילת.

ומירושלים.

בוודאי.

דן, כמה אתיופים וכמה ערבים לומדים פה?

אני לא יודע בדיוק מספר אבל בדוח מנהל הסטודנטים - אבסולוטית לפני שנתיים, שני המוסדות שהיו בהם בדיוק אותו מספר סטודנטים אתיופים לתואר אקדמי היו אוניברסיטת חיפה והמכללה האקדמית יהודה ושומרון. אם תיקח את זה באחוזים לסטודנטים, האחוז מתוך הקהילה הוא גדול מאוד פה, הרבה יותר גדול מאשר באוניברסיטת חיפה כי אם המספר הוא זהה והם גדולים מאיתנו פי שתיים וחצי אז בוודאי שבאחוזים אצלנו יש הרבה יותר.

כמה סטודנטים אתיופים לומדים בפועל?

לומדים אצלנו כ-170 סטודנטים אתיופים לתואר. הריתמטיקה היא אותה ריתמטיקה אנחנו וחיפה, אבל בחיפה הפרופורציה הרבה יותר גדולה, הם במכינה.

לא לכך התכוונתי בשאלה שלי. אני מכוון את דברי לוועדת המדע והטכנולוגיה. מדברים כל הזמן על הנושא של האתיופים ואני בתור חבר בחבר הנאמנים של הסוכנות ישבתי עם עפרה שטראוס ועם מושיק תאומים, כשעשו את התוכנית הזאת על האתיופים, ראיתם את הפרסומים, הטיזרים בטלביזיה, שהנה זאת עורכת דין, זה מדען, כל הדברים האלה. מדברים על הקליטה שלהם. פה קיימת מכללה שעכשיו היא על תקן של מוסד אוניברסיטאי שיש בה היום 300 חבר'ה מהעדה האתיופית ומדינת ישראל צריכה לתת כאן סיוע למכללה הזאת בקשר לכל הנושא הזה כי פה עושים.

ונשים לב שלמשל קרן סקסטה רשי מסרבת לתת פרוטה למוסד שנמצא באזור הזה.

זבולון, אתה שומע, קרן רשי מסרבת לתת פרוטה. תאמינו לי שעם רצון טוב של ממשלת ישראל קרן רשי למרות הדעות הפוליטיות של אלאלוף - - -

הקרן יש לה תנאים, היא עושה מצ'ינג או משהו.

לא, היא לא נותנת ביו"ש. אני דיברתי בעברית פשוטה.

הכל תלוי במנכ"ל.

זה תלוי באלאללוף. אלאלוף לא מאפשר מפגש רצונות עם התורמים.

אחרי שנאמרו כל הטעונים הלא ענייניים, מה נשארו בכל זאת בטיעונים הענייניים כדי שתעמדו בקריטריונים לקבל את - - -

אין קריטריונים.

אני אחזור לזה בעוד דקה. כדי להיות אוניברסיטה צריך לעשות מחקר. שניים מ-4 הדברים שאתם רואים פה במצגת ראיתם בשטח. הגביש בצד שמאל זה גביש יחיד שמשמש בתעשייה האלקטרו אופטית. במקור הדבר פותח ועדיין אנחנו מפתחים במעבדות שלנו את הגבישים האלה. הלך לחממה, מהחממה הלך למפעל שנמצא בבניין מעבר לגדר שלנו. בשנה שעברה מכר גבישים בלמעלה מ-5 מיליון דולר וכל שנה גדל בערך ב-30 אחוז ומעסיק הרבה מאוד עולים חדשים פה. כתוב בספרות שאי אפשר להלחים אלומיניום לפלדה. הדבר הזה שאתם רואים במצגת מוכיח שזה לא נכון, אפשר. אפשר גם לצפות אלומיניום בפלדה ומי שמתעניין בדברים האלה הם מצד אחד מערכת הביטחון, התעשייה האווירית וכדומה. אלו רק דוגמאות למה שנעשה כאן. פרויקטים של מו"פ שאנחנו עוסקים בהם, בתוך הפולדרים יש מידע. בשנים האחרונות זה מה שיצרנו מדעית. גם ספרים גם מאמרים וגם פטנטים.

מאמרים זה בעיתונות שפיטה.

מילה על בעיות. ממשלת ישראל מאחר שאנחנו מכללה, לא נותנת פרוטה לפעילות מחקרית אבל זה הולך יותר רחוק. יש כלל שאומנם מותר לי לפנות לאקדמיה לבקש מענק מחקר אישי אבל אסור לי חס וחלילה לבקש מענק במוקד ידע. אסור לי לפנות ולבקש מענק ציוד תשתיתי. גם אם אני יותר טוב מהאוניברסיטה. גם אם ההצעה שלי תהיה תחרותית. שלחתי פעם מוקד ידע לקרן מחקר בסיסי והארגז חזר חזרה - אסור לך להגיש, אין. זה דבר שאתם בוועדת המדע יכולים לשנות. לפחות את הקיבוע שמונע תחרות פשוטה, על טיב. אני לא מבקש שום העדפה מתקנת. רק את הזכות להגיש. יש הרבה קרנות במדינת ישראל והרבה גופים, חוץ מהקרן הבסיסית למדע שבהם כתוב: מותר להגיש רק לאוניברסיטה, אם אתה מכללה – שלום. אנחנו מוציאים 3 כתבי עת באופן רציף. נושא ספציפי במתמטיקה, אנחנו מוציאים כבר 14 כרכים וההוכחה שזה כתב עת בין לאומי – שיש בו 4 מאמרים לעת עתה מארצות ערב, שימו לב כתוב באנגלית: קולג', אריאל – ישראל.

אולי הם חושבים שכבר החזירו את זה לערבים.

אולי. לפני שנה יצא כתב עת שנוגע בנושאים אקדמיים של מורשת ישראל בסוגיות חברתיות בישראל, גם את זה אנחנו עושים. את מחקרי יהודה ושומרון כמעט כל אחד מכיר. אנחנו תורמים משהו לאזור. יש לנו למעלה מ-2000 סטודנטים שגרים באריאל, עוד 1000 סטודנטים שגרים בסביבה. זה לא אלה שנולדו פה אלא שגרים פה כתוצאה מ-. יש לנו כ-1000 עובדים, לא כולם במשרה מלאה. אנחנו תורמים גם לפעילות חברתית.

אלף העובדים האלה, המכללה היא מקום העבודה הגדול ביותר ביו"ש גם בסקטור הערבי,אין אף מקום עבודה בודד שמעסיק יותר מ-1000 איש. דן דיבר קודם על 15% שהם תושבי יו"ש, לפני 8 שנים זה היו 5% תושבי יו"ש. מדוע? ראשית האוכלוסייה היהודית ביו"ש הייתה יותר צעירה ויותר קטנה. דבר שני, מגוון המחלקות שלנו היה יותר קטן. דבר שלישי, כשהאמא באריאל שמעה מהחברה שלה בראשון לציון שהבן לומד במכללה, אז אם זה טוב לאמא בראשון לציון זה גם טוב לאמא באריאל. זה נכון לגבי אריאל, זה נכון לגבי כל האזור. באלקנה לפני כ-5, 6 שנים, 70% מהחבר'ה הלכו לבר אילן ו-10, 20% אלינו, היום זה בערך חצי חצי. כלומר, עם הזמן הדינמיקה של הנכונות של תושב מקומי ללמוד כאן הולכת וגדלה ולא להיפך.

יש בעיה נוספת והיא עניין התחבורה בתוך יש"ע. הרבה יותר קל לצעיר או צעירה מקדומים לנסוע ללמוד בבר אילן מאשר להגיע לאריאל כיוון שהתחבורה, למשל מקדומים לאריאל הרבה יותר מורכבת, אין אוטובוסים ישירים לעומת התחבורה מקדומים לאוניברסיטת ת"א או לאוניברסיטת בר אילן.

אין במדינת ישראל כללים מה זה אוניברסיטה.

מה שהמל"ג מחליט, זה הכלל.

אבל המל"ג בכוונה לא החליט.

המל"ג לא מחליט. אם קוראים את האוקספורד - במהדורה שקיבלתי לבר מצווה שלי כתוב שכל מוסד שמלמד את רוב המקצועות המקובלים ובוחן בהם. אם לוקחים אוקספורד יותר חדש הוסיפו לזה "ועושה מחקר". זה כל מה שכתוב. זאת ההגדרה. מאחר ואני בא מאוניברסיטת בן גוריון, מדינת ישראל הקימה ועדה "ועדת גיליס" לבדוק ב-1968 להחליט איך הופכים את המכון להשכלה גבוהה בנגב לאוניברסיטה. היו באותו זמן במכון 328 סטודנטים. התשובה הייתה ממנים נשיא, ממנים מנכ"ל, ממנים רקטור, מקימים סנאט.

קובעים עובדה.

לא, זאת הייתה התשובה של ועדת גיליס. כל מה שכתוב שם נעשה במוסד הזה היום. הכל. אוניברסיטת בן גוריון הגיעה ל-5700 סטודנטים ב-1990, 20 שנה אחרי שהיא הפכה לאוניברסיטה. אנחנו היינו במספר הזה כבר לפני 3 שנים. השאלה היא שאלה מוזרה. התשובה היא כפולה. אמרתי לפני הרבה שנים שהדרך להפוך את המוסד הזה לאוניברסיטה זה שהוא צריך להתנהג כאילו שאנחנו אוניברסיטה. ואנחנו כאלה. עם הזמן, העובדה שאנחנו מתנהגים כאוניברסיטה תהפוך אותנו לאוניברסיטה ואני חושב שאנחנו כבר קרובים לזה. למעשה החלטת מל"ג יו"ש להכיר בנו זמנית כאוניברסיטה ולקרוא לנו באותו זמן מרכז אוניברסיטאי למשך 4 שנים, והדבר ייכנס לתוקף כאשר עוד 3 מחלקות תקבלנה היתר ללמד לתואר שני, וכאמור אני מעריך שזה יקרה תוך שנה - היא הצעד הגדול בכיוון הזה.

אין להחלטה השפעה על התקצוב.

כשפנינו וביקשנו להיות אוניברסיטה, אמרנו שאנחנו 5 שנים מוכנים להמשיך ולחיות עם תקצוב מכללתי. הייתי שמח מאוד אם לא היו עושים לנו את העוול הנוסף שמ-7000 הסטודנטים האקדמיים שלומדים השנה במכללה, מל"ג כרגע מתקצבת 5000, משום שעברנו את המכסה.

משום שהיא קבעה לנו יעד של 5000 לתשס"ח, בתשס"ה שבה היא אישרה את התוכנית, תשס"ד – תשס"ח - כבר אז היינו 5000.

אולי בגלל שאם היא תכיר ב-6000 היא תצטרך להתיר לכם תעודות.

לא. רבותי, תקציב ההשכלה הגבוהה בסדר גודל של 5 וחצי מיליארד שקל מחולק כך. כ-750 מיליון שקל למכללות שמתוכן סחבו לאוניברסיטאות עוד 100. 4 וחצי לאוניברסיטאות שמתוכן סעיף המחקר, בגס, הוא כ-3 מיליארד שקל. אני מדבר מתוך זיכרון ובלי בדיקה.

זה מוגזם.

לא.

המחקר הוא 40% מהחמישה. ה-3 מיליארד היה מוגזם, יגאל.

בסדר, שניים. בנוסף לזה ישנו פער של בערך 35% בין התקצוב לסטודנט לאותו תואר לאותה שנת לימוד. הדגמה: תלמיד הנדסת חשמל ואלקטרוניקה - אנחנו מקבלים עליו כ- 18 אלף שקל. האוניברסיטה מקבלת עבורו כ-26, 27 אלף שקל. כתוצאה מזה המדיניות הייתה לכאורה שכדי להוזיל את מערכת ההשכלה הגבוהה, נותנים את העדיפות לגידול לתואר ראשון למכללות. בפועל הגבילו מאוד את הגידול של המכללות בהקצבות לתואר ראשון, קבעו מדיניות שאני לא יכול להתווכח איתה שאמרו: ניתן עדיפות למכללות הקטנות לגדול ל-2000. בפועל מה שקורה בשורה תחתונה - אנחנו לא מצליחים לקבל תקצוב עבור סטודנטים קיימים בתוכניות מאושרות בהיקף שיש לנו עודף ביקוש. לשמחתנו עודף הביקוש אצלנו קיים כל שנה.

אנחנו מתנצלים על זה אבל הייתי שמח לקיים את המוסד בתקצוב מכללתי אבל לכל הסטודנטים שלומדים בו.

מה המשמעות אם היית מקבל לפי 7000 ולא 5000?

20 מיליון פלוס בשנה.

אבל מה המצב במכללות אחרות?

אנחנו המכללה היחידה בה יש חריגה כל כך גדולה בין המתוקצב לבין המספר בפועל. המכללה השנייה שיש בה חריגה, יש בה חריגה של כ-200, 300 סטודנטים. אנחנו מדברים אצלנו על 2000 סטודנטים מעל המכסה.

ואחרות אין להם מספיק סטודנטים למכסה שלהן. נתנו להן מכסות שהן יותר גדולות ממה שיש אצלן.

אבל כמובן לא משלמים להם כשאין להן תלמידים.

ברור, אבל חלוקת המכסות נעשתה מתוך תיאוריה שצריך לחזק את החלש. מכיוון שהזמן דוחק אני מסיים את חלקי, תודה לכולם.

אחזור על משפט אחד של דן. יש שורה של דברים שבנויים לתוך המערכת שוועדת המדע והטכנולוגיה לא תוכל לשנות לצערי במבנה התקצוב של השכלה גבוהה שמקפחות את הפעילות המחקרית במכללה. הדוגמא של דוקטורנטים היא הדוגמא הבולטת. אבל יש דבר אחד שתלוי בכם ואני אדגים אותו. בלינסון קנה רובוט לניתוחי לב. כדי הרובוט יוכל לנתח ניתוחי לב פנה אלינו לעבודה מחקרית משותפת. אחרי שהייתה שביעות רצון מהתקדמות העבודה, הקמנו מאגד לטיפול בנושא. המאגד כולל אותנו, את המחלקה לרובוטיקה בטכניון, את ההנדסה הרפואית בתל אביב ומישהו ממכון וייצמן ובלינסון. האיש שעומד אצלנו בראש המאגד מפחד להגיש את הבקשה למרכז הידע כשהמכללה עומדת בראש, שמא לא יאשרו את כל העניין. שימו לב, וייצמן מסכים לעבוד בתיאום, תל אביב, הטכניון, בלינסון, הבעיה אנחנו.

יש נקודה אחרת שלא תצליחו לפתוח. כל הקרנות האירופאיות שישראל משקיעה בהן 200 מיליון יורו לשנה ומקבלת לא יותר מ-200 מיליון יורו, לא מאפשרות לגשת לשלנו. נקודה שלישית, שאלת קודם: למה אין אצלנו מדעי הרוח. מתוך רצון להגן על הסמינרים, המכללות להוראה, מונעים במכללות ללמד לתעודת הוראה. לא מעיזים לעשות את זה כלפי האוניברסיטאות. אצלנו יש תלמידים בביולוגיה, בפיזיקה, בכימיה, במתמטיקה, במדעי המחשב שחלקם רוצים להיות מורים בתיכון. המערכת משוועת למורים בתיכון עם השכלה אקדמית, ולא מאפשרים לנו ללמד לתעודת הוראה לתיכון כדי שלא נתחרה במכללות. לאוניברסיטאות כאמור, לא מעיזים לעשות את זה. כלומר, ישנם דברים שבלי להיכנס לפילוסופיה אוניברסיטה או מכללה, על בסיס של עיקרון של שוויון הזדמנויות ניתן לתת למערכת ולשפר אותה, תודה.

אדוני יושב ראש הוועדה, אדוני הנשיא, אדוני היושב ראש, חברי הוועדה, אורחים נכבדים. תרשו לי בתור ראש העיר לומר מילת סיכום לפני שיסכם את הביקור יושב ראש ועדת המדע כי הביקור הוא של ועדת המדע של הכנסת, אני רוצה להדגיש את זה. קודם כל אני רוצה להודות לענת לוי, מנהלת ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. אני מכיר אותה עוד מימי כחבר כנסת. אחת המנהלות של הכנסת שהכי אהובות עלי, למה? כי גם לבת שלי קוראים ענת. אבל מעבר לזה את מקסימה. היא אירגנה ביחד עם שרון מלשכתי את כל הביקור הזה. אני רוצה להודות לסורין, לשלומי ולכל הצוות שלו שארגן את החלק הראשון שלנו. אני רוצה להגיד לך זבולון, עזוב אותי פוליטיקה, המדע - זה סוחף אותך הדברים האלה שראינו פה היום וכל יום אתה מתחדש, אבל הם לא יוכלו להתחדש אם הפוליטיקאים לא יעזרו להם להתחדש. אני אומר לך במלוא האחריות והחברות: יש לך היום בונבוניירה ביד שקוראים לה ועדת המדע והטכנולוגיה. זה תלוי בך ובאנשים כמו אלה שיושבים כאן למנף את הדברים. יש לך אוצר ביד. ממשרד החינוך שיושב כאן ומשרדים אחרים, מראשי הערים, מהחברות, מהביזנס – תאמין לי, כשאחרים מקשקשים הצהרות לטלביזיה על איזה שהן החלטות כאלה ואחרות – אתה יכול לעשות באמת. ותמיד אתה יכול לעשות דבר שמתקשר למה שעשית במשרד החינוך. אני מאחל לך שתצליח בכל הדברים האלה ושתמשיך בדרך הזאת, לבוא למקום, לראות, יש לזה חשיבות אדירה מבחינת כל ההתממשקות של קובעי ההחלטות הפוליטיות והמדיניות, הביצוע שלהם והיוזמות בשטח. אני מודה לכולכם על כל היום הזה שהיה יום מקסים, תודה. בבקשה אדוני יושב ראש הוועדה.

תודה על האירוח לרון נחמן, כמובן גם למרכז האוניברסיטאי.

אנחנו עדיין לא קרויים מרכז אוניברסיטאי, יש לך סיכוי לא רע לקראת ראש השנה הבא לבקר כאן כמרכז אוניברסיטאי.

אבל אני הראשון שמבקר אחרי ההחלטה של מל"ג. בלי שום ספק הביקור הוא מאוד מרשים. להיפגש באופן ישיר עם חזית הקדמה הטכנולוגית והמדעית. הביקור האחרון שלי במכללה היה לפני כמה שנים טובות. היו לי פגישות שהיה שר חינוך שרצה לבטל וכו', אבל נדמה לי שמאז שהייתי מנכ"ל משרד החינוך לא ביקרתי כאן, במעבדות וכו'. האמת היא שאני ממש מופתע. אתה בא לפה ורואה: זאת אוניברסיטה. האוניברסיטה האחרונה שביקרתי בה היא אוניברסיטת ת"א. אז אני אומר לך: זאת אוניברסיטה. אני מבין את הקשיים, אני גם יודע את הפוליטיקה של רון נחמן שאומר: אתה יכול לעשות הכל.

איזה פוליטיקה?

אז אני לא יכול לעשות את כל מה שהוא אומר. יש חלוקת עבודה בין ועדת המדע לבין ועדת החינוך והתרבות. אני יכול לעזור בקטע של מחקרים אולי. הקטע של מוסד כמוסד להשכלה גבוהה הוא באחריות ועדת החינוך והתרבות שאני חבר בה. בהחלט אפשר לטפל בסוגיה הזאת. הדברים נרשמו, אני אראה לאחר מכן את אותן בעיות שנזכרו כאן מה ניתן לקדם. באופן כללי אני מאוד משבח את ראש העיר, את המכללה ואת החברות שקשורות כאן שהפכו את אריאל למוקד מרכזי, מוקד חלוצי בין הרשויות המקומיות. אין מכללה כזאת בסדר גודל של עיר כזאת.

זו העיר האוניברסיטאית ביותר במדינת ישראל, ללא ספק.

נכון. שוב תודה על כל האירוח, שמחתי להכיר פה אנשים חדשים ונהניתי מאוד. אני בטוח שאני אומר את זה בשם כל האורחים כאן. תודה להתראות.