PAGE
2
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים

25.10.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב שני
פרוטוקול מס' 2

מישיבת ועדת המשנה (של הוועדה לקידום מעמד האישה) למאבק בסחר בנשים

שהתקיימה ביום רביעי ד' בחשוון התשס"ז (25 באוקטובר 2006) בשעה 9:30

מתן אשרות שהייה ועבודה לקורבנות הסחר בנשים.

חברי הוועדה: זהבה גלאון – היו"ר

אבשלום וילן

נאדיה חילו

שרה מרום שלו

גדעון סער

רונית תירוש

שר הפנים רוני בר-און

ששי קציר – ראש מנהל האוכלוסין, משרד הפנים

מיכל יוספוף – ממונה על עליות מיוחדות, מנהל האוכלוסין, משרד הפנים

עו"ד דינה דומיניץ – יועצת משפטית, משרד הפנים

עו"ד רחל גרשוני – ממונה על חקיקה במשפט ציבורי, משרד המשפטים

עו"ד סיגלית זהר – הלשכה המשפטית, משרד המשפטים

הילה טנא – היחידה להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים

אסנת כהן ליפשיץ – ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

עו"ד יעל כהן – סגנית היועץ המשפטי, משרד ראש הממשלה

עו"ד דריה חסקין – משרד ראש הממשלה

מרית דנון – מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

רפ"ק רענן כספי – קצין מדור סיוע חקירתי, המשרד לביטחון פנים

נצ"מ זיוה אגמי – קצינה ביחידת פשיעה ומִנהלת ההגירה, המשרד לביטחון פנים

סנ"צ יצחק אלמוג – רמ"ד סיוע חקירתי, המשרד לביטחון פנים

עדה פליאל-טרוסמן – סגנית מנהלת השירות לנשים ונערות, משרד הרווחה

ד"ר מיקי דור – ראש אגף רפואה כללית, משרד הבריאות

עו"ד חנה מזור – יועצת משפטית, משרד התמ"ת

עדי וילינגר – סניגוריה ציבורית

גברת לאה גרינפטר-גולד – מנהלת מכון תודעה

רינת דוידוביץ' – מנהלת המקלט לנפגעות הסחר בנשים

סיגל רוזן – מוקד סיוע לעובדים זרים

עידן חלילי – מוקד סיוע לעובדים זרים

אפרת רותם – מוקד סיוע לעובדים זרים

עו"ד חני בן ישראל – עמותת "קו לעובד"

ריטה חייקין – "אישה לאישה"

ליניה ניקיטין – "אישה לאישה"

אלה אלה – עמותת עצו"ם

רוני אלוני – עמותת עצו"ם

ידידה וולף – עמותת עצו"ם

עו"ד דבי גילד-חיו – מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

סימי מור – יו"ר ויצ"ו ירושלים

דורית אוטזן – International Abolitions Federation
סטודנטים ממכללת רופין

תלמידי תיכון הדרים בהוד השרון

סיגלית עדרי

שרון רפאלי

מתן אשרות שהייה ועבודה לקורבנות הסחר בנשים

בוקר טוב לחברי ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים. אני שמחה לארח כאן בישיבה את שר הפנים רוני בר-און. זאת הישיבה הראשונה לאחר פגרת הקיץ. השר בר-און נענה לפנייתנו, ואנחנו נשמע אותו. אני מודה לחברי הכנסת שנמצאים אתנו: חבר הכנסת גדעון סער שמתנצל שהוא ייאלץ לעזוב בהמשך, חברת הכנסת נאדיה חילו, חבר הכנסת אבשלום וילן, חברת הכנסת רונית תירוש וחברת הכנסת שרה מרום שלו. אני מודה למשתתפים הקבועים שנוהגים להגיע לישיבות הוועדה. נמצאים אתנו תלמידי כיתה י"ב בתיכון "הדרים" בהוד השרון. הם יושבים אתנו במסגרת סיור בכנסת ביוזמת המכון לדמוקרטיה, והם ישמעו היום איך הכנסת נערכת לסייע לנשים ולגברים, קורבנות סחר בבני אדם. נמצאת אתנו אורחת מדנמרק – דורית אוזן. היא תישאר כאן בישיבה שתהיה בהמשך בנושא הפללת לקוחות.


אדוני השר, בשנת 2004 במסגרת דיוני הוועדה נענה שר הפנים אברהם פורז לבקשתי להעניק אשרות שהייה ועבודה לנשים קורבנות סחר המעידות נגד הסוחרים. מבחינתנו חברי הוועדה מתן אשרה הוא סוג של ביטוי למחויבות של המדינה, סוג של נטילת אחריות של המדינה. בזמנו דובר רק על אותן נשים שנפלו קורבן לעבירה החמורה שהתרחשה בתחומי מדינת ישראל. אם זיכרוני אינו מטעני, בשנתיים האחרונות מדינת ישראל החלה להעניק אשרות שהייה ועבודה זמניות למקצת מקורבנות הסחר בנשים, אבל הן ניתנו רק לעדות תביעה שסיימו את עדותן, ולא אפשרו לנשים שעברו מסכת ייסורים קשה כל זכאות לטיפול רפואי או נפשי. מהלך מתן האשרות אינו מעוגן בחקיקה, ואנחנו יודעים שמשרד הפנים הוציא נוהל בנושא, אבל לטעמי ולטעם הארגונים שבחנו את הנוהל, אין בו קריטריון ברור שמנחה את משרד הפנים בעניין.


לפני כשבוע מליאת הכנסת העבירה הצעת חוק ממשלתית ופרטית. נמצאת כאן הגברת רחל גרשוני, מתאמת הממשלה בנושא המאבק בסחר בנשים שקידמה את הצעת החוק הממשלתית שאוחדה עם ההצעה שלי. זה בעיניי, אחד החוקים המתקדמים יותר ומקיפים יותר שחוקקה הכנסת בשנים האחרונות בכלל ובנושא של מאבק בסחר בבני אדם בפרט. אני מאוד שמחה על החוק הזה, אדוני השר, אבל מה שמטריד אותי זה שהחוק הזה לא מקפל בתוכו שום התייחסות לסוגיית האשרות. לצערי, הייתה התנגדות של הממשלה להכליל בחוק את סוגיית האשרות. היום זה כבר כל-כך ברור של כמה שנים של עבודה בתחום מאבק הסחר בנשים או בבני אדם בכלל שיש כמה אפיקי פעולה משולבים במאבק: מצד אחד אנחנו מחמירים בענישת הסוחרים העבריינים, ובמקביל עוסקים בשיקום הקורבנות. אנחנו יודעים איזה ערך יש לשיקום הקורבנות. אנחנו יודעים שקורבנות ששוקמו או קיבלו אשרה לצורך עבודה, הסתגלות והתאוששות מספרם נמוך הרבה יותר אם בוחנים את מי שחוזר למעגל הסחר.

לשר יש סמכות לתת אשרות מטעמים הומניטאריים או מטעמים אחרים. אנחנו יודעים שהשר עשה לא אחת שימוש בסמכות הזאת וכך גם שרים קודמים. נכון להיום רק נשים שהן קורבנות סחר למטרות זנות מקבלות אשרה. אתה אמנם הגעת לדבר פה על מתן אשרות לקורבנות הסחר בנשים, אבל אני לא יכולה להתייחס לחוק החדש שאושר במליאת הכנסת ומדבר גם על סחר למטרות עבדות ולמטרות עבודה בכפייה. הנוהל שגובש במשרד הפנים אינו מתייחס לקורבנות האלה בכלל. אני מדגישה את זה כי בדוח מחלקת המדינה האמריקנית הושם מיוחד לסוגיית מתן אשרות שהייה ועבודה לקורבנות סחר בבני אדם בכלל, הם דיברו על מהגרי עבודה, בעיקר.

אני רוצה לנצל את העובדה שהשר רוני בר-און מאוד פתוח וקשוב למאבק נגד סחר בבני אדם. אני מבקשת לנצל את ההזדמנות ולבקש את שיקול דעתו של השר לתת בעתיד אשרה זמנית מטעמים הומניטאריים לא רק לקורבנות סחר בנשים, אלא גם לקורבנות של עבדות, עבודות בכפייה וכל השאר.

מדינת ישראל חתומה על אמנות שונות למיגור סחר בבני אדם: אנחנו יודעים על פרוטוקול האו"ם ועל פרוטוקולים שונים שמדינת ישראל חתמה עליהם. עצם העובדה שמדינת ישראל קיבלה חוק כל כך חשוב, אבל כזה שאין בו התייחסות לסוגיית האשרות לא יאפשר למדינת ישראל לחתום על האמנות האלה ולהצטרף אליהן. אנחנו יודעים שיש מודלים שונים של מתן אשרות בארצות הברית ובמדינות האיחוד האירופי, והניסיון מראה שזה לא הגביר את ההגירה לאותן מדינות, ואנשים לא ניצלו את קבלת האשרות כדי להיכנס למדינה.

בהמשך נשמע נתונים כמה נשים קיבלו אשרות. נפתח את הדיון, נשמע נתונים מה המדיניות, מה הביקורת שיש לנו על הנוהל במשרד הפנים. אני מודה לך שוב על שנענית ובאת.

גברתי היושבת ראש, חבריי חברי הכנסת, כל העוסקים במלאכה. אני מודה על ההזדמנות ליטול חלק בדיון הזה. זה דיון חשוב ביותר. הבעיה היא בעיה כואבת לכל בן אנוש, ובמיוחד למדינת ישראל שהיא מדינת העם היהודי, שכל עניין הזר, הגר, הנכפה והעובד בכפייה הוא דבר שחייב להיות מטופל בכפפות של משי.

הנושא שהתוודעתי אליו בעקבות הפנייה שלך, גברתי היושבת ראש, הוא שהטיפול של מנהל האוכלוסין במשרד הפנים הוא בעצם רק בפן אחד של הבעיה, גם אם חשוב ביותר. לכאורה יש סתירה מובנית מניה וביה במה שמבקש משרד הפנים לאשר מכוח היתרים ואשרות – שהות לאנשים שלכאורה נמצאים במקום שלא היו צריכים להימצא. הם באו לעבוד פה, גם אם בעבודה שנכפתה עליהם או מובאים הנה, ואחרי שהדבר הזה מובא אל סוף הם מבקשים שהמערכת להשאיר אותם. אבל הסתירה הזאת ברורה מצד אחד, והפתרון שלה ברור עוד יותר; הפתרון הוא מן הכיוון של הכפייה. אף אחת מכל הגברות האלה לא באה הנה מרצונה, כולן באו שלא מרצונן בכפייה, בגניבת דעת. כפי שנקטתי לאחרונה והמלצתי לממשלה שהוקמה במאי 2006 בעניין ילדי עובדים זרים והזכות שלהם להישאר בארץ, לקחתי כמוטיב את הקטע שהילד או האישה לא בחרו להיות כאן, והעניין נכפה עליהם. לכן צריך לדון בכך בכלים אחרים לחלוטין. דבר נוסף הוא סוג של הבחנה בין אותן גברות שמוכוונות להיות עדות כנגד הסרסורים או סוחרי הסמים ונותנות עדות בעליל, לבין אלה שלא נותנות עדות. פעם אחת אני רואה בזה דבר לא ראוי מההיבט של השוטרים ושל המשטרה כסוג של עדות שיש בה טובת הנאה, כי זאת שתעיד תקבל האשרה וזאת שתעיד תהיה בסימן שאלה – אני לא מסכים לדבר הזה, אבל זה לא ענייני כשר פנים. סוג כזה של הבחנה לא יהיה.


הפרוטוקול של האו"ם למניעת מיגור הסחר בבני אדם ולהענשה בעניין, במיוחד נשים וילדים, שמשלים את אמנת האו"ם נגד הפשע המאורגן הבינלאומי מדבר על שלושה מישורים לטיפול בעניין: אכיפת החוק נגד אלה שמעורבים בסחר, נקיטה באמצעי מניעה של התופעה, והשלישי הוא הגנה על קורבנות הסחר שגם חלק השיקום נכלל בעניין הזה. אני ארצה להגיע לתוצאה שבה נושא השיקום לא יהיה תלוי במתן עדות של האישה. כשישבתי אתמול עם אנשי מנהל האוכלוסין עמדתי בעיקר על בעיית הסחבת. כלומר המקום שבו ניתן הלאחר היציאה מן המשמורת למקלט הוא ארוך מדי, והמחיר שמשלמת הממתינה לאשרה בכך שהיא במשמורת טרם יציאתה למקלט בגלל הפרוצדורה והבדיקה אינו מקובל עלי. לא זו אף זו - גם תקופת ההמתנה ומחיר הזמן של הביקורת בין האשרה הראשונה לבין השנייה גם הוא לא מקובל עליי, ואם מדברים על חודש במקרה הראשון ועל חודשיים במקרה השני, נתתי אתמול הוראה שמשך הזמן הזה לא יעלה על שבוע ימים. המספרים הם לא כאלה דרמטיים וסוג הביקורת אינו דורש מחקר כל כך מעמיק, שפרק הזמן צריך להיות יותר ארוך משבוע ימים.

ההנחיה בנוהל תהיה עכשיו – במקום מה שנאמר היום בהקדם האפשרי – שפרק הזמן המקסימלי לא יעלה על שבוע ימים.

למעט במקרים מיוחדים יוצאים מן הכלל שבהם נערך שימוע, והוא דורש כל מיני התארגנויות – אז תינתן ארכה זמנית של חודשיים בפרק הזמן הזה של השבוע, ותוך חודשיים ייערך השימוע, ופרק הזמן הזה לא יקוזז מהשנה שניתנת לצורכי השיקום. זאת אומרת, המערכת תיפתח כלפי הנשים שמקבלות את הארכה במינימום ביורוקרטיה אפשרית.

אתה מציע לתת להן בזמן הזה אשרת זמנית כדי לחסוך את הפער הזה?

ודאי, זה מה שאני אומר. אנחנו ניתן להן ארכה ככלל. תוך שבוע הן יידעו איפה הן עומדות, ולא נמשוך את העסק הזה יותר. אם יש מקרה חריג שבו צריך לקיים שימוע או סוג של חקירת עומק גדולה יותר זה לא יהיה על חשבונן, הן לא תשבנה בבית המעצר, הן תקבלנה ארכה מותנית לחודשיים. תוך חודשיים יתקיים הבירור, וכשהן תקבלנה את הארכה ואישור לארכה, הן תקבלנה שנה מיום מתן האישור. הזמן הזה לא יהיה על חשבונן.

זאת בשורה מאוד חשובה, שבעצם מניין ימי האשרה ייחשב שמיום מתן האשרה ולא מיום הבקשה.

בעניין החוק שעבר כאן בשבוע האחרון, אמרת בהגינות שמתווה הדיון לא נקבע גם לדון בחוק הזה; אני יכול להבטיחכם נאמנה שבתוקף הסמכות הטבעית ושיקול הדעת הרחב שיש לי בתור שר פנים, עד שהמשרד יגבש את עמדתו סופית וייקבעו הקריטריונים והקטגוריות, יש מרווח גדול לפעול גם בעניין אותם קורבנות שהזכויות שלהם יקומו על פי החוק החדש.

אדוני השר, אני רוצה מאוד להודות לך. אמרת דברים מאוד חשובים, ואין ספק שיהיו שיפורים בבחינת אשרות לקורבנות הסחר בנשים אף על פי שיש לי עוד כמה הערות קטנות. אני מניחה שנשמע אותם מהארגונים. מה שמעודד אותי מאוד הוא שאתה אומר שתשקול מדיניות אשרות שוויונית גם למהגרי אשרות עבודה, זאת אומרת לאנשים שנמצאים בקריטריונים של החוק החדש.

בעניין מהגרי עבודה כפויים.

בוודאי. אנחנו מדברים על מהגרי עבודה שנמצאים בתנאים של עבדות של סחר.

העיקרון נקבע בילדי העובדים. מי שלא קנה את הזכות מכיוון שחטא מבחירתו החופשית לא יכול להידחות בטענה ש- - -לא תצמח זכות לאשרה.

אדוני השר, זאת הצהרה מאוד חשובה. הפעילות שלך בנושא הילדים הזרים הייתה מאוד חשובה. אני רוצה להרגיע מראש את כל הגורמים המקצועיים: מכיוון שמדובר במספרים מאוד נמוכים גם של נשים וגם של מהגרי עבודה שיהיו נתונים לעבדות בכפייה, המדיניות שאתה מתווה כאן היא מאוד מעודדת. אני פותחת את הדיון, חבר הכנסת אבשלום וילן בבקשה.

אני רוצה לשאול שאלת הבהרה. המדיניות שקבעת היא מדיניות מאוד הוגנת, והיא גם פריצת דרך. אבל מניסיוני בנושאים אחרים שקשורים באשרות ובשהיות כאשר זה יורד ממנהל האוכלוסין לאזורים, בכל אזור יש לכל אחד מה להגיד, והפרוצדורה והביורוקרטיה היא קשה מאוד. לפעמים עוברים חודשים. איך תצליחו שהמדיניות שלך יורדת לאחרון הפקידים, והיא מבוצעת במקום בדיוק כפי שתיארת פה.

במקרה הספציפי הזה המספרים הם לא גדולים ולכן מוטת השליטה והביקורת יותר טובה. יושב פה מנהל מִנהל האוכלוסין והגברת יוספוף, והם יודעים מהן ההוראות שלי ואת מידת היכולת שלי לקבל מהשטח תלונות על התנהלות שאני רואה בה איטית מדי, והם גם מכירים את סוג התגובה שלי להתנהלות מהסוג הזה. הם יודעים שהדברים צריכים להתבצע במהירות, ומה שלא נפתר ברמת הפקידות בכירה ככל שתהיה או ברמת מנהל המנהל מונח על שולחני, וטווחי הזמן בהחלט מספקים. תמיד אפשר לעשות יותר, אבל הם בהחלט מספקים.

ההערה של חבר הכנסת וילן היא מאוד קריטית כי הרבה פעמים מוצאים פער בין נכונותו של השר והמדיניות שהוא מתווה לפרקטיקה, ויכול להיות שצריך לשקול. יש הצעות מהצעות שונות. אני רוצה להציע כל מיני מודלים: שהנציגים או באי כוחם של הקורבנות יוכלו להופיע בפני פורום של ועדה או יוכלו לערער, או אם דברים משתהים; צריך גם לבקש הנמקות לדחייה של בקשה, ולא לדחות באופן שרירותי – כל מיני דברים שיעזרו בפרקטיקה למנוע את הבעיות שהעלה חבר הכנסת וילן.

זאת בקשה נוספת. היא מתחברת לבקשה של חבר הכנסת וילן, אבל היא נפרדת ממנה. חבר הכנסת וילן מדבר על מעקב מבחינת לוחות הזמנים, ואת מדברת על דברים חשובים אחרים לעניין חובת ההנמקה. שני הדברים האלה מכוסים גם במהלך הפנימי. אני מבקש ממנהל מנהל האוכלוסין שתוך שבועיים לאחר סיכום הישיבה הזאת יתקיים כנס של כל משרדי מנהל האוכלוסין ברחבי הארץ, והדברים שעולים כאן ושאני מסכם אותם כאן מבחינת לוחות הזמנים, מבחינת חובת ההנמקה ומבחינת הידיעה של מנהל מִנהל האוכלוסין וסגניתו על קצב הזמנים והגעת הדברים לשולחני שאני הוא זה שצריך להחליט יובהרו לאנשים ברמה של פה לאוזן ביום עיון.

אני מודה לך, גברתי היושבת ראש. חברת הכנסת זהבה גלאון מובילה את הנושא הזה בעקביות, בשיטתיות ובמקצועיות, והתוצאה היא המקום שבו אנחנו נמצאים בנושא. אני רוצה גם לשבח את מדיניות העל שמכתיב השר. זאת תוצאה מאוד ישירה של העבודה שלך ושל העקשנות החיובית שלך.

גם המדיניות של השר בנושא הזה מוכתבת ומושתתת על שני עקרונות מאוד בסיסיים של זכויות אזרח ושל החלק ההומני המוביל. הקשבתי הקשבה מאוד סלקטיבית שאם לא הייתה מדיניות אפשר היה לשים את הבעיה הזאת בשוליים, זאת לא אחת הבעיות המרכזיות שמדינת ישראל מתמודדת איתן, אבל זאת בעיה מאוד ערכית והומנית, ופה משקלה – לא מספרי, אלא ערכי יותר.

הבעיה של החקיקה והנוהל ושל רמת השטח שיש לה משקל באכיפה לא תיפתר רק ברמות האלה. יש רמות מאוד בסיסיות שנוגעות באופן ישיר לבעיה הזאת. אנחנו באים להקל קצת על בעיה קיימת.


בעניין האכיפה והענישה הבעיה היא לא בחקיקה. אני גם רוצה לציין בהחלט את החוק שלא מזמן התקבל שהוא הרחבה של חוק סחר בנשים וסחר בבני אדם שהוא התקדמות בחקיקה בצעד נוסף. כי לולא החקיקה של סחר הנשים לא היינו מגיעים להרחבה של הצעד הנוסף בעניין בני אדם, תינוקות ואיברים שגברתי היושבת ראש גם הובילה. לכן זאת התקדמות מסוימת נוספת בחקיקה שמצריכה מסלול מקביל של אכיפה, והיום אנחנו מתבשרים עליה במדיניות הברורה מאוד של שר הפנים שאני שמחה עליה. אבל חייב להיות פה מנגנון נוסף של אכיפה, לא רק טיפול בקורבן. הטיפול בקורבן הוא חולייה אחת, הוא חשוב, אבל גם לבוא לקראת וגם לתת אשרות ולהחיל את הנהלים בשטח ולדאוג לפרקטיקה בעניין הזה בכינוס – זה מאוד חשוב.

אבל יש חולייה נוספת של אכיפה ושל ענישה שהיא לא פחות חשובה, וגם אם מבליטים אותה ומטפלים בה כראוי אפשר למנוע את אותו שיעור קורבנות ולהוריד את המספרים עד מינימום. ואז למינימום הזה יש כבר מענה. אבל מדאיג אותי מאוד יותר נושא האכיפה והענישה. זה אולי אמור לעלות לדיון בישיבות נוספות ובפורומים נוספים ולמצוא לזה מקביל לפרקטיקה ולמדיניות שהוכתבה פה, ואולי למדיניות מקבילה במשרדים אחרים ובאפיקים נוספים.

אני רוצה קודם כל להצטרף לדבריה של חברת הכנסת חילו ולברך את יושבת ראש הוועדה. בשבוע שעבר הכנסת השלימה חקיקה מאוד חשובה בנושא סחר בבני אדם שהתגלגלה מהכנסת הקודמת ויזמה אותה חברת הכנסת גלאון. זה אחד הדברים החשובים שהכנסת הזאת עשתה ותעשה. העובדה שאת, גברתי היושבת ראש, ממשיכה באותה התמדה וחריצות ומסירות בטיפול בנושא הזה, ולא נחה לרגע על זרי הדפנה – זה אולי הסוד שבעזרתו הצלחת להביא להישגים בהתמודדות עם הנושא הכאוב הזה.

אני רוצה לברך את שר הפנים. הוא שר שגם ער לפרלמנט וקשוב אליו. אני יודע שלא פשוט להיות שר, ואפילו לא פשוט להיות שר הפנים. אלה מערכות שבמישורים רבים זקוקים לניעור. צריך לשים דגש האם ניתנת הכשרה לעובדי משרד הפנים שמתמודדים עם אוכלוסיות מן הסוג שאנחנו דנים עליהם בישיבה הזאת, כמו נפגעות סחר בנשים או בבני אדם מכיוון שמדובר באנשים החלשים ביותר, שאין להם משענת, אין להם כוח, אין להם הבנה של זכויות או יכולת לעמוד על זכויות. גם במישור ההתייחסות ובמישור מתן הנמקות גם בעניין אוכלוסייה נוספת שדיברה עליה חברת הכנסת גלאון של מהגרי עבודה שנתונים בעבדות, חשוב מאוד שמשרד הפנים יקיים השתלמויות או הכשרות לעובדי משרד הפנים שבאים אתם במגע כדי להכשיר אותם לעבודה עם אוכלוסיות מהסוג הזה. אנחנו חיים בחברה מסוימת שיש בה ממד של אגרסיביות, לפעמים מרגישים את זה ביחס של הפקידות וצריך להבין עם אלו אנשים באים במגע. אני מציע שבגדר הטיפול שלך בנושא הזה תבחן גם את הנקודה הזאת. אני מתנצל מראש שאני צריך לצאת ומאחל לך הצלחה גם בנושא הזה וגם בהמשך התפקיד.

כבוד השר, כבוד היושבת ראש, חברי כנסת. אני מרוצה שהעלו את הנושא הזה של סחר בבני אדם ובמיוחד מכך שאנחנו מציינים את החלק של עובדים זרים. מכיוון שהסחר הגרוע ביותר הוא של עובדים זרים כי אותם יותר קל להעסיק. אנחנו מודים לך מאוד על החלק שלך במה שעשית עם ילדי העובדים ועם העובדים. היינו בסיור לפני שבועיים בעיריית תל-אביב וראינו את ההבדלים בין מה שהיה קודם לעומת היום, איך מטפלים בתינוקות האלה. יש מקומות שזה קורע לב, ויש מקומות שזה מאוד מסודר, ונאמר בפירוש שזה בזכותך. לכן אני מאוד שמחה.

אנחנו צריכים להתייחס לעובדים הזרים כי לצערנו אנחנו צריכים אותם. יש מקרים מיוחדים שאנחנו צריכים אותם, בסיעודיים. אף אחד מהעובדים בישראל לא יהיה מוכן לשבת עם אנשים במשך 6 ימים 24 שעות ביממה, אלא רק העובדים הזרים. לזכות משטרת ההגירה ייאמר שגם הם נתנו הרבה מאוד מחלקם לעזרה לסיעודיים. יחד עם זה צריך לראות שלא ישתמשו בהם כאילו אינם בני אדם. אנחנו מקווים שתמשיך להשתמש בכוחך, ויש בכוחך. מאחר שאני באה ממקומות של משרד הפנים, אני יודעת שלשר הפנים יש חלק גדול בדברים האלה. עיריות ומועצות מקומיות זה בעצם כל המדינה, ואתה בוודאי שייך אליהם. תודה רבה לך על עזרתך במקומות האלה.

אי אפשר שלא להצטרף לברכות האמיתיות שמגיעות לך על העבודה המקצועית שאת עושה בנושא כל-כך חשוב. גם ברכות חמות לשר שמשרה אווירה הרבה יותר רגישה ואנושית במשרד הפנים. זה מורגש מאוד. לכן אני רוצה להוסיף את הבקשה שלי לסיפא של דבריו של חבר הכנסת גדעון סער באשר להכשרה בסדנאות ובהשתלמויות לאנשים שבאים במגע מקצועי עם אותם גורמים מסחריים- -

אני אפריע לך בקריאת ביניים. מנהל מִנהל האוכלוסין ששי קציר העביר לי פתק שבו כתוב שלפני חודש וגם השבוע קיים מנהל האוכלוסין ימי עיון לעובדים בנושא זיהוי קורבנות סחר בנשים ואופן הדיווח על כך. בימי העיון השתתפו נציגים מגופים שונים הנוגעים לדבר. אני אקח את זה עוד צעד אחד קדימה, ברשותך, אדוני מנהל המנהל, ואני מורה שעד 15 בנובמבר תקיימו בדיוק אותו יום עיון בכל הנוגע למהגרי עבודה.

שנמצאים במצב של עבדות וכפייה. מצוין, אדוני השר, זאת הייתה הודעה מאוד חשובה.

אני רוצה לסמן את הגורם שצריך לעבור הכשרה כזאת, ואולי כבר עבר – משטרת הגבולות, שהיא המגע הראשון שנוצר עם עובד כזה. החשדנות היא מאוד ברורה, אז קצת יותר עדינות. ניצב משנה זיוה אגמי שבאה מחינוך נוער מביאה איתה רוח מאוד אנושית למשטרת ההגירה. תבורכו על העשייה ובהצלחה.

היו כאן ברכות, ואני די נהנית לקבל מחמאות, אבל הרבה מאוד מחמאות וברכות מגיעות לעו"ד רחל גרשוני שהיא המתאמת מטעם הממשלה. אמנם היא עובדת עם אנשים רבים שיושבים כאן, אבל החוק הממשלתי שאוחד עם החוק שלנו, מגיעות לה ברכות עליו. גם לחבר הכנסת מנחם בן ששון, יו"ר ועדת החוקה, שבפגרה עשה לנו יום לימודים ארוך וקידם את החוק מגיעות ברכות. בבקשה.

את הגברת רחל גרשוני אני מכיר כבר מסוף שנות ה- 70 כשהיא התמחתה במשרד שכן למשרד עורכי הדין שלי. אני ער ומודע לפועלה ששמעו יצא מקצה העולם החופשי ועד קצהו.

אני לא רגילה לעבוד באקלים כל כך חיובי, אני מרגישה לא נוח, אני לא יודעת איך עובדים ככה. לא תיארתי לעצמי שאני אבוא היום, ואני אשמע דברים שהם מבחינתי הגשמת משאלות חזון אחרית הימים. אני לא ציפיתי שאני אשמע תחימת זמן למתן אשרות, אני לא ציפיתי שאשמע שלא יהיה קיזוז ותינתן שנה שלמה ממתן ההחלטה; ואני לא ציפיתי שתהיה היענות כל כך גדולה לאשרות לקורבנות סחר לעבדות. אני רק יכולה לברך על זה.

השר הפתיע אותך.

אני מצטער לאכזב אותך.

זה באמת ראוי לציון, אדוני השר.

בפעם הבאה אני אשתדל לא לגרום לך הלם כזה.

אתה מוזמן לגרום לי.

עם זאת שבוע נראה לי קצת יותר מדי מהר כי אני לא יודעת איך שוקלים ומגישים תוך שבוע, אבל זה פרט. בעניין סחר בעבדות בנוהל לא צריך להבחין בין חוקיים לבין לא חוקיים כי דווקא הלא חוקיים יותר חשופים להפעלת כוח וכפייה. אבל את זה אפשר לשקול בזמנו.


אני רוצה לברך גם את מנהל האוכלוסין שערכו שני ימי עיון נפלאים, שבו הם שיתפו ארגונים לא ממשלתיים ונציגי ממשלה. הקרינו סרט ופתחנו את הנושא לדיון שבו עלו כל התהיות והספקות וליבון הבעיות. אני מברכת אותם בכל לב: מיכל יוספוף, דינה דומיניץ, ששי קציר. אני גם מברכת על פרסום הנוהל. יש ביקורות כאלה על הנוהל שפורסם. לדעתי, זה מאוד חיובי הן מבחינת השקיפות והן מבחינת הקריטריון שזה מציב – קריטריון לקבלת אשרת שהייה הוא הומניטרי, הוא לא תלוי בעדות; גם אם האישה העידה או לא היא יכולה לקבל אשרה. הכול מצוי בנוהל וטוב שמצוי.


זיוה אגמי בוודאי תדווח ביתר הרחבה על שיפורים, אבל בעקבות עבודה של נצ"מ זיוה אגמי פרק הזמן בין ההעברה למתקני משמורת למקלט איננה קיימת בהרבה מקרים מכיוון שיש הנחיה שברגע שמאתרים קורבן סחר עם סממנים חיצוניים צריך להעביר אותו מיד למקלט.

דבר נוסף הוא שעכשיו אנחנו מכנסים צוותים בין-משרדיים כדי לעצב תוכנית לאומית ללוחמה בסחר לעבדות ועבדות. אחד הנושאים שיידונו שם יהיה נושא האשרות.

מצוין. תודה רבה.

אני מברכת את הסטודנטים של מרכז האקדמי רופין שנכנסים כעת לאולם. הם סטודנטים של חברת הכנסת לשעבר ענת מאור.

בנוהל שאני הפצתי כל יחידות המנהלת ומשטרת ישראל מונחים שכאשר הם מאתרים את קורבנות הסחר, לפי קריטריונים שנקבעו בין היתר במשרד המשפטים, להעביר אותם למקלט. הם משכנעים אותם, לא סתם. אם יש מישהי שלא רוצה לעבור למקלט ההנחיה היא לשכנע אותה, ואם גם זה לא עוזר, והיא רוצה לטוס מיד באמצעות הכרטיס של הסרסור אנחנו יוצרים קשר מידי עם ארגוני הזכויות. יושבת כאן עדי ויליגר שעושה עבודה נהדרת. מבצעים גם שיחה טלפונית כדי לשכנע את אותה בחורה לעבור למקלט. גם ההבחנה בין עדה ללא עדה איננה קיימת יותר. כשאנחנו מאתרים אותה זה לא תלוי בעדותה.

אז כיוונתי לדעת גדולים.

נכון.

נושא הטיפול בסחר בנשים קיבל תנופה רבה גם בהקמת מנהלת ההגירה, אבל גם באכיפה מאוד אינטנסיבית של משטרת ישראל. בשנה השנייה לעבודתי במנהלת ההגירה דיווחתי על יותר מ- 1,500 נשים שענו על קריטריונים של קורבנות סחר שהורחקו; בשנה הקודמת דיווחתי על כ- 500, והשנה אנחנו עומדים על פחות מ- 300 נשים. כלומר יש אפקט לפעילות של משטרת ישראל בתחום הסחר בבני אדם. הרבה מאוד עבריינים יושבים היום מאחורי סורג ובריח. יש הרבה מאוד מה לעשות. נאדיה חילו דיברה על אכיפה, וגם נושא התקציב הוא מאוד משמעותי. צריך לחשוב איך מרחיבים את הכוח המשטרתי ומאפשרים לו להרחיב את זרועותיו בנושא סחר כי ארגוני פשיעה עוסקים גם בסחר בנשים וגם בסחר במהגרי עבודה. המקור הזה מניב להם הרבה מאוד כסף.

תודה רבה. ד"ר מיקי דור, ראש אגף רפואה כללית במשרד הבריאות, בבקשה.

כבוד היושבת ראש הייתה מאוד אופטימית כשאמרה שהדברים לא עולים כסף. אז אני רוצה להדגיש שטיפול רפואי עולה כסף בשתי רמות: א. האוצר עצר את כל בקשות התקציב שלנו לעניין השוהות במקלט בצורה מאוד ברוטלית וקיצץ בחצי. בשנה הזאת אני עומד במחסור כספי, ואני לא יודע איך אני משלם למנהל בית-החולים איכילוב, אני עוקף את הכביש כשאני רואה אותו, והם ממשיכים לתת טיפול, כמובן. התחשיב הוא על בסיס 50-70 שוהות במקלט, ואנחנו מדברים כאן על 300 נשים - וצריך להבטיח לנשים האלה טיפול רפואי שעולה כסף. אני מבקש שהוועדה הנכבדה תיתן את הדעת לנושא הזה. כשאומרים שמשרד הבריאות יספוג את זה, אנחנו בבוץ שמובן לכולם.

- - -

לנשים עם אשרת שהייה צריך לתת טיפול רפואי גם כשהן לא במקלט. כולי בעד הטיפול הרפואי, אבל מישהו צריך להגדיר את מקורות המימון שלו. יש שם גם 6 תינוקות, ואני, כמובן, אמרתי שצריך לבטח אותם במסגרת האפשרויות שיש לנו, ואנחנו משלמים על זה ברצון.

אם כך, יש אשרות, אבל הן לא מכסות טיפול רפואי וטיפול נפשי.

ערב תקציב 2007 יכולים לעזור לרשום את ההערה הזאת, וכל מי שעוסק במלאכה יבדוק איך להביא את הכספים האלה. אם זה עובר דרך תקציב משרד הבריאות, שזה יתוקצב בהתאם.

אנחנו נטפל בהערה הזאת. רינת דוידוביץ', מנהלת המקלט בתל-אביב לנשים קורבנות הסחר בנשים.

השר אמר משהו על המשטרה בעניין האשרות. מי שקובע לתת אשרות במקלט זה משרד הפנים ולא המשטרה. בעבר המשטרה החליטה אולי את מי להעביר וניתנה עדיפות לעדות, אבל כיום מועברות גם נשים שלא מעידות. ההתנהלות שלנו בעניין מתן האשרות היא מול משרד הפנים, ולא מול המשטרה- -

זאת אינפורמציה משמחת. לא הייתה לי טענה על המשטרה, אלא על ההתייחסות של החברה בישראל. המשטרה מנהלת את המשפט של הסרסור ושל הסוחר בבני אדם ובנשים, ועניינה לקבל עדויות זה עניין לגיטימי כי זה משרת את שני דברים: את האכיפה ואת המניעה. אנחנו מדברים כעת על השיקום, ובעניין זה אמרתי שאני לא אבחין בין אישה שמתעתדת לתת עדות או נתנה עדות או מסרבת לתת עדות לצורך שיקומה וחזרתה לחיים נורמטיביים. אם אנחנו במקום הזה אני השמח הראשון.

אנחנו לא במקום הזה בעניין האשרות. זה אומר שלכל הנשים שמועברות למקלט, ובכללן נשים שמגיעות לצורך עדות ולא לצורך עדות אני יכולה להציע שהן יכולות להגיש בקשה לאשרה?

זאת ההוראה. מי שרוצה לחזור למקום פלוני ואלמוני- -

הן לא עומדות על זה בדרך כלל.

אז במסגרת השיקום שאנחנו עושים לה כאדם שהיה נתון לחטיפה, לעבדות מין או לעבדות מסוג אחר, כפלטפורמה לאפשר לה את השיקום בארץ אנחנו צריכים לתת לה את התעודה שהיא יכולה להיות איתה פה. היא לא יכולה להיות מצד אחד- -

יש הרבה אנשים שאפשר לבטל את כרטיס הטיסה שלהם הביתה.

- - זכאית וראויה לשיקום, ומצד שני להרגיש את הבל פיו של מנהל האוכלוסין שעומד לגרש אותה.

שר הפנים אמר דברים מאוד משמעותיים, ולמען הסר ספק הוא חזר והדגיש אותם. שאלת ההבהרה הייתה במקום, וזאת ההזדמנות לבקש ממר ששי קציר, ראש מנהל האוכלוסין, לומר דברים.

כל מי שעוסק במלאכה בשנתיים האחרונות עברנו תהליך. אין מקום להשוואה כיצד התמודדנו עם הסוגייה הזאת לפני שנתיים לעומת היום. ההידברות בין כל הגופים שעוסקים בתחום הזה היא טובה. באוגוסט שנה שעברה עשינו תיקון לנוהל שהיה קיים בעקבות למידה של אופן ההתמודדות. ביוני השנה פרסמנו את הנוהל הנוסף שמכליל קורבנות סחר בנשים שלא הביעו רצון להעיד בפני הגורמים השונים אצלנו. אני מניח שיש עוד דברים לתקן, ואנחנו נתקן. אתמול קיבלנו הנחיות מהשר על חלק מהתיקונים. ההידברות הזאת נמשכת, כך שההתמודדות של כל הגורמים היא בתהליך של למידה. כמובן, גם ניכנס לנושא של מהגרי עבודה.

תודה. הגברת עדה פליאל, בבקשה. הגברת פליאל היא חברה בוועדה הבין-משרדית מתחילת הקמתה של הוועדה הבין-משרדית למאבק בסחר בנשים.

הקמנו את המקלט לנשים נפגעות סחר, ועברנו כברת דרך. כשהקמנו את המקלט לנפגעות סחר הנושא של האשרות לא היה מוסדר, לא היה שום דבר. יחד עם החברות פה התחלנו את ליצור נהלים.

מאוד שמחתי לשמוע את דברי שר הפנים, זה מאוד ליברלי והומניטרי. ד"ר דור הקדים אותי בעניין הדברים שמשרד הבריאות אחראי להם. אנחנו מאוד מברכים על מתן אשרות נוספות ועל הפרספקטיבה למתן אשרות נוספות, אבל מתן אשרה הוא לא הדבר היחיד; זה נותן לה את הזכות להישאר במדינה, אבל אם היא כבר נשארת היא צריכה לחיות בכבוד. כדי לחיות בכבוד הדבר הבסיסי הוא ביטוח הבריאות וכן דיור – יש לנו 11 נשים במקלט - -

עכשיו יש 8 מתוך 13 שקיבלו אשרה לשנה, ועדיין מתגוררות במקלט כי אין להן מקורות מימון לדיור. אז מה עשינו? ממה נפשך? מצד אחד ניתן אשרות, ומצד שני הן לא תוכלנה לחיות בצורה מכובדת. צריך לקחת בהחלט את השיקול הזה- -

את מעלה נקודה מאוד חשובה, היא לא בתחום סמכותו של השר. אנחנו נעשה חלוקת עבודה.

אני מעלה את זה בשם זכות הקיום בכבוד של האדם.

תודה לגברת עדה פליאל טרוסמן, סגנית מנהלת השירות לנשים ולנערות במשרד הרווחה. עו"ד סיגל רוזן ממוקד סיוע לעובדים זרים, בבקשה.

מטעם המוקד תדבר עו"ד עדי וילינגר שגם כתבה את נייר העמדה שמונח על שולחנכם. רק רציתי לענות לד"ר דור בעניין האשרות: מרגע שניתנות לנשים אשרות עבודה, והן יכולות לעבוד, המעסיקים שלהן מחויבים לשלם עבורן לביטוח בריאות.

אין חוק כזה בארץ.

למה? הנשים מוגדרות מהגרות עבודה- -

הן יכולות לרכוש ביטוח אם יש להן כסף. אין שום חוק שמחייב מעביד לרכוש ביטוח לעובדים שלו.

בחוק עובדים זרים, כפי שמעסיקים מבטחים מהגרי עבודה הם אמורים לבטח גם את הנשים האלה למן הרגע שהן עובדות עבורם.

רק שזה יוסדר בצורה ברורה.

זאת הערה מאוד חשובה.

- - -

נמצאים כאן בכירי משרד הפנים שעוסקים בתחום הזה. דיבר ששי קציר ונמצאת הגברת דומיניץ והגברת מיכל יוספוף שזאת ההזדמנות להודות על העבודה שלהם. אולי אתם יכולים להבהיר בסוגייה שהתעוררה.

המעון לא יכול להיות אחראי - -

לא המעון.

המשרד שיכול להיות אחראי לעניין הזה הוא משרד הרווחה שהגברת פליאל באה ממנו. החיוב לרכוש ביטוח הוא דבר שבשגרה עבור כל מי שמעסיק עובד זר. זה דבר ידוע ומפורסם.

תודה רבה. רב פקד רענן כספי, משטרת ישראל.

אני מברך על קבלת החוק החדש. אני נצמד דווקא להחלטת הממשלה על הקמת המקלט שבזמנו אפשרה להעביר עדות ולא עדות למקלט לתקופה מוגבלת, זמנית, נדמה לי לתקופת ערעור של עד שבועיים. מה שקורה כיום, לאחר שבועיים נשים מגישות בקשת אשרה למשרד הפנים, ואז מתחילה הבעיה האם הן תישארנה במקלט או לא, והרבה פעמים מגיע לפתחי ולפתחה של רינת דוידוביץ'. זה יוצר בעיה. יש לנו בעיה לפחות בשלושה תיקים. בזמנו הכוונה לא הייתה להושיב עדות ולא עדות יחד במקלט מכיוון שבשלושה תיקים לפחות – אחד מהם של ימ"ר תל-אביב – העדות נפגשו לאחר מכן עם צוות החקירה ואמרו למה שהן יעידו אם הן יושבות במקלט ופלונית-אלמונית שהייתה צריכה להעיד על אותו תיק לא רוצה להעיד משום שהיא מקבלת אישור לבקשה לאשרת שהייה לשנה, והן מסתכנות. הן יושבות באותו חדר, וזה יוצר בעיה. הבעיה היא עצם השהייה במקלט. חוץ מזה, לוקח הרבה מאוד זמן עד שמקבלים את האשרה, לפעמים זה 7 חודשים- -

הבעיה היא- - -

אנחנו לא רוצים להתייחס למתן האשרה, אם הבנתי את מדיניות שר הפנים, בתור תמריץ לעדות.

גם אתם לא צריכים את זה. כי אם אני אהיה סניגור בתיקים שאתם מגישים, ואני אדע שיש תמריצים ואין תמריצים, העדות תקוצץ.

אנחנו התנגדנו גם אז ואמרנו שלא יכול להיות דבר כזה.

אנחנו רוצים להתייחס לזה כחלק מזכויות שניתנות לקורבנות עבירה. במדינת ישראל מדובר על קורבנות נשים או גברים שזכויות האדם שלהם מופרות, והעולם הנאור הצטרף, חתם ואשרר אמנות בינלאומיות מתוך גישה שיש אחריות למדינה על הקורבנות. לכן אנחנו לא רוצים להתנות את זה.

אסור להפוך את זה לתוכנית להגנת עדים.

בהחלט.

אנחנו מסכימים לזה.

אני ראש המדור לסיוע חקירתי באח"מ. אנחנו סבורים שהצד האכיפתי צריך לדור סמוך לצד השיקומי. כדי להילחם בתופעת הסרסרות ושל הסוחרים בקורבנות הסחר, אנחנו צריכים לבנות תשתית ראיות הולמת. תשתית הראיות באה סמוך לשיקום או מקביל לשיקום. אנחנו לא מציגים את זה חלילה כטובת הנאה כזאת או אחרת, הבנתי גם שזאת לא הכוונה, אבל תקופת ההרהור היא גם כדי לתת לה את הכלים השיקומיים שיובילו אותה לרצות להבין את משמעות העדות שלה.

לפי הנחיות השר ומדיניותו אנחנו מדברים על כך שמדיניות מתן האשרות היא פועל יוצא של תפיסה של צורך הומניטרי להגן על הקורבנות, היא לא פועל יוצא של החלטה להעיד או לא להעיד. צריך לראות איך נערכים. אני מגדירה נכון, אדוני השר?

כן.

השר אומר, יש לי מדיניות הומניטרית ובמסגרת המדיניות הזאת אני מעניק אשרות לקורבנות.

אני אגיד יותר מזה: אני לא עוסק בשיקום, אני לא מבין בשיקום, האנשים שלי לא מבינים כלום בשיקום. כדי לשרת את ערך השיקום שמובנה בתוך האמנה אני נותן את הפלטפורמה כדי שאפשר יהיה להתנהל פה בשקט לפרק הזמן הדרוש, בלי לחץ, עם אפשרות הארכה, ואני לא אהיה זה שבתהליך של הגירה שאפסיק את ערך השיקום שהוא ערך חינוכי, בריאותי, סוציולוגי. זה תפקידי בכוח.

זאת מדיניות מתקדמת ביותר, תואמת מדיניות של מדינות מתקדמות. אני מאוד שמחה לגביה, בעיקר שאתה מכיל עכשיו מדיניות שוויונית גם על קורבנות סחר בנשים וגם על קורבנות של מהגרי עבודה – קורבנות סחר בבני אדם בכלל. הגברת ריטה חייקין, ארגון "אישה לאישה", חיפה. בבקשה.

אני מקווה שכבוד השר לא מתייחס רק לנשים שנמצאות בתוך המקלט, אלא גם לנשים שנמצאות מחוץ למקלט. יש גם קורבנות סחר שברחו בעבר מהמכונים או מתעשיית המין, שהיום נמצאות בסטטוס אחר, ויכול להיות שבחורה התחתנה וילדה ילדים, שהם גם בסטטוס מאוד בעייתי. היא נמצאת כאן בסטטוס חוקי או לא חוקי, והיא לא מוגדרת כאן. גם כאן השאלה היא מה לעשות עם נשים כאלה. היא לא תוכל לעזוב את המדינה הזאת מכיוון שיש לה ילדים מגבר ישראלי, וגם לא תוכל לחיות כאן כי אין לה שום ביטוח רפואי.

אני רכזת שטח במאבק בסחר בנשים במוקד סיוע לעובדים זרים. אני רוצה להצטרף לכל הברכות שנשמעו כאן – רבע מהמכתב שכתבתי כבר לא רלוונטי, ואני מאוד שמחה על זה. כל השאר כן רלוונטי.

אני אתייחס בקצרה לשלושה עניינים: ראוי שתוקם ועדה בין-משרדית שתהיה ועדה מייעצת – אם לא קובעת – למשרד הפנים בהחלטות שלה ותמנע כל מיני בעיות שנגרמות מכך שיש משרד אחד ומספר אנשים שקובעים האם תוגש אשרה או לא. זה נוגע גם לעניין ההנמקה של אשרות השהייה שניתנת, אבל אנחנו סבורים שההנמקה צריכה לעמוד גם בקריטריונים של הדין לארץ ולפי אמנות בינלאומיות כדי שההחלטות לא יהיו שרירותיות או לא שוויוניות. יש במכתב גם דוגמות למקרים שקרו. אני לא חושבת שחלילה זה נגרם בגלל כוונה רעה, אבל לפעמים נופלים לשם, וחשוב שתהיה ועדה או קבוצה שבוחנת את הדברים כדי שלא יקרה, למשל, מצב ששתי נשים שעברו בדיוק אותו מסלול אחת תקבל חצי שנה והשנייה שנה, ולא תהיה שום הנמקה מדוע זו קיבלה כך והשנייה אחרת.

חשוב שיהיו גם קריטריונים ברורים למתן אשרות. לדוגמה, אחרי שנה אפשר להאריך אשרה לזמן נוסף, אבל אנחנו לא יודעים מהם הקריטריונים למקרים שהוגדרו חריגים, ומהם המקרים החריגים, ואיזה מקרה יכול להביא לאשרה חריגה.

אני מברכת את משרד הפנים על ימי ההכשרה שהעביר. אצלנו במוקד יש גוף חינוכי, ואנחנו מתמקצעים בנושא הזה, ונשמח להושיט יד ולעזור גם בסדנאות ובהשתלמויות, בקבוצות קטנות או גדולות. נשמח לשתף פעולה.


רוצה לברך גם על שיתוף הפעולה הצמוד שיש בינינו לזיוה אגמי ממשטרת ההגירה. בעניין השינוי במספר הנשים צריך להביא בחשבון שיש גם שינוי בתופעת הסחר כיום. אנשים נעלמו מאחורי הקלעים לכל מיני דירות דיסקרטיות שקשה יותר להגיע אליהן. צריך לבדוק איך מגיעים לנשים האלה, והאם נעשה כל מה שאפשר כדי להגיע לאותן נשים מוחבאות שכבר לא נמצאות ברחוב עם שלטי ניאון, ואז אפשר יהיה לקבוע מהו מספר הנשים, והאם אנחנו מפספסים או שהתופעה ירדה לממדים הרבה יותר קטנים.

זאת ההזדמנות להגיד שעבודת הוועדה מתנהלת באופן קבוע עם נציגי הרשות המבצעת על כל שלוחותיה, ובעיקר אנחנו נעזרים בניסיון המצטבר שנרכש בארגונים ונהנים ממנו. גם החוק וכל הדברים שאנחנו שומעים פה זה מתוך הניסיון שלהם בהתמודדות היומיומית בשטח, ולכן אנחנו מייחסים חשיבות גדולה לשמוע את נציגי הארגונים. אנחנו נשמע עוד כמה התייחסויות, ואז תוכל להתייחס, אדוני השר. לאה גרינפטר-גולד ממכון תודעה, בבקשה.

אני מברכת על הפגישה היום, היא מאוד חשובה, במיוחד אחרי שעבר החוק החדש וגם לאור החידושים של השר בר-און שנוגעים אלינו וללבנו. אני רוצה להציג את נציגת International Abolitions Federation, דורית אוטזן. תוך כדי הדיון אני מתרגמת לה מה קורה פה, והיא אומרת לי שמאוד מעניין אותה לשבת פה ולשמוע את הדיון כי בימים אלה מתקיים גם דיון בדנמרק. יש עכשיו גם Action Plant שמטפלים בעניין בצורה מאוד דומה למה שקורה פה.

אני מקו לעובד. אני באתי לדבר על החלק היותר מוזנח של סחר במהגרי עבודה שנסחרים למטרות עבודה ועבודות כפייה. חשוב לי לציין שזאת תופעה שקיימת בהחלט. אנחנו נתקלים בזה בעבודתנו השוטפת. במידה רבה אני מתפרצת לדלת פתוחה משום שכבר הוצהר על הנכונות להכיר גם במהגרי עבודה עם קבלתו של החוק החדש. לכן אני רוצה לציין של חוסר הטיפול בכל ההיבטים: המניעה, האכיפה והשיקום הוא נושא שישראל זוכה בו לביקורת מתמדת מצד מחלקת המדינה האמריקנית. בעוד מחלקת המדינה מציינת את השיפור שחל ביחסה של המדינה לתופעת הסחר בנשים, הרי שבכל מה שקשור לתופעת הסחר במהגרי עבודה לצורך עבדות ועבודת כפייה, העמדה העקבית היא שלא נעשה מספיק. תופעת הסחר בנשים החלה בתחילת שנות ה- 90; בשנת 2000 נחקק החוק, וב- 2006 הוקם המקלט. אני רק יכולה לקוות שסד הזמנים יהיה הפעם יותר מהיר ושלקחי העבר יופקו.


השר פתח את דבריו בעניין הקושי שבהכרה בזכות לאשרת שהייה, מקום שהאישה נכנסה שלא כדין. בעניין מהגרי עבודה מדובר באנשים שרובם נכנסו לישראל כדין באשרת ב1, ולכן מהות התביעה שלהם היא פחות דרמטית, זה בסך-הכול להחיל עליהם את נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק שקבע מנהל האוכלוסין בשינוי קטן שנוגע לזמן הפנייה. זאת אומרת, אם נוהל מעבר עובד ממעסיק למעסיק קובע שעובד שעזב צריך לפנות תוך 30 יום, ואם הוא פוטר – תוך 60 יום, אז כאן בנסיבות הטראומה הנפשית הקשה הוא יפנה יותר מאוחר- -

לפי חוק המעגלים הקונצנטריים, הגדול מכיל את הקטן. אם אני אומר לך שבלא-חוקי אנחנו נלך, אז, כמובן, במקרה חוקי כשהבחורה נאנסה והפכה לשפחת עבודה, הדברים ילכו הרבה יותר בקלות.

אם אתה מעלה את הנושא הזה, אני רוצה לציין את ניסיוננו בהיבט הזה: יש תופעה קיימת של ניצול מיני, בעיקר של עובדות סיעוד, ולכן כל הדרכים – גם המקלט שאני מקווה שיוקם לקורבנות סחר למטרת עבדות ועבודות כפייה ייתן את דעתו גם להיבט הזה.

כשאני למדתי את הפורטפוליו של משרד הפנים חשבתי שכל הרעות החולות של מדינת ישראל תלויות על משרד הפנים. ניצול מיני של עובד זר זה בסמכות כחולי המדים או דיסיפלינות אחרות שמתעסקות בניצול מיני של עובד מקומי. מה אני יכול לעשות בעניין הזה?

אתה צודק, זה נכון. אבל עורכת הדין חני בן ישראל אומרת שיש מקרים של עובדות זרות שאינן קורבנות סחר לעיסוק בזנות, אבל מלבד היותן מהגרות עבודה הן מוצאות עצמן מנוצלות מינית. הן באו לכאן באשרה מסודרת, והן מוצאות את עצמן במצב בלתי נסבל: מצד אחד הן נכנסו לכאן כדין, ומצד שני מתייחסים אליהן נורא, אונסים אותן- -

אני ער לתופעה, ואני רואה אותה בחומרה רבה, רק מה הסטטוס שלי בתור שר פנים בעניין הזה?

אני לא מבקשת לומר שכל מהגרת עבודה שנאנסת בידי מעסיקה או בידי הבן שלו, היא בהגדרה קורבן סחר. כל שאני מבקשת לומר הוא שיש נשים שהן קורבנות סחר למטרת עבדות ועבודות כפייה שסובלות גם ניצול מיני. לכן הפן של השיקום הוא מאוד חשוב כאן.

אם מגיעות פניות לשולחנו של ששי קציר מ"קו לעובד" - -

אם יעלה במקום שיש מישהו תלוי אשרה, ועל כוס מכסת הייסורים שהוא סבל מכוח היותו עבד או שפחת סחר נוסף גם הדבר הזה כצורך להאריך תקופת שיקום, זה בוודאי שיקול שיילקח בחשבון וייענה בכל הכלים ההומניטריים האפשריים.

אנחנו העברנו פנייה באמצעות הוועדה על מקרה מאוד קשה של מהגרת עבודה- -

אנחנו לא נדון בזה עכשיו. אני כבר העברתי את זה, אני מטפלת בזה. זה לא לפורום הכולל. בבקשה, ששי קציר.

בעניין מי שעובד בהיתרי עבודה, יש יחידה מיוחדת במשרד התמ"ת להגנה על זכויות העובדים כשכל האכיפה היא מול המעסיקים. כשמגיעה תלונה כזאת אנחנו מפנים את אותם אנשים למשרד התמ"ת, ואני יודע שפותחים תיקים ומתנהלות חקירות בעניין הטיפול מול המעסיק.

אני מ"עצו"ם", המטה למאבק בסחר בנשים. רצינו להעלות שלוש נקודות מאוד חשובות בהזדמנות הזאת שהן בסמכות משרד הפנים, ולבקש שנקיים על כך דיון נפרד. המשטרה עשתה באמת עבודה מצוינת, פשטה ועשתה חיים קשים באזורי מכוני הליווי המסורתיים – בתחנה המרכזית וכדומה - והתופעה שם כבר לא קיימת- -

זה קשור לאשרות שהייה ולאשרות עבודה?

לא. אבל זה בסמכות שר הפנים.

אז לא. הישיבה הזאת מתייחסת רק לאשרות שהייה ולאשרות עבודה. אני מבקשת לא לפתוח פתח לנושאים אחרים. כל מה שיש לך אני אעביר לשר.

רוני, את יכולה לכתוב לי, את יודעת שאני עונה למכתבים.

אני גם רציתי לדבר בעקיפין על אשרות שהייה. העובדה שאנחנו לא רוצים להבחין בין נשים שמעידות לבין נשים שלא מעידות היא במקום, אבל היא יוצרת גם בעיה. עניין האכיפה הוא מאוד חשוב במאבק שלנו, וצריך לשמור על הרצון של האנשים להעיד בתיקים האלה. אני לא אומרת שהדרך לעשות את זה היא לשלול מנשים אשרות שהייה, אבל כשמחליטים על מדיניות חדשה צריך לחשוב איך לאכוף אותה כך שהיא לא תמעיט ברצונן של הנשים להעיד.

לדבר אתי על זה זאת מניפולציה מאוד מסוכנת. להכניס אותי למקום שבו היכולת שלי לתת את האשרה תלויה בכך שהיא תסכים להעיד היא מסוכנת לכולם, והיא מסוכנת לתיקים שלהם.

זה בוודאי לא מה שאני מציעה. אני נגד שלילת אשרת שהייה לנשים שאינן מעידות. אני אומרת שצריך לחשוב על דרכי יישום הנוהל שלא יגרמו למצב של אי רצון.

לפי חוק הכניסה לישראל, הנשים משוחררות בערובה מטעם משרד הפנים הממונה על ביקורת הגבולות. השאלה היא לאן ישוחררו נשים בערובה שמקבלות אשרה.

אני מציעה שעל הסוגיות הספציפיות האלה תקיימו פגישה בין המשרד לביטחון פנים לבין משרד הפנים. אני לא רוצה להיכנס לזה.

אני מהאגודה לזכויות האזרח. התרשמתי אמנם שהשר הסכים עם מה שאני עומדת להגיד, אבל אני רוצה להדגיש את זה בעקבות הדברים שנאמרו בסוף. חשוב להדגיש שכשרוצים לקדם זכויות אדם וליישם אותן אין להתנות את זה בכספים ובתקציבים ולא בקידום של אינטרסים אחרים.

תודה. אדוני השר, אני מבקשת התייחסות לכל ההערות שנאמרו כאן. בבקשה.

אני שב ומודה לך, גברתי היושבת ראש , על האפשרות לקיים את הדיון המקיף הזה.

עורכת הדין וילינגר דיברה על אפליה כאשר לא מובן למה פלונית מקבלת חצי שנה, ואלמונית מקבלת שנה, גם אם זה באותו מקרה. אם זה באמת באותו מקרה - -

זה אף פעם לא אותו מקרה. אני מדברת על נוהל שוויוני, קונסיסטנטי.

אני מציע ומנחה שבכל מקרה שלא תינתן התקופה המקסימלית הקבועה בחוק ינמק הפקיד בשורה אחת מדוע הוא נותן פחות מהתקופה המקסימלית הקבועה בחוק כדי שכל אחד ידע מדוע הוא קיבל פחות ממה שהוא זכאי לו במקסימום.

דבר שני, יהיו קריטריונים להארכות מהשנה הראשונה לשנה השנייה. אני שמח על הצעתך להעמיד את ניסיונכם לטובת אנשי משרד הפנים בשיתוף פעולה ביניכם. אני מברך על כך, ואני אקבל זאת בברכה.


הגברת חייקין דיברה על נשים שאינן נמצאות במקלט. אני לא מכיר את המערכת הזאת. אנחנו יודעים על זה משהו, מר קציר, הגברת דומיניץ? אם אנחנו לא יודעים על זה, אני מבקש לזמן את הגברת חייקין לפגישה כדי לשמוע מה מפריע לאותן נשים שלא נמצאות במקלט, ועדיין חיות כמו חיה נרדפת מכיוון שאין להן מעמד, ולראות אם אנחנו יודעים לפתור את הבעיה הזאת. אם אתם לא יודעים לפתור את זה לבד, הביאו את זה אליי.


לסיכום, אל תתלו את כל התקוות ואת כל הפתרונות, כמו מעון למשל, במשרד הפנים כי זה בסמכות משרד הרווחה ולא בסמכות משרד הפנים. אנחנו אחראים לכך שאנשים יסתובבו ברחוב ברשות ולא באיום מתגלגל, שמפה נותנים להם שיקום, ומפה נותנים להם הבטחה, ושם עוזרים להם, ויבוא האיש הרע ויעלה אותם על הניידת לשדה התעופה ומשם הביתה. אנחנו נפתח את הפתח המקסימלי האפשרי מבחינתנו כדי לתת את הפלטפורמה הסטטוטורית להיות כאן שוהה חוקי עד שתהליך השיקום יושלם. המערכת יכולה לקבל את החופש שלה לפנות כדי לבקש אשרה נוספת, שהגברת תאמר שהיא סיימה את מלאכת השיקום, והיא מבקשת לחזור למקום הולדתה. זה תפקידנו, כך אני רואה את זה, ובתחום הזה נפעל במלוא הרגישות ובמלוא שיקול הדעת שהוענק לנו.

אדוני השר, אני מודה לך על המדיניות החדשה והשיוויונית בעניין קורבנות סחר בבני אדם בכלל בנושא הענקת אשרות שהייה ואשרות עבודה. תודה רבה לכל המשתתפים.

הישיבה ננעלה ב- 10:55