כנסת פתוחה

ועדת חוקה, חוק ומשפט

25.10.2006

הכנסת השבע עשרה





נוסח לא מתו
מושב שני

פרוטוקול מס' 60

מישיבת ועדת חוקה, חוק ומשפט

יום רביעי, ג' בחשוון התשס"ו (25 באוקטובר 2006), שעה 9:00

1. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים


בנקאיים). (תיקון) התשס"ו-2006 סיום הדיון והצבעה



2. תקנות איסור מימון טרור (היתר לעשיית פעולות ברכוש) התשס"ו-2006

חברי הוועדה: מנחם בן ששון – היו"ר



משה גפני



ניסים זאב



יצחק לוי



אברהם מיכאלי

עו"ד יהודה שפר
- ראש הרשות לאיסור הלבנת הון, משרד המשפטים



דודו זקן

- פיקוח על הבנקים, בנק ישראל



עו"ד אורנה ואגו

- בנק ישראל



עו"ד מרב בצרי

- בנק ישראל



ארז קמינץ

- משרד המשפטים



צפניה ברזילי

- הרשות לאיסור הלבנת הון



יהודה שפר

- הרשות לאיסור הלבנת הון



אמיר ליברמן

- הרשות לאיסור הלבנת הון



עו"ד זיוית שלמון
- הרשות לאיסור הלבנת הון




עו"ד דני גבע

- משרד ראש הממשלה



אהוד נולמן

- משרד ראש הממשלה



רני לובנשטיין

- יועץ בכיר למנכ"ל, משרד האוצר



אסי מסינג

- לשכה משפטית, משרד האוצר



עופר ציוני

- מנהל תחום לקוחות בשירות הבנקאי, רשות הדואר



עו"ד אלעזר אמיר-הימל
- רשות לניירות ערך



רפ"ק יהודה טרבסקי
- ראש חוליית הלבנת הון , המשרד לביטחון פנים



עו"ד עודד ברוק

- לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים



שמעון יעקבי

- יועץ משפטי בתי הדין הרבניים



עו"ד טל נד"ב

- יועץ משפטי, איגוד הבנקים



פרדי וידר

- איגוד הבנקים



בועז רדי

- בנק הפועלים



רענן מאיר

- בנק הפועלים



חמי שטוירמן

- בנק הפועלים



נסים מדז'ר

- בנק דיסקונט



סופר משה

- בנק דיסקונט





יעל איזנברג-לביא
- בנק איגוד



נילי סופר

- בנק לאומי



יוסף וסרמן

- יו"ר לשכת טו"ב



עו"ד בני לרנר

- חברת ויזה כ.א.ל



יצחק כהנא

- חברת כ.א.ל.



עו"ד ענת ורונסקי
- חברת ישראכרט



פנחס שליט

- סמנכ"ל כספים ומינהלה, ישראכרט



עו"ד יעל גרוסמן

- לשכת עורכי הדין



עו"ד אדווין פרידמן
- לשכת עורכי הדין



עו"ד יעל גוייסקי
- לשכת עורכי הדין



גלעד קהת

- עוזר מנכ"ל, לאומי קארד



עו"ד אוהד מימון
- יועץ משפטי לאומי קארד



עו"ד דוד מנע

- ארגון נפגעי טרור ואיבה בישראל

תמי סלע

דורית ואג

שלי עשהאל - חבר המתרגמים בע"מ
1. צו איסור הלבנת הון (חובות זיהוי, דיווח וניהול רישומים של תאגידים בנקאיים) (תיקון) התשס"ו-2006 - סיום הדיון והצבעה

2. תקנות איסור מימון טרור (היתר לעשיית פעולות ברכוש) התשס"ו-2006

חבריי, חברי הכנסת, אורחים יקרים, נעשתה פה במשך השבוע האחרון, מאז הפגישה הקודמת עבודה רבה וגם התקדמנו.


אנחנו ה יום אמורים, אני מקווה שנשלים את הצו לאיסור הלבנת הון, ואת ההיתר לפי סעיף 9ד' לחוק איסור מימון טרור.


מבחינת סידור העבודה זאת מנה סבירה לשעתיים שמחכות לנו. בדרך כלל אנחנו מאוד ממוקדים בדיון, אני מאוד מבקש שהיום נהיה עוד יותר ממוקדים, עד כדי כך שאני אפילו לא פותח.


עורך דין סלע, בבקשה.

הנקודה שאליה הגענו בדיון הקודם הייתה מחלוקת בעניין חברות האשראי, שעסקנו בה אגב קריאת סעיף 6א, הצו המשולב, והיו הסכמות מסוימות שהצדדים שבמחלוקת הגיעו אליהם, אז אני רוצה שקודם נציג את ההקלות, מסמכי הזיהוי שכן ניתנו לעניין בתי עסק ואחר כך אם יש הערות מעבר לזה נשמע וננסה לסגור את הנקודה הזאת קודם.

דבר אחד לא קיבלנו וזה כעיקרון, כי אנחנו חושבים שחברות כרטיס האשראי, כמו כל מוסד פיננסי, צריך לזהות ולדעת עם מי הוא עושה עסקים. מה שקיים אצלנו גם בהוראה פנים בנקאית 411. אבל אנחנו היינו קשובים לבעיות של חברות כרטיסי האשראי, ואנחנו הצענו לוותר על חלק ממסמכים שצריך לקבל בעת הזיהוי, שלדעתנו אפשר לחיות עם הזיהוי שנעשה מצד אחד, ומצד שני להקל על הפרוצדורות של חברות כרטיסי האשראי.

עמוד 6 למטה.

עמוד 6 למטה בסעיף 3א 3, חברות כרטיסי האשראי לא יצטרכו בהליך הזיהוי לקבל העתקים מאושרים ממסמכי היסוד של התאגיד, ולא יצטרכו לקבל העתק מאושר של החלטת האורגן המוסמך בתאגיד לפתוח חשבון, או אישור של עורך דין שהחלטה כאמור התקבלה כדין.


הויכוח היחידי שנשאר, או המחלוקת היחידה היא בכך שחברות כרטיסי האשראי מבקשות שההעתק בסעיף ה' שהם יקבלו, ההעתק של החלטת האורגן, בדבר מורשי החתימה, יהיה גם העתק שאינו מאושר. אנחנו חושבים שההעתק הזה צריך להיות מאושר. זה השינוי שנותן מענה לדעתנו, לבעיה שהציגו חברות כרטיסי האשראי בשבוע שעבר.

מלבד זה הכול מוסכם?

יש עוד נקודה אחת לא מוסכמת, מיד נדבר.

מלבד זה לא הכול מוסכם, יש נקודה שהוא לא מוסכם.

עורך דין ורונסקי, את רוצה להעיר?

כן, אנחנו מסכימים על התיקונים שנעשו, אך עדיין יש לנו שתי הערות. אחת אני לא בטוחה שהיא הערה, כי אני לא יודעת אם בסופו של דבר תוקנה או לא, כי אין לי פה את התחולה ואת המעבר. הזמן הוארך?

לא, הזמן לא הוארך.

נגיע לזה. עכשיו לנקודה הזאת.

ההערה השנייה שלנו היא, שאנחנו ביקשנו לפטור אותנו מהחובות האלה לגבי הספקים שגויסו על ידינו בעבר, כלומר על ידי מאגר הספקים הקיים. לגבי החדש, אנחנו ממילא באים, מגייסים אותם, רואים אותם, בודקים אותם ואין לנו בעיה עם אף אחת מההוראות שקבועות כרגע. לגבי העבר, יש לנו הרבה ספקים, כמאה אלף, שאנחנו נצטרך פשוט לבקר אותם רגלית ולהשלים את כל הדברים שכתובים היום בצו.


לגבי כל ספק זה יכול להיות דברים אחרים. כלומר יש לנו פה עבודה מאוד, מאוד גדולה.

זה במימד הזמן, אבל זה לא במימד הויכוח העקרוני.

זה גולש לויכוח העקרוני, משום שאנחנו חשבנו שאולי אפשר לפטור אותנו מהחובות האלה לגבי ספקים קטנים.

אבל הם ממשיכים לעשות מולם עסקאות גם בעתיד. גם הבנקים חזרו ללקוחות שלהם, גם לקוחות ישנים ונתנו להם תקופת היערכות אבל הם עשו את זה.

כן, אבל הם המחזורים שלהם הם פחות או יותר קבועים והם קטנים, קטנים מאוד. אנחנו מדברים על משהו שהפרמטר שאנחנו הסתכלנו עליו הוא שבעים וחמישה אלף שקל בחודש, שזה באמת ספק קטן. השאלה אם זה סכומים שמעניינים מבחינת הלבנת הון.

ומימון טרור, התשובה שלכם?

אנחנו חושבים שהם צריכים לזהות את כל העסקים, אני חושב שזה סטנדרט.

אני מניח שאם לא יגיד את זה איש לוט"ר, אז הציבור לא יהיה רגוע. אתם רוצים להגיד את זה, או שאתה מסכם את כולם?

אני מסכם את העמדה של בנק ישראל.

חברי הכנסת, אתם מבינים מה השאלה שנשאלה. אנחנו התקדמנו הרבה מאז השבוע שעבר. השאלה היא האם אנחנו מסכימים לעמדת בנק ישראל וגופים הממונים על הביטחון. אני מבקש שתתקנו אותי אם עמדתכם שונה. האם אתם רוצים לקבל את עמדת בנק ישראל והגופים הממונים על הטרור, שגם על עסקים שהגדירה אותם עורכת הדין ורונסקי כנפחים קטנים יחסית, שבעים וחמישה אלף שקל או פחות, או שאתם מקבלים את עמדת חברות כרטיסי האשראי, שלמעלה משבעים וחמישה אלף שקלים הם ידווחו, אבל פחות משבעים וחמישה אלף שקלים הם לא ידווחו ולא ישלמו.


השאלה חוזרת לדיון המהותי שהיה בפעם הקודמת. אני לא מוצא טעם לפתוח אותה ברמה העקרונית. אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת.

זאת עמדה שנטענה רק מצד ישרכארט, אנחנו קיבלנו את הטענה הזאת רק מצידם.

אנחנו לא נתנגד, אבל אנחנו לא מאמינים שכתנאי, לנו יש דבר אחד, אבל אנחנו לא נתנגד, זה לא תנאי.

אני רוצה להבהיר, השאלה לא נשאלה בצורה אחידה, אנחנו לא ביקשנו מהעבר, שמחזורם החודשי שבעים וחמישה אלף שקל, פטור מדיווח, אנחנו ביקשנו פטור מהשלמת הפרטים שמופיעים בצו. לגבי אם יש שם פעולה בלתי רגילה, לאותם ספקים, גם בעבר, כמובן שאנחנו נדווח. רק לגבי השלמת פרטים, אנחנו נותרים פטור, מספקים שגויסו בעבר, שמחזורם החודשי שבעים וחמישה אלף שקל, עד שבעים וחמישה אלף שקל.

כלומר אתם בסעיפים א' – ג' , סעיף ד' פטרו אתכם. זה הויכוח.


חברים, ברור, תראו, גם אם הניסוח היה לא חד דיו, זה ברור שחברת אשראי אחת מבקשת בצורה ברורה את הבקשה הזאת.

יש לי עוד נקודה בעניין הזה, האם לא הייתה לכם חובה גם ככה מכוח הוראות המפקח על הבנקים, עד היום לזהות את בתי העסק האלה ממילא?

לא כל הפרטים שמופיעים היום – חלק כן, חלק חסר לנו.

תודה, חברי הכנסת, את נטייתי אגיד לכם. לאור מה שהגיעו אליו, אני מזדהה עם בקשת רשויות הביטחון ובנק ישראל. אני רואה שמהנהון שלכם קיבלנו את זה.

זה לא רק ישראכרט, כנראה שזה יחול גם על כל –

בסדר, אני עוד לא מצביע, כי אני אצביע בסוף על הכול, אבל אני רוצה להתקדם.

בעניין של ההעתק המאושר, צריך גם לפתור את זה, צריך להבין למה זה כל כך חשוב לכם שזה יהיה העתק מאושר, כי אני מבינה שזה דבר שמכביד.

אבל זה בסעיף 3.3? אנחנו באותו עמוד, אני רק מפנה אתכם, עמוד 6 תחתית העמוד פסקה אחרונה שאיננה מוצלת.

יש שני מישורים שאפשר להגיד שהם מלחמה בהלבנת הון. אחד זה הקשייה, קל לזייף איזה שהוא מסמך מסוים, להתחזות לאחר, יש פה עוד אלמנט שאנחנו דורשים אותו מהבנקים והוא תן לנו אישור, או שתיתן לנו את המקור, או שתיתן לנו אישור של עורך דין, שאכן מדובר במורשה חתימה בתאגיד.


זה עוד נדבך בהליך הזיהוי שלא הבנו את ההצדקה בלוותר עליו, זאת העמדה שלנו.

זאת דרישה בסיסית, בדרך כלל כשאתם עושים את זה.

זאת הדרישה היום הבסיסית, מכל אדם.

למה זה כל כך קשה?

יש עם זה שתי בעיות, אחת בעיה עקרונית והשנייה בעיה תחרותית ואני אסביר אותה. ברמה העקרונית –

אתה החמצת את דברי הפתיחה שלי, אני חלילה לא מאשים, אני מתנצל שאיחרת, אני רק רוצה להסביר. אנחנו רוצים לסיים את הצו כדי שבאחד בנובמבר הוא יתקיים. אני למשל לא נתתי דברי הקדמה, אלא חזרתי פעמיים על הבקשה, ממש ענייני.

הבעיה העקרונית היא שרוב בתי העסק, ואלה בדיוק בתי עסק שעורך דין ורונסקי דיברה עליהם, בתי העסק הקטנים, אין להם פרוטוקול מקורי להראות. במקרה הטוב, הפרוטוקול הזה נמצא אצל רואה החשבון שלהם, במקרה הרע הוא לא נמצא בשום מקום.


בתי העסק הקטנים משלמים לרואה החשבון שלהם את החמש מאות שקל בשנה, כדי שיכין את הדוח השנתי, וכל דבר נוסף שהוא צריך לעשות להם, הוא ייקח להם כסף. הם לא יכולים לעשות את זה, אנחנו רואים את זה מניסיוננו, שכמעט לכולם אין את הפרוטוקול המקורי של הדירקטוריון שנעשה לפני שלוש שנים, שבו הם הוסמכו למורשי חתימה.


התוצאה היא שאם עומדים על הדרישה הזאת, זה יגרום להוצאות כבדות לבתי העסק, הוצאות שלא יוכלו לעמוד בהם.

כמה כבדות?

כמה מאות שקלים.

כמה מאות שקלים בתי עסק זה כבדות?

לקטנים בוודאי, צריך להבין, זה ברמה העקרונית.

אתה מדבר על מאות שקלים.

כן, כמה מאות שקלים.

כדי שאפשר יהיה להתנהל יחד עם חברת האשראי.

אבל צריך להבין, גם פרוטוקול זכויות חתימה מקורי, הוא הדבר הכי קל לזיוף בעולם. כלומר צריכים להבין, זה לא כמו תעודת זהות, זה לא כמו רישום תעודת תאגיד, זה לא משהו שמונפק על ידי המדינה, זה ברמה העקרונית, יש גם את הרמה התחרותית וזו הבעיה הכי גדולה שלנו.


מה שקורה הוא, שיש הוראות מעבר מצוינות לצו הזה, הוראות המעבר האלה אינן דורשות מאף אחת מחברות כרטיסי האשראי לרוץ עכשיו חזרה לכל בתי העסק ולאסוף את כל הניירות, אלא רק לבדוק במרשמים המתאימים, רק בתי עסק חדשים צריכים לעשות את זה.


יש חברה בישראל ששמה ישראכרט, ישראכרט קשורה עם כל בתי העסק במדינת ישראל בהסכמי סליקה, משום שיש להם מותג פרטי ששמו ישראכרט, שאף חברה אחרת לא רשאית להנפיק ולסלוק ולפיכך ישראכרט בכל בתי העסק.


עוד מספר ימים ספורים, בעקבות הפעילות של הממונה על ההגבלים העסקיים, הולך להיות ממשק משותף בין שלושת חברות כרטיסי האשראי. כל החברות יסלקו את כל המותגים, למעט מותג ישראכרט. התוצאה היא שישראכרט תוכל לסלוק ויזה.


מה המשמעות של זה? המשמעות של זה היא שהואיל וישראכרט קשורה בהסכמי סליקה, עם כל בתי העסק, היא לא צריכה יותר לעולם לאסוף ניירות מבתי העסק. מדוע? משום שהיא כבר קשורה איתם בהסכם סליקה ודי להוסיף סליקה של ויזה לסליקה שלהם, הם לא צריכים לאסוף את הניירות חזרה.


לא כך לאומי קארד, שאני לא מייצג אותם אבל הם לא כאן עדיין, הם מאחרים, וכ.א.ל. כדי שאנחנו נוכל לסלוק מסטרקארד ולקחת אותו מבית עסק שהיום ישראכרט סולקת אותו, אני אצטרך ללכת לבית העסק ולבקש ממנו תציג לי את הניירות המקוריים. בית העסק יגיד לי – מה אתה רוצה ממני עכשיו? אני כבר קשור עם ישראכרט, אני לא רוצה לאסוף ניירות. הבעיה היא תחרותית קשה מאוד.

לא רק ששכנעת, יש פתרון, אני מציע שנמצא דרך לחלק את בתי העסק הקטנים, יש לך נפח להגדיר לי? כי זה אנחנו צריכים בצו להצביע.

אני מציע שהנפח יהיה סדר גודל של חמישים אלף שקל.

חמישים אלף שקל לחודש לצורך המאושר?

כן,

ומעלה,

כן,

תודה, חברי הכנסת, גורמי הביטחון מסכימים לזה?

אני נכנס לבית עסק, איך אני יודע שהוא חמישים אלף או לא? לפיכך אני צריך לגייסו, וכאשר הוא מגיע לממוצע של חמישים אלף שקל לחודש, אחרי שלושה חודשים, לחזור ולקחת ממנו מאושר.

זה יהיה לך קל יותר לדעתך? אני חושב שזה קשה יותר.

אם הנפח משתנה?

אחרי שלקחתי, כבר לא משנה.

למה זה לא משנה?

כי הוא כבר לקח את הפרטים.

כשהוא יגיע לחמישים אלף שקל בממוצע לחודש, בשלושה חודשים.

כדאי לשמוע את ראש הרשות.

עם כל הכבוד אני מתנגד לפטור הזה, עמדתי המקצועית היא שגם כך יש פה איזון. הקושי האמיתי הוא אישור עורך הדין, הוא זה שאי אפשר לשלוח פשוט איזה איש מכירות שעל הדרך יעשה את זה, אלא צריך לעשות פה תהליך בדיקה יותר מעמיק.


אם יש בעיות של הגבלים עסקיים, חזקה על הממונה על ההגבלים העסקיים שתיתן הוראות מתאימות ואם צריך להוציא הנחיות לחברות איך לנהוג, כיצד לנהוג כדי לוודא שתהיה תחרותיות, זה בכלל לא ענייננו כאן.


אנחנו רוצים להבטיח שלא תהיה פרצה ולדעתי אנחנו מייצרים פה פרצה. אני מבין שלא יהיה זמן היום, אבל אם יש צורך, הבאנו חמישה תיקים להראות איך ארגוני הפשיעה, בכל התחומים, מנצלים לרעה סליקה של כרטיסי אשראי.


אני חושב שזיהוי על ידי עורך דין, שיעלה כמה מאות שקלים, כדי לוודא אימות, שנדע מי עומד מאחורי החברה, מאחורי השם העלום, א.ב. בע"מ, אני חושב שזה המינימום במינימום.

זה לא האישור המבוקש.

ככל שאני מכיר את הפרוצדורה, ממילא בבנקים דורשים, או חברות האשראי דורשות לצורך תחילת הפעילות וגם אם יש משהו חריג, תמיד דורשים את מורשי החתימה ומופיע אצלם הכול, אני לא מבין למה לפטור.

אני לא מבין, פה מדובר בהליך שהוא לא הליך מסובך, לאחר שניתנו כל ההקלות ולאחר שהגיעו להבנות, באמת לא הליך מסובך. אומר עורך הדין כמה מאות שקלים, ישאו בכמה מאות שקלים.


אם עורך הדין הנכבד אומר שקל לזייף גם מורשי חתימה, אנחנו נדרוש אישור של עורכי דין, כלומר זה לא יעלה מאות, זה יעלה אלפי. אנחנו צריכים לסגור את זה באיזה שהיא צורה.

חבר הכנסת מיכאלי, האם אתה מצטרף אם כך לעמדתו של ראש הרשות?

לדעתי לא צריך לפטור, כי ממילא דורשים את זה בכל הבנקים.

צריך להבין שנעשים שני הליכים במקביל. הרשות להגבלים עסקיים פועלת במקביל אליכם על דברים שגורמים לבעיה תחרותית מאוד, מאוד קשה. רבותיי, אתם צריכים להבין, יש כאן הוראות מעבר שיוצרות בצירוף הדרישה הזאת חוסר שוויון מוחלט.

אז אולי נדבר על זה כשנגיע להוראות המעבר?

רבותיי אנחנו צריכים להבין את זה, כי אתם לא מצויים במצב. ישראכרט לא תצטרך לאסוף אף נייר מזה שאתם דורשים כעת, כל הדרישות שלכם, שיהיה מאושר ויהיה חשוב ויהיה הכול, ישראכרט פטורה ממנו, בגלל שישראכרט קשורה עם כל בתי העסק, תסלח לי ענת ורונסקי, בגלל שהממונה טוען שיש לה מונופולין בכרטיסי ישראכרט .


רבותיי, אתם צריכים להבין, הדרישה שאתם מטילים –

עורך דין לרנר, להגיד ארבע פעמים אותו דבר, זה לא נהיה חזק יותר.

ישראכרט לא תצטרך לאסוף את הניירת הזאת.


באמצעות רגולציה תעשו את זה, זה חוסר שוויון.

למעט העניין של תקופת ההיערכות, שנגיע לזה בהוראות המעבר, סיימנו את הנקודה הזאת. אני רק אגיד שהדברים שמסומנים בצהוב, זה דברים שכבר סוכמו בישיבה הקודמת ואני לא אעבור עליהם, כי לא קיבלתי לגביהם שום הערות. יש דברים שמסומנים אבל עוד לא צוינו, אז דבר אחד כזה נמצא בעמוד 8, אני רק רוצה לציין אותו ונתקדם.


בעמוד 8 פסקה ג', שם הוסיפו איזה שהיא הוראה שמאפשרת גמישות, דיברנו על זה כבר בדיון הקודם, הסיפא היא בדומה לשתי הוראות אחרות שבהם זה כן סוכם וזה היה נראה שזה מתאים שיהיה גם כאן. לכן הוספתי את זה ורציתי לציין ולראות אם יש למישהו התנגדות.

להיפך,

מדובר בסוג של עניינים שבהם המפקח על הבנקים יכול לקבוע הוראות בעצם בחריגה, דברים שלכאורה היו צריכים לקבוע אותם בצו, באישור של כל הגורמים ושל הוועדה, ולכן עלתה פה דרישה מחברי הכנסת, שאם הוא קובע בהוראה עניינים כאלה, אז לפחות תהיה הודעה מנומקת לוועדה.

אני מבין שזה ביותר ממקום אחד.

היא הוסיפה בעוד מקום שלא הערנו.

נכון, זה לא עלה אז בדיון ורציתי להעיר על זה .

חשבון של מנהל, סעיף 5, פטור חלקי.

זה כבר עברנו, העניין של חתימת מקור, עוד מעט נגיע לזה אגב סעיף 7.


בעמוד 9 יש עוד נקודה שהיא במסגרת הסעיפים שכבר עברנו, אבל לא דנו בה בדיון הקודם, העניין של הקדש ציבורי רבני, עניין שהוסכם עליו.

תקריאי לנו את זה, לא קראנו בפעם הקודמת.

בדומה לפטור שקיים בפסקה 5, כבר מלפני כן, בחשבון שהוא עבור הקדש ציבורי, גם לגבי חשבון עבור הקדש ציבורי רבני, יש כאן פטור לגבי הצהרת נהנים, 5א אומר – חשבון בעבור הקדש ציבורי רבני שניתן לגבי אישור בית הדין הרבני כי הוא הקדש דתי רבני שנועד למטרות ציבוריות. אלא אם כן התאגיד הבנקאי יודע מבית הדין הרבני כי האישור בוטל.

ואז מה את עושה? יש לך 5ב?

לא, אין צורך ב5ב, יש איזה שהוא פטור.

הפטור הזה יוצא מהנחה שבתי הדין והמפקח אכן מפקחים, ונמסרו לנו בישיבה פנימית שנערכה שאכן ייערך פיקוח על הדבר הזה.

אתם בסדר עם זה? ראש הממשלה, לוט"ר.

שם מה שנאמר לנו, במשרד המשפטים, לא כל כך קיים פיקוח.

לא הייתה פנייה, אם תהיה פנייה ונראה שאכן יש פיקוח, הדברים ישקלו, אבל כרגע זו הפנייה שהייתה, ביררנו שיש פיקוח.

אי אפשר לנהל את זה בשני מסלולים, שניכם שואלים אותה שאלה. השאלה שהייתה היא, כיוון שבסעיף 5 בלי א, היה כתוב – חשבון בעבור הקדש ציבורי בלי חלוקה, הרשום ברשם ההקדשות, זאת אומרת זה נותן לך פתח פתוח לכל ההקדשות האפשריים.

זה לא היה חל על כל ההקדשות, כי הקדש רגיל הוא לא רשום במרשם ההקדשות.

רק ההקדשות שנוהלו ברשם ההקדשות, מה שנוהל בבתי דין, לא היה רשום. הלכו בתי הדין הרבניים וביקשו להיכלל.

בתי הדין הרבניים ביקשו להיכלל. האם אתם תדונו באופן אחר, באופן פרטי?

השאלה אם הוועדה פנתה לשאר. אנחנו מדברים פה על סוגי הקדשות, יהיו אנשים שיעברו על זה, ילכו לבג"ץ מיד ויבקשו דיון חוזר על שאר ההקדשות, זה שהם לא פנו, אולי הם לא ערים לעניין. אני חושב שצריך לפנות אליהם, לשאול ולבדוק. פשוט זה לא יתקבל.

אומר כך, הצו כפי שהיה הוא צו שפסק בהקדשות שמטופלים על ידי הרשם. יש רמת פיקוח מסוימת אצל הרשם להקדשות הציבוריים, שאנחנו כל הזמן מנסים לשפר אותו.


בבתי הדין הרבניים יש רמת פיקוח מסוימת, אחרת, גם אותה אנחנו ערוכים ומנסים לשפר ולתקן, אם באמצעות תיקון תקנות בתי הדין הרבני הגדול ואם בדרך אחרת, יש מחשבה אולי לנסות ולהעביר גם את הפיקוח של בתי הדין הרבניים לרשם ההקדשות. בכל מקרה יש הליכים לנסות ולהגביר פיקוח.


אין ספק שמבחינת תכלית הצו הזה, יש משמעות לפיקוח, ציין את זה ראש הרשות. לגבי הקדשות דתיים, שרעיים, גם הקדשות דתיים נוצריים, גם דרוזים, רמת הפיקוח שלנו אומר בצורה כללית, לא כל כך ברורה לנו. אנחנו צריכים את רמת הפיקוח הזאת לאו דווקא אגב צו איסור הלבנת הון, אנחנו צריכים לבדוק את רמת הפיקוח הזאת באופן כללי, לאור המטרות הציבוריות צריך לשים לב, אנחנו מדברים על מטרות ציבוריות, שבן אי אפשר לציין את שמות הנהנים.


אנחנו צריכים לדעת מה קורה שם גם לצורך התכלית שלשמה הוקם ההקדש וזה נמצא עדיין בשלבים מאוד, מאוד התחלתיים. רמת הפיקוח בבתי הדין הרבניים, נמצאת בשלב שלא מספק אותנו וגם לא את בתי הדין, אנחנו פועלים כל הזמן לשפר אותה אבל היא נמצאת ברמה אחרת לחלוטין.


לכן העדר השוויון פה לכאורה, שלכאורה עולה, הוא מוצדק, משום ששאלת הפיקוח היא אינהרנטית לצו, ועקרונית גם לא קיבלנו פניות וגם עצם ההבדל ברמת הפיקוח הוא משמעותי לצורך תכליתו של הצו.

עורך דין סלע, האם תשובה הזאת עונה לפי דעתך, הבנתך, כיועצת משפטית בשאלה שהעלה אותה חבר הכנסת לוי.

אני חושבת שכן.

זאת אומרת תוכלי לעגן את זה.

כן, מפני שגם לא עלה צורך מהשטח בדבר הזה, גם בעיקר העניין של הפיקוח. עד היום לא היה חוק כזה בכלל, הקדשים דתיים שהם לא רשומים במרשם ההקדשים הציבוריים. חלק מהצו הזה הוא תיקון של כל מיני צרכים שעלו מהשטח.

רציתי להזכיר את סעיף קטן 8 שמאשר גמישות מסוימת, כדי לענות על צרכים ספציפיים אם יתעוררו.

כן, זה סעיף רחב מאוד.

רק לומר שאנחנו לא מחוקקים חוק היום, אלא זה צו של הנגיד, אקט מינהלי. חזקה על הנגיד שאם יהיו אליו פניות הוא ישקול כמובן ויציע תיקון.

עוד מישהו על הכן? אין .

אנחנו חוששים שהאי שוויון הזה לא יחזיק מעמד, גורמים נוספים ירצו – כאשר אין להם את אותו פיקוח שיש היום על אותם גופים.

ולכן?

ולכן אנחנו מעדיפים שהסעיף הזה לא יהיה.

בכלל לא, אתה רוצה ש- 5א יצא כמו שהוא. אני גם, אני בעד למחוק אותו.

להערכתי זה לא יעמוד במבחן בג"ץ, מה שאני מציע זה לכתוב שבתי דין דתיים, ואז לקבוע נהלים. אולי זה יגרום לך קצת יותר עבודה אבל אני חושב שזו הדרך הנכונה - צריך להיות כתוב שהקדשים של בתי דין דתיים, העומדים בדרישות שיקבעו בתקנות, או בנוהל הבנקאי. לכן אם מישהו לא עומד בדרישות, לא חל.

חברים, אני מבקש להוריד את סעיף 5א, תבדקו לפני אתם חוזרים אלינו, האם גם אחרים ראויים או לא ראויים, ולפי זה נדון, נראה אז שנוכל להגן עליו.

אם יש עוד דיון בנושא הזה, אין לי שום התנגדות שהנושא ייבדק אצל בתי הדין הדתיים האחרים, אבל אם הנושא אמור להיגמר היום, אני חושב שזאת תהיה פגיעה בלתי מוצדקת בצרכים של ההקדשות הרבניים הדתיים. הצורך הזה קיים, אנחנו פנינו בגלל איתרנו ופנו אלינו להסדיר את הנושא הזה. ככל שיש איזה שהיא אפליה, הוסבר שהאפליה הזאת לפי רמת המידע הקיימת כיום, האפליה הזאת היא אפליה, היא מוצדקת. היה ותבוא פנייה מבתי הדין הדתיים האחרים, אז ידונו בכך, יבדקו את זה.


ככל שיראו שרמת הפיקוח שם היא כמו אצלנו, למה לא להשוות, אבל אצלנו יש פיקוח, אצלנו יש בית דין שעוסק –

תודה, אתה כבר אמרת, אני רוצה לענות לך. לפי התיאור של עורך הדין שבא מהאגף של הממונה על ההקדשות, התיאור היה שזה פיקוח לא מספיק, אנחנו שמענו שנינו את אותו הדבר לפני עשר דקות. הפיקוח שאיננו מגיע לרמה, אבל משתפר. לכן אני שקט מצפונית עם המהלך שאתם בינתיים תשתפרו והוא לא יגיד את זה פעם נוספת כשבוא יבוא אלינו, כשיתאר את המצב אצלכם.

פיקוח תמיד אפשר לשפר.

נכון, אבל אני שמעתי בדיוק את האבחנה של בין לבין. לעומת זה נקבל את התשובה האמיתית מה קורה עם בתי הדין הדרוזיים, השרעיים והנוצריים.

זה רק הדרוזים והשרעיים, הנוצרים הם לא של המדינה.

נדע מה קורה איתם ואז נוכל לעשות את החוק. אני לא מעוניין שכשבפרוטוקול תיאר עורך הדין הנכבד כפי שתיאר, ההבדל שאנחנו לא יודעים מספיק מה קורה שם שנשנה את זה. אבל, עוד לא סיימתי, אנחנו עושים תקנות, התקנות הללו יאושרו היום. אני מקווה שחברי הכנסת יאשרו אותם. אין שום בעיה לשוב אל הוועדה, אני אומר את זה, ולקבל מהוועדה תיקון של התקנות סוחף, 5א כמו שהציע אותו החברה מלשכת עורכי הדין, לא תהיה בעיה לעשות את התקנה.


אבל בינתיים חברים, אתם צריכים סעד, אם אתם צריכים סעד, יש בסעיף 8. לכן מבחינתי אני בהחלט שקט, גם מבחינת החוק וגם מבחינת הרמה של הפיקוח, זה רק יאתגר את בתי הדין ואת ההקדשות להגיע לרמה שצוינה שצריך להגיע.

גם אלה שהעירו על רמת הפיקוח, הסכימו שרמת הפיקוח מספיקה על מנת לתת את האישור המבוקר, כל מה שנאמר פה שאולי יש אפליה כלפי בתי דין אחרים. אז אי אפשר לבוא ולומר לנו, כשכל הגורמים המוסמכים לעניין הזה אומרים שרמת הפיקוח מספיקה, כדי לתת לנו את האישור הזה, לבוא ולומר בואו תבדקו עוד את רמת הפיקוח, כאשר ברקע עומדת הטענה שבתי דין אחרים לא מקבלים את זה.

אני קראתי ואתה קראת את חוות דעתה של השופטת שטרסברג על דרך תפקודם של בתי דין רבניים. אני לא מכיר את הסוגיה הזאת לפרטיה, אלא אני מכיר הערות שהעירו על דרכי התנהלות. כשבא מישהו ומתאר את הדברים בלשון נקייה, זהירה, כפי שהוא תיאר, נוח לי במקרה הזה שלא לאשר מאשר לאשר, ולהגיע לאחר מכן למצב שבו קשה יהיה לשכנע לשיפור.


אני בהחלט מוצא לכם פתרון, אם הצלחתם לשכנע את הגורמים, אתם תגיעו למפקח על הבנקים, אתם תגיעו לאותו ידע. אלא תגיעו אליו בדרך של הוראה שהוא ייתן באשר אליכם ולא בצו שאני נתתי לו אישור.

האמירה שנאמרה כאן שרמת הפיקוח שנמצאת כיום בבתי הדין מספקת לצורך תכליתו של הצו, יש שם תוספת לסעיף הזה –

אני הבנתי, אני שומע, התיקון לא שינה דבר במהות מה ששמעתי אותו בפעם הראשונה ומה שקראתי בהקשר אחר.


חברי הכנסת, אתם רוצים לעצור אותי בדבר הזה?

אני מסכים למסקנה, לא לנימוקים.

בסדר, אנחנו עוסקים במסקנות.

לדעתי הבעיה היא לא בתי דין רבניים, אלא הבעיה אחרים שיכולים להצטרף ואני לא רוצה שיצטרפו.

יש טענה שעלתה מצד לשכת הטוענים הרבניים, אני ציינתי את זה כהצעה לתיקון, זה עדיין לא משהו שנדון או שהוא מוסכם על חלק מהרשויות. נמצא פה יושב ראש לשכת הטוענים הרבניים. הטענה היא והוא יציג אותה בגדול, שכמו שלעורך דין ולרואה חשבון יש פטור מהצהרת נהנה לגבי חשבונות כאלה שבהם יש פיקדונות של הרבה לקוחות ואי אפשר לזהות את כל הנהנים, אז גם לטוען רבני שמייצג לקוחות צריך להיות פטור כזה. זה נבדק במשרד המשפטים, הם הסכימו לקבל את זה לגבי סכומים יותר נמוכים, כי גם סוג הפעילות קצת שונה. זה מה שמופיע בפסקה 7.

פסקה 6 גמרנו?

פסקה 6 יש שם דברים שהם רלבנטיים למה שיעלה בסעיף 7.


יש שם כמה תיקונים שנגזרים. כל הנושא של הצהרה וחתימה.

אם יש הסכמה, אני לא צריך לדבר.

בסעיף 7 הייתי רוצה רק להוסיף, באופן כללי לכל הנוכחים, תפקידו של טוען רבני מקביל בזה לתפקידו של עורך דין בבתי משפט. אני מברך שמאז שהסמכויות הועברו למשרד המשפטים, משרד המשפטים מנסה ועושה מאמצים להשוות בכל התיקונים בין עורכי דין לטוענים רבניים, מכיוון שהוא השר הממונה על בתי הדין מבחינת עורכי דין וטוענים רבניים.


לכן חשוב ואני מודה על התיקון, שאכן טוען רבני רשאי כמו עורך דין לפתוח חשבון נאמנות, אבל קיים גם מבחינת הבנקים לגבי הבדל בסכומים, לכן אני חושב שזה יהיה זהה. הבנקים לא מתנגדים לפי מה שאני התרשמתי.

אני עוד לא בבנקים, אני במשרד המשפטים בינתיים.

מההסברים שאנחנו קיבלנו אכן טוען רבני התפקיד שלו דומה לתפקיד של עורך דין, אבל במגזר ספציפי, במגזר של דיני אישות כאשר הפעילות הרלבנטית כאן היא חלקית לפעילות הרלבנטית לעורכי דין.
הנימוק העיקרי היה נושא של קבלת כספים מהוצאה לפועל, דברים מהסוג הזה שבהם טוענים רבניים לא עוסקים. יש פן אחר של הפעילות שהוא דומה בזה, קבלת תשלומים לצורך תשלום אגרות, או לצורך העברות לצדדים שלישיים, לכן חשבנו שמן הראוי שהסכומים יהיו נמוכים יותר.

תשלומי מזונות לא יכולים להגיע לשלוש מאות אלף?

אנחנו לא מדברים על מקרה שניתן שיק ספציפי והוא מופקד בנאמנות בידי עורך הדין, אלא שהכספים מועברים לעורך הדין לצורך העברה לצד ג'. ממה שהבנו מהיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, שהיקף הפעילות הוא נמוך יותר מאשר היקף הפעילות בקבלת כספים מההוצאה לפועל, שזה היה עיקר הטיעון והפטור לעורכי דין בזמנו.

ברוב הסיטואציות שכולל דמי מזונות גבוהים וכו', כשיש הסדר. אגב תיק, צריך לפתוח חשבון ספציפי עם נאמנות ספציפית להסדר הזה, לא על זה מדובר. חשבון האחד לעורך דין, האחד לטיעון רבני מהסוג הזה, הוא חשבון סל שנועד לכל מיני חשבוניות קטנות יחסית: אגרות, תחום הנזיקין, תחום הוצאה לפועל שדובר עליו בזמנו.

לעניין הסכומים כמובן, לא לעצם העניין של טוען רבני, גם הסכום לגבי עורכי דין היום, יכול חברי מלשכת עורכי הדין להעיד יותר טוב ממני, הוא סכום נמוך ומעורר המון בעיות. אני רוצה רק להסביר, הוועדה בטח יודעת שאם עורך דין או רואה חשבון חורג מהסכום פעם אחת הוא מקבל התראה, חורג פעם שנייה, סוגרים לו את החשבון המיוחד הזה ויותר הוא לא יכול לעבוד בצורה הזאת. יש אין ספור בעיות עם עורכי דין, למשל מקרה שעורך דין באופן תמים לחלוטין מקבל העברה לחשבון הזה, שאפילו אין לו שליטה עליה, והיא יותר מהסכום שמותר להעביר ואז הוא פתאום נמצא כמי שעבר על הצו. לכן גם הסכום לגבי עורכי דין הוא נמוך.


טוענים רבניים, אני לא יודע מה היקף הפעילות שלהם, אבל הסכום של מאה אלף וחמישים אלף, נראה לנו מאוד, מאוד נמוך. גם יטיל על הבנקים, לדעתי בלי שום הצדקה עול נוסף, כי מדובר בשינוי במערכות. ככה כבר יודעים לקרוא שלוש מאות ומאה, צריך לעשות התאמה מסוימת. זה בקרות נוספות, חריגות מסכומים אחרים, זה עול נוסף, שצריך כמובן תקופת הערכות יותר גדולה, בקרה על המעבר של הסכומים ואנחנו ממש מבקשים להשוות את הסכומים.

לגבי הסכום הנמוך לעורכי דין, אנחנו מתנגדים לשנות את הסכומים. מדובר באיזה שהוא חשבון סל שמיועד, שהמטרה שלו כפי שראש הרשות הסביר לסכומים קטנים. אם מדובר בסכומים גדולים יותר או אם יש צפי לסכומים גדולים יותר, הכוונה היא שעורך הדין יצהיר. אני לא אומר שהוא צריך לפתוח חשבון על כל דבר כזה, אבל שיהיה לו חשבון אחר, סל אחר, לסכומים גדולים יותר, ששם הוא יתכבד וישלח הצהרה על נהנה.


אנחנו צריכים לזכות שבמדינות אחרות וגם לפי קריטריונים של הFATF, מצפים שיחולו חובות דיווח על אותם גורמים. אני מדבר עורכי דין, רואי חשבון וזה ייתר את הפעולה.

השאלה היא כזאת, אם המגמה שציין החברה היא המגמה היום, שמשווים ערכאות לערכאות, אם אין הרבה מקרים או אין –

לנו אין התנגדות שישוו סכומים.

אין לכם התנגדות שישוו סכומים.

יש לנו התנגדות להעלות את הסכומים.

זה נד"ב הבין, לא שמעתי שהוא ביקש. אז אנחנו משווים, תודה, תודה על ההערה.

יש עניין שאמרנו שנחזור אליו שהוא בעמוד 11, לגבי מסמכים שנדרשים כשפותחים חשבון קורספונדנט, לתאגיד שהוא מדינה שהיא לא חברה ב - OACD ודיברנו על זה בישיבה הקודמת, האם לדרוש המלצה או להסתפק באישור על כך שקיים חשבון ונמצאה פשרה בעניין הזה.


אני אקריא את הסעיף 3ג - הדבר שיידרש הוא אחד משניים, שתי חלופות, או המלצות מבנקים במדינות החברות ב –OACD שמנהלים חשבון קורספונדנט לתאגיד המבקש לפתוח חשבון בתאגיד הבנקאי שזה מה שהיה עד היום, או מסמך המעיד על כך שהתאגיד המבקש לפתוח חשבון בתאגיד הבנקאי, מנהל חשבון קורספונדנט בבנקים כאמור וכן הצהרת התאגיד שהוראות חוק או הוראות רשות מוסמכת המחייבות זיהוי לקוחותיו לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, חלות עליו.

זה מוסכם?

הדבר הזה מוסכם.


סעיף 6א בעצם את הויכוח עצמו סיימנו, אבל צריך לקרוא את הסעיף לא קראנו אותו קודם. אני מדברת על 6א, בעמוד 11 למטה.

שם עצרנו בפעם הקודמת.

זה הקלות בעיקר למחזיקי כרטיסים, על חובות זיהוי שצריך לבצע כלפיהם.


בטרם ינפיק כרטיס חיוב, רשאי התאגיד הבנקאי במקום האמור בסעיפים 2,3, 4 ו6 שזה החובות שמוטלות בכל מצב רגיל, לפעול כמפורט להלן בטרם ינפיק כרטיס כאמור -


1. מונפק כרטיס חיוב לבעלים או למורשה חתימה בחשבון עובר ושב בתאגיד בנקאי המנפיק או בתאגיד בנקאי השותף להסדר ההנפקה, - יש פה תיקון לא מהותי - ירשום תאגיד בנקאי לגבי בעל כרטיס החיוב את פרטי הזיהוי המפורטים בסעיף 2א.


במקרה שיש הסדר בין הבנק לחברת האשראי , נדרש רק מרשם פרטי הזיהוי.


2. מונפק כרטיס חיוב ליחיד שההתחשבנות בגין החיובים שנעשו נעשית באמצעות חשבון עובר ושב, לתאגיד בנקאי שאינו המנפיק או שותף להסדר ההנפקה, והמסגרת לפעילות בכרטיס אינה עולה על סכום של חמישים אלף שקלים חדשים, או מונפק כרטיס חיוב אחר שקבע המפקח על הבנקים - זאת אומרת כזה שהוא לא דרך חשבון העו"ש או משהו אחר - ירשום התאגיד הבנקאי המנפיק לגבי בעל כרטיס החיוב את פרטי הזיהוי המפורטים בסעיף 2א לפי ההעתק ממסמך הזיהוי, כאמור בסעיף 3 שיישמר אצלו.


כלומר פה גם יש אימות מול מסמכי זיהוי, מעבר לפרטים.


ב. בנוסף לאמור בסעיף קטן א1 ו-2 ירשום התאגיד הבנקאי לגבי חשבון עובר ושב שכנגדו נעשית ההתחשבנות בגין הפעילות בכרטיס החיוב את הפרטים האלה - מספר התאגיד הבנקאי, מספר הסניף, מספר החשבון ושם החשבון וכן יאמת את פרטי הזיהוי של בעל כרטיס החיוב אל מול מרשם האוכלוסין, ישמור תיעוד לגבי בדיקה זו. בסעיף זה הסדר הנפקה, הסדר בין תאגידים בנקאיים שנעשה לצורך הנפקת כרטיסי החיוב, שאחד הצדדים לו הוא תאגיד בנקאי שמנוהל בחשבון העובר ושב והצד האחר הוא תאגיד עזר של חברת כרטיסי אשראי, והחיובים בשל העסקאות בכרטיס החיוב, מתבצעים בחשבון העובר ושב.

אני בדיוק חזרתי לראות את מכתבי חברות האשראי, אני לא שמעתי שיש הערות על זה.

אנחנו מתנצלים על האיחור. הטענה שלנו היא לגבי הצהרת הנהנה. למעשה בסעיפים שהקראנו כרגע, ישנו פטור לחברות האשראי לדרישת הצהרת נהנה ברוב כרטיסי החיוב.


יחד עם זאת בכרטיסי החיוב החוץ בנקאיים, שהמסגרת לגביהם היא מעל חמישים אלף שקל, יש צורך גם בהצהרת נהנה.


דעתנו ככלל היא שהצהרת נהנה בכרטיס חיוב היא ככלל מיותרת. מכיוון שכרטיס חיוב בהגדרה, להבדיל מחשבון בנק, מיועד לשימושו האישי, זה מוגדר בחוזה, מיועד לשימושי האישי של אותו אדם ששמו מוטבע עליו, ואם הוא לא עושה כן, הוא מפיר את חוזה כרטיס חיוב, הוא לא יכול להעביר אותו לאף אחד אחר, זאת ההגדרה של כרטיס החיוב.


לכן להחתים אנשים על טפסי הצהרת נהנה, לדעתנו זה ככלל מיותר ואפילו מטעה. הושגה פה פשרה ובסופו של דבר אנחנו מגיעים לכך שרק לגבי כרטיסים מסוג מסוים, אותם כרטיסים חוץ מבנקאיים, שהמסגרת שלהם היא מעל חמישים אלף שקל, יש להחתים לגבי הצהרת נהנה.


אנחנו חושבים שגם פה זה מיותר, זה מטעה, לדעתנו זה יוצר איזה שהוא בלבול, זה עוד טופס שהוא לא נכון שלדעתנו עלול ליצור בלבול והטעייה אצל הלקוחות. אנחנו חושבים שיש לוותר בכלל על הצהרת הנהנה גם לגבי הכרטיסים האלה. או לחלופין לצמצם את זה לכרטיסים שהיקף הפעילות בהם הוא לא חמישים אלף שקל.

אין לנו ויכוח עם כך שאסור לתת את הכרטיס לשימוש אחר ובכך יש הפרה של החוזה ואולי גם הפרה של חוק. אבל אנחנו לא נמצאים במישור הזה, אנחנו במישור של איסור הלבנת הון, שפה ההפרה אם תהיה במטרה לממן טרור או במטרה להלבין הון, היא הרבה יותר חמורה ואנחנו כן רוצים להכניס את המטרייה הזאת או את החובה הזאת גם בצו איסור הלבנת הון.


יכול להיות אולי ואחרי שחשבנו על ההערה, שאנחנו צריכים לבקש הצהרה שאין נהנה. כלומר אם הוא מצהיר שיש נהנה אז אתה אומר לו תשמע, זה לא במסגרת ההסכם שלנו.

ההצהרה היא שאין נהנה.

כן, הצהרה שאין נהנה, עם זה אנחנו חיים.

קודם כל אני רוצה לגבי החוזה, כמה שידוע לי, יכול להיות שאני טועה. החוזה בעצם מתייחס לאופן השימוש בכרטיס ותו לא. זאת אומרת אין חולקים שאכן כשבן אדם מקבל כרטיס אשראי, הוא זה שאמור להשתמש בכרטיס, אבל לא בזה מדובר. אנחנו מדברים בהגדרה על פי חוק איסור הלבנת הון, נהנה זאת חיה אחרת לחלוטין. מאוד יכול להיות במצב הקיים שבן עושה שימוש, רק הוא עושה שימוש בכרטיס, אבל בפועל הכספים מיועדים לאדם אחר. או הפעולה נעשית מטעם לצורך העניין.


על כן אנחנו חוזרים ועומדים ומבקשים להשאיר את הצהרת הנהנה, היא במקום. אני מצטרף להצעה של דודו, על אף שאני חושב שההצהרה לא צריכה להיות על כך שאין נהנה, אלא ההצהרה צריכה להיות כפי שהיא היום, משום שבכל זאת נהנה, בוודאי לפי דעתי, אין שום קשר בין המושג נהנה לבין החובות שיש בחוזה התקשרות.

זאת אומרת אתה רוצה שכן יהיה.

בוודאי, נהנה זה לא מי שמשתמש.

אתה לא מסתפק בהצהרה שאין נהנה.

דוגמא לבעיה, אם למשל כרטיס שמונפק על שם תאגיד, חברה, עמותה.

אבל אז זה מורשה חתימה, זה לא נהנה.

בהגדרות של החוק זה מורשה חתימה.

זה לא משנה מה זה, עדיין יש נהנה בשר ודם שאנחנו לא יודעים מי הוא.

אני מסכים עם נוסחת האחידות כאן, בסופו של דבר הגדרת נהנה היא הגדרה רוחבית והיא אדם שבפועל, אדם בשר ודם, ואם אין, אז אין, מקדישים חצי שנייה וכותבים שאין, וכבר היו לא מעט כתבי אישום בארץ, לפי סעיף 3ב –

זה היה חסר בדברים שלך דודו, כיוון שאני מכיר את השיח ושיג הזה עוד בהכנת שיעורי הבית.


חברי הכנסת, לפי דעתי צריך את הצהרת הנהנה בגלל המשפט האחרון שהגענו אליו עכשיו. צריך אותה לתכלית, אם אין נהנה אז אין נהנה, אז אתה כותב אין. ואם נתת את זה או זה הגיע למישהו, זה הבסיס לשיח ושיג לאחר מכן, של הרשות להלבנת הון, או של הרשות למלחמה בטרור, עם מי שהעביר את הכרטיס.


אתה צריך נקודת מוצא, הרבה פעמים אתה יוצר דיאלוג חדש עם מערכת המשפט באמצעות עבירה שולית, אני לא מדבר עכשיו על סיפורי מס הכנסה. אדם נכנס למדינה מסוימת, זה עלה אתמול בהקשר דווקא בבית הזה. מישהו אמר שהוא לא היה קשור בשום קשר אל תאגיד מסוים, אחרי זה הסתבר שהוא קשור לתאגיד מסוים.


בבת אחת, השיח והשיג על בסיס השקר ומה שנולד ממנו, יוצר דיאלוג אחר במערכת המשפט. לכן אני חיכיתי למשפט הזה.

רק הבעיה היא של המשטרה -

הטענה לגבי נהנה היא הטענה הבאה, מאחר וכרטיס החיוב הוא כרטיס שמחייב חשבון בנק, הרי לא ייתכן מצב שיהיה פה נהנה אשר אותו נהנה הוא לא נהנה בחשבון. הבעיה היא שאנחנו עלולים ליצור ואני רק רוצה להזכיר פה בפורום הזה, שלמעשה כיום יש פטור בחלק מהכרטיסים, שמונפקים באמצעות הבנקים, לגבי הצהרת נהנה. ממה נפשך? עכשיו השאלה היא רק לגבי הכרטיסים האחרים כי כבר הסכמנו לגבי חלקם שצריכים לפטור אותם מהצהרת נהנה כי זה יבלבל. רבותיי, זה לשים מכשול לפני עיוור, אנחנו נתקל בשאלות של אבא שמנפיק כרטיס עבור הבת, אז הוא מורשה חתימה ואז השאלה אם צריך לרשום שהוא נהנה כן או לא.


גם לגבי ההערה של יהודה, כרטיס שמונפק על שם תאגיד, אין לנו כרטיסים כאלה, רבותיי. אנחנו מנפיקים כרטיס על שם בן אדם, ואם יש תאגיד, הוא מורשה חתימה.

תמחק בבקשה את עניין התאגיד לצורך העניין. אתה רוצה להוסיף משהו שלא נאמר?

זה לא נכון דרך אגב, אין מניעה חוקית.

דבר אחד מאוד פשוט, אם אדם יצהיר לי שיש נהנה בכרטיס, אני לא אתן לו את הכרטיס, צריך להבין את זה. טכנית אני לא אתן כרטיס. זה לא בחוק, זה החלטה, זה אני.

היא יכולה להשתנות מחר ההחלטה הזאת.

לא, היא לא יכולה להשתנות, גם אם תהיה פה הצהרת נהנה, אני אשים בטפסים שלי משפט אחד - אני מצהיר שאין נהנה בזה.

זה יפתור את הבעיה.

עכשיו דבר שני, אני פשוט כמו קאטו הזקן חוזר, אנחנו לא פתוחים למרשם האוכלוסין.

סליחה, אני יכולה לחזור גם כן כמו קאטו הזקן? אמרנו את זה כבר לפני שלוש שנים שרציתם גישה למרשם האוכלוסין, כשתהיה לכם חובה שתחול לכם ותתחיל חובה לזהות מול המרשם, אנחנו נעזור כמו שעזרנו לתאגידים הבנקאיים, אין בעיה, אבל היום אנחנו לא יכולים להפנות למשרד הפנים לקשר אתכם – אמרתי את זה לפני שלוש שנים.

חבר הכנסת מיכאלי, האם אתה עדיין רוצה לפטור בכלל מחובה? אתה הבנת את המהלך.

אני הבנתי את המהלך ולכן אני חושב שמבחינת לפני עיוור, באמת פה הסכנה, שאם נכתוב שהם מצהירים שהם הנהנה ובאמת במקרה כמו שתואר פה, שהאבא מוציא בשביל הבן, כי הבן לא יכול להוציא כרטיס אשראי, פה באמת אנחנו נותנים מראש לעבור, יכול להיות שאנחנו נוכל לסווג ולהגיד - כרטיסי אשראי שמוצעים בשביל סכומים מסוימים, שמה כן נחייב.

זה כתוב,

ואם הבן עבריין? אם הבן מוכר למשטרה?

לכן אני אומר, היום את הפטור הזה שאין נהנה, אני מבין זה עד סכומים מסוימים, כי כרטיסי האשראי לא יתנו להצהרה הזאת שיש נהנה גם על אלף שקל כרטיס אשראי.


מצד שני יכול להיות שהסכומים האלה צריך לחשוב, האם הסכום הזה הוא סביר או לא סביר, שבן אדם מוציא בשביל מישהו. אם הוא עבריין או לא עבריין, בואו נבדוק לפי היגיון הדברים.

עורך דין סלע, תחתמי את הדיון.

אני אומרת שמעל חמישים אלף, מבחינת הטענה שזה מעכב, מכיוון שבאמת אומרים פה שלא יהיה נהנה, אז זה רק ידרוש מאותו אדם שמנפיקים לו את הכרטיס לחתום שהוא הנהנה היחיד, זה לא איזה עיכוב. אני מבינה פה את הטענה שאם בכל זאת משהו נאסר, אז צריכים גם שזה יהיה לפי החוק הזה, לפי חוק איסור הלבנת הון והחובות.

ואז מה את מציעה?

אני חושבת לקבל את הדברים כפי שהוא ולא לפטור מהצהרת נהנה, גם לגבי הכרטיסים האחרים.


גם אני שאלתי את השאלה לגבי כל יתר הכרטיסים, למה בהם לא דורשים בעצם הצהרת נהנה, נאמר לי ששם יש פחות את הסיכון של הלבנת הון. צריך להגיד שזה לא מספק אותי במאה אחוז.

זה עונה לך על החצי שחסר והוא נמצא שם בעצם.

אני לא אהיה זאת שאוסיף פה חובות על חברות.

אנחנו פה אחד גם בזה חבר הכנסת מיכאלי? תודה.

אנחנו בסעיף 7 ששם הייתה המחלוקת שעוד לא הגענו אליה, בינתיים היא נפתרה. סעיף 7 מאפשר סריקה ממוחשבת של המסמכים שאותם צריך לשמור. התוספת היא ששמירת מסמכי הזיהוי למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור יכול שתיעשה באמצעות סריקה ממוחשבת בתנאים המפורטים בתקנה 3א לתקנות העדות להעתקים צילומיים. מסמכי זיהוי כוללים גם הצהרה שניתנה לפי צו זה.


לפני שהיה את ה- למעט הצהרה שניתנה בחתימת מקור, הייתה איזה שהיא מחלוקת אם המשטרה שטענה שיש חשיבות לשמור על הצהרות מקור, כיוון שזה מאפשר אחר כך זיהוי פלילי וכשזה לא במקור זה לא ניתן.


באמת הגיעו פה לפשרה ובכל מיני מקומות –

עכשיו זה חוזר חזרה.

עכשיו זה חוזר חזרה ובכל מיני מקומות נדרשה הצהרה בחתימת מקור. אם זאת ההצהרה אותה צריכים לשמור ולא מספיק בסריקה ממוחשבת, צריך לשמור את המקור.

על דעתכם, אין לכם בעיה. תודה, הלאה.

אנחנו בסעיף 8 - בסעיף 8 נוספו בעצם חובות דיווח. יש חובות דיווח שהם על פעולה בלתי רגילה ויש חובות דיווח שהם על פעולות לפי סכום של הפעולה על פעולות רגילות, שאין איזה שהוא מאפיין מיוחד.


עד היום החובות היו בדרך כלל על פעולות של מעל חמישים אלף, לפעמים מיליון, מאתיים אלף, תלוי בפעולה.


עכשיו נוספו חובות דיווח לגבי פעולות מסוימות, פעולות מול מוסד פינאנסי במדינה או טריטוריה שמנויה בתוספת הרביעית. אתם יכולים להסתכל בתוספת הרביעית בעמוד 21, זה או מדינות שלא משתפות פעולה במלחמה הבינלאומית בהלבנת הון לפי הרשימה של הFATF, או מדינות שכנות ואחרות שמנויות שם בפסקה 3: איראן, אלג'יריה, אפגניסטן, סוריה, לבנון, כל המדינות האלה.

הרשות הפלשתינית כמובן,

כן, אז מול מוסד פיננסי במדינה כזו, זה מדינה או טריטוריה. מול סוגים של פעולות שהם מעל 5000 שקלים, או מול מוסד פיננסי במדינות האלה, תהיה חובת דיווח חדשה שהיא חלק מהחובות שנוספו בעקבות החקיקה של חוק איסור מימון טרור.


זאת הפשרה שאחרי שנה של התעסקות עם הצו הזה הגיעו אליה, לי אין הערות.

אני יושב ראש איגוד נפגעי טרור. אני מבקש מכם לדחות את המחיקה של אי דיווח של סכומים מעל 5000 שקל, אני רוצה לנמק לכם את הדברים.


אני מחזיק פה בידי תביעה, שהוגשה בדצמבר –

לא הבנתי.

כתוב פה בסוף של סעיף 8א2, כתוב פה נמחק -

זה לא נמחק, יש תוספת.

נמחקה הנקודה והוסיפו נקודה ופסיק, זה מה שנמחק.

זאת אומרת 5000 שקל, בסכומים שמתחת ל - 5000 שקל, יש חובת דיווח.

עד היום זה היה מעל חמישים אלף, עכשיו לגבי פעולות מסוימות הורידו את הסף מאוד, מעל 5000 שקל.

אני יודע, בשביל זה אני מדבר בנושא הזה. תראו חברים, אני מחזיק בידי תביעה –

כיוון שלא שלחת לנו נייר, קשה לנו לעקוב אחרי זה. מה אתה רוצה לטעון? תרשה לי לכוון אותך קודם כל איך אתה תענה לי. אני רוצה לשאול אותך, האם אתה רוצה לבקש שיהיה גם בסכום של עד לאלף שקל?

אני מוכן לקבל שזה יהיה עד אלף שקל, אין בעיה.

זה מה שאתה רוצה?

כן,

אני רציתי לדעת לאיזה כיוון. בבקשה תדבר,

אני אגיד לכם למה, בדצמבר הגישו מאות נפגעי טרור בארץ תביעה נגד הבנק הערבי בניו יורק, על כך שהעבירו כספים למשפחות טרור. אני רוצה לתת לכם דוגמא פשוטה אחת, רוב הכספים שהועברו זה כספים של פחות מאלף דולר וכדומה.


משפחה של מתאבד מקבלת תרומה ממוסד צדקה אמריקאי, מעבירים מזומן. יש לאותו מתאבד שישה אחים, שמונה אחים מעבירים לכל אחד אלף דולר, עובר מארצות הברית לארץ, מהארץ לבנק הערבי ברמאללה, בשכם, וכל אחד מהאחים מקבל אלף דולר.


לפי ההצעה פה לא תהיה שום השגחה על האלף דולר האלה.

תהיה, כי זה חמשת אלפים.

לא, אלף דולר לאח זה 4200, זאת אומרת פה לא יהיה פיקוח. לכן אני נזעק ומבקש שבנושא הזה הרבה העברות כספים של משפחות של מתאבדים מארגוני צדקה שונים, הם בסכומים קטנים של אלף דולר ופחות. לכן אני מבקש לפחות את המינימום שזה יהיה אלף שקל.

יש פיקוח על זה, כלומר יש חובת בדיקה לבנקים, בוא נבדיל בין חובת בדיקה, שנגיע אליה בסעיף 13א, לבין חובת דיווח. חובת הבדיקה על כספים שעוברים ממדינת ישראל מדינות בסיכון גבוה היא מהשקל הראשון, חובת בדיקה אל מול הרשימה.


כלומר האמירה לבנק -
פעולה של שמונה מאות שקלים שהולכת למישהו ששמו מצוי ברשימה, הפעולה היא אל תבצע, לא תבצע ותדווח לרשות לאיסור הלבנת הון, אל תבצע, כלומר אמירה הרבה יותר חמורה. אז להגיד שאין פיקוח על הכספים האלה, לא נכון, כי גם אנחנו מודעים לתביעה בארצות הברית של ARAB BANK, וגם בארצות הברית אין חובת דיווח.

אני חושב כן.

סליחה מר מנע, חובות הדיווח בארצות הברית הן פשוטות – TRANSACION מעל 10,000 דולר ו SUSPICIOUS TRANSACTION מעל 5000 דולר אין בלתם. אלה הם חובות הדיווח בארצות הברית.
כלומר, אנחנו עושים הפרדה בין מטריית הדיווח למטריית החובה.


משפט נוסף אני רוצה להגיד, היו המון דיונים, הגענו לסכום הזה על דרך הפשרה והיה סיכום, כלומר יש סיכום שמי שהוציא אותו הוא ראש המטה ללוחמה בטרור, אחרי ששמע את כל גורמי הביטחון ואני מחזיק את המכתב פה בידי. אחרי שדנו ודנו בכל האספקטים, כולל באינטרס של מדינת ישראל להמשיך את היחסים הקורספונדנטיים עם הבנקים הפלשתיניים, כיוון שיכול לעבור כסף לא רק במערכת הבנקאות במקומות אחרים.

רציתי להגיד עוד נקודה אחת, יש חובת דיווח, זה לא ממצה את חובות הדיווח, יש חובת דיווח על פעולה בלתי רגילה, שזה דבר שיש בו הנחיות ומעבר לזה הוא לא ממצב גם, ההנחיות לא ממצות את החובה. כך שחובות דיווח על פעולות רגילות, שהם באמת רק לפי סכום, זה מאפיינים אחרים בלתי רגילים או לפי הזהות של הצדדים שהם לא בלתי רגילים, הם לא ממצות את כל החובות, צריך גם לזכור את זה כשמחליטים על הסכום.

אבל אם מעבירים אלף דולר למשפחה בשכם, משפחה של מתאבד, אלף דולר לאימא או לאבא, זה לא -

אם זה מועבר מארגון מוסלמי -

לעניין הדיווחים, יש כאן דיווח על פי חוק איסור מימון טרור, שהוא דיווח מסכום אפס ומעלה, על בסיס חשד סביר. דיברו על הדיווח הסובייקטיבי לפי חוק איסור הלבנת הון, מעבר לדיווח הסובייקטיבי, יש חובת דיווח עם סנקציה פלילית כנגד מי שלא מדווח, מסכום אפס היה וקיים חשד סביר לגבי הפעולה.


מניסיוננו, אני כבר יכול להגיד לכם, שאנחנו מקבלים דיווחים, לא אגיד על ימין ועל שמאל, אבל מקבלים דיווחים.

כשזה עובר לא יודעים שזה הולך למשפחה של מתאבד, לכן רק בהצלבה מסוימת של כספים של בנק , מול השב"כ, מול גורמים - לכן אני מציע שזה יראה פחות -

הבינותי, חברי הכנסת, בבקשה חבר הכנסת לוי.

אני חשבתי כמו עורך דין מנע, אחר כך ביררתי אצל גורמי הביטחון. גורמי הביטחון נחה דעתם מהסיכום הזה. אבל אני רוצה רק להיות בטוח שהתקנה הזאת לא מחלישה את מה שכתוב בחוק מניעת איסור טרור, ששם חובת הדיווח היא אחרת אבל היא נמוכה יותר. היא לא באותה חובה אבל באותם מגבלות. אין החלשה אחת.

אנחנו שמענו את דבריו של עורך דין מנע אין מה להוסיף.

אני מבקש להוסיף.

אתה רוצה גם כן לרדת מחמשת אלפים?

לא, אני מחויב לפשרה הממשלתית, אני מבין את השיקולים -

בודאי, כי אחרת אין לנו שום דבר.

אבל אני מבקש שחברי הכנסת ידעו על מה הם מצביעים, כי נאמרו פה דברים שהם לא מדויקים. כדאי שנדע איזה החלטה מקבלים.


בדוגמא שעורך דין מנע הביא, אין סיכוי שאיש יעלה על השמות האלה. רשימתה שמות שהבנקים מציבים, היא רשימת הגופים המוכרזים, שם אין שמות של טרוריסטים. אני מכריז בשם הרשות לאיסור הלבנת הון. כל סכום שאתם תחליטו עליו שיעבור אלינו, אנחנו נבצע מולם, מול המאגר הזה, גדול ככל שיהיה, אין שום בעיה טכנית בעניין הזה, נבצע הצלבה אל מול כל שם שהשב"כ יביא לנו, כולל בני משפחה, כולל הכול.


לכן יש פה בהחלט עליית מדרגה מבחינת הבקרה על העברת כספים לשטחים, לאזור. הסכום נקבע בהתייעצות ממשלתית בפשרה, לנו הייתה עמדה, לאחרים הייתה עמדה. אני מחויב, אני לא בא לכאן לריב את הריב הפנימי של המדינה, אבל כיוון שיכול להשתמש פה שכן נוצרה בדיקה, חשוב שחברי הכנסת ידעו. הרשימה היא רשימה של גופים מוכרזים, שאין להם דבר וחצי דבר עם השמות.

מי אמר שזה רק גופים?

זה כי גופים, כי בישראל אי אפשר להכריז על יחידים בארץ, של ארגוני טרור.

בסעיף 2,

רק לגבי גופים שאין להם זיקה לישראל, רק לגבי גופי טרור שאין להם זיקה לישראל. חברים, בואו נדייק, שחברי הכנסת ידעו על מה הם מצביעים, זה הכול, זה פשרה אבל יש פה סיכון. היום לא תהיה הצלבה של סכומים מתחת לחמשת אלפים.

החוק שמתייחס לארגוני טרור, אני שואל פה, אפשר יהיה להעביר לבנקים גם בשמות פרטיים?

לא מעבירים לבנקים שמות פרטיים.

אני שואל אותו, שום שאלה אחרת.

יכולים להכריז על פי חוק איסור מימון טרור, זה לא נכון.

אני רוצה לקבל תשובה.

תשאל שוב את השאלה כדי שהוא יענה את התשובה.

אני שאלתי את היועץ המשפטי של השב"כ אני שואל, האם על פי חוק של איסור מימון טרור, האם אתם מעבירים רק תאגידים, או שמות פרטיים, והאם יש אפשרות להעביר גם שמות פרטיים כאלה, שאתם מעוניינים שלא יעבור כסף אליהם.

אנחנו היום, נכון להיום, מעבירים שמות של גופים שמוכרזים.

ושמות פרטיים, אתם לא מעבירים?

עד עכשיו אנחנו לא מעבירים.

ולא בני משפחה, מקל וחומר.

אנחנו יכולים, בעצם יכולים להעביר שמות, אני לא יודע אם פרטני של כל אדם ואדם, אבל שמות של אנשים שמעורבים.

למה שלא תעבירו?

אנחנו יכולים להעביר ויכול להיות שאם השירות יחליט שיש לו את האפשרות לעשות את זה, ויש חשיבות ותועלת בדבר הזה, אני חושב שזה אפשרי.

בשביל זה הוקמה הרשות, זה בדיוק התפקיד שלנו.

רבותיי, חלק מהמהלך הזה שאנחנו נמצאים בתוכו וששנה עובדים עליו, הוא המהלך שהבנקים אומרים תראו, יש איזה גבול עד אליו אנחנו – אנחנו לא חייבים לנהל את המערכה הזאת, אנחנו לא חייבים להחזיק את החשבונות הקורספונדנטיים הללו, מבחינתנו אנחנו סוגרים את זה, זה המכתב ששלחו הבנקים, מונח לפניכם.


אנחנו מוכנים להגיע למחמשת אלפים ואילך. אתה רוצה לאכוף אותם? אומרים בסדר, תאכוף את זה פחות מחמשת אלפים, אנחנו לא במשחק.


זאת אומרת יש לך כאן - חשבתי אני צריך לשכנע אותך.

ההבהרה של איש השב"כ מאוד חשובה, שיש אפשרות על פי צרכים ועל פי רצון של השב"כ להעביר גם שמות פרטיים ולא רק ארגונים, אני אומר את זה לעורך דין מנע.

אני חולק על זה, זה לא יכלול בני משפחה, אני חולק על זה, זה לא אפשרי משפטית ולא מעשית. זה בטח לא קרובי משפחה.

אני לא יודע אם עורך דין מנע מבין, אבל אתה מבין את הפשרה ?

אני חושב שאתם עושים טעות, תראה, אני קטונתי מלהגיד לכם מה דעתי.

אתה לא פונה אלינו, אתה פונה לשותף אחר שלנו.

אני חושב שאתם עושים טעות גדולה מאוד.

זה לא אנחנו.

בארצות הברית אחרי האחת עשרה בספטמבר, למדו את הלקח והזרימו את השמות שאתה עכשיו אומר שאתם לא מזרימים אותם.

שיזרימו, מה מונע מהם להזרים?

אדוני, זה לא הדיון היום, היום הדיון זה על 5000.

הבהרה בהמשך לדברים שנאמרו כאן, לגבי הכרזה על אדם שהוא פעיל טרור, לפי החוק באמת נכון שהשב"כ יכול להעביר רשימות כאלה לרשות לאיסור הלבנת הון לצורך הצלבת מידע, אבל זה לא שמות שיהיו ברשימת גורמים מוכרזים לפי רשימה שמועברת למשל לבנקים לצורך בדיקה, זה רק כדי שנדייק.

ההבהרה שסיגל אמרה, זה המצב, המצב הוא שאנחנו יכולים לבקש מהרשות לאיסור הלבנת הון להעביר לנו דיווחים על פעולות הון של אנשים וגם של שמות מסוימים –

לכן המידע צריך להיות אצלנו.

לגבי הבנקים אנחנו יכולים להעביר שמות של גופים שמוכרזים וזה מה שנעשה היום.

אנחנו מקבלים גם רשימות ממשרד הביטחון, לגבי אנשים פרטיים. כלומר שם, מקבלים בהחלט שם, לאו דווקא גוף.

מר סופר, בנק דיסקונט.

אולי בצורה לא פורמאלית.

אנחנו מקבלים גם דיווחים ממשרד הביטחון לגבי אנשים פרטיים, לאו דווקא גופים.

אני לא מדבר על העברות כספים על אנשים שלוקחים חלק בפעולות טרור, אח של מתאבד הוא לא בהכרח חשוד בפעולת טרור, אבל הוא מקבל אלף דולר תרומה, בגלל שאח שלו התאבד. אז הוא לא מופיע ברשימת פעילי טרור, הוא מופיע כאח של מתאבד. ואם יש לכם את רשימת המתאבדים, וכל בני משפחותיהם, ואתם מצליבים את זה עם מה שמעבירים הבנקים, אתם מאתרים את המשפחות, זה מה שאני מדבר.


לכן 5000 שקל שעוברים מבנקים למשפחות או לאחים של מתאבדים, אתם לא תעלו על זה אף פעם, את זה אני רוצה למנוע.

רבותיי, אתם מודעים לזה שלא תהיינה תקנות מבחינת הדיון שלנו. אני רוצה להסביר עוד פעם את מה שאמרתי ואולי לא הובנתי. הבנקים אמרו – יש רמת ניירת מסוימת שאנחנו מסוגלים לעסוק בה. אתה יכול להגיד עורך דין מנע, לחזור עוד פעם ולהגיד זה חשוב, אבל מה שיקרה הו שגם 5000 לא יהיה, אנחנו ניתקע בחמישים, וגם לא זה, משום שהבנקים כבר לא יהיה בתמונה ואז חלק ממנגנון הפיקוח ילך.

מאיימים עליהם?

לא, אני אומר איפה אנחנו נמצאים, כן, מאיימים עלינו, לא היינו מתחילים בלי הבעיה.

זה לא נימוק מול –

יכול להיות, אני לא חייב להחזיק –

הנימוק מבחינתי הוא לא הנימוק שאתה אומר, הנימוק מבחינתי הוא זה שאנשי הביטחון אומרים שנחה דעתם מזה, אם אנשי הביטחון מוכנים להתפשר, מה אני אגיד? אני שואל אותם איך הם מתפשרים, אבל כיוון שהם מתפשרים, אז בסדר, אני הולך עם הפשרה, הסיבה היא לא הבנקים, עם כל הכבוד.

המסובב הוא הבנקים.

המסובב הוא הבנקים והסיבה היא הטרור, ומבחינתי האנשים הקובעים צריכים להיות אנשי הביטחון, עמדתם של אנשי הביטחון, לא עמדתם של אנשי הבנקים.

למען הדיוק, לגבי החובה ויכולת להכריז על פעילים, החוק הוא ברור.

ארגון שהוכרז מחוץ לישראל עובדים – נכון שיש את הרשימה עצמה לפי הצו אבל יש גם חובות דיווח על פעולות שהם חשודות כקשורות לטרור ואז אם מועברת רשימה לבנק, נסגרת הרשימה שמוגדרת כאן, רשימה של שמות שהם קשורים לפעילות טרור לבנק, כדי שתהיה להם דרך לאתר פעולות שחשודות כקשורות לטרור, אז כן תהיה עבירה וכן תהיה חובת דיווח, לא במסגרת חובת הבדיקה של הצו, אבל במסגרת העבירות האחרות, חובות הדיווח על פעולות שהן חשודות.

הבנקים. עורך דין נד"ב.

אין לנו מה להוסיף. מה שמופיע בצו היום, כמו שאמר יושב ראש הוועדה, מבטא את כל ההבנות שהושגו בין כל הגורמים, כפי שזה בצו היום.

חברי הכנסת.

אני מודיע שזה תומך בעניין, רק בהסתמכות על גורמי הביטחון, אני רוצה שזה יהיה בפרוטוקול. כלומר אני לא שותף לשום פשרה ולשום פשרה עם הבנקים, אני אומר בהסתמכות על גורמי הביטחון שהם הסכימו לעניין, אני מוכן לתמוך. מבחינתי האחריות על גורמי הביטחון בלבד.

מה שכאן שמעתי בעצם משני מקורות שונים, שכן יש מעקב מאפס -

אין, אין, אין מחלוקת שאין מעקב.

גם אם אני מבין, לקבל אפילו את הבקשה של עורך דין מנע ונוריד את זה מ 5000 ל 1000 ממילא זה לא יחול בגלל הגורמים שהם לא מוכרזים ולא מדווחים, אז הסכום פה לא ישנה, כך אני חושב.

זה לא מדויק, משום שאומר לך עורך דין שפר, שהוא יקבל את הנתונים והוא יהיה מסוגל להצליב אותם. הוא אמר את זה בצורה מפורשת, אלא אם כן לא הבנתי את דבריו.

הדיווח כאן הוא לא לפי הצדדים, הוא לפי סכום הפעולה.

לפי הסכום?

רק לפי הסכום.

אז יש פה מקום לשקול את הבקשה להוריד את הסכום. אלא אם כן פותחים את כל הסיפור מחדש.

בוודאי,

עוד הערה, היושב ראש התבטא ואמר שיש פה הוספת ניירת לבנקים. אני מבקש להבהיר לפרוטוקול שאנחנו הצענו בשבוע שעבר הצעה לבנקים, שאין בה ניירת, העברת סרט מגנטי ללא שום עלות, אולי כדאי שזה יובהר.

אני לא התכוונתי ניירת במובנה – בבקשה אדוני, מנכ"ל איגוד הבנקים.

הערה כללית לדיון הזה, שכמובן כפי שאמר עורך דין טל נד"ב הצו הזה מבחינתנו זה הסיכום, אבל הדרך אל הסיכום הזה, לא מקובל עלי שישבו פה בנקים על הכיסא והחזיקו אצבע על ההדק ואחר כך כל השאר היו צריכים להתיישר.


פה נשקלו שורה של גורמים, מגבלות ואילוצים, ושומו שמיים, משאבים זה גם אילוץ והדברים נלקחו בחשבון על ידי כל הגורמים וכפי שנאמר לרבות גורמי הביטחון. אני אישית, לא מנכ"ל איגוד הבנקים, פרדי וידר, מוחה על זה שאנשים מנכסים לעצמם את הפטריוטיזם ודאגה לעם ישראל, ולי לא אכפת חוץ מהכיס שלי.


הדברים נשקלו מכל הבחינות ונכון שבעולם בלי אילוצים אפשר לקבל החלטות אחרות, בעולם בלי גרביטציה, אפשר לרחף באוויר. אבל אחרי שנלקחו בחשבון כל הגורמים, כפי שאמר גם חבר הכנסת לוי, הדברים נשקלו בסופו של דבר גם על ידי גורמי הביטחון שהם לדידי המומחים האולטימטיביים לנושא, זאת ההחלטה שנתקבלה.


אבל זה לא הצגה, כבוד היושב ראש, שישבו הבנקים ואמרו זה ראה, זהו, אם לא INCLUDE US OUT, כמו שאומרים. זה לא ככה, היינו בדיון מאוד ענייני.

מכיוון שאני לא רוצה להיכנס לויכוח אני לא אתחיל בשאלה איך המהלך התחיל. אבל אנחנו עכשיו נמצאים אחרי הסיכומים ואני רוצה להתקדם. דבריך נרשמו בפרוטוקול ואנחנו מתקדמים, תודה רבה.

בזאת סיימנו את סעיף 8, שהוא יוסיף את חובת הדיווח כפי שדיברנו עליה עכשיו.


סעיף 9 - אין שינויים משמעותיים, יש מחיקה של איזה שהיא סיפא, שבזמנו הוסיפו אותה ומהניסיון מתברר שהיא מיותרת. נמחקות המילים - אך בלא צורך בהצגת שאלות ובירור עובדות אל מול מקבל השירות, אין מחלוקת בעניין.


בסעיף 10 יש תיקון אחד, 10.1 ב שהוא נגזר מהחלת החובות על חברות האשראי. עכשיו תאגיד בנקאי בהגדרה שלו כולל גם תאגיד עזר שהוא חברת כרטיסי אשראי, לא צריך למנות אותו בנוסף.


בפסקה 2 יש לנו גם תיקון שנגזר מהחלת חובות דיווח, פטור שהיה לגבי ייבוא וייצוא, לא יחול לגבי ייבוא וייצוא ממדינה או טריטוריה שמנויה בתוספת הרביעית ושמניתי קודם במדינות שאמרנו.


יש למישהו הערה לעניין הזה?


אנחנו בסעיף 11, יש תוספת של פרטי דיווח לגבי חשבון, ידווח גם תאריך פתיחת החשבון, לגבי הפעולה המדווחת, יש פה רק תיקונים טכניים, במקום בנק תאגיד בנקאי, מונחי מטבע ישראלי והסכום באותו מטבע, לא משהו שצריך להתעמק בו.


בסעיף ו' יש תוספת שבפעולה שנעשית מול מוסד פינאנסי במדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הרביעית, כל הפעולות שדיברנו עליהם קודם שצריך לדווח עליהם, ייבוא וייצוא למדינה זו, גם שם הבעלים, יש פרטים נוספים שיצטרכו לדווח, שהם גם שם הבעלים בחשבון של הצד האחר לפעולה, ומספר זהותו כפי שנמסרו.

הערת תיקון טכנית, סליחה שלא אמרתי אותה קודם, נדמה לי שבסעיף 8א2 מדובר בטעות קולמוס לדעתי, עמוד 13 למעלה, 8א2 בסוף הפסקה המודגשת, נדמה לי שהמילים האחרונות מיותרות, הם כנראה הוספו.

תגיד לי כמה מילים אחרונות.

ידווח התאגיד הבנקאי על פעולה כאמור, כי כל סעיף 8 מתחיל שהתאגיד צריך לדווח.

יש פה עוד מקום שיש טעות, זה טעות בצו המשולב וזה לא טעות בצו המתקן, יש עוד מקום שיש חזרה, חבל להטריח אתכם, היא פשוט חזרה על המילים.

זה תיקוני נוסח, אנחנו לא צריכים, תודה.

לא, בצו המתקן, אנחנו רואים פה את הצו המשולב לנוחותכם, בצו המתקן זה בסדר, זה בטעות נכנס כאן, רשמתי לי את זה ובדקתי.

וגם בשורה השלישית מהסוף של הפסקה, יש אות ב מיותרת. זה לא במשיכת , זה משיכת מזומנים. הערות שוליות שבשוליות.

אנחנו בסעיף 13 , הסעיף נמחק, זה עניין טכני, הוא נמצא בתוך סעיף 14 עכשיו.


אני אעבור לסעיף 13 א רבא, שזה החובות בדיקה שיהיו לבנקים מול הרשימה. עד היום יש חובות זיהוי, חובות דיווח, חובות שמירה, עכשיו יש גם חובת בדיקה שאם בעצם החובה הזו מופרת, זה הפרה של הצו, שזה אומר עיצומים כספיים וכל המשמעות של הפרת זכויות שנמצאות בצו הזה.

צריך להסביר או להקריא? זה חובות שהוספנו כתוצאה –

אני יכולה לקרוא ואם יהיו שאלות –

ההערה שלך רשומה כל הזמן על מרשם התושבים, מבחינה זאת אני בעיני רוחי רואה אותה רלבנטית לסעיפים לאורך הדרך.

תאגיד בנקאי יבדוק אל מול הרשימה, הרשימה מוגדרת בהגדרות כרשימה שכוללת את כל הארגונים המוכרזים והאנשים שהוכרזו כפעילים.


אם מצויים בה שם או מספר זהות של בעל חשבון מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה בכל החשבונות המנוהלים אצלו, למען הסר ספק בדיקה כאמור תבוצע כל אימת שהוסף ארגון או אדם לרשימה, או הוסף לחשבון בעלים, מורשה חתימה, נהנה ובעל שליטה, כלומר כל שינוי מחייב עוד פעם לעשות בדיקה מול הרשימה.


2. אם שמו של מבצע פעולה, כאמור בסעיף 2 ו' ו-ז' מצוי ברשימה.


3. אם שמותיהם של צדדים לפעולה, למעט אלה המנויים בפסקה 1, מצויים ברשימה, לעניין זה פעולה כל אחת מאלה.


א. העברה אלקטרונית באמצעות סוויפט מישראל לחוץ לארץ ומחוץ לארץ לישראל.


ב. העברה מישראל למדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הרביעית. לרבות באמצעות תשלום שקים שיציג מוסד פיננסי במדינה או טריטוריה כאמור.


פה יש עוד תיקון שהוא בעקבות מחלוקות שעוד לא עלו פה בעצם וכבר הוסכמו במהלך השבוע הזה . - לעניין סעיף קטן זה נפרע הוא מי שרשום כבעל חשבון ברשומה האלקטרונית שצירף מוסד פיננסי כאמור להצגת השקים.


ג. העברה ממדינה או טריטוריה המנויה בתוספת הרביעית לישראל, לרבות באמצעות תשלום שקים המשוכים על מוסד פינאנסי במדינה או טריטוריה כאמור, והכול בסכום שווה ערך ל 5000 שקלים חדשים לפחות.


בקיצור יש פה חובת בדיקה מול הרשימה בפעולות מסוימות.

תודה, זה בעצם הלב של מה שדיברנו עליו לכל אורך הדרך, עכשיו אתם יודעים במה מדובר.

בסעיף 14 יש חובה של שמירה גם לגבי המסמך, פירוט של המסמך שהוא ההוראה לביצוע פעולה, אני אקרא את התיקון -


ב. תאגיד בנקאי ישמור את מסמך ההוראה לביצוע הפעולה שעליה דיווח לרשות המוסמכת וכן את מסמך ההוראה לביצוע פעולה שסכומה שווה לעשרת שקלים חדשים או יותר.

למה לא להקביל את זה -

זה לא קשור לזה, זה כללי.

זה כל פעולה,
זה פעולה גם ביני לבינך.

אם יש לך פעולות של חמשת אלפים, צריך לחייב עליהם בדיווח, למה שלא תשמור עליהם גם?

מה שחייב בדיווח, ממילא חלה ההוראה.

אז אל תכתוב סכום בכלל, מה שחייב בדיווח, חייב בדיווח.

ראינו את זה לצרכי הלבנת הון. זה לא שבנקים לא שומרים גם מסכום אפס, כל פעולה שאתה מבצע אתה שומר, פה הם נדרשים לשמור את זה בצורה שתאפשר גם את האחזור שלהם.

זה בסדר, אני מסכים.

הוא שואל על הגובה.

גם מסמך ההוראה לביצוע, של כל פעולה שעליה דיווח לרשות ותוספת, כל מסמך כזה על דיווח צריך לשמור, ומה שהיה קודם זה שכל פעולה מעל עשרת אלפים שקל, צריך לשמור את מסמך ההוראה זה לא שינוי, זה היה בלי קשר למה שמדווח, או לא מדווח, לכן זה רק מוסיף. כלומר כל דבר שהוא מעל חמשת אלפים, צריך לדווח עליו, אז לכן צריך לשמור עליו מכוח ההוראה הזו.

כל מה שמעל חמשת אלפים צריך לדווח עליו.

נכון, ולכן צריך לשמור.

מדובר על פעולות לא מול הגורמים האלה, מדובר על כל הפעולות הבנקאיות.

זה לא חוק הבנקים פה המסמך הזה.

לא, אבל היה לך קודם חובות דיווח על שמירת דיווח, אתה רק מרחיב את זה.

אבל זה היה על 5000.

אז תראה את הרישא,

בסדר, גמרנו,

בהיעדר מסמך הוראה ישמור התאגיד הבנקאי את הרשומה הממוכנת המעידה על מתן הוראה לביצוע הפעולה. זה קשור לדרכי פעולה יותר נוחות.


15 זה חלק מהתיקון של חוק איסור נגד טרור. בתוספת הראשונה יש רק תוספת בסיפא של הטופס, שבה מי שחתם על הטופס מתחייב להודיע על שינוי בפרטים, אז התוספת היא שהוא חייב להודיע על כך בהקדם האפשרי.

יש לי עוד הערה לגבי התוספת. משהכנסנו את הטוען הרבני לסעיף 5א, אז צריך להוסיף פה, לשנות רובריקה, בריבוע השלישי, החשבון הוא של עורך דין, טוען רבני או רואה חשבון.

תשע עשרה, סעיף שלוש.

זה רשימת הפעולות שמנחות לגבי דיווח על פעולה בלתי רגילה, שרואים אותם כפעולה בלתי רגילה. יש לנו תיקונים שמביאים חלק מהניסיון, חלק מחקיקת חוק איסור מימון טרור.


בפסקה 3 – פעילות שבעטיה החליט התאגיד הבנקאי לסגור את החשבון ממניעים של איסור הלבנת הון או איסור מימון טרור. בפסקה 4 – מדובר על פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון מוכרז ועכשיו יש גם אפשרות להכריז לפי חוק איסור מימון ולכן התוספת או ארגון שהוכרז ארגון טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור מימון טרור.


14 – אי הצגה לפירעון של שיק בנקאי בסכום מהותי, מעל 12 חודשים לאחר הוצאתו.


אתה רוצה להסביר למה הוספתם את זה?

פה מדובר על רשימה לא סגורה של פעולות שיכול שיראו פעולות בלתי רגילות. אנחנו נותנים איזה שהוא תבחין. מי שאחראי זה הבנק, כלומר אנחנו מעבירים את האחריות לבנק שהוא צריך לבדוק והוא צריך לראות בהקשר של הפעולה, לקבוע אם היא מהותית או לא מהותית. אם היינו קובעים סכום המקום של זה לא היה פה, היה בדיווח על הפעולות.

זאת אומרת זה כאן חוש הבנק.

אנחנו צריכים לזכור שמדובר בדברים על פעולות בלתי רגילות ולא על פעולות רגילות.

שמונה עשרה,

פה זה לא שינוי משמעותי. כל הצהרה לפי הצו שהיא נחזית לבלתי נכונה.

עמוד 20 סעיף 19.

בסעיף 19 - פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח עם גופים אשר אין בהם חקיקה לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור.


פה הייתה הערה של איגוד הבנקים לגבי הרשימה של המדינות שבהן אין חקיקה לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, שאני דווקא משתכנעת ממנו, אתם תשמעו את הטענות, שזה לא נכון או לא רצוי שכל בנק יעשה פה את המחקר המשווה שלו וכל הזמן גם יעדכן אותו, לגבי איזה מדינות, כל המדינות בעולם, איזה מהן אין בהן את החקיקה לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת מימון טרור, כשיש לנו רשויות שהרבה יותר בקלות ואמורות להיות מעודכנות על העניין הזה. בסך הכול כשהם לא מדווחים במצב כזה, הם מפירים את הצו והם צפויים –

ברור, יש לי שאלה לבנקים, אם ההגדרה הייתה אחרת, הייתם מקבלים את הרשימה של המדינות שיש להם חוק. זה היה עוזר מבחינת העניין ? אתם מבינים את השאלה שלי עורך דין נד"ב?

ואז כל האחרות אין בהם -

ואז כל האחרות לפחות נכנסות לסל הזה, עד שלא יוכח אחרת.

אני חושב שמתמטית זה אותו דבר.

נכון, אבל השאלה האם זה מבחינתכם יפתור את הבעיה? תודה, בנק ישראל, אתם מסוגלים לתת לנו את הרשימה הזאת, או הרשות?

יש פה בעיה קונספטואלית.

חשבתי שזה רשום ופשוט.

לא, לא, זה ממש לא פשוט, זה ה - FATF בעצמו בניירות שלו קובע שיש פה חובה גם למדינות וגם לכל מוסד בנפרד, כאשר הוא מתקשר, ההחלטה האינדיבידואלית של מוסד להתקשר עם איזה מוסד באי נידח, לא דבר שאנחנו צריכים כרשות לרוץ ולבדוק אותו, זה החלטה שלהם להתקשר עם הלקוח.


ה FATF קובע שיש חובה לבדוק, וה –FATF גם נותן פתרון, הוא מפנה, הוא אומר תבדקו לפי דוחות של ה INF של הבנק העולמי, של קרן המטבע, של ה FATF עצמו, והדוחות המתפרסמים לגבי כל מדינה וכל טריטוריה, גם לגבי ישראל התפרסם דוח כזה ב 2003 ואפשר להסתכל ולקרוא, זה דבר מאוד פשוט ומאוד ברור.


זה לא נכון גם מבחינה מדינית שמדינת ישראל תחלק ציונים למדינות אחרות בצורה רשמית, עומד ולא עומד וכו'.

תודה, עורך דין שפר ההצעה שלי לכן הייתה אחרת, לא שנחלק נקודות שחורות, אלא שתעשו רשימה שהיא רשימה אובייקטיבית.

זה במשמע.

אני אגיד לך למה זה לא במשמע, אתם מדי פעם תוכלו לעדכן אותה. המשמעות היא כזאת, כשיש לך רשימה ואתה רשאי לעדכן אותה, זאת נקודת מוצא סבירה, אנחנו לא פותרים פה את הבעיה בצורה הדוקה, אבל זאת נקודה מוצא סבירה, שממנה הם יכולים להתחיל לעבוד ואתה אחרי זה יכול להתחיל לתבוע, אחרת אתה נמצא באזור נזיל.

יש פה קצת חרב פיפיות, משום שכאשר הבנקים באו לבקש הקלות בזיהוי פנים אל פנים, או מה שדיברנו מקודם ה OACD, שם הם כן היו מוכנים לקבל על עצמם בדיקה פרטנית של כל מדינה, האם יש שם חוקי הלבנת הון או לא.

עורך דין שפר, היינו שם וגם הסברנו את המהלך וגם הרחבנו אותו או לא הרחבנו אותו על פי שאלה של איך אתה מזהה גוף שקשור ב OACD או לא קשור ב OACD.

מי שמתקשר עם גורמים מסוימים האחריות עליו.

נכון, זה היינו הך. הטענה שלי הייתה לגבי עמוד 7, יש פה את סעיף 3א רבתי, סעיף קטן 7, - רשאי התאגיד לרשום פרטי הזיהום לפי המסמכים המקובלים במערכת הבנקאית באותה מדינה – ובלבד שבמדינה זו קיימת חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות.


כלומר פה לא הייתה בעיה, כשביקשו הקלה לא הייתה בעיה שהתאגיד הבנקאי יצטרך לבדוק לגבי כל מדינה ומדינה האם קיימת שם חקיקה המחייבת זיהוי לקוחות. זה הם יודעים לעשות, הם יפתחו את הדוח של
IMF, והם יסתכלו והם יראו, כשהם ביקשו הקלה הם כן יכולים לנהל רשימות כאלה, כשהם באים להחמיר, אי אפשר לבקש רשימות כאלה.


אני חושב שהם ממילא חייבים לנהל את הסיכונים שלהם, לבדוק כל מדינה ומדינה שמתקשרים עימה, הדוחות קיימים דרך אגב, של IMF, של FATF זה דוחות שידועים, כל מי שמתעסק בתחום מכיר את זה ואין פה דבר לא סביר.

הפתרון הוא מאוד פשוט, אם מה שעורך דין שפר אמר, שכל כך נגיש, אני רק מבקש שיפנה אותי בצורה מסודרת ורשמית למקורות שמהם ניתן לשאוב, ואני מתחייב שכל בנק ישאב מאותם מקורות, ובלבד שיצביעו לי בצורה מסודרת ומחייבת מהם המקורות.

אני מבנק איגוד. צריכה להיות אחידות בין הבנקים. אני רק אומר ורוצה להדגיש שוב, שחייבת להיות איזה שהיא אחידות בין הבנקים, כי ברגע שכל בנק יקבע לעצמו את הרשימה שלו, אז תמיד יש חשש שבנק מסוים יפעל עם מוסד שמופיע או לא מופיע –

זה ברור, אני מחפש פתרונות. מה עם תשובתכם לשאלתו של עורך הדין הממולח שפר, ששואל אתכם בהקלות יש לכם רשימות. עורך דין סופר, בבקשה.

ההקלה בסעיף 7 היא חריג וכל המקרים האלה שנפתחים חשבונות מגיעים אלי ואנחנו באמת מקבלים חוות דעת לגבי הדין באותה מדינה ואני יכולה להגיד לך שיש לנו מקרים ספורים. אבל המטרייה שונה, סעיף 19 הוא אחד התבחינים לדיווח על פעולה בלתי רגילה. פה מדובר על מצב שונה לחלוטין, זה מצב שאתה צריך בעצם לבדוק את כל הלקוחות שלך, לראות מי מהם מנהל פעילות במדינה שאולי היא ברשימה שחורה, שהיא עלומה ולא ידועה, זה שונה לחלוטין. פה הדברים האלו מגיעים לשולחני.

חברי הכנסת, אני מציע שאנחנו לסעיף 19 לאור מה ששמעתם משני הצדדים ועל סמך ההצעה של הייעוץ המשפטי, נוסיף סעיף, נקודה ופסיק יש לנו כבר שם, או משהו כסוגר, רשימת המדינות אשר בהן יש חקיקה לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת טרור, שיש בהם, תסופק או תועבר לבנקים על ידי הגורמים המוסמכים.


אני רוצה לשמוע את חברי הכנסת.

מי זה "הגורמים המוסמכים"?

השאלה אם זה בנק, אני מניח שזה בנק ישראל.

שאלה אם זה יכול להיות גם הוראה של המפקח על הבנקים. תבהיר שלצורך עמידה בחובה לפי סעיף 19, דיווח על המדינות שאתם תפנו אליהם, לפי דוחות מסוימים או רשימה מסוימת, היא מספקת. אם עומדים בזה הם מקיימים.

ההתחלה ואנחנו חשבנו על זה שאיגוד הבנקים העבירו אלינו, ההתחלה היא, ברור לנו שמדינות אשר אין בהן חקיקה לעניין מניעת הלבנת הון ומניעת ארגון טרור, זה לפחות בוא נגיד ההתחלה היא לפחות המדינות המנויות בתוספת הרביעית.

לא, זה לא מספיק.

אמרתי ההתחלה של הרשימה, אני מדייק, ההתחלה של הרשימה היא לפחות המדינות שמנויות –

לא, זה לא נכון עובדתית, חלק ממדינות ערב יש חקיקה, אז מה?

אני מבחינתי גם אם יש חקיקה במדינות האלה, אם אתה שואל אותי, התבחין הזה הוא נכון לגבי אותן מדינות, שבתוספת הרביעית.


המטרייה היא פה שגם אם יש פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח, עם גופים אחרים, עם מדינות אחרות, עם מדינות ב OECD אפילו, שיש בהם חקיקה מצוינת לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, אבל יש לתאגיד הבנקאי איזה שהוא יסוד להניח שמדובר בפעולה בלתי רגילה שקשורה להלבנת הון או למימון טרור, הוא חייב לדווח.

אבל זה לא סעיף 19.

פה זה כל פעילות של הארגון.

אני חוזר ואומר שזה דברים שהבנקים במילא צריכים לעשות היום, אבל אם לא מקבלים את עמדתנו ודורשים רשימה חיובית, זה דבר שהוא לדעתי בלתי אפשרי מבחינה מדינית ולכן ההצעה החלופית תהיה שתכתבו מדינות, מי שלא OECD.

כולל ישראל, גם ישראל לא OECD.

נכון, זה הרבה יותר בסדר מאשר להתחיל לחלק ציונים למדינות על דרך השלילה.

אבל אם ממילא אתה אומר שזה קל, כי זה נמצא בדוחות של בנק ישראל –

לא, זה לא קל ברמה הזאת, להתחיל לחלק ציונים ברמה המדינית, זה קל ל COMPLIANCE OFFICER, כשהוא בא עכשיו לפתוח חשבון לבנק באונואטו, לפתוח את הדוח של INF ואנואטו, שנעשה ב 2002, לקרוא ולהחליט. יש לכל מדינה דוח. זה מה שה – AFTF קובע שצריך לעשות, לקרוא את הדוחות.

זאת נקודת מחלוקת שהבנקים כתבו עליה, כשהתקנות נעשו בזמנו לשר האוצר, אנחנו לא מחדשים פה.

אני חושב שהאחריות צריכה להיות על המפקח על הבנקים, הוא צריך להסדיר את זה, הוא צריך למצוא דרך, זה לא נושא לדיון של הוועדה, אנחנו לא צריכים לכתוב איך.


יש כאן עניין שצריך להסדיר אותו וצריך להטיל את האחריות על המפקח על הבנקים, המפקח על הבנקים ימצא אך דרך ההסדרה של העניין, רשימה חיובית, רשימה שלילית, רשימה כזאת, רשימה אחרת, למה אנחנו צריכים לעסוק בזה עכשיו?

מה שיקרה ברמה הפרקטית, באמת אם לא נגדיר מקור מסוים שממנו באמת יילקחו הדברים האלה, כל בנק באמת יחליט לשגע את הלקוח שלו תלך תבוא. חייב להיות מקור אחד שעליו מסתמכים. יכול להיות שאת הרשימה מרחיבים או מצמצמים.

שאלה קצרה, בהנחה שכל בנק יקבע לעצמו מדיניות לפי אותן מדינות, מי קובע, מי אחראי?

בנק ישראל מפקח עליהם.

חבר הכנסת זאב תקשיב להצעה שהולכת בכיוון שדיברנו עליו קודם, על התוספת הרביעית פלוס ההערה של חבר הכנסת לוי, לעניין זה של סעיף 19 המדינות שבתוספת הרביעית וכן מדינות שרשימתן תועבר לפי החלטת המפקח.

או שתינתן לגביהם הנחיה של המפקח על הבנקים.

שתינתן לגביהם הנחייה של המפקח על הבנקים.

אני לא חושבת שהמפקח על הבנקים ייקח על עצמו להוציא הנחיה שכל רשויות הביטחון, משרד החוץ, את התוספת הרביעית –

איך אנחנו יכולים לתקן את זה?

לי לא מפריע שזה יהיה באחריות המשטרה.

חברי הכנסת אורחים יקרים, ממה נפשך? אם הרשימה זמינה ונמצאת תחת כל אתר והיא רק בעיה של אי נעימות, אנחנו גם בודקים אנשים בשדה התעופה וזה לא נעים ואנחנו נעשה את זה. כי אחרת זה יישאר מעומעם. אם זה עניין קשה ומסובך, אז ניסיתי את הפתרון החיובי, הוא לא נראה לכם. ניסיתי פתרון עוד יותר רחב, אמרתי תנו את זה בידיו של המפקח על הבנקים, הוא לא נראה לכם. מבחינתי אני יכול לעצור את התקנות, לעצור את החקיקה, לכו הביתה תמצאו פתרון, אתם לא רוצים.


אני שואל, אם אתם מעוניינים בפתרון שאפשר לצאת איתו לדרך, בבקשה, תנו לי פתרון סביר. עורך דין שפר.

לנסות לשכנע במשפט, הרי אנחנו לא מדברים פה, להפיל עלינו את הנטל זה להתחיל לשבת עם משרד החוץ ולחלק ציונים למדינות, בואו נדבר על ההיבט המעשי. בסך הכול על מה מדובר כאן, מדובר כאן על גוף, עמותה, שמתחילה לקבל תרומות מואנואה, מגיעה תרומה עלומה ממדינה, בעולם השלישי.

חבל, אתה חוזר על עצמך, כבר אמרת. תודה.

צריך לבדוק את זה, זה הכול, זה לא שצריך לבדוק את כל מאה עשרים המדינות, הבנק צריך לדווח, הוא לא יודע, שידווח.

רבותיי, שמענו את הגופים המקצועיים, תודה. חברי הכנסת, אנחנו את סעיף 19 כדי לא לעכב, לא לבצע את התקנות תמיד השר יכול –

זה עצמו יכול להיות הנחיה של המפקח על הבנקים.

אמרתי, חברי הכנסת תקשיבו אלי, כי אתם עכשיו מחוקקים, אני מבקש את תשומת ליבכם. סעיף 19 יאמר כמו שהקראתי אותו קודם ואם יסתבר שאי אפשר לעבוד השר לא יחתום אבל אני רוצה לתת אפשרות לשר כן לחתום.

אתם לא מוכנים ל-OECD, היושב ראש?

לא , תראו,

כל מדינות העולם השלישי ששולחת לנו כסף, אנחנו נתחיל לבחון את זה.

חברים, הייתה לכם, אתם ישבתם שעות על שעות ואתם מבקשים, יש תחנה שממנה אי אפשר, אין קו אחר, אנחנו מבקשים להחליט, אין לי למי להעביר את זה.


בסעיף 19 פעילות של הארגון שלא למטרות רווח וכו', למימון טרור; לעניין זה תמננה המדינות שבתוספת הרביעית, וכן מדינות שתימסרנה לי הוראת המפקח על הבנקים.

הייתי אומרת או לפי הנחיית המפקח על הבנקים.

אני הייתי מנסח את זה אחרת, סעיף זה יופעל לפי הנחיות -

זה מחמיר, בסדר, תוספת רביעית שתהיה בפנים.

אני מוכן לתוספת הרביעית, אולי הוא ייתן הנחיה תבדוק, זה לא חייב להיות רשימה.

אשר לשאר, לפי הנחיית המפקח על הבנקים, עכשיו גם הבנקים לא מרוצים, אתה אומר הכול בסדר.

סעיף 20 זה בעצם מתייחס למה שקודם דודו אמר, פעילות של ארגון שאינו למטרת רווח, שאינו עולה בקנה אחד עם הפעילות של הארגון, ככל שידוע לתאגיד הבנקאי, פעילות חריגה. ריבוי זיכויים מהוראות קבע לחשבון ללא סיבה נראית לעין וזיכוי לחשבון כרטיס חיוב או ריבוי זיכויים, והכול בסכום מהותי ללא סיבה הנראית לעין.

ב 21 יכולים להיכנס פה המקרים שדיבר עליהם עורך דין מנע? אם יש הוראות קבע?

יכול להיות, גם בסעיף 9 זה יכול להיכנס.

זה לגבי התורמים בישראל זה לא לגבי הפלשתינאים שמקבלים.

גם סעיף 9 יכול לענות לעורך דין מנע בחלק מסוים.

לא עונה,

חלקית לפחות, נחזית, מה זה נחזית?

אנחנו נבקש להוסיף, אחרי סעיף 4, פעילות שנראית שנועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז פעיל טרור לפי סעיף 2.

יש עוד על הוראות מעבר ותחולה.


הייתה פה הערה של משרד המשפטים.

אני החמצתי אותה, אני מעוניין לשמוע אותה מתחילתה.

ראינו קודם שיש תבחין לגבי פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של ארגון שהוכרז כארגון טרור, כל סוגי ההכרזה.


אז מכיוון שעכשיו יש גם אדם שהוכרז כפעיל טרור, רוצים להוסיף תבחין גם לגבי פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז כפעיל טרור.

אין לנו בעיה,

תודה רבה, תקריאי את הסעיף בנוסח המתוקן.

זה יהיה 4א, סעיף בפני עצמו, - פעילות שנראה כי נועדה לבוא במקום פעילות של אדם שהוכרז כפעיל טרור לפי סעיף 2 לחוק איסור - . סיימנו את התוספת השנייה.


התוספת השלישית היא סוגים של פעולות, איך קוראים להם לצורך הדיווח וזה תיקונים שמתאימים, אין פה משהו מהותי, פשוט התאמות של שמות הפעולות לפי התיקונים.

אורחים, יש לכם הערות על הסעיפים? תודה רבה.

התוספת הרביעית מונה את רשימת המדינות שרלבנטיות לעניין הדיווחים של חמשת אלפים ומעלה, עכשיו גם לעניין החקיקה. קראנו אותה כבר קודם, לא נראה לי שצריך לחזור, אלא אם כן למישהו יש הערות.

חבר הכנסת, אני מבקש להצביע בעד –

רגע, יש לנו הוראות מעבר והוראות תחולה.

אתה מצביע על כל המסמך? יש מה שביקשתי לדון.

אני פשוט הוספתי את זה כאן בסוף, כיוון שזה נמצא בצד המתקן ולא בצד המשולב.

מעולם לא ראינו את הדבר הזה.

ראיתם את זה בצו המתקן.

הנה הצו המתקן, לא תמצא את זה. לא בצו המתקן ששלחתם לנו.

אמרתי קודם שיש דברים שחויבו.

אין לי הערה לניהול הישיבה, אני בשעה תשע וחצי אמרתי שאני רוצה לדון בזה, אמרו לי עוד מעט, עכשיו עשרה לאחת עשרה.

קודם אמרתי לגבי סעיף 7 שמדבר על שמירה של מסמכים בצורה ממוכנת בסריקה, שיש דברים מסוימים שהם צריכים להיות בהצהרה, שעכשיו הוסיפו שהם צריכים להיות בהצהרה בחתימת מקור, כדי שתהיה חובה לשמור את המקור ולא ניתן יהיה להסתפק בסריקה ממוחשבת.

חבר הכנסת לוי בבקשה, רבותיי, חבר הכנסת לוי הוא האיש שהוא הוועדה ברוב שעות היום.

קודם כל פה מדובר על חשבונות שמנוהלים למטרות קהילתיות לטובת קבוצה גדולה של נהנים. בא' וב', אלו בדרך כלל החשבונות החשודים - צריך להבין, הטרור משתמש בארגוני חסד, בארגונים קהילתיים להעביר כסף. אנחנו מוצאים אותם פה ברשימת הפטור.


שתי שאלות, א' – ובלבד שניתן לכך אישור של אחראי למילוי החובות לפי סעיף 8 לחוק, אני לא יודע מה זה.

זה האחראי בבנק, שלוקח אחריות על זה, הוא בודק את זה והוא עוקב אחרי זה.

למה להכניס אותם –

כי אין נהנים, בא בן אדם ואומר אין נהנים, זה קבוצה בלתי מסוימת.

אני לא חושש מבתי הכנסת, אני חושש מהתנועה האסלאמית.

כי אחרת בבית כנסת צריך לתת רשימה של כל המתפללים ולעדכן אותה לפי הגידול במניין, ועד כיתה, ועד גן.

איפה אנחנו מקבלים דיווח על הפעילות של החברות האלה?

אם הפעילות בלתי רגילה, מדווחים עליה.

אבל אנחנו יודעים שהם עושים פעילות רגילה ומשתמשים בזה לכל מיני מטרות, איך אנחנו מרפאים את זה?

מדובר רק על הנהנה, בסעיף הזה מדובר רק על הנהנה, לא על עצם הדיווח.

בסדר, אני שואל איפה נמצאות בתקנות לריפוי לעניין הזה?

החובה פה להצהיר על המטרה שלה.

זה הוספנו, אבל אנחנו יודעים שהם מצהירים על המטרות והם עושים דברים אחרים.

אם הם עשו הצהרה שהיא הצהרת כזב, לפי הצו הזה, -

והם ברשימה, אז אתה תופס אותם.

כן, זה כמו שמישהו נותן הצהרת כזב. מה שאנחנו הוספנו פה, הוספנו גם –

התיקון הוא רק על חתימת המקור.

חתימת מקור, לא, אבל גם עשינו הוספה -

זה על כל המהות,

הוספנו גם הפנייה להצהרה שבטופס, שפתיחת חשבון כאמור תלווה באותה הצהרה, בטופס זה היה, לא הייתה הפנייה לאותו טופס של הצהרה. דבר שני שאנחנו רוצים את אותה הצהרה בחתימת מקור.

דבר שלישי, זה רק יהיה באישור האחראי למילוי על החובות, זה האחראי לוקח אחריות על החשבון הזה. מביאים לו את הבקשה, אומרים לו זה גדוד כך וכך רוצה לאסוף כסף למסיבה שנתית, לא יודעת מה, וזה יהיה יותר מחמישים אלף שקל, לא רוצה להביא את כל השמות של החיילים בגדוד הזה, האחראי אם הוא נותן את האישור חזקה עליו שהוא גם לוקח אחריות.

ואם זה ארגון טרור והוא לא אמר שהוא ארגון טרור, אז אתה שופט על זה שהוא שיקר, הוא אומר לך שזה ארגון טרור, אז אתה תפסת אותו פעמיים.

בסדר,

ממשיכים, תודה רבה לך, אם היית כאן היית מצביע איתנו.

אני רק רוצה להעיר שזה לא תיקון, זה היה כל הזמן.

נכון, אבל חבר הכנסת לוי העיר שהיום אנחנו בעידן שפעם לא היינו בו. מבחינה זאת הוא בהחלט צודק. איפה אנחנו עכשיו?

אנחנו בעמוד 22, שזה בעצם הוראות מתוך הצו המתקן.

רק הערה קטנה שהעירו לי כרגע מהבנקים, זה הערה של השמטה, בסעיף 4א2, עמוד 8, שכחנו להוסיף הערה, אבל העירו את זה לא מזמן. אחרי בית המשפט צריך להיות או בית הדין. כי הוספנו או בית דין דתי, כי הוספנו אותם בסעיף 2.

הוראות התחילה פוקעות לסעיפים שונים כמו מועדי תחולה שונים לפי הזמן שנדרש כדי להיערך לזה מבחינה מיחשובית. הבנתי שכבר היו מגעים עם שינויים מסוימים בין הבנקים, אז תעדכנו אותנו, על סעיפים נוספים שהחלטתם לתת להם מועדי תחילה אחרים. חלק זה מיידי, חלק זה שישה חודשים עם אפשרות להאריך עד שנה, אם באמת המפקח על הבנקים ישתכנע שיש צורך כזה וחלק זה תשעה חודשים, עם אפשרות להיערך לשמונה עשר חודשים, באותן נסיבות שמראים שיש צורך מיוחד.

הדברים שהסכמנו עם אורנה נמצאים?

הסכמנו ב 22א במקום בסוף 13.1 ו2ד , אז יהיה 13 1 ו-2 ג.

את רוצה להגיד לנו גם מה המשמעות של זה?

זה לא בצו הזה, זה בצו המתקן.

מה טיבה של ההקלה הזאת?

הסכום באותו מטבע, זה הוספת פרט, הוספת שדה דיווח. זה במקום ד', את 13.2 ד העברנו לב', נתנו לזה תשעה חודשים, וב-א' במקום ד', צריך לכתוב ג', הוספנו את ג' במקום תחולה מיידית, זה יהיה בסעיף קטן א.

יש עוד שלושה חודשים, תשע פלוס תשע,

נכון, כן, 13.2 ג הוא במקום תחילה מיידית, עובר לא'. זה הסכום באותו מטבע.

גמרנו את הוראת התחלה?

לא, יש עוד בקשות,

נשמע אחד, אחד, עורך דין נד"ב.

אנחנו מבקשים וזה גם דברים שדובר עליהם, אני רק אגיד. ישנו סעיף 3.5 מופיע ב22א, סעיף 3(5) שזה בהתייחס לתיקון של הוספת הגדרה למורשי חתימה, גם כאלה שפועלים באמצעות כרטיס חיוב בחשבון אחר, לזה ניתנו שישה חודשים.

בהגדרות של מורשי חתימה, זה עכשיו גם מורשי חתימה בכרטיס חיוב, גם הוא נחשב למורשה חתימה.

זה אותו מורשה חתימה נגיד בחשבון של חברה, קיבוץ או – אם אתה נותן כרטיס חיוב לבן שלך בחשבון שלך.


לזה צריכים להוסיף את אותן פניות עכשיו לכל מערכות המיכון והתפעול של הבנק, כדי שאפשר יהיה לדווח לרשות בצמוד לדיווחים עצמם.


אנחנו קיבלנו שישה חודשים, בבנקים בדקו ומדובר בפעילות שהיא צורכת זמן, כמובן בהתחשב שיש עוד דברים שעושים בבנק בתחומי המיכון והתפעול, ביקשנו שנה, אני מבין שבנק ישראל מוכן להסכים, אם אני מצטט נכון, דודו יתקן אותי, מוכן להסכים לתשעה חודשים.

תשעה,

אנחנו צריכים שנה אבל הוועדה תחליט.

תשעה מקובל עלינו.

אז גם צריך להיות תיקון ב 24ג, גם כן במקום שישה, תשעה, אם זה מה שהכיוון.

אנחנו מבקשים שהמחיקה של ההגדרה של תאגיד בנקאי, תיכנס גם היא לשישה חודשים, זה אחד מהתיקונים שצריכים להתחיל תוך שישה חודשים.


יש הרי תאגיד בנקאי, הייתה הגדרה בעברה, הרי בחוק המקורי תאגיד בנקאי הוא לרבות תאגיד עזר. פה מיעטו את חברות כרטיסי האשראי בנוסח של הצו הקודם.

אבל לא בהרחבת הזמן.

כעת מחקו את ההגדרה של תאגיד בנקאי, אבל לא הכניסו אותה לתוקף עוד שישה חודשים. מחיקת ההגדרה בתאגיד בנקאי תיכנס לתוקף –

מיידי, ברור,

שהמפקח יוכל להיערך.

אני מצטער, אני רוצה להזכיר, גם 24ג הופך להיות תשעה לאור התיקון ב 3.5 זה קשור אחד בשנים, פשוט הזכרתי את זה כבר קודם, רק שזה לא יישמט מהרישומים.


הערה נוספת נוגעת לגבי סעיף 12 בצו המתקן, שמתייחס ל 10.2 בצו המשולב, כבר אני מפנה שיהיה לכם נוח.


10.2 לצו המשולב, זה אותו תיקון שהוא מבטל את אחד הפטורים.

זה עמוד 13,

זה אותו סעיף שמבטל את הפטור לגבי ייבוא וייצוא, לגבי פעילות מול מדינות נקרא לזה מסוכנות. לזה אנחנו ביקשנו, בגלל עוד פעם צרכים של מערכות מיכון ומחשב, ביקשנו תשעה פלוס תשעה, קיבלנו שישה, ושוב אם אני יכול לפה לדודו ולאורנה, אני מבין שבנק ישראל מוכן להסכים לתשעה חודשים, אם הבנתי נכון.

כן,

אז יש לך שישה פלוס שלושה,

זה תשעה, הערה אחרונה שדודו בטח יגיד שהיא מיותרת, ואני בכל אופן רוצה להעלות אותה למען הסדר הטוב, סעיף 20.8 בצו המתקן, זה אותו סעיף שמפנה לתוספת השלישית. התוספת השלישית היא תוספת שכולה בעצם התאמות של קודים לדיווח. היא נכנסת לתוקף בעוד שישה חודשים, למרות שהפעילות שעליה צריכים לדווח, היא בתוקף בעוד תשעה פלוס תשעה נדמה לי.

נכון , אז מה שלא רלבנטי לא רלבנטי. תתקינו את הקודים בבית, אל תפעילו את זה אלא באישור -

לכן אני מוכן לסגת.

את הפורמט אנחנו צריכים לקבל מהרשות, שהרשות תיערך תוך חצי שנה.

במסגרת תיקון הצו נמחקה ההגדרה של תאגיד בנקאי.

זה סיכמנו,

תיכנס עוד שישה חודשים, זה אחד,

או חצי שנה,

לא, שישה חודשים, אני עומד על כך. דבר שני, אבקש שגם פה תהיה הסמכות למפקח על הבנקים, להאריך את זה לתשעה חודשים, כמו שזה מופיע לשאר הסעיפים.

אנחנו לא רוצים את הסמכות הזאת, לא מבקשים את הסמכות הזאת – המשמעות של התיקון –

אולי שהוא ינמק ואחרי זה נשמע את התשובה? בבקשה,

צריכים להבין, הבנקים כבר מכירים את המטרייה, הם מריצים דיווחים, מריצים פעולות לא רגילות. הם יודעים איך זה עובד. אנחנו לא יודעים, אין לנו אפילו כלים להעריך אם שישה חודשים זה מספיק.

המפקח על הבנקים קיבל מאיתנו סמכויות כל כך רחבות, מה הבעיה לתת לו את השלושה חודשים האלה בסעיף הזה?

אין בעיה,

אין בעיה תודה רבה.

אנחנו חוזרים על הבקשה שהעברנו בכתב אתמול.

זה להוראות המעבר.,

משהו שהוסיף בישיבה הזאת, לכן אני רק עכשיו נזכר בו, הוספנו את הטוענים הרבניים לאותם גופים שזכאים לנהל חשבון מיוחד מהסוג הזה, שזה יהיה בסעיף 5א7 לצו העיקרי, בצו המתקן זה לא מופיע, כי זה לא היה קודם אבל בטח תכניסו את זה לסעיף 5 אולי בצו העיקרי, אבל זה היה 5א7 בצו המשולב, גם פה לפחות חלק מהבנקים צריכים תקופת היערכות מינימאלית כדי לשלב את הקוד הזה של הטיעון הרבני בין מערכות, אני מעריך שמספיקים שלושה חודשים.

שישה חודשים?

שלושה חודשים יספיק.

יותר נוח לנו לסחוף אותם אל השישה הראשון. תגמרו בשלושה, תשימו עם הקודים במקפיא עד לשנים עשר.

סליחה, אני מבקש להשאיר את סעיף א - בעמוד 9 -

אנחנו עד לא שם, אנחנו לא מצביעים על הכול.

הוא דיבר עכשיו על הסעיף.

החלטנו עליו בסדר, אנחנו עוד מעט נגיע אליו שוב, אבל אנחנו עוד לא שם, אנחנו נצביע על הכול, תבקש להגיד שבזה אתה לא מסכים. עורך דין שפר,

חלק מהמועדים כאן במיוחד עכשיו, הם באמת ארוכים.

אתה מדבר על מעבר או התחלה?

בנושא עכשיו, תחולה, אני רוצה נקודה חשובה שעלתה לי עכשיו, אני מבקש את עזרתכם. למעשה וזה גם קושי מעשי. למעשה ניתנו פה מועדים מאוד ארוכים, במיוחד למשל הסיפור של דרכונים זרים שאנחנו מקבלים היום בצורה מאוד משובשת וזה ייכנס לפה רק בראשון לינואר 2009. אבל זה סוכם ואני לא מערער על זה רגע.


אבל, יוצא מכך שאם בנק עכשיו משקיע ונערך, ומצליח תוך חצי שנה, תשעה חודשים, כן להיערך מיכונית, הוא לכאורה יבוא מישהו ויטען - אסור לו לדווח על זה, בגלל הסודיות הבנקאית. אני רוצה שנכניס סעיף אומר – שאם בנק מצליח להיערך לפני המועדים האלה –

זה לא טריוויאלי?

זה לא טריוויאלי בכלל, בגלל הסודיות הבנקאית. אם אין עליו חובה לדווח.

למה בגלל הסודיות הבנקאית?

משום שאם אין עליו חובה לדווח –

יש עליו חובה לדווח את הספרות,

אני רק הבאתי את זה בתור דוגמא.

אתה רוצה סעיף אחר. רבותיי, תנו לי לעצור.

אנחנו לא נטיל עיצום כספי על זה.

תגידי עוד פעם לפרוטוקול, אורנה.

בנק ישראל לא יטיל עיצום כספי על בנק שיערך קודם וייתן גם את האותיות בתוך המסמך.

לא על זה, אני מדבר על כל הסעיפים שקבענו, כל חובות הדיווח. דרך אגב, הסיטואציה היא גם מעשית, משום שהסיכוי שהמערכות המיכוניות יעבדו בדיוק באותו יום הוא אפסי, זה יהיה או חודש לפני או חודש אחרי. תמיד זה יהיה סביב, אז צריך להסדיר את זה.

רבותיי, מוסכם על הכול שכתוב עד וגם כשלא כתוב עד, תחולת המועדים הרשומים בסעיף 7, במקרה שהבנקים יערכו קודם והחברות יערכו קודם לכן –

רשאים לדווח לנו על כל דבר.

רשאים לדווח קודם לכן וזה רשום בפרוטוקול, למרות שזה לא רשום בתקנות.

זה עד תשעה חודשים, ורק אם משוכנעים שיש סיבה טובה הם יאריכו את זה.


לגבי הוראות המעבר, הן מיועדות להיערכות של חברות האשראי.

סליחה, עכשיו שמעתי את הסיכום אחרת ממה שהתכוונתי כשאמרתי.

אז תגידי אותו כמו שאת רוצה ונראה איך אני אבין.

אני לא חושבת שאם בנק יכול לדווח נניח על 5000 בעוד יומיים, אז הוא רשאי לדווח, אם לא נאמר אחרת.

למה לא?

זה אני חושבת משפטית הוא לא יכול, לזה התכוונת?

אני חושב שבסעיף של תחולה, אנחנו באים להגן על האינטרס של ההערכות של הבנקים, אם בנק מצליח להיערך, משקיע ונערך תוך ארבעה חמישה חודשים מדווח על הכול, למה שלא תהיה האפשרות החוקית לעשות את זה?

אין לי בעיה עניינית, יש לי בעיה משפטית.

לכן אני מוכן להוסיף את סעיף התחולה, אני ניסחתי אותו גם. אני לאור ההערה שלך מוסיף את זה לניסוח, סעיף 23, חברים, אתם עדכנתם, הכול בסדר, יודעים מה קורה בסעיף 9א, אני מדבר לאורחים. זה 5א, 9א לפי גרסה אחרת.

אי אפשר לכתוב בסעיפי התחילה, אני שואל שאלה, אני לא יודע אם זה נכון, לא יאוחר מ- ואז מזה נובע שמתי שמוכנים אפשר להתחיל, או שזה עושה בעיה?

מה הבעיה? ניסחנו את זה. חברים, אל תקשו במקום שלא צריך הוראות מעבר, סעיף 24.

למי הוא מודיע?

למי שאחראי על קיום החובות.

איפה את מכניסה את זה?

בסיפא של א ובסיפא של ב. של 22 א ובסיפא של 22 ב,


אלא אם כן הודיע התאגיד הבנקאי לפני המועד האמור, כי הוא מוכן, מסוגל, צריך לנסח בדיוק, לקיים את החובות האמורות באותם סעיפים, או את הוראות אותם סעיפים.

סעיף 24,

אבל הודיע המפקח על הבנקים.

הוראות המעבר מיועדות להיערכות של חברות האשראי שצריכות לזהות לקוחות עבר. דודו תסביר אולי.

הרעיון פה הוא נשאב מהצו המקורי, לא מספיק מהיום והלאה לזהות את הלקוחות, במקרה הזה הרוב מדובר על בתי עסק שהלקוחות עובדים עם כרטיסי אשראי, אלא גם להשלים את הזיהוי כלפי הלקוחות שחתמו הסכם לסליקה עם חברות כרטיסי אשראי, לפני מועד תחילתו של הצו. לצורך כך נתנו שנה להשלים את כל מסמכי הזיהוי.


צריך לזכור שני דברים, אחד, ממילא חלה חובת זיהוי על חברות כרטיסי האשראי ובתי העסק, ועכשיו בתיקון הנוכחי, בפשרה הנוכחית, אנחנו הורדנו אלמנטים במסמכים שצריך להשלים אותם, כדי לעמוד בהוראות של צו זה. אנחנו חושבים שלתת לחברות כרטיסי האשראי שנה כדי לבצע את טיוב הנתונים לגבי העבר, מספיק והותר.

אחרי שנדחתה בקשתנו לפטור אותנו מהחובות לגבי העבר לגבי בתי עסק שמחזור העסקים שלהם לחודש הוא עד שבעים וחמישה אלף שקל –

הניסוח הוא לא נכון, אחרי שהתקבלה בקשתכם לפטור בתי עסק שהם מחמישים אלף עד שבעים וחמישה אלף –

זה בעניין אחר לגמרי.

כנראה שאני לא זוכר, תמשיך אם כך.

לגבי בתי עסק שביקשנו פטור, לא קיבלנו, הבקשה שלנו נדחתה, הבקשה עכשיו מקבלת משנה תוקף, אנחנו צריכים לבקר מאה אלף בתי עסק, להשלים פרטים שאינם ברשותינו כיום, לכן אנחנו מבקשים שהתקופה תהיה 24 חודשים.

מישהו מהבנקים, אתה יודע את כל הנתונים? כמות, כמה נתונים אתם הולכים עכשיו לטייב לפי ההנחיות שלנו?

הם עשו את זה בזמנו, לקח להם שנה וחצי קיבלתם אז, נכון?

כשהבנקים הוחל עליהם הצו המקורי, הם היו צריכים לטייב מיליוני חשבונות, כל החשבונות גם של בתי העסק וגם של אנשים פרטיים והם עשו זאת ב - 18 חודשים. אחרי שהם ביקשו, טל נד"ב תתקן אותי אם אני טועה, שלושים ושישה חודשים.

רבים מהבנקים שבהם הלקוחות נדרשו לבוא לסניפים, אנחנו צריכים ללכת לבתי העסק, אנחנו צריכים לטייל בכל רחבי המדינה, לבקר בתי עסק ולאסוף מהם נתונים, עבודה יותר קשה.

חברי הכנסת, אני מציע, לפי שיטתו של הרב זאב בדיון אחר, שלא הצלחנו שנה וחצי, פשוט נוקט את השיטה שלך. הם יחיו עם זה, עם שנה וחצי, אלה יחיו ואלה יחיו. חבר הכנסת מיכאלי, זה מקובל עליך.

סעיף קטן ג חל לגבי מסירת כרטיס חיוב לאדם שמחזיק כרטיס חיוב והוא נותן תשעה חודשים, אבל רק יש פה עניין, מדובר בעצם על חידוש, זאת אומרת לא לגבי כרטיסים חדשים שזה יכול להיות גם מיידי, לכן התיקון הוא שזה - לא לא ימסור תאגיד בנקאי כרטיס חיוב, אלא לא יחדש תאגיד בנקאי כרטיס חיוב, לגבי לקוח קיים.

זה יפה אבל תנו לחשוב על מה אתם מדברים.

תחשוב, אני לא מצביע.

לגבי חדשים שמכאן ולהבא הם מקבלים את הכרטיסים, אין לי את הבעיה של הצורך לחזור ללקוחות קיימים, הבעיה היא לגבי מישהו שהוא כבר היה לקוח ולגביו אני נותנת את התשעה חודשים.

זה לא ברור, לגבי חידוש כרטיס שכבר נתנו.

חידוש של לקוח קיים, אז את החידוש של הכרטיס, לא רלבנטי סעיף קטן ג' עם התשעה חודשים, גם שלא היה לו אף פעם כרטיס.

לקוח חדש,

אדם שלא היה לו כרטיס, אני אצטרך לדאוג לעדכן את רשימת מורשי החתימה, זה דבר שצריך להיות שישה חודשים, כך שזה לא משנה אם זה כרטיס חדש או כרטיס מחודש.


לא ימסור זה בסדר מבחינתכם? כי המשמעות היא זהה. לא ימסור כרטיס אשראי, או לא יחדש כרטיס אשראי, הכוונה היא לא למישהו שהיה לו אצלכם כרטיס אשראי, ועכשיו הוא בא לקבל כרטיס חדש במקום, זאת הכוונה, האם אתם חושבים שיחדש ישקף פחות נאמנה מימסור?

מה אתם רוצים?

אבל זה חידוש,

אבל יש טרמינולוגיה מקצועית, שמה יעזור מה שנתפלפל.

יש חידוש , יש מסירה, המסירה באה אחרי החידוש.

חברים , אתם עיכלתם?

דודו, מה שכתוב ב 24 ג זה בעצם, אני לא מבין את הסיפא של ג' אם כך, בהקשר הזה, מה המשמעות, לא מבין.

מה אתה לא מבין? אם חברת כרטיסי האשראי לא תקיים לגבי כרטיסים או את האמור בסעיפים 2,3, לגבי לצורך העניין כרטיסים מעל חמישים אלף שקל, כרטיסים כחולים מעל חמישים אלף שקל, או לגבי כרטיסים בנק, עם הסדר בנקאי מה שאמור ב6א, לא קיימה את האמור לגבי אותם כרטיסים, היא לא תמסור, לא יחדש כרטיס.

אז תסביר לי את הסיפא של ג.

לא יראו כאי קיום הוראות הסעיפים.

אני לא מבין מה הוא פוטר אותי, תסביר לי מה כתוב שם, אני לא מבין.

אי קבלת העתק מסמך זיהוי כאמור ב 6א2, אם אתה צריך לקבל מסמך זיהוי ב 6א2, זה לא יחשב הפרה.

זה לא מיותר?

מה אתה טוען, שזה מיותר? לא הבנתי.

האם את רוצה לחזור לאיזה שהוא סעיף?

אין משהו לחזור עליו.

לגבי הטענה שיש אולי חשש שהשאר הם ילכו לבג"ץ, אני אומר יש בסעיף אחרי זה, שמשאירים בעצם אפשרות למפקח בסופו של דבר לאפשר להם במידה והם יוכיחו שהם מנהלים את זה בצורה -

חבר הכנסת זאב, דיברנו על זה. זה עלה בדיון.

בסדר, אני מבקש להצביע על זה.

, אנחנו נצביע עכשיו על הכול, חוץ מ 5א כדי שב 5א תוכל להביע את עמדתך העצמאית.

לא, אבל אני מבקש הצבעה - - הבנתי,

לא אכפת לי להתחיל ב 5א, אין לי נפקא מינא.

אז בואו נקבע את 5א בפנים ונצביע על הכול.

אני מוציא עכשיו 5א אני מצביע עליו.


מי בעד סעיף 5א כפי שחבר הכנסת זאב. אנחנו מורידים את 5א.

מה שדובר קודם זה שהם יוכלו לפנות למפקח על הבנקים לבקש את זה.

אז בואו נעשה הפוך, שהם יפנו למפקח ולא הרבני.

חבר הכנסת זאב מציג, כמו שביקש הנציג של בתי הדין הרבניים.

מה שהם בעצם ביקשו זה שתיעשה בדיקה יותר רצינית.

חברים, חבר הכנסת זאב אומר אני מבקש להצביע על 5א כפי שהוא כאן.

חברים, מי בעד הצעת 5א כפי שרשומה כאן, ירים את ידו. מי נגד ? אני נגד,


אני במיעוט ו5 א נכנס כפי שהוא וההערה שלך תירשם ואנחנו נצטרך לעמוד בפני בית הדין הגבוה לצדק, אם כי הסתבר שיש לנו תשובה לשאלה.


מי בעד כל הצו ירים את ידו? פה אחד, מי נגד? אין, הצו עבר.


חברי הכנסת, יש לנו דיון בעוד דבר אחד, והוא הדבר שכל הזמן מרחף עלינו, אנחנו נאמר אותו בקצרה, יש בו בעיה אחת, אני צריך את תשומת ליבכם, אני מקווה שלא נשקיע בו זמן רב למרות שהשקיעו בו המון. נקודת המוצא, את יכולה להגיד בקצרה?

כן , יש אפשרות לפי חוק איסור מימון טרור בסעיף שקובע את העבירה של איסור פעולה ברכוש טרור, שנצא פה על השולחן, הסעיפים הרלבנטיים.


בסעיף קטן ד יש אפשרות לקבל ה יתר לגבי סוגי פעולות או פעולה מסוימת, הסעיף אומר – הוראות סעיף זה לא יחולו על סוגי פעולות ורכוש או על פעולה מסוימת אשר לעשייתה ניתן מראש היתר מאת שר האוצר, בהתייעצות עם שר הביטחון והשר לביטחון פנים ומכוח סעיף אחר יש גם צורך באישור של ועדת חוקה להיתר הזה.
ככל שזה לציבור בלתי מסוים, זאת אומרת זה לכל הבנקים.


ההיתר שמדובר עליו הוא בסעיף 2, פעולות שלגביהן יחול ההיתר המתוארות, פעולה מותרת לתאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק – סעיף 1 הוא רק סעיף של הגדרות, סעיף 2 בעצם קובע על איזה פעולות יחול ההיתר, זה בעצם אומר שאם הפעולות האלה מבוצעות על פי התנאים של ההיתר, אז הם לא נחשבות לעבירה, זאת אומרת לא חלה עליהם ההוראה של סעיף 9 שקובעת עבירה של איסור פעולה ברכוש מסוים.


באיזה תנאים יחול ההיתר? מותרת לתאגיד בנקאי כהגדרתו עשיית פעולה ברכוש של אדם שעשה תאגיד בנקאי במהלך עסקיו באמצעות חשבון קורספונדנט וזה מוגדר פה כחשבון של תאגיד זר הפועל כבנק ברשות הפלשתינית, זאת אומרת מדובר על פעולות –

את מדברים על התיקונים הטכניים, בעמוד הנוסף, כן?

לא, אני מדברת כרגע על ההיתר עצמו, על ההגדרה של חשבון קורספונדנט, שזה לא כל חשבון קורספונדנט, זה חשבון של תאגיד זר שפועל ברשות הפלשתינית, זאת אומרת על פעולות כאלה מדובר. המנוהל באותו תאגיד בנקאי, או בתאגיד בנקאי אחר, ובלבד שיתקיימו כל אלה.


מה התנאים, אני אגיד אותם בגדול - 1. זה קוימו כל חובות הזיהוי, הדיווח והבדיקה לפי הצו שעכשיו אישרנו אותו, המתוקן, כלומר כולל התיקונים שעכשיו אשרתם.


התנאי השני זה שהפעולות של העברת הרכוש, הפעולה ברכוש לא נעשו בידיעה שהפעולה היא ברכוש של ארגון או אדם שפעיל בטרור או שהיא מקדמת מעשי טרור, אין ידיעה, אם יש ידיעה -

במקרים מסוימים, גם אם זה מהרשות הפלשתינית.

אם יש ידיעה אז ההיתר לא חל, אם יש ידיעה ממשית, זאת אומרת לא איזה שהוא חשד שלא בדקו אותו, אלא ידיעה ממשית זה לא חל. ב' שאם ניתנו הנחיות של המשטרה, לגבי אותו רכוש, מה לדווח, מה לעשות, אז פעלו לפי ההנחיות.


אם מתקיימים שלושת התנאים האלה, בעצם, אז חל היתר ולא יחול הסעיף של העבירה.


יש שתי הערות טכניות לגבי היתר ניסוחים, אחת לגבי חשבון קורספונדנט, שכמו אמרתי קודם זה בעצם הגדרה שהיא מתייחסת לחשבון קורספונדנט מסוים של תאגיד שפועל כבנק ברשות הפלשתינית וחשבתי שיותר נכון שההגדרה גם תבטא את זה, כדי שבסעיף 2א הפעולה לא תהיה הוראה מאוד כללית לגבי פעולות.

זה מבטא את זה, כלומר אנחנו מסתייגים מהתיקון שלך, כיוון שיש בנקים זרים, למשל שם הבנקים ירדניים או בנקים מצריים, שפועלים ברשות הפלשתינית, ולכן אם אנחנו נשנה את התיקון לחשבון קורספונדנט של בנק פלשתיני, יכול להיות שזה לא יכלול את כל מה שאנחנו רוצים.

בסדר, אפשר לנסח,

לכן אנחנו רוצים להישאר עם ההגדרה.

לא הבנתי למה זה מפריע לך, אם ההגדרה אומרת תאגיד –

כי ההגדרה אמורה לשקף את המשמעות שלה.

נכון, ההגדרה אומרת חשבון של תאגיד זר, זאת אומרת שהוא לא תאגיד ישראלי, שפועל כבנק ברשות הפלשתינית.

היא רחבה יותר.

בסדר, אני לא אתעקש על העניין הזה, זה פשוט נראה לי לא נקי, אבל זה לא משהו דרמטי.


התיקון הטכני השני, זה פשוט הגדרה של צו איסור מימון טרור, שאין צו כזה, זה בעצם הצו שאישרתם עכשיו, כולל גם את החובות זיהוי שהם מכוח הסמכות לפי חוק איסור מימון טרור, ולכן יותר נכון כפי שהוצע להפנות לצו איסור הלבנת הון, ובסעיף התחילה להפנות לתחילה של הצו הזה.

אם התקנות הללו יחתמו לפני שהנגיד יחתום על הצו, לכאורה אי אפשר להפנות למשהו שהוא עדין לא עודכן. לכן אנחנו נצטרך לעשות את הסנכרון בהתאם. בסדר, זה עניין של מה בכך.

הערה יותר מהותית היא לגבי פסקה 3, ו 2א שאומרת – הפעולה לא נעשתה בידיעת אותו אדם פעיל טרור, ולגבי חבר בני אדם ארגון טרור.


החוק עצמו מדבר על ארגון טרור, שזה הגדרה מהותית של ארגון שפועל לקידום מעשי טרור, זה הגדרה שנמצאת בחוק והוא מדבר על ארגון טרור מוכרז, שזה רשימת הארגונים, יש רשימה שהיא תפורסם לפי התקנות, ארגונים שהוכרזו על פי כל החוקים בישראל, שמאפשרים הכרזה על ארגוני טרור. בעצם לא נכנס פה ארגון טרור מוכרז, שהמשמעות של זה היא שאם בנק עשה פעולה ברכוש כשהוא יודע, יש לו את הרשימה והוא יודע שהארגון הוא ארגון טרור מוכרז, יכול להיות מצב שבכל זאת ההיתר יחול עליו, וזה לא תקין. לכן ההצעה שלנו הייתה להוסיף פה סיפא, וזה נמצא בתיקון שנמצא גם על השולחן, בסעיף 3 להוסיף או שאותו אדם או חבר בני אדם מנוי ברשימה כהגדרתה בצו איסור הלבנת הון, שזו הרשימה של הארגונים או האנשים שהוכרזו ושהועברה גם לבנקים, ופורסמה לפי התקנות.

אתם בסדר עם זה.

כולם מסכימים.

חברים, אני מבקש להצביע, מי בעד?

לגבי חשבון קורספונדנט אני אקבל את זה, לא נשנה את ההגדרה ולגבי צו איסור מימון טרור, כן נעשה שינוי.

יש רשימה שלא מופיעה בצו המקורי, אלא מופיעה רק בצו החדש. הגדרה של רשימה לא מופיעה צו המקורי, אלא היא מופיעה רק בצו שעודכן.

אבל אם מועד תחילה של זה הוא כמועד תחילה של הצו המתוקן, אז אין לי בעיה, תהיה רשימה.

רבותיי, תדאגו לסנכרון, אנחנו פה יוצאים מכלינו, הסנכרון הוא בתוך אותו הבית.


מי בעד הצעת התקנות? מי נגד? אין. פה אחד עברו.

צר לי, אבל אני רוצה לעשות שני צעדים אחורנית, ברשותך, על אף שזה לא בטוח שזה מקובל. דקה לפני ההצבעה, נכנס כאן תיקון בהוראת המעבר. אם מכאן ברור שימסור, לנו היה ברור שימסור, זה רק לגבי החדשים, ואם הכוונה הייתה גם למחודשים, יש כאן בעיה, משום שעכשיו התבררה לנו הפרשנות ואסביר. התוצאה של פרשנות שימסור, זה גם כרטיסים מחודשים, זה אומר שכרטיסים חוץ בנקאיים מעל חמישים אלף שקל, אני צריך לפגוש את הלקוח, שוב, איני פוגש לקוחות בחידוש כרטיסים, אני שולח להם את זה בדואר רשום.


מה שדודו זקן מבקש כעת, שאני אשלח שליח למחזיק כרטיס חוץ בנקאים, שיצלם לו את הכרטיס.

איך אתה תמסור לו את הכרטיס?

בדואר רשום.

אולי תסביר, אז תקבל גם את המסמכים המוסדיים בדואר ממנו.

ואם אני לא אקבל, מה אני אעשה? בבתי עסק פטרת אותי, בבתי עסק מספיק שאני בודק מול רשם החברות, במקום הליך האימות של סעיף 3, זה מה שנכתב. מדוע באותה צורה בהרבה פחות מסוכנים, שזה מחזיקי כרטיס, אני לא פטור על ידי בדיקה במרשם האוכלוסין.

בגלל זה יש את הסיפא שאמרת שאתה לא הבנת אותה.

אבל הסיפא היה רק על 6א2 זה כחולים עד חמישים אלף, כחולים מעל חמישים אלף, מה קורה איתם?

אנחנו מבקשים שתשלים את מסמכי הזיהוי.

אבל אין סיבה, אין לי סיבה, מדוע אני צריך את כל הכחולים מעל חמישים אלף –

תסביר לוועדה אולי כמה כרטיסים כאלה יש, שיבינו במה מדובר.

כמה כרטיסים –

אנחנו מדברים היום שזה חידוש.

עשרות על עשרות של אלפים.

לא, באחוזים, כמה כרטיסים כחולים יש, שהמסגרת שלהם היא מעל חמישים אלף ש"ח. אני יכול לתת לוועדה בכלל, שכל הכרטיסים מה שקרוי חוץ בנקאיים, עשרה אחוזים, כל הכרטיסים, כולל אלה שיש להם מסגרות נמוכות יותר, הם עשרה אחוז מסך הכרטיסים. כמה מהם הם מעל חמישים אלף ש"ח, תגיד, אנחנו חושבים שזה מאמץ מסוים, אתה צודק, מבקשים ממך מאמץ בצו הזה, אנחנו חושבים שהוא סביר.

אבל אני גם לא יכול טכנית, מה שאתה מבקש ממני זה שהואיל ואין לי סניפים, אתה מבקש ממני להודיע לכל הלקוחות, רבותיי, אתם לא תקבלו את הכרטיס המחודש שלכם, אם לא תשלחו לי לפני זה צילום של תעודת זהות. עכשיו רגע, אני צריך העתק מאושר, לא? הוא לא יכול לשלוח לי, אני צריך לפגוש אותו דודו, בשביל לראות את תעודת הזהות.

כשאני רוצה למסור כרטיס בסניף בנק דיסקונט למשל.

זה חוץ בנקאי.

אז אתה כן מוצא את הדרך למסור לו את זה.

אני לא מוסר לו את זה בבנק דיסקונט.

אתה כן יכול אבל.

אבל אני לא עושה את זה. כי בנק דיסקונט הוא לא הפלטפורמה שלי ובנק דיסקונט.

תעשה את זה בבנק הדואר, תחתום הסכם עם מישהו, אנחנו מבינים שיש איזה שהוא מאמץ שאתה צריך לעשות.

אבל זה לא עובד.

אני רוצה להגיד משהו לגבי הנפחים.

מדוע אני לא יכול לבדוק פלח שבמרשם האוכלוסין? מדוע אני צריך לעשות את זה FACE TO FACE.

נפח ההעברות, כך אני מבין את זה.

זה לא נפח העברות, אין שום סיבה בעולם.

חמישים אלף, יש לך שם חמישים אלף וצפונה, זה מימד אחר. הרי מה אתה עושה, המערכת שעובדת פה היא מערכת עם פוטנציאל הפשיעה שיש, מאחורי סוג מסוים של כרטיסים. אחרת לא היו יוצאים לדרך, אם אני הבנתי נכון את מה שאמר עורך דין שפר בפעם הקודמת. הפוטנציאל שקיים בסוג כרטיס מסוים, על זה היה הויכוח בבוקר, שחברי חשב שלא עשינו אותו וכן עשינו אותו, בין שבעים לחמישים אלף, שאמרנו יש נפחים מסוימים שמהם ואילך אנחנו רוצים שתהיה עיון לציון צופיה, כך אני מבין.


אז אומרים לך במקרה הזה, תראו, גם אותי מריצים לבנק היום בשביל הגדלת האשראי, לבנק אחד, לבנק שני, לבנק שלישי, לבנק רביעי, אני מודה להם על כך, כי צריך בשביל זה לגמור ישיבות בזמן, כל זה , זה חלק מהחיים שלנו מול המערכת הבנקאית, במקרה הזה זה יחול גם מול מערכת האשראי. מערכת האשראי היא קלה מאוד, היא נעימה מאוד, יהיה לה היום איזה שהיא תחנת מעבר, כדי שהגופים המפקחים מבחינתנו על שני דברים, על הלבנת הון ומימון טרור, יצליחו לפקח טוב יותר בעבורנו, אני לא מבין אחרת את המהלך.

חוץ מזה גם אני שמעתי את השאלה של דודו זקן, דודו זקן שואל כמה חוץ בנקאי יש להם מעל חמישים אלף שקל, למה אי אפשר לשלוח להם הודעה, רבותיי, אני יודע שחוץ בנקאי שולחים שליחים. גם בפתיחת חשבון חוץ בנקאי דורשים תעודת זהות, דורשים הכול, חלק מהנתונים האלה נמצאים שם כבר.

מדברים רק על החידוש, לא על הפתיחה.

יפה, לכן בואו רבותיי, השאלה אם אנחנו במסגרת הצו הזה, הלכנו להחמיר, הרי הלכנו להגן על המערכת הכללית, אז מוטב אלה יקבלו הודעה, רבותיי, אתם תצטרכו לבואו או לשלוח לנו בדואר רשום.

שישלחו,

אני רוצה לשאול את חבר הכנסת מיכאלי, אתה מבקש שאני אחזור על הצבעה על הסעיף הזה?

לא, ממש, לא,

שאלה אחרונה, אז לוותר לנו על המאושר בחידוש, שישלחו לנו צילום תעודת זהות. נוותר על ה"מאושר".

חברים, הישיבה נעולה. תודה רבה לכם.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30

PAGE