PAGE
1
ועדת הכספים

18.10.2006


הכנסת השבע-עשרה






נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול
מישיבת ועדת הכספים

שהתקיימה ביום רביעי, כ"ו בתשרי התשס"ז – 18 באוקטובר 2006 – בשעה 09:00

סקירת שר האוצר

חברי הוועדה: יעקב ליצמן – היו"ר

מגלי והבה – מ"מ היו"ר

רוחמה אברהם

חיים אורון

אלי אפללו

אבישי ברוורמן

מוחמד ברכה

אלחנן גלזר

אבשלום וילן

יעקב וקנין

שי חרמש

דוד טל

שלי יחימוביץ'

אביגדור יצחקי

אמנון כהן

סופה לנדבר

סטס מיסז'ניקוב

אורית נוקד

ניסן סלומינסקי

ראובן ריבלין

אברהם הירשזון – שר האוצר

קובי הבר, משרד האוצר

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

הדס דויטש


סקירת שר האוצר

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.


אני מקדם בברכה את שר האוצר. השר יסביר את מדיניות המשרד, ומדובר עדיין לפני התקציב. התקציב יונח, אני מניח, בעוד שבועיים, ואז אולי נזמין את השר שוב, אני בטוח שהוא יופיע. כשפותחים את המושב, בדרך-כלל אנו מזמינים את השר לתת סקירה. היתה מלחמה, היה קיצוץ, יש עוד קיצוץ אחד שמונח לפנינו – לא כרגע, אך עוד שבוע. נשאר עוד חלק אחד. להזכירכם, אז אנו אמרנו: לא עוד.

שר האוצר אומר פה שזו הפעימה השנייה של הקיצוץ הראשון.

ליצמן אומר שזה עדיין לא סוף פסוק.


אדוני השר, כפי שנוכחת לראות כרגע, ההשתתפות בוועדה מאוד גדולה ועירנית. אמרתי את זה באחד השידורים בראיון בחג בטלוויזיה, ואני אומר את זה עכשיו. הוועדה הנוכחית אחרת מאשר התרגלנו בעבר. זמן – זמן, אנשים משתתפים, אין הצבעות פה אחד... הדיונים עירניים, ושום דבר לא אוטומטי - לא הקואליציה ולא האופוזיציה. אם אני רוצה להגדיר את זה במספרים, ה-10, 9, הכלל בוועדת כספים של קואליציה-אופוזיציה זה לא בדיוק, אני לא יודע מה ה-10 ומה ה-9. יושב-ראש הוועדה לפעמים ב-10, לפעמים ב-9.


נחזור לתקציב. מדיניות המשרד, אני מניח שאף אחד לא חלם שלא אעלה את זה. אמרתי שהקפאה והצמדה של קצבאות זקנה וילדים, מבחינתי, לא בא בחשבון. הכל יהיה דמוקרטי, אין חרם, הכל על השולחן, אך איני רואה אפשרות שוועדת הכספים, שהפעם היא מאוד חברתית, היא תיתן יד לדברים אלה. לכן אני מציע קודם כל לשר, שצריך להתחיל לחפש אלטרנטיבות. זה 400 מיליון ₪, אם אני לא טועה. רק הנושא של קצבאות, זקנה וילדים, זה בערך הסכום.


הדבר השני, אדוני השר, שאני מניח שהחברים ידברו כאן, אני מניח שזה חוק ההסדרים, נושא המלחמה, עודפים, כל מה שדיברנו עד הדיון היום. הדברים יחזרו היום לדיון בוועדה. אכבד את השר, ואבקש שייתן לנו פתיחת הדיון.

אדוני היושב-ראש, ראשית, תודה לך ולחברי הוועדה על ההזמנה. אני מעריך אותך גם אם אתה באופוזיציה וגם אם אתה בקואליציה, כלומר אין לזה הבדל מבחינתי, והאיכות שלך, שאני מכיר אותה, אינה שייכת למקום שבו אתה נמצא. אשמח לבוא לוועדת הכספים, אם תזמינו אותי.


התקציב יונח על שולחן הכנסת, מטבע הדברים, זאת רק סקירה ראשונית, שאלות ראשוניות, אך ודאי שוועדת הכספים, שאני מעריך ומוקיר את הרצינות של חבריה, גם בעבר היא היתה רצינית, בכל אופן בתקופות מסוימות, וגם היית שותף לתקופות האלה- -

התכוונתי לומר שההשתתפות ערה וגדולה, כי כפי שיש היום, לא היה בעבר.

לא סוד שאנו, וגם הודעתי את זה מעל דוכן הכנסת, התכוונו להניח את התקציב לפני החגים על שולחן הכנסת, כדי שלחברי הכנסת יהיה מספיק זמן לדון בנושא ולעיין בתקציב. היתה מלחמה, היינו צריכים לדחות את כל ההליך גם בהגשה לממשלה וגם בהגשה לכנסת. היום אנו מגישים את התקציב לשנת 2007, שבא לענות גם על הצרכים של מדינת ישראל, שהיא עברה אחרי המלחמה. אין ספק, יש דברים שחשבנו קודם שיהיו בתקציב ואינם בתקציב, כי סדרי העדיפויות השתנו במדינת ישראל.

המלחמה הזאת, היו לה השלכות שונות בתחומים שונים, וחלק מהם השלכות כלכליות חמורות מאוד, ואפשר היה לעשות שני דברים; או להתעלם מהם, ואז אני חושש שמדינת ישראל היתה יכולה להיכנס למשבר כלכלי עמוק, וחברי הכנסת הוותיקים שהיינו פה, נוכחנו לדעת שהיו תקופות שמדינת ישראל היתה עם רזרבות כספיות גדולות מאוד, וכאשר היא לא שמה את דעתה בנושא, היא נכנסה לתקופה קשה מאוד של אינפלציה, של מאזן תשלומים גרוע יותר, של אבטלה קשה שפגעה בכל חלקי המשק. בוועדה הזאת, שמדינת ישראל היתה צריכה לצאת מהתקופות הכלכליות הקשות האלה, נגזרו גזירות קשות מאוד על הציבור, אבל זה עבר.

אני ומשרד האוצר בראשותי החלטנו לא להכניס את מדינת ישראל למשבר כלכלי נוסף, אלא לנסות לגשר על הפער הזה של המלחמה, להמשיך בצמיחה, להמשיך בהשקעות הזרות שיש במדינת ישראל, לתת אפשרות לפתיחת מקומות עבודה חדשים, ובכך להמשיך את הצמיחה במדינת ישראל, לדחות מספר נושאים לתקופות מאוחרות יותר, למרות שהממשלה הזאת תעשה הכל כדי לצמצם את הפערים במדינת ישראל. יש תקופות שיש לך סדר עדיפויות שונה לתקופה מסוימת.

אתה מוכן לפרט מעבר לאמירה כללית? שמענו את זה כמה פעמים.

בואו נכבד את השר. אתה רשום בסדר הדיבור.

לכן אני חושב שתקציב זה, במגבלות שהיו לנו, הוא מאוזן מאוד שממשיך את הצמיחה במדינת ישראל, שתמשיך בהשקעות הזרות במדינת ישראל, שתביא צמיחה למדינת ישראל ומקומות עבודה.


בשבוע האחרון התחלתי דיונים במשרד האוצר בנושא מס הכנסה שלילי. אני רואה בזה נושא חשוב מאוד, הוא לא התשובה היחידה, אך הוא חלק מסגירת פערים במדינת ישראל. זה נושא שהיה על סדר היום כבר זמן רב, אך היה צריך לאסוף אותו, ללכד אותו, להושיב את כל הגורמים תחת שולחן אחד, וביקשתי ממנכ"ל משרד האוצר תוך חודש ימים שהצוות שבראשותו, שכולל את כל הגורמים, כולל בנק ישראל, ויש מספר הצעות בנושאים האלה, לגבש הצעה מוסכמת, אותה נביא לאישור כדי שתהיה חלק מסגירת הפערים במדינת ישראל. אני רואה בזה נושא חשוב. אני רוצה לבדוק את זה עד הסוף ולבוא עם ההצעה הטובה ביותר.


נתחיל בימים הקרובים גם בדיונים בנושא שווי השימוש ברכב, ובפעם הבאה שאבוא לוועדת הכספים נוכל גם לשוחח בנושא הזה.


אבקש בשלב הזה את קובי הבר לפרט את התקציב, כדי שחברי הכנסת יוכלו לשאול את כל השאלות, ולאחר מכן אוכל להשיב.


הערה נוספת; איני מתכוון להתעלם משום החלטה, משום דיון, ולו הקשה והנוקב, שיהיה בכנסת ובוועדת הכספים. דיונים נוקבים הם חשובים מאוד, אך אני מבקש מחברי הכנסת ומחברי הוועדה: אנו חייבים לגלות אחריות לאומית. עד 31 בדצמבר תקציב המדינה צריך להיות מאושר. אי-אפשר להמשיך בסאגה הזאת, ש-31 בדצמבר הוא תאריך שאין בו שום משמעות, ואנו מחכים לסוף מרס, ורק אחר-כך יש למדינת ישראל תקציב. זה לא טוב, זה לא תקין, זה פוגע בעיקר בשכבות החלשות יותר, זה פוגע במדינת ישראל, בצמיחה, ואני מציע שאחרי הדיונים שיהיו נגלה את האחריות, נצביע ונאשר את התקציב. תודה.

ביקשתי מקובי שבפעם הבאה ייתן מודפס את מה שהוא מראה כרגע במצגת.

בוקר טוב, ב-30 באוקטובר נניח על שולחן הכנסת את כל הצעת התקציב, כל החוברות שנלוות בחתך המשרדים השונים, את עיקרי התקציב, את חוק המדיניות הכלכלית שנלווה לכך. מבחינתנו, אנו, אנשי משרד האוצר, נעמוד לרשותכם, ואני אומר את זה במלוא הכנות, בכל שאלה, בכל מה שתרצו מתוך החוברות, מתוך החקיקה, בין אם בדיונים בתוך הוועדה ובין מי שירצה בנפרד לפי נושא, כך שלא נשאיר משהו ללא תשובה.


לפני שאעבור להציג את 2007, אציג, איך אנו מעריכים שתסתיים 2006. אירוע הלחימה בקיץ השפיע על הכלכלה הישראלית. למזלנו ולהערכתנו, ההשפעה העיקרית כמעט כולה תהיה על שנת 2006. זה יוצר בשנת 2006, לעומת מה שהיינו בהערכות שלנו בחודש יוני, בטן חד-פעמית בעקום הצמיחה שלנו. אם היינו בשיעור צמיחה שהערכנו ב-5.3%, אני מזכיר לכם, הרבעון הראשון היה מעל 6%, אנו מעריכים ששנת 2006 תסתיים סביב 4.3%.

4.6%.

אל תפריעו לו.

אף אחד, ואני רוצה להרגיע את כולכם, כל החזאים, המעריכים, ולא חשוב אם זה בנק ישראל, משרד האוצר, אנליסטים, לאף אחד מהם אין יכולת לדייק בסטיות של חצי אחוז כמעט. אנו לוקחים הערכת אמצע לאומדן שלנו. אם זה יסתיים ב-4.6% או ב-4%, מבחינתנו, זה אותו דבר מבחינת יכולת החיזוי. תמיד קחו בעירבון מוגבל את היכולת של מישהו לחזות ברזולוציה של הספרות שאחרי הנקודה.

העמדה שלכם לא קשורה, אם יש צמיחה או לא.

היא תלויה במרכיבים לא של צד ההוצאה אלא של היקף גובה הגירעון.

הערכנו בחודש יוני, ואני חושב שאמרנו את זה בוועדה, שנהיה בגירעון סביב ה-0%, וגם פה יכולה להיות סטייה של חצי אחוז למעלה או למטה. אנו מניחים שב-2006 הגירעון יהיה סביב ה-1.5%, עם סטיות שאולי יהיו כלפי מעלה, לכיוון ה-2%. הסיבה העיקרית לזה נובעת משלושה דברים עיקריים; אחת, לאור המלחמה והירידה בתחזית הצמיחה ההכנסות שהערכנו שיהיו ב-2006 במהלך השנה – לא מה שחזינו בתקציב המקורי - יהיו נמוכות בכ-2 מיליארד ₪. עדיין הם יהיו ב-10 או ב-11 מיליארד ₪ גבוהים ממה שהיה בספר התקציב שהנחנו ב-2006, אבל לעומת מה שחזינו ביוני, זה יהיה יותר נמוך.

על אף שאוגוסט לא נפגע.

צריך להסתכל על הנתונים של אוגוסט, לא הסך הכל, כי היה ישכר באוגוסט. היתה ירידה גם במיסוי העקיף וגם במיסוי הישיר.

המכירות עלו שם.

אם משווים את זה לספר התקציב שהונח ב-2006, זה גבוה יותר. אם משווים את זה ל-10 או 12 מיליארד ₪, שאמרתי לכם במצגת הקודמת, שאמורה להיות גבייה גבוהה יותר, יש ירידה, לא דרמטית, בהיקף של כמה מאות-מיליוני שקלים על התוואי שתכננו, בעיקר אנו רואים במסים עקיפים את אי-הגידול שחשבנו שצריך להיות.

אולי בגלל הרפורמה במס.

אם דחינו תשלומי מע"מ ביולי ואוגוסט, אי-אפשר לצפות שיהיו אותן הכנסות. אנו לא אומרים משהו שאין לו הסבר.


הסיבה השלישית לעלייה בגירעון לעומת מה שחזינו זה אותה עלייה בשיעור ביצוע התקציב. אם הביצוע מול תקציב מקורי נע סביב ה-98% מדי שנה, השנה אנו נהיה סביב 100%.

- -

יש נתונים שמשתנים ולכן תמיד יש סטיות. כשאמרנו את הדברים על 101%, שער הדולר היה שונה. משפיע עלינו מאוד שער החליפין, כי יש לנו הוצאות שצמודות לדולר, בעיקר במערכת הביטחון ובריבית. אם הערכנו דולר ממוצע 4.57 לתקציב, כנראה, הוא יהיה הרבה יותר נמוך, אז זה משפיע.

לכן אמר קובי בתחילת הדברים, שיש דברים שאינך יכול לחזות אותם מראש. כשאמרנו את הדברים על 101%, שער הדולר היה שונה.

אותו דבר לגבי החוב. מי שראה את המצגת שלי במקום אחר, הערכנו שהחוב יהיה 91%. ברגע שהחוב, 18% ממנו הוא חוב דולרי, ויש ירידה גם בדולר ולעומת תחזית האינפלציה שהערכנו, ברור שזה משפיע גם על החוב.


כשאני מסכם את הנתונים של 2006, גם אחרי הלחימה בצפון נתוני המקרו הם נתונים חיוביים. אם היינו בודקים את עצמנו לפני שלוש שנים, היינו מאוד שמחים על הנתונים האלה, הם מאוד חיוביים. יש פה צמיחה לנפש חיובית, אבל כל דבר אתה בודק מול האלטרנטיבה שהיתה לפני כן.

כל הפרמטרים בתקציב המקורי הם יותר גרועים ממה שמופיע. הגירעון המתוכנן לא היה 0 אלא 3, ואני חושב שהיה צריך להציג לוועדה את נתוני חוק התקציב, את התחזית לפני המלחמה ואת התחזית אחרי המלחמה. הגירעון גדל ביחס לתחזית, לא ביחס לתוכנית. הוא חצי מהתוכנית.

שיעור הצמיחה שחזינו בתקציב 2006 היה 3.9%, הגירעון 3%, ביצוע התקציב כל שנה הוא סביב 98%. יש לזכור שהיה השנה תיקון טכני של הלמ"ס, שהעלה לנו את סדרת התוצר בכמעט 5%, ואת זה בטוח לא חזינו, וכמובן, שאר ההשפעות - כשבנינו את התקציב, לא חשבנו שישכר תימכר השנה.

בסדר. בואו נתקדם.

ב-2007 שיעור הצמיחה שהערכנו, וגם הצגנו את זה לפני הממשלה ב-2 ביולי, היה 4.1%. אחרי המלחמה אנו מעריכים 3.8%. אף אחד לא יודע אם זה 3.8% או 4.1% או 4.3%. התחושה שלנו, שיש למלחמה בצפון איזו השפעה. הפער בין ה-4.1% ל-3.8% הוא סיגנל להראות שאנו חושבים שיש זנב של השפעה לדבר הזה.

בימים האלה אנו מתבשרים על-פי כל הנתונים שנושא התיירות בירידה גדולה מאוד עדיין. הבוקר קראנו שמלונות בירושלים ריקים, אני יודע שבצפון גם ריקים, התיירות ירדה בהרבה, ולוקח זמן להעלות אותה. יש לזה השפעה מתמשכת של המלחמה שהיתה, ויש לקחת את זה בחשבון. זה דבר מרכזי. לפני המלחמה הזאת היתה לנו תקופת שגשוג בלתי-רגילה בנושא התיירות, וזה הכניס למדינה הרבה כסף והשפיע על הצמיחה. זה גם לא חוזר מהר, אלא אחרי שנעשה את השיווק הנכון, אחרי שיהיה אמון, שהכל שקט פה, וזה לוקח את הזמן שלו.

האם אפשר להבין מכאן שלא יהיה קיצוץ במשרד התיירות?

אי-אפשר להבין עוד שום דבר. אנו נוהגים עם משרד התיירות כמו שאנו נוהגים עם משרדים אחרים בכך שאנו עוזרים להם בנקודות קריטיות. ישבנו עם משרד התיירות על נושא השיווק - אגב, גם על הנושא של השיווק בצפון, שזה היה מייד אחרי המלחמה וגם על השיווק בחו"ל. אנו עושים הכל כדי שהנושא הזה שוב יתפוס תאוצה.

יש תהליך מסוים, שכאשר בארצות הברית היתה אזהרת הנוסע, זה משפיע. אין לנו השפעה כזאת על נשיא ארצות הברית, שיוריד מהיום למחר את אזהרת הנוסע. אנו פועלים בנושא הזה, גם שר התיירות, גם ראש הממשלה, גם אני. כשאזהרת הנוסע יורדת בארצות הברית, זה מביא מייד לכך שיותר אנשים מוכנים לבוא, ויש לזה השפעה גורפת על העולם כולו.

אפשר להבין מזה שלא תתנגדו לחוק של עבודה מועדפת בתיירות, למשל, בצימרים?

לא הייתי מציע לעשות זאת כבדרך אגב. נרד לרזולוציות ונראה מה אנו מעדיפים, מה רוצים לעשות בתיירות בנושא הזה, איפה צריך לשים את הכסף בתיירות, ואיפה הדברים מסתדרים גם בלי שהמדינה תעשה את זה. הבסיס הוא ששנינו רוצים שהנושא הזה יעלה.

על הצמיחה של 2007, כפי שאתם יודעים, יש מספר משתנים שמשפיעים על הדבר הזה, לא הכל תלוי בנו, מה שתלוי בנו כממשלה, לצורך העניין, בחלק הכלכלי זה המדיניות הכלכלית, הפרמטרים הפיסקליים. ברור שעל הצמיחה משפיע גם המצב הביטחוני, המצב הגיאו-פוליטי, השפעת הסחר העולמי, הכלכלות בעולם, בעיקר כלכלת ארצות הברית. יש הרבה פרמטרים.

השתדלנו כשבנינו את תחזית הצמיחה למצוא - לא אגדיר את זה כקו אמצע בתוך עולם התחזיות השונות, אך התחזיות של החזאים במשק הישראלי, בין אם זה הגופים הרשמיים, בנק ישראל, בין אם זה הבנקים או חזאים אחרים, נעו בין 3.5% ל-4.5%. ההבדל היחיד בינינו לבינם הוא שלהם יש הפריבילגיה לשנות כל חודשיים-שלושה את התחזית. אנחנו, מהרגע שבונים תקציב, זאת הנחת העבודה של התקציב לכל השנה. כמובן, יש גם הבדל משמעותי, אם אתה מפספס את התחזית, ולאיזה כיוון.


לגבי סוגיית החוב, ומבחינתנו, זה מאוד קריטי, המשך תוואי פוחת של החוב, עצם זה שהחוב במדינת ישראל יהיה קטן יותר, זה ייתן לנו תעודת ביטוח מסוימת להקל על הזעזועים, אם יהיו בעתיד במשק הישראלי. אם, חלילה, המשק הישראלי ייכנס למשבר כלכלי או להאטה כלכלית בעתיד, ככל שהחוב נמוך יותר, יהיה קל יותר לממשלה להתמודד אתו. ככל שהחוב נמוך יותר, יש לממשלה ארגז כלים גדול יותר להתמודד עם דרך של האטה, לעומת מצב שאם אתה נכנס עם חוב של מעל 100%.


גם לגבי החוב, שזה נוסחה של סך הכל החוב, שזה סכום שקלי שמורכב מהחוב השקלי שלנו והדולרי – המונה מושפע מהאינפלציה, גם מהיקף הגיוסים וגם משער הדולר, חלקי המכנה, שזה התוצר, וגם התוצר מושפע מהצמיחה וממחירי התוצר, לכן המספרים הם כדי לתת את קו המגמה ופחות כדי לומר לכם: אנו בטוחים שנהיה ב-87, כי המספרים יכולים להשתנות, בגדר הסביר. תוואי החוב שתכננו לפני כן, והפעם זה כשהצענו את תקציב 2007 לממשלה, לפני המלחמה, יהיה גבוה באחוז עד שניים בגלל הפרמטרים של הבסיס של 2006.

מה הוריד את זה מהמצגת הקודמת, שראיתי 89%?

הדולר והמדד נמוכים יותר ומחירי התוצר לא השתנו. המונה קטן יותר והמכנה נשאר אותו דבר. הירידה מ-96 ל-91 הוא התיקון החד-פעמי. זה היה בערך 5%. השאר זה הצמיחה והמחירים.

זה משנה אותו דבר לגבי הסיוע האזרחי, למשל, שעדיין קיים.

זה 120 מיליון דולר.

לגבי הדולר, מה שאתה מציג פה, אתה מרוויח פה.

אני מדבר על החוב, אתה מדבר על התקציב.


אין ספק, לשער החליפין יש השפעה מאוד כבדה על המשק הישראלי, השפעה שחלקה מתורגמת לנושא התקציב בשני אופנים; אחד, מה שצמוד לדולר הן בצד ההכנסות והן בצד ההוצאות, וכמובן, תקבולי המסים של חברות שהן יצואניות, שמשפיע להן על נושא הרווח, גם על הצמיחה, וגם פה צריך לבחון את השינוי של שער החליפין הריאלי. אנו תמיד נוטים למדוד את עצמנו מול הדולר, אבל חשוב למדוד את עצמנו מול סל המטבעות, כי יש לנו ייצוא מאוד משמעותי גם למדינות היורו, וצריך לבדוק מה זה עושה מבחינת תשומות הייבוא.


לגבי הגירעון, תכננו ביוני גירעון של 2% תוצר. אם אני לוקח רק את ההשפעה של צד ההכנסה, זה 2.35%. אנו מעריכים גירעון של 2.9%, כלומר בגלל צד ההכנסות יש לנו גידול של 0.35% בגירעון, ובגלל ההוצאה יש עוד 0.55% גידול של הגירעון.

מס רכוש זה לא מהתקציב.

מס רכוש משפיע על ההכנסות, אבל זה לא קשור לשאלה הזאת. סמדר צודקת לגבי 2006, ואני מדבר על 2007.

זה כולל את ה-0.5% של הפינוי?

כולל הכל. אם לא תכננו להוציא 3.5 מיליארד ₪ למס רכוש, ואנו מוציאים אותו, המקור למימון זה ההכנסות שיש לנו. ברור שזה משפיע על הגירעון.

הוא יכול לקחת הלוואה ולהגדיל את החוב.

אגיע לסעיף הזה.


מס רכוש, אנו מחלקים את זה לשני סוגים של תשלומים שאנו משלמים, אחד זה נזק ישיר, בגין הנזקים הפיזיים, וככל שמתקדם הזמן ומתקדמים מרבית התשלומים, אנו נמצאים באחוזים גבוהים של הביצוע, ואני יודע שג'קי מצא הציג את זה פה בוועדה, בנזק הישיר אין לנו אומדן סופי, אך אנו מתקרבים לחצי מיליארד ש"ח, יש עוד כל מיני התחשבנויות עם גופים גדולים יותר כמו מע"צ, משרד הביטחון, שם יש שונות גדולה יותר, קשה לנו להעריך כרגע, אך עדיין זה נמוך יותר ממה שהערכנו תוך כדי האירועים, כשכולם היו באווירה שהנזק הפיזי גדול יותר. דיברנו על מיליארד-מיליארד וחצי.


לגבי הנזק העקיף, גם פה המספר אינו סופי. מס הכנסה, רשות המסים- -

גם פה צפיתם יותר.

פה לא בהרבה יותר. דיברנו על סביב 3.5.

לא דיברתם על חמישה-ששה?

דיברנו על חמישה של הכל יחד.

קבעת מה הערכת.

כל הסיפור של מס רכוש, מבחינתנו, זה חוץ-תקציבי. ההשפעה שאני מציג פה, השקף הוא עלויות הלחימה בצפון. בסוף כהוצאה ציבורית, לא תקציבית, יש לזה השפעה.

יש לזה השפעה נוספת, שזה מקטין לנו את ההכנסות. זה פחות ממה שהערכנו, אני מעריך שעד סוף השנה, כשייגמרו כל התשלומים, העררים והערעורים שמגיעים לרשות המסים, ובחלק מהענפים עוד לא התחילו להתחשבן, למשל, עם ענף החקלאות, ששיטת ההתחשבנות שם זה כמעט בגמר העונה, לא הגיעו החשבונות. גם בתיירות, שיש להם תקופת התאוששות של כמעט עד אמצע אוקטובר, של 60 יום אחרי המלחמה, לא הגיעו עדיין, אך הרגשתי חובה לומר לכם את הפרמטרים המעודכנים יותר ממה שהערכנו כשהיינו פה באמצע אוגוסט. נכון יותר לעדכן אתכם בהתקדמות.


עדיין המספרים האלה של מס רכוש לא השפיעו כהוא זה על מה שדיברנו, על צד ההוצאה התקציבית, ושם לא טעינו. משרד הביטחון, בסוף העלות שנסגרה אתו על עלויות הלחימה היא 8.2 מיליארד ₪ תוספת תקציב כדי להחזירם למצב ערב הלחימה. זה לא אומר שהם יקנו בדיוק אותה פצצה, אך שיטת התמחור, להחזיר את ימי המילואים, הוצאות השיקום, ההוצאות הרפואיות, ההוצאות הלוגיסטיות והתחמושת זה 8.2 מיליארד.

זה הולך להתחלק על שלוש שנים?

על שלוש שנות תקציב, אך 14 חודשים – 2006, 2007 וינואר 2008 כדי להקל על העומס. אם היה יושב פה מנכ"ל משרד הביטחון הוא היה אומר לכם שהמספר הריאלי הוא 9.4, כי מערכת הביטחון סופגת מתוך תקציבה עוד כמיליארד ו-200, שזה בוויכוחים בינינו. ב-2007 זה 3.7 מיליארד ₪, ב-2006 זה יהיה כמיליארד, 600 העברנו להם בפנייה הקודמת, 400 מונח על שולחן הוועדה – מה שהגיע אתמול. אנו מקווים שנצליח להעביר להם עוד מיליארד ₪ השנה. יהיו זנבות גם ל-2008. אנו לא מדברים על דרישות מערכת הביטחון- -

זה העברה מסעיף לסעיף, לא קיצוץ.

לא אמרתי קיצוץ.

כל מה שהולך למשרד הביטחון או למשרד ממשלתי זה במסגרת התקציב.

מס רכוש זאת היתה הוצאה שלא מתוך התקציב. עכשיו הכל תקציבי.

החוק מחייב אותנו.


מטרת השקף, וגם פה בגלל סוגיות מס רכוש המספרים אינם סופיים, אך לצורך הערכה, העלות הישירה במונחי הוצאה ציבורית של הלחימה בצפון הם כ-12 מיליארד ₪. כמובן, זה יכול להיות עם סטיות למעלה ולמטה.


עכשיו אכנס יותר לתקציב 2007. כמובן, זה ברזולוציות גסות. תוך כדי הדיונים, אחרי שנניח את זה וכשתרצו שניכנס לעומק, נעשה זאת. אנו מחלקים את התוספות האוטומטיות לשני חלקים; יש מה שתכננו לפני הלחימה ואת ההשפעות שבתקציב אחרי הלחימה. אנו עושים את זה לא כי זה משפיע על התוצאה בסוף - הכל בתוך התקציב. זה עוזר לדרך ההסבר ולנתח טוב יותר את תהליך קבלת ההחלטות שהיה אצלנו.

היינו אמורים להגדיל את תקציב הביטחון במיליארד ו-200 ש"ח, את כל סעיפי ממשל ומינהל בכ-700 מיליון ₪, שירותי חברה וגמלאות זה מה שמכונה אצלנו "הסעיפים החברתיים", מרבית הגידול פה היה השלמת המימון של ההסכמים הקואליציוניים. השקעות בענפי משק, הסעיפים העיקריים פה הם תשתיות תחבורה ותשתיות מים, המשרדים השונים ותוספת למימון שכר המינימום – כ-700 מיליון ₪. סך הכל הגידול היה צריך להיות 6.7 מיליארד ש"ח.

אני מזכיר לכם, הגידול המותר לפי קווי היסוד של הממשלה הוא 1.7% לשנה הבאה, והם כ-3.9 מיליארד ₪. 6.7 פחות 3.9 זה 2 ו-800, וזה ההפחתה שהיינו אמורים להגיע, ובתוכה, עצם זה שהפחתנו את המע"מ היה חוסך לנו כ-600 מיליון ש"ח על תשלומי המס של הממשלה לגבי תשלומי שכר. מה שהיה מונח על שולחן הממשלה זה צורך להתמודד עם בעיה של 2.1 מיליארד ₪ מעבר לגידול של הטייס. מי שמכיר את השנים עברו, להתמודד עם סוגייה של 2 מיליארד ₪, אלה היקפים מאוד קטנים לעומת מה שעברנו בשנים האחרונות, לא רק בשנות המשבר.


בשקף הבא אני רוצה להציג את הפרמטרים, ויש פה שני חתכים, של הגידול וההוצאות לנושאים החברתיים בשתי השוואות, אחת של 2007 מול 2005. לא לקחנו את 2006, כי אז היו שינויים גם במקורי וגם במהלך השנה, ומהלך השנה זה ההשפעה של ההסכמים הקואליציוניים שנחתמו בחודש מאי והשפיעו.

הטור השני הוא 2007 מעודכן מול 2005, ו-2007 זאת הצעה התקציב שלנו, כלומר לאחרי ההפחתות. עשינו פה שקף שמנכה את הגידולים הדמוגרפיים, כלומר בחינוך לא ספרנו גידול טבעי, ואם יש יותר קשישים או יותר ילדים באוכלוסייה, לא חישבנו את זה כגידול ריאלי. גם לא מופיע פה נושא תוכנית חיזוק הצפון – נציג לכם אותה בקווים עיקריים בהמשך, אך אני מניח שהיא הוצגה או תוצג לכם בצורה מפורטת כבר במסגרת דיוני התקציב.


הגידולים המשמעותיים ביותר באחוזים או בשינוי משמעותי זה בנושא הבריאות. הרוב המשמעותי הוא גידול בסל בריאות. גם בין המעודכן למה שהיה לפני כן אין השפעה, כלומר כשתסתכלו על תקציב משרד הבריאות, תמשיכו לראות שם גידול ולא הפחתה.

חינוך והשכלה גבוהה – יש פה גידול. זה לא כולל את התוספת מהשבוע האחרון של 140 מיליון ש"ח - לא הוספנו את זה. היא תינתן במהלך 2007. הנה רווחה וביטוח לאומי. רוב הגידולים פה זה ההסכמים הקואליציוניים שהגדילו את קצבאות הזקנה, בין אם קשישים בהבטחת הכנסת, קצבאות זקנה לכלל האוכלוסייה, מול 2005 של קצבאות הילדים, שגם שם היו גידולים, פה כן הכנסנו את ההערכה שלנו לגבי ההקפאות, שאנו לוקחים את ההקפאה כשינוי ריאלי.

כמה ההקפאה?

מיליארד ו-120.

חוק פיצוי-פינוי, זה לא מה שלא בוצע השנה, עובר לשנה הבאה "אז איז", לא שאתה מבטל את התקציב השנה.

אסביר לגבי ההינתקות את כל השאלות שיהיו, רק תן לי להשלים, כי יש שם פרמטר שכן צריך לחדד, כי הוא כן יונח על שולחנכם, איזה תיקון חקיקה בנושא.


לגבי הלשכה לשיקום נכים, עיקר התוספת פה היא של כמויות. מי שמכיר את "בג"ץ הבולגרים" של יהדות בולגריה, שבג"ץ הכיר בהם כנכי רדיפות הנאצים, ועיקר הגידול זה התשלום פה.


סעיף התעסוקה מתחלק לשניים, אחד זה הגידול בהצעה הממשלתית למעונות יום, צהרונים, גם בהיקף הגידול בכמויות וגם בהיקף הסבסוד. המרכיב השני הוא נושא שכר המינימום, החלק של הוצאות הממשלה בגינו, ועלינו כממשלה זה משפיע בסכומים משמעותיים יחסית.

זה לא הופיע קודם ב-700 מיליון?

ה-700 מיליון הופיע בשקף הקודם. הכל בסוף אותו תקציב. אם בסוף רוצים להשוות תקציב 2007 לעומת תקציב 2005 לנושאים החברתיים לפני הצעת התקציב שהונחה, הוא גדל ב-5.5 מיליארד ₪. 2006 לא יכול לשקף נכון, כי באמצעה היתה תוספת לקצבאות, אז או הייתי עושה באמצע השנה תיקון, כאילו זה ניתן לכל השנה, כי זה שקצבה ניתנה ביוני, זה לא רלוונטי. חשוב להשוות לגובה הקצבה.

מה לגבי הקיצוצים?

לא היו קיצוצים במשרד הרווחה ולא במשרד הבריאות ולא בביטוח לאומי. מבחינתך, חשוב לך משרדים שלא קוצצו שם. לא היו קיצוצי פלאט, ועמדתי על כך.

אם את מסתכלת על השקף הזה, לא בבריאות, לא ברווחה ובביטוח לאומי, לא בלשכה לשיקום נכים, לא בתעסוקה ולא ברשויות המקומיות, המקום היחיד שהיה שינוי זה לגבי חינוך והשכלה גבוהה. בהשכלה גבוהה מה ששר האוצר קיבל החלטה השבוע בעצם מחזיר להם את כל השינויים שהיו במהלך 2006 טרם כינון הממשלה הנוכחית ושינויים קטנים בחינוך שכן נעשו.

קוצצו 15% ממשרד הקליטה. זה לא משרד הרווחה? 100 מיליון ₪ נלקחו.

ראינו בוועדת כספים שבנושאי בריאות נלחמנו על תוספת של 20 מיליון ש"ח. בשנה וחצי האלה ניתנה תוספת של למעלה מ-700 מיליון ₪ לנושא הבריאות. הנושא הזה לא קוצץ בכלל, לא בנושא הזה ולא בנושא הרווחה. שאלת שאלה חשובה בקשר למשרד הקליטה, ותקבל תשובה עליה.

ב-2006, אתה יכול לשאול את החברים ממשרד הקליטה, בגלל, כנראה, אי-עמידה בתחזית היקף העולים שתכננו השנה, סייענו להם מאוד בשינויים בתקציב, כמעט לא היתה שם פגיעה ריאלית בתקציב הריאלי של הפעולות.

עומדת בפנינו בקשה להעברה תקציבית שנוגעת לפלשמורה. הואיל ומחצית מהפלשמורה נעלה לעומת ההתחייבות שלנו כלפי הציבור, חסכת כסף. הדבר הזה לא עבר בוועדת הכספים.

אעשה סקירה על כמה שקפים שמציגים את הטייס האוטומטי ובפירוט יותר מפורט של מה שהצגנו קודם. אנסה להציג את מה שמכונה אצלנו "טייס אוטומטי". משרד הביטחון זה כמיליארד ו-200.

אגב, נקבל את זה מודפס?

זה הכל באינטרנט, אך אעביר את זה לטמיר היום, והוא יעביר לכם, אני מניח.

הדרך היחידה להניח דבר על שולחן הכנסת הוא להניח אותו הלכה למעשה על שולחן הכנסת.

כל מה שאנו מחויבים להניח, מונח, מודפס.

אנו מעבירים כדת וכדין את כל מה שצריך. ספרי התקציב עדיין בהדפסה, הם יונחו ב-31 בחודש, כפי שצריך. ציין קובי הבר שזה נמצא גם באינטרנט.

אנו מציגים את הטייס האוטומטי ב-2006, לפני החלטות הממשלה, את הליך בניית התקציב בצורה מפורטת. משרד ראש הממשלה, גידול של 65 מיליון ₪, ועיקר הגידול שם הוא 10 מיליון דולר לתוכנית הבאת בני נוער יהודיים, אני מדבר רק על הגידול של ה-10 מיליון דולר. אוצר זה סכום קטן. ביטחון פנים, זה עוד לפני הסיכום התקציבי שהגענו לגבי 2007, שיוצג לכם לפני הנחת התקציב. היתה שם תוספת של 367 מיליון ש"ח – גם למשטרה, גם לביטחון הפנים.


פנים ורשויות מקומיות, יש פה התוספות שחלקן הן הכנסה לבסיס התקציב של מה שניתן בשנת 2006 וחלקן תוספות נוספות.


משרד המשפטים, תוספת של מעל 100 מיליון ₪. מימון מפלגות, זה טכני, תקציב הבחירות של 2006 יורד.


זה טייס אוטומטי לפני החלטות הממשלה של 2007. לנו נראה חשוב להציג לכם גם את התהליך של בניית התקציב, התהליך התוספתי. בחינוך עוד לפני תוכנית חיזוק הצפון והסיכומים היתה תוספת של 250 מיליון ₪. בגמלאות יש לנו מדי שנה גידול משמעותי, נובע משני טעמים עיקריים – גידול בהיקף הגמלאים שאנו משלמים להם פנסיה תקציבית והתשלום להסדר קרנות הפנסיה הוותיקות. זה גדל כל שנה ב-400 מיליון ש"ח. יש התקנה שאתם מכירים אותה, הוצאות שונות – הסכמים קואליציוניים, מפה אנו משלמים את התוספות של שכר המינימום.


תמיכות בענפי משק, הדברים המשמעותיים פה זה בעיקר בסבסוד התחבורה. יש שם גידול בעלויות בגלל עלויות הדלק שהתייקרו השנה. יש השלמת התשלומים למתפילי המים. בפיתוח תחבורה יש פה תוכנית הכבישים, תוכנית מע"צ שהצגנו לכם אותה בפעם שעברה. ברכבות אין שינוי במזומן, אז אתה לא רואה.

אני מגיע למקרו של תקציב 2007. הטייס הוא 7.75, הגידול המותר הוא 3.9, כלומר נאלצנו להתמודד עם 3.85.


מה היו העקרונות שלנו לבניית תקציב 2007 כפי שהממשלה אישרה; עשינו חלוקה לשני חתכים בתקציב, וברור שהכל בסוף במסגרת התקציב, אך חילקנו את זה לשני מקטעים; אחד, בסיס התקציב, כל מה שהוא ההוצאות הקבועות וההוצאות שאינן קשורות ללחימה בצפון או שהן בבסיס התקציב, גם אם קשורות ללחימה בצפון, מבחינתנו, הכל נמצא ב-1.7%, כלומר על העיקרון הזה שמרנו, של כל מה שלא קשור ללחימה בצפון או שאינו השפעה פרמננטית על הצפון, זה כדי לשמור על העיקרון של מדיניות כלכלית ארוכת טווח, אחראית. כשהממשלה נבחרה, היא שינתה את הגידול מאחוז ל-1.7%. שמרנו על הדבר הזה.


החלק השני שעשינו, כל מה שהצלחנו להגדיר כתוספת חד-פעמית למימון הוצאות הלחימה וחיזוק הצפון. הסכום הזה, שמתפרס על 2006 בחלקו הקטן, 2007 ו-2008, לכאורה בנינו מהלך של תוספת חד-פעמית בדומה למנגנון- -

ב-2008 אתה צריך להיות מוכן לינואר.

ניסינו להקל גם על הפרמטרים הכלכליים, לא להעמיס על 2007 יותר מדי, לא להקשות על מערכת הביטחון בתזרים, תקציב 2007 מעבר ל-1.7% יגדל בעוד 3.5 מיליארד ש"ח, שהם 1.6%, כלומר סך הגידול לשנה הבאה בתקציב הוא 3.3% תקציב.

חצי האחוז של ההינתקות, מבחינתנו, זה אמור היה להיות בשנה הבאה 0 על-פי החוק, ובשנה הבאה יהיה חצי אחוז. על-פי חוק פינוי-פיצוי, התוספת של 2.2 היה ב-2005 וב-2006, ב-2007 היה צריך להסתיים. מכיוון שלא סיימנו לשלם את הוצאות ההינתקות, והיה גם גידול לעומת מה שחזינו במועד החקיקה, בשנה הבאה אנו מעריכים את התשלומים להינתקות – לא אלה שעוברים משנה לשנה בגלל תת-ביצוע כזה או אחר או קצב ביצוע, בכמיליארד ו-100 ₪, וזה חצי אחוז. אם אתה משווה את זה לחוק המקורי, היית רואה את ה-3.3 ועוד החצי אחוז, אבל אם אתה משווה בין 2006 ל-2007, החצי אחוז יורד מהאחוז.

האם אתם לוקחים בחשבון את כוונת משרד ראש הממשלה שבאה לידי ביטוי בהחלטתו של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שלקח את עניין הפינוי-פיצוי על האפשרויות של שינוי חוק פינוי-פיצוי, כפי שרואים אותו היום על דעת כל מרכיבי הבית הזה?

ההערכות התקציביות שלנו הן על-פי החוק הקיים. חלק גדול מההוצאה לא קשור לחוק, זה נושא של מגורי הקבע, ואנו מטפלים בזה בנפרד. ברור שאם יהיו שינויים כאלה, ניערך בהתאם.


אם אנו מסתכלים על ההוצאה ב-2007, היא גדלה בבסיס ב-1.7%, היא גדלה חד-פעמית ב-3.5 מיליארד, שזה שווה ערך ל-1.6% ועוד חצי אחוז להינתקות, לעומת מה שתכננו. סך הכל בפרמטרים של היקף ההוצאה יש גידול בהוצאה מאוד משמעותי, ואני בתחושה, וגם נגיד בנק ישראל הסכים לכך, שהלכנו רחוק מאוד עם נושא של ההוצאה בהיקף הגידול, יש לזכור שזה כמעט גידול של 7.4 ועוד מיליארד ו-100 של ההינתקות, היקף גידול משמעותי.


העיקרון השני מבחינתנו, שאין העלאת מסים. העלאת המסים עוסקת בשאלה, גובה הגירעון מול העלאת המסים, לא בסוגיית ההוצאה, כי בתחושה שלנו, בהוצאה הלכנו כמעט עד הקצה, גם בגידול מאחוז ל-1.7% בבסיס ההוצאה, גם התוספת החד-פעמית של ה-3.5 וגם נושא ההינתקות. לגבי צד ההוצאה, הערכנו שיש פה מדיניות שהיא הרחבה פיסקלית, היא נעשית בגלל האילוצים שקרו, חשבנו שלא יהיה נכון להעמיס את כל הוצאות המלחמה, גם חיזוק הצפון וגם ה-3.5 מיליארד ש"ח על התקציב הנוכחי, כי המשמעות על דברים אחרים היתה פגיעה קשה בנושאים אחרים, לכן הממשלה, על-פי מה ששר האוצר הניח על שולחן הממשלה, ומה שראש הממשלה הנחה, יש ההחרגה הזאת.


לגבי המקרו, השאלה שעמדה על שולחננו, האם אנו מפחיתים את הגירעון, למשל בחצי אחוז, כמו שרצה נגיד בנק ישראל, ל-2.4, כי הוא רצה שנעלה את המע"מ בכחצי אחוז, ל-16, שזה מיליארד ו-700, שהם שווי ערך ל-4.05. אנו חשבנו, וכך הממשלה אישרה, שהיא מוכנה לספוג בשנה הבאה גירעון של כחצי אחוז יותר גבוה מול האלטרנטיבה, ולא לשנות את המסים. אני מניח שבדיון ההכנסות שהוועדה תקיים על הכנסות 2007, נרחיב שם, אך בתפיסה שלנו, יש משמעות חשובה להפחתת המסים כגורם מאיץ צמיחה. לא בטוח שהפחתת מסים מצמצמת את תקבולי המסים, תלוי באיזה שלב אנו נמצאים, ומה שבטוח, שכשהמשק עבר זעזוע כמו המלחמה, חשבנו שעלינו לשמור על מקסימום העוגנים שיש כדי לייצר את המדיניות הפיסקלית. שמרנו על העיקרון של ה-1.7%, שמרנו על העיקרון של המסים, גם בגירעון לא חצינו את מה שהחוק לכאורה מאפשר לנו, שזה ה-3%, והפרמטר האחרון שחשוב מבחינתנו הוא המשך ביצוע השינויים המבניים בתהליך 2007, חלקו תראו בחוק ההסדרים או במהלך השנה או דברים שלא קשורים לחקיקה ונעשים בלי חקיקה, ונציג אותם גם פה.


כדי להתמודד עם ה-3.85 אתם רואים את הרכב ההפחתה, יש ההקפאה הנומינלית, והיא עדכון קצבאות. יש הקטנת תוכנית פיתוח הרכבת, ואנו יושבים אתם עכשיו על נושא ההרשאות להתחייב בפריסות המזומנים. איני יודע לומר לכם עדיין היכן יהיה השינוי – אם זה יהיה בפרויקט החשמול שיוריד קטע או בהכפלת מסילה באיזה מקום או בפריסת תוכניות. נשב אתו, מול התוכנית המקורית של ה-20 מיליארד ₪. תכננו להגדיל את התוכנית ב-6 מיליארד ₪, ובעקבות החלטת הממשלה נגדיל אותה ב-4 מיליארד ₪.

כל מה שנאמר על-ידי אורי יוגב ב-2005 שאישרנו, וישבת פה וסדר העדיפויות, ואתן לך את הפרוטוקול, שהגליל והנגב בעדיפות ראשונה, הנושא החברתי, הכל השתנה?

כל ההקצאה שאמר אורי יוגב, אנו מוסיפים עוד 4 מיליארד ₪.


אני רוצה להראות לכם את גודל ההחרגה התקציבית שתונח לפניכם. 3.5 מיליארד ₪, כפי שאמרתי, ב-2007 ו-2.2 מיליארד ₪ ב-2008. תוכנית חיזוק הצפון מסתכמת, הרכב הקופסה ב-2007 הוא 0.8 לחיזוק הצפון, 2.7 לביטחון ועוד מיליארד שעשינו בשינויים התקציביים, זה 3.7. הרכב התוכנית לחיזוק הצפון הוא מיליארד וחצי תוספת תקציב, סיוע העם היהודי כמיליארד וחצי, השתתפות משרדי הממשלה – מיליארד, סך הכל 4 מיליארד. יש פרק שלם של השינויים המבניים, אני מניח שנציג לכם אותו בפעם הבאה.

אני מודה לשר האוצר ולממונה על התקציבים על ההרצאה המאלפת והמפורטת. כפי שביקשתי, אני רוצה את זה מודפס, אני בטוח שנקבל את זה במשך היום, אני מקווה.

אגב, לגבי השקיפות, גם הודענו שכל סיעה, לא רק חברי ועדת הכספים, שתרצה לקבל את כל הפירוט הזה מוזמנת למשרד האוצר, וקובי יציג לה את כל הפירוט, כדי שלפני שזה יונח על שולחן הכנסת, יוכלו לשאול שאלות.

אני מוכרח לומר שיש שיפור, כי זה דיון תקציבי, והפעם קיבלנו מצגת מאוד מפורטת ומוצלחת מבעבר. יש שיפור גדול ביכולת הפוליטית והדיפלומטית, אפשר ללמד את השיפור הזה בבתי ספר לפוליטיקה.

כבר מלמדים אותו...

נעבור לחברי הכנסת. רוחמה אברהם, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הישיבה הזאת הזכירה לי ימים טובים שעבדנו יחד, אדוני שר האוצר, ואתך. אני מוכרחה לפרגן לסקירה שנתן כאן הממונה על אגף התקציבים, קובי הבר, סקירה מעניינת ושקופה.



אדוני שר האוצר, נגעת בסוגייה של הנהגת מס הכנסה שלילי, ואמרת שאתה מקים צוות ושבעוד כחודש תבחן את זה. האם אתה מתכוון להנהיג את יישום התוכנית הזו כבר ב-2007?

אי-אפשר. צריך להיערך לזה, וזה לוקח זמן. אם זה יהיה, לכל המוקדם זה יקרה ב-2008.

לגבי הסוגייה של רצונכם להניח את חוק התקציב וחוק ההסדרים ב-30 באוקטובר; העיקרון שלנו כחברי הכנסת, צריך להעביר את תקציב מדינת ישראל ב-31 בדצמבר 2006. מבחינת האחריות שלנו כחברי כנסת, בשלוש השנים האחרונות האזרח מקבל את תקציב מדינת ישראל באחד חלקי 12. בשנתיים תקציב מדינת ישראל הועבר ב-31 במרס, וההשפעה הכי שלילית על ההחלטה הזאת של לדחות את ההצבעות על התקציב כתוצאה ממאבקים פוליטיים ומערכת הבחירות, העברנו אותו ביוני 2006, הפגיעה היתה בעיקר באזרחים, ועלינו לבחון את הסוגייה הזאת ולא לתת לזה יד בשנה הקרובה.


יחד עם זה, בימים האחרונים אנו מדברים על שינוי שיטת ממשל, ממשלות קמות ונופלות, המשטר בישראל אינו יציב, אך מה שהכי יציב משנת 85' הוא חוק ההסדרים. האם בכוונת משרד האוצר להסתכל בראייה שונה לגבי חוק ההסדרים? הרי יש קטילה של הסוגייה, יש אמירה ברורה של התנהלות הכנסת אל מול חוק ההסדרים, ומצד שני, בתפקידי כיושבת-ראש ועדת הכנסת הודעתי ודיברתי אתך, שר האוצר, ואני מודה על הפתיחות, שוחחתי גם עם קובי הבר על הסוגייה הזו, שבכוונתי איך שתניחו את חוק התקציב על שולחן הכנסת, לערוך יום עיון על כל סוגיית חוק ההסדרים, ההשפעה שלו, היתרונות והחסרונות בו, ואני מתכוונת להביא את מיטב המומחים, גם קובי הבר יבוא ויסביר, הוא בראשם.


אדוני שר האוצר, אני חושבת שהגיע הזמן שבכנסת ה-17, שמתיימרת להיות שונה מכנסות קודמות, ובראייה שלך ובשקיפות שלך ובהיותך יושב-ראש ועדת הכספים, יושב פה יושב-ראש הכנסת לשעבר, אני זוכרת שבוועדות הכספים הקודמות חוק ההסדרים הגיע ליושב-ראש, ויחד עם יושב-ראש הוועדה הורדו ממנו הרבה דברים. אני גם יודעת, שכפי שאתם מגישים את החוק, זה לא החוק שיוצא בסופו של דבר. מה שאני מבקשת למנוע מהכנסת ה-17 הוא דבר אחד – את כל מצעד העזים שמלכתחילה אתם מתכוונים לעשות. לכנסת ה-17 יש סיכוי שניראה אחרת בסוגייה הזאת, וברגע שנקיים את יום העיון אני מתכוונת להביא את החלטת הממשלה יחד עם חוק ההסדרים שלכם, ונבחן כל סוגייה בנפרד. ייכנס לחוק ההסדרים רק מה שנחוץ ודחוף וראוי שיהיה. תודה.

לידיעתך, כל נושא סוגיית חוק ההסדרים צריכה להיבחן, ויש לראות את משמעויותיה לכאן ולכאן. אני לא הייתי מציע לבטל מהר וגם לא הייתי מציע לעשות את זה גדול ורחב מדי. אני כן חושב שיש לבחון ברצינות את המשמעויות שיש בזה.


השנה הוא יהיה יותר צנוע מאשר בשנים האחרונות, ולכן כבר ניסינו לעשות את הדברים המרכזיים. אשמח לדיון פתוח בנושא, שיבואו מומחים מכל גוני הקשת, ונקיים דיון רציני.

אם שר האוצר יוכל להשתתף ביום העיון, אשמח מאוד.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי הכנסת, קובי, הסקירה שלך אכן רחבה ומעמיקה יותר מבעבר, אך אני רוצה להזכיר את מה שאמר יושב-ראש הכנסת לשעבר, חבר הכנסת ריבלין, הוא נתן המלצה בנושא חוק עידוד השקעות הון, הוא אמר שאי-אפשר להכניס בחוק ההסדרים חוקים, ונתן את חוות דעתו. עליתי עם זה אפילו לבג"ץ. אני חושב שבחוק ההסדרים עלינו לראות רק מה שנחוץ ולא מה שנוח לכם, לעשות את זה במינון, שיהיה רציני ונוקב.

ועדת הכספים הרבה יותר חברתית מקודמותיה. ראיתי לנכון מה שיושב-ראש הוועדה הקודמת נתן דגש. אני שמח שהיום שר האוצר מדגיש יותר את הנושאים החברתיים, ואני רואה את זה במצגת היום, אך יש לי הרגשה לא טובה.

בהרבה דברים אגף התקציבים אינו מתחשב בהחלטות הקודמות שהיו בוועדה הזאת, ואתן שתי דוגמאות; אחת, רכבת ישראל, הצגתי בפניך את ההחלטה בתקציב 2005, הגיע לפה תקציב של רכבת ישראל, 20 מיליארד ₪, דחינו אותו עד ששונה התקציב לגבי רכבת הגליל והעמק, תאריכים מוקדמים יותר - בתנאי שזה יהיה תנאי ראשון. כתב פה אורי יוגב את חשיבות הגליל והעמק, למה זה צריך להיות ראשון. לכן הצבעתי, זה הוחלט והכל בסדר. קובי הבר, אתה בסדר העדיפות של רכבת הגליל והעמק, שמת אותם בסדר עדיפות אחרון. יש לי הערכה רבה אליך. בנושא הזה אני מודיע, שגם אם כוונותיך לפגוע בפריפריה בנושא הרכבות, יהיה קשה מאוד לשכנע אותי להצביע, אם הדבר הזה ייפגע.


הדבר השני, אני יודע שגם בנושא של חוק עידוד השקעות הון, החלטת שזה נושא שכדאי למחוק אותו, הגעת לסכומים זעומים. בהחלטות עקיפות שלך – מסלול פטור ממס, כל מיני שיטות להרוג את המסלול הזה, שהוא העיקרי, היום עומדים בדרישות 2 מיליארד ₪ במסלול הזה, שנותן 20 אלף מקומות עבודה, ואתה הופך אותו ללא רלוונטי. אם זה המדיניות שלך, תגיד לנו. עם כל הכבוד להחלטותיך, אנו קובעים את הדיון, ונשקול את ההחלטות שלנו, כי אתה יכול להמליץ, ואנו מצביעים. שלא תסתיר ממה שבאמת אתה מתכוון.


לגבי יעילות של מה שקרה בגליל בנושא של המלחמה; אני רוצה לומר לשר האוצר שהוא עשה עבודה נהדרת. אני שוב מודה לך בהעברתך לצפון, בפעילות שלך ובפתרונות שלך.

אני מבין שיש מעט זמן, ואני רוצה להתייחס רק לשקף העקרונות, כי סביבו הוויכוח הגדול. חבר הכנסת אפללו, מרכז ההשקעות הוא רק משל. יהיו לך עוד הרבה סיבות להצביע נגד התקציב.


העיקרון של ה-1.7, קובי, אין היום 1 ואין היום 1.7. יש היום 3.8. אני רוצה אותה מידה של גמישות שנתונה לאוצר או לשר האוצר או לממשלה, שתהיה גם לחברי כנסת. יש פה ערימת קופסאות. מצאתם פטנט של קופסה.

נושא הקופסאות היה גם בהתנתקות, והיה לך תפקיד חשוב שם.

אני רוצה לטעון, שהקיבועים המוחלטים, שכשרוצים לביית את המערכת, בעיקר את השרים, הם לא מוחלטים. אני כופר במסגרת הטוטאלית הזאת ובגודל התקציב כדבר שאי-אפשר. אני רוצה להציע את המקור, כי הוא מתייחס לסעיף השני בשקף - אין העלאות מס. קודם כל, יש העלאות מס. גמלאי או ילד שלוקחים ממנו 12 ₪ בחודש, הטילו עליו מס. זאת ההקפאה בקצבה. ההקפאה היא מס. השאלה היא על מי מטילים.


אני לא מציע לכם לשנות שום דבר. ב-1 בינואר נכנס שלב הרפורמה, והמשמעות שלו 3.5 מיליארד ש"ח. עצרו את זה. היתה מלחמה. אמרו לי מיליארד ו-200 במס הכנסה ומיליארד וחצי במס חברות. אין לי בעיה עם המע"מ, אם אתה רוצה, נגיע ל-7 מיליארד. יש לכם 3 מיליארד ש"ח, תיצור קופסה כתוצאה מהמצב הקשה. מה קרה - האג'נדה החברתית נכנסה לתוך פיצויי המלחמה וגבול הצפון. מי שילם את מחיר המלחמה הזאת? עוד פעם, אותן קבוצות שהכרתם שצריך ללכת לקראתן לאור מה שקרה בשנים האחרונות.


למה אני מתפלא – בכל ההחלטות שלכם, ומצאתי בארבעה מקומות, אולי יש ביותר – כתוב שהיתה מדיניות מוצלחת מאז 2003, אני יודע מי יישם אותה ומי הניח אותה, התנגדתי לה אז, רובי, ידידי, אומר שטעינו, ואתם ממשיכים את הטעות הזאת. זאת מדיניות שאת מחיר הצמיחה משלמים החלשים שוב ושוב. אחר-כך יהיה פה דיון עוד כמה חודשים, יתפרסם דוח העוני או דוח אחר על הפערים. הפערים נוצרים פה, ואם לא מתמודדים אתם פה, סימן שמחליטים שהם יישארו.

חברת הכנסת שלי יחימוביץ', בבקשה. כל שאר הרשומים לדיבור ידברו בפעם הבאה.

אני דוחה את זכות הדיבור שלי לפעם הבאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:55.